הכתבה דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים , אור קשתי , הארץ , 21.11.2010
"בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון
"ישראל לא אימצה שום אסטרטגיה או תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד" - כך קובע דו"ח של ארגון הסיוע של האו"ם לילדים, יוניסף. עוד מציין הדו"ח כי על אף חקיקת כמה חוקים בנושא זכויות ילדים, הרי ש"ישראל אינה מקפידה על יישום יעיל של חוקים אלה". כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה בשטחים. אתמול צוין ברחבי העולם "יום זכויות הילד" הבינלאומי.
ב-20 בנובמבר 1989 אישרה עצרת האו"ם את אמנת זכויות הילד, בתום דיונים שנמשכו כעשר שנים. האמנה אושררה על ידי כ-200 מדינות, בהן ישראל ב-1991. במסגרת קידום האמנה, הוקמה "הוועדה לזכויות הילד", הפועלת במסגרת יוניסף ואשר בוחנת באופן שיטתי, מדי כמה שנים, את יישום האמנה במדינות השונות. הדו"ח המתייחס לישראל הוכן לפני כמה שבועות במטה הארגון בז'נווה בשווייץ, ומתבסס בין השאר על תשובות רשמיות של ישראל לארגון הבינלאומי.
בכותרת "האם הם מקיימים את הבטחותיהם", קובע הדו"ח כי לישראל אין תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד או ליישום האמנה הבינלאומית בנושא, ומעיר בהקשר זה כי הרשות הפלסטינית מגבשת כעת תוכנית פעולה למען ילדים, המתחשבת באמנת האו"ם. בהתייחס לעמדת ישראל, לפיה האמנה אינה חלה בגדה המערבית וברצועת עזה, מציין הדו"ח כי "הוועדה לזכויות הילד דוחה עמדה זו, וכך גם כל הגופים המנהלים מעקב אחר קיום אמנות האו"ם".
בניגוד למדינות רבות בעולם, מציין הדו"ח כי בישראל לא פועלת נציבות רשמית מטעם הממשלה, שתפקידה להגן ולקדם את זכויות הילד. לפי הדו"ח, למרות שהחוק הישראלי אינו כולל את האמנה, בתי המשפט, ובכלל זה בית המשפט העליון, מסתמכים עליה בהחלטותיהם. עם זאת, כאמור, ישראל אינה מקפידה על יישום החוקים שהתקבלו ואשר נוגעים לזכויות הילד, וכי חוקים אחרים "עדיין אינם תואמים את האמנה הבינלאומית".
בין השאר כותבים מחברי הדו"ח בהקשר זה כי על פי "צווים צבאיים החלים על השטחים הפלסטינים הכבושים, ילד הוא מי שטרם מלאו לו 16, בעוד שעל פי הדין האזרחי החל במדינת ישראל וגם על יהודים בהתנחלויות בשטחים, ילד או קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18". יש לציין כי הסעיף הראשון באמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובעת כי "ילד פירושו כל יצור אנוש מתחת לגיל 18".
עוד נכתב בדו"ח, כי הגופים הרשמיים בישראל אינם עוסקים באיסוף מקיף של מידע או במעקב אחרי מצבם של ילדים, וכי ישראל אינה מפרסמת באופן שנתי את סך התקציב הממשלתי המוקדש לילדים. השוואה בינלאומית שפרסם באחרונה ארגון ה-OECD מגלה כי ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע הבינלאומי, החל מגני הילדים ועד בית הספר התיכון. מההשוואה עולה גם כי בין 1995 ל-2006 נרשמה במדינות הארגון עלייה ממוצעת של 39% בהשקעה בחינוך. לעומת זאת, שיעור הגידול בישראל עמד על 9% בלבד.
"בשנה הבאה ימלאו 20 שנה לאשרור אמנת האו"ם לזכויות הילד ע"י ישראל, אבל בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה. הדאגה לילדים לא נמצאת בראש סדר העדיפות הממשלתי", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון. לדבריו, אחד מסעיפי האמנה הבינלאומית קובע שכל מדינה צריכה להקים רשות או נציבות רשמית לענייני ילדים - דבר שלא יושם עד כה בישראל.
"הדאגה לעניינם של ילדים מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים, ואין זרוע אחת שתקדם את הנושא בראייה כוללת. יש להקים נציבות ממלכתית כזאת, שתקבל בחקיקה סמכויות, כך שתוכל לפעול מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ולהתערב בכל מקרה שבו נפגע שלום הילד", מוסיף עו"ד מטלון.
בכנס שערכו "המרכז הישראלי להעצמת האזרח" ובית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ביום חמישי שעבר, בנוגע ליישום אמנת זכויות הילד, אמר המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, שיזם את "חוק זכויות התלמיד" לפני כעשר שנים, כי "יש ניסיון לסרס, לגמד או לבטל את החוק הזה. מנהלים לא יודעים שהם צריכים לתלות עותק מהחוק בבית הספר או להעביר שיעור עליו בשבוע הראשון ללימודים. נוח למערכת החינוך להתעלם מהחוק כי התלמידים לא יודעים לצעוק". השר שלום גם מתח ביקורת על התיקון לחוק, שיזם לפני כשנה שר החינוך, גדעון סער, אשר מאפשר השעיה מיידית מבית הספר של תלמיד המועמד להרחקה לצמיתות.
בכנס השתתפה גם ג'ויטי קאניס ממטה יוניסף בז'נווה. בניגוד לתפישה הרווחת, גם בישראל, לפיה זכויות ילדים ותלמידים מקשות על בתי הספר להתמודד עם בעיות משמעת, אומרת קאניס ל"הארץ" כי "הצטבר כבר מידע רב, לפיו זכויות כאלה אינן פוגעות ביכולת של אנשי החינוך לטפל באלימות. אין קשר בין זכויות תלמיד לבין עבירות משמעת - שיכולות לנבוע למשל דווקא מסביבה שבה אין זכויות. מתן זכויות לילדים לא מוביל לאנרכיה. הדיאלוג והיכולת לשמוע דעות שונות, המתפתחים על בסיס מתן הזכויות לתלמידים, עשויים להפחית את האלימות".
קישורים:
"בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון
"ישראל לא אימצה שום אסטרטגיה או תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד" - כך קובע דו"ח של ארגון הסיוע של האו"ם לילדים, יוניסף. עוד מציין הדו"ח כי על אף חקיקת כמה חוקים בנושא זכויות ילדים, הרי ש"ישראל אינה מקפידה על יישום יעיל של חוקים אלה". כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה בשטחים. אתמול צוין ברחבי העולם "יום זכויות הילד" הבינלאומי.
ב-20 בנובמבר 1989 אישרה עצרת האו"ם את אמנת זכויות הילד, בתום דיונים שנמשכו כעשר שנים. האמנה אושררה על ידי כ-200 מדינות, בהן ישראל ב-1991. במסגרת קידום האמנה, הוקמה "הוועדה לזכויות הילד", הפועלת במסגרת יוניסף ואשר בוחנת באופן שיטתי, מדי כמה שנים, את יישום האמנה במדינות השונות. הדו"ח המתייחס לישראל הוכן לפני כמה שבועות במטה הארגון בז'נווה בשווייץ, ומתבסס בין השאר על תשובות רשמיות של ישראל לארגון הבינלאומי.
בכותרת "האם הם מקיימים את הבטחותיהם", קובע הדו"ח כי לישראל אין תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד או ליישום האמנה הבינלאומית בנושא, ומעיר בהקשר זה כי הרשות הפלסטינית מגבשת כעת תוכנית פעולה למען ילדים, המתחשבת באמנת האו"ם. בהתייחס לעמדת ישראל, לפיה האמנה אינה חלה בגדה המערבית וברצועת עזה, מציין הדו"ח כי "הוועדה לזכויות הילד דוחה עמדה זו, וכך גם כל הגופים המנהלים מעקב אחר קיום אמנות האו"ם".
בניגוד למדינות רבות בעולם, מציין הדו"ח כי בישראל לא פועלת נציבות רשמית מטעם הממשלה, שתפקידה להגן ולקדם את זכויות הילד. לפי הדו"ח, למרות שהחוק הישראלי אינו כולל את האמנה, בתי המשפט, ובכלל זה בית המשפט העליון, מסתמכים עליה בהחלטותיהם. עם זאת, כאמור, ישראל אינה מקפידה על יישום החוקים שהתקבלו ואשר נוגעים לזכויות הילד, וכי חוקים אחרים "עדיין אינם תואמים את האמנה הבינלאומית".
בין השאר כותבים מחברי הדו"ח בהקשר זה כי על פי "צווים צבאיים החלים על השטחים הפלסטינים הכבושים, ילד הוא מי שטרם מלאו לו 16, בעוד שעל פי הדין האזרחי החל במדינת ישראל וגם על יהודים בהתנחלויות בשטחים, ילד או קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18". יש לציין כי הסעיף הראשון באמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובעת כי "ילד פירושו כל יצור אנוש מתחת לגיל 18".
עוד נכתב בדו"ח, כי הגופים הרשמיים בישראל אינם עוסקים באיסוף מקיף של מידע או במעקב אחרי מצבם של ילדים, וכי ישראל אינה מפרסמת באופן שנתי את סך התקציב הממשלתי המוקדש לילדים. השוואה בינלאומית שפרסם באחרונה ארגון ה-OECD מגלה כי ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע הבינלאומי, החל מגני הילדים ועד בית הספר התיכון. מההשוואה עולה גם כי בין 1995 ל-2006 נרשמה במדינות הארגון עלייה ממוצעת של 39% בהשקעה בחינוך. לעומת זאת, שיעור הגידול בישראל עמד על 9% בלבד.
"בשנה הבאה ימלאו 20 שנה לאשרור אמנת האו"ם לזכויות הילד ע"י ישראל, אבל בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה. הדאגה לילדים לא נמצאת בראש סדר העדיפות הממשלתי", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון. לדבריו, אחד מסעיפי האמנה הבינלאומית קובע שכל מדינה צריכה להקים רשות או נציבות רשמית לענייני ילדים - דבר שלא יושם עד כה בישראל.
"הדאגה לעניינם של ילדים מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים, ואין זרוע אחת שתקדם את הנושא בראייה כוללת. יש להקים נציבות ממלכתית כזאת, שתקבל בחקיקה סמכויות, כך שתוכל לפעול מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ולהתערב בכל מקרה שבו נפגע שלום הילד", מוסיף עו"ד מטלון.
בכנס שערכו "המרכז הישראלי להעצמת האזרח" ובית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ביום חמישי שעבר, בנוגע ליישום אמנת זכויות הילד, אמר המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, שיזם את "חוק זכויות התלמיד" לפני כעשר שנים, כי "יש ניסיון לסרס, לגמד או לבטל את החוק הזה. מנהלים לא יודעים שהם צריכים לתלות עותק מהחוק בבית הספר או להעביר שיעור עליו בשבוע הראשון ללימודים. נוח למערכת החינוך להתעלם מהחוק כי התלמידים לא יודעים לצעוק". השר שלום גם מתח ביקורת על התיקון לחוק, שיזם לפני כשנה שר החינוך, גדעון סער, אשר מאפשר השעיה מיידית מבית הספר של תלמיד המועמד להרחקה לצמיתות.
בכנס השתתפה גם ג'ויטי קאניס ממטה יוניסף בז'נווה. בניגוד לתפישה הרווחת, גם בישראל, לפיה זכויות ילדים ותלמידים מקשות על בתי הספר להתמודד עם בעיות משמעת, אומרת קאניס ל"הארץ" כי "הצטבר כבר מידע רב, לפיו זכויות כאלה אינן פוגעות ביכולת של אנשי החינוך לטפל באלימות. אין קשר בין זכויות תלמיד לבין עבירות משמעת - שיכולות לנבוע למשל דווקא מסביבה שבה אין זכויות. מתן זכויות לילדים לא מוביל לאנרכיה. הדיאלוג והיכולת לשמוע דעות שונות, המתפתחים על בסיס מתן הזכויות לתלמידים, עשויים להפחית את האלימות".
קישורים:
- השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם...
- ועדה לזכויות הילד בכנסת - קבלת החלטות תחת לחץ - יולי 2010 - פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה - כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן...
- ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי"...
- קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין...
