יום שני, 22 בנובמבר 2010

פשעי משרד הרווחה: האו"ם - זכויות הילד במדינת היהודים על כרעי תרנגולות

הכתבה דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים , אור קשתי , הארץ , 21.11.2010

"בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון

"ישראל לא אימצה שום אסטרטגיה או תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד" - כך קובע דו"ח של ארגון הסיוע של האו"ם לילדים, יוניסף. עוד מציין הדו"ח כי על אף חקיקת כמה חוקים בנושא זכויות ילדים, הרי ש"ישראל אינה מקפידה על יישום יעיל של חוקים אלה". כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה בשטחים. אתמול צוין ברחבי העולם "יום זכויות הילד" הבינלאומי.

ב-20 בנובמבר 1989 אישרה עצרת האו"ם את אמנת זכויות הילד, בתום דיונים שנמשכו כעשר שנים. האמנה אושררה על ידי כ-200 מדינות, בהן ישראל ב-1991. במסגרת קידום האמנה, הוקמה "הוועדה לזכויות הילד", הפועלת במסגרת יוניסף ואשר בוחנת באופן שיטתי, מדי כמה שנים, את יישום האמנה במדינות השונות. הדו"ח המתייחס לישראל הוכן לפני כמה שבועות במטה הארגון בז'נווה בשווייץ, ומתבסס בין השאר על תשובות רשמיות של ישראל לארגון הבינלאומי.

בכותרת "האם הם מקיימים את הבטחותיהם", קובע הדו"ח כי לישראל אין תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד או ליישום האמנה הבינלאומית בנושא, ומעיר בהקשר זה כי הרשות הפלסטינית מגבשת כעת תוכנית פעולה למען ילדים, המתחשבת באמנת האו"ם. בהתייחס לעמדת ישראל, לפיה האמנה אינה חלה בגדה המערבית וברצועת עזה, מציין הדו"ח כי "הוועדה לזכויות הילד דוחה עמדה זו, וכך גם כל הגופים המנהלים מעקב אחר קיום אמנות האו"ם".

בניגוד למדינות רבות בעולם, מציין הדו"ח כי בישראל לא פועלת נציבות רשמית מטעם הממשלה, שתפקידה להגן ולקדם את זכויות הילד. לפי הדו"ח, למרות שהחוק הישראלי אינו כולל את האמנה, בתי המשפט, ובכלל זה בית המשפט העליון, מסתמכים עליה בהחלטותיהם. עם זאת, כאמור, ישראל אינה מקפידה על יישום החוקים שהתקבלו ואשר נוגעים לזכויות הילד, וכי חוקים אחרים "עדיין אינם תואמים את האמנה הבינלאומית".

בין השאר כותבים מחברי הדו"ח בהקשר זה כי על פי "צווים צבאיים החלים על השטחים הפלסטינים הכבושים, ילד הוא מי שטרם מלאו לו 16, בעוד שעל פי הדין האזרחי החל במדינת ישראל וגם על יהודים בהתנחלויות בשטחים, ילד או קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18". יש לציין כי הסעיף הראשון באמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובעת כי "ילד פירושו כל יצור אנוש מתחת לגיל 18".

עוד נכתב בדו"ח, כי הגופים הרשמיים בישראל אינם עוסקים באיסוף מקיף של מידע או במעקב אחרי מצבם של ילדים, וכי ישראל אינה מפרסמת באופן שנתי את סך התקציב הממשלתי המוקדש לילדים. השוואה בינלאומית שפרסם באחרונה ארגון ה-OECD מגלה כי ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע הבינלאומי, החל מגני הילדים ועד בית הספר התיכון. מההשוואה עולה גם כי בין 1995 ל-2006 נרשמה במדינות הארגון עלייה ממוצעת של 39% בהשקעה בחינוך. לעומת זאת, שיעור הגידול בישראל עמד על 9% בלבד.

"בשנה הבאה ימלאו 20 שנה לאשרור אמנת האו"ם לזכויות הילד ע"י ישראל, אבל בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה. הדאגה לילדים לא נמצאת בראש סדר העדיפות הממשלתי", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון. לדבריו, אחד מסעיפי האמנה הבינלאומית קובע שכל מדינה צריכה להקים רשות או נציבות רשמית לענייני ילדים - דבר שלא יושם עד כה בישראל.

"הדאגה לעניינם של ילדים מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים, ואין זרוע אחת שתקדם את הנושא בראייה כוללת. יש להקים נציבות ממלכתית כזאת, שתקבל בחקיקה סמכויות, כך שתוכל לפעול מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ולהתערב בכל מקרה שבו נפגע שלום הילד", מוסיף עו"ד מטלון.

בכנס שערכו "המרכז הישראלי להעצמת האזרח" ובית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ביום חמישי שעבר, בנוגע ליישום אמנת זכויות הילד, אמר המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, שיזם את "חוק זכויות התלמיד" לפני כעשר שנים, כי "יש ניסיון לסרס, לגמד או לבטל את החוק הזה. מנהלים לא יודעים שהם צריכים לתלות עותק מהחוק בבית הספר או להעביר שיעור עליו בשבוע הראשון ללימודים. נוח למערכת החינוך להתעלם מהחוק כי התלמידים לא יודעים לצעוק". השר שלום גם מתח ביקורת על התיקון לחוק, שיזם לפני כשנה שר החינוך, גדעון סער, אשר מאפשר השעיה מיידית מבית הספר של תלמיד המועמד להרחקה לצמיתות.

בכנס השתתפה גם ג'ויטי קאניס ממטה יוניסף בז'נווה. בניגוד לתפישה הרווחת, גם בישראל, לפיה זכויות ילדים ותלמידים מקשות על בתי הספר להתמודד עם בעיות משמעת, אומרת קאניס ל"הארץ" כי "הצטבר כבר מידע רב, לפיו זכויות כאלה אינן פוגעות ביכולת של אנשי החינוך לטפל באלימות. אין קשר בין זכויות תלמיד לבין עבירות משמעת - שיכולות לנבוע למשל דווקא מסביבה שבה אין זכויות. מתן זכויות לילדים לא מוביל לאנרכיה. הדיאלוג והיכולת לשמוע דעות שונות, המתפתחים על בסיס מתן הזכויות לתלמידים, עשויים להפחית את האלימות".

קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה