יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

העדר פיקוח של משרד הרווחה על מוסדותיו - חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים

מבוסס על הכתבה: חשד: מנהלי מעון למפגרים גזלו את כספם , ynet , נובמבר 2009 , והכתבה חשד: מנהלים של מעון גנבו מיליונים , nrg , נובמבר 2009

ארבעה בני משפחה, שניהלו מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא, נעצרו בחשד שהוציאו חשבוניות פיקטיביות לספקים - ושלשלו מיליונים לכיסם. בינתיים התלוננו ההורים כי לילדים חסר מזון, ריהוט ודלק לחימום

במשך שנים ניהלו ארבעה בני משפחה מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא שבגליל התחתון. את הכסף - 17 מיליון שקל בשנה - קיבלו ממשרד הרווחה, במטרה לאפשר חיים טובים יותר ל-170 ילדים הסובלים מפיגור, כולם מהמיגזר הערבי. אלא שהכסף הזה, בחלקו הגדול, לא הגיע לרווחתם של הילדים; לפי החשד, המנהלים שילשלו אותו לכיסם.

המעון, המנוהל על ידי עמותה ציבורית, מטופלים למעלה מ-170 ילדים מוגבלים, והוא מתוקצב על ידי משרד הרווחה בתקציב שנתי של כ-16 מיליון שקלים.

הבוקר (יום ג', 10/11/2009) הפכה חקירה בת שנה לגלויה, עם מעצרם של ארבעת בני המשפחה - בהם מנהלת המעון, מנהל המשק, מנהלת החשבונות והמחסנאי. שתי הנשים ושני הגברים, בשנות הארבעים לחייהם, נעצרו בפשיטה על בתיהם.

החשד הראשוני התגלה לאחר שהמעון, המנוהל בידי עמותה ציבורית, נקלע לגירעון של 10 מיליון שקלים. עובדת סוציאלית ראשית ממשרד הרווחה נקראה להגיע ולנהל אותו באופן זמני. מיד עם כניסתה לתפקיד בדצמבר 2008, התפטרו לפתע בו-זמנית ארבעת החשודים. במקביל פנה ועד ההורים לעובדת הסוציאלית וסיפר כי על אף הכסף הרב שהגיע למוסד, חסר לילדים מזון, ריהוט ודלק לחימום.

כל זה עורר את חשדה של העובדת הסוציאלית. כאשר גילתה בספרי החשבונות הוצאה לא מוסברת של מיליוני שקלים - פנתה למשטרה.

"קיבלנו לידינו את הספרים וגילינו שבין השנים 2008-2003 יצרו הארבעה מצג שווא, לפיו הם קונים את הנדרש מהספקים - אולם בפועל, משלשלים על פי החשד את הכסף לכיסם", סיפר ראש מפלג ההונאה של מחוז צפון במשטרה, רב-פקד אהרון גלאור. כך לדבריו הצליחו החשודים "לרפד" את חשבונותיהם, לקחו את ההמחאות שהגיעו למעון וביצעו רכישות פיקטיביות למראית עין. לעתים הם הוציאו חשבוניות מזויפות שהיו בידיהם מרכישות קודמות, ובמקרים אחרים לא הוציאו חשבוניות כלל.

מסמכים מפלילים

על פי החשד, הארבעה נהגו לדווח כי רכשו מוצרים עבור המעון לשימוש החוסים, אך בפועל הועברו הכספים לחשבונות החשודים והמוצרים כלל לא ניקנו.

המשטרה אספה במשך למעלה משנה חומרים ומסמכים שהפלילו את החשודים. הארבעה, שמכהנים בתפקידי ניהול במקום, חשודים בעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות מרמה והפרת אמונים.

עם מעצרם יילקחו הארבעה לחקירות בתחנות חיפה וטבריה ומחר יובאו לדיון בהארכות מעצר בבתי משפט שונים בצפון הארץ.

"במקום שהילדים הללו יקבלו מה שמגיע להם, האנשים שהיו אמורים לדאוג להם גזלו את כספם", אמר רב-פקד גלאור בצער, בעוד חקירת הארבעה נמשכת.

במשרד הרווחה ביקשו להדגיש כי המשרד "פעל בנחישות לגילוי אי הסדרים במעון מהרגע שעלו חשדות", בעקבות גרעון עצום במאזן המוסד. במשרד הזמינו בקרה חשבונאית באמצעות גורם חיצוני, שהעלתה חשדות לאי סדרים ואף גניבה - ובעקבות זאת הגיש המשרד תלונה במשטרה.

עוד מדגישים במשרד, כי בעקבות החקירה מינה מנכ"ל המשרד שני עובדי מדינה לעמוד בראש המעון, ו"מאז כניסת השניים לתפקידם נעשו שינויים גדולים מאוד בניהול, נקבעה תוכנית הבראה, נקבעו נהלי רכישות ויש פיקוח על כל סכום שיוצא. הגרעון הופחת בתוך שנה אחת בחצי, כך שהמעון עלה על פסים חיוביים, הן מקצועית והן ניהולית וכספית".

קישורים:

יום שני, 9 בנובמבר 2009

משרד הרווחה מערים קשיים על זכותם של אנשים עם מוגבלויות להתגורר בקהילה

נובמבר 2009 - כתבה ברשת ב על ארבעה צעירים עם פיגור הרוצים לתגורר בקהילה ומשרד הרווחה מערים להם קשיים.
לפני כשנתיים עתרו לבג"צ עם משפחותיהם, ובג"צ קבע כי הם רשאים להתגורר בקהילה. משרד הרווחה יצא במכרז ונקבע כי יגורו בבית צפאפא. מדובר בצעירים בעלי פיגור יהודים חילונים, ומשרד הרווחה כופה עליהם להתגורר ב"קהילה" בשכונה ערבית.
אמן של שתיים מהצעירות בעלות פיגור טוענת כי הרעיון של העתירה לבג"צ ביתה שהבנות יגורו בקהילה שלהן, ובית צפאפא זה לא הקהילה שלהן, זה לא השפה שלהן, בנוסף כשאר באים מתנדבים בגיל העשרה לסייע, תהיה בעיה לשכנע את הוריהם לאפשר להם להגיע לקהילה שלא שלהם בשעות החשיכה.
נעמה לרנר מארגון בזכות טוענת כי הארגון פועל שבחוק שיוויון אנשים עם מוגבלויות יהיה סעיף בדבר זכותם לגור בקהילה.
.
האזינו לכתבה המלאה ברשת ב

.
נחום עידו - מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
נחום עידו - נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
תויות: עתירה, בג"צ, הוסטל,

קישורים:

יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

בית ספר עירוני ח' בתל אביב - חשד להתעללות מורים בתלמיד - מנהל בית הספר, ספי שרמן, סירב להגיב

הכתבה יומנה של אם: כך התעללו בבן שלי בבית הספר , mynet , נובמבר 2009

במשך חודשיים תיעדה אם את התייחסות מורי עירוני ח' כלפי בנה: "הם מתעללים בו, לא רוצים שהוא ילמד אצלם", כתבה ביומנה האישי


מה הייתם עושים אילו במשך חודשיים היו מעבירים את ילדכם ארבע כיתות, משעים אותו חמש פעמים מהלימודים ומשדרים לכם שהוא לא רצוי במוסד החינוכי? אם לילד מבית הספר ראשית עירוני ח' החליטה לתעד את השתלשלות האירועים ביומנה האישי.

לפני כשנה החל תלמיד כיתה ז' את הלימודים בבית הספר לבנים שמיועד לאוכלוסייה דתית. "בתחילה הוחלט שהבן שלי יישאר כיתה", כתבה האם ביומנה. "הוא היה מספר ימים בכיתה ז' רגילה, אחר כך שמו אותו בכיתה ז' קטנה, ואחרי עשרה ימים העבירו שוב לכיתה רגילה. עכשיו בית הספר מעוניין להעביר אותו שוב לכיתה ח'.

"כשהחליטו להעלות אותו כיתה אמרתי להם שהם לא יכולים לשחק עם הבן שלי, פעם להוריד אותו כיתה ופעם להעלות אותו ופעם להעביר אותו מכיתה לכיתה. התשובה שלהם הייתה שגם אם תהיה ועדה לגביו 'כמעט 90 אחוז שהבן שלך לא ילמד אצלנו, כי זה בית ספר שלא מתאים לו'. כך הסתיימה השיחה.

"הם מתעללים בבן שלי. מבחינה פדגוגית איפה נשמע שבמדינה מתוקנת ילד יעבור שלוש פעמים כיתה בחודשיים, ועכשיו זוהי תהיה הפעם הרביעית".
.
ספי שרמן - מנהל בית ספר עירוני ח' בתל אביב
ספי שרמן - מנהל בית ספר עירוני ח' בתל אביבביומנה מתארת האם חמישה מקרים שבהם הושעה בנה מהלימודים. "הפעם הראשונה — חמישה ימים על אלימות; פעם שנייה — בגלל שהוציא מכשיר סלולרי מכיסו במהלך השיעור — השעיה לחמישה ימים; פעם שלישית — המורה הורה לו לצאת מבית הכנסת והוא סירב — הושעה ליומיים", כותבת האם. "פעם רביעית — ביקש ממנו המורה לצאת מהכיתה בשביל להתאוורר והושעה ליומיים; בפעם החמישית משום שאמר מילת גנאי למורה והושעה ליומיים".

האם התקשתה להשלים עם התנהלות בית הספר. "הילד שלי לא למד בכלל בבית הספר מתחילת השנה, הם לא רוצים בנוכחותו שם, הוא מפריע להם. אני יודעת שהילד שלי סובל מבעיות קשב, אבל מפה ועד להחליט שהוא יושעה כל יומיים זאת שערורייה. בית הספר, משרד החינוך ומינהל החינוך צריכים להבין שמדובר בחוק חינוך חובה והם צריכים לשרת אותנו. לא ייתכן שבית הספר יחליט להתעלל בבן שלי בדרך כל כך חריגה ולא ראויה".

ל"ידיעות תל אביב" אמרה האם: "בבית הספר משפילים אותו ולא רוצים שהוא יהיה שם. לילד שלי יש סיוטים בלילה כתוצאה מהחוויות שהוא עובר". בנה לא חזר ללימודים ומאז השעייתו האחרונה שוהה בבית.

מנהל בית הספר, ספי שרמן, סירב להגיב.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בשל צנעת הפרט לא נוכל למסור פרטים על המקרה, פרט לכך שעם קבלת הסכמתה של אמו הוחלט להגישו לוועדת השמה שנקבעה להתקיים ב־19 בנובמבר".

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה

נובמבר 2009 - רשת א - "השעה האזרחית" עם יעל צדוק - ראיון מרתק עם רו"ח יעקב אליה על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה. מכונת הרווחה מוציאה ילדים בכפייה מבתיהם באמצעות צווי חירום של פקידי סעד ברשויות המקומיות. מכאן ואילך מתנהל הליך משפטי קשה, וחסר סיכוי לאזרח המוחלש להחזרת הילד לביתו ומשפחתו. רוב הילדים מוצאים מבתיהם עקב בעיות פשוטות הפתירות בתוך הקהילה. הילדים נשלחים לפנימיות שם נהרסים חייהם. משרד ברווחה מעוניין בהמשך המצב הקיים בשל אינטרסים זרים.



קישורים:

יום שלישי, 3 בנובמבר 2009

הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים

הכתבה הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה , דפנה ליאל , חדשות 2 , נובמבר 2009

לשכות הרווחה אמורות לטפל באוכלוסיות שנזקקות להן. אבל מסתבר שבירושלים, רובן כלל אינן נגישות להם. בדרך לפגוש את הפקיד צריכים הנכים להתגבר על אינספור מדרגות ועוד שלל מכשולים

.

.
הבוקר של ליאון פלג, פעיל בעמותת "נכים עכשיו", התחיל באנחות רווחה. למרות שלשכת הרווחה בשכונת עיר גנים בירושלים לא מצאה לנכון להקצות חניה לנכים, הוא איתר מקום פנוי וירד למדרכה בבטחה. מהר מאוד הוא גילה שאת הדרך הזו עשה לחינם.
.
כל הדרכים שמובילות ללשכת הרווחה, שאמורה לטפל באוכלוסייה החלשה ביותר כוללות אינספור מדרגות, דבר שמקשה מאוד גם על קשישים ואמהות.

דוח שחיברה מבקרת עיריית ירושלים מראה שהלשכה הזו היא אחת מרבות. ב-72% מהלשכות אין נגישות למבנה או לתוכו, ב-65% מהן אין חניית נכים וב-62% אין שירותים המותאמים לצרכיהם.

עיריית ירושלים: נשפר את הנגישות

אבל גם כשהנכים מצליחים להיכנס פנימה, הם מגלים לעיתים קרובות שאין להם שום סיכוי לראות להגיע לפקיד. בלשכות רבות יש מדרגות בלי מעקה ולפעמים צריך לעלות יותר מקומה אחת.

מעיריית ירושלים נמסר כי הדוח מתייחס לקדנציה הקודמת ויצאה ביוזמה לאתר ליקויים ולשפר את הנגישות אף הקצתה מיליון ו-200 אלף שקלים לצורך התחלת הפעולות וביצוע סקר, אבל כפי שמראות התמונות, הדרך עדיין ארוכה.

קישורים:


יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

לשכת הרווחה של עיריית בת ים - זרקו חסר דיור מכל המדרגות

הכתבה: הכתובת: הספסל, רח' יצחק שדה, בת ים , mynet , נובמבר 2009

רגע לפני שהחורף מתחיל מתברר שההומלסים עדיין חלק מהנוף בעיר. אחד מהם, פניאל חדדי, ישן על ספסל בגן ציבורי ומתקלח במקווה, וטוען כלפי העירייה: "באתי לקבל עזרה, ושלחו אותי למשרד תיווך". העיריה: משרד השיכון אחראי לדיור
לשכת הרווחה בת ים זרקו אותו

ללא בית: "ברווחה העיפו אותי מכל המדרגות", כך טוען פניאל חדדי (43) מבת-ים, שמזה תקופה ארוכה מתגורר על ספסל בגן העיר, לאחר שנזרק מדירתו ברחוב בלפור. לטענתו, לאחרונה, ביקר באגף לשירותים חברתיים בעיר, אך במקום טיפול מעמיק, הופנה לעו"ס תורנית, שציידה אותו בשלושה מספרי טלפון כשאחד מהם הוא של תיווך.

פניאל, אינו עוד אחד מדרי הרחוב, שהשלימו עם רוע הגזירה. נהפוך הוא. הוא עושה את הכול כדי לצאת מהסבך אליו נקלע בעל כורחו, אפילו עובד בסופר "ליד הבית".

.

למה בעצם לא למצוא עבודה קבועה?

"יש לי בעיית בריאות. מום בלב. בינתיים ההכנסה היחידה והקבועה שלי היא בסך 2,200 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי. בתקופה שאני ברחוב כבר פעמיים פינו אותי לבית חולים. אני קודם מחפש איפה להניח את הראש".

עד לפני כשמונה חודשים התגורר בשכירות ברחוב בלפור בבת-ים. אך כשבעל הבית העלה את שכר הדירה הוא נאלץ להתפנות. "מאז אני ברחוב", הוא אומר ומתכוון לספסל בגן העיר עם חפצים מעטים. מקלחת? "אני מתקלח במקווה. לא תמיד יש לי כסף. במקווה ברחוב הנביאים לא לוקחים כסף אז אני מתקלח שם". אוכל? "אני אוכל בסופר. הבחור מהסופר דואג לי ואני בתמורה עוזר לו. מחר מחרתיים יירד גשם ובגשם לכי תדעי. כבר קראנו בעיתון על אנשים שמתו ממכת קור".

לטענתו, האגף לשירותים חברתיים בבת-ים, אינו מטפל בו כראוי. "ביקשתי עובדת סוציאלית וקיבלה אותי עו"ס תורנית. היא שמעה פחות או יותר במה מדובר ונתנה לי שלושה מספרי טלפון כשאחד מהם הוא של תיווך. מאיפה יש לי כסף?! בסך הכל באתי לממש את הזכויות שלי".

פעיל שכונות בעיר, שלום דבח שמסייע למחוסר הדיור, אמר השבוע: "אני משתדל לעזור לו במידת האפשר. הוא היה אצלי בשישי שבת. נתתי לו לאכול ולישון ובמוצאי שבת שלחתי אותו לרחוב, כי הבית שלי קטן מכדי להכיל גם אותו. אני מבקש בכל לשון של בקשה מהרווחה שייתנו לו פינה, אפילו מחסן".

בתגובה נמסר מעיריית בת ים: "העירייה פועלת במיטב המאמצים על מנת לסייע לתושביה. בעייתו העיקרית של פניאל חדדי הינה דיור, תחום אשר נמצא באחריות משרד השיכון. למרות זאת, ימשיך האגף ללוות אותו במיצוי זכויותיו עם פנייתו, על פי צורך".

.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים

לשכת הרווחה בת ים - התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה

מדובר באישה טובה ותמימה כבת 60 שאובחנה בדמנטיה אשר ביקשה סיוע סוציאלי (לא כפוי) מלשכת הרווחה בת ים.
עובדת סוציאלית נעמי הלימי הפכה עורה ביום בו החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת בענייני האישה.
.
כאשר החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת, החלו השתיים בהוצאת שם רע על האישה ובנה.
פיהן של העו"סיות החל לעכס דברי רמייה ובלע נגד החסויה ובנה. "תוקפנית, חשדנית, ואינה משתפת פעולה" כינו את האישה. העו"סיות כתבו תסקיר סעד רווי שקרים בעניינים מהותיים.
.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל - מדיניות כושלת וקטלנית של כפייה ותוקפנות

רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים


פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי התערבו בבריאותה של האישה, המליצו על טיפול תרופתי פסיכיאטרי קטלני לאישה אשר פגע קשות בגופה ונפשה. הטיפול כלל נטילת סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, שלא אושר על ידי ה- FDA למטופלים מאובחנים בדמנטיה. העו"סיות כמובן שיקרו וכתבו כי מצבה השתפר בעוד מצבה היה קשה ביותר.
.
מדובר בטיפול תרופתי קטלני אשר הסב נזקים קשים לאישה, אובדן כושר דיבור, איבוד משקל, עיוותים בגוף ובפנים ועוד. פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי היו מרוצות.
.
סל טיפול לא נרשם בתסקיר, וכך לאחר מינוי האפוטרופוס השתנה אורח חייה של האישה באופן פתאומי מה שגם הסב לה נזקים.
.
העו"סיות פיטפטו עם קרובי משפחה, קופת חולים ושכנים של האישה, פטפוטיהן הסבו נזקים קשים לאישה.
.
פקידת הסעד שירה, ועו"ס נעמי לא הועילו לאישה אלא גרמו לה נזקים וצער.
.
יש עוד הרבה דברים קשים ורעים שעוללו העו"סיות בתיק זה
.
קישורים:
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
מנהלת שירותי הרווחה בעיריית בת ים: רחל וידל, ראש צוות קשישים (רווחה לקשיש בת ים) : עפרה מנדלקורן
ביקש את התסקיר: סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון - השופט שמואל בוקובסקי
תויות: שירות סוציאלי, שירותים חברתיים, מחלקה, אגף