עתירה לבג"צ - פרקליטות המדינה פוגעת באופן מרובה בזכויות חוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן

לאחר שטענה הפרקליטות בשבוע שעבר כי מנגנון פניותיה לספקיות תוכן כדי שיסירו תכנים מהרשת אינו בגדר הפעלת סמכות שלטונית, עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח (עתירה בג"צ 7846-19) נגד אמצעי זה.

לאחר למעלה משנתיים בהן טוען מרכז עדאלה בפני פרקליטות המדינה כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פניה לספקיות תוכן אינה חוקית, השיבה הפרקליטות ביום חמישי האחרון (21.11) כי לדעתה, פעילות זו "אינה בגדר הפעלת סמכות שלטונית". המנגנון המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולנטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעיתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי ולעיתים גם ללא ידיעת המפרסם.

מדובר ביחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו ב- 26.11.2019 עתירה לבג"ץ נגדה (עתירה בג"צ 7846-19). העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את אפיק הפעולה של יחידת הסייבר שזכה לכינוי "המסלול הוולונטרי" (של "האכיפה האלטרנטיבית") הכולל פנייה לספקיות התוכן בבקשה שיפעלו – על בסיס וולונטרי לכאורה – להסרת פרסום (תוכן), ללא פניה כלשהי לערכאות וללא מתן זכות טיעון לגורם המפרסם;

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מפרים לכאורה את החוק או מפרים תנאי שימוש של הספקיות. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.
על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים ״המסלול הוולונטרי״ להסרת תכנים, אותו מפעילה יחידת הסייבר במסגרת מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית", הוא מנגנון הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, מבלי לקיים את תנאי פסקת ההגבלה ובראשם היעדר כל הסמכה מפורשת בחוק, ותוך הפרת עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי. זאת, בהיותו מנגנון המפקיד בידי הפרקליטות את האפשרות לקבוע את גבולות חופש הביטוי הפוליטי בדמות קביעה שתוכן מסוים הוא בלתי חוקי לכאורה, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, ועל בסיס קביעה זו לבקש מספקיות תוכן להפעיל –באופן וולונטרי לכאורה – סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן. לגישת העותרים, לא תיתכן מחלוקת כי פניה יזומה של המשיבים אל ספקיות התוכן בבקשות להסרת תכנים מהווה פעילות שלטונית הדורשת הסמכה. לא קיימת סמכות בחוק המאפשרת את הפעלתו של ״המסלול הוולונטרי״.
ה״מסלול הוולונטרי״ מהווה מנגנון שפוגע קשות בחופש הביטוי. פגיעה זו אינה יכולה להיות מוטלת בספק והיא עולה, כאמור, מעצם תיאורו של מנגנון זה כמנגנון הנוקט "במגוון טכניקות ובהן פעולה להסרת התכנים האסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים, והשעייה או הרחקה של משתמשי אינטרנט", ברי, כי כל הפעולות האמורות יש בהן פגיעה קשה בחופש הביטוי, שכן מדובר בהתערבות שלטונית המובילה להסרת או הגבלת ביטויים ובמקרים אחרים להרחבה או השעייה של משתמשים.
עובדי יחידת הסייבר והרשות המבצעת מכריעים בכוחות עצמם אם ביטוי מסוים עולה כדי עבירה פלילית ועל סמך הכרעה זו פונים במעמד צד אחד אל ספקיות התוכן כדי שאלו יסירו את הביטוי מהמרשתת. המסקנה המתבקשת היא שפרקליטות המדינה נוטלת לעצמה שלא כדין סמכויות שיפוטיות, השמורות לרשות השופטת, ללא כל סמכות וללא מסגרת דיונית הולמת, באופן הפוגע בזכות החוקתית להליך הוגן.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
הפגיעה בהליך הוגן מתעצמת שעה שהרשות אף אינה מקפידה על שקיפות או פרוצדורה נאותה המאפשרת ביקורת אפקטיבית על פעילותה. דומה שלא תיתכן מחלוקת כי תיעוד ושקיפות הם אבני יסוד להבטחת מינהל תקין.

מצורפים:
- קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה.
- מצורפת תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה

קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה

תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

תלונה מוצדקת נגד פרקליטת המדינה בבית המשפט העליון נגה בן סידי

נובמבר 2019 - העיתונאית לורי שם טוב התלוננה כי פרקליטת המדינה נגה בן סידי מסרה פרטים שגויים לשופט העליון קרא כדי לשבש הדיון בבית המשפט בעניין בקשתה של שם טוב שתשוחרר ממעצר הבית, וכן יבוטלו דמי הכופר בסך 20,000 שקלים שהותנו לשם טוב לקבלת חומרי חקירה כדי שתוכל להגן על עצמה.

פרקליטות המדינה טענה: “פרוטוקול הדיון מהווה פעמים רבות קצרנות של הנאמר בדיון ואינו משקף “כל מילה ומילה” הנאמרת במהלך הדיון”.


הנציב קבע כי תגובת הפרקליטות לתלונה מטעה ואינה אמת:

“מפרוטוקול הדיון עולה, כי דבריה של עו”ד בן סידי לבית המשפט בעניין זה היו לא מדויקים וכי עלול היה להיווצר הרושם כי במועד הדיון שיתקיים שבוע לאחר מכן, בבית המשפט המחוזי, תינתן החלטה גם בעניין הייצוג המשפטי.

להלן ההפניות הרלוונטיות מתוך פרוטוקול הדיון מיום 18.9.19 (ההדגשות אינן במקור):

א. “עו”ד בן סידי: לעניין הייצוג, אכן לפני הפגרה היה דיון בפני כב’ השופט שגיא אחרי שהמדינה הסכימה למימון ייצוג לפי סעיף 19 … והעוררת ביקשה לקבל ייצוג בתעריף גבוה מזה….התנגדנו, העניין קבוע לעניין הבקשה זו בשבוע הבא.

כב’ השופט ג’ קרא: אצל השופט שגיא בשבוע הבא?

עו”ד בן סידי: בעניין בקשות נוספות.

כב’ השופט ג’ קרא: בעניין הייצוג שלה?

עו”ד בן סידי: גם…

(פרוטוקול הדיון עמ’ 3)

ב. עו”ד בן סידי: הפרקליטה שמטפלת מסרה שזה אמור להינתן בשבוע הבא.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 4)

ג. עו”ד בן סידי: אדייק את הדברים. ראשית לגבי הדיון הקודם, מתן הייצוג נדחה בלי תאריך חדש. ב 26.9 תינתן בין היתר החלטה גם בעניין הזה.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 6)

הנציב קבע: “עדיין לא אוכל שלא לציין כי היה מקום לנקוט זהירות יתרה ולא לטעון טענות אשר עלולות ליצור את הרושם המוטעה, כי הבקשה של שם טוב תידון ותוכרע בדיון הבא, הקבוע לעוד שבוע ימים”.

גם בעניין התייחסות עו”ד בן סידי בעניין השוואת תעריף מימון יצוג משפטי לתעריף הניתן לעובדי המדינה, שיקרה עו”ד בן סידי כשטענה שלא הבחינה בין לורי שם טוב לבין נאשם 3 עו”ד צבי זר, כמקור להעלאת טענה זו.

הנציב קבע, כי היה על עו”ד בן סידי לדייק בדבריה לבית המשפט.

מצורף בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 - יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
- הדחת עדים.
- אכיפה בררנית.
- יחצנות תמורת שוחד.
שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

אוזלת היד של מבקר המדינה לסייע לאזרח

מה שווה נציב תלונות הציבור לאזרח, אם אינו יכול לברר מדוע המשטרה אינה מטפלת קרוב לשנה בתלונה על ריבוי איומים ברצח?
תלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח, הטרדה מינית ועוד... במרשתת מינואר 2019 לא מטופלת מזה כשנה על ידי פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל.
פנייה למבקר המדינה נדחתה בתואנה כי: "בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 ]נוסח משולב[, הנציבות לא תברר תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית...".


מצורפים:

קטע מהתלונה שהוגש לנציבות תלונות הציבור, מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח.

תשובת נציבות תלונות הציבור שאינה יכולה לברר מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח - בירור הנציבות בתיק מספר 1085585 מה- 19.11.2019.

תשובת נציבות תלונות הציבור שאינה יכולה לברר מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח - בירור הנציבות בתיק מספר 1085585 מה- 19.11.2019.

קטע מהתלונה שהוגש לנציבות תלונות הציבור, מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח.

בירוקרטיה - פרקטיקת התעללות פרקליטות המדינה באזרח

אוימת במרשתת פעמים רבות כי ירצחו אותך? אם אתה עובד ציבור או אחד מאנשי שלומה של פרקליטות המדינה תיפתח חקירה מידית. אם אתה אזרח מן השורה, פרקליטות המדינה תתעלל בך בבירוקרטיה אך לא תחקור.

הפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעללות באזרח באמצעות הבירוקרטיה נראית היטב בבירור תלונה ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 527/19 מה- 21.11.2019.

עניינה של התלונה לנציבות על אי הנקמה מדוע לא לפתוח בחקירת משטרה על ריבוי איומים ברצח, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי לשון הרע,

מצורף הבירור של הנציב דוד רוזן - תלונה 597/19 מה- 21.11.2019 - אל אי טיפול הפרקליטות מזה כשנה בתלונת ריבוי איומים ברצח.

שימו לב לאוזלת היד של הנציבות לברר מדוע תלונה במטרה על ריבוי איומים ברצח במרשתת אינה מטופלת מזה כשנה, בעוד שעל פי נהלי משטרת ישראל, אם שוטר מאוים במרשתת יש לפתוח בחקירה מידית.

בירור של הנציב דוד רוזן - תלונה 597/19 מה- 21.11.2019 - אל אי טיפול הפרקליטות מזה כשנה בתלונת ריבוי איומים ברצח.

בירור של הנציב דוד רוזן - תלונה 597/19 מה- 21.11.2019 - אל אי טיפול הפרקליטות מזה כשנה בתלונת ריבוי איומים ברצח.

בירור של הנציב דוד רוזן - תלונה 597/19 מה- 21.11.2019 - אל אי טיפול הפרקליטות מזה כשנה בתלונת ריבוי איומים ברצח.

דיון בפני השופט בני שגיא - 21.11.2019

מסתמן כי תיק משפט פרשת הבלוגרים הולך לכיוון ודאי של משפט מכור, מעין מופע גלדיאטורים של פרשים וסוסים ואריות נגד אזרח מוחלש.
היום התקיים דיון בעניין ייצוגה של לורי שם טוב על ידי עו"ד פרטי במימון המדינה. השופט בני שגיא קבע סכום של 500,000 לייצוגה של שם טוב בתיק פלילי ת"פ 14615-04-17 הכולל 120 אישומים נגדה על העלבת עובדי ציבור. התיק כולל חומרי חקירה וראיות בהיקף אדיר של כ- 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק של 4 טרה (שקל ל 6,000 תקליטורים).
תיק בהיקף כזה צריך להיות מנוהל על ידי משרד עורכי דין וברור כי סכום של 500,000 שקל אינו ראלי. יתרה מכך, נאשם מספר 2 שךו 50 אישומים, פחות ממחצית האישומים נגד שם טוב, מקבל ייצוג 2 עורכי דין שכל אחק מהם מקבל כ- 370,000 שקל על פי החישוב של בני שגיא. כלומר נאשם 2 בפחות ממחצית האישומים מיוצג ב- 720,000 שקל. כלומר לפי מפתח זה, שם טוב אמורה לקבל ייצוג בעלות מעל 1,500,000 שקלים.
במהלך הדיון ביקשה שם טוב מהשופט שגיא כי יפנה ללשכת עורכי הדין להעיך מהי עלות ייצוג בתיק זה, השופט שגיא דחה בקשה זו. השופט שגיא החליט בתום הדיון לאפשר לשם טוב עוד חודשיים לאתר סנגור מייצג ב- 500,000 שקלים ואם לא ימצא יתחיל המשפט שהיא אינה מיוצגת.
לשם טוב אים השכלה משפטית וברור כי אם תייצג עצמה המשפט מכור.

הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 - מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית - תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית - תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019 ותגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית - תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019 ותגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן

19.11.2019 - דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן. מדובר ברכוש שנתפס מביתה של לורי שם טוב ובן זוגה ב 27.02.2017. הרכוש המאופסן במשרדי משטרת ישראל מעל שנתיים וחצי כולל מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות וסמרטפונים. פרקליטות המדינה תפסה הרכוש באמצעות צווים לקויים ולקוניים ומחזיקים ברכוש ללא צו תקין. פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של בעלי הרכוש ופרסמה בחומר הראיות פרטים אישיים ביותר שהיו במחשבים, בסמרטפונים ובמצלמות של החשודים שלא קשורים לתיק הפלילי, גלויים לעיניהם של הנאשמים ובאי כוחם.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן - מ"ת 14280-04-17 מה- 19.11.2019

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור”

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור” , אמיר לוי | 17/11/2019 , מידה

בעקבות חשיפת המכתב ששלח ניצן לשופטים, התנועה למשילות דורשת לפתוח בבדיקת הקשרים בין אנשי הפרקליטות למערכת המשפט: “חציית קו אדום”

התנועה למשילות ודמוקרטיה שלחה הבוקר (ראשון) מכתב לנציב התלונות על נציגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, בבקשה לבחון את התנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן, ובעקבות פרסום המכתב ששלח לשופטים מכהנים ובכירים בפרקליטות לשעבר ובו ביקש מהם להתגייס להגנת מערכת המשפט.

על פי מכתב התלונה, פנייתו של ניצן לשופטים מהווה פגיעה באמון הציבור ההולך ופוחת בימים אלה, וכמו כן מדובר ב”עבירה חמורה על החוק” ה”פוגעת בתדמיתו של שירות המדינה”. בנוסף נטען במכתב כי מעבר ל”התנהלות הבלתי-חוקית הברורה” שבעצם הפניה לשופטים מכהנים בנוגע להליכים משפטיים מתנהלים, יש לבחון גם “האם לא נפל פגם אתי חמור” בעובדה שפרקליט המדינה נמצא בקשר ישיר עם שופטים מכהנים לצורך העברת מסרים ועדכונים, וכנראה שלא בפעם הראשונה.

פניות דומות נשלחו גם לנציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, למנכ”לית משרד המשפטים סיגל יעקבי וליועמ”ש מנדלבליט, אשר במכתב הממוען אליו נכתב כי: “אין מנוס מלפתוח בבדיקה מערכתית של קשרי הפרקליטות עם שופטים מכהנים וסנגורים”, וזאת באמצעות “צוות בדיקה חיצוני למערכת שיוכל לבחון באופן בלתי משוחד את מהות מערכת היחסים והשלכותיה על תיקים שונים” וימליץ על “דרכי ההתנהלות עתידיות”.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו הערב בשיחה עם ‘מידה’ כי “כאשר פרקליט המדינה מערב שופטים בתיקים שהם עשויים לדון בהם ומבקש לגייס אותם לשיח הציבורי שהוא יוזם, זו חציית קו אדום. עושה רושם כי מה שהגדיר שי ניצן כ”תקלה” נעשה בצורה עקבית בלי שאף אחד מהגורמים הצביע על הבעייתיות שבדבר. ולכן נכון ששר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו לעומק את הקשרים הללו שהתקיימו בעבר ויבהירו את המובן מאליו ביחס לעתיד”.
מכתב לשופטים מכהנים

כזכור, ביום שישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב’מעריב’ הודעת דואר אלקטרוני ששלח פרקליט המדינה שי ניצן לבכירים במערכת המשפט, ובה עדכן אותם על סוגיות בהן נמצאת הפרקליטות תחת ביקורת בתקופה האחרונה, בעיקר בהקשר של תיקי ראש הממשלה, וביקש מהם להתגייס לטובת הפרקליטות ואנשיה בראיונות בתקשורת. ניצן אף צירף מסמכים וקישורים לחומרים משפטיים שעשויים לדעתו סייע להם בכך.

בין המכותבים היו שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן כמה שופטים בבית המשפט המחוזי, בהם גם מי שעשויים לעסוק בהמשך בתיקי ראש הממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום. מכותבת נוספת הייתה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, שיום לאחר קבלת המכתב תקפה במילים קשות את שר המשפטים אמיר אוחנה בעקבות ביקורתו על התנהלות הפרקליטות.

חשיפה:
כזה דבר עוד לא ראיתם.
אתמול – פרקליט המדינה, שי ניצן, מגייס את אנשיו (ביניהם שופטים מכהנים!) לטובת התמודדות תקשורתית עם מבקרי הפרקליטות.
היום – המכותבת הקרויה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, דורית בייניש, מבצעת.
שלטון החוק. pic.twitter.com/lRuEHMAMcH

— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) November 14, 2019

במסמך המדובר כתב שי ניצן על פגישה שקיים ביום ראשון קיימתי פגישה “עם כמה מנהלים לשעבר”, ובה התייעץ עימם “בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה, תוך שביקשתי מכל מי שמוכן להסכים לכך להופיע בתקשורת כאשר עולה הנושא”. עוד הוסיף ניצן כי “בהמשך להצעות שעלו בישיבה, בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר”. למכתב צורפו כמה מסמכים, בהם החלטת היועמ”ש בעניין רות דוד ומכתב מאת היועמ”ש הדוחה את בקשת פרקליטי נתניהו לפתוח בחקירת ההדלפות מתיקי החקירה.

בעקבות הסערה שהתעוררה, פנתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לניצן וביקשה ממנו ש”לא לפנות לשופטים מכהנים בנוגע למאבק במתקפות על הפרקליטות”. בהודעה שפרסמה דוברות הרשות השופטת נכתב כי ניצן טען כי “מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה”.

מצורפים:
מכתב תלונה נגד שי ניצן - התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 17.11.2019
המכתב ששלח שי ניצן לשופטים מכהנים ומנהלים בדימוס בפרקליטות המדינה.

מכתב תלונה נגד שי ניצן - התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 17.11.2019

מכתב תלונה נגד שי ניצן - התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 17.11.2019

"אקדח מעשן של הדיפ סטייט"

עו"ד יצחק בם בשיחה על הניסיון מצד שי ניצן לגייס בכירים לשעבר בפרקליטות להגנה עליה: "מגויסים למילואים" , 103FM , י"ט בחשון תש"פ , 17/11/19
עורך הדין יצחק בם הגיב לחשיפה של קלמן ליבסקינד ('מעריב') על רשימת השופטים ובכירי הפרקליטות, אליהם שלח שי ניצן מכתב, שבו עדכן בסוגיות בהן זוכה הפרקליטות לביקורת, ובכך ביקש את סיועם בהגנה על הפרקליטות.
בם: "יש פה פרקליט מדינה שפונה לבכירי הפרקליטות לשעבר שהגיעו למגזר הפרטי ומקומות אחרים, ומנסה לגייס אותם להגנה על הקמפיין נגד הפרקליטות".

"שי ניצן לא מעל החוק"

עו"ד כנרת בראשי מותחת ביקורת קשה על פרקליט המדינה שי ניצן וקוראת ליועמ"ש לפתוח נגדו בחקירה. רפאל לוי , י"ט בחשון תש"פ 17/11/19 . ערוץ 7

בראיון ל"המזנון" בערוץ הכנסת אמרה בראשי "לא הייתי רוצה לעבוד תחתיו. אני מכירה מספר פרקליטים שחלקם הגישו ממש הודאות, הם לא קוראים לזה תלונות, אבל הם הגישו הודאות הן למנדלבליט והן לרוזן והם אומרים ששי ניצן מטריד אותם כעדים ומדובר בפרקליטים מכהנים".

לשאלה האם יש קשר בין הפרסומים בין שי ניצן לבין עיתוי ההחלטה על תיקי ראש הממשלה אמרה עו"ד בראשי: "זה מקומם אותי אוצי כל פעם מחדש. מה שאני אומרת אני אומרת מאז פרשת קצב וזה מתועד. בפרשת רומן זדורוב הנשיאה גרסטל רשמה עליו דו"ח מאוד נוקב וכתבה עליו (על שי ניצן) שהוא שקרן ושהוא לא ראוי להיות פרקליט מדינה ושהפרקליטות חולה וכל התלונות האלה הם לא דברים שבאו בעקבות החקירות של ראש הממשלה זה סתם ספין שמנסים לעשות בפרקליטות''.

איך הוא עדיין בתפקיד?

"זו שאלה מאוד קשה שלמעשה מוכיחה שאנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית ככל שאנחנו מדברים על אנשים שהשררה והפרקליטות נוגעת בהם והם מעל החוק וזה כמו שהם אומרים 'נפלה טעות' אם זה היה נופל על אזרח - תפירת מכרזים, טעויות מה ששי ניצן עשה זה עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשים, העונש עליה הוא שנת מאסר. יתכבד מנדלבליט ונראה את האומץ שלו ויוכיח לציבור בישראל ששי ניצן לא מעל החוק ולכל הפחות בשביל מראית העין יפתח בחקירה".

מחר דיון בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין תפיסת חפצים בניגוד לחוק

מחר ה- 19.11.2019 בשעה 13:00 דיון ללורי שם טוב בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן.
הדיון בעניין החזרת רכוש שנתפס לפני מעל שנתיים וחצי בפרשת מעצר הבלוגרים וטרם הושב.
צווי החיפוש שהוצאו בפרשת מעצר הבלוגרים הנם לקויים ולקוניים, ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצאו וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
גם הארכת החזקת הרכוש התפוס עד תום ההליכים הנה לקויה ולקונית, ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד ולא החשוד או מי מטעמו וניתנה עד תום ההליכים.
מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט ופרקליטות המדינה לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעת חייו תוך שיבוש ההליך הפלילי.


מצורפים:
- דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
- החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר".

החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר"

דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.

ניצן צריך להשעות עצמו

שי ניצן צריך להשעות עצמו , ישראל היום , 19.11.2019 , ד"ר חיים שיין

פרסום מכתב שי ניצן לשופטים מכהנים ולפרקליטים בעבר ובהווה, על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד, הוא ביטוי מובהק לאחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר שאליהם הגיעה מערכת אכיפת החוק.
בכל שנותיי הרבות כעורך דין וכמרצה למשפטים אינני זוכר התנהלות כה בעייתית מצד האחראים לשמירה על שלטון החוק ויושר המשפט.
פרקליטים עובדי מדינה, שקיבלו מונופול עוצמתי להפעלת כוח מול אזרחים, נראים בעקבות מכתב שי ניצן כקבוצת בעלי עניין שאמורים להתמודד על דעת הקהל במשפטי שדה. פוליטיקאים עטויים גלימות, בשירות צדקנות מעושה. אלת הצדק כיסתה את פניה מרוב כלימה.
פניית שי ניצן לבוגרי מסדר הפרקליטות כדי לקבל מהם סיוע בתקשורת אל מול ביקורת חמורה היא ביטוי לאובדן עשתונות, לחוסר שיקול דעת ולהיעדר אחריות.
ההסבר שלו, בעקבות שיחת נזיפה מנשיאת בית המשפט העליון, כאילו מדובר בטעות - מעורר גיחוך. קשה להאמין שמדובר בטעות תמימה. לי נראה ההסבר כהתנשאות על עדר "ילידים" חסרי תבונה. הסבר שמזכיר את הטעות במראית עין, לדברי ניצן, לנסיעת הפרקליטה ליאת בן ארי לחו"ל בימי השימוע בתיקי ראש הממשלה; שימוע שצריך להתקיים בנפש חפצה, רק שהנפש נדדה למרחקים.
מי יתקע כף לידינו שלא היו בעבר מקרים שבהם פרקליטים פנו לשופטים, כמו שי ניצן, והעבירו אינפורמציה בתיקים כאלה ואחרים? על העברת מסרונים בין פרקליט לשופטת כבר שמענו, ולצערי אף אחד לא באמת התרגש.
שי ניצן העמיד שופטים מכהנים רבים, בוגרי הפרקליטות, בניגוד עניינים. מה צריכים לחשוב אזרחים שעומדים לדין כשהם שומעים על פניות פרקליט מדינה אל שופטים? מה צריך לחשוב ראש עיריית אשקלון למקרא פסק הדין בעניינו שעל פניו נראה כדיון תיאורטי, מקדמה על הסוגיות המשפטיות העולות בתיק 4000? במיוחד כשמתבררים קשרי העבר הטובים בין השופטת לבין הפרקליטה ליאת בן ארי.
הפנייה מזכירה לי אחוות לגיונרים שבאים לחפות איש על מחדלי רעהו. על הפסוק "צדק צדק תרדוף" נאמר שגם את הצדק חובה לרדוף בצדק.
גם רדיפת ראש ממשלה צריכה להיעשות על פי כללים קבועים, ולא מתוך רצון עז להיכנס לפנתיאון הפרקליטות כמי שהצליחו להפיל ראש ממשלה ולהוביל חילופי שלטון.
אין ספק שתוצאות הבחירות האחרונות הושפעו משמעותית משיתוף הפעולה בין הפרקליטות, המשטרה והמדבררים שלהן בתקשורת.
לאור הנסיבות, כדי להגן על שלטון החוק, להחזיר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על כבוד האדם וטוהר השיפוט, שי ניצן חייב להשעות את עצמו מייד. כל רגע נוסף שלו בתפקיד עלול לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אכיפת החוק, שבוודאי יקרה לו ולכל אחד מאיתנו.


כותב המאמר עו"ד חיים שיין הוא דוקטור למשפטים, חבר סגל במרכז האקדמי שערי משפט שבהוד השרון ומרצה גם במכללת נתניה.

מצורפים:
צילום מאמרו של שיין בעיתון ישראל היום.
מכתבו של פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים מכהנים, ול"מנהלי פרקליטות" לשעבר ליחצ"ן את פרקליטות המדינה.

שי ניצן צריך להשעות עצמו , ישראל היום , 19.11.2019 , ד"ר חיים שיין

מכתבו של פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים מכהנים, ול"מנהלי פרקליטות" לשעבר ליחצ"ן את פרקליטות המדינה.

עו"ד טלי גוטליב ובן דרור ימיני על הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעות בזכויות חוקתיות של אזרחים

20.01.2019 - עו"ד טלי גוטליב ובן דרור ימיני על הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעות בזכויות חוקתיות של אזרחים , ערוץ 20.

כתבה אילה חסון על פרקליט המדינה שי ניצן

נובמבר 2019 - כתבה של אילה חסון ערוץ 13 על פרקליט המדינה שי ניצן




המחמאות - והביקורת: שש שנות כהונתו של פרקליט המדינה
בעוד כמה שבועות יסיים שי ניצן את תפקידו בתור אחד האנשים החזקים במדינה. בשנים האלה הוא היה אחראי לכמה מכתבי האישום המשמעותיים במדינה, אך גם זכה ללא מעט ביקורת. "מי שומר על השומרים?"

פרקליט המדינה שי ניצן ניצב בימים אלה באחד הצמתים המרכזיים בחיי המדינה, וגם בקריירה שלו עצמו. בשבועות הקרובים, אולי אפילו בימים הקרובים, הוא יצטרך להכריע בתיקי ראש הממשלה. המערכת שבראשה הוא עומד סופגת ביקורת רבה, ולעתים גם מתקפות ישירות של נתניהו עצמו, ומואשמת ברדיפה פוליטית ובאכיפה בררנית. "זה האיש הכי חזק שיש. נרצה או לא נרצה - אנחנו חיים במדינה שאין תפקיד חזק מיועץ משפטי ופרקליט המדינה - לטוב ולרע", ציין עו"ד ששי גז, מבכירי הפרקליטים בישראל.

בפרשת הנשיא קצב ניצן זכה לביקורת רבה סביב התנהלותו בתיק, שבסופו נגזר על הנשיא לשעבר 7 שנות מאסר. "הוא הגן על קצב, הוא לא השאיר לצוות ההגנה שלו צורך בכלל להגיד אולי כמה משפטים בודדים", ציינה עו"ד כנרת בראשי, שייצגה בפרשת קצב. הפרקליטות חתמה על קצב על הסכם טיעון. הנפגעות עתרו לבג"ץ נגד העסקה. שי ניצן הגן בבג"ץ על ההחלטה ללכת עם קצב לעסקת הטיעון, וטען שאם הפרקליטות הייתה מגישה כתב אישום נגד קצב על האונס של א' ממשרד התיירות, קצב היה זוכה לזיכוי קולוסאלי, כי אין שום ראייה שתוכיח אונס. בסופו של דבר קצב הוא זה שהפיל את עצמו וביטל את עסקת הטיעון, וכידוע, ביהמ"ש דווקא כן מצא ראיות לכך שקצב אנס את א' ושלח אותו ל-7 שנות מאסר.

פרשה נוספת שחשפה אותו לביקורת רבה הייתה סביב מינויה של נשיאת ביהמ"ש המחוזי הילה גרסטל לתפקיד הנציבה שאמורה לפקח על הפרקליטות. גרסטל כתבה דוחות נוקבים נגד התנהלות הפרקליטות ואף השמיעה במספר הזדמנויות שונות הערות אישיות נגד ניצן. ניצן כועס עליה מאוד, לאחר עימותים ממושכים, גרסטל התפטרה מהתפקיד. "אם תשאלי אותם הם יגידו שהיא חרגה יותר מדי מתפקידה", ציין עו"ד גז, "היא הייתה שופטת מאוד מוערכת, נשיאת בית המשפט, מועמדת לעליון, ורק העיזה לכתוב דוח שלא מצא חן בעיניהם והחליטו שהיא לא מתאימה להם לתפקיד. הם ראו שהיא הולכת לעשות יותר מדי סדר".

"יש לנו פרקליטות מצויינת", ציין גז, "הם אנשים כשרים אבל יותר מדי חזקים. וכשיש לך כוח כל כך חזק אותי כפרקליט וכאזרח - זה נורא מטריד. אין כמעט ביקורת עליהם וזה מפחיד אותי. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים". בעוד חודש ניצן יסיים שש שנים בתפקיד. השנתיים האחרונות שלו נצבעו בתיקי נתניהו. ניצן חטף משמאל שדרשו שיזדרז ויאיץ את החקירה, אבל בעיקר מימין, וגם משר המשפטים. ברור שהבעד והנגד של הציבור נובעים לא מעט מתוך השקפת עולם, וזה לא מה שצריך להדאיג את ניצן. מה שחשוב לציבור, למערכת ולפרקליטות הוא אמון הציבור. "שי ניצן הוא אחד האחראים הגדולים לזה שאמון הציבור בפרקליטות קורס בזמן הקדנציה שלו", ציין אלדד יניב.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה שלא במקרה גורמים רבים תוקפים באופן אישי את פרקליט המדינה. במסגרת הזו מועלות גם השמצות וטענות מופרכות המובאות לרוב בשם גורמים אנונימיים ומבלי שהוצגו להן תימוכין בסיסיים, כדוגמת חלק מהדברים שהבאתם לתגובתנו. לגופו של עניין: בפרשת קצב ייצג ניצן את עמדתו של היועמ"ש, עמדת המדינה התקבלה. הדברים שכנרת בראשי מייחסת לשי ניצן, באופן תמוה רק לאחר שנים ארוכות, כאילו שיקר לבג"ץ, הם שקר מוחלט".

"בנוגע לפרשת אפי נוה – אין ולא היה לפרקליט המדינה שום ניגוד עניינים או נגיעה אישית בעניין. רשויות אכיפת החוק קיבלו מידע לפיו העיתונאית הדס שטייף מחזיקה בידיה טלפונים של אפי נוה ובהם חומרים שמבססים חשד לכאורה לעבירות חמורות ביותר. המשטרה פנתה לקבלת הנחיות בעניין זה. נוכח הפגיעה בפרטיותו של נוה ובני שיחו מחד והאינטרס הציבורי המובהק בחקירת הנושא מאידך, הורה פרלקיט המדינה שלא לעיין בטלפונים אלא לפנות לביהמ"ש כדי לבקש אישור לעיון מצומצם ומוגבל, שימוקד לנושא החשד החמור בלבד, וכך אכן נעשה וההיתר ניתן".

"לבקשת הפרקליטות, אף הוצא צו האוסר לפרסם את תוכן המידע שנתפס והגורמים השונים שהחזיקו במידע נדרשו למסור אותו לרשויות. אשר לטענה כאילו פרקליטה התלוננה בפני השופט רוזן נגד פרקליט המדינה – שום פניה בעניין זה לא הגיעה לפרקליט המדינה מהשופט רוזן ובכל מקרה מדובר בטענה מופרכת והזויה. כמו כן, בניגוד לנטען, פרלקיט המדינה איננו מתנכל לעיתונאים".

השופט עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של פרקליט המדינה שי ניצן ליחצ"ן את הפרקליטות

שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן

נובמבר 2019 - שופטים מכהנים ביניהם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של שי ניצן במסמך שבו ביקש ניצן מבכירי הפרקליטות לשעבר לסייע בהסברה בתקשורת וליחצ"ן נגד פרסומים שונים וביקורתיים, שנחזים בעיניו כיוצרים דה-לגיטימציה לגוף שבראשו הוא עומד. בין היתר כלל המסמך פרטים על אודות פרשת פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד שמואשמת בפלילים.





להלן המכתב של שי ניצן

צו חיפוש טיפוסי מערכת המשפט

דוגמה לצו חיפוש מערכת המשפט של השופט שמואל מלמד מיוני 2014.
בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. לא צוין מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. בצו אין הנמקה מדוע החיפוש בדברי המחשב יהיה ללא עדים כנדרש על פי חוק. בצו לא צוינה כתובת שבה יערך החיפוש.

צו לקוי ולקוני כזה מאפשר למשטרה בנקל לפגוע בפרטיות החשוד, לשתול ראיות, לפגוע בצנעת חייו של החשוד ועוד.
צו כזה יוצר הרושם כי היושב על כס השיפוט חתם עליו כלאחר יד וספק אם ידע על מה הוא חותם.

צו חיפוש בדברי מחשב לקוני ולקוי - שופט בית משפט שלום תל אביב שמואל מלמד

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן - שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות - ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן - לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח - למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי - ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש - ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.


לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) - אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות... שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
- תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
- פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
- דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

שופטי עליון ניל הנדל, דוד מינץ ואלכס שטיין: "איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

עתירה לבג"צ על המוסר הכפול ותפירת תיקים

נובמבר 2019 - כמה שווים חיי האזרח בעיני פרקליטות המדינה? מתברר שלא הרבה אם הוא מאוים ברצח, כך עולה מעתירה בג"צ 7545-19 של לורי שם טוב נגד פרקליטות המדינה. כאשר המאוים הוא שוטר או עובד ציבור , נפתחת חקירה מיד, אלו הן ההוראות. בנוסף לתעמולה תקשורתית ביוזמת פרקליטות המדינה.
אולם אזרח מן השורה לרבות עיתונאי שאינו מפרגן למערכת המשפט, יצטרך לחכות שנים עד שפרקליטות המדינה תחליט אם לטפל באיומים ברצח נגדו.

להלן בג"צ 7545-19 :

עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע

מוגשת בזאת עתירה מנהלית כעותרת ציבורית וכנפגעת באופן אישי, נגד המשיבים XXX שיתנו טעם מדוע לא יוציא בית המשפט הנכבד צוו עשה המורה למשיבים לפתוח חקירה פלילית בגין עבירות מסוג: הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע נגד חשודים אשר פרסמו בפייסבוק קריאות לפגוע בעותרת, איומי רצח והטרדה מינית, וכן מדוע לא יוצא צו עשה למשיבה 3 (מח"ש) לחקור מי אחראי לסגירת התלונה במשטרה ו/או לפעילות מאחורי הקלעים לסיכול החקירה ו/או גניזתה, ולהעמידו לדין.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת עומדת לדין בגין 120 אישומים של פרסומים פוליטיים נגד שופטים, עובדים סוציאליים פרקליטים ושוטרים. האחראים להעמדתה לדין הם משיבים 4 ו- 5, כאשר משיב 6 הוא האחראי עליהם והוא הגורם המקשר ביניהם ובין גורמים שונים בממשל המעוניינים בהרשעתה של העותרת, למען יראו ויראו. המטרה היא להפחיד את הציבור שלא יעז לכתוב ביקורת על שופטים.
2. זו הסיבה ששופטי העליון והמחוזי החזיקו את העותרת בכלא למשך שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, בתנאים מחפירים ללא חומרי חקירה, ללא ראיות, ומבלי שבכלל קיימת עילת מעצר להבעת ביקורת פוליטית. כשנגד העותרת נתפרה עילת מעצר ייחודית: מי שכותב בגנותם של שופטים סוררים, סופו יהיה רע ומר.
3. לקראת חלוף שנתיים במעצר בכלא, החלו להופיע בעיתונים כתבות מחמיאות לעותרת, הקוראות לשופטים בעליון לשחרר אותה ממעצר, שכן ההתעללות בעותרת עברה את גבול הטעם הטוב, ולמעשה חצתה כל גבול.
4. ביום 24.1.19 הופיעה כתבה אוהדת לעותרת בערוץ 13 "הצינור", על מעצרה המתמשך, ומייד בסמוך לכך הוחלט בדרגים הבכירים בפרקליטות, ובשיתוף שי ניצן לתפור לעותרת תיק על רצח חתול על מנת לבייש אותה בציבור. לשם כך גייסו המשיבים 2, 5-6 את השב"ס כדי לאסוף נגד העותרת מידע מביש ולתפור לה תיק. https://www.youtube.com/watch?v=7BOhTz6PLMA
5. המשיבים XXX החליטו לתפור לעותרת תיק של המתת חתול בכלא נווה תרצה כך שבסמוך לתאריך 25.1.19 הודלפה ידיעה לאחד מכתבי החצר של הפרקליטות אבי אשכנזי מאתר "וואלה" שהעותרת צולמה במצלמת שב"ס בועטת בחתול בכלא עד למותו.
6. מטרתם וכוונתם הפלילית של המשיבים XXXX הייתה להבאיש ריחה של העותרת ולחזק את ידיהם של השופטים בבית משפט עליון אליהם מגיעים בקשות השחרור של העותרת כאילו העותרת לא רק מסוכנת לשופטים, עובדים סוציאליים, פרקליטים ושוטרים, היא גם מסוכנת לבעלי חיים.
7. כתבתו של ה"עיתונאי" XXX הועלתה לפייסבוק ושם גרמה לפרץ של תגובות מהגולשים שקרא להמית את העותרת, וקריאות שונות בגנותה לרבות ביזוי מיני.
8. העותרת הגישה תלונה (באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם) במשטרה ועמדה על כך שיש לחקור את הגולשים הללו ולהעמידם לדין בשל המסוכנות הנשקפת מהם. כאמור, במקרה של העותרת בית המשפט העליון יצר עילת מעצר חדשה של מסוכנות בשל פרסומים באינטרנט, ולכן הרשויות רציניות בכוונתם לטפל בהשתלחויות ברשת, עליהם לאתר את פורעי החוק שאיימו על העותרת דרך האינטרנט, להעמידם לדין ולדרוש את מעצרם עד תום ההליכים.
9. הרי לא יעלה על הדעת שהעותרת ו- 2 חבריה לכתב האישום יהיו 3 האנשים היחידים במדינת ישראל שיועמדו לדין וייעצרו עד תום ההליכים בגין התבטאויות ברשת.
10. משטרת ישראל מרחב איילון בת-ים מיוצגת ע"י משיב 1, היא זו אשר סגרה את התלונה שהוגשה על ידי העותרת בתאריך 28.1.19. יצוין שהתלונה הוגשה באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם וקיבלה מספר פל"א 43940/19.
11. פרקליטות המדינה היא המשיבה 2 טענה בתאריך 23.10.19 (המכתב הגיעה לידי העותרת בדואר רשום ביום 11.11.19) כי תלונה אשר הוגשה על ידי העותרת תימסר למשטרת ישראל לצורך קבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע, כשהיא מתעלמת מהעובדה כי התלונה הינה על הטרדה מינית, פגישה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, איומים לרצח, הסתה לרצח.
 ראו אישור הגשת התלונה על נספחיה מצ"ב מסומן "1".
 ראו הודעת הפרקליטות מיום 23.10.19 שהגיעה לעותרת ביום 11.11.19 מצ"ב מסומנת "2".
12. לפיכך ועל רקע זה בית המשפט מתבקש לזמן את המשיבים לדין לבוא ולתת טעם מדוע לא יפתחו בחקירה פלילית בהולה על התלונה שהוגשה על ידי העותרת פל"א 43940/19 איילון, וכן לתת טעם מדוע לא יוצא צוו עשה המורה למח"ש לחקור מי ייזם את סיכול בירורה של התלונה במשטרה מאחורי הקלעים ולהעמידו לדין.
13. יוער כי המשיבות 1 ו-2 אינן מאשרות טיפול בתלונת העותרת על פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, איומים ברצח, עבירות מחשב.
14. נושא העתירה דחיית תלונה של העותרת על ידי פרקליטות המדינה בגין הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב.
15. ביום 6.4.17 הגישה משיבה 2 כתב אישום ת"פ 14615-04-17 בו טענה משיבה 2 כי העותרת ביצעה עבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, בעוד שכתב האישום נגד העותרת מדבר על פרסומים באמצעות האינטרנט שהינם מינוריים ביותר, לעומת הפרסומים שבוצעו נגד העותרת שאותם יזמה הפרקליטות באמצעות הפצת ההדלפה השקרית כאילו העותרת המיתה חתול.
16. העותרת נעצרה ביום 27.2.17 בגין כתבות מחאה פוליטיות נגד 25 שופטים, עשרת עובדים סוציאליים וכ- 10 פרקליטים ותובעים משטרתיים. העותרת נעצרה בתיק מ"ת 14280-04-17 מאז 27.2.2017 וב- 6.4.2017 הוגש כתב אישום בתיק ת"פ 14615-04-17 יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. לא צורפה לבקשה ראייה אחת, לכאורה או שלא לכאורה. את הראיות מסרה התביעה רק אחרי 3 חודשים.
17. בעת שהעותרת היתה עצורה בכלא נווה תרצה, משיבה 2 דאגה שיבוצעו פרסומים שקריים ושליליים נגד העותרת באתר וואלה ניוז ביום 25.1.19 ובחדשות ערוץ 12 ביום 3.7.19 כשהכותרות הינן כי העותרת רצחה חתול בכלא נווה תרצה. כתוצאה מכתבות שקריות אלו, נכתבו נגד העותרת מאות תגובות שיטנה איומים לרצח, הסתה לרצח, תגובות דיבה, לשון הרע, הטרדה מינית בוטה ביותר, איומים, עבירות מחשב מרובות.
18. להלן מקצת הפרסומים נגד העותרת באתר וואלה ניוז מיום 25.1.19 המצ"ב מסומנים "3":
- "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
- "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
- "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
- "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
- "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
- "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
- "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
- "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
- "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
- "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות".
19. לכל הפרסומים הללו יש מפרסם שאותו ניתן לאתר בקלות. בעניינה של העותרת התגלה כי חברת פייסבוק (או לפחות הסניף הישראלי של פייסבוק בהנהלת עדי תאני סופר) ומכבדת "צווי מחת"ק" – מחקרי תקשורת שהמשטרה מחתימה שופטים במעמד צד אחד, ומוסרת למשטרה כתובות של גולשים.
20. כאמור בתאריך 29.7.19 נודע לעותרת שמשטרת ישראל המשיבה 1 סגרה את התלונה מחוסר עניין לציבור.
21. הפרקליטות משיבה 2 טענה כי עבירות של איומים ברצח, הטרדה מינית קשה כפי המצ"ב, הסתה לרצח, הינם עבירות של "פרסום לשון הרע", בעוד שהעוררת נעצרה בכלא נווה תרצה שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, ונמצאת במעצר בית מלא מעל חצי שנה, בלי יכולת להשתחרר ממעצר הבית, על פרסומים פחותים עשרות מונים מהפרסומים המפורטים לעיל.
22. לצורך הדוגמא, מפנה העותרת את בית המשפט לאישום 10 בכתב האישום ת"פ 14615-04-17 השוטרת XXX, בו הואשמה העותרת בעבירות העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות על פרסום. העותרת מואשמת בכך שאיחלה לשוטרת להידבק בשלבקת, וקראה לה זונה: ראו הטקסט הרלבנטי מכתב האישום לצורך השוואה:

23. אם אלו התכנים בגינם מדינת ישראל מעמידה לדין אזרחים כמו העותרת, קל וחומר שבמקרי הסתה לרצח יש ענין לציבור שהמסיתים לרצח יאותרו ויועמדו לדין.
24. מבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל משטרת ישראל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". מצ"ב הנוהל מסומן "4".
25. קל וחומר מהאמור לעיל כי יש לטפל מיידית בריבוי איומים ברצח במרשתת נגד אזרחית, מה שלא נעשה ואין בכוונת הפרקליטות לבצע.
26. העובדה שהמשטרה והפרקליטות אינם מכבדים את הנוהל של עצמם מחייבת את התערבות בית המשפט העליון שכן נדרש צוו עשה על מנת להעמיד את המשטרה והפרקליטות על חובתם לטפל בתלונות במסירות וביסודיות.
27. רק לאחרונה התערב בית המשפט העליון בשיקול דעתה של מח"ש אשר החליטה לסגור חקירה נגד השוטר נאור יצחק שירה על ערבי שהסתער עליו עם סכין. ראו בג"ץ 4845/17 רפאת חמדאן נ' היועמ"ש וגם דנג"ץ 7491/19 נאור יצחק נ' מד"י.
28. במקרה של השוטר נאור יצחק, נקבע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שגה בצורה קשה בניתוח ראיות והתעלם מן האינטרס הציבורי, כאשר החליט שלא להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר ערבי-ישראלי. כך קבע בתאריך 28.10.19 בג"ץ, בהתערבות חסרת תקדים בשיקול דעתו של היועץ, כאשר הורה לו להעמיד לדין את השוטר (אך לא קבע באלו אישומים). העתירה התקבלה בידי כבוד השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, בניגוד לדעת המיעוט של השופט נעם סולברג. זוהי הפעם הראשונה בה בג"ץ מורה להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של היעדר אשמה.
29. בג"ץ רפאת חמדאן מספק את העילה להתערבות בית המשפט העליון גם במקרה של העותרת. שיקול הדעת של מי שסגר את התלונה פגום, מעורב ומזוהם בניגוד עניינים ולכשעצמו מהווה החלטה שרירותית, בדיוק כפי שנקבע בבג"ץ רפאת חמדאן. אדרבא, אם בית המשפט העליון כעת מזמין את הציבור להתערב בשיקולי אוכפי החוק לסגור תיקים, אין מקרה יותר מתאים מהמקרה של העותרת לבחינת רצינותו של בית המשפט העליון, והאם הוא אכן עומד מאחורי ההחלטות שהוא מוציא תחת ידו.
30. על יסוד כל האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי המורה למשיבות 1 ו-2, 4,5 ו 6 לפתוח בחקירה על איומים ברצח, הסתה לרצח, הטרדה מינית, עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות של העותרת ולהגיש כתב אישום לרבות בקשה לעצור עד תום ההליכים את כל מי שהתבטא וקרא לרצוח את העותרת, או הטרידה מינית, וכן צוו נוסף למשיבה 3 מח"ש לברר לחקור ולהעמיד לדין את הגורמים ששרבבו לחקירת תלונתה של העותרת את האינטרסים האישיים שלהם.
___________________
תאריך: 13.11.19 לורי שם טוב

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75