"לקחנו את אמא שלך, הנה זה מספר הטלפון"

יולי 2019 - אפוטרופסות - "לקחנו את אמא שלך, הנה זה מספר הטלפון".

מערכת המשפט הורסת חיי אנשים בטרם החל משפטם

26.07.2019 - שנתיים ושלשה חודשים מיום הגשת כתב האישום ביום ה- 06.04.2017 , המשפט טרם החל ופרקליטות המדינה דורשת מנאשמת מספר 1 תמורת חומרי חקירה הפקדה במזומן סכום של 20,000 שקלים וערבות של 50,000 שקלים.
נאשמת 1 , לורי שם טוב נמצאת בפשיטת רגל עקב המעצר הממושך של שנתיים וחודשיים ללא משפט, וידה אינה משגת הסכום לקבלת חומרי החקירה.
פרקליטות המדינה קיבלה החלטת שופט המעצרים אברהם הימן לקבל כסף תמורת חומרי חקירה והסוגיה נידונה בימים אלו (26.07.2019) בבית המשפט העליון.

פרקליטות המדינה דורשת מלורי שם טוב הפקדה 20,000 שקלים תמורת חומרי ראיות

20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות לעיון נאשמת בחומרי חקירה

יולי 2019 - 20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות למימוש זכותה של לורי שם טוב לעיון בחומרי חקירה. כך קבע השופט אברהם הימן ב- 05.06.2019.
זכות נאשם לעיין בחומרי החקירה של הכתב אישום היא זכות יסוד אולם מתברר שאינה ישימה לאנשים מסוימים כגון כאלו בפשיטת רגל.
מדובר בכתב אישום עב כרס של 120 אישומים ואין סיכוי לשם טוב להתגונן מול כתב האישום ללא עיון בחומרי חקירה.
ניתן לראות בהחלטת השופט הימן לבקשת הפרקליטות כי אף לא ביקש התייחסות הנאשמת בטרם הוציא החלטתו.

מצורפת בקשת הפרקליטות והחלטת השופט אברהם הימן מיום 05.06.2019 , בקשה 11 בתיק 30563-09-18

 

לורי שם טוב נחסמה לעיין בהחלטות בית המשפט במערכת נט המשפט

24.07.2019 - המשך עינוי הדין המתמשך נגד לורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים שהחל מהיום הראשון למעצרה ביום ה- 27.02.2019.
שם טוב נחסמה לראות החלטות בית המשפט וברור כי לא יכולה לנהל משפט באופן זה הואיל ואינה מיוצגת וידה אינה משגת ייצוג ל- 120 סעיפי האישום של העלבת עובדי הציבור נגדה.
שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ושוחררה ממעצרה לפני כחודשיים בתנאים מגבילים. משפטה של שם טוב ושני הנאשמים הנוספים בפרשה טרם החל בשל עיכובים של הפרקליטות בהכנת חומרי ראיות לתיק ואי יכולת הסנגוריה הציבורים לייצוג הוגן בתיק.

מצורפת הודעת מערכת נט המשפט לשם טוב כי החלטת השופט אינה זמינה עבורה, וקטע מתלונה  שהגישה שם טוב בנושא לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

קטע מתלונה  שהגישה שם טוב בנושא לנציבות תלונות הציבור על שופטים

הודעת מערכת נט המשפט לשם טוב כי החלטת השופט אינה זמינה עבורה

משפט לא הוגן נגד לורי שם טוב - חלופות ייצוג "לעג לרש"

בתאריך 18.07.2019 התקיים דיון בעניין ייצוג משפטי הוגן לנאשמת מספר 1 בתיק פרשת הבלוגרים לורי שם טוב.
נגד שם טוב כתב אישום עב כרס כ- 240 עמודים ובו 120 אישומים על שיימינג נגד עובדי ציבור בעיקר עובדות סוציאליות וגם שופטים. כרתב האישום הוגש ב- 06.04.2017 אולם מפאת עיכובים של הגשת חומר ראיות, התווספות 30 אישומים בנוסף ל- 90 שהוגשו בתחילה, התפטרות סנגורים ועוד מתעכב המשפט מעל שנתיים ואפשר לומר כי טרם החל.
חומר הראיות מכיל כ- 50,000 דפים , כ- 500 תקליטורים של קבצי טקסט, אודיו ווידאו, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000 דיסקים).
התובעת היא המדינה ושורה של פרקליטים מטעמה בדרגות שונות כולל פרקליט המדינה שי ניצן שהתבטא נגד שם טוב בכנס בבית המשפט העליון בפני שופטי העליון באוגוסט 2018.
שם טוב ללא השכלה משפטית ובמצב סוציואקונומי מוחלש אינה מיוצגת מאחר והסנגוריה הציבורית חדלה לייצג אותה בפועל מאוגוסט 2018.

בדיון שהתקיים בפני השופט בני שגיא בעניין הייצוג לשם טוב דובר על מספר חלופות ייצוג:
- הצעת התובעת פרקליטות המדינה - ייצוג בעלות שלא תעלה על תעריפי הייצוג של הסנגוריה הציבורית, דהיינו לימוד חומר הראיות האדיר במחיר 20,000 שקל.
- ייצוג בעלות שכר ייצוג עובדי ציבור דהיינו כמו תעריפי הסנגוריה בתוספת עשרות אחוזים.

שתי החלופות הנן בבחינת "לעג לרש" מאחר ובדיון שהתקיים בפני בני שגיא לפני כמספר חודשים הצגו עורכי הדין גיא זהבי ואמיר ברכה שכר לימוד חומר הראיות במאות אלפי שקלים ועלות ייצוג התיק כולו בכ -2-3 מיליוני שקלים.

השופט בני שגיא יקבל החלטה בעניין הייצוג של שם טוב בימים הקרובים.

מצורף פרוטוקול הדיון ת"פ 14615-04-17 מה- 18.07.2019.

האם לקבל דברי השופטת כתורה מסיני?

יולי 2019 - השופטים מונעים בערמה מהמוחלשים להשמיע קולם בבית המשפט
דיון מקדמי בבית משפט על תביעת לשון הרע של זוג אנשי תקשורת ידועים המשמשים משפחת אומנה לילד אריתראי שנלקח מאימו על ידי רשויות הרווחה, נגד פובלציסטית בענייני רווחה.
השופטת פתחה ואמרה שלא לפרוטוקול כי מדובר בלשון הרע נגד אנשים שעשו מעשה טוב, מבלי ששמעה קולה של האמא ממנה נלקח הילד בכפייה על ידי רשויות הרווחה על פי חוות דעת של עובדות סוציאליות.
עורך דינה של הנתבעת אמר שהוא מצר על דברי השופטת.
האם יש לקבל את דברי השופטת כי מדובר ב"מעשה טוב" כתורה מסיני מבלי שנשמע קולה של האמא ממנה נלקח הילד?

גונדר אשר שריקי

חומות של איבה, גלעד צוויק , 12.07.2019 , ישראל היום


טענות להתעמרות בסוהרים והחפצת נשים, וסיכון חיי אדם, לכאורה, שלא לצורך • תביעה שמוגשת נגד שב"ס מעלה חששות מדאיגים בנוגע להתנהלותו של גונדר אשר שריקי, שרק בשבוע שעבר קודם ומונה לראש אגף האסיר • השב"ס: "הדברים נבדקו, לא נמצאה הצדקה לנקיטת הליכים"

"גונדר אשר שריקי, מפקד מחוז דרום בשב"ס, העביר אותי השפלות חסרות תקדים, צעקות וצרחות בפומבי על בסיס יומי, הרגשתי שאני עובר אונס מתמשך של הנפש. שריקי עשה הכל לפגוע בי, עד סיכון חיי אדם ופגיעה בביטחון הכלא רק כדי להכשיל אותי בתפקיד. ממעמד של לוחם וקצין מצטיין ומבטיח בשירות בתי הסוהר הפכתי להיות שעיר לעזאזל. כשפניתי לראשת השב"ס בזמנו, רב־גונדר עפרה קלינגר, וסיפרתי לה הכל, התשובה שקיבלתי היתה: 'אני יודעת. מה אני יכולה לעשות?' עכשיו, במקום להוציאו מהארגון - שריקי מקבל תפקיד משמעותי יותר. לא אתן לזה לקרות".
את הדברים אומר מ', קצין בכיר לשעבר בשב"ס אשר פרש מהארגון לפני כשנה, וכעת תובע את הארגון בשל היחס כלפיו מצד מפקדו לשעבר, גונדר אשר שריקי.

מה משותף ליאיר גרבוז ולקברי צדיקים?

ביום שישי שעבר הודיעה נציבות שירות בתי הסוהר (שב"ס) על מינויו של אשר שריקי, מפקד מחוז דרום (מקביל לאלוף פיקוד בצבא), לתפקיד ראש אגף האסיר - אחד משלושת תפקידי המטה בארגון. מדובר בתפקיד בעל פוטנציאל לשמש מקפצה לראשות השב"ס, ולראיה שני הנציבים האחרונים - עפרה קלינגר ואשר וקנין (אשר מכהן כיום כממלא מקום נציב) - כיהנו בעבר בתפקיד.
ס', בת זוגו הנוכחית של שריקי שאותה הכיר במסגרת עבודתם בשב"ס, משמשת קצינה במחלקת האסיר, כלומר אם לא תועבר מתפקידה, היא תהיה כפופה לו.
עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" מצד בכירים בשב"ס, בעבר ובהווה, מלמדות על דפוס התנהלות בעייתי ביותר לכאורה של גונדר שריקי. יצוין כי מינויו של שריקי לתפקיד ראש אגף האסיר, בדומה למינויים נוספים בשב"ס, ייכנס לתוקפו רק לאחר חתימת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ובכפוף להשלמת הבדיקות הנדרשות כמקובל. ביום רביעי האחרון נשלחה תשובה לפרקליטו של מ' מטעם המשרד לביטחון פנים, וממנה עולה כי ארדן מעניק גיבוי מוחלט לשריקי.
"הטבע שלו זה לפגוע באנשים - מדובר על מסכת השפלות פומביות וקללות. הוא נהנה לדרוך על קצינים וסוהרים, משליט טרור של ממש", אומר לנו קצין המכהן כיום בשב"ס. "מ' ממש לא היחיד שנפגע ממנו, יש עוד קצינים מצוינים אצלנו שהחליטו ללכת הביתה ולשתוק כי הם לא יכלו עוד".

"התנהל כמו רודן"

חלק מהעדויות שיובאו כאן הונחו גם בפני בכירים בשב"ס והשר לביטחון הפנים - אך למרות זאת הוחלט לאפשר לשריקי להישאר בארגון, ואף להעבירו לתפקיד חדש ורב השפעה. המרואיינים בכתבה זו בחרו להישאר בעילום שם, מטעמי פגיעה בפרנסה וחשש להשלכות שליליות בעקבות פרסום שמם ברבים, אך שמותיהם ותפקידיהם המלאים שמורים במערכת.
"אנשים רועדים ממנו", אומר לנו בכיר בשב"ס בדימוס. "הוא האדם המגלומן ביותר שפגשתי. היתה לנו למשל סוהרת עם שלושה ילדים שסובלים מבעיות רפואיות קשות. זה לא הזיז לשריקי, הוא התעמר בה והעביר אותה מאשקלון לבאר שבע - רחוק מהילדים שלה. בסוף היא נאלצה לעזוב את הארגון. הרבה אנשים טובים וערכיים נאלצו לעזוב בגללו. צריך לעצור את זה". הסוהרת אישרה בפנינו את הפרטים.
בפברואר האחרון נשלח ללשכת השר ארדן מכתב אנונימי ובו טענות לדפוס של "החפצת נשים וניצול יחסי מרות" מצד שריקי כלפי פקודות. במכתב מצוין כי שריקי ובת זוגו הנוכחית ס', קצינת כליאה לשעבר במחוז דרום, החלו את יחסיהם הרומנטיים בזמן ששריקי שימש מפקדה, כלומר סיטואציה של יחסי מרות ביניהם.
כותבי המכתב האנונימי, המשרתים בארגון, שוחחו עימנו וטוענים בתוקף כי אין זה המקרה היחיד של יחסי מרות לכאורה. "היו לו עיניים גדולות לנשים", סיפר אותו גורם שפרש בינתיים משירות. "הוא התנהל כמו רודן, היה אפשר לשמוע את הצעקות שלו בכל רמלה".
שריקי גם פעל לכאורה בניגוד לנוהלי שב"ס על מנת לשפץ את לשכתו בעת שנכנס לתפקידו כמפקד מחוז דרום, במהלך שנת 2014. בתקופת השיפוצים, לאורך כחודשיים, סיפח שריקי ליחידה איש בדק בית (תיקונים ושיפוצים) המשויך בכלל לכלא מגידו בצפון - שעליו פיקד בעבר שריקי.
לצורך כך קיבל איש בדק הבית רכב צמוד מטעם המחוז שעימו נסע כמעט מדי יום ממקום מגוריו בעפולה לכלא באר שבע - וחזרה. בד בבד סירב שריקי להקצות תקציבים לשיפוצים ותיקונים הכרחיים במחוז שעבד בתת־תנאים, למשל נזילות מהתקרה על ניירת עבודה ומחשבים בעמדות הסוהרים.
"שריקי היה מסתובב ואומר 'אני אוהב קצין שדורש אפס שקלים', ומצד שני לא היתה לו בעיה לבזבז מכספי הארגון כדי לסדר טרנזיט לשיפוצניק שיחרוש את הארץ כדי שיבנה לו לשכה יפה", מספר בכיר בארגון לשעבר.
ב־8 במאי שלח עו"ד משה מנור, ממשרד מנור-אסף, פרקליטו של מ', מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בבקשה דחופה לפתוח בחקירה נגד שריקי "בגין מעלליו נגד פקודים ותוך סיכון חיי אדם". לאחרונה הגיש מ' תביעה נגד שב"ס על סך 2.2 מיליון שקלים, בגין טענות להתעמרות בעבודה מצד שריקי, הפסדי שכר והפרת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לדברי מנור, "מדובר במסכת אינטנסיבית וחמורה של השפלות, התעמרויות והתנכלויות אישיות יומיומיות מצד שריקי, הכל כדי לרמוס את מ' ולחסל את הקריירה שלו".

"מלשינונים של הנציבה"

מ', בשנות ה־40 לחייו, מילא שורה של תפקידים מבצעיים, מודיעיניים ופיקודיים, לרבות פיקוד על כלא רגיש במיוחד, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הביטחוני. לאורך השנים מ' זכה לשלל תשבחות על תפקודו וצוין כי "הוביל את יחידתו להישגים מרשימים". בפברואר 2014 הוגדר מ' "קצין מקצועי, לויאלי העושה את המוטל עליו בצורה מושלמת". הערכה זו, אגב, זכתה לחיזוק מצד לא אחר מאשר שריקי עצמו שהחמיא ל"התנהלותו הממלכתית". "מ' היה יכול להגיע רחוק, אולי אפילו להיות נציב", אומר לנו בכיר בדימוס בארגון. "מ' לא השתנה - ואם הוא נאלץ לפרוש, זה רק כי שריקי גרם לו ללכת".
לטענת מ', השינוי החד ביחסו של שריקי כלפיו התרחש לפני כשלוש שנים, בקיץ 2016, עת קודם על ידי הנציבה בזמנו, עפרה קלינגר, לתפקיד בכיר בארגון. יחסיהם של קלינגר ושריקי לא היו מן המשובחים, ומי שספג את האש היה מ'.

"כל חטאי היה שהנציבה קלינגר החליטה להעביר אותי לתפקיד מודיעיני רגיש כצורך ארגוני ומתוך הערכה כלפיי", אומר לנו מ'. לפי כתב התביעה, שריקי לא הסתיר דעתו על מ' ויחסיו הקרובים עם הנציבה קלינגר. באחת מישיבות המחוז, למשל, בנוכחות קצינים בכירים, אמר שריקי "יש כאן מלשינונים של הנציבה", תוך שהוא מחווה מבטו למ'.
בסוף 2016 יצאה קלינגר לחופשה כפויה של כמה חודשים בשל עניינים רפואיים, ועל פי טענותיו של מ', שריקי ניצל את חלון הזמן כדי להחריף יחסו כלפיו. בשלב מסוים התעמת מ' עם שריקי במשרדו ואף איים בפנייה לערכאות משפטיות אם לא יחדל מהתנהגותו - אך שריקי "הרגיע" אותו בטענה כי יעביר אותו מתפקידו, זאת מאחר ש"הנציבה עשתה טעות" כשקידמה אותו.
לטענת מ', שסבל מבעיות אורתופדיות, שריקי אף הציג בפני עוזרו של השר לביטחון הפנים תמונות מחשבון הפייסבוק הפרטי של מ', זאת כדי להציגו כ"תחמן ושקרן" בנוגע למצבו הרפואי - ובמטרה להדיחו מהתפקיד. ניסיון זה לא עלה יפה, אך שריקי לא זומן לבירור בעקבות האירוע.

"הקצינים הבכירים שותקים"

בחלק המטריד ביותר בכתב התביעה, נטען כי שריקי "ניסה להוביל בכוונה וביודעין לאירוע מבצעי כושל בתוך בית כלא, תוך סיכון ברור של חיי אדם, על מנת שמ' יישא באחריות לאירוע זה". מ' בתגובה התריע בפני שריקי ומ"מ הנציב אשר וקנין כי המבצע המתוכנן יסכן חיי אדם - והמבצע אכן הוקפא.
"מכתב זה עלה למ' כמעט בהתקף לב, ובפגיעה נפשית קשה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהגותו של גונדר שריקי כלפיו", אומר פרקליטו, עו"ד מנור. מ' שוחרר מהשירות באפריל 2018 לאחר שוועדה רפואית של השירות הכירה במצבו הבריאותי הלקוי, המגובה גם בחוות דעת מצד גורמי מקצוע מובילים. חוות הדעת שמורות אצלנו ולא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
לפי כתב התביעה, במעמד שיחת הפרישה של מ' עם הנציבה קלינגר, לאחר שזו חזרה לתפקוד מלא בארגון, אמרה לו הנציבה כי היא מודעת להתנהלותו של שריקי, אבל ידיה כבולות. ממידע שהגיע לידינו גם הנציב הקודם, רב־גונדר בדימוס אהרן פרנקו, היה מודע להאשמות החמורות כלפי שריקי, כמו גם ממלא מקום הנציב הנוכחי, גונדר וקנין שהיה בעבר פקודו של שריקי.
ביום רביעי האחרון נשלח למנור מכתב תשובה מטעם המשרד לביטחון פנים, אשר מגבה לחלוטין את שריקי. התשובה, שהעתק ממנה נמסר גם לשר ארדן, נשלחה יממה לאחר פנייתנו ללשכת השר לקבלת תגובה.
במכתב, עליו חתום עו"ד חיים אמיגה מהמחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים, מצוין כי "מבדיקה מול גורמי שב"ס... לא עולה כל תשתית ראייתית להתעמרות" של שריקי במ', ועל כן אין הצדקה לבחינת צעדים מנהלתיים כלפי שריקי.
יצוין כי במסגרת אותה בדיקה כלל לא זומן מ' למתן עדות. עוד צוין באותו מכתב כי מלבד תלונתו של מ', לידי שב"ס "לא הגיעה כל תלונה על התעמרות של גונדר שריקי במי מפקודיו". מדובר בדברים אשר אינם מתיישבים לכאורה עם הממצאים אשר מצויים בידינו.

מנור משוכנע כי תשובת המשרד לביטחון הפנים "רק מעידה ומחזקת את טענתי על המשך מדיניות הטיוח בשב"ס". לדבריו, "אנו יודעים בוודאות שיש תלונות נוספות של פקודים נגד גונדר שריקי על מעשי התעמרות והתנכלות כלפיהם". עוד לדבריו, אם שריקי לא יוצא מהארגון בכוונתו לעתור לבג"ץ כנגד המינוי.
"בשב"ס כולם יודעים היטב על מעלליו החמורים של גונדר שריקי, כולל כל הקצינים הבכירים ביותר - יודעים, שותקים ומטייחים, רובם חוששים וגם לא רוצים שהאש תופנה אליהם", אומר עו"ד מנור. "אם הארגון והמשרד לביטחון הפנים ימשיכו להתעלם ממרשי וממעלליו של שריקי בארגון ולא יקבלו אחריות וישלחו את גונדר שריקי הביתה, כפי שחייב להיעשות, אנחנו נדאג שבית המשפט יעשה זאת".

תגובות: "התלונות ממוחזרות"

משב"ס נמסר: "מדובר בקצין ותיק אשר פיקד על בית סוהר, יחידת נחשון, מחוז צפון ומחוז דרום ומיועד כעת לתפקיד רוחב נוסף במטה בדרגתו כראש אגף האסיר. כל הטענות שעלו כלפיו בכתבה זו עלו בעבר ונבדקו על ידי הגורמים המוסמכים אשר לא מצאו כל הצדקה לנקיטת הליכים כנגדו. הקצין שולל את כל הטענות הממוחזרות שמיוחסות לו בכתבה ושומר לעצמו את הזכות לתבוע דיבה ולשון הרע. כל הנושאים המשפטיים שעלו בכתבה יתבררו בבית המשפט כמקובל".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "פנייתכם לשר לביטחון הפנים ושרבוב שמו לידיעה תמוהים, שכן לשר אין שום סמכות להשעות או לנקוט הליכים כנגד קצין ותיק אשר לא נקבעה כנגדו שום קביעה משפטית שלילית ואין כנגדו שום החלטה. אזכורו של השר בידיעה מלמד על רצון בלתי מוצדק לפגוע בשר ללא כל סיבה".
מעפרה קלינגר נמסר: "מ' הגיש תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר, שבמסגרתה העלה טענות אלה. תגובתי נמסרה לשב"ס במסגרת גיבוש כתב ההגנה. אינני רואה מקום להתייחסות נוספת".

חומות של איבה, גלעד צוויק , 12.07.2019 , ישראל היום

בניגוד לחוק: המשטרה החזיקה נערים שנעצרו וננזפה בביהמ''ש

גלי צה"ל , 10.07.2019 - שלושה קטינים שנעצרו בחשד לפריצה לרכב לא קיבלו את הזכויות המגיעות להם בחוק. לאחר שנעצרו בשעת לילה מאוחרת השלושה הובאו לתחנת המשטרה - על אף הצורך לקחתם ישירות לבית מעצר מיועד לנוער. השלושה הוחזקו במשך שעות בתחנה, הוריהם לא הורשו לבקרם ואוכל לא הגיע לפיהם עד הדיון בשעות הבוקר. בבית המשפט השופט נועם שילו תקף את ההתנהלות: "עליי לנקוט באמצעים חמורים על מנת להסביר למשטרה את חשיבות חוק הנוער, ולכן על אף שהחשד נגד הקטינים סביר, לא ניתן להיענות לבקשה להאריך מעצרם והם ישוחררו הערב".

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק המתמשך של המשטרה בעבירות הרכוש נעצרו החשודים. טרם חקירתם, נמסרה הודעה לסנגוריה והחקירה נוהלה ותועדה כחוק. ההחלטה על אי נוכחות הוריהם בחקירה התקבלה בהתאם לסמכותו של קצין משטרה. בסיום חקירתם הובאו החשודים ישירות לבית המשפט והדיון בעניינם התקיים בדלתיים סגורות. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת, אבל כפי שציינו בעבר, שחרורם של חשודים ממעצר אינו מעיד על חפותם, לכן עם סיום החקירה הועבר התיק לתביעה להחלטה בעניין הגשת כתב אישום נגדם".

לורי שם טוב ערערה על החלטת השופט בני שגיא שלא לאשר מימון הוצאות הגנתה על ידי המדינה

14.06.2019 - לורי שם טוב היא הנאשמת 1 בתיק פרשת הבלוגרים ונגדה 120 סעיפי אישום שבסיסם "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות.
שם טוב בהליך פשיטת רגל אינה מיוצגת בתיק הואיל והשופט בני שגיא החליט ב- 03.06.2019 להפסיק ייצוג הסנגוריה לשם טוב על פי בקשת הסנגוריה ובקשת שם טוב. סיום ייצוג הסנגוריה נבע עקב השכר הנמוך שקיבלו הסנגורים המייצגים מהסנגוריה שאינו מתאים ל"מגה תיק" פרשת הבלוגרים ובשל צמצום מרחב הפעולה של הסנגורים על ידי מדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
שם טוב ביקשה מימון הוצאות הגנה על ידי המדינה על פי סעיף 19 לחסד"פ אולם השופט בני שגיא דחה בקשתה.

שם טוב ערערה לעליון ע"פ 3798-19 בטיעונים שעיקרם שהשופט בני שגיא לא התחשב בהיות שם טוב פושטת רגל, כמו כן על הפגיעה בעיקרון השוויון הואיל ושם טוב ללא השכלה משפטית בעוד ונאשם 2 מיוצג על ידי עורך דין ונאשם 3 עורך דין בעצמו.
השופט בני שגיא התבטא בעבר וכתב בהחלטתו מה- 08.01.2019 ת"פ 14615-04-17: "מדובר במשפט מורכב, אשר לא ניתן, הלכה למעשה, ואף לא בתיאוריה, לחשוב על האפשרות של ניהולו בלא ייצוג הנאשמים... בהינתן מורכבותו הרבה של המשפט ומאות העדים המנויים ברשימת עדי התביעה (אשר חלקם מומחים בתחום המחשבים), ברור כי קיים קושי עצום לנהל תיק זה ללא ייצוג, וגם הנאשמת שותפה לדעה, לפיה אין מדובר בהליך במסגרתו ניתן "לוותר" על ייצוג משפטי ראוי, ו"להסתפק" בייצוג על ידי הנאשם עצמו".

מצורפים:
הערעור שהגישה לורי שם טוב על החלטת השופט בני שגיא שלא לממן הוצאות הגנה למשפטה המורכב. ע"פ 3798-19

הערעור שהגישה לורי שם טוב על החלטת השופט בני שגיא שלא לממן הוצאות הגנה למשפטה המורכב. ע"פ 3798-19

בקשת לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה ע"י המדינה תועבר לדיון חוזר

09.07.2019 - שופט העליון מני מזוז החליט כי בקשתה של לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה על ידי המדינה בתיק פרשת הבלוגרים תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי (ת"פ 14615-04-17) בפני השופט שגיא. נגד שם טוב 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור. התיק מכיל חומר ראיות של כ- 50,000 דפים וכ- 500 דיסקים, ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 דיסקים). לשם טוב אין השכלה משפטית, ומצבה הסוציו אקונומי אינו מאפשר לה לממן עו"ד למשפט כה מורכב בתיק פרשת הבלוגרים.

שגיא דחה בקשתה של שם טוב למימון הוצאות הגנה ובהחלטה לקונית מה- 03.06.2019 כתב שגיא: "לבקשה זו התייחסתי בהחלטה קודמת, במסגרתה נימקתי מדוע יש לדחותה..".

שם טוב ערערה על החלטת שגיא לבית המשפט העליון (ע"פ 3798-19) ובערעור טענה כי שגיא לא התייחס לעובדה כי היא נמצאת בהליך פשיטת רגל ואינה יכולה לממן הגנתה. בנוסף טענה כי הנימוקים אליהם כיוון שגיא כשדחה בקשתה למימון הוצאות הגנה שגויים.
הנימוק הראשון אליו כיוון שגיא הוא שמירה על עיקרון השוויון. נהפוך הוא , כל עוד שם טוב אינה מיוצגת הרי יש פגיעה בעיקרון השוויון הואיל ונאשם 2 מיוצג על ידי סנגורית, ונאשם 3 עו"ד בעצמו.
הנימוק השני אליו כיוון שגיא הוא יצירת תקדים מסוכן שכל אחד שלא ירצה ייצוג סנגוריה יבקש מימון הוצאות הגנה מהמדינה. נימוק זה שגוי הואיל והסנגוריה מאוגוסט 2018 ביקשה להשתחרר מייצוגה של שם טוב ומאז לא ייצגה בפועל.

בנוסף טענה שם טוב כי השופט שגיא בעצמו טען כי לא יעלה על הדעת כי שם טוב תייצג עצמה במשפט כה מורכב.

הפרקליטות מצידה טענה בפני מזוז כי אינה מתנגדת למימון הוצאות הגנה לשם טוב על פי סעיף 19 לחסד"פ כל עוד הוצאות אלה אינן מעבר להוצאות הגנה המקובלות על ידי הסנגוריה הציבורית.

מזוז החליט כי הסוגיה תוחזר לדיון בפני השופט שגיא לאחר שישמע את טענות הצדדים.

מצורפת החלטת השופט מני מזוז ע"פ 3798-19 מה- 09.07.2019

החלטת השופט מני מזוז ע"פ 3798-19 מה- 09.07.2019

צו איסור פרסום חותמת גומי

יולי 2019 - צו איסור פרסום על שמו של השוטר היורה על הבחור ממוצא אתיופי , בקרית חיים (צו שלא כתוב טוב: אין מספר תיק בית משפט. בסעיף א' מספר תיק החקירה הוא משנת 2017 !!! כשהירי היה בשנת 2019).
לתפארת בתי המשפט בישראל. ככה נראית הארכת צו איסור הפרסום על שמו של השוטר היורה. בלי נימוקים, בלי עילה, ועם חותמת גומי אחת גדולה של השופט שלמה בנג'ו
הצו פורסם בטוויטר של עיתונאית הארץ רויטל חובל.
https://twitter.com/RevitalHovel/status/1147754830494089217

נווה תרצה: עצירות קטינות מופשטות בניגוד לחוק

נווה תרצה: עצירות קטינות מופשטות בניגוד לחוק, איציק וולף , news1 , 17.12.2007




קטינה אזוקה בבית המשפט [צילום ארכיון: חוננו]


בבית הסוהר נווה תרצה פועלים בניגוד לחוק ועורכים חיפוש בעירום לעצורות קטינות קטינה שסירבה להתפשט הוכתה נמרצות על-ידי הסוהרות קטינות גם מובלות אזוקות לדיונים בבית משפט

▪ ▪ ▪
סוהרות בבית הכלא לנשים נווה תרצה עוברות על החוק ועורכות חיפושים בעירום מלא לעצירות קטינות שהגיעו אל המקום לאחר שהשתתפו בפעילויות ימין. כך עולה ממכתב שנשלח למנהלת בית הסוהר, רונית מצליח, על-ידי עו"ד עדי קידר.

לטענתו, על אף שסעיף 3 בחוק הסדר הפלילי אוסר על חיפוש בעירום על עצירות למעט במקרה שבו קיים מידע כי בגופה של העצורה נמצאת ראיה להוכחת ביצוע העבירה, הפך חיפוש בעירום בגופן של עצירות קטינות לנורמה בבית הסוהר.

"ברשותנו מידע על עשרות נערות ובוגרות, פעילות ימין שנערכו עליהם חיפושים כגון דא", ציין במכתבו.

לדבריו, במסגרת משפט אזרחי שמתנהל נגד המשטרה על חיפוש בעירום שערכו שוטרים במגרש הרוסים בקטינות הודיעה הפרקליטות כי הופקו לקחים ויותר לא יערך על עצורות חיפוש שכזה. "הפרקליטות אף הודיעה לבית המשפט כי לבתי המעצר הוכנסו מגנומטרים שיחליפו את הצורך בחיפוש בערום ואולם נדמה שהפקת מסקנות זאת לא הגיעה לבית הסוהר", הוסיף.

קטינות מובלות אזוקות לבית המשפט

עו"ד קידר הוסיף כי הסוהרות בכלא נווה תרצה אף כובלות את ידי הקטינות כאשר הן מובלות לבית המשפט בניגוד לתקנות ולחוק. "ביום שלישי, 11.12.07, נכבלו ידי קטינות שהובלו לבית המשפט בכפר סבא וגם זאת בניגוד לחוק ולתקנות", ציין.

פרשת התעללות אחרת שעולה מן המכתב למנהלת בית הסוהר נוגעת לאלימות מילולית ופיזית שהופעלה נגד עצורה בגירה, גם היא פעילת ימין.

"כפי הידוע לכם הגברת כלואה מזה מספר שבועות בבית סוהר ובמהלך ימים אלה עברה השפלות, ואף ננקטה נגדה אלימות פיזית של אנשי צוות רק בשל הערות שלה כלפי הצוות. כך ברשותנו עדויות לפיהן העצירה הודיעה למפקד המשמרת איציק כי כבילת קטינה באזיקים היא צעד לא חוקי ואולם במקום להשיב לגברת עניינית נקט אותו איציק באלימות כאשר הוא דחף את העצירה ואף משך אותה ובעט בה".

עוד הוסיף כי העצירה לא מקבלת ארוחות אלא אם כן היא מבקשת אותן גם אז נאלצת הגברת להזכיר לסוהרים ואנשי הצוות פעם אחר פעם כי היא לא אכלה וכי היא רעבה.

"ודאי ידוע לך שהתנהגות שכזאת מנוגדת באופן ישיר לחוק המעצרים ולדברים הנכתבים בסעיף 9 לאותו חוק וכמובן נוגדת את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו", העיר עו"ד קידר.

איום בתביעה אישית נגד מנהלת בית הסוהר

"הגברת מצליח, נדהמתי לשמוע שזהו היחס שנוהג בבית הסוהר נווה תרצה כלפי פעילות ימין ומתיישבות. יחס שאינו ראוי אפילו לחיות. על כל אלה ועל עוולות אחרות אני מניח שיוגשו תביעה אזרחית וכן ינקטו הליכים משפטיים נוספים נגד הסוהרים והסוהרות שפעלו בניגוד לחוק ואולם אני כותב מכתב זה על-מנת לעשות סוף להתנכלות ולהביא לסיום את הפרות החוק מצד סוהרים, סוהרות ואנשי סגל נוספים כלפי בנות שכל חטאן שהשתתפו בהפגנה כזאת או אחרת או שעלו למאחז כזה או אחר".

עו"ד קידר אף הוסיף איום בתביעה אישית נגד מנהלת בית הסוהר במידה ותימשך ההתעללות. "במידה ועוולות אלה ימשכו אני מודיע לך כי נשקול לתבוע באופן אישי - גם אותך - בשל אותן הפרות חוק ועוולות כה רבות שנעשות".

פעיל הימין איתמר בן גביר אומר ל-Nfc כי מדובר בתופעה וכי ברור לו שאם היו הקטינות פעילות של שלום עכשיו או של אחד מארגוני השמאל האחרים כבר היו קמים כל "אבירי זכויות האדם", כלשונו ותובעים להעניק לאותן עצורות את המגיע להן על-פי חוק.


עדות אישית: הסוהרות היכו את מי שסרבה להתפשט

ש', קטינה בת 15, הובאה לכלא נווה תרצה לאחר שנעצרה במאחז לא חוקי בשומרון.

ל-Nfc סיפרה כי הובאה למשטרת השומרון ומשם לנווה תרצה בשל סירובה להזדהות בשמה בפני השוטרים.

"הגעתי לנווה תרצה בלילה יחד עם חברה נוספת לאחר שסירבנו להזדהות. בסופו של דבר, אחרי שדיברתי עם עורך הדין של אבא שלי ביקשתי להזדהות אבל אז אמרו לי שזה כבר מאוחר מדי", סיפרה.

לדבריה, כאשר הגיעה יחד עם חברתה לכלא, ביקשה ממנה הסוהרת להוריד את בגדיה על-מנת שייערך בגופה חיפוש. "לא הסכמתי וגם חברה שלי סירבה בתוקף. הסוהרת קראה לאחראי המשמרת והוא אמר שאם לא נוריד את הבגדים הוא יקרא לכל הסוהרות והן יעשו את זה בכוח. אני הסכמתי לחשוף את עצמי על-פי הוראות הסוהרת אבל חברתי לא הסכימה. הסוהרות התנפלו עליה והיכו אותה מכות רצח ובסופו של דבר לא ערכו עליה חיפוש בעירום", אמרה.

עוד ציינה כי כאשר הביאו אותן לבית המשפט היא היתה כבולה בידיה וברגליה בדרך לבית המשפט ובמהלך הדיון הממושך בעניינן.

"הייתי כבולה באותם אזיקים יחד עם עצורה אחרת בוגרת וראיתי איך שכשהיא העירה לסוהרים שאסור לכבול קטינות באזיקים הם דחפו אותה עד שהיא כמעט נפלה", ציינה.


תגובת שב"ס: העצורות מגנות את המדינה וגופיה

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי מדובר בשתי עצורות עד תום ההליכים. אחת בגירה ואחת קטינה.
 

"האחת אינה מתקשרת עם הסובבים אותה והשנייה מגנה כל העת את מדינת ישראל וגופיה", ציין דובר שירות בתי הסוהר, סג"ד ירון זמיר.

"סגל בית סוהר נווה תרצה עושה רבות על-מנת להבטיח את שלומן וביטחונן של העצורות. כל ניסיון לטעון ליחס לא הולם מצד הסגל פוגע, אינו ראוי ואף מטעה", טען.

הסתה לרצח נוסח כלא נווה תרצה

יולי 2019 - כלא נווה תרצה מנהל קמפיין רצח אופי לעצירה עת הייתה במרותו וגם לאחר ששוחררה ממעצרה, למרות שאוימה ברצח עקב הקמפיין המכפיש. כלא נווה תרצה באופן חריג מזמין עיתונאים לבית הכלא ונותן להם לצפות במצלמות האבטחה ולראיין אסירות כדי להשחיר פניה של לורי שם טוב למרות שבכלא יודעים ששם טוב מאוימת ברצח עקב הקמפיין.

בית סוהר נווה תרצה מנהל קמפיין הכפשות נגד עצירה

05.07.2019 - מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
בתמונה מפקדת כלא נווה תרצה שרה פרידמן.

מאקו פרסמה היום כתבה משמיצה נגד לורי שם טוב.
למה אמרתי כתבה משמיצה? הרי לאור חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אדם לא יכול לצפות שיהיו עליו כתבות טובות כל הזמן.

זו כתבה משמיצה משום שהיא אורגנה על ידי הצוות הבכיר של נווה תרצה. ואיך אני יודע זאת? כי לכתבה התראיינו אסירות באופן נדיר.

אופס, לאסירות אסור להתראיין. שלטונות בתי הכלא מפרקים אסירים ואסירות שמתראיינים אבל כאן לא תיפתח אפילו חקירה נגד האסירות.למה? מפקדות הכלא הביאו את האסירות המתלוננות נגד לורי שם טוב לכתב ועשו לכתב את העבודה.

בית סוהר נווה תרצה פוגע בנפשן של האסירות

יולי 2019 - כל הביקורות שנעשו בכתלי בית הכלא נווה תרצה הראו על תנאים תת אנושיים בהם חיות האסירות, ברזים שלא ניתנים לפתיחה, מזון ירוד, העדר כלי רחצה, תנאים תת אנושיים באגף בידוד והפרדה ועוד. בחודשים האחרונים מנהלים מפקדי הכלא קמפיין רצח אופי והסתה לרצח נגד עצירה ששוחררה המתמודדת בהליך שיפוטי מורכב, ומנסה לשקם חייה באזרחות.

קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 29.06.2019 על קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה

מזה כמה שנים יצא לי ללוות אסירות בנוה תרצה.
כל האסירות שהכרתי בתקופות זמן שונות, שלא הכירו אחת את השניה מתלוננות על קצינת המודיעין, בצורה כזו או אחרת.
הנה למשל עכשיו ממש נמצאת בבידוד אסירה, אשה חולה עם מגוון בעיות רפואיות, שלטענתה הוכנסה לבידוד רק משום שהגישה עתירה נגד שלטונות הכלא והזכירה שם מספר שמות.
איזה אסירה מוזרה איך היא מסוגלת לחשוב דבר שהוא ממש לא הגיוני. בטח אחת שסובלת ממחלת הרדיפה. צריך לדחוף לה תרופות פסיכיאטריות שתתאפס על עצמה.
הגעתי למסקנה שכל המתלוננות, האסירות, דפוקות, טיפשות, רעות, לא חכמות וזדוניות. סתם מניפולטיביות. קצינת המודיעין עושה עבודה טובה, נפלאה ונאמנה.
ישר כח בהגנה על המולדת. יש לנו רק מולדת אחת וצריך לשמור עליה.

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 29.06.2019 על קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה

כל האמצעים כשרים לבלימת העבודה העיתונאית של לורי שם טוב

כל הצווים השיפוטיים והחיפושים הפוגעניים בדברי המחשב של החשודים בפרשת הבלוגרים פסולים ופגעו באופן חמור בפרטיותם, כבודם, חירותם, קניינם וצנעת חייהם של החשודים.

להלן מאמר רויטל חובל על צו פיקטיבי של שופטת השלום תל אביב פוזננסקי. מצורף צילום הצו הפיקטיבי של פוזננסקי מדצמבר 2015, וקטע המאמר של חובל.

שי ניצן: צו שהוצא לאתר פיקטיבי לבקשת המשטרה לא שיקף את המציאות , רויטל חובל, הארץ , 01.07.2019

הצו נגע לאתר שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור. האגודה לזכויות האזרח התלוננה כי המשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו

פרקליט המדינה שי ניצן הודה כי חלק מצו שיפוטי שהוציאה השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבקשת המשטרה "לא שיקף את המציאות". הצו נגע לאתר פיקטיבי שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור, כדי לדעת כיצד נוהגת חברת וורדפרס כשהיא מקבלת צו הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה. תשובת ניצן ניתנה בתגובה לתלונת האגודה לזכויות האזרח על כך שהמשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו שניסחה עבור השופטת.

היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, פנה לניצן בדצמבר בנושא. מהפנייה עולה שהחוקרים ביקשו מהשופטת לשתף פעולה בתרגיל החקירה, ולהוציא צו הנוגע לאתר שלא נעברה בו כל עבירה. בשלהי 2015 השופטת פוזננסקי־כץ חתמה על נוסח מודפס מראש של הצו ובו נכתב שיש חשד סביר וקונקרטי לביצוע עבירה פלילית באתר. זאת, אף שהמשטרה יידעה אותה שהאתר פיקטיבי.

פנייתו של יקיר מבוססת על תלונה שהגישה שם טוב באוקטובר נגד פוזננסקי־כץ, במסגרת העתירה לבג"ץ שהגישה השופטת נגד הדחתה בידי בית הדין המשמעתי לשופטים. שופטי בג"ץ דחו על הסף את בקשתה של שם טוב להצטרף להליך. באגודה בחנו את התלונה של שם טוב ופנו בעניין לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולניצן כדי לברר אם זהו מקרה בודד או תופעה, וכדי שיתריעו בפני המעורבים שהתנהלות זו פסולה.

בתגובתו כתב ניצן כי "אחד הסעיפים בנוסח הצו עצמו, שהטיוטה שלו הוכנה על ידי המשטרה, אכן לא שיקף את המציאות". הוא התייחס לסעיף בצו שבו צוין כי השופטת השתכנעה שקיים יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה באתר שפתחה המשטרה. ניצן הוסיף כי "הפרקליטות נחשפה לתוכן הבקשה והצו רק בדיעבד" וערכה בירור. "בעקבות הבירור שערכנו, הסבנו את תשומת לב הגורמים האחראים במשטרה להקפיד על אופן ניסוח בקשות לצווים שיפוטיים שעתידים להיות מופנות לחברות זרות, ובכלל, כך שישקפו את המציאות".

וורדפרס.קום היא חברה הממוקמת בקליפורניה ומספקת פלטפורמה אינטרנטית לבניית אתרים ובלוגים. המשטרה יצרה אתר פיקטיבי באמצעות הפלטפורמה במטרה לדעת איך נוהגת החברה כשהיא מקבלת צו שיפוטי הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה, ואם היא מעבירה את הצו לידיעת מי שעומד מאחורי האתר. זאת, עוד בטרם פנו לחברה בעניין שם טוב. "למותר לציין שאם הפרטים המועלים בבקשה מדויקים, מדובר בזיהום חמור של ההליך השיפוטי ובהפיכת בית המשפט לשותף מלא בתרגיל חקירה", כתב עו"ד יקיר לניצן.

בפברואר מסר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בעניין כי כיוון שקיימת אפשרות שהסוגיה תתברר במסגרת ההליך הפלילי נגד שם טוב, אין בכוונתם להתייחס.

בקשת היחידת הונאה תל אביב מבית המשפט להוציא צו פיקטיבי - דצמבר 2015

צו המצאת מסמכים לאתר פיקטיבי - השופטת רונית פוזננסקי כץ - דצמבר 2015

לל