יום רביעי, 29 באפריל 2015

כיצד ייחשפו מימדי הזוועה האמיתיים של התרופות הפסיכיאטריות?

אפריל 2015 - מהו "מעקב פוסט שיווקי" על תרופות?
מהי האחריות של אנשי רפואה ומטופלים
לגבי חשיפת מימדי הנזק האמיתיים של תרופות?



עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה פעוטות ילדי עובדים זרים למות בגני ילדים מאולתרים

מרץ 2015 - מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

יום שני, 27 באפריל 2015

השוטר האלים ישי סימן טוב ממרחב יפתח מחוז תל אביב זכה לשבחי מפקדיו

"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015
ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים ונשלח לעבודות שירות פוטר רק לאחר התלונה השלישית - שלמח"ש נדרשו 3.5 שנים להשלים אותה

גזר הדין - ת"פ 34452-06-13, מדינת ישראל נגד השוטרים ישי סימן-טוב וגיורא ארקה

ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.

דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.

"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן.
"התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב - פסול אף הוא כמובן - שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה... הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".

דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה יחד עם השוטר עזר מנצור עצור עד שזה נזקק לאשפוז (ראה הכרעת הדין). המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.

לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.

עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.

לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים... ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל - בין יתר שיקולים - גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".

לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה - שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה - ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים - עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.


ביממה האחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו ניתן לראות כיצד שוטרים מכים חייל במדים. מן המשטרה נמסר כי שני השוטרים האלימים הושעו מתפקידיהם וכי החומר בעניינם הועבר באופן מיידי למחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לממצאי החקירה יוחלט על המשך שירותם של השניים במשטרה.

"תיעוד האירוע, אף בטרם נבדק לעומקו, מעיד על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל", נכתב בדף הפייסבוק של המשטרה.

"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015
"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015

השוטר האלים ישי סימן טוב ממרחב יפתח מחוז תל אביב זכה לשבחי מפקדיו

"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015
ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים ונשלח לעבודות שירות פוטר רק לאחר התלונה השלישית - שלמח"ש נדרשו 3.5 שנים להשלים אותה

גזר הדין - ת"פ 34452-06-13, מדינת ישראל נגד השוטרים ישי סימן-טוב וגיורא ארקה

ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.

דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.

"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן.
"התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב - פסול אף הוא כמובן - שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה... הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".

דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה יחד עם השוטר עזר מנצור עצור עד שזה נזקק לאשפוז (ראה הכרעת הדין). המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.

לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.

עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.

לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים... ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל - בין יתר שיקולים - גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".

לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה - שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה - ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים - עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.


ביממה האחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו ניתן לראות כיצד שוטרים מכים חייל במדים. מן המשטרה נמסר כי שני השוטרים האלימים הושעו מתפקידיהם וכי החומר בעניינם הועבר באופן מיידי למחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לממצאי החקירה יוחלט על המשך שירותם של השניים במשטרה.

"תיעוד האירוע, אף בטרם נבדק לעומקו, מעיד על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל", נכתב בדף הפייסבוק של המשטרה.

"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015
"נתן דרור ליצרים אפלים" - שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו - news1 , איתמר לוין , אפריל 2015

סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

אפריל 2015 - סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - אזלת היד של לשכת הרווחה טירת הכרמל לסייע לניצולי שואה מובילה אותם להתלונן בנציבות תלונות הציבור

סיפורה של תלונה: סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות של ניצולי השואה. חוקים, תקנות והוראות נוהל רבים נועדו להקנות לאנשים אלה זכויות והטבות שיבטיחו להם מחיה בכבוד, זאת בהתחשב בסבל שחוו, בגילם המתקדם ובחוב שחבה להם החברה הישראלית. הנציבות עושה ככל יכולתה כדי לסייע לניצולי השואה, לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם את מימוש זכויותיהם. הנציבות מסייעת לניצולי השואה בתחומים רבים, בהם - קבלת הטבות כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום ארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

דוגמה לטיפול שמעניקה הנציבות למתלוננים אלה היא תלונתו של קשיש, ניצול שואה, המתגורר בטירת הכרמל, שמצבו הרפואי התדרדר ועקב כך הכיר המוסד לביטוח לאומי בזכאותו לגמלת סיעוד משנת 2011. הקשיש פנה לנציבות באמצעות בתו וביקש עזרה בקבלת הנחה מארנונה מעיריית טירת הכרמל.

העירייה הכירה בזכאותו של המתלונן להגדלת אחוזי ההנחה מארנונה המגיעה לו ממועד פנייתו בעניין לעירייה, בשנת 2013. ואולם, העירייה סירבה להעניק לו את ההנחה המוגדלת למפרע, משנת 2011, מועד ההכרה בו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בירור התלונה במוסד לביטוח לאומי ובעירייה העלה כי בשל אי קבלת נתונים מהמוסד במועד לא נכלל שמו של הקשיש במסגרת רשימת הזכאים ששלח המוסד לעירייה בשנת 2011, ושמו נכלל רק ברשימת הזכאים שנשלחה לעירייה בנובמבר 2012.

בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור בעניין העניקה העירייה לקשיש את ההנחה המגיעה לו במלואה, למפרע, משנת 2011.


סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור
סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

יום שלישי, 21 באפריל 2015

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדי זרים למות במחסנים בדרום העיר

וואלה חדשות - אפריל 2015 - דנה ירקצי - המפגינים התאספו בכיכר הבימה במחאה על מות חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה בחודשים האחרונים, ונגד ההזנחה המתמשכת של דרום העיר. "התנאים של הגטו של דרום תל אביב הורגים את כולם, ובראש ובראשונה את הילדים"

כ-200 פעילים חברתיים, אזרחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט הפגינו אמש (ראשון) בכיכר הבימה שבתל אביב במחאה על ההזנחה המתמשכת של דרום העיר ועל מותם של חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה הזרה בחודשים האחרונים. המפגינים קראו קריאות והניפו שלטים שבהם נכתב בין היתר "ההזנחה בגטו בדרום תל אביב הורגת", "אין חיים בגטו של דרום תל אביב", ו-"די למחנות הפליטים בדרום תל אביב".


חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג - פרק ראשון - ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה


טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה - להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.


על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 


נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד