שופט לענייני משפחה נפתלי שילה - שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה

ינואר 2013 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה.

בימים אלו ביקשה האם להיפגש עם בנה בן ה- 10 לאחר ש- 4 שנים לא ראתה אותו ע"פ הנחיית נפתלי שילה. נפתלי השיב בלקוניות ובאכזריות מרושעת כי "אין מקום כיום, לאור האמור בתסקיר לחייבו (את הבן או') במפגשים אלו".

נפתלי שילה משתמש בתואנות שונות במהלך השנים להמשיך בניתוק בין האם לילדיה מבלי שיש בסיס מוצק לתירוציו. התנהגות של נפתלי שילה מאופינת בצביעות ורמאות. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם ומסב נזקים נפשיים וכלכליים לאם וילדיה.

מאפיני דרכי ההרס של נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה רמת גן:

הוצאת הילדים בכפייה מחזקת אימם בניגוד לחוק ולכללים ב"סיוע" השופטת רות בן חנוך

שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה.

התניית מפגשים בין האם לילדיה בבדיקות פסיכיאטריות ע"ח האם ושיבוש מפגשים אלו
 לאחר הוצאת הילדים בכפייה מרשות אימם נקבעו הסדרי ראיה אשר עד מהרה נעצרו ע"י פקידת הסעד מאחר וסברה כי לא עלו יפה. נפתלי שילה התנה המשך המפגשים בטיפול כלשהו לאמא (פסיכיאטרי) חרף היותה כשירה וטובה, עובדת ללא עבר נפשי ו/או פלילי. המדיניות הדורסנית של השופט נפתלי שילה כוללת חיוב האמא בהוצאות כספיות של אלפי שקלים לראות את ילדיה מספר שעות ושיבוש המפגשים בתואנות שונות:
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.
להלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.
נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין ר"ג לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מר"ג הרבה יותר מחולון.
ביזוי סדרי דין ומשוא פנים לפקידת הסעד מול האם

בבקשה שהגישה האם לנפתלי שילה כי ידון בבקשותיה לגופו של עניין ללא רשויות הרווחה אשר מערימות קשיים, הואיל ונפתלי מקבל המלצותיהן כסוף פסוק ללא דיון וניסיון מעמיק ורציני לפתור הבעיה. האמא ביקשה לקבוע הסדרי ראיה עם בנה הבכור.
נפתלי השיב: "אין כל הצדקה להפסקת פעילות שירותי הרווחה אשר מכירים את הצדדים והילדים היטב ופועלים רבות.... שירותי הרווחה ימשיכו לעקוב... וככל שיתעורר צורך בשינוי ההחלטות שניתנו, תוגש בקשה מטעמם". (ראה החלטה להלן).
השופט נפתלי לא השיב לגופו של עניין לבקשת האם וקבע כי הסדרי הראיה יקבעו ע"פ בקשות רשויות הרווחה. לזכויות האם צמצם נפתלי שילה וקבע: "רשאית... להגיש כל בקשה לשינוי ההסדר הקיים, ככל שיארע שינוי נסיבות". נפתלי שילה העמיד את האמא בנחיתות מרשויות הרווחה. בעוד לרשויות הרווחה נתן סמכות לבקשה "ככל שיתעורר צורך... " ואילו לאם זכות להגיש בקשה קבע "ככל שיארע שינוי בנסיבות...". העמדת האמא במצב נחות מזה של רשויות הרווחה לוקה במשוא פנים חמור, וקביעת נוהל עבודה בניגוד לחוק ולכללים.

האשמת הבן או' באי קיום המפגשים

לאחר שכל ניסיונותיו של נפתלי שילה בתיווכה של פקידות הסעד כשלו, תלונות השווא שהוגשו נגד האם במשטרה נסגרו, וה"בדיקות הפסיכיאטריות" שהתנו במפגשים עם הבן נמצאו לא ענייניות ולא רלוונטיות החליט השופט נפתלי שילה בתאום עם פקידת הסעד למנוע את המפגשים עם הבן או' בתואנה כי אינו רוצה לראות את אימו.
מדובר בצביעות ורמאות של השופט נפתלי שילה שאין כמותה. הרי הבן נלקח מאימו לפני כ- 4 שנים כשהיה בן 6 מדוע לא ציינו זאת רשויות הרווחה בתסקיריהן. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם, שהרי לפחות היה מציין בתגובתו הלקונית כי ניסה בכל דרך להניא את הילד הרך בשנים לכבד את אימו ולהיפגש איתה אפילו אם זה כרוך בכך כי נפתלי בעצמו יברר העניין עם הילד. נפתלי משיב בלקוניות ואינו טורח אף לנמק מדוע הבן אינו רוצה להיפגש עם אימו, למרות שמדובר בעניין חשוב ומהותי.
התנהגותו של נפתלי במשך כ- 4 שנים בהם מונע מהאם להיפגש עם בנה או' מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוותנות וסאדיזם של רשויות הרווחה להמשיך לשחק ולצחק באם וילדיה.
להלן תגובתו הלקונית של נפתלי לבקשת האם להיפגש עם בנה או':

סוף דבר
נפתלי שילה מחלק את אחריותו השיפוטית בין שופטת נוער רות בן חנוך (בניגוד לחוק), פקידת הסעד ומומחיה, ועתה עם הבן או'. נפלי משיב בלקוניות בעניינים מהותיים תשובות המעוררות תמיהה, וריח שיקולים זרים. התנהגותו של נפתלי שילה פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ובערכי היהדות וכל הדתות: כיבוד אב ואם. חרף העובדה כי התנהגותו מסבה נזקים נפשיים וכלכליים קשים לאם וילדיה, נפתלי משיב תשובות לקוניות לא מנומקות ויוצר נורמות זילות המשפחה והפרט.

קישורים:

נפתלי שילה - שופט משפחה - הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה - עבריינות סדרתית - ינואר 2012 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה...


נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" - דצמבר 2012 - שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". - להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 - נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה - ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט - לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)...

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה - אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה...

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד - יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" - מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה...

התעללות תעשיית הרווחה באם ובתה במניעת הסדרי ראיה

ינואר 2013 - תאוותם  של רשויות הרווחה ועמיתיהם "לטפל" תמורת תקציבי ממשלה ותרומות  באוכלוסיות הנזקקות לתמיכה וסיוע הביאה לבניית תעשיית רווחה הסוחרת בילדים, הרואה צורכי מוסדותיה לאומנה, אימוץ, פנימיות ועוד... בלבד תוך התעלמות ורמיסת הפרט והמשפחה. מדובר באמא במאסר שע"פ נהלי שב"ס זכאית לפגוש בבתה פעם בשבועיים בחדר מיוחד לצורך כך, ואולם רשויות הרווחה מונעות זכות בסיסית זאת שלה ושל בתה בת החמש וחצי למרות החרפה במצבה הנפשי של הבת כתוצאה מכך.
להלן המאמר: מצבה הנפשי של בת 5 וחצי הולך ומידרדר - האמא הבריחה סמים ובתה הקטנה נענשת , יורם ירקוני , ידיעות אחרונות , 9 בינואר 2013

מצבה הנפשי של בת 5 וחצי הולך ומידרדר , יורם ירקוני , ידיעות אחרונות , 9 בינואר 2013

קישורים:

תחלואי מדיניות הסדרי ראיה הדורסנית של משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - אבא התאבד - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה "מטפלים" בענייני אזרחים שנקרו בדרכם בדורסנות, אטימות, והכפשות. התנהגותם נובעת החל מרשלנות פושעת ועד שיקולים זרים לשחיתות ושוחד מסחר סבל ילדים, קשישים, ואזרחים מוחלשים. הם פועלים מאפלה, בבתי משפט בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ומרעילים בשפה אחת נגד האזרח...

תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה - דצמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור...\

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים - דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

התרגיל המסריח השופט שמואל בוקובסקי - בית ילדים שבתאי לוי - עיכוב בהתפתחות

ינואר 2013 - מאמצת שקיבלה ילד כבן שנה מבית ילדים שבתאי לוי מתארת את מצב הילדים במעון. התינוקות סגורים כ- 9 בחדר במשך שעות היום מה שגורם לעיכוב בהתפתחותם. המאמצת קיבלה את הילד מבית הילדים שבתאי לוי עם שרירים רפויים וקשיים בהתפתחות.
המאמצת מספרת: "8-9 תינוקות חלל קטן עם מרפסת. לא יוצאים כמעט החוצה, ממש לא חשופים כמעט לכלום, שזה היה משהו מאוד חזק נוכח ברם (המאומץ) בהתחלה. שהוא לא נחשף לכלום".
הבת של המאמצת מספרת על המאומץ רם שנתקבל מבית היתומים שבתאי לוי: "הוא פחד מפרחים, הוא פחד מעלים, הוא פחד מכלבים, הוא פחד מאוגרים, הוא פחד מדשא, הוא פחד מחול, הוא פחד ממים. הוא פחד כמעט מהכל".

רם הוחזר למשפחתו (הביולוגית), סבתו באה מאוסטרליה ואספה אותו חזרה לחיק משפחתו.





התרגיל המסריח של השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד

 ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת".

 שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?
קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

התרגיל המסריח השופט שמואל בוקובסקי - בית ילדים שבתאי לוי - עיכוב בהתפתחות

ינואר 2013 - מאמצת שקיבלה ילד כבן שנה מבית ילדים שבתאי לוי מתארת את מצב הילדים במעון. התינוקות סגורים כ- 9 בחדר במשך שעות היום מה שגורם לעיכוב בהתפתחותם. המאמצת קיבלה את הילד מבית הילדים שבתאי לוי עם שרירים רפויים וקשיים בהתפתחות.
המאמצת מספרת: "8-9 תינוקות חלל קטן עם מרפסת. לא יוצאים כמעט החוצה, ממש לא חשופים כמעט לכלום, שזה היה משהו מאוד חזק נוכח ברם (המאומץ) בהתחלה. שהוא לא נחשף לכלום".
הבת של המאמצת מספרת על המאומץ רם שנתקבל מבית היתומים שבתאי לוי: "הוא פחד מפרחים, הוא פחד מעלים, הוא פחד מכלבים, הוא פחד מאוגרים, הוא פחד מדשא, הוא פחד מחול, הוא פחד ממים. הוא פחד כמעט מהכל".

רם הוחזר למשפחתו (הביולוגית), סבתו באה מאוסטרליה ואספה אותו חזרה לחיק משפחתו.





התרגיל המסריח של השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד

 ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת".

 שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?
קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

בית ילדים שבתאי לוי - עיכוב בהתפתחות - התרגיל המסריח השופט שמואל בוקובסקי

ינואר 2013 - מאמצת שקיבלה ילד כבן שנה מבית ילדים שבתאי לוי מתארת את מצב הילדים במעון. התינוקות סגורים כ- 9 בחדר במשך שעות היום מה שגורם לעיכוב בהתפתחותם. המאמצת קיבלה את הילד מבית הילדים שבתאי לוי עם שרירים רפויים וקשיים בהתפתחות.
המאמצת מספרת: "8-9 תינוקות חלל קטן עם מרפסת. לא יוצאים כמעט החוצה, ממש לא חשופים כמעט לכלום, שזה היה משהו מאוד חזק נוכח ברם (המאומץ) בהתחלה. שהוא לא נחשף לכלום".
הבת של המאמצת מספרת על המאומץ רם שנתקבל מבית היתומים שבתאי לוי: "הוא פחד מפרחים, הוא פחד מעלים, הוא פחד מכלבים, הוא פחד מאוגרים, הוא פחד מדשא, הוא פחד מחול, הוא פחד ממים. הוא פחד כמעט מהכל".

רם הוחזר למשפחתו (הביולוגית), סבתו באה מאוסטרליה ואספה אותו חזרה לחיק משפחתו.

התרגיל המסריח של השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד

 ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת".

 שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?


קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים

המאמר דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים , רן רזניק, הארץ , יום שישי, 28 במאי 2004,

חולי נפש רבים סובלים מטיפול רפואי כושל ומהזנחה רפואית; חולים אחרים סובלים מאלימות פיסית ומילולית מצד הצוות הסיעודי

במחלקות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל יש "תחושת איום ואווירת פחד" שמונעת מהחולים להגיש תלונות על המחלקות. כשכבר מוגשות תלונות, הן לא תמיד מדווחות להנהלות בתי החולים ולא מופקים לקחים כדי למנוע הישנות הכשלים - על אף שמדובר גם בתלונות חמורות על "חוסר נגישות וסובלנות" מצד מנהלי המחלקות ויחס בלתי הולם של הצוות הרפואי והסיעודי.

אלה רק חלק מהממצאים הקשים על הפגיעה המתמשכת בחולי הנפש, שנמצא בסקר שערך משרד הבריאות ב-2003-2002 ב-17 בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות בבתי חולים כלליים בישראל, שבהם מאושפזים כ-4,600 חולי נפש. הסקר, המקיף ביותר שנערך עד עתה, נעשה באמצעות שאלונים וראיונות למנהלים, עובדים, מטופלים ובני משפחותיהם.

בנוסף, חולי נפש סובלים מטיפול רפואי כושל, שפעמים רבות ניתן לאחר עיכוב ממושך, ומהזנחה רפואית קשה. מדובר בעיקר בתחומי רפואת שיניים, גינקולוגיה וסיעוד אצל חולי נפש זקנים.

חולי הנפש סובלים גם מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד הצוות הסיעודי ומצד מטופלים אחרים. במחלקות קרו מקרי גניבה רבים, והשימוש בסמים בהן שכיח (נמצא כי מנהלי בתי חולים לא מצליחים להשתלט על הכנסת הסמים למוסדותיהם). החולים סובלים גם מפגיעות מיניות, מקשירה בלתי מוצדקת בניגוד להוראות החוק ומענישה בלתי הולמת, הכוללת איומים בלתי חוקיים על קשירה, הגבלת תנועה, איומים בהעברה למחלקה הסגורה. בנוסף, דווח על צוות שהעיר חולים על ידי משיכת השמיכה מגוף החולה ועל חולה שהתלונן שפנה לאחות במחלקה ו"נענה שאם לא יפסיק היא תקשור אותו".

תוצאות הסקר הוצגו באחרונה בפני שר הבריאות דני נוה ומנכ"ל המשרד הפרופ' אבי ישראלי. ואולם, התוצאות שהוצגו לנוה וישראלי הן רק התוצאות הכלליות של הסקר (שמצביעות על תופעות ומגמות כלליות); הממצאים לגבי כל אחד מבתי החולים מוסתרים אפילו ממשרד הבריאות - על אף שבחלק מהמקרים מדובר בממצאים קשים. זאת למרות שכל בתי החולים אמורים על פי חוק להיות בפיקוח מלא של המשרד וחלק מבתי החולים, כמו אברבנאל, אף בבעלותו של משרד הבריאות.

בסקר נמצא עוד כי החולים סובלים מתנאי אשפוז קשים ומבישים: נמצאו מחלקות שבהן מאושפזים 12 חולים בחדר, מחלקות שבהן החולים מתקלחים רק שלוש פעמים בשבוע ומחלקות שבהן אין מיטה קבועה לחולה ואין ארונית אישית לחפציו, אין חדרים לביקור משפחות, אין פינות עישון (ולכן העישון חופשי בכל המחלקה) ואין אפשרות לשמור על פרטיותם של החולים.

משרד הבריאות בדק בשנים האחרונות ממצאים קשים על טיפול רפואי כושל בבעיות גופניות של חולי נפש (בין השאר התגלו מקרים כאלה בבתי החולים "שער מנשה" באזור חדרה, באברבנאל ובבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע). בתחום זה נמצא בסקר כי אפילו במחלקות פסיכיאטריות שממוקמות בתוך בתי חולים כלליים, יש מקרים שחולים נאלצו להמתין לבדיקה גופנית עד שבוע.

בבתי החולים הפסיכיאטריים נמצא כי "העברת חולים לבתי חולים כלליים או למרפאות כרוכה בעגמת נפש רבה לחולים ולבני משפחותיהם. חולי הנפש, בני משפחתם ולעתים אף אנשי הצוות אומרים כי הטיפול הגופני בחולים אלה הוא חלקי ולא מספק וניתן 'במטרה להיפטר מהחולים'".

תוצאות הסקר מוסתרות גם מנוה

תוצאות הסקר לגבי כל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים מוסתרות לא רק משר הבריאות דני נוה וממנכ"ל משרדו הפרופ' אבי ישראלי, אלא אפילו מהד"ר אלכסנדר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. זאת בעקבות ההחלטה של הנהלת המשרד ב-2002 (בראשות הד"ר בועז לב, אז מנכ"ל המשרד) להיענות לדרישה של איגוד מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים וההסתדרות הרפואית שהסקר יתקיים רק בתנאי שתוצאותיו לפי בתי חולים לא ייחשפו אפילו בפני המשרד עצמו.

בעקבות זאת המשרד אינו מסוגל לערוך בקרה אפילו על אותם בתי חולים שבהם נמצאו ממצאים קשים על יחס מחפיר לחולים. כפי שפורסם בדצמבר ב"הארץ", בכירים במשרד העלו על כך ביקורת נוקבת ובכיר בהנהלת המשרד אמר כי הדבר "מהווה מעילה באמון הציבור". ממשרד הבריאות נמסר כי לאחר שהסקר הוצג לשר ולמנכ"ל המשרד הם הינחו את הנהלת המשרד ליישם את לקחיו.

פלייליסט - מוסד פסיכיאטרי אברבנאל


פלייליסט - בית חולים פסיכיאטרי - טירת הכרמל


קישורים:

• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב - המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009.
• בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
• בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
• עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי מהבלת בפיה וממצמצת בעיניים - ערוץ 1 - יוני 2011 - פוליטיקה - דע כי רשויות הרווחה מופקרות, אל תבטח בהם והיזהר מהם. עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת ומהבלת בפיה. סלוצקי אינה משיבה לשאלות המראיין עודד שחר וזורה חול בעיני הציבור בענייני רווחה, דרכי פעולה של פקידי סעד, ועדות החלטה ועוד..
• הונאות הענק של חברות התרופות
• פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי מסבירה מדוע מסוכן לקרוע ילדים מביתם ומשפחתם - פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי מוציאה בכפייה מידי יום ילדים מביתם, מגני ילדים ובתי ספר למרכזי חירום למשך חודשים ארוכים לצורך "אבחונים", מסבירה מדוע מעשיה אלו פוגעים קשות ומסוכנים לילדים...

ביטוח משלים של קופות חולים - משלים את הציבור

התחקיר משלים את הציבור , ינואר 2013 , רן רזניק , ישראל היום

כ-75 אחוזים מהישראלים משלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לארבע קופות החולים עבור חברותם בביטוחים המשלימים, מתוך אמונה שהביטוחים יסייעו להם בשעות הקשות ביותר • אבל תחקיר "שישבת" חושף שדווקא כשהם זקוקים לכך יותר מכל, נתקלים רבים בסירוב מצד הקופות • מאות תלונות מגיעות מדי שנה למשרד הבריאות, אבל מספר הנפגעים האמיתי מוערך ב-2,000 • הקופות מערימות קשיים בעיקר בכל הנוגע להשתתפות במימון ניתוחים גדולים ואביזרים יקרים המשמשים בניתוח • אפילו מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, מודה: "קרוב ל-6 מיליון המבוטחים בביטוחים המשלימים - ואני בתוכם - לא מבינים כל כך מה הם רכשו. זה כישלון של משרד הבריאות"

איור: עציון גואל




במשך רוב שנותיו היה רפאל רוט (70) מהרצליה חבר בקופת חולים מכבי. אף על פי שהקופה אמורה לספק לו את כל שירותי הבריאות הדרושים לטיפול בבעיותיו הרפואיות, בחר רוט ב-25 השנים האחרונות לשלם עוד כ-100 שקלים מדי חודש עבור הביטוח המשלים של הקופה - "מגן זהב". ביטוח זה אמור לספק שירותים וטיפולים רבים שאינם כלולים בסל הבריאות הבסיסי, ובהם טיפולים ובדיקות מיוחדות, תרופות, אביזרים רפואיים, אפשרות לבחור רופא מנתח בארץ במקרה הצורך, השתתפות במימון ניתוחים בחו"ל ועוד. זו הסיבה המרכזית שיש עוד 6 מיליון ישראלים שמשלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לקופות החולים על ביטוח משלים.

צילום: פז בר וקובי מאירי

ב-2008 התגלה אצל רוט סרטן הערמונית, והוא טופל על ידי רופאים של קופת חולים מכבי. באפריל 2011 קבע אורולוג של מכבי, ד"ר אהרון מנס, כי הסרטן עומד לפרוץ את גבולות הערמונית ולהתפשט לאיברים סמוכים, ולכן יש צורך בניתוח דחוף. "במצבו של רוט, הניתוח המומלץ הוא ניתוח רובוטי לפרוסקופי אצל מומחה לעניין בארה"ב", כתב הרופא. בניתוח באמצעות רובוט "דה וינצ'י" מוכנסות לגוף ארבע זרועות דרך חתכים עדינים, כשעל אחת מהן מצלמה ועל השלוש האחרות כלי ניתוח. המנתח שולט בזרועות ומפעיל אותן בתוך גופו של המטופל.


רוט פנה למכבי בבקשה שתממן לו את הניתוח בחו"ל, ונענה בשלילה. "לרופאים בישראל יש ניסיון מספיק בניתוחים מסוג זה, והתוצאות טובות", כתב לו ד"ר יעקב מנדל, מנהל היחידה לניתוחים והשתלות בחו"ל במכבי. הקופה היפנתה את רוט לאורולוג ישראלי באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, וציינה כי הוא השתלם בשיקגו בשיטה הרובוטית וביצע שם כ-150 ניתוחים, חלקם כמנתח ראשי וחלקם כמנתח משנה, וכי גם בישראל כבר ביצע כ-50 ניתוחים. במכבי אף הציעו לרוט סיוע בתיאום תור מוקדם לאורולוג.

כעבור שבועות אחדים נפגש רוט עם האורולוג המנתח. לדבריו, הרופא אמר לו כי הניתוח עשוי להימשך לפחות ארבע שעות וחצי, וכי תהיה חובה לנתק אצלו חלק ממערכת העצבים באזור הניתוח, מה שעלול לגרום לו מאוחר יותר נזק בתפקוד הגופני. בית החולים סירב למסור לו נתונים על שיעור ההצלחה בניתוחים מסוג זה.

רוט החליט ליצור קשר עם ד"ר דיוויד סמאדי מניו יורק, המנתח שעליו המליצו לו אורולוגים בכירים בארץ. סמאדי נחשב לאחד מחלוצי הניתוח הרובוטי בעולם, וביצע עד כה אלפי ניתוחים כאלה. הוא אמר לרוט כי הניתוח שהוא עורך אינו נמשך יותר משעתיים, ואינו מצריך כריתה של העצבים באזור הניתוח.

רוט החליט לבצע את הניתוח בארה"ב. הוא שילם את העלות, יותר מ-150 אלף שקלים, ועוד 20 אלף שקלים על הוצאות נלוות. הניתוח ארך כ-90 דקות בלבד והסתיים בהצלחה גדולה. לאחר הניתוח הגיש רוט תביעה נגד קופת חולים מכבי, בטענה שהיה זכאי לקבל את מימון הניתוח בחו"ל. "התנהלותה של הקופה היתה בניגוד מוחלט למהותו של ביטוח הבריאות המשלים ומבטאת התנהגות חסרת תום לב", טען רוט בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר נחום זילבר, אורולוג של מכבי, שחיווה את דעתו על הנתונים שמסרה מכבי על ניסיונו של המנתח הישראלי: "על פי הספרות הרפואית, מספר הניתוחים מסוג זה הנדרש לצורך צבירת ניסיון מעשי מיטבי והצגת תוצאות ניתוחיות טובות עומד על יותר מ-1,500. ניסיונו המוכח של הרופא הישראלי עמד במועד הניתוח על כ-50 ניתוחים שעשה בישראל, לכל היותר... ומספר זה אינו נחשב כניסיון מספק. ד"ר סמאדי ביצע עד היום אלפי ניתוחים בשיטה הרובוטית, בהצלחה גדולה מאוד, תוך כדי שהוא מפתח מומחיות גדולה ויוצר לעצמו מוניטין של חלוץ הניתוח הרובוטי... ניסיונו ומומחיותו עולים נכון למועד הניתוח עשרות מונים על אלו של הרופא הישראלי, אשר הוגדר על ידי מכבי כבעל הניסיון הרב יותר בארץ".

התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד דוד פייל, מעלה שורה של טענות עקרוניות, שיש להן השלכות על כל הביטוחים המשלימים של קופות החולים. לדבריו, "קופת חולים מכבי משווקת את תוכנית 'מגן זהב' כביטוח בריאות משלים, הכולל כיסוי לניתוחים גדולים או טיפולים מיוחדים בחו"ל. הביטוח מבטיח למבוטחים מטרייה רחבה, שכוללת שיפוי מלא עבור טיפולים שמומחים רפואיים בארץ ימליצו לבצע בחו"ל, עקב היעדר ניסיון מספיק בארץ".

התביעה מציינת כי הכיסוי לניתוחים בחו"ל קיים רק בתוכנית "מגן זהב", ולא בתוכנית המשלימה הזולה יותר של הקופה, "מגן כסף". "כדי להיכלל בתוכנית 'מגן זהב' המשופרת והרחבה יותר, המקנה כיסויים כאלה, נדרשים המבוטחים לשלם תוספת משמעותית בדמי החבר... עד כדי תשלום כפול. בעת הצטרפותו של רוט לביטוח הבריאות המשלים לא הסבירו לו, מכבי והביטוח המשלים שלה, את משמעות הסייגים המגבילים בתקנון למקרה של ניתוח בחו"ל, ועל כן הם עוולו כלפיו בהפרת חוק החוזים וחוק הפיקוח על עסקי הביטוח".

רוט פנה גם למשרד הבריאות בתלונה. ביוני 2012 השיבה לו עו"ד חגית זנבר, עוזרת ראשית לנציב קבילות הציבור במשרד, שתלונתו נדחתה. זנבר קיבלה את תשובת מכבי בנוגע לניסיון שרכש המומחה הישראלי שאליו הוא הופנה, וקבעה, על סמך התייעצות שנערכה במשרד הבריאות, כי לא ניתן לחייב את קופת החולים במימון הניתוח בחו"ל. בתשובת משרד הבריאות אין נתונים על איכות הניתוחים הרובוטיים שערך הרופא או על תוצאותיהם, מאחר שהמשרד לא אוסף את הנתונים באופן קבוע ושיטתי. בנוסף, לא נאמר על סמך מה נקבע כי ניסיונו של הרופא מספק כדי לצמצם במידה סבירה את ההסתברות לסיבוכים בניתוח.

קופת חולים מכבי טרם הגישה כתב הגנה, והנושא עדיין לא הוכרע בבית המשפט. מהקופה נמסר בתגובה: "בישראל הצטבר די ניסיון בניתוחים עם רובוט דה וינצ'י. בהדסה מבוצעים ניתוחים אלה על ידי רופא שהשתלם בשיקגו וביצע שם כ-150 ניתוחים, וכיום יש לו ניסיון של יותר מ-200 ניתוחים. רופא אחר בבית החולים רמב"ם, שהשתלם בטורונטו, ביצע שם כ-80 ניתוחים, ובבית החולים בארץ ביצע עשרות ניתוחים נוספים. מעיון בספרות המקצועית עולה כי בעולם מתייחסים להגדרת ניסיון מספק כביצוע של 150-50 ניתוחים. לפיכך, לפחות שני מרכזים רפואיים גדולים בישראל בהחלט עומדים בסטנדרט של הגדרות אלה.

"'מגן זהב' של מכבי מימן בשנתיים האחרונות יותר מ-180 ניתוחים בחו"ל, בעלות כוללת של יותר מ-26 מיליון שקלים. כל הנתונים שקופים ומדוּוחים למשרד הבריאות. בשנת 2011 צרכו חברי 'מגן זהב' שירותים וזכויות בעלות גבוהה יותר מהסכומים שנגבו מהם במסגרת דמי החבר החודשיים, ו'מגן זהב' סיים את השנה בגירעון".

הציבור לא מודע לזכויותיו

תוכניות הביטוח המשלים בישראל מנוהלות על ידי ארבע קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית, והן שאחראיות עליהן בכל ההיבטים: הרפואי, הכספי, הציבורי והצרכני. על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון חל מדי שנה גידול עקבי בהצטרפות לביטוחים המשלימים, ומספר המבוטחים הכולל הגיע ב-2011 ל-5.7 מיליון איש - כ-75 אחוזים מחברי קופות החולים. שאר חברי הקופות, שאינם מבוטחים, שייכים בדרך כלל לשכבות החלשות ולמגזר הערבי.

הכנסות הביטוחים המשלימים הגיעו ב-2011 ל-3.15 מיליארד שקלים, וההוצאות הרפואיות עבור תשלומים והחזרים למבוטחים - ל-2.6 מיליארד שקלים. עיקר התשלומים היו על ניתוחים ובחירת רופא מנתח בארץ (42 אחוזים מסך ההוצאות), ואחריהם - על חוות דעת רפואית שנייה, על בדיקות הריון ולידה, על רפואת שיניים, על תרופות (לפי החלטת ממשלה מלפני חמש שנים, אסור לכלול בביטוחים המשלימים תרופות המוגדרות "מצילות חיים") ועוד.

ואולם, בכירים במשרד הבריאות אומרים כי הציבור עדיין לא יודע דיו את זכויותיו בביטוחים המשלימים, ולכן הוא גם מתקשה לממשן בשעת הצורך - למשל במקרה של ניתוח יקר, ההוצאה הגדולה ביותר שאינה כלולה בכיסוי הרגיל של קופת החולים. במשרד הבריאות פועלת נציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמרכזת את התלונות בנושא תרופות וטיפולים בסל הבריאות ובנושא הביטוחים המשלימים של קופות החולים. על פי נתוני הנציבות, היא מטפלת מדי שנה ב-300 עד 400 תלונות נגד הביטוחים המשלימים; ב-30 אחוזים מהמקרים הביאה התערבותה לשינוי בהחלטות הקופות, לטובת המבוטח. אבל בכירים במערכת מעריכים כי מספרם האמיתי של החולים הנתקלים בבעיות מול הביטוח המשלים מגיע ל-2,000 בשנה. הבעיה היא שרק מיעוטם מתלוננים.

הטענה העיקרית בתלונות היא סירוב של הביטוחים המשלימים לממן טיפול רפואי חיוני, שאמור להיכלל בביטוחים המשלימים. על פי משרד הבריאות, כמחצית מהמתלוננים מקבלים בסופו של דבר את ההחזרים או את התשלומים שדרשו מהביטוחים המשלימים.

עיקר הקשיים הם במקרים של ניתוחים גדולים בארץ או בחו"ל ומימון אביזרים יקרים המשמשים בניתוח. מדובר בחולים שסובלים ממחלות קשות או נמצאים במצב רפואי מסכן חיים, והם נאלצים להתמודד מול מנגנון פקידותי ומשפטי משומן של קופות החולים. הקופות שולפות להגנתן את התקנונים הארוכים והסבוכים של הביטוחים המשלימים, שבהם מאות סעיפים, תתי-סעיפים ואינספור הגבלות וסייגים - שלרוב החולים, כמובן, קשה לצלוח ולהבין.

חלק מההגדרות למימון ניתוחים וטיפולים מעורפלות מאוד, ומביאות למחלוקות קשות. כך, למשל, רוב הביטוחים המשלימים קובעים ש"ניתוח בחו"ל ימומן רק כאשר יש בארץ מיעוט ניסיון בביצועו". מי קובע אם ניסיון רפואי הוא "מועט", "מספק" או "רב"? התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית, כמו שגילה על בשרו רפאל רוט.

עו"ד יואל ליפשיץ, ששימש במשך שבע שנים ראש האגף במשרד הבריאות שאחראי לפיקוח על ארבע קופות החולים, מעריך שבפועל יש הרבה יותר תלונות על הביטוחים המשלימים מאלה המועברות למשרד הבריאות. לדבריו "אחת הבעיות המרכזיות היא שרוב הציבור בישראל אינו רואה במשרד הבריאות כתובת לטיפול בתלונות על הביטוחים המשלימים, וזאת בניגוד לתלונות הנוגעות למניעת תרופות וטיפולים הכלולים בסל הבסיסי".

בכיר אחר במערכת הבריאות מוסיף כי "אחת הבעיות המרכזיות היא שהמידע בנוגע לביטוחים לא מצוי בידי הצרכן, וכשהוא כבר חולה, הוא לא יודע מספיק כדי להתעמת עם הקופה וכדי שיוכל לעמוד על דעתו בדבר קבלת הטיפול המתאים".

חולים רבים, שתלונותיהם נדחו על ידי משרד הבריאות, טוענים כי המשרד מקבל את עמדת הקופות א-פריורית, בלי לבדוק לעומק את התלונות. לדברי בכירים במערכת הבריאות, "משרד הבריאות לא מטפל ברצינות מספקת בתלונות נגד הביטוחים המשלימים, שעניינן מניעת מימון של טיפולים. המשרד לא ערוך לטפל בתלונות באופן יסודי, ואין מספיק מודעות והקצאת משאבים לעניין, וזאת בניגוד לטיפול הטוב בתלונות על מניעת טיפולים הכלולים בסל".

אפילו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו סבור שהציבור לא מודע לזכויותיו בביטוחים המשלימים. בנאום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, שהתקיים לפני שבועיים בים המלח, אמר גמזו: "האזרח הישראלי רוכש את הביטוחים המשלימים בלי הכרה, בלי לדעת במדויק מה יש בפנים, מלבד שירותים כמו בחירת המנתח וחוות דעת שנייה. שיעור הרכישה - כ-80 אחוזים מהציבור - נובע משיווק מוצלח של הקופות, ממחיר נמוך ביחס למוצר בריאות ומתדמית שגויה של סל הבריאות הציבורי. הציבור חושב שהסל אינו מספיק טוב ואינו כולל מספיק תרופות וטיפולים, בעוד בפועל הוא נחשב לטוב מאוד, גם ביחס למדינות המערב המתקדמות ביותר".

גמזו מפנה את האצבע המאשימה לעבר המשרד שהוא עצמו מנהל, ומכה על חטא: "משרד הבריאות הוא האחראי העיקרי לכך שקרוב ל-6 מיליון מבוטחים לא יודעים כל כך מה הם רכשו... רובנו - גם אני - לא מסוגלים להבין את ההבדלים בין הביטוחים המשלימים השונים, שלא לדבר על הרבדים השונים שקיימים בהם... נושא המידע הוא כישלון גדול שלנו".

לדבריו, משרד הבריאות החל בהקמת מערכת שתספק השוואה בין הסל הממלכתי לבין הביטוחים המשלימים והביטוחים המסחריים. "נושא הביטוחים המשלימים של הקופות וביטוחי הבריאות המסחריים מקבל אט אט את התואר 'האתגר הגדול ביותר למערכת הבריאות הציבורית', וגם הבעיה הקשה ביותר לטיפול".

התחקיר שערכנו מבוסס על בדיקה של תלונות ותביעות שהוגשו נגד הביטוחים המשלימים ושמתפרסמות כאן לראשונה, וכן על שיחות עם עורכי דין, עם רופאים ועם בכירים במשרד הבריאות. יש לציין כי הבעיות שעולות מהתלונות המוצגות בכתבה מאפיינות את כל הקופות, ולא רק קופה זו או אחרת.

היעדר שקיפות

רויטל טופר חבר-טוב, סמנכ"ל משרד הבריאות בפועל לפיקוח על קופות החולים והביטוחים המשלימים, טיפלה בשנה האחרונה, עם קודמה בתפקיד, עו"ד יואל ליפשיץ, בכמה תופעות שמעידות על הכשלים ועל הקשיים של הציבור במימוש הביטוחים המשלימים. בין המקרים שעברו תחת ידיה היו גם חשדות לפעולות לא הוגנות של רופאים ומוסדות רפואיים במסגרת הביטוחים האלו. לדבריה, "אם עולה בתלונות של חברי קופות החולים למשרד הבריאות בעיה עקרונית שחוזרת על עצמה, המשרד מפרסם הנחיות שמחייבות את הביטוחים המשלימים, כדי לפתור את הבעיה".

אחת הסוגיות שחוזרות על עצמן היא היעדר השקיפות. בחודש יולי פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות, שמחייבות את ארבע קופות החולים לפרסם "באופן בולט ונגיש" באתרי האינטרנט שלהן את הרשימה המלאה של הניתוחים הכלולים במסגרת הביטוחים המשלימים, וגם את ההשתתפות העצמית שמבוטח חייב לשלם עבור כל ניתוח. המשרד ציין כי ההוראות החדשות נועדו להבטיח שקיפות מלאה למבוטחים.

סוגיה אחרת נוגעת לתופעה של כירורגים שמבצעים ניתוחים פרטיים באמצעות הביטוחים המשלימים ודורשים ממבוטח תוספת תשלום לאחר הניתוח - עבור ציוד רפואי מיוחד או אביזרים רפואיים שבהם הם משתמשים בניתוח. בכמה מהמקרים נדרשה תוספת התשלום כשהמטופל היה על שולחן הניתוחים ממש. בשנה שעברה פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות למנהלי קופות החולים, שאוסרות גבייה של תוספת תשלום בדיעבד. על פי ההוראות, יש למסור למנותח מראש את סכום ההשתתפות העצמית שעליו לשלם, הכולל את עלות הציוד הרפואי שבו ייעשה שימוש.

בחודש ספטמבר העביר המשרד תלונה לאחד מבתי החולים הפרטיים, בנוגע לגבייה שלא כדין ממנותחת שעברה ניתוח אורתופדי באמצעות הביטוח המשלים. האישה נדרשה לאחר הניתוח לשלם סכום "הגבוה פי שלושה ויותר מהעלות שנמסרה לה טרם הניתוח, בטענה שבוצעו בניתוח פעולות נוספות והושתלו בה ברגים ורצועות". משרד הבריאות התריע בפני בית החולים כי "אי מסירת מידע מלא לחולה בדבר עלות הניתוח מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו". בעקבות זאת צימצם בית החולים משמעותית את בקשת התשלום מהאישה.

לדברי טופר חבר-טוב, המבוטחים בביטוחים המשלימים מתקשים לעיתים לאתר את המידע על ההחזרים שמגיעים להם ועל ההשתתפות העצמית שעליהם לשלם. "הבעיות המשמעותיות נוצרות ככל שהפרוצדורה הרפואית מורכבת יותר, ואז קשה יותר לקבל את כל המידע לפני קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח או טיפול רפואי. בחלק מהביטוחים המשלימים עשינו תיקונים בתקנון, ובחלקם ביקשנו מהקופות לפשט את התקנון. אנחנו מנחים את מנהלי הביטוחים המשלימים לספק מידע מלא ושקוף באתרי
האינטרנט של הקופות, אבל גם שם חייבת להיות הבהרה שהתקנון הוא שקובע".

משתלם להתלונן

באפריל 2010 הגיעה למשרד הבריאות תלונה על "כללית מושלם", הביטוח המשלים של קופת חולים כללית. התלונה הגיעה מבתה של ר', חולת סרטן שעברה ניתוח מורכב מאוד על ידי כירורג בכיר בבית החולים הפרטי "הרצליה מדיקל סנטר". המנתח אינו כלול ברשימת הרופאים שבהסדר הביטוח המשלים, ואת כל עלות הניתוח והוצאות האשפוז, כ-225 אלף שקלים, שילמה המשפחה מכיסה. הניתוח כלל כריתה שלמה של הלבלב, התריסריון והטחול, כריתה חלקית של הקיבה ושחזור מערכת העיכול. הרופא המנתח נחשב לאחד הטובים בתחום, אבל גם לאחד היקרים בישראל.

המשפחה פנתה ל"כללית מושלם" וביקשה החזר עבור הוצאות הניתוח. היא נענתה תחילה כי כאשר מבוצע ניתוח כמו זה - כלומר ניתוח שמורכב מכמה ניתוחים מוכרים, אבל הוא עצמו אינו מוכר על ידי הביטוח - הביטוח המשלים מממן רק עשרה ימי אשפוז, בעלות של כ-1,899 שקלים ליום. לאחר התעקשות של בתה של ר', שהיא עורכת דין, הועבר המקרה לוועדת החריגים של "כללית מושלם", וזו אישרה החזר של 71 אלף שקלים. הסכום הזה, לדברי הנהלת הביטוח, שווה ערך לעלותו המקסימלית של הניתוח, אילו התבצע על ידי רופא שבהסדר.

המשפחה דרשה בתלונתה להורות לקופה לממן את כל עלות הניתוח, וציינה כי האישה שנותחה חברה בקופת החולים כל חייה, ועשתה את הביטוח ב"כללית מושלם" "לשם סעד וביטחון לימי סגריר". בנה של האישה כתב: "הניתוח הפרטי עבור אמי לא היה למטרות מותרות או פינוק, כי אם למטרה מוצהרת וברורה - קיום והישרדות. לפיכך, לשם היוותרות בחיים - פנייה לבית חולים ציבורי לא היתה חלופה בת-קיימא. אלמלא ניסיונו הרב, מומחיותו ומיומנותו של הרופא המנתח בניתוחי סרטן מורכבים כמו זה של אמי, קרוב לוודאי כי הניתוח, שהסתיים בהצלחה, היה מסתיים אחרת. חלופה בת-קיימא שעשויה היתה להשיג תוצאה רפואית זהה היתה במדינת חוץ, ובמקרה זה ההוצאות היו גבוהות בהרבה".

בכיר במשרד כתב, בהתכתבות פנימית במסגרת בירור התלונה, כי "התשובה הראשונה של 'כללית מושלם' מבטאת מדיניות שהיא היתממות וניצול לרעה, שאין לקבלה. האם מבוטח שבתו אינה עורכת דין מקבל בגין ניתוח כזה 19 אלף שקלים בלבד? במקרה זה, כמדיניות, המינימום חייב להיות החזר של עלות ניתוח דומה שבהסדר הביטוח המשלים, ואין לקבל הסתפקות בהחזרת ימי אשפוז בלבד".

מ"מ נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, עו"ד שמעון רייפר, קיבל את עמדת "כללית מושלם", שהחזר של 71 אלף שקלים משקף את העלות המקסימלית שהביטוח היה משלם עבור ניתוח כזה, גם אם היה מבוצע על ידי רופא שעובד עם הביטוח. "כשהמבוטח בוחר, על פי זכאותו ומטעמיו הוא, לבצע את הניתוח באמצעות מנתח שאינו בהסדר, אין כל פיקוח על השכר הנדרש על ידי המנתח", כתב. "במקרים אלו, לצערי, חלק הארי של העלות אכן נופל על כתפי המבוטח". בעקבות התלונה שונו הנהלים ב"כללית מושלם", כך שבמקרים דומים, של ניתוחים מורכבים במיוחד, יועבר המקרה ישירות לוועדת החריגים של הקופה.

מקופת חולים כללית נמסר: "בשנת 2012 בוצעו יותר מ-55 אלף ניתוחים במסגרת בחירת מנתח. עם זאת, לנציבות פניות הציבור של משרד הבריאות הוגשו מספר מזערי של תלונות, ובודדות בלבד נמצאו מוצדקות. במקרה המוצג מדובר בניתוח מורכב ומסובך, חריג במגוון הניתוחים הנעשים במסגרת הביטוחים המשלימים. המקרה טופל בוועדת החריגים, שאישרה החזר של 70 אלף שקלים".

אין ספק כי התלונות המוגשות למשרד הבריאות יכולות לא פעם לשנות את עמדתן של הקופות, עוד לפני שהמשרד הכריע בהן. כך למשל קרה לחברת קופת חולים מאוחדת, הסובלת זה שנים מקשיי נשימה דרך האף. רופא אף-אוזן-גרון איבחן אצלה סטייה קשה של מחיצת האף והמליץ על ניתוח. היא החליטה לשלב את הניתוח עם ניתוח קוסמטי של האף, וכשפנתה לביטוח המשלים של הקופה, "מאוחדת שיא", נאמר לה, לדבריה, כי הקופה תכסה את עלות הניתוח הרפואי בלבד, ואילו היא תצטרך לשאת בעלות הניתוח הקוסמטי.

אלא שלאחר הניתוח סירבה קופת חולים מאוחדת להחזיר לאישה אפילו את עלות הניתוח הרפואי. לדבריה, נאמר לה בקופת החולים: "איך אנחנו יכולים לדעת שמנתחים לא ממציאים מחיצה עקומה באף כדי להוזיל את עלויות הניתוח הקוסמטי?"

האישה פנתה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות. לפני כשבועיים הודיעה לה הקופה במכתב רשמי כי היא נעתרה לתלונתה, וכי הוחלט להחזיר לה את העלות הכספית של החלק הרפואי בניתוח.

במארס 2011 הגיעה למשרד הבריאות תלונה של מבוטחת "כללית מושלם", שעברה ניתוח בשתי רגליה אצל פודיאטור. המנתח אינו רופא, אך מוכר על ידי משרד הבריאות כמומחה לטיפול בכף הרגל; האישה שילמה עבור הניתוח 2,134 שקלים, סכום הדומה לעלות של ניתוח כזה שמבצע רופא מומחה. בביטוח המשלים הודיעו לאישה שעל פי התקנון, מאחר שלא מדובר ברופא, לא יוכלו להחזיר לה את התשלום עבור הניתוח.

בעקבות תלונתה של האישה למשרד הבריאות הועבר המקרה לדיון בוועדת הערר של "כללית מושלם". זו קבעה כי "לאור ייחודיות המקרה", יוחזר לאישה מלוא הסכום ששילמה. עו"ד תרצה פוקס, עוזרת נציב הקבילות במשרד הבריאות, כתבה לאישה: "תלונתך סייעה באיתור קשיים שבהם נתקלים המבוטחים, במגמה לשפר את השירות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

מקופת חולים כללית נמסר: "מקצוע הפודיאטור טרם אושר על ידי משרד הבריאות לביצוע ניתוחים. המקרה נדון לגופו בוועדת ערעורים, שאישרה את ההחזר בגובה המקובל לניתוח המבוצע על ידי מנתח שבהסדר".

עדשה תחת עדשה

שרון חורי (59) מרמת גן חברה בקופת חולים מכבי זה 36 שנה, ובעלת "מגן זהב" זה 22 שנה. עבור הביטוח המשלים היא משלמת מדי חודש 89 שקלים, נוסף על מס הבריאות שמנוכה משכרה, כמו כל אזרחי המדינה, והוא מועבר לקופת חולים מכבי. חורי סובלת כבר מגיל 40 מאובדן שקיפות העדשות בעיניים (קטרקט), שגורמת לטשטוש הראייה. ב-2010 המליצו לה רופאיה על ניתוח שבו מוצאת העדשה הטבעית מהעין ומוחלפת בעדשה מלאכותית. חורי בחרה לעבור את הניתוח במרכז הפרטי "עין טל" לרפואת עיניים בתל אביב אצל פרופ' אהוד אסיה, שנחשב לאחד המומחים הטובים בארץ לרפואת עיניים.

עוד לפני הניתוח פנתה חורי לקופה כדי להסדיר את מימון הניתוח בידי הביטוח המשלים. לדבריה, עוד ביוני 2010 היא התקשרה לקופה, והוסברו לה ההחזרים שהיא תוכל לקבל עבור שכר המנתח והוצאות האשפוז ועבור העדשות שיושתלו בשתי עיניה. "אמרו לי שעבור העדשות אקבל החזר של 83 אחוזים מעלות העדשה, עד תקרה של כ-14 אלף שקלים. שאלתי את נציגת הקופה אם יש צורך שאפרט את סוג העדשות שהרופא מתכנן להשתיל לי, אבל אמרו לי שלא. במכתב ההתחייבות שקיבלתי ביולי 2010 מ'מגן זהב' הוסברו לי ההחזרים הכספיים שאקבל עבור הניתוחים, ובנוגע לעדשות צוין שההחזר יינתן בכפוף לתקנון שבמדריך לשירותי בריאות נוספים (2011-2010)".

בשתי עיניה של חורי הושתלו עדשות שנחשבות חדישות ומשופרות. היא שילמה עבורן כ-14 אלף שקלים. לאחר הניתוח פנתה למכבי בבקשה לקבל 83 אחוזים מעלות העדשות, כפי שהובטח לה - כ-11 אלף שקלים. להפתעתה, היא נתקלה בסירוב, בטענה שהביטוח המשלים מחויב לממן או לסבסד רק אביזרים שכלולים בסל שירותי הבריאות הבסיסי, ולכן תוכל לקבל החזר מינימלי של 700 שקלים עבור שתי העדשות.

קופת החולים הסתמכה על הסעיף בתקנון הביטוח המשלים, שלפיו החזר עבור אביזרים מושתלים ייעשה על פי הכללים, בתנאי שהאביזר המושתל כלול בסל השירותים הבסיסי. מאחר שהעדשות שהושתלו לחורי אינן כלולות בסל, הסכימה הקופה להשתתף רק בעלות של עדשות רגילות, הכלולות בסל - ומחירן 350 שקלים לכל אחת.

חורי לא ויתרה. בנובמבר 2011 היא התלוננה במשרד הבריאות שמכבי מסרה לה לפני הניתוח מידע מטעה וחלקי בקשר למימון העדשות, ושהקופה טועה באופן שבו היא מפרשת את סעיפי התקנון של "מגן זהב" (המשתרע, אגב, על פני כ-100 עמודים). חורי ניתחה את הסעיפים ותתי-הסעיפים לפרטיהם.

בירור התלונה במשרד הבריאות עדיין לא הסתיים, אולם בעקבות פניית "שישבת" נמסר מהמשרד כי יש ממש בטענותיה של חורי נגד "מגן זהב". "תקנון הביטוח המשלים קובע במפורש כי עדשה תוך-עינית כלולה ברשימת השתלים שבגינם ניתן החזר. התקנון אינו מחריג עדשות מסוג כלשהו ואכן קובע כי ההחזר עבור השתלים הוא על פי עלותם בפועל. כשקופת החולים מחריגה סוג עדשות מסוים, עליה להרכיב רשימה מסודרת מראש, להדריך את הפקידים בסניפים בהתאם ולהודיע למבוטחים במפורש אילו עדשות לא ייכללו בהחזר. הקופה אינה יכולה לצפות מחבריה לברר מהן העדשות המקובלות כיום בשוק, ואם עדשות חדישות יותר לא יזכו אותם בהחזר בגובה הקבוע בתקנון".

במשרד הבריאות מודים, עם זאת, כי מעטים האנשים שמסוגלים לבדוק, לנתח ולהבין את כל המשמעויות הכספיות והביטוחיות של הסעיפים ושל תתי-הסעיפים בעשרות עמודי התקנון, כמו שעשתה חורי. ממכבי נמסר בתגובה: "'מגן זהב' מאפשר לבצע ניתוח קטרקט בבית חולים פרטי ולקבל החזר עבור שכר המנתח, האשפוז והאביזר שברשימה. מתוקף זכאותה כחברת 'מגן זהב' קיבלה החברה החזר בסך 5,844 שקלים עבור שכר המנתח לניתוח בשתי העיניים וכן החזר בסך 4,364 שקלים עבור הוצאות האשפוז. עדשה טורית לניתוחי קטרקט, שאליה מתייחסת החברה, אינה כלולה בסל הממלכתי או ב'מגן זהב', וגם בהערכה הטרום-ניתוחית נכתב כי ההחזר יינתן רק עבור אביזר שברשימה. למרות זאת, אישרנו החזר בסך 700 שקלים עבור שתי עדשות רגילות, בהתאם לעלות עדשה רגילה בבית חולים שנמצא עם מכבי בהסכם".

לך לתקנון, עצל

אצל דוד אנגל (59) מיבנה אובחן לפני כשש שנים פרפור פרוזדורים כרוני. זוהי תסמונת שכיחה מאוד, מסכנת חיים, שבאה לידי ביטוי בפעימות לב בלתי סדירות בפרוזדורי הלב, בדופק לא סדיר, בעייפות ובסחרחורות. הסכנה למטופל היא התקף לב ושבץ מוחי. הטיפולים המקובלים הם תרופות, טיפול באמצעות היפוך חשמלי להסדרת פעולת הלב וכן ניתוח לצריבה (אבילציה) של האזורים הגורמים לאותות החשמליים, באמצעות אלקטרודות המוחדרות לפרוזדורי הלב.

אנגל, תא"ל (מיל'), עבר חמישה טיפולים באמצעות היפוך חשמלי וכן ניתוח לצריבה בחדרי הלב אצל קרדיולוג ישראלי בכיר במסגרת קופת החולים. אולם הטיפולים לא הועילו, והוא המשיך לסבול מקוצר נשימה לאחר כל מאמץ - אפילו בעקבות דיבור ממושך. הרופאים המליצו לו לעבור ניתוח נרחב יותר לצריבה בחדרי הלב בצרפת, שם הצטבר הניסיון הרב ביותר בעולם בתחום זה. גם הקרדיולוג של מכבי כתב: "דוד מבקש לעשות את הניתוח בבורדו, שם מרכז מוביל בעולם בנושא זה, שאכן התוצאות בו טובות בעשרה אחוזים מהתוצאות שלנו בארץ".

פרופ' תרצה פוקס, מנהלת היחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים אסף הרופא בצריפין, המליצה לאנגל באופן נחרץ לבצע את הניתוח בבורדו ולא בישראל. בתחילת מארס 2011 כתבה פוקס, באומץ ובחדות רבה, כי "למרות שצריבות לפרפור פרוזדורים מתבצעות בארץ, מספר ההצלחות נמוך מאוד. בארץ לא פורסמו מספרים מדויקים של הצלחה בצריבות מסוג זה, אך הפער בין ההצלחות בצריבות אלה בין ישראל לבין מדינות דוגמת צרפת או ארה"ב נמדד בעשרות אחוזים. גם אחוז הסיבוכים גבוה יותר בארץ, ובעקומת הלמידה, אנחנו נמצאים עדיין בשלבים התחלתיים בלבד".

אנגל חבר בקופת חולים מכבי ומבוטח ב"מגן זהב" זה שנים. אולם במכבי לא התרשמו מחוות הדעת של הקרדיולוגית. "הניתוח בבורדו אינו עומד בקריטריונים המצוינים בתקנון 2011-2010, פרק 1, סעיף 25.2", כתבו לו מהקופה. "טיפולי אבילציה מבוצעים בארץ במספר מרכזים רפואיים במיומנות רבה, ויש בארץ ניסיון רב בביצועם. שירותי הבריאות הנוספים של מכבי מאפשרים למבוטחים טיפולים בחו"ל במקרים שבהם קיים בארץ מיעוט ניסיון - לא זה המצב בנושא טיפולי אבילציה. אין הצדקה רפואית לבצע את הטיפול בחו"ל, וצר לנו שלא יכולנו להיענות לבקשתך".

אנגל החליט בכל זאת לעבור את הניתוח בבורדו, בעלות של 95 אלף שקלים. הביטוח הרפואי הפרטי שבו היה מבוטח, כעובד לשעבר במערכת הביטחון, הסכים לממן חלק מהוצאות הניתוח.

הניתוח עבר בהצלחה רבה, ואחריו כתבו הרופאים הצרפתים לאנגל: "המקרה שלך היה מורכב במיוחד. את הפעולה שבוצעה לך לא ניתן לעשות בישראל, מאחר שאין בישראל רופאים מומחים בביצוע הניתוח לחולים שסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני".

הוא פנה לקבל חוות דעת נוספות של קרדיולוגים ישראלים, שתמכו בעמדה זו. קרדיולוג בכיר מאזור המרכז כתב לו: "יש לי ספק רב אם הבעיה המורכבת שממנה סובל החולה יכולה היתה לקבל טיפול מוצלח בישראל, כמו הטיפול העילאי שהוא קיבל במרכז הרפואי בצרפת. למרות שהאגו הלאומי שלנו עלול לסבול ולהיפגע, עלינו להכיר בכך שיש מקרים מסובכים ומורכבים שהם מעבר ליכולת הטיפול שלנו בארץ, ואל לנו להתבייש בכך, בהתחשב בעובדה שהמרכז הרפואי בבורדו הוא מהחלוצים בעולם בטכניקה זו". הקרדיולוג ביקש ממכבי לשקול מחדש את החלטתה שלא לממן את הניתוח בצרפת.

מצויד בחוות הדעת הנוקבות האלו פנה אנגל שוב למכבי וביקש לממן את ההפרש בין עלות הניתוח לבין סכום ההחזר שקיבל מהביטוח הפרטי שלו. עורך דינו, יעקב קורן, כתב לקופה כי "על פי התקנון, חבר הביטוח המשלים זכאי להחזר עבור ניתוח בחו"ל אם יש בישראל מיעוט ניסיון ומומחיות בביצוע הניתוח או הטיפול". הוא הדגיש כי לפי חוות הדעת החד-משמעיות של ארבעת הרופאים (כולל הרופא מצרפת שעשה את הניתוח), "ברי כי בישראל יש מיעוט ניסיון בתחום ניתוחים כאלה במקרי קצה, כמו המקרה הזה".


גם הפעם לא התרשמו במכבי, והציגו שתי חוות דעת אחרות של קרדיולוגים בכירים, שלפיהן "המקרה של מר אנגל אינו מסובך, ובארץ יש ניסיון של מאות מקרים והצלחה של 70 אחוזים בתחום". הנושא הגיע גם לוועדת הערעורים של "מגן זהב", וגם זו קבעה כי "חוות הדעת תומכות בביצוע הניתוח בארץ, וחברי הוועדה מסכימים פה אחד עם אמירה זו". אנגל, מצידו, אומר כי לא יוותר ל"קופה שבה אני חבר עשרות שנים. ואני רואה במאבק עניין עקרוני לטובת כלל הציבור".


ממכבי נמסר בתגובה: "במסגרת הפנייה של המבוטח לאישור הניתוח בחו"ל, מכבי קיבלה חוות דעת של שלושה מומחים מובילים בתחום מכמה בתי חולים גדולים בישראל. באחת מחוות הדעת נטען כי 'טיפול זה נהוג בשיגרה במספר מרכזים בארץ, וכי טופלו מאות חולים, אם לא למעלה מכך'. חוות דעת נוספת קובעת כי 'קיים ניסיון טוב בארץ עם אחוזי הצלחה טובים, ולא פחות מרוב המרכזים בעולם'. לפיכך, עולה כי יש בארץ די ניסיון בביצוע הפעולה".

ranr@israelhayom.co.il

* * *
מה לבדוק, על מה להתעקש

• בחרתם לעשות ניתוח או טיפול רפואי באמצעות הביטוח המשלים? בידקו מראש את רשימת הרופאים ובתי החולים שכלולים ברשימה של הביטוח המשלים. בחירה ברופאים ובבתי החולים שבהסדר תזרז מאוד את קבלת התשלום או ההחזר הכספי מהביטוח.

• אם בחרתם ברופא או בבית חולים שאינם כלולים ברשימה, ודאו מראש מול הביטוח המשלים שאכן אפשר בכלל לקבל החזר כספי עבור הניתוח. במידה שכן - בקשו לקבל, בכתב, פירוט מה יהיה סכום ההחזר. זה עשוי, כמובן, למנוע או לצמצם חיכוכים מיותרים לאחר ביצוע הניתוח.

• בגלל התקנונים הסבוכים, חשוב לקבל מראש את המידע המפורט ביותר בנוגע לרופא, לבית החולים ולפרוצדורה הרפואית עצמה. חלק מהמידע מופיע באתרים של ארבע קופות החולים והוא ניתן במוקדים הטלפוניים של הקופות.

• לפני ואחרי הניתוח או הטיפול, בקשו מהרופא ומבית החולים תיעוד מלא ומפורט ככל האפשר על נחיצות ההליך לבריאותכם, וכן תיעוד מפורט של מהלך ביצוע ההליך ומצב בריאותכם לאחריו. תיעוד כזה יסייע לכם מאוד במקרה של מאבק מול הביטוח המשלים לקבלת החזר כספי עבור ההליך. שימרו כמובן גם את כל הקבלות על תשלומים עבור טיפולים רפואיים.

• נתקלתם בבעיה מול הביטוח המשלים? אל תהססו לפנות לנציבות הקבילות במשרד הבריאות, שבודקת את התלונות מכוח סמכותה הקבועה בחוק. אם תלונה נמצאת מוצדקת, יש לנציבות מנדט לכפות על הביטוח המשלים לממן את הטיפול. לעיתים, עצם הפנייה למשרד הבריאות (עוד לפני שהיא נבדקה בפועל) עשויה לזרז מאוד את ההיענות של הביטוח המשלים לדרישתכם.

לפניות: טל' 5400*, פקס 02-5655981, אי-מייל kvilot@moh.health.gov.il או בדואר: נציבות הקבילות במשרד הבריאות, רחוב רבקה 29 ירושלים.

* * *
קופות החולים: אישרנו מימון למאות אלפי טיפולים

בקופת חולים כללית אומרים כי "בשנת 2011 לבדה הוחזר ללקוחות 'כללית מושלם' סכום חסר תקדים של יותר מ-1.2 מיליארד שקלים עבור מימוש זכויותיהם לבחירת מנתח, לסבסוד תרופות וחיסונים, לקבלת חוות דעת רפואית שנייה, לבדיקות בהריון, לשירותים בהתפתחות הילד ועוד. מתוך הסכום הזה, חלק הארי - יותר מ-400 מיליון שקלים - שולם עבור בחירת מנתח וביצוע ניתוחים".


במכבי אומרים כי ל-86 אחוזים מחברי הקופה (1.7 מיליון איש) יש ביטוח משלים של הקופה. ב-2011 טופלו 4.5 מיליון בקשות של חברי הביטוח המשלים. ההוצאות עבור ניתוחים (436 מיליון שקלים), עבור בדיקות בתחום ההריון ולידה (128 מיליון שקלים) ועבור חוות דעת שנייה (70 מיליון שקלים) הן בסך הכל כמעט מחצית מתשלומי הביטוח המשלים לשנה זו.


מקופת חולים מאוחדת נמסר: "בשנת 2011 אישרה הקופה 2.2 מיליון תביעות של מבוטחי הביטוח המשלים. אין ספק כי יש לצמצם ככל האפשר את מספר התלונות, אך זהו שיעור קטן יחסית, ביחס למאות אלפי תביעות שאושרו".


מקופת חולים לאומית נמסר: "הקופה עושה כל שביכולתה לשם מתן שירות איכותי, מהיר ויעיל לחצי מיליון לקוחותיה, עמיתי הביטוח המשלים. ייתכן שמדי פעם קיימים פערים בין רצון העמית לקבל את השירות הרפואי לבין עמדת הקופה, הגורסת שהזכאות תינתן על פי תנאי הביטוח המשלים. ואולם יודגש כי אנו מחויבים להימנע מאפליה בין המבוטחים, ועקרון השוויון מחייב אותנו. אנו משתדלים ככל יכולתנו למנוע טעויות, וככל שמגיעה תלונה בתחום הביטוח המשלים, היא מטופלת במהירות וביעילות".