יום שני, 12 בינואר 2009

פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי על פקידי הסעד לחוק הנוער ושירותי הרווחה

ספטמבר 2008 - חנה סלוצקי (מייל: hanasl@molsa.gov.il) פקידת סעד ארצית לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 מדברת על פקיד הסעד, דרכי פעולה, התקשורת ועוד..

עבודתן של פקידות הסעד לחוק הנוער רוויה מלכודות מחטפים והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות גורליות על עתיד ילדיהם.
פקידי סעד לחוק הנוער עליהם אמונה הגברת סלוצקי עובדים כמו שאר מערך הרווחה ללא פיקוח מעקב, ובקרה.
פקידים אלו מקבלים גיבוי מלא ממערכת בתי המשפט, והמשטרה.
התנהלותן הלקויה בענייני נפשות של פקידות הסעד לחוק הנוער, והגבוי המלא שאותו הן מקבלות מכל מערכות החוק המשפט והשלטון, לא מונע מהגברת סלוצקי להופיע בוועדות הכנסת השונות לקונן ולבקש תמיכה לפקידות הסעד.
.

.

דרכי פעולה של פקיד הסעד:
כאשר פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה, משוחח עם המשפחה ושומע שיש למשפחה קושי של התמודדות עם הילד, פקיד הסעד חייב להעביר את הדווח למשטרה. האזרח התמים והנבון פונה לקבלת סיוע סוציאלי בלשכת הרווחה העירונית עלול לצאת המום, ידיו על ראשו, ובחרדה, כי הוא עומד להיחקר במשטרה על מה שיאמר להם פקיד הסעד בתחנה.
האזרח אינו מוזהר כי הוא למעשה אינו בשליטה, והטיפול הוא בכפייה, והמשמעויות. יצוין כי פקיד הסעד יכול לנקוט גם בפעולות אחרות, כגון צו בית משפט, פניה לקופת חולים של האזרח, למקום עבודתו, בתי הספר שבו לומדים ילדיו, ולהנחות אותם על פעולות מעקב כלשהן. סלוצקי מודה, פקיד הסעד מעורר אמון של המשפחה על מנת לקבל אינפורמציה אשר בהמשך תשמש נגד המשפחה ובכך יופר האמון. באופן זה למעשה מתחיל פקיד הסעד לפתח את העלילה נגד האזרח אשר בהמשך תשמש אותו לפעולה של הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית למוסדות הרווחה, הסדרי ראיה, אימוץ סגור ועוד... או למעשה פירוק המשפחה. פירוק המשפחה הוא חלק מהעוול הנגרם לאזרח, עוול נוסף הוא שטף העלילות אשר פקיד הסעד יכתוב עליו על מנת להצדיק את פעולת פירוק המשפחה.
סלוצקי מוסיפה כי בדרך לפירוק המשפחה יחויבו בני המשפחה ב"טיפולים" ומעקב. יוצא אפוא כי האזרח התמים והנבון הפונה לקבלת סיוע סוציאלי, יחויב ע"י שירותי הרווחה לעבור טיפולים ומעקבים (על חשבונו וזמנו) כדי שמשפחתו לא תפורק. ברור כי פקיד הסעד לא מזהיר את האזרח בכל דברים אלו טרם הפגישה עם האזרח. סלוצקי מקוננת על חוסר האמון בפקידי הסעד ומאשימה בכך תנועות של גברים ונשים, ומוסיפה כי משרד הרווחה תומך ומגן על פקידי הסעד מול ההאשמות והתלונות נגדם.
סלוצקי מרוצה מכך שהתקשורת מביאה לידיעת הציבור מצוקותיהם של ילדים במשפחתם, אך אינה מדברת על מצוקות הילדים בפנימיות הרווחה, משפחות אומנה, או כל גורם שהרווחה שלחה לאליו את הילדים. סלוצקי מקוננת על כך שלעתים מובאים לציבור אירועים קשים של הרווחה נגד האזרח. (ראה קישורים להלן)
יצוין כי הדיונים המשפטיים, והצווים השיפוטיים של פירוק המשפחה, יעשו בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות, הכל ע"פ המלצותיו של פקיד הסעד תוך הוצאות משפטיות כבדות של האזרח.
נקודות:
  • הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, וע"י צווי בית משפט.
  • הטיפול עלול להוביל לפירוק המשפחה.
  • הטיפול עלול להוביל לעלילות וחרפה לעולם על בני המשפחה.
  • פקיד הסעד אינו מזהיר את האזרח בפני המשמעויות הקשות של הטיפול בכפייה.
  • פקיד הסעד לא ישמור על פרטיות האזרח, הוא יפנה לכל גורם במקרה הצורך, ידווח, ויפעל כחוקר, כן יפנה למשטרה, בתי ספר, מקום עבודה, גני ילדים, קופת חולים ועוד.
  • האזרח הפונה לקבל סיוע מלשכת הרווחה עלול לצאת מרושש מהוצאות משפטיות, משפחתו מפורקת, ושטף עלילות נגדו.
קישורים:

יום ראשון, 11 בינואר 2009

פקידת הסעד "טובת הילד/ חסוי", והמוסר הכפול

עבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים כרוכה בהוצאת ילד/חסוי מהמשפחה, כפיית טיפולים פסיכיאטריים, פסיכולוגים יקרים על חשבון האזרח, חקירות, צווי בית משפט נגד האזרח ובני משפחתו, הוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש ועוד.. . המניע לכך לטענת פקידי רווחה היא טובת הילד/ חסוי.
.
פקידי הסעד מוציאים דיבה על המשפחה, מתוך דאגה לנזקק לכאורה.
עבודה זאת מלווה בפגישת פקיד הרווחה עם הסביבה הקרובה למשפחה המטופלת, כן ידוע על ילדה שנחקרה רבות בבית ספרה ע"י מנהלת בית הספר בדרך להוצאתה מהבית (ראה/י עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה). מהאמא של הילדה בכתבה, נמנע אישור עבודה ע"י רופא קופת חולים, בעקבות פגישתו עם פקיד הרווחה.
גם בתסקירים המובאים לבית המשפט ישנם רכילויות ופברוקים, אנשי אקדמיה שקראו תסקיר סעד רשמו כי "לא ברורה כלל מטרתו של המסמך". (ראה/י תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות). תסקירים אלו מוצגים בחיסיון וב"דלתיים סגורות", אם הציבור היה יודע על המתרחש בבתי משפט אלו, סביר שהיה בהלם, ויוצא נגד ההפקרות. (ראה בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות). ועדת סלונים נבו מצאה ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין.
.
פקידי הרווחה פוגעים רבות באזרחים נורמטיביים, הורים טובים ומסורים אשר אירועים בחייהם הביאו אותם למצוקה זמנית, קבועה כלשהי. הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא בעיקר נפשית שכן פקיד הרווחה לא פעם משאיר אחריו משפחה מפורקת ובני משפחה חרדים לגורל בן משפחתם שהוצא מהבית שאולי אפילו אינם יכולים לפגוש אותו (ראה משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין). פקידי הרווחה יטענו כי הם פועלים לטובת הילד/חסוי.
.
פקידי הרווחה מפקירים את הנזקק לאחר שהוצא מביתו
מה קורה עם הילד/חסוי לאחר שהוצא מהבית? האם פקיד הסעד מוודא שטוב לו? מתברר שלא. בפנימיית "בני ארזים" לדוגמא צולמו מדריכים צועקים על הילדים, משפילים אותם, ואוחזים בהם בתוקפנות, גם בפנימיית "בית טף" העידו ילדים על אלימות כלפיהם ממדריכים. עדות נוספת מצולמת היא של ילדה בת 12 אשר הוטרדה מינית במשפחת אומנה. הילדה פנתה קודם ללשכת הרווחה אך אלו גנזו את התיק.
דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר ( שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר מספרת על הרווחה: " אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי".
דוגמאות נוספות הם האירועים של הכוויות הקשות של פעוטה במעון יום בנתניה, או פרשת המין בבית ספר יסודי באשדוד . שירותי הרווחה לא ביצעו שום פעילות בירור או מניעה בעניין גם לאחר שנים.
.
כל מקרים אלו ועוד רבים נחשפו לא ע"י משרד הרווחה והם מעידים על התעללות בנערים במוסדות רווחה או בפיקוח משרד הרווחה הלקוי. ישנם ודאי עוד מקרים רבים שלא נחשפו של ילדים רבים שהוצאו מהבית ע"י הרווחה וסובלים.

טיפול בילד בפנימיית בני ארזים
משרד הרווחה פועל בשיטת המוסר הכפול. כלפי המשפחות במצוקה הוא פועל ביד קשה, מפרק והורס משפחות, גורם לכאב וצער להורים ולילדים, מסלף תסקירים על מנת להוציא את הילד מהמשפחה כל זאת תחת הסיסמה "טובת הילד". ואילו אם קורה אירוע כאשר הילד באחריות מוסד ציבורי כלשהו או אחר, התייחסות המשרד היא מעקב מזערי ורשלני.
מתברר שטובת הילד אינה מטרת המשרד. ישנם שיקולים זרים כגון: השלמת מכסות באימוץ בפנימיות, שמירה על תקנים של עובדי המשרד והגדלתם, ועוד.

משרד הרווחה ימשיך ככל יכולתו בשיטות לעיל כל עוד יש חיסיון על פעילותו, ודיוני בתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. ניתן ע"י חקיקה מתאימה לפרסם את הדיונים תוך שמירת פרטיותם של בעלי הדין.

קישורים:

לשכת הרווחה עיריית תל אביב - פקידת הסעד עינת צור הורשעה בתאונת "פגע וברח"

שנת 2003 - עובדת ציבור, פקידת סעד, ועובדת סוציאלית, אשר האדם הסביר חושב, שייעודה הוא לעזור לאנשים, להעניק להם סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, פוגעת בשני אנשים ונוטשת בלא להגיש עזרה.

להלן קטע מתוך גזר הדין של פקידת הסעד עינת צור מלשכת הרווחה תל אביב שהורשעה בתאונת פגע וברח:

"הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות שבכתב האישום. מדובר בתאונת דרכים במהלכה, פגעה הנאשמת בשני הולכי רגל, שהיו על מעבר חציה והיא גרמה להם חבלות. הנאשמת הגם שהיתה מעורבת בתאונה, כאמור לעיל, נטשה את המקום, בלא למסור את פרטיה לנפגעים ובלא להגיש להם עזרה.

מזירת התאונה נסעה הנאשמת לביתה. ברם, זמן קצר לאחר הגעתה הביתה, הדביקו אותה שוטרים, שחשו ללכוד את הנאשמת, על פי פרטי מכוניתה שנמסרו על ידי עוברים ושבים. מטעם התביעה הוגשו לי הרשעות קודמות של הנאשמת. מתברר, כי היא אוחזת בהגה מזה 28 שנים, לחובתה 13 הרשעות קודמות, מתוכן 9 מסוג ברירת משפט, שתי תאונות דרכים ושלוש עבירות בעלות אופי טכני ומס' עבירות בעלות אופי בטיחותי מובהק."
קישורים:

פנימיית "בני ארזים" בראשון לציון - השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות

ספטמבר 2008 - פנימיית בני ארזים ממוקמת בראשון לציון בניהולה של הפסיכיאטרית ד"ר שולמית בלנק. שיחות עם נערים המטופלים, וכן הצילומים במצלמה נסתרת מראים כי הנערים עוברים השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות. בפנימיה ישנו חדר באורך של 2 מטר, ללא חלונות אוורור ונקרא: "חדר רגיעה".

בראיון אומר אחד הנערים: "כשמדריך וילד נכנסים למקום הזה וסוגרים את הדלת, את יכולה לשמוע צרחות שאת רק יכולה לדמיין מה קורה שם בפנים, ואין מי שיראה ויגיד ויבוא ויגיד 'זה לא בסדר' ... שוברים שם אנשים". הנערים טוענים כי מציעים להם תרופות פסיכיאטריות בפנימיה. אמא שבתה בפנימיה אומרת: "לא ידעתי לאיזה גיהנום אני נכנסת".

תגובת 'בני ארזים' : "התערבות פיסית בפירוש אינה ענישה, וכמוה גם לא "חדר הרגיעה" במרכז הטיפולי, בו נעשה שימוש לעתים נדירות בפיקוח מדריך" .
.

.
המועצה לשלום הילד פנתה בעבר למשרד הרווחה בעקבות דיווחים על שיטות טיפול אלימות בפנימיה הטיפולית "בני ארזים". "יש לציין כי הבעיה היא הרבה מעבר לכתבת תחקיר מסוימת, או לסצנה מחרידה כזו או אחרת של יחס לילדים", כתב יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן אל מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', "מדובר למעשה במוסד פרטי לחלוטין שהגדרתו לא ברורה, השיוך שלו לגורם ממלכתי מפקח, לוטה בערפל, החוקיות של החזקת חלק מהילדים השוהים במקום טעונה בדיקה יסודית, וזהות הגורמים המפקחים על המסגרות ויכולת הפיקוח הממשי שלהם על המתרחש במקום, מעלה סימני שאלה רבים", קבע.

נקודות:
  • בפנימיות משרד הרווחה צועקים על הילדים, אוחזים בהם באופן מכאיב, וסוגרים אותם מידי פעם ב"חדרי רגיעה".
  • הורה השולח את ילדו לפנימיה לא מודע לדברים הקשים אותם עובר הילד בפנימיה.
  • כאשר הילד סובל בפנימיה של משרד הרווחה ההורה חסר אונים בלעזור לו.
  • בפנימיות מציעים לילדים תרופות פסיכיאטריות.
קישורים:

יום שבת, 10 בינואר 2009

הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בת ים בניהולה של רחל וידלעבדה בלשכת הרווחה בבת ים בניהולה של רחל וידל כדי לפרנס את ילדיה, הושפלה, נאנסה, עברה התעללות ממושכת, ונקלעה למצוקה כלכלית ונפשית.

לקוח מתוך אתר YNET : שמונה שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בבת ים - מרץ 2008 , (מנהלת הלשכה רחל וידל).

8 שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו.
אברהם יששכר, עובד בלשכת הרווחה בבת-ים , איים לפטר את האישה אם לא תקיים עמו יחסי מין. באחת מפגישותיהם תקף אותה, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואנס אותה. בביהמ"ש טען כי היא זו שכפתה עצמה עליו, אולם השופטים קבעו כי הוא ניצל את מצוקתה: "המתלוננת נאלצה לספוג חרפתה ולשתוק כדי לתת פת לחם בפי ששת ילדיה הקטנים".
שמונה שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצויים - זה עונשו של אברהם יששכר (60) מראשון-לציון, עובד סוציאלי מלשכת הרווחה בבת-ים שאנס עובדת אחרת בלשכה, ביצע בה מעשים מגונים והטריד אותה. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ה') את עונשו.השופטים התחשבו במצבה הקשה של המתלוננת, אם ל-6, שהפסיקה לעבוד בעקבות המקרה ונקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה. מגזר הדין עולה כי האיש נהג להטריד את האישה, בשנות ה-40 לחייה, שעבדה תחתיו. הוא נהג לחבקה ולנשקה בניגוד לרצונה במהלך שהותם במשרד, ואף הציע לה לקיים עמו יחסי מין במהלך פגישות עבודה בינהם. כשסירבה, איים כי יפטר אותה מעבודתה אם לא תיעתר לדרישותיו.מפרטי ההתעללות עולה כי יששכר אנס את האישה באחת הפגישות בינהם, לאחר שניסתה להיאבק בו. הוא הפעיל עליה כוח, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואז ביצע בה את זממו.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

ניהול מופקר - מבזה כבוד האדם
רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים
בעדותו בבית המשפט טען יששכר כי המתלוננת היא זו שכפתה עליו לקיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונו, אולם השופטים דחו את טענותיו וקבעו כי מעשיו היו חמורים במיוחד על רקע העובדה שניצל את יחסי המרות בינו ובין המתלוננת. "יש לשקול לחומרת נאשם את ההטרדות והמעשים המגונים שבאמצעותם התאנה למתלוננת, אשר נאנקה תחתיהם במקום עבודתה, באופן עקבי וממושך תוך ניצול יחסי מרות ששררו בינהם."כל זאת על דרך הפעלתו של מעין 'סיר לחץ' עד כדי יצירת מצב דברים, בו נאלצה המתלוננת לספוג חרפתה ולשתוק, הכל כדי לתת פת לחם בפי שש ילדיה הקטינים שסמוכים היו על שולחנה באותה עת", קבעו.
הרכב השופטים - ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב ורענן בן-יוסף - אף החליט להעתר לבקשתה של התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, להחמיר בעונשו של האיש בשל המעשם הקשים בהם הורשע. בבית המשפט טענה גולדנברג כי יש להתחשב במצבה הקשה של המתלוננת ש"עולמה חרב עליה".לדבריה, ההתעללות פגעה באישה פיזית ונפשית, והיא סובלת כיום מסיוטים ומפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. בנוסף, היא הפסיקה לעבוד בשל המקרה, צברה חובות כבדים והיא אינה מצליחה עוד לפרנס את ילדיה.

נקודות:
  • האדם הסביר חושב, שייעודה הוא של לשכת הרווחה , להעניק לאנשים סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, ואולם מתברר כי בלשכת הרווחה נעשים דברים קשים נגד אנשים חלשים, ניצול המצוקה של האזרח, העובד.
  • העובדים הסוציאלים לא הבחינו במצוקתה הקשה של העובדת לידם ואיתם בלשכה. אסור לבטוח כי יבחינו במצוקתם של לקוחותיהם, ומטופליהם.
הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו
הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו
 קישורים:

פרדס חנה - אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה

בלב פרדס חנה באיזור פסטורלי ממוקמת פנימיית "בית טף" של משרד הרווחה, פנימיה טיפולית לילדים ממשפחות מצוקה. ילדים החלו לחזור הביתה מהפנימיה עם סימני אלימות בגוף. ילדים בפנימיה סיפרו על שיטת טיפול הנקראת אחיזת "הולדינג" (Holding), אשר אמורה "להרגיע" את הילדים. ע"פ שיטת ההולדינג המופעלת בפנימיה, מפילים את הילד על הרצפה, ושוכבים עליו, הילד נמחץ עד אשר אינו יכול לנשום. שיטת ההולדינג היא כלי טיפולי ידוע שנוי במחלוקת האמור להיות מופעל לרסן את הילד במצבי קיצון ומסכן את עצמו והסביבה. ע"פ טענות הילדים שיטת ההולדינג מופעלת בפנימיה אם הילד משקר, מתחצף למדריך, לא מקשיב למדריכה.
אחד האבות מעיד כי במקום לתת לילדים אהבה ומעט שמחה, יש טרור והפחדה בפנימיה. אם הילד מספר על אחיזת ההולדינג אז צורחים עליו בפנימיה למה סיפר.
יש לציין כי משרד החינוך אסר את השימוש בשיטת ההולדינג עוד לפני כ-8 שנים, אך משרד הרווחה משתמש בה.
פקידת הרווחה דלית לוי (פסיכולוגית קלינית אחראית על השיטה במשרד הרווחה), אשר ראתה אילוסטרציה של הילדים על האחיזה בפנימיה טענה כי יש הפרת יסוד של כללי אחיזה של ילדים. פקיד הרווחה בנצי בראנץ (אחראי פנימיות במשרד הרווחה) :"יש פה שימוש לא נכון בשיטה ברמה הפיסית, אני חושב שיש פה גם אלמנט של השפלה".
.

.
ילדים מדגימים אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית בית טף
ילדים מדגימים אחיזות ריסון של מדריכים בפנימיית בית טף של משרד הרווחה
ילדים מדגימים אחיזות ריסון של מדריכים בפנימיית בית טף של משרד הרווחה

תלונה על המתנהל בפנימיה כבר הוגשה למשטרה אך החקירה מתנהלת בעצלתיים, בינתיים ממשיכים הילדים הקטנים לסבול ולחיות בטרור, הפחדה, והשפלה.

נקודות
  • משרד הרווחה משתמש בשיטות טיפול אשר משרד החינוך אוסר את השימוש בהן.
  • משרד הרווחה משתמש בשיטות טיפול של אחיזה בדרך לא נכונה עד כדי אלימות.
  • ידו של משרד הרווחה לשימוש בשיטות האלימות הנה קלה: אי הקשבה, ילד שיקר וכו'.
  • הליך הבירור של אירועים קשים אלו מתנהל בד"כ בעצלתיים.
  • מדריכי הפנימיה מגיבים בכעס ובצרחות על הילדים אם הם מספרים על המתרחש בפנימיה.
  • פקידי הרווחה היושבים בירושלים אינם מודעים למתרחש ב"שטח".
קישורים:

יום חמישי, 8 בינואר 2009

נציבות תלונות הציבור - טיפול בתלונה על הרווחה

סמכויות נציב תלונות הציבור ודרכי בירור התלונות מוסדרים בחוק מבקר המדינה, פרק שביעי, סעיפים 31-48. הנציבות יכולה לברר תלונה אם נושאהּ הוא מעשה - לרבות מחדל או פיגור בעשייה - שנעשה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או בניגוד לכללי מינהל תקין, ואם הוא פוגע במישרין במתלונן עצמו או מונע ממנו במישרין טובת הנאה.
פנייה לנציבות תלונות הציבור אינה כרוכה בתשלום אגרה כלשהי. הפונה לנציבות נדרש לחתום על התלונה ולציין את שמו ומענו. אל הנציבות ניתן לפנות בכמה דרכים: בכתב - באמצעות הדואר, הפקסימיליה או הדואר האלקטרוני; בעל-פה - בפנייה ללשכות לקבלת תלונות שבמשרדי הנציבות בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. הנציבות אינה מקבלת פניות בטלפון.
משהוגשה תלונה, הנציבות מתחילה לברר אותה, אלא אם כן נמצא שהיא אינה עומדת בתנאים שקבע החוק לבירור תלונות או שהיא קנטרנית או טרדנית או שהנציב סבר שהנציבות אינה הגוף המתאים לבירורהּ. לפרטים נוספים ראה : אתר נציבות תלונות הציבור.

תגובות הנציבות לתלונה יכולות להיות לקוניות, מגיעות באיחור, בכל מה שקשור לענייני רווחה. התלונה מבוררת בדרך כלל ע"י עו"ד עוזר/ת בכיר למנהל הנציבות. ידוע על תגובות סתמיות בענייני רווחה שהגיעו לאחר כשנה או יותר מבלי להיות בקשר כלשהו עם המתלונן. תשובת הנציבות לפניית אזרח כי הלשכה המשפטית ברווחה אינה מתייחסת לפניותיו הגיעה לאחר כשנה, ובה נרשם "בירור הנציבות העלה כי פנייתך לא התקבלה בלשכה המשפטית", וזאת מבלי שהנציבות טרחה להיות בקשר או לעדכן, ולענות לשאלות האזרח. תשובה נוספת (לאחר 8 חודשים) אופיינית של הנציבות לפניית האזרח בעניין תוקפנות, עדות שקר, ורמייה של פקידי רווחה הנה: "הנציבות אינה מתערבת בשיקול דעת מקצועי בהעדר כלים לכך".

דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר (שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה. עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת, בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: 'באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה'...., נציבות תלונות הציבור לא נתנה מענה לתמר, אלא אף סילפה עובדות. מדובר אמנם באירוע לפני כ-20 שנה אך הוא מתאר במדויק תרחיש אפשרי גם כיום.

הנציבות גם תפעל לדחות את הטיפול בתלונה בתירוץ כי זהו נושא לטיפול בבית משפט לענייני משפחה, וגם תפנה לשם, בעוד התלונה היא על פקיד הרווחה. לעתים תסתמך הנציבות על תשובה סתמית ולקונית של פקידי רווחה על מנת לסיים את הבירור בתירוץ כי נעשתה בדיקה מעמיקה, וכי המתלונן כבר קיבל תשובה לפנייתו.
אם יבקש האזרח לעיין בתיק תלונתו בנציבות ע"פ חוק חופש המידע הרי תשובת הנציבות תהיה כי אינה חייבת להציג המידע בהתאם להגבלה בחוק חופש המידע בסעיף 2.4.
יש לציין כי לא הופץ לידיעת הציבור רשימת בעלי התפקידים בנציבות, והמבנה: אגפים מדורים. אולם כל מבקר בנציבות עובד מול אותם מבוקרים, ולהם אינטרס משותף להביא לבסוף לסגירת תיק התלונה.
האזרח התמים הפונה ע"פ חוק לנציבות תלונות הציבור עלול למצוא כי הנציבות הנה שמן סיכוך בצירי ההרס של רשויות הרווחה.

קישורים: