יום ראשון, 23 באוקטובר 2016

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד ,  גלעד מורג ,  18.10.16 , ynet

משה עזרן ובייהו אברהם נשלחו ל-15 ול-8 חודשי מאסר בהתאמה לאחר שהורשעו בקבלת שוחד וטובות הנאה מבעלי ועובדי חברה לעיקול כלי רכב "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ". השופט על הנאשם המרכזי: "רמס את הנהלים ופגע בתדמית המשטרה"

 גזרי דין לנאשמים 1 3 4 תפ 23061-07-15 מדינת ישראל נגד משה עזרן ארז רז בייהו אברהם יוגב אהרון אביגדור צלניק אלכס בולוטוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בימים האחרונים עונשי מאסר על שוטרים שפעלו כ'משטרה פרטית' עבור חברה לעיקול כלי רכב, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבלו מבעלי החברה בין השנים 2013-2010. בתיק הורשעו ארבעה שוטרים ונגזר דינם של שישה נאשמים נוספים - מנהלי ועובדי החברה.

השופט מרדכי לוי גזר על משה עזרן 15 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל בגין קבלת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה, פגיעה בפרטיות, שיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות. שוטר נוסף, בייהו אברהם, נשלח לשמונה חודשי מאסר ונקנס בעשרת אלפים שקלים, ועל מורשע נוסף, יוגב אהרון, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

מדובר בחברה "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ" בבעלות שני בני אדם שהתמקדה בקבלת צווי עיקול ממקורות שונים וביצועם. המנהלים העסיקו מספר מורשים שהוציאו צווים והניחו שנוכחות שוטר בעיקול תגדיל את שיתוף הפעולה של החייב ותמנע חיכוכים מיותרים. בשל כך, הם צירפו שוטר לכל הליך עיקול.

להליך שכזה קיימים נוהלים מסודרים במשטרה, אך המנהלים איתרו שוטרים שהסכימו ללוותם באופן קבוע תמורת תשלום ישיר לכיסם וקבלת טובות הנאה. ארבעה שוטרים הואשמו והורשעו שניצלו תפקידם ולקחו חלק פעיל בעיקול. בנוסף שישה נאשמים נוספים, מנהלי ועובדי החברה הורשעו אף הם ונגזר דינם.

עזרן, שדינו החמור ביותר, הואשם שבין היתר עיכב נהגים בצד הדרך, נהג ברכבים מעוקלים וקיבל 100 אלף שקלים עבור "שירותיו" ומכשיר מירס. שני השוטרים הנוספים קיבלו תמורה נמוכה בהרבה ולכן עונשם קל יותר. השוטר הרביעי לא הורשע בשוחד.

בעניינו של עזרן קבע השופט לוי בפסק הדין כי "הנאשם ניצל את מעמדו כשוטר - האמון על אכיפת החוק - על מנת לבצע את העבירות. אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא בהתנהלות שיטתית של נטילת שוחד ושל רמיסת הנהלים במשך כשנתיים. הנאשם פגע לא רק בחייבים שעמם בא במגע במסגרת הפעילות העבריינית, אלא גם בארגון שאליו השתייך - משטרת ישראל - ובתדמיתו".

"כמו כן, בתמורה לעבודתו בחברה כמשטרה פרטית קיבל הנאשם מהחברה תשלום מזומן בסכומים שהסתכמו בסכום גבוה מאוד של 100,000 שקל, לצד הטבות נוספות", הוסיף השופט, וקבע כי "עבירות השיבוש הפגיעה בפרטיות והסודיות מלמדות אף הן על הזלזול של הנאשם בערכים של שלטון החוק".

עו"ד ברק פרידמן, שמייצג את עזרן, אמר לאחר מתן גזר הדין: "אני חושב שעל פי קביעת גזר הדין ומנימוקיו ניתן בהחלט להבין עד כמה בית המשפט שקל בכובד ראש את הענישה ההולמת בנסיבות של אירוע זה. בית המשפט ראה לנכון לתת ענישה שתהיה בתחתית המדרג הענישתי ובכך ביטא בצורה ברורה את הנסיבות המורכבות שפורטו בפניו בעת הטיעונים לעונש, ובוטאו הלכה למעשה בעת גזר הדין. יש לזכור כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו עוד בשלבים מוקדמים של ההליך".

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

יום שישי, 14 באוקטובר 2016

כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר


כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר
יולי 2016 - מדובר בזוג הורים מסוכסכים לאורך שנים אשר רשויות הרווחה מעצימות הסכסוך בינהם ע"י מעורבות והטלת סנקציות על הורה זה או אחר אם בבהסדרי ראיה, או "טיפול". הקלף שבו אוחזים רשויות הרווחה באמצעות מערכת שופטים חותמת גומי כדוגמת אסף זגורי הוא שלשת ילדיהם של ההורים. "אם לא תשתפו איתנו פעולה (תצייתו לנו) ניקח לכם את הילדים" - זוהי המדיניות האלימה והתוקפנית של רשויות הרווחה.

כדי לשמור על הסכסוך לאורך שנים מקפידים עובדות סוציאליות ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער להטיל "עונשים" על ההורים בצורת הסדרי ראיה, טיפולים, הוצאות משפט, או פגיעה קשה במצבם האישי.

בהחלטתו מיום 24 ביולי 2016 תרם אסף זגורי את חלקו לסכסוך ע"י הכרזת הילדים כנזקקים תוך שהוא מייעד אותם לטיפולים פסיכיאטריים במרפאת בריאות הנפש. טיפולים אלו יבטיחו לרשויות הרווחה ולבתי המשפט אחיזה נוספת לאורך שנים במשפחה, כי מה יותר קל מלתמרן משפחה מוחלשת מכורה לסמים פסיכאטריים.

וכך כותב אסף זגורי בהחלטתו על הטיפול הפסיכיאטרי לילדים: "הסדרי הטיפול וההשגחה בקהילה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, המשך טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לאלמוני ופלמוני" ומדוע יטופלו בסמים פסיכיאטריים ממכרים? משום ש: "עולה כי מצבה של הבת אלמונית הוא החמור ביותר. מדובר בנערה בתחילת גיל התבגרות סובלת מבעיית גבולות, אך קשורה מאוד לאמה ונחווית "כסוערת" ביותר מבין הילדים לפי התרשמות המטפלת". אסף זגורי והעובדת הסוציאלית יעל לבר מנצלים בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות לאחוז במשפחה ולסמם אותה בסמים פסיכיאטריים.

הטלת האחריות על ההורים

ההורים אלו שמגדלים את הילדים שרשויות הרווחה אוחזות בילדיהם לאורך שנים במתן טיפולים ומעורבות דרקונית בחייהם הם למעשה האחראים ע"פ תורתו של אסף זגורי: "הכרזת הנזקקות מגיעה לאחר ולאור הצבעת אי אמון שיפוטית ומקצועית באוטונומיה ההורית והיא מעניקה אפשרות לשימוש בכלים דרסטיים לגורמי טיפול ולבית משפט". אסף זגורי מתעלם ומטייח העובדה שהמשפחה כולה מתומרנת ע"י רשויות הרווחה כי העובדות הסוציאליות הן בעלות הכוח הדומננטי משום שביכולתם להוציאת את הילדים מחזקת ההורים בכל עת.

אסף זגורי ויעל לבר - ערמות של טיפולים ללא תכלית
בחלק נכבד של החלטתו משמיץ זגורי את ההורים ומאשים אותם בהכרזת הילדים נזקקים. הנזקקות היא הליך כי הילדים יועברו למשמורת המדינה. נשאלת השאלה מה הן התוכניות של זגורי ולבר לאחר הכרזת הילדים נזקקים? על כך משיב זגורי: "אין מי שמעוניין בקרב גורמי הטיפול והמקצוע להגיע להוצאת הקטינים מחוץ לבית האם והם זקוקים לה. עם זאת, וככל שיעלה על הפרק עניין זה, לא תוכל העו"ס לחוק הנוער לטעון בפני בית המשפט כי נשקלו כל החלופות ואמצעי הטיפול בתוך הקהילה ללא שאושרו בהליך זה". כלומר הכרזת הנזקקות נועדה להעניק לעובדת הסוציאלית כוח ללא שום פעולה אופרטיבית, ואולם הכוח של העובדות הסוציאליות מול ההורים הוא שמעמיק את הקרע במשפחה לאורך השנים, מדוע אם כן להעניק לעובדת הסוציאלית כוח נוסף ללא שום פעולה אופרטיבית הכרחית ומיידית.

סוף דבר

נוצר הרושם כי אסף זגורי שופט משועמם החליט ביחד עם עובדת סוציאלית יעל לבר "להתעלק" על משפחה לספק פרנסה למטפלים ועובדי רווחה ובתי משפט. כל כך הרבה כסף וזמן נשפך לחינם וידו המורעלת של זגורי נטויה

יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

סגן ניצב יובל זיזי - דרכי רמיה במהלך חיפוש בבית האזרח

ספטמבר 2016 - סגן ניצב יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה מצפצפים על צווים שיפוטיים כדי לתפור תיקים לאזרחים. נגד סנ"צ יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה הוגשו תלונות למח"ש בגין וואנדליזם, ביזוי צווים שיפוטיים בחיפוש והחזרת תפוסים, גרימת נזק לתפוסים, שיבוש ההליך השיפוטי ע:י חיפוש בחומר מחשב בניגוד לחוק, ועוד...

יום שני, 26 בספטמבר 2016

חיפושים בלתי חוקיים - כשל מערכתי משטרת ישראל פרקליטות ובתי משפט

"חיפושים בלתי חוקיים - תופעה" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2016

אבינור מצביע על פסקי דין חוזרים ונשנים בנוגע להפרות חוק בידי המשטרה בזמן חיפושים, ועל כך ששוטרים אלו לא משלמים את המחיר קובע: המציאות מחייבת פסילה שיטתית של ראיות אלו

ת"פ 4664-10-14, מדינת ישראל נ' איברהים אבו-טאלב / פס"ד

שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, בו עברו גם על הוראות החוק וגם על צו החיפוש הספציפי - קובע (25.9.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

משטרת מרחב מוריה מציגה חיפוש בדירה




ביוני 2014 הוציא בית המשפט צו חיפוש לשלוש כתובות הקשורות לאיברהים אבו-טאלב, בחשד לעבירות סמי. השופט שמואל מלמד ציין במפורש בצו, כי החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וזאת לפי הוראות החוק. החיפוש נערך בידי שבעה שוטרים, בראשותו של רס"ל רועי גולן, שגילו 28.4 גרם קוקאין ומשקלים אלקטרוניים.

אבינור אומר, כי למעשה אין מחלוקת על כך שהחיפוש נערך שלא בפני שני עדים שאינם שוטרים, ובכך הופרו הן החוק הכללי והן הצו הפרטני. כמו-כן ברור, שלא הוסברו לאבו-טאלב זכויותיו בקשר לחיפוש, ולא תועדה הסיבה מדוע לא קוימה חובת נוכחות העדים. אבו-טאלב נחקר אגב החיפוש, בלא שהובהרו לו זכויותיו, והוא הודה באחזקת הקוקאין.

"מידת אי-החוקיות שנפלה בחיפוש דנא הייתה חמורה", קובע אבינור. מאחר שהסמים הם הראיה המרכזית נגד אבו-טאלב, הרי שמדובר באי-חוקיות היורדת לשורשו של התיק. העובדה שהצורך למצוא שני עדים שאינם שוטרים מטילה עומס על המשטרה, אינה סיבה להפר את הוראות החוק - הוא מדגיש.

עוד מציין אבינור, כי "התופעה של עריכת חיפושים ללא עדים הינה, למרבה הצער, תופעה שרירה וקיימת, ואף שכיחה למדי". הוא מונה עשרה פסקי דין מהשנים 2015-2014, בהם נדונו חיפושים כאלו, אך למרות כל זאת - "דומה כי הפרקטיקה המשטרתית לא השתנתה". לא מדובר בכשל נקודתי, מדגיש אבינור, אלא "במחדל מערכתי של אי-לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".

אבינור מוסיף ואומר, כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי הוא עילה להליכים משמעתיים נגד השוטרים המעורבים בו - אך בפועל הדבר לא נעשה. גם במקרה הנוכחי, לא טענה המדינה שיש כוונה לנקוט בהליכים נגד גולן וחבריו, וגם לא נטען שהיה מקרה כלשהו בעבר בו ננקטו הליכים במקרים דומים. לכן, הוא מגיע למסקנה, אין מנוס מפסילה שיטתית של ראיות כאלו - כדי שהפרות הדין הכרוכות בחיפושים הבלתי-חוקיים לא יישארו ללא מענה.

"במקרים כגון דא הכלל יהא פסילת הראיה, כאשר רק בנסיבות חריגות, או בהתקיים אינטרס ציבורי כבד משקל, ניתן יהיה להכשיר את הראיה" - קובע אבינור. החלטות כאלו אינן נגד המשטרה, אלא מחזקות את האמון בה, הוא מוסיף. מציאות בה שוטרים מקיימים צווי חיפוש בצורה סלקטיבית - רק את החלק שנוח להם - אינה מתקבלת על הדעת במדינת חוק, מדגיש אבינור.

אבינור פסל את הסמים כראיה נגד אבו-טאלב ולפיכך זיכה אותו. בשולי הדברים הוא ציין, דוח החיפוש הסטנדרטי לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, והורה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של המשטרה. את המדינה ייצגה עו"ד ליה קוק, ואת אבו-טאלב - עו"ד עינת ברנע.

יום שלישי, 20 בספטמבר 2016

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה


שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – צו חיפוש לקוי ומזלזל 
ספטמבר 2016 -מדובר בתלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת איכנשטיין שמלה בגין אי רישום בצו חיפוש במחשב אם יבוצע בנוכחות עדים או לא, ואי רישום מספר תיק בית משפט ע"ג הצו ופרטים נוספים.

נציבות תלונות הציבור השיבה בשם השופטת כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." עוד השיב הנציב כי באותה שעה בה כתבה השופטת שמלה את צו החיפוש מערכת נט המשפט לא פעלה ולכן לא צוין מספר תיק בית משפט ע"ג הצו.

המתלונן דחה את בירור הנציב וטען כי טענה הנציב "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." מוטעית.
ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

עוד טען המתלונן התירוץ שמעלה הנציב כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

להלן תגובת המתלונן לבירור הנציב:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים


הנדון: בירורך לתלונתי נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש

1. בירורך הנדון מעלה תהיות קשות לגבי תפקוד כב' השופטת. לדוגמא בסעיף 6 הנך כותב: "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...". טענה זאת מוטעית. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.
2. האם כב' השופטת הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שהיא מכירה את הפקודה? נוצר הרושם כי כב' השופטת כתבה לא רק את הצו כלאחר יד אלא גם את תגובתה לתלונתי.
3. התירוץ שהנך מעלה בסעיף 5 כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

יום שבת, 17 בספטמבר 2016

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות

יום שני, 12 בספטמבר 2016

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – צו חיפוש לקוי ומזלזל8 בספטמבר 2016 - השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה לא רק שהוציאה צו חיפוש למחשב מבלי לציין כי החיפוש יעשה ללא עדים והנימוק לכך, אלא טענה בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים כי ".. מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..."

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שבדקה את החוק?

להלן תלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב.


לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשבי


1. במכתבך בסימוכין הנך מצטט את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".

2. טענה זאת אינה נכונה. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

3. ע"פ צו החיפוש במחשבי שהוציאה כב' השופטת (מצורף) חדירה למחשבי היתה אמורה להתבצע בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים בעוד שכוונת השופטת ע"פ מכתבך בסימוכין סעיף 6 הייתה לחדור למחשב ללא נוכחות עדים.

4. כב' השופטת הוציאה צו חיפוש בניגוד לכוונתה. מדובר ברשלנות הגורמת לשיבוש החיפוש וחקירת המשטרה, ושיבוש הבירור בתלונתי בעניינה, ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובנציבות.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות כוונת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בהוצאת צו החיפוש במחשבי, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

תשומת לבך כי תלונה זאת אינה תגובתי למכתבך בסימוכין ותצא בנפרד

מצורף: צו החיפוש, מכתבך בסימוכין

בכבוד רב,


להלן קטע ממכתב נציבות תלונות הציבור על שופטים שבו מצוטטת את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".
השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים
השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים


צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה
צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה