יום שני, 19 באוקטובר 2015

פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים

מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים -  מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט | חדשות 2 | פורסם 11/10/15 
פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים
בעקבות פוסט עם תמונות שפרסם פעיל חברתי מבת ים, עשרות אנשים בהם שוטרים, חיילים ועוד מתנדבים שיפצו דירה מוזנחת של אישה חולה ופגועת ראייה בת 78. במקום היו עכברושים, רהיטים שחורים מטינופת, וריח צחנה. "הבת שלי נכנסה ובכתה בחוץ אחרי מה שראתה", סיפרה אחת המתנדבות. כך זה נראה – לפני ואחרי




עכברושים בכל מקום, בגדים ספוגים בצואה, ריח צחנה, מיטה שחורה מלכלוך וקירות מטונפים. למראות והריחות הקשים האלה נחשפה נציגה של הביטוח הלאומי בביתה של פנסיונרית חולה ופגועת ראייה בת 78 שמתגוררת בבניין מגורים בבת ים. על המקרה הקשה סיפרה הנציגה לפעיל החברתי ירון לוי, תושב העיר, שהזדעזע והרים את הכפפה.

לפני ראש השנה ביקרה בדירה המוזנחת עליזה בשן, שמבצעת הערכות תלות מטעם הביטוח לאומי, זאת לאחר שבנה של האישה צלצל לביטוח הלאומי וביקש סיוע. "לא תיארתי לעצמי מה אני הולכת לראות שם, פתחתי את הדלת וחשכו עיני", העידה. "אני נתקלת בהזנחה, אבל במקרה כזה לא נתקלתי כל החיים שלי. הזדעזעתי, בשלב מסוים ראיתי חולדה ענקית ולא יכולתי להישאר שם".


מיד לאחר מכן היא שיגרה מכתב בהול לביטוח הלאומי והעבירה את הדוח. בין היתר, היא יצרה קשר עם ירון לוי.

כשהגיע ירון לבית הוא ניסה לדבר עם האישה. "אני רק רוצה שירססו נגד העכברושים", אמרה לו. הוא התקשה להאמין שכך היא חיה, יצר קשר עם בנה והחליט לעשות הכול כדי לשפר את תנאי המגורים שלה.

סטטוס שפרסם בסוף החודש שעבר בפייסבוק, עם התמונות המזוויעות זכה לשיתופים רבים, וזעזוע. שוטרים, חיילים, מבוגרים, צעירים, חברות ואישי ציבור נרתמו למען המטרה. תוך עשרה ימים ספורים והרבה מאוד עבודה של אנשים טובים ובהתנדבות - הכל השתנה.

בין היתר נתרם עבורה מטבח חדש, חברת ניקיון הגיעה לעשות פוליש ברצפה, שוטרים ושוטרות מתחנת דיזנגוף הגיעו לצבוע את הבית, וכך גם צעירי "יש עתיד". מתנדבים נוספים רכשו לה בגדים, תמרוקים ומוצרי מזון.

"זו אישה פגועה נפשית ועם לקות ראייה, והיא חיה ככה כבר שנים מביטוח לאומי. לא הגיוני שככה היא חיה, היא אמרה שהיא לא צריכה ארמון אלא אוכל בשבילה כי החולדות גומרות לה את האוכל", מספר לוי. "הטלפון עד היום לא מפסיק לצלצל. פינינו משם מכולה של זבל, היו בגדים בארונות שהיו דבוקים כי כל הארונות היו עם צואה של עכברושים, זה לא נתפס. החיילים שסייעו שם שמו מסכות וקשרנו עליהם כיסוי כמו בנדנה על האף מרוב הסירחון".

המלאכה הייתה מורכבת במיוחד, והרבה אנשים טובים התגייסו למענה. כך למשל גלי פדהצור מרמת אביב, ראתה את הפוסט בפייסבוק, והגיעה למקום יחד עם גאיה צור, בתה בת ה-16. "לקחנו מונית עם המון ציוד, קניות מהסופר, חומרי ניקיון וכסף משכנה שלנו - היה ריח נורא, של נבלה", סיפרה. "הבת שלי יצאה החוצה ופשוט בכתה, ואז נכנסה, יומיים היא לא יצאה מהמיטה ואגרה כוחות, עזרנו לה, לא יכולנו לראות את זה".

פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים
פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים

פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים

פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים

פשעי לשכת הרווחה בת ים - מזעזע: כך חיה קשישה חולה בבת ים

יום שבת, 17 באוקטובר 2015

פנימיית רננים של משרד הרווחה - עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים

אוקטובר 2015 - כתבתה של יפעת גליק, תחקירנית ערוץ 1 על פנימיית רננים של משרד הרווחה - עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים 



דריה ברוד, מדריכה לשעבר בפנימיית הזוועות רננים: כשאת נכנסת לשערים של הפנימייה הכל נראה לך בסדר, ובשנייה שאת יוצאת , או טיפה הולכת ומתאווררת או מספרת על זה למישהו, פתאום זה מכה בך שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שהוא אנושי שהוא יקרה.
200 חניכים מתגוררים בפנימיית רננים בזיכרון יעקב. המגורים טובלים בירוק ונועדו לילדים בני 6 עד 18. קצתם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בעלי בעיות רגשיות, אחרים הוצאו מן הבית בצו בית משפט. כאן הם אמורים לקבל טיפול חם מידי צוות מקצועי שישמש מודל אוהב ומחבק של אימא ואבא, שיגן עליהם מפני הסביבה, מפני עצמם.

א': אני אם חד-הורית, אימא לשלושה ילדים, כשהוא נולד אני הבנתי שעכשיו יש לי לפחות משמעות. אהבתה ודאגתה לבנה הבכור, הביאו את א' לבקש עזרה מרשויות הרווחה. כששמעו על המצוקה הכלכלית שבה שרויה המשפחה, אמרו לה שמוטב להוציא את הבן מן הבית.

א' חשבה שבפנימיית רננים יזכה בחיים שתמיד ביקשה בשבילו.

"מקום נורא יפה ושקט ופסטורלי ועם המון ילדים ויש חוגים ונותנים להם ממש העשרה שמשהו שאני בחיים בתור אימא ועוד אישה מוכה וכל זה, לא יכולה לתת לו את כל זה בכסף, ברור".

עדותה של אם אחרת בפנימיית רננים: "זה היה ביום הולדת שלי היום שהוא יצא מהבית".
הילד ממשיך: "לקחנו את הדברים, היא הלכה איתי ואז עלינו לאוטו".
האמא ממשיכה: אתם רואים שאני בוכה, כאילו. "לא, ככל שתיפרדי ממנו יותר מהר יהיה לו יותר קל".

דריה ברוד: היו דברים מאוד רעים שקרו שם. דברים מאוד רעים, ועכשיו אני יוצאת פה ואני כאילו מספרת ואין שום דבר שיכול לגרום לזה להיראות אמיתי כמו שזה היה.

עדויות שהגיעו ליפעת גליק, מציירות תמונה מדאיגה על ההתנהלות של כמה מהעובדים.

עדות חניך בפנימיית רננים: לפעמים המדריכים היו מאיימים על הילדים בשביל שהם יפחדו. הייתה מדריכה שנתנה לי מלא ברכיות, בגלל שניסיתי לצאת מהחדר.

-- איך בא לידי ביטוי ההשפלות?

אם ילד שמן אז היא לוקחת לו את האוכל ולא נותנת לו לאכול ודוחפת אותו וצורחת ואם ב- 7 בערב היא מחליטה שמבחינתה נגמר היום, אז היא מכריחה את כל הילדים בצרחות מטורפות לעלות למיטות ולא לזוז ולא לדבר כי עכשיו נגמר היום והיא רוצה לעשן את הסיגריה שלה.

קולה של אם הבית: "יאללה כבר תסתמי כבר! תתחילי לסתום ת'פה שלך, יא תולעת. חתיכת תולעת, זה מה שאת".

צעקות וגידופים הם עניין שבשגרה. אבל בכך רק מתחילה מסכת ההתעללות שחווים חניכים בפנימיית "רננים".

קולה של אם הבית: "יאללה כבר סתמי כבר! את לא מבינה שאת לא מזיזה לי שערה? את לא מבינה?! עלית לי עד לפה! יופי על הפרצוף שלך!"

מאי כחלון, מדריכה לשעבר: הייתה איזושהי אם בית שאחת הנערות דיברה אליה לא יפה, היא פשוט לקחה את התיק שלה וחבטה בה עם התיק שלה. אני יום אחד הייתי בחוג עם הקבוצה שלי, והיה לי חניך אחד, שכל מה שקשור למשהו שיכול להזכיר אזעקה, ממש עשה לו לא טוב, הוא היה הולך הצידה, מסתגר ככה, עושה תנועות כאלה של התנדנדות, מרגיע את עצמו. לקח אותו מדריך, תפס אותו מהאוזן, הרים אותו ככה והוציא אותו החוצה בצורה מאוד אלימה. אני פניתי אחר כך לרכזת של המשפחתונים ולמנהלת וסיפרתי להם את זה.

 ממשרד הרווחה נמסר, כי לא הגיעו דיווחים חריגים בפנימיה.

מה יאמרו במשרד הרווחה כשישמעו את הטענות על אלימות פיזית שהופעלה במהלך שיטה טיפולית מרסנת ונקראת אחיזה?

ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים: זה אמור להיות חיבוק, ולא חיבוק דב. זו אחיזה שצריך הרבה מיומנות וצריך להכשיר צוות כדי לדעת איך לא להגיב באופן טבעי בתוקפנות. אין לזה שום מקום לילדים יותר גדולים או קטנים.

עדות חניך שעשו לו אחיזה: "זה כאב ברמות שלא ייאמן". אז הוא (איש הצוות) היה נגיד תופס אותם לפעמים מהצוואר, לפעמים הם היו עושים את זה או שתופסים אותם מהיד ואז הם היו מעיפים אותם בכוח לתוך החדרים. היו גם ילדים שהיו צועקים "הצילו" ואנשים אחרים מבחוץ היו מסתכלים.

קולה של אשת צוות בפנימיית רננים: יש מתנדב שנת שירות בן 18 שהיה מרביץ לילדים ממש. כמובן שלא היה לו אישור ל"אחיזה" אבל הוא היה תופס אותם ועושה להם כאילו "אחיזה" ולא יודעת מה הוא עשה להם."

באתי למיכל (מנהלת הפנימייה) בבוקר, אמרו לי שדיווחו עליו הרבה פעמים שהוא מרביץ לילדים ממש והוא ממש אלים כלפיהם, והיא הייתה נורא מזועזעת, כל דבר (שאמרתי לה): "לא לא לא, הוא לא יכול להמשיך להיות שם אפילו עוד יום אחד, אני מטפלת בזה", וכמובן ששום דבר לא קרה והכל המשיך כמו שהוא.

בסרטון שצולם באמצעות טלפון נייד נראה איש צוות אוחז באלימות בחולצתו של נער, חניך בפנימייה.

"סתום ת'פה שלך, הבנת? סתום ת'פה שלך למה אני אחסל אותך. היום זה יהיה הסוף שלך".

אחד החניכים העביר לא מזמן את הסרטון למדריכה. מקורביה מספרים כי כשדיווחה על כך לרכז בפנימייה, הוא הורה לכל מי שהחזיק בחומר המפליל למחוק אותו.

חניך בפנימיה: יש כדורים שנקראים שמה איטומין (כדור פסיכיאטרי).

ד"ר אהרון פלשמן: זה כדור שקוראים לו אנטי-פסיכוטי, או יותר נכון הוא מרגיע בגדול, "כדור הרגעה כולל". הוא בין הכדורים היותר מרדימים והבלתי נסבלים מתוך התרופות האלה.

אמא של חניך: הם לא שואלים אותך. הם מחתימים אותך ש"אם במקרה", אז את חושבת ש"בסדר, הם לא יגיעו". זה משהו שאת חושבת עליו בתחילת שנה. מתי שמתי לב שהילד כן קיבל תרופות? הייתי מתקשרת בשעות מסוימות שזה שעות של דיבור, שעה שש, שעה שבע, הילד ישן. מה קרה הילד ישן? אני מכירה את הילד שלי. אין מצב שהוא יישן בשעה כזאת.

הכדור הפסיכיאטרי אטומין אינו מומלץ למי שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי עלון משרד הבריאות, מתחת לגיל זה התרופה פשוט לא עברה ניסויים קליניים.

-- בני כמה הם היו, הילדים האלה שקיבלו איטומין?

מגיל 10 עד 13.

האם באמת היד קלה על התרופה, ומדוע אנשי צוות משפילים ומכים חניכים ילדים בפנימייה במקום להעניק להם קורת גג בטוחה?

כדי להבין את התשובות לשאלות האלה, צריך לחזור אחורה, לתחילת שנות האלפיים.

אז עברו שירותי החוץ ביתיים הפרטה. היום, את פנימיית רננים מנהלת ד.י.ש. חברה פרטית בע"מ, שמקבלת מהמדינה תקציב שנתי של עשרות מיליונים בשנה. על פעילותה של החברה הפרטית אמור לפקח משרד הרווחה.

-- צריך איזשהו ניסיון מיוחד כדי לעבוד שם?

לא.

-- עברת איזושהי הכשרה להיות מדריכה?

לא. לא עברתי הכשרה.

-- שאלו אותך אם יש לך עבר פלילי?

לא שאלו אותי וגם אצל בנות לא מבקשים תעודת יושר.

בינואר לפני שנה נדרשה גם הוועדה לזכויות הילד לעניין מעמדם והכשרתם של מדריכי פנימיות.

בן ציון בראנץ, מפקח ארצי במשרד הרווחה: "כמטפל בילדים ראיתי כמה חוסר מומחיות וחוסר הכשרה יכולה לעשות נזק, למרות הכוונות הטובות. נזק לילד שמטופל על ידי מדריך, שלא קיבל הכשרה לפני שהוא נוגע בו".

רופ' אסתר הרצוג: אני לא אהיה מופתעת אם אני אמצא שמגיעים לשם גם מדריכים ומדריכות ברמה פחות גבוהה משום שהשכר נמוך ואז כמובן, באופן טבעי, האפשרות למיין את העובדים היא מצומצמת.

דריה ברוד: להורים אין רישיון לגדל את הילדים שלהם. ולמקום הזה יש רישיון. את שולחת ילד ממקום בלי רישיון למקום עם רישיון, ומחזירים לך אותו, אם מחזירים לך אותו בכלל, אותו ילד, מחזירים אותו רקוב ומפורק.

דריה לא יכלה עוד להכיל את מה שראתה עליו ודיווחה לממוניה. בסופו של דבר, החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה ועזבה את מקום עבודתה בפנימיית רננים.

אחרי מכתב ההתפטרות שהגישה למנהלת הפנימייה, אזרה אומץ והתלוננה גם במשטרה. התלונה נסגרה ממה שמכנים שם "העדר עניין פלילי".

-- מה את מרגישה?

א"ב: "אני מרגישה כישלון. חשבתי שאני עוד איכשהו עוזרת לו. אבל גרמתי לטראומה, הייתי צריכה יותר להילחם עליו".

יום שישי, 16 באוקטובר 2015

מי אביבים ועיריית תל אביב גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום

מי אביבים - גביית "אגרת אכיפה" מופרזת"
מרץ 2015 -מאת: עו"ד דוד שפירא אתר "פסק דין" -  תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה וחברת המים שלה התקבלו, ונקבע כי הן גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. הן חויבו להחזיר את הכסף לתושבים. 

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

עדי ליבוביץ, תושב ת"א, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מעיריית ת"א ומחברת המים שלה "מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור "אגרת אכיפה". כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב גם ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דוח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.

ליבוביץ הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.

התובע טען, כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע עפ"י הרף המירבי שבתקנות המיסים (גביה) (שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקלים), אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף, כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל - שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.

לשיטת התובע, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן הן משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסויימת.

הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.

הנתבעות טענו כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן "הוצאות ישירות" שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה כולל שכר הפקידים נע בין 30 ל-45 שקלים, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.

הנתבעות הוסיפו, כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסויימים. לבסוף, הנתבעות הפנו להנחיית היועמ"ש, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.

שכר הפקידים לא נחשב

השופטת יהודית שיצר ציינה, כי פקודת המיסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות שהוצאו" בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.

לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11.5.2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.

בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים ערירים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק".

המשיבות חויבו לשלם 250,000 שקל לתובע המייצג ו-750,000 שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40,000 שקל.


ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר

* עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.

** הכותב לא ייצג בתיק.

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

5,000 איש ביקרו בתערוכה פסיכיאטריה: כן או לא

אוקטובר 2015 - 5,000 איש ביקרו בתערוכה פסיכיאטריה: כן או לא

ב- 5.10.2015 נסגרה התערוכה פסיכיאטריה : כן או לא? שהוצגה בישראל במשך שמונה ימים בחסות עמותת מגן לזכויות אנוש, בהאנגר 11 בנמל תל אביב.

בין המבקרים בתערוכה היו אנשים מהתחום הטיפולי, מורים, בעלי מקצועות חופשיים והרבה הורים לילדים המתמודדים מול מערכת החינוך והלחץ בתוכה לאבחן ילדים.

אחת הפסיכולוגיות אמרה כי בעקבות התערוכה תפסיק לשלוח את מטופליה לפסיכיאטרים.
מהנדס תוכנה, אמר בעקבות התערוכה: "זו זווית הסתכלות ממש נכונה. הפסיכיאטרים מקבלים מיליארדים ואין אצלם אפילו מקרה אחד של מטופל שהבריא מהפרעת נפש. עד היום לא חשבתי על זה ככה."

בתערוכה ביקרו גם מטופלים פסיכיאטרים. הם מחו כנגד קשירות בבתי-חולים פסיכיאטרים, על כך שתופעות לוואי מטופלות על ידי תרופות נוספות, ושהם עצמם אינם יכולים להיגמל מהתרופות הממכרות שהם נוטלים בעקבות הטיפול הפסיכיאטרי.

בפתיחה החגיגית ב 29/9/15 נכחו חמישים אורחים נכבדים ונשאו דברים עו"ד רז משגב יו"ר תנועת מטה המאבק למען האב הגרוש ודר' חסאן מרהג'י פרשן פוליטי של ערוץ הטלביזיה 24I.

רז משגב אמר שפעמים רבות מאבחנים בני נוער ונשים הנמצאים במשבר כל שהוא בחייהם ובעקבותיו מתויגים שלא כהלכה כסובלים מהפרעה פסיכיאטרית כרונית, לכן יש להיזהר כשפונים לשירותי הרווחה או לפסיכיאטרים לבל יתויגו לשווא ללא בדיקות מקצועיות רפואיות ופסיכולוגיות מקיפות לשלילת הגורמים האחרים למצבם.

לדברי חסן מרהג'י מדינות רבות המצטיירות כנאורות ואנושיות משתמשות בשיטות עינוי פסיכיאטריות.

התערוכה הבין לאומית פסיכיאטריה: כן או לא? היא תערוכה נודדת בין בירות העולם והוצגה בישראל בעברית זו הפעם השנייה. התערוכה חושפת הפרות זכויות אדם בתחום הפסיכיאטרי משחר קיומה ועד ימינו. התערוכה באמצעות מצגות גרפיות ומצגות ווידאו מתארת את ההיסטוריה והמקורות של פסיכיאטריה, הקשר של פסיכיאטריה לשואה, לדיכוי שחורים ומיעוטים עד הפרות בני זמננו של אשפוז וטיפול בכפיה ותיוג נרחב למען בצע כסף. התערוכה מרחיבה ומתארת על הקשר החזק בין פסיכיאטריה לתעשיית התרופות. כמו כן מציגה התערוכה את התוצאות של התיוג הנרחב שממנו נפגעות במיוחד אוכלוסיות חלשות, ילדים וקשישים.

התערוכה קובעת שהאבחון הפסיכיאטרי מתבסס על הפרעות שבעיקבות הצבעה של נציגים פסיכיאטרים נרשמות בספר אבחונים פסיכיאטרי (DSM). הספר עצמו משתנה מעת לעת (בעבר הומוסקסואליות נחשבה הפרעה והיום לא) ומתרחב ליותר ויותר הפרעות. למעשה אין תקפות מדעית לאבחונים. בניגוד לסרטן, לסכרת ולמחלות אחרות בהן קיימות בדיקות דם או רנטגן שמובילות לאבחון, לא קיימת שיטת אבחון תקפה מדעית לפסיכיאטריה. כמו כן לפסיכיאטריה אין שום כלים מדעיים להוכיח שבעיות נפש הן מחלות.

יהודה קורן
דובר

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il

אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052

יהודה קורן נואם בתערוכה - אוקטובר 2015
יהודה קורן - דברי פתיחה בתערוכה - אוקטובר 2015



חסן מרהג'י נואם בתערוכה - אוקטובר 2015
חסן מרהג'י נואם בתערוכה - אוקטובר 2015

עו"ד רז משגב נואם בתערוכה - אוקטובר 2015











יום שבת, 10 באוקטובר 2015

בית שבתאי לוי - פגיעה בפרטיותם וכבודם של משפחות

אוקטובר 2015 - בית שבתאי לוי בחיפה - משרד הרווחה ומוסדותיו מפקירים פרטיותם וכבודם של משפחות: בית שבתי לוי חיפה - שומר מחזיק בקלסר המכיל את כל פסקי הדין וההחלטות שניתנו בדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער בניגוד לחוק
הטיפול הסוציאלי החולני של משרד הרווחה: בשלב הראשון הוא תולש ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות, ללא ראיות ובקלות יתרה שומר על החיסיון מול ההורים בתואנה כי זה חשוב לטובת הילד. מאידך, התיקים החסויים של המשפחות והילדים מוצגים לעיני כל, לעובדי חברת אבטחה של מוסדות הרווחה, לרבות בית שבתי לוי, והמאבטח מעיין בתיקים אלו, כאילו הוא השופט או ב"כ אחד מבעלי הדין, על מנת לקבל החלטה האם למסור את הילד לאימו, או להשאירו נעול במוסד.
זהו ביזיון שאין כמותו! שלא קיים אפילו במדינות אפילות. זוהי הפרה חוקתית בוטה של חוק כבוד יסוד אדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות, חוק הנוער וחוק בתי משפט לענייני משפחה.
המוסד מהלך אימים על המשפחות, לבל יפצו פיהם, מאחר והם יכולים להשיג כל חוות דעת מומחה נגד המשפחות והילדים, ולקבל אישור של פקידת סעד ובתי משפט, עבור כל חוות דעת, להחריב חיי המשפחה והילדים.
המשפחות הם בני ערובה של הרווחה ומוסדותיה. צפו בסרטון זה כיצד יאן, שומר חברת אבטחה פרטית מעיין בפרוטוקולים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות.

דיצה חטב מציגה - המודל האימהי החולני בבית שבתאי לוי

אוקטובר 2015 - בית שבתאי לוי בחיפה - המודל האימהי החולני של מנהלת יחידת אימהות בבית שבתאי לוי בחיפה עובדת סוציאלית דיצה חטב.
בית שבתאי לוי הוא מובד נעול חולני ומעוות התולש בדרכי מרמה ילדים מהוריהם מתעלל בילדים ומסית אותם נגד הוריהם.
השוער עובד חברת אבטחה מעיין בתיקי משפחה חסויים ואומר כי למטרה אסור להיכנס למוסד - הפקרות וביזיון בהתגלמותם.

יום חמישי, 8 באוקטובר 2015

דיצה חטב מציגה - הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי בחיפה

הסרטון מדף הפייסבוק של מוטי לייבל - אוקטובר 2015 - דיצה חטב עובדת סוציאלית מנהלת יחידת אמהות בבית שבתאי לוי חיפה משקרת ומטייחת הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי.
בסרטון יחצנות מציגה דיצה חטב הדרכה הורית אולם בפועל הילדים בבית שבתאי לוי סובלים מהזנחה והתעללות מאנשי המוסד הנעול.
דיצה חטב זורה חול ללא בושה בעיני הציבור תוך שהיא מקבלת רוח גבית מפקידי סעד ו"מומחים" רפואיים למיניהם המציגים את האמהות כבלתי כשירות ואז ניתן לסחור בילדים במוסד בית שבתאי לוי ובמוסדות אחרים.