יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

הורים מתל אביב נאבקים ברשויות הרווחה שהוציאו ארבעה מילדיהם מהבית - הארץ 8.4.1998

הורים מתל אביב נאבקים ברשויות הרווחה שהוציאו ארבעה מילדיהם מהבית - מרב שרי , הארץ 8.4.1998

העירייה: הילדים היו בסיכון. פרופ. אסתר הרצוג: יש להחזיר את הילדים לביתם.

הורים לששה ילדים טוענים שמחלקת הרווחה בתל אביב הוציאה שלא כדין ארבעה מילדיהם לפנימיות, ומעוניינת להוציא גם את שני הילדים הקטנים. לטענת האב פעולת מחלקת הרווחה נובעת מנקמנות אישית נגדו....

לקריאת המשך המאמא הקלק כאן



שני נערים שהתלוננו על מעשי סדום בפנימיה דיווחו למורים אך לא נעשה דבר - הארץ 4.7.2006

שני נערים שהתלוננו על מעשי סדום בפנימיה דיווחו למורים אך לא נעשה דבר - הארץ , רותי סיני ויובל אזולאי ,    4.7.2006

שני נערים בני 12 ו- 13 שהתלוננו על סדרה ארוכה של אונס ומעשי סדום בפנימייה שבה הם מתגוררים, דיווחו על ההתקפות למורים ולמדריכים, אבל אלה לא עשו דבר - כך סיפרו הנערים שהובאו לפני כשבועיים לבדיקה ביחידה לנפגעי תקיפה מינית בבית חולים פוריה בטבריה.

אחד הנערים "סיפר לנו כי נאנס מספר פעמים על ידי ילדים בוגרים מהפנימייה והוסיף כי סיפר זאת למורה בשם חליל" כתבה ד"ר נסיה לנג, האחראית על היחידה לנפגעי תקיפה לראש מחלקת נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן ברוך. "לדבריו המורה לא האמין לו וביקש ממנו לא לדבר שטויות. במקרה אחר של מעשה סדום, הוא סיפר למדריך בשם מואפק, אך גם במקרה זה, המדריך לא האמין לו ואף העניש אותו על דבריו"...

לקריאת המשך הכתבה הקלק כאן


יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

אביליפיי – תרופת המרשם הנמכרת ביותר בארה"ב

אביליפיי - סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי
אביליפיי - סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי
באדיבות עמותת מגן זכויות אנוש.

דצמבר 2014 - מדהים שתרופת המרשם הנמכרת ביותר בארה"ב, הינה תרופה פסיכיאטרית אנטי-פסיכוטית – אביליפיי

אביליפיי (Abilify) היא תרופה אנטי-פסיכוטית מהדור השני, קבוצה הכוללת גם תרופות כגון ריספרדל, זיפרקסה וסרוקוול. נטען כי לתרופות אלו תופעות לוואי חמורות פחות מאלו של הדור הראשון, אולם בפועל, תופעות הלוואי שלהן דומות. עם זאת, מחירן של תרופות חדשות אלו גבוה בהרבה – חבילה של 100 כדורים עולה מעל $1500.

אביליפיי היא קרובת-משפחה של התרופה תוראזין, אשר ידועה לשמצה כתרופה שהיתה בשימוש נרחב במוסדות לחולי נפש, וגרמה למטופלים להיראות כזומבים הסובלים מרעידות בלתי נשלטות.

עקב מחירה הגבוה והשימוש הנרחב בה, הפכה אביליפיי לתרופה הנמכרת ביותר בארה"ב, נכון לתקופה שבין יולי 2013 ליוני 2014. בתקופה זו, אבילפיי נמכרה במעל 7 מיליארד דולרים!

ע"פ מגזין הדיילי ביסט, אבילפיי היא תרופת המרשם הנמכרת ביותר כיום, ומשווקת כתוסף לתרופות נגד דיכאון. לא רק שזה מדהים שתרופה אנטי פסיכוטית מכניסה יותר כסף מכל תרופות המרשם האחרות, איש אפילו אינו יודע כיצד היא פועלת כדי להקל על סימפטומים של דיכאון, כך נאמר בכתבה. עלון התרופה בארה"ב מציין שאופן פעולת התרופה "אינו ידוע", אך סביר כי היא "מאזנת" נוירו-טרסמיטרים במוח. אך מבקרי התרופה אומרים שתרופות אנטי-פסיכוטיות לא מטפלות בכלום, אלא רק גורמות לערפול ולרמת הכרה נמוכה יותר. הם מוסיפים כי ישנה עליה מדאיגה במרשם תרופות אנטי פסיכוטיות לטיפול בנדודי שינה.

והמבקרים צודקים. חברות התרופות מוצאות דרכים חדשות לשווק תרופות כמו אבילפיי לאוכלוסיה הכללית, לא רק לאנשים בעלי מחלת נפש קשה.

תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש כוללות בין היתר: דילול קטלני של כדוריות הדם הלבנות, התקף לב או שבץ, אובדן הכרה עקב צמצום זרימת הדם למוח, דופק לב מואץ מאוד, עצבנות, חרדה, עוינות, כאבי ראש, סכרת, תרדמת, זיהום בלב, חוסר תפקוד מיני.


תופעות לוואי אביליפיי (מתוך עלון לצרכן):

כמו בכל תרופה, השימוש באביליפיי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים.
תופעות לוואי שכיחות ( 1:10 )- עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, כאב ראש, עייפות, הקאות, בחילות, תחושת אי- נוחות בקיבה, עצירות, הפרשת יתר של רוק, סחרחורת, קשיי שינה, חרדהות ותחושת אי-שקט, ישנוניות, רעד וטשטוש ראיה.
תופעות לוואי בלתי שכיחות ( 1:100 ) - סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה), דופק מהיר, דיכאון.
בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, או אם חל שינוי בהרגשתך הכללית עליך
להתייעץ עם הרופא מיד.

תופעות הלוואי הבאות דווחו לאחר תחילת שיווקה של התרופה בשכיחות לא ידועה (לא ניתן להעריך את שכיחותן על פי המידע הקיים):

שינוי ברמות תאי הדם, דופק לא רגיל, מוות פתאומי לא מוסבר, התקף לב, תגובה אלרגית (כגון: נפיחות בפה, בלשון, בפנים ובגרון, גירוד, פריחה), רמת סוכר גבוהה בדם, התחלה או החמרה של סוכרת, חמצת קטונית תרדמת, רמת נתרן נמוכה בדם, עליה במשקל, ירידה במשקל, אובדן תאבון, עצבנות, חוסר שקט, ,(ketoacidosis) הרגשת חרדה, הימור מוגבר, מחשבות אובדניות, ניסיון להתאבד, התאבדות, הפרעות בדיבור, התקפי אפילפסיה, סינדרום סרוטונין (תגובה היכולה להתבטא בתחושת שמחה רבה, ישנוניות, מסורבלות, חוסר מנוחה, הרגשה של שכרות, חום, הזעה או נוקשות שרירים), שילוב של חום, נוקשות שרירים, נשימה מהירה מוחשת, הזעה, שינוי ירידה בהכרה, שינוי פתאומי בלחץ הדם ובקצב הלב,  התעלפות, לחץ דם גבוה, קרישי דם בורידים במיוחד ברגליים (סימפטומים כוללים התנפחות, כאב והאדמה של הרגל) העלולים להגיע לריאות ולגרום לכאב בחזה או לקשיי נשימה (אם נתקלת בתופעות לוואי אלה, פנה מיד לעזרה רפואית); התכווצות השרירים המקיפים את תיבת הקול, שאיפה של מזון כולל סיכון לדלקת ריאות (אספירציה), קושי בבליעה, דלקת בלבלב, כשל כבדי,דלקת בכבד, הצהבת העור או לובן העין, דיווח ערכים לא תקינים של בדיקות כבד, אי-נוחות בבטן ובקיבה, שלשול, פריחה על גבי העור, רגישות לאור, נשירה והידללות שיער חריגות, הזעה מוגברת, נוקשות או התכווצות, כאב שרירים, חולשה, בריחת שתן, קושי במתן שתן, זקפה כואבת או ממושכת, קושי בשמירה על טמפרטורת הגוף או חימום יתר, כאב בחזה, נפיחות בידיים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
בחולים קשישים עם דימנציה (שיטיון), דווחו מקרים חמורים יותר לאחר שימוש באפילפיי. בנוסף דווחו מקרים של שבץ או "מיני" שבץ.

תופעות לוואי בילדים ומתבגרים:

תופעות הלוואי אשר נצפו במתבגרים בגיל 13 ומעלה היו דומות בתדירותן ובסוגן לתופעות הלוואי אשר נצפו
במבוגרים, מלבד תופעות הלוואי הבאות:
תופעות לוואי שכיחות מאוד (מעל 1:10 )- ישנוניות, עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, חוסר מנוחה ועייפות.
תופעות לוואי שכיחות (מעל 1:100 )- כאב בטן עליונה, יובש בפה, דופק מהיר, עלייה במשקל, עלייה בתיאבון, עוויתות שרירים, תנועות בלתי רצוניות בגפיים, סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה).
אם אחת מתופעות הלוואי מחמירה, או כאשר אתה סובל מתופעת לוואי שלא הוזכרה בעלון, עליך להתייעץ עם הרופא.

על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות

דצמבר 2014 - על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות
מהי באמת "הפרעת קשב וריכוז"? מה למעשה עושים לילד כשנותנים לו ריטלין? האם קיים מדריך איבחוני מיוחד לתינוקות? צפה בפרק 9 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה"

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? , פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 27.12.1998

העובדים הסוציאליים והשופטים פועלים במרץ ובתקיפות כנגד כל ניסיון לחשוף בתקשורת את חלקם בהוצאה שרירותית של תינוקות וילדים מהוריהם, ואת הנעשה במוסדות חסות לקטינים. הסיבה לכך אינה קשורה להגנה על קטינים.

הכרוניקה החלקית של ביטול אייטמים בטלוויזיה וכתבות בעיתונות, העוסקים בחטיפת ילדים מהוריהם לאימוץ ולמוסדות ע"י רשויות הרווחה ובגיבוי בתי המשפט, היא מדהימה!

לפני כחצי שנה הורידה "פופוליטיקה" דיון בנושא, כתוצאה מאיומי ולחצי משרד העבודה והרווחה ומשרד המשפטים. עיתון "הארץ" נמנע לפני כחודשיים מפרסום כתבה המתארת כיצד פקידת סעד המקורבת לאביהם של שני תאומים פעוטים, פעלה בחוסר תום לב כדי להוציאם מחזקת גרושתו. בית המשפט קיבל את עמדת פקידת הסעד שיש להכריז על נזקקותם של הקטינים, למרות שמכון המוכר ע"י המשרד קבע שהאם ממלאת את תפקידה היטב.

לפני כשנה מנע משרד העבודה והרווחה פרסום כתבת תחקיר של עיתונאית מ"העיר", שעניינה חשיפת מסכת התעללויות קשה וארוכה בקטינים הנמצאים במוסדות סגורים, בידי אנשי הצוות. שופט הנוער שדן בבקשה, להתיר את הפרסום דחה אותה מהטעם של נזק לקטין. בערעור על החלטה זו לפני ביהמ"ש המחוזי בחיפה, פסק השופט סלים ג'ובראן, בעומק לב יוצא דופן: "אי התרת פרסומם של מעשים פליליים כנגד קטינים מהווה חיזוק ועידוד ואלו שעמדו מאחורי המעשים. במדינה דמוקרטית יש לתת משקל נכבד לזכות הציבור לדעת, משקל אשר יביא לחשיפת מוקדי אלימות בהתעללות ולרסן את כל המעיזים לתקוף, לקלל ולהתעלל בכל דרך שהיא בקטינים". למרות ההיתר, הכתבה לא פורסמה ולא קשה לנחש למה.

ביום שלישי האחרון ביטלו ישראל סגל וניסים משעל (בערוץ 2), דיון בנושא גזילת ילדים מהוריהם ע"י העובדים הסוציאליים. לחצי משרד העבודה והרווחה עשו את שלהם. המשרד לא רצה שקלונו ייחשף: שבנה של אשה נכה נגזל ממנה והועבר למוסד ע"י עובדים סוציאליים, באמצעות שקרים וגיבוי של שופט נוער אשר הגדיר את התעללות המדריכים בילד כ"HOLDING" שארבעה ילדים להורים עניים נלקחו מהם למוסדות באישור בית המשפט לנוער: שנערה שנשלחה בכפייה למוסד לנערות עברייניות כחלק מרדיפה של פקידת הסעד ובאישור בית המשפט, נאנסה וניסתה להתאבד וכעת היא בבית חולים לחולי נפש. למה הם כל כך פוחדים מהפירסום? למה מאפשרים השופטים להשתיק את גילוי המציאות המזעזעת? ולמה במדינת הרווחה שלנו, העובדים הסוציאליים אינם תובעים פרסום מלא של מעשי העוול? הם יודעים היטב מדוע. שהרי באמת הם לא ייראו טוב כאשר יתברר לציבור עד כמה עמוקה ונרחבת היא המעורבות של המערכת כולה – מרמת פקידי הסעד ומנהלי מחלקות הרווחה בישוב, ועד הממונים ברמה הארצית – בהליכי הגזילה של תינוקות וילדים מהוריהם. גם השופטים אינם ששים לחשוף את מקומם המרכזי במציאות הקפקאית.

הברית הזאת בין העובדים הסוציאליים לשופטים היא קטלנית, גם לדמוקרטיה וגם לקטינים

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג
ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

בחשכת החוק - פרופ. אסתר הרצוג - 23.06.1998 - הארץ

 בחשכת החוק - פרופ. אסתר הרצוג - 23.06.1998 - הארץ

החוק אוסר פרסום פרטים מזהים של קטינים "באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות כי הקטין הובא לפני בית משפט או פקיד סעד פועל לגביו לפי חוק זה..." נגזק מתפיסה הקובעת ל"קטינים" מעמד חוקי נפרד, כזקוקים להגנת יתר של בית המשפט. לכאורה, תפיסה נאורה והומנית. בפועל זהו כלי דראקוני נגד קבוצות חלשות ובמידה רבה גם נגד קטינים. החוק אמנם לא נועד לפגוע בקטינים אך בפועל הוא משרת בעיקר את החזקים יותר, מבחינת המעמד החברתי המקצועי והמוסדי. למעשה, מעניק החוק הזה חיסיון למעשיהם של עובדי ציבור הקשורים למערכות האימוץ ולהפעלת מוסדות לילדים חוסים.

הצנזורה על פרסום פשעים נגד הורים וילדים בישראל מאפשרת את הפגיעה החמורה בזכות יסוד מהחשובות ביותר לאדם, הזכות על צאצאיו. מערכת המשפט, שאמורה להגן על זכות זו, מאפשר, בפועל, את הפגיעה בה באשר היא מחפה על מבצעיהן, והכל בשם שמירה על החוק וטובת הקטין.

אלפי ילדים הנלקחים לאימוץ ולמוסדות בכפייה, ולעיתים ברמייה, בחסות בתי המשפט בהליכים חוקיים למהדרין, נפגעים ממניעת הפרסום של מעשי העוול הנעשים להם.

כך גם מניעת הפרסום של תלונות רבות של ילדים על התעללות של אנשי צוות במוסדות.

מניעת הפרסום משרתת היטב את המערכת "המטפלת". היא מאפשרת להסיר מידיעת הציבור את העובדה שהמשטרה מטפלת בתלונות הקטינים על אלימות הצוות במוסדות על פי הנחיות עובדי הרווחה, שלעיתים מעדיפים למנוע "חיטוט" מציק בתוך המוסדות שבאחריותם.

בסיוע חוק איסור הפרסום מאפשרת בעצם מערכת המשפט למדינה, באמצעות פקידי העד, להוציא ילדים מחזקת הורים דלי אמצעים המתקשים להתגונן מפניהם, והיא מאפשרת לשופטים לקבל החלטות שגויה ולעתים אף מעוותות בלא להיחשף לביקורת.

השתקת התקשורת משמשת את מערכת הרווחה בהתחזותה לאבירת ה"הגנה על קטינים", שאינה אלא הגנה על כוחה הדורסני.

אפשר להביא דוגמאות אחדות לשיטה הזאת: באחת התוכניות האחרונות שלה ביקשה מערכת "פופוליטיקה" להעלות את נושא הוצאת ילדים בכפייה מהוריהם. באמצעות איומים בנקיטת צעדים משפטיים, אילצה מערכת הרווחה את יוצרי התוכנית ומנכ"ל רשות השידור החדש, אורי פורת, לרדת מהנושא. הרחק מעיני הציבור ניהלו היועצים המשפטיים של משרד הרווחה ומנהלת מחלקת התביעות האזרחית של משרד המשפטים, מרים רובינשטיין, מאבק למניעת הדיון בפופוליטיקה. הם אפילו פנו לבית המשפט כדי לבקש את מניעת הופעתי בתוכנית. והכל בשם שמירת החוק ל"טובת הקטינים".

על מקומון של רשת שוקן אסר בית המשפט, בעקבות פניית מערכת הרווחה, לפרסם כתבה המתארת התעללות עובדי המוסד בילדים. בעקבות הפעלת לחצים של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, נמנע פרסום פרשה מזעזעת ב"הכל דיבורים" ובטלוויזיה מקומית.

מדובר במחלקת רווחה המבקשת להעביר נערה למוסד צופיה, על סמך סיפורי כזב, שלפיהם היא נראתה משוטטת עם פועלים ערבים.

אלו הן דוגמאות לשיטה המאפשרת למערכת הרווחה בארץ להפעיל כוח כמעט ללא רסן או ביקורת ציבורית.

בשגרה זו נרמסות זכויות הילדים והוריהם בעזרת מערכת המשפט והמשטרה.

השתקת התקשורת מבטיחה למכונת הרווחה "שקט תעשייתי".

הסכנה החמורה ביותר מבחינתה היא שהציבור יידע מה באמת קורה בפרוזדורי המחלקות "לטיפול" בילד ובנוער במסגרת שאליהן מופנים ילדים.

ההשתקה היא הדרך הבטוחה להרחקת העוולות לחשכת הלא נודע, מאז פרשת "ילדי תימן" ועד היום.

יום שני, 1 בדצמבר 2014

פקידות השטן - דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם

דצמבר 2014 - הכרזת נזקקות על קטין משמעותה  שהוריו של הקטין לא מטפלים בו כראוי ויש להעבירו לסמכויות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה הן הקובעות את מקום הימצאו והטיפול שיקבל, ומהוריו נשללת כל סמכות עליו.

להלן סטטוס בפייסבוק המציג דרכי רמיה פקידות סעד להחתמת הורים על נזקקות לילדיהם.

פייסבוק - דצמבר 2014 -

ככה מחתימות בעורמה פקידות השטן את ההורים שלא מבינים על מה הם חותמים,
מרגע החתימה ועד חטיפת הילד - פחות מ 24 שעות.
בחתימה על צו נזקקות גם למעשה מוותרים על דיון הוכחות בבית המשפט, כלומר ויתרתם על הזכות להוכיח שאתם הורים ראויים, שפקידת הסעד משקרת וכולי וכולי..
תיזהרו!!!!


אני בדרך כלל לא אוהבת לכתוב דברים אישיים, אבל אני רק רוצה להדגים מחיי היום יום את העיוות הזה שנקרא מערכת הרווחה בישראל.
כידוע, בני הבכור הוא ילד אוטיסט ולכן, כמו כל הילדים עם מוגבלויות, יש לו תיק ברווחה. לצערי זה הכרחי למיצוי זכויותיו כגון נופשונים, חונכות, מסגרות מיוחדות למיניהן. באחת השיחות עם העו"ס שם, היא התחילה לגלות עניין בבני הצעיר, בן השנה. שימו לב, לקטן אין שום בעיות התפתחותיות. היא שאלה מי שומר עליו כשאני עובדת, עניתי לה שיש מטפלת. היא מציעה לי מעון יום מסובסד. אני עוסית בעצמי ומכירה את הפרצדורה. אז שאלתי אותה במה זה כרוך הכנסת תינוק למעון מסובסד. היא הלכה לברר, וחזרה עם תשובה "צריך רק לעבור ועדת נזקקות בשביל זה". אני משחקת ראש קטן בכוונה : "מה זה אומר נזקקות?". היא:" זה להכיר בו כקטין נזקק". אני: "אבל הוא לא באמת נזקק.." היא "כן, אבל זה הפרוצדורה, זה לא אומר כלום..". כל מי שבקיא במונחים יודע שנזקקות זה צעד ראשון אל מחוץ לבית. זה הפח הגדול שלתוכו נופלות כל כך הרבה אמהות עניות. האופציה של מעון מסובסד קוסמת לנו, ואנחנו לא באמת מבינות את המילים המקצועיות האלה...
ככה בעצם לוקחים ילד ממשפחה נורמטיבית ומגדירים אותו כקטין נזקק.
אז כשאתם קוראים סטטיסטיקות על מאות אלפי ילדים נזקקים תבינו במה מדובר..


סטטוס בפייסבוק - פקידות השטן - דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם
סטטוס בפייסבוק - פקידות השטן - דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם

פלייליסט - נזקקות