תיוג ילדים בתקופת השואה

אפריל 2013 - התיוג נועד להבדיל מיעוט מסוים של אוכלוסיה מוחלשת מן הכלל. האוכלוסיה המתוייגת נחותה אינה זוכה למשפט הוגן. לאוכלוסיה המתויגת יש פחות זכויות עד כדי ללא זכויות. חיי אוכלוסיה מתויגת נקלות בעיני הממסד. ה"טיפול" באוכלוסיה מתויגת מתבצע הרחק מעיני הציבור תוך שימוש בתירוצים שונים כגון" "להגן עליה", "עבודת קודש" וכדו'.

תיוג ילדים בתקופת השואה

איגוד הפסיכיאטריה הגרמני התנצל רשמית על אחריותו וחלקו בפשעי השואה

^{הודעה  לתקשורת     יום ראשון 2013–04–07}

איגוד הפסיכיאטריה הגרמני התנצל רשמית  על אחריותו וחלקו בפשעי השואה
 יו"ר האיגוד גם הודה כי חברי האיגוד סייעו לפסיכיאטרים פושעי המלחמה לחמוק מעונש 

"בשם האיגוד הגרמני לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה, אני מבקש מכם, הקרבנות וקרובי הקרבנות למחילה עבור הסבל ואי הצדק מהם סבלתם תחת ההגדרה של "פסיכיאטריה גרמנית " ומידי פסיכיאטרים גרמנים תחת שלטון הנאציזם, ועבור השתיקה, ההתנערות וההכחשה שאפיינה במשך זמן כה רב את הפסיכיאטריה בגרמניה שאחרי המלחמה".

במילים אלו סיים יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הגרמני  פרופ' פרנק שניידר נאום שנמשך מספר שעות בכינוס השנתי של חברי האיגוד בברלין בנובמבר 2010.

נאום היסטורי זה, לא זכה עד היום לחשיפה בתקשורת הישראלית.  בנאום, המופיע גם בעמוד הבית של האיגוד,  ואשר אומץ כמסמך רשמי על ידי חבר מנהליו, והמסתמך  על 45 מאמרים ומחקרים היסטוריים,  סוקר היו"ר שניידר את מעשי הפשע החמורים של הפסיכיאטרים הגרמנים שהובילו לשואה.

נאום ההתנצלות מתאר כיצד אומצה תורת הגזע על ידי הפסיכיאטריה בגרמניה. כיצד בשלב הראשון הועבר חוק לעיקור בכפייה של אנשים בעלי "גנים נחותים". פעולה שבוצעה תחילה על אנשים עם פיגור שכלי והמשיכה אל חולי הנפש במוסדות, וכיצד בהמשך אימץ המשטר הנאצי את הרעיון של "המתת חסד", שהוצע על ידי ראש האיגוד דאז, הפסיכיאטר ארנסט רודין, אומץ על ידי פסיכיאטרים שניהלו מוסדות ובתי חולים פסיכיאטרים ובוצע במוסדות עצמם. וכיצד "המתת החסד" התרחבה אף לילדים, והמשיכה בחשאי על ידי פסיכיאטרים אלה למרות התנגדויות שונות מצד הציבור. וכיצד אימץ היטלר את שיטת "המתת החסד" בגז (כונתה בשם הקוד T4), שכבר הרגה עד אז עשרות אלפי נכי נפש גרמנים, אל ה"פתרון הסופי"- תכנית השמדתם של יהודי אירופה ושל קבוצות אתניות נוספות.

בהמשך מתאר שניידר כיצד חמקו הפסיכיאטרים האחראים מעונשם במשפטי נירנברג, וכיצד עזר להם האיגוד לשנות את זהותם ולהמשיך לעבוד כפסיכיאטרים שנים רבות אחר כך.

  לתוכן הנאום המלא באנגלית:

http://www.dgppn.de/history/psychiatry-under-national-socialism/speech-professor-schneider.html

למידע נוסף, כולל קטעים מוסרטים מהנאום ועשרות ראיונות מצולמים בקשר אליו:

יהודה קורן

עמותת "מגן לזכויות אנוש"

מייל: yodak8@gmail.com

אתר: www.cchr.org.il   מייל: info@cchr.org.il

תרופות פסיכיאטריות: מרשם להתקפי רצח והתאבדות

אפריל 2013 - לפני שנות ה- 60, לא התרחשו התקפי ירי בבתי ספר או בקניונים.
אז מה השתנה?
תרופות פסיכיאטריות נכנסו לשימוש נרחב באוכלוסיה.
צפה בסרטון החושף את הקשר בין כדורים פסיכיאטריים להתקפי אלימות, רצח והתאבדות.

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל

אפריל 2013 - אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות.

אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם

האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד.

עמותת אומ"ץ, הנאבקת בשחיתות שלטונית, חויבה ב-15 אלף שקל, לאחר שהגישה עתירה שביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הרפז,

התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין ב-15 אלף שקל, לאחר שעתרו נגד ההסכם בין הממשלה למפעלי ים המלח.

התנועה לאיכות השלטון חויבה ב-17 אלף שקל הוצאות, לאחר שנדחתה עתירה שהגישה נגד המשטרה, שהשתתפה במאות אלפי שקלים במימון הגנה משפטית של שני קצינים שנמצא דופי בהתנהלותם

אשר גרוניס - שופט עם עבר בטיוח תופעת שופטים שחוקים ופשעי שופטים

נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג, מתח ביקורת על התנהלותו של אשר גרוניס, בכל הנוגע לטיפולו בשופטים שחוקים שלא פורשים מתפקידם בשל חששם כי הפנסיה שצברו נמוכה מדי. "אסור לשופטים כאלה לשבת על כס המשפט ולקבוע גורלות של מתדיינים. אינני רואה איך ניתן לקבל עמדה לפיה יש להעדיף אינטרס אישי של השופט על אינטרס ציבורי ולאפשר לשופט שאינו ראוי להמשיך לשבת על כס המשפט רק משום שהפנסיה שלו תהיה נמוכה", אמר גולדברג.

גרוניס טייח גם את פרשת זיוף הפרוטוקול השופטת ורדה אלשיך שלא הועמדה לדין על פשעיה והמשיכה לכהן כשופטת. גרוניס טייח את נסיבות פרישתו הפתאומית המוקדמת של שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, בה יצא לחופשה של 18 חודשים טרם פרישתו. גרוניס מכחיש כל קשר לטיוח פרשת השופט החשוד בהתעללות בילדיו חרף העובדה שהוא מקושר ומודע היטב לעבירות חמורות מעין אלו של שופטים


 
תיק ע"א 9202/12

 מדובר בהחלטתה של השופטת חנה ינון לפסול את עצמה מהמשך ישיבה בתביעת לשון הרע שהגישו חברת דוק השקעות ויוסף אמודאי נגד צבי תום צבעוני.
חנה ינון בהחלטתה לפסול את עצמה השמיצה את בעל הדין המבקש צבעוני וטענה לחפותה מהאשמותיו. התנהגותה המשמיצה והלא הגיונית של חנה ינון לפסול עצמה גרמה לתובעים לערער על בקשת הפסילה.

אשר גרוניס משמיץ ומעניש - כינה בעל דין 'טרדן'

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין צבעוני מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל חרף היותו לא מיוצג בשל חסרון כיס. אשר גרוניס השמיץ קשות את הנתבע צבעוני וכינה אותו "טרדן". גרוניס כתב בהחלטתו: "אין לתת יד לניסיון להטיל מורא על שופטים עד כדי סיכול ההליך השיפוטי התקין. מדובר במתדיין טרדן, המטריד שופטים שהחלטותיהם אינה לשביעות-רצונו, בהגשת בקשות חסרות שחר לפסילתם"

סוף דבר

אשר גרוניס פגע באמון הציבור במערכת המשפט וזכויות אדם. זכותו של אדם העומד בבית משפט להגן על עצמו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו. גרוניס השמיץ והעניש את צבעוני מבקש הפסילה חרף העובדה שחנה ינון נעתרה לבקשתו שאותה לא העניש כלל. גרוניס נוהג במשוא פנים לשופטים, מטייח מחדליהם ופשעיהם, ומזלזל באזרחים חרף העובדה שהאינטרס הציבורי אמור להיות לנגד עיניו.

אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם

קישורים:

פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

 תלונה נגד השופטת חנה ינון - העלבה וביזוי בעל דין בהחלטת פסילה של עצמה - דצמבר 2012 - מדובר בשופטת חנה ינון שפסלה עצמה עקב משוא פנים חמור שבוצע כלפי ב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו. ינון קיבלה הודעת שיטנה שהועברה אליה מצ'ארלי (דרך משמר בתי המשפט...

יצא המרצע מן השק - משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה - נובמבר 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.... משוא פנים של השופטת חנה ינון - שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 - התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי - מאי 2012 - בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים - פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה...

חנה ינון - החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול - השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד...

שופטת חנה ינון - שקרים ומניפולציות בבית המשפט - המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי...

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב - ניהול משפט לקוי ומלוכלך - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב - תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה - מאי 2012 - מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה - מאי 2012 - ע"א 3078/12 - מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה...

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית - הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 - שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת...

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק - יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. - קדם משפט - בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם...

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת - יולי 99 - ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון - חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת - לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים - יולי 2003 - ע"א 5422/03 - מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. - בקשת הפסילה - עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. - בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק...

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך - התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

“משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת...משרד החינוך היה מודע...בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל...המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר...אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

השופטות דבורה ברלינר וזיוה הדסי-הרמן קבעו נוהל שיפוטי פאשיסטי לא חוקי

הכתבה "נוהל שקבעו השופטות ברלינר והדסי-הרמן - לא חוקי" , יובל יועז , 3/4/13 , גלובס

‎נציב התלונות על שופטים יוצא ‎נגד נוהל המיושם בבתי משפט השלום והמחוזי בת"א, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בענייני מעצר וחקירה בצירוף תגובת המשטרה ■ הבעיה: המשטרה מסרבת למסור תגובה כשהעצור לא מיוצג בידי עו"ד

לצפיה בנוהל והתייחסות הנציב הקלק כאן

נוהל שקבעו נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, ונשיאת בתי משפט השלום בתל-אביב, זיוה הדסי-הרמן, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בצירוף תגובת הצד שכנגד, ניתן ללא עיגון חוקי - כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.

מהחלטתו של גולדברג עולה כי ההחלטה על הנוהל, המיושם במחוזי ובשלום בתל-אביב קרוב ל-3 שנים, מהווה קביעת סדרי דין ללא סמכות חוקית, ועלולה אף לפגוע בזכות הגישה לערכאות של חשודים, עצורים ונאשמים שאינם מיוצגים על-ידי סנגור.

מדובר בנוהל פנימי שפירסמה ברלינר במאי 2010, על דעתה של הדסי-הרמן, והקובע כיצד יטפלו המזכירויות הפליליות של בתי המשפט בבקשות דחיית דיונים, בקשות דיוניות אחרות וכן בקשות מהותיות בתיקים המתנהלים.

"יש להגיש בקשות דחייה עם תגובת הצד או הצדדים שכנגד", נכתב בנוהל. "המזכירות תונחה שלא לטפל בבקשות המוגשות ללא תגובה שכזו. בגדר תגובה, תתקבל במקרים דחופים וחריגים גם הודעה כי נעשה ניסיון שיפורט להשיג את תגובת הצד שכנגד, והדבר לא התאפשר".

באשר לבקשות מהותיות, נקבע כי במקרים שבהם מוגשת בקשה ללא תגובת הצד שכנגד, "יציין המבקש במפורש ובמודגש כי הבקשה מוגשת ללא תגובה, וינמק".

אלא שמשטרת ישראל, המהווה צד בהליכים פליליים בענייני מעצר וחקירה, מסרבת למסור את תגובתה לצד שכנגד, כאשר הצד שכנגד הוא חשוד, עצור או נאשם שאינו מיוצג על-ידי עורך דין.

כתוצאה מכך, אירעו מקרים שבהם סירבה מזכירות בית המשפט לקבל בקשות מטעם בעלי דין, מהסיבה שאלה הוגשו ללא תגובת הצד שכנגד - הוא המשטרה.

בתלונה שהוגשה לנציב התלונות על שופטים, ציין המתלונן כי במשטרה הגיבו לבקשתו בכך ש"המשטרה לא מקבלת הוראות מחשודים, ולא מוסרת תגובות לחשודים אלא לבית המשפט בלבד".

במקרה אחר, קיבלה המזכירות את הבקשה והעלתה אותה לשופטת לימור מרגולין, ואולם גם היא פעלה בנוקשות בהתאם להוראות הנוהל, קבעה כי "יש לצרף את תגובת המשטרה" וסירבה לטפל בבקשה או להעבירה לתגובת המשטרה.

העתק ללבני

בעקבות הגשת התלונה, פנה הנציב גולדברג לנשיאה הדסי-הרמן, ובתגובתה היא ציינה כי "הנוהל מיושם זה שנים רבות בבתי משפט השלום בתל-אביב, ומטרתו לייעל את הדיון המשפטי, להביא בפני השופט את עמדות הצדדים במרוכז ולאפשר לו לתת החלטה לגופו של עניין. הנוהל מנוסח בצורה בהירה, חל על כל הליך פלילי ובמקרים חריגים מאפשר הגשת בקשות ללא תגובה".

הדסי-הרמן הוסיפה כי "אמנם הנוהל מאזכר גופי תביעה וסנגורים, אך הלכה למעשה מיושם על כל מגיש בקשה. הנוהל והפעלתו על-ידי המזכירות נותנים ראויים ונותנים מענה הולם לכל הצדדים, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו".

הנציב קבע כי מבחינה פורמלית, אין בסמכותו לברר את התלונה, ואולם העביר העתק מהחלטתו לשרת המשפטים, ציפי לבני, ולמנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר.

"סבורני כי על שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט לתת את הדעת לטענותיו של המתלונן", כתב הנציב. "לא זו בלבד שהנוהל מיושם גם כשמגיש הבקשה אינו מיוצג, בעוד שנאמר בו כי הוראותיו חלות על גופי התביעה ועל סנגורים, אלא שהוא גם אינו מציין את מקור הסמכות להוצאתו. זאת, למרות שהוא אינו נותן רק הוראות מינהליות למזכירות, אלא קובע ראשית לכל סדרי דין, ובגדרם מטיל חובות שאינן מנויות בדין, על מי שמבקש להגיש בקשה בעניינים פליליים לבית המשפט, בכללם חשודים, עצורים ונאשמים".

"נוהל בסמכות"

דוברת בתי המשפט מסרה בשמן של הנשיאות ברלינר והדסי-הרמן כי "הנוהל התקבל לאחר דיון משותף עם הגורמים הרלוונטיים ובהסכמתם. הנוהל כשמו כן הוא - הוראות מעשיות המצויות בתחום סמכותו הטבועה של בית המשפט, שנועדו להסדיר את עבודת המזכירות בנושא זה. הנוהל מותיר פתח נרחב למקרים חריגים. פנייה של אדם שאינו מיוצג יכולה להיחשב כנופלת בקטגוריה זו. בפועל מזכירות בית המשפט נוהגת אכן לפנות בעצמה לקבל תגובה במקרים הולמים".

עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, שהייתה שותפה לגיבוש הנוהל המקורי, אומר כי "מטרתו המקורית של הנוהל הייתה ראויה, והיא ייעול וקיצור ההליכים בתחום הפלילי, ואולם תוצאתו היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות של חשודים ונאשמים בלתי מיוצגים. לכך אין בידינו להסכים, ויש לשנות את הנוהל בהתאם".

השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול ולא הועמדה לדין על פשעיה

המאמר השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין , תומר זרחין , 04.06.2012 , הארץ

בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי ורדה אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה

השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין על פשעים שאזרח מן השורה היה מואשם בהם


נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, בפרשה שזכתה לכינוי "הפרוטוקול המשופץ". בהחלטה יוצאת דופן, קבע גולדברג כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול הדיון, שלא כדין. הוא מציין כי בין השינויים שנוספו לפרוטוקול המשופץ גם כאלה שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו של עורך דין שלקח חלק בדיון בפניה, ושנגדו היא הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין.

"כשניתנת החלטה שאותה מקריא השופט באולם בנוכחות הצדדים, אין זו החלטה 'סוג ב', אשר בידי השופט לשנותה כרצונו לאחר מכן", הוסיף גולדברג, "בענייננו, לא ניתן לומר כי השופטת היתה מוסמכת לתקן או לשנות את ההחלטות".

על המוקד ארבע תלונות שהוגשו לגולדברג, בנוגע לדיון שהתקיים בפני אלשיך בתיק כינוס נכסים בספטמבר בשנה שעברה. הדיון היה סוער מאוד, כפי שהעידה אלשיך בעצמה, במיוחד לאחר שאלשיך טענה כי עו"ד רפאל ארגז, שייצג את אחד הצדדים בדיון, הסתיר ממנה מידע על עמדתו העדכנית של הבנק שהיה מעורב בתיק. אלשיך הכתיבה בדיון לפרוטוקול דברים נגד עו"ד ארגז והודיעה שהפרוטוקול ישמש להגשת תלונה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

לאחר שהוגשה נגד עו"ד ארגז תלונה על התנהלותו בדיון, באמצעות עו"ד ברק ליזר, היום היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ביקשה ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין את תגובתו. למרבה ההפתעה, התברר לעו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, כי קיימות שתי גרסאות של מסמך לפרוטוקול הדיון: אחת שנמסרה לעו"ד ארגז במזכירות בית המשפט לאחר הדיון, והשנייה - נוסח שצורף לתלונת הנהלת בתי המשפט שהוגשה ללשכת עורכי הדין. בין שתי הגרסאות לא פחות מ-36 שינויים.

ועדת האתיקה החליטה לגנוז את תלונת הנהלת בתי המשפט נגד עו"ד ארגז, וקבעה כי השינויים במסמך הפרוטוקול נעשו בסתר, ללא הסכמתם וללא בקשתם של עורכי הדין שהיו בדיון. הוועדה הוסיפה כי על פניו נראים השינויים לא כתיקונים תמימים אלא כמכוונים לבסס את הגשת התלונה ללשכה ולגרום לוועדת האתיקה להחמיר עם עו"ד ארגז.

עו"ד נוה ביקש שהנושא ייבדק על ידי השופט בדימוס גולדברג, לאור העובדה כי אלשיך משמשת גם יו"ר נציגות השופטים הארצית ואמורה לשמש דוגמה לשופטי ישראל. בין היתר, עו"ד ארגז הגיש תלונה נגד אלשיך בטענה כי הדיון התנהל באווירה קשה ומאיימת ומבלי שניתנה לו האפשרות לטעון את טענותיו ולהסביר את עמדתו. לדבריו, אלשיך קטעה אותו, תוך השמעת איומים בוטים חוזרים ונשנים בפסיקת הוצאות נגדו. לטענת עו"ד ארגז, בפרוטוקול המשופץ הוסיפה אלשיך תיקונים מהותיים שנועדו להחמיר את התלונה שתוגש נגדו בלשכת עורכי הדין.

תחילה טענה אלשיך כי לגולדברג אין סמכות לברר את התלונות, שכן מדובר בהחלטות שיפוטיות, שהדרך להשיג עליהן היא בדרך של ערעור. "עמדת כבוד השופטת אינה נראית", כתב גולדברג בהחלטה. לפי קביעתו, מדובר בעניין הנוגע להתנהלות של שופט, ולדרך שבה הוא מנהל את הדיון - עניין שבסמכותו לברר.

אלשיך טענה בתגובתה כי אין שתי גרסאות של מסמך הפרוטוקול, אלא נוסח אחד שהוא "פרוטוקול טיוטה", שאותו מסרה המזכירה שלה בטעות לעורכי הדין בסוף הדיון, ו"נוסח רשמי"' שנחתם בחתימה אלקטרונית לאחר שעבר הגהה על ידה.

באשר לעצם התיקונים שביצעה בפרוטוקול טענה אלשיך כי משום שהדיון היה סוער והיו הפרעות רבות לא הצליחה הקלדנית להקליד את כל מה שנאמר בדיון. לטענתה, בטעות החתימה מזכירתה את טיוטת הפרוטוקול בחתימת "מתאים למקור" למרות שהמקור לא היה לפניה. עוד טענה כי זמן לא רב לאחר שחתמה על הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית, שלחה מזכירתה בדואר את המסמך הנכון לכל המעורבים.

גולדברג הופתע לגלות כי למרות הגרסה של אלשיך, עו"ד ליזר השיב לו לאחר בירור שערך כי נמצא נוסח אחד בלבד של פרוטוקול הדיון, שטרם נחתם בחתימה אלקטרונית, כך שאין גרסה קודמת של הפרוטוקול שעליו חתמה השופטת. אלשיך, שהתבקשה על ידי גולדברג להשיב לסתירה, כתבה לו כי "אם בשל תקלה או בעיה בתוכנה לא נקלטה חתימתי במערכת, והמסמך נותר בלתי חתום, הרי שמדובר בתקלת מחשב... אני יודעת בוודאות כי חתמתי על הפרוטוקול". באשר לתיקונים בפרוטוקול, קבע גולדברג כי לצד תיקונים לא מהותיים של ניסוח ועריכה, נמצאו בפרוטוקול האחרון תיקונים מהותיים. כך, למשל, שרבוב המלים "הכל מתוך אינטרס", באשר למניעיו של ארגז. "לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה", כתב גולדברג, "בשלושת התיקונים הראשונים, הוסיפה כבוד השופטת בנוסח ב' יסוד נפשי של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו".