יום שישי, 27 באוגוסט 2010

החיים היפים של פקידי הרווחה במימון הפילנטרופיה - בכירי משרד הרווחה התארחו בניו יורק על חשבון ארגון הג'וינט

אוקטובר 2009 - פרשן חדשות 10, רביב דרוקר, חשף כי ארגון הג'וינט יממן את הוצאותיהם של שלושה מבכירי משרד הרווחה, בראשות המנכ"ל, נחום איצקוביץ, שעתידים לצאת לכנס שנתי בן שבוע בניו יורק.

ארגון הג'וינט מעניק "תמריצים" למוקדי שלטון ושופטים במזרח אירופה לשם השגת מטרותיו, נזקק לא פעם לשירותי משרד הרווחה, ולכן מימון זה נראה תמוה. עולות השאלות:
  • מדוע בכירי משרד הרווחה לא מממנים את הנסיעה מתקציבם.
  • מדוע ארגון הג'וינט, שנזקק לא פעם לשירותי משרד הרווחה, הוא המשלם עבור הנסיעה והשהות בניו יורק.
.

.
קישורים:

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

קלונם של לשכת הרווחה חיפה ובית משפט לנוער - טרטור אם ושלושת ילדיה במשך 4 וחצי שנים

אריאלה קנה - מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים חיפהאוגוסט 2010 - שלשה אחים קטנים מטורטרים כבר 4 וחצי שנים ממסגרת חוץ ביתית אחת לשניה והאם טוענת כי לא קיבלה הסבר מדוע הוצאו הילדים מחזקתה. ארבע וחצי שנים נאבקת אם חד הורית גרושה בנצ'י טקלה להשיב אליה את שלשת ילדיה שחטפו ממנה אגף הרווחה בעיריית חיפה.
.

.
פרטי האירוע שבו שבגינו שמו רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ידיהן על בנצ'י וילדיה
בנצ'י מספרת: "שלושת הילדים היו בבית, הייתי צריכה ללכת למכולת, לא היה מי שישמור עליהם, נעלתי את הדלת והילד קפץ מהחלון".
הילד מספר: "בבוקר קמתי, אחר כך בדקתי איפה אמא, היא לא הייתה בבית, אחר כך קפצתי מהחלון, חיפשתי את אמא".
לילד אז בן 6 וחצי לא קרה דבר, אך שכן שראה את הילד קופץ הזעיק את המשטרה ורשויות הרווחה. בנצ'י נלקחה לבירור"

רשויות הרווחה חוטפות הילדים בדרכיהן הבזויות
בנצ'י מספרת: "בבוקר חשבתי שהכול בסדר, שלחתי את הילדים לגן ולבית הספר, הזמינו מונית ולקחו את הילדים"
המראיינת: "מישהו אמר לך משהו?"
בנצ'י: "לא אמרו לי כלום, ולא תרגמו לי כלום ... אני מרגישה שגנבו לי את הילדים"

תגובה חלולה של אריאלה קנה - לשכת הרווחה בעיריית חיפה
לשכת הרווחה עיריית חיפה: "אנחנו נמצאים בתהליך, ותהליך יש לו את הקצב שלו, והזמן שלו" - כאמור בתהליך המטופש בראשותה של אריאלה קנה מטורטרים ילדים במשך 4 וחצי שנים בין משפחות אומנה, ופנימיות, ואימם בסבך הביורוקרטיה של מערכת בתי המשפט.

חה"כ שלמה מולה - "יש תחושה של זלזול"
"... במקרים של עולים מאתיופיה יש תחושה של זלזול, יש תחושה של לא חשוב, מדובר בעולים מאתיופיה, יאללה בוא נוציא את הילדים"

קישורים:

תחלואי הפסיכיאטריה - פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות

הכתבה "פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות" , רן רזניק , ynet , מנטה , 25.08.2010

סקר שנערך במשרד הבריאות גילה: 20% מהדיירים בהוסטלים הפסיכיאטריים סובלים מסוכרת. בכיר במשרד במסמך פנימי: פסיכיאטרים רבים לא משתפים את החולים במידע על תופעות הלוואי המסוכנות של חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות

חובתם החוקית והאתית של הרופאים בבתי החולים ובקופות החולים לדווח למטופלים על תופעות הלוואי האפשריות של התרופות שהם רושמים, אמורה להיות נר לרגלי כל העוסקים ברפואה. כך גם החובה לערוך מעקב אחר תופעות לוואי אפשריות, שעלולות, לעתים, להיות קשות מאוד. ואולם ממסמך פנימי במשרד הבריאות, אשר הגיע למגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה, עולה כי לעתים קרובות הרופאים בארץ לא מקפידים לבצע חובות אלה, והדבר פוגע באופן משמעותי ומתמשך במטופלים רבים.

מגדילים את מספר הנפגעים

יחיאל שרשבסקי הוא הממונה במשרד הבריאות על שיקום 14 אלף חולי נפש במוסדות השיקום בישראל. במכתב פנימי יוצא דופן בחומרתו שמיען לפרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, התייחס שרשבסקי לסקר פנימי שנערך ב־2008 במשרד הבריאות, ובו נמצא כי קרוב ל־20% מהדיירים בהוסטלים פסיכיאטריים סובלים מסוכרת. הוא קשר בין התרופות הפסיכיאטריות לבין האחוז הגבוה של מחלת הסוכרת בקרב הנוטלים אותן: "ידוע לי כי גם בתחום הבריאות הפיזית לא כל רופא מקפיד להסביר למטופליו את הנדרש, אך בתחום הפסיכיאטרי אין ספק כי המצב חמור בהרבה", כתב. לדבריו, רופאים רבים רושמים לחולים תרופות שתופעות הלוואי שלהן הן השמנה, התפתחות סוכרת ובעיות לב, בלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי שלהן, וכי "המצב הנוכחי מגדיל מדי יום את מספר הנפגעים מתופעות הלוואי".

"מתוך שיחות רבות עם מטופלים אנו מודעים לכך שלא כל הפסיכיאטרים חושבים כי נכון וכי יש טעם בשיתוף ובהתייעצות עם המטופלים ביחס לתרופות", כותב שרשבסקי. "יש לעשות מאמץ נרחב ומעמיק להפחתת הסטיגמה אצל המטפלים ולהגברת שיתופם של המטופלים בשיקולים שמאחורי מתן כל תרופה". עוד הוא מדגיש כי הבעיה שהוא מעלה אמורה להעסיק גם את קופות החולים מתוך דאגה לבריאותם של חבריהן מקבלי התרופות הפסיכיאטריות וגם משיקולים כלכליים ומתוך האחריות הביטוחית־מקצועית של הקופות.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל בבת ים, מגיב לדברים: "לצערי, אני מסכים לחלוטין. הדבר נכון הן בקרב פסיכיאטרים ובעיקר בקרב רופאי המשפחה שקופות החולים מקציבות להם רק שבע דקות כדי לבדוק כל חולה, וכך המפגש עם החולה הרבה יותר טכני ופחות אישי". ד"ר ברוך אומר עוד כי יש חשיבות גדולה לחנך את המטופלים לשאול את הרופאים יותר ביוזמתם על הסיכונים והסכנות בתרופות שהם נוטלים.

פסיכיאטר המכהן בתפקיד בכיר במשרד הבריאות אמר ל"מנטה" כי "בתחום בריאות הנפש הבעיה היא שלעתים קל לשכוח שהמטופלים מבינים את ההסברים, ומתייחסים אליהם כאל 'פגועי נפש' שלא מבינים שום דבר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לכל רופא המטפל בתרופות אנטי פסיכוטיות יש הנחיות ברורות לעדכן את כל מטופליו בתופעות הלוואי האפשריות של כל תרופה. המעקב שמנהל הרופא כולל בין היתר מעקב אחר תופעות הלוואי".

המשרד צירף לתגובתו מכתב שכתבו ראשי האגף לבריאות הנפש שמיועדים למטופלים במוסדות שיקום הנפש, ובו ביקשו להסב את תשומת לבם לתופעות הלוואי של התרופות ולחשיבות השמירה על אורח חיים בריא כדי למנוע או למתן תופעות אלה באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ובדיקות. אציין, כי מבדיקתי עולה שהמכתב הופץ רק בעקבות פנייתנו - יותר משנה וחצי לאחר המכתב המתריע של שרשבסקי.

קישורים:

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם

בעבר היו רשויות הרווחה חוטפות תינוקות מבתי חולים כגון פרשת דודו דהאן, גיל גרינבוים). למשפחה נמסר כי הוולד/ תינוק חלה ומת. לרוב הציבור היה אמון המערכת. לאחר שהבין הציבור כי פושעים עם "כוונות טובות" חוטפים ילדים, החלו אדריכלי הרווחה בגיוס עובדי רווחה, עו"סים ופקידי סעד בזויים בבני אדם, ותוך חיסיון, וגיבוי משפטי (בתי משפט לענייני משפחה) ותקשורתי משתמשים בהם לחטוף ילדים וחסרי ישע. ילדים זה כלי טוב לעשיית כסף: אימוצים, אומנה, פנימיות, מלכ"רים, ועדות, מומחים ובעלי מקצוע ... ועוד כאלו עם "כוונות טובות" שספק אם מביאים תועלת.

הכתבה
"השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה
, ידיעות אחרונות

בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?

... השופטת: "בשום מקום לא הוסבר מדוע טובת הילד מחייבת ניתוקו ממשפחתו ומאימו. והרי 'טובת' הילד אינה מנטרה, ובודאי לא יכולה לשמש עלה תאנה לכל בקשה, או צידוק לכל מעשה, או מחדל ... בהסתכלות לאחור, קשה להשתחרר מהרושם שהבקשה האמורה (לחיסיון הדיונים והעדים כלפי ההורים) נועדה בעיקר לצורך דרמטיזציה לגבי ההורים, שתעמידם במצב נחות"...

למאמר המלא הקלק על התמונה
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם
ביקוש והיצעמה עומד מאחורי הלהיטות של השירות למען הילד להעביר את הילדים לחיקה של משפחה מאמצת? בהקשר זה כדאי לעיין היטב בתצהיר בשבועה שהגישה אדריאנה כרמי, מנהלת אגף הרווחה בנצרת עילית. בתצהיר טוענת כרמי, שהצעתה להגיש תוכנית לטיפול בילדים במסגרת הקהילה נדחתה, תוך שהובהר לה "שאם יהיו תוכניות כאלה, אז יקטן מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות המבקשות לאמץ". גם פקידת הסעד סאלי ברקוביץ חזרה בעדותה על הדברים.

האם מדובר במדיניות?

גורם משפטי בכיר אומר ל"ידיעות אחרונות": "השירות למען הילד נמצא בעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 ילדים בלבד".

מומחה לנושא האימוץ מצביע על ניגוד האינטרסים בבסיס פעולתו של השירות למען הילד: "השירות פועל למען שתי אוכלוסיות עם אינטרסים מנוגדים – כשלאחת מהן, המאמצת, יש יתרון בזכות מעמד בינוני גבוה ולובי חברתי חזק – ויש להפריד ביניהן".

לדברי המומחה, יש גם בעיתיות בעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה "מייצג בעת ובעונה אחת את שירותי הרווחה ואת השירות למען הילד. לכל אחד מהגופים יש להעמיד יועץ משפטי משלו".

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד


קישורים:

יום שישי, 20 באוגוסט 2010

ארגון הג'וינט מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה בוחש במשכורות עתק למנהלים ו"הענקת תמריצים" לפקידי ממשל ושופטים במזרח אירופה

פקידת סעד מוציאה בכפייה ילדה מביתה ומשפחתה
פקידת סעד לוקחת בכפייה ילדה מהוריה - אילוסרטציה
אוגוסט 2010 - מדיניות משרד הרווחה ל"טיפול" ב- 350,000 "ילדים בסיכון" (1 לכל 6) לטענתם, היא נגזרת בין השאר של ארגון הג'וינט. מדיניות הוצאת ילדים מבתיהם, רדיפת קשישים מתוך "דאגה לבטחונם", משכורות עתק, כנסי התרמה נוצצים עם משכורות עתק למארגנים ולמתווכים.
ג'וינט ישראל מצהיר על עצמו כגוף יוזם, מתכנן ומפתח תכניות, במטרה לחזק את מערך השירותים החברתיים בישראל. הג'וינט עובד בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי.

ואולם מתברר כי ארגון הפילנטרופיה אינו נקי כפיים, בעל שיקולים זרים משלו, ומושחת עד העצם. החל ממשכורות עתק למנהלים ועד שוחד שופטים ובעלי תפקידים בממשל (מזרח אירופה).

הכתבה הראש היהודי ממציא לנו פטנטים , קלמן ליבסקינד , מעריב סופשבוע , 20.08.2010

מאחורי הפעילות הפילנטרופית של הג'וינט היהודי מסתתרות כמה נורמות בעייתיות. בכירים שמסכמים על העברת שוחד לשופט. תרבות "הענקת תמריצים" לבעלי תפקידי מפתח במזרח אירופה כדי לקבל פרויקטים. משכורות עתק לבכירים. הג'וינט: "אנו משקיעים משאבים רבים על מנת לעמוד בכל החוקים והכללים הרלוונטים.

בג'וינט, מהחשובים שבארגונים היהודיים בעולם, לא רגילים לככב בתקשורת בסיפורים בעלי הקשרים שליליים. בארגון רגילים ואוהבים יותר, מטבע הדברים, להציג בגאווה את הפרוייקטים החברתיים ולספר על הסיוע ליהודים באזורים נידחים ועל העזרה לעולים חדשים. דווקא על הרקע הזה היה משהו חריג בהודעה שנאלץ לפני כמה חודשים מנכ"ל הארגון בארצות הברית, סטיב שוואגר, על בדיקה פנימית שחשפה מה שכינה, בלשונו הזהירה, "פעילות שלא תואמת את הסטנדרטים שהג'וינט מצפה מעובדיו". האמת, בלשון ברורה מעט יותר הייתה שמדובר בפרשת שוחד חמורה. לא שוחד לפקיד במשרד ממשלתי, אלא שוחד לשופט, מאחורי היוזמה לשלם אותו עמדו בכירים במחלקת חבר העמים של הארגון.

... כך מנתוני השכר לשנת 2008, השנה המדווחת האחרונה, עולה כי אלן גיל, מנהל אגף קשרי חוץ בארגון, משתכר 113 אלף שקל בחודש. פרופ. ג'ק חביב מנכ"ל מכון ברוקדייל - המכון למחקר יישומי של הג'וינט - משתכר כ- 80 אלף שקל בחודש. יוסי תמיר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי והיום מנהל העמותה של הג'וינט שעוסקת בעידוד התעסוקה - משתכר כ- 60 אלף שקלים בחודש. סמנכ"ל הארגון, חיים פקטור, מקבל 58 אלף שקל, שכרו של אשר אוסטרין, מנהל מחלקת חבר העמים, עומד על 55 אלף שקלים. רמי סולימני, מנהל העמותה לפיתוח שירותים לנוער בסיכון, מקבל 50 אלף שקל ומנכ"ל הג'וינט בישראל, ארנון מנטבר, 51 אלף שקל בחודש....

לכתבה המלאה הקלק על התמונות
ג'וינט - שחיתות ופילנטרופיהג'וינט - שחיתות ופילנטרופיהתויות: ג'ק חביב, יוסי תמיר, ארנון מנטבר, יאיר שילה, יורי גרינשפון

קישורים:

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

הברירה הטבעית - גברת ריטה - שיר מחאה על סמים פסיכיאטריים לילדים

האטימות והבורות של רשויות הרווחה מביאים אותם די בקלות לאבחון ילדים, תיוגם במחלות פסיכיאטריות, והלעטה בסמים פסכיאטריים ריטלין, ריספרדל, קונצרטה, ועוד.. שלא לצורך.

מחדלי משרד הרווחה בראשות יצחק בוז'י הרצוג משחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואונס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, ועוד דוגמאות רבות אחרות.
באוגוסט 2010 החליט מבקר המדינה לבדוק את פרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10.
.


.
את הטקסט לשיר כתבה יעל אופנבך, חברת ההרכב, זוגתו ואם ילדיו של שלמה בר, שהלחין ועיבד יחד עם אילן בן עמי. בנם אלישע השתתף בשיר.

גברת ריטה
מילים: יעל אופנבך / לחן: שלמה בר

שלום לך גברת ריטה
לבית משפחת לין
מדוע אינך מקשיבה
אינך מקשיבה לילדים?

נכנסת מתוך חלום
אל תוך חלום חדש צלול
החלפת הרוך החום
בחלום חדש חלול

"אני רוצה לעלות להר
לטפס על העצים
להרגיש את המים
הזורמים בנחל
הבוץ שנדבק בסנדלים"

אוי גברת ריטה
לבית משפחת לין
אטמת אוזנך
אינך מקשיבה לילדים


מתוך חלום אל תוך חלום
חדש חדש צלול
הכנסת את החלום לתוך קופסא
והאמון חלול

אוי גברת ריטה
ריטה לין
אמא חדשה
רוצה לרוץ מהר ולהספיק
לעוף כמו חץ למטרה
בסולם בו את עולה למעלה
כל השלבים מחוזקים
הרופפים נשליך הצידה
אל ארץ הצללים

קישורים:

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

תחלואי הסמים הפסיכיאטריים - עורך דין הושעה מהמקצוע לאחר שזייף מרשמים של ריטלין ולוריוון

הכתבה עורך דין הושעה מהמקצוע לאחר שזייף מרשמים של ריטלין , אלה לוי-וינריב , 18/8/10 , גלובס
.

.
בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין קבע כי "המעשים בהם הורשע עו"ד ירון האן מצביעים על חוסר שיקול-דעת מוחלט, על טשטוש תחומים ועל חוסר הבחנה בין טוב לרע"

עו"ד ירון האן, שהורשע לפי הודאתו ב-19 עבירות של זיוף מרשמי ריטלין ולוריוון וקבלת מאות כדורים מבתי-מרקחת, הושעה זמנית מעיסוק במקצוע עריכת הדין עד להכרעה הסופית בעניינו בבית המשפט - כך החליט בית הדין המשמעתי של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, שדן בקובלנה משמעתית שהוגשה נגד עו"ד האן.

דייני בית הדין, עוה"ד רוני גולן, רונן פלג ומוטי לוי, ציינו כי "המעשים בהם הורשע המבקש מצביעים על חוסר שיקול-דעת מוחלט, על טשטוש תחומים ועל חוסר הבחנה בין טוב לרע".

לפי כתב האישום שהוגש בפברואר 2009 לבית משפט השלום בנתניה, בשנים 2007-2008 יצר האן מסמכים הנחזים להיות מרשמים, בהם רשם את שם התרופה, שם המטופל ושם של רופא, תוך זיוף חתימתם של רופאים שונים. לעתים ציין האן את שמו כשם המטופל, ובפעמים אחרות ציין שם של מכר, קרוב או לקוח שלו.

שינוי לחומרה

לאחר הגשת כתב האישום הגיש עו"ד עמוס ויצמן, מטעם ועדת האתיקה במחוז תל-אביב בראשותו של עו"ד אפרים נוה, בקשה להשעיה זמנית של האן מהמקצוע. "בעבירות המיוחסות למשיב יש קלון רב", צוין בבקשה.

באוגוסט 2009, בהסכמת עו"ד האן, נעתר בית הדין לבקשה להשעיה הזמנית. עם זאת צוין בהחלטה כי האן יהיה רשאי לבקש מבית הדין לצמצם או לבטל את ההשעיה הזמנית, אם יחול שינוי בנסיבות.

באפריל השנה פנה עו"ד האן לבית הדין המשמעתי בבקשה לביטול השעייתו הזמנית, וזאת לאחר שהודה והורשע, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות שיוחסו לו בבית משפט השלום, בהן עבירות זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה.

לטענתו, הכרעת הדין מהווה שינוי נסיבות המצדיק את ביטול ההשעיה, בייחוד לאור ההסכמה כי עונש המאסר שיושת עליו, לכשיינתן, יומר וירוצה כולו בעבודות שירות, ללא מאסר בפועל.

באחרונה דחה בית הדין את הבקשה. "אין בהרשעה כדי להוות שינוי נסיבות לטובתו של המבקש, אלא ההיפך הוא הנכון: הרשעתו של המבקש... מהווה שינוי נסיבות לחומרה", ציינו הדיינים.

עוד הוסיפו הדיינים כי העונש הקל שיוטל עליו במסגרת ההליך הפלילי מושתת על שיקולים שונים משיקוליה של הוועדה בהליך המשמעתי. "אף אם יקל בית המשפט... עלינו לשקול את הפגיעה העלולה להיווצר לציבור הלקוחות של המבקש", קבעו.

קישורים:
  • תופעה: סטודנטים סוחרים בכדורי ריטלין - ספטמבר 2009 - סטודנטים באזור השרון סוחרים בכדורי ריטלין, ללא מרשם. בעונת הבחינות, כשהסטודנטים זקוקים לריכוז מירבי, המסחר בריטלין גואה. ד', סטודנט ב"בינתחומי הרצליה", סוחר בריטלין: "מבחינתי זה רווח מעולה - 20 שקל לכל כדור"...