יום שני, 1 ביוני 2009

הרחקת ילדים מהבית ע"י פקידי הרווחה משיקולים זרים - פירוק משפחה

בתאריך 24.08.2005 פרסם דוד רגב בעיתון "ידיעות אחרונות" על ילד חריג בן 14 שהתעלל באחיו. פקידי הרווחה הרחיקו את האחים מהבית במקום את האח. להלן הכתבה המלאה:
.
מה עשו במשרד הרווחה כאשר ב' נער בן 14 התעלל בששת אחיו ואחיותיו, הכה ואף תקף אותם מינית? הגלו את האחים בבית במקום לשכן את האח הסורר במוסד סגור.
.
במועצה לשלום הילד הצטברו לגבי ב' הסובל מבעיות נפשיות רבות. מהעדויות עולה, כי הוא נוהג להכות את ששת אחיו ואחיותיו, ובאחרונה אף תקף מינית את אחותו ואחות נוספת שנחלצה לעזרתה. שירותי הרווחה בעיר מגוריו של ב' ניסו למצוא לו פתרון, ומשלא הצליחו לשכנו במעון טיפולי, הוחלט לחלופין להגלות את שתי האחיות שהותקפו ולשקול להרחיק גם את שאר האחים מהבית.
.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן שיגר אתמול מכתב זועם לאחראי על המעונות במשרד הרווחה שבו הלין על טיפול הרשויות במקרה, "כמה יעלה למדינה להוציא מביתם ששה ילדים שלא חטאו משום שמסיבות תקציביות אין כסף לתת מענה לנער בעייתי", כתב.
ממשרד הרווחה נמסר כי במעונות שיכולים לאכלס נער כמו ב' קיים מחסור במקומות, וכי הפתרון יהיה בהרחבת המעונות או בהקמת מעון נוסף, אלא שהבעיה היא מחסור בתקציב.

נקודות:
  • משרד הרווחה בהיותו בעל משאבים עצומים מעדיף לטפל בנוער טוב, מאשר עם נוער בעייתי, כך יוקצה לו יותר תקציב, ומצידו תידרש פחות השקעה.
  • התנהלות פקידי הרווחה בפרשה גרמה לכך כי אחיו של הנער ומשפחתו סבלו כפליים, אחת מהנער, שנית מפקידי הרווחה אשר הרחיקו את האחים מהבית ובכך הכניסו אותם לקבוצת סיכון קשה.
  • פקידי הרווחה מתרצים את הוצאת הילדים מהבית, בהעדר שירותים קהילתיים הזולים יותר ופחות טראומתיים למשפחה.
  • בית המפט אינו מוזכר כלל בידיעה למרות היותו הגורם המוציא את תווי הוצאת הילדים מהבית. הסיבה לכך היא היות בית המשפט "חותמת גומי" של הרווחה.

קישורים:

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
.

קישורים:

יום ראשון, 31 במאי 2009

ארה"ב - ילדה אובחנה ע"י "מומחים" בהפרעת קשב וריכוז- ADHD, ומתה מהסמים הפסיכיאטרים

שינה האור של חיינו
מספרת אמא של הילדה: שינה הייתה האור של חיינו, גם בימים פחות טובים, די היה לראות את החיוך שלה בבוקר. לראותה כאשר הייתה קמה מן המיטה, כדי לעשות לך את היום. שינה הייתה ילדה פעלתנית ומלאת שמחת חיים.
.
מכתב מהיועצת (פסיכולוגית) של בית הספר, פגישה עם הפסיכיאטר
במכתב מפסיכולוגית בית הספר, נרשם כי לשינה יש את כל המאפיינים להפרעת קשב וריכוז, ולכן היא צריכה לגשת לאבחון פסיכיאטרי. כשהגענו אל הפסיכיאטר שתוך 45 דקות קבע אבחנת ADHD ומרשם לתרופות. סמכנו עליו והאמנו כי מה שאנו עושים הוא לטובת הבת שלנו.
השגיאה הראשונה שעשיתי הייתה בכך שהאמנתי כי אבחנה של הפרעת ADHD היא אבחנה רפואית, שגיתי והאמנתי כי התנהגותה של בתי אינה בגבולות הנורמה. בתי הייתה נורמלית לחלוטין. בתי נטלה סם בשם דסיפרמין (DESIPRAMINE).
שינה הייתה ילדה פעלתנית ומלאת שמחת חיים
הטלפון מאחות בית הספר
אחות בית הספר התקשרה אלי ודיווחה לי כי שינה התמוטטה בחדר הספרייה. יצאתי מיד לבית הספר לקחת אותה הביתה. הגעתי לבית הספר, חיבקתי אותה ושאלתי: "חמודה את בסדר?". "אמא, אני בסדר" היא השיבה. אמרתי לה שניגש לרופא לבדיקה. השארתי הודעה לצוות בית הספר כי לקחתי את שינה הביתה.
.
קריסת הילדה עקב הסמים הפסיכיאטריים
ברגע שפנינו אחורה לחזור הביתה, שטף את פניה של בתי מבט מבועט ומפחיד ביותר, היא גלגלה את עיניה.
שאלתי אותה : "שינה , מה קרה?", אבל היא לא הגיבה, נבהלתי והתחלתי לצרוח לאנשים: "תעזרו לי, תעזרו לי".
מספר האב: "לקחתי אותה לחדר סמוך, היא שכבה שם, נשמה שתי נשימות אחרונות, ומתה לנגד עיני, וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה".
.
הסמים הפסיכיאטריים, רעלנים קטלניים
האם ממשיכה ואומרת: זה מפחיד ומזעזע שיש היתר לתת סמים פסיכיאטרים כאלו. אלו למעשה רעלנים קטלניים שגורמים לתוצאות טרגיות, מליוני ילדים בארה"ב נוטלים סמים פסיכיאטריים כאלו ואחרים, תוך הטעייה של ההורים כי ADHD מבוסס על אבחנה רפואית. ואני משוכנעת שאני אחד מהאנשים שהפסיכיאטרים היו רוצים להעלים אותם, משום שאני חיה ומעידה על העובדות והאמת על מה שאירע. ואני לא איעלם ולעולם לא אשתוק.
ראה סרטון כ- 3 דקות

נקודות:
  • טיפול פסיכיאטרי מסוכן מתחיל במכתב תמים מהיועצת של בית הספר, מורה, גננת.
  • הסמים הפסיכיאטריים אינם מרפאים אלא מדכאים פעלתנות ושמחת חיים של המטופל.
  • לסמים הפסיכיאטריים תופעות לוואי קשות קשות, העלולות לגרום למוות פתאומי של המטופל, או דיכוי הדרגתי עד המוות, או נזקים בלתי הפיכים.
  • חברות התרופות "סימנו" את הילדים כיעד צרכני של "תרופות" פסיכיאטריות.
  • הפסיכיאטר ממליץ על טיפול תרופתי לילד לאחר ביקור קצר.
  • הטיפול הפסיכיאטרי לילד/קשיש הנו נוח בעיקר לאחראי על הילד/קשיש, או מורה, מדריך בפנימיה, משפחת אומנה, מסגרות השמה חוץ ביתית, ועוד, מאחר שהילד מושתק ואין להשקיע מאמץ בהשגחה עליו.
קישורים:

יום שבת, 30 במאי 2009

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.
במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער..
.
 פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין

.
קישורים:

יום חמישי, 28 במאי 2009

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

מבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד במשפחת האומנה יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
.
"טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטלין
בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין ע"פ חוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
.

קישורים:

פקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה

מתוך המאמר האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, NEWS1, מרץ 2009
.
לשולחני הגיע לפני כשנתיים מקרה, בו שני קטינים בגילאי העשרה הוכרזו כקטינים נזקקים, זאת, מן הטעם הבלתי ראוי, כי קטינים אלו הוכו ע"י אמם, כאשר אביהם הגיש תביעת משמורת ורשויות הרווחה התנגדו חריפות לכך שהילדים יעברו למשמורת אביהם.
לאחר מספר שנים של טיפול כושל בתיק ע"י עורך דין אחר, הגיעו הילדים למרכז חירום ושהו שם מספר חודשים כשהם מנותקים מחבריהם ובמצב קשה, שוב, ללא כל סיבה מוצדקת.
לאחר שנכנסתי לתמונה, עבר האב ממצב בו ראה את ילדיו פעם בשבוע למשך שעה במרכז הקשר, למצב בו התקיימו בינו לבין ילדיו הסדרי ראיה כולל לינה בביתו.
.
היום האב משמש בפועל כמשמורן על ילדיו, מה שהיה מיטיב עם מצבם, אם היה נקבע כך מלכתחילה ובהתאם לתביעה שהגיש האב. במקום להעביר את המשמורת מן האם אל האב, זאת, כאשר האם התעללה בילדיה, העדיפו רשויות הרווחה לקחת את הילדים למרכז חירום, עד שיתרצו ויאמרו כי הם רוצים לחזור לאמם.
.
בית המשפט, במקום להפעיל שיקול דעת ראוי, החליט להיות "חותמת גומי" לקביעותיהן של פקידות הסעד לחוק הנוער ובכך, תרם להרס חייהם של הילדים, אשר עד עצם היום הזה לא השתקמו לחלוטין.

.
קישורים

הונאות הענק של חברות התרופות - עשיית כסף מסמים פסיכיאטריים

ד"ר ג'ון רנגן וירפו מנכ"ל לשעבר של ענקית תרופות שבדית מדבר על הונאות הענק של חברות התרופות.
.

.
חברות התרופות פוגעות בבריאות ותוחלת החיים של המטופלים
"שלושים וחמש שנים מחיי עבדתי בתעשיית התרופות. הם לא עושים כלום, מלבד פגיעה בתוחלת החיים של האנשים בעולם. מדוע הם עושים זאת? כי הם רוצים לעשות כסף, כסף, כסף ..., החיים שלכם לא מעניינים אותם, מעניין אותם הארנקים שלהם. ידיי מלוכלכות כמו ידיהם. תעשיית התרופות סיפקה לי עבודה טובה, מכיוון שלמדתי רפואה, כשאני מצוי בתחום הרפואה, אני חש טוב עם זה.
התחלתי לעבוד כאיש מכירות, והתקדמתי בקריירה עד שהגעתי לדרגת מנכ"ל חברת תרופות ענקית בשבדיה. ... אני שילמתי שוחד לממשלת שבדיה כדי שיאשרו את התרופה 'פרוזאק' בשבדיה. ...
.
חברות התרופות מקושרות לשלטון
מה תעשיית התרופות מעוללת לנו? הם התעשייה עתירת הכח ביותר בעולם, הם ישנים במיטה אחת עם ממשלות, הם משתמשים בשחיתות להשיג את מה שהם רוצים, ... יש להם הרים של כסף שבו הם משתמשים לעשות עוד כסף. הם הורגים יותר אנשים מאשר מספר האנשים המתים במלחמות. אנו זקוקים לחברות התרופות כי ישנם מעט דברים טובים בתעשייה הזאת. אבל הרוב מה שהם מייצרים זה זבל.
אין להם עניין לרפא את מחלותיכם, הם בעניין של ליצור אצלכם עוד מחלות, הם מעוניינים בטיפולים בסימפטומים, הם מעוניינים בחולי סכרת, פרקינסון, ועוד .. מפני שהתרופות למחלות אלו, ניתנות לחולים למשך שארית חייהם. ...
.
חברות התרופות מסתירות את תופעות הלוואי הקשות של תרופותיהן
חברת תרופות שבדית נקנסה ב- 1.4 מיליארד דולר ע"י ארה"ב. מדובר בסם פסיכיאטרי שאושר לחולי סכיזופרניה, החברה לא הייתה מרוצה מהמכירות לחולי הסכיזופרניה המעטים, והחלה לשווק את התרופה לבעלי בתי אבות, בטענה כי התרופה תחסוך להם כסף רב באחזקת הדיירים, כי התרופה תרדים את הזקנים, וזה יחסוך כסף רב לבעלי בתי אבות. צוות הלילה יהנה מפחות טרחה בלילה.
חברת התרופות הסתירה את תופעות הלוואי, בעת קבלת אישור התרופה, תופעות הלוואי גרמו למוות של מטופלים רבים, עקב כשל מערכות הלב הכליות וכו'. המטופלים גם לקו בסכרת, ומי יצרן תרופות הסכרת? אותה חברה שסיפקה את התרופות לבתי האבות.
.
חברות התרופות מקושרות לתקשורת
חברות תרופות נוספות נקנסו בסכומי עתק אך זה לא פורסם כי העיתונות עובדת כתף אל כתף עם חברות התרופות, ממש כמו הממשלות. תעשיית התרופות משתמשות בתקשורת על מנת לשתול במוח הציבור מידע מוטעה.
.
לא לקבל את דברי הרופאים כמובנים מאליהם
אל תקבלו את דברי הרופאים כמובנים מאליהם, כי הרופאים של היו אין להם מושג מספיק ברפואה, ואין להם אכפתיות מרובה מהמטופלים שלהם. אכפת להם מהתגמול שיזכו בו. כך תעשיית התרופות שולטות בעולם הרפואה. הם קונים את הרופאים, לוכדים את הסטודנטים לרפואה בבית הספר, עוזרים להם בשכר לימוד, מאמנים אותם, וחברות התרופות הפכו למקור המידע היחיד עבור הרופאים. אני יודע זאת כי כאשר הייתי איש מכירות מטעם חברות התרופות הונחנו לא לדבר לעולם על תופעות לוואי. הונחנו רק להציג ביצועים יתרונות והישגים. אני יודע שהסתירו תופעות לוואי כי הייתי אחראי על קליניקה לניסויים של פרוזאק.
.
הפסיכיאטרים מסמנים את הילדים כמטרה
האם שמעתם על ADHD (הפרעות קשב)? למרות השנים הרבות שאני בתעשיה, אף אחד לא יכול לומר לי עד היום מה זה ADHD. .. וכשזה מגיע להפרעה ולשאלות כגון: כיצד הם מודדים את רמת הסרוטונין במוחו של ילד, הפסיכיאטרים - חברות התרופות שוכרות אותם, אלה עם עניבות הפרפר שלהם, אלה אנשים פסיכים. כל שנה מתכנסים הפסיכיאטרים האלה, וכותבים ספר אותו הם מכנים: 'התנ"ך של הפסיכיאטריה', ה- DSM, אם התנ"ך הזה כל כך טוב, יעיל ומדויק, למה הם שינו את ההגדרות והסעיפים בתנ"ך הזה אלפי פעמים בשנים האחרונות. הם מסמנים את הילדים כמטרה, ממציאים שמות אופנתיים למחלות חדשות, הם מכוונים את הילדים אל הסמים הללו. סטרטרה, פרוזאק, ריטלין, פקסיל (סרוקסט), זולופט (לוסטרל).
אני לא יודע לגביכם היושבים כאן, אך זה לא יקרה לילד שלי, לעולם לא".
.
נקודות:
  • חברות התרופות מקושרות לשלטון, לתקשורת, ולרופאים, על מנת לשווק את תרופותיהן כדי שירוויחו כסף.
  • לחברות התרופות כמות בלתי מוגבלת של כסף.
  • חברות התרופות סימנו את הילדים בעולם כיעד צרכני של סמים פסיכיאטריים.
  • הפסיכיאטריה הוא מדע לא ברור ולא מדויק.
  • התרופות הנן בעלות תופעות לוואי מסוכנות הפוגעות בתוחלת ואיכות החיים, ובריאות הציבור.
  • ישנן דברים טובים של תעשיית התרופות אך הם מעטים.
קישורים: