‏הצגת רשומות עם תוויות שושנה שטמר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שושנה שטמר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 25 במאי 2011

הרחקת תינוק בן יומו מהוריו בניגוד לחוק ולכללים - שופטת המחוזי חיפה שושנה שטמר

שושנה שטמר - ניתוק עוללים מהוריהם על סמך גחמותיהן של עובדות סוציאליותמאי 2011 - ענא (חי') 4525-05-11 - מדובר בבני זוג, הנשואים זה לזו מאז שנת 2007. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הבכור (להלן - "ט'"), יליד 2008. הוא נמצא במשמורת הוריה של האשה מאז היותו בן מספר חודשים. הילד השני, א', שעליו נסוב האירוע, הוא תינוק, כבן חודשיים ומחצה.
בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער, ובית משפט מחוזי בחיפה בראשות השופטת שושנה שטמר, שיתפו פעולה באופן מלא עם ראשויות הרווחה והרחיקו את היילוד מהוריו בלא שיש בידם בדל ראיה אלא כפי שרשמה השופטת שטמר: "בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11".
אמירות נבובות כאלו כעילה להרחקת ילד ממשפחתו אופייניות למערכת הרווחה והמשפט המצייתת לה כפתי בשל העובדה שדיונים אלו מתנהלים בדלתיים סגורות הרחק מביקורת הציבור, ואת המחיר משלמים המוחלשים באוכלוסיה.

מערכת הרווחה והמשפט בראשות השופטת שושנה שטמר רמסו באופן בוטה את זכויות האדם, פגעו במרקם המשפחתי, תוך תירוצים שונים ומשונים על אבחונים וטיפולים נדרשים.

עלילה מספר 1 - עוסיות בית החולים (עו"סית נעה שילינג) מסרבות לשחרר את האמא ותינוקה מבית החולים מסיבה לא ברורה
סעיף 4 - עם לידת התינוק א' ב- 6.3.2011, לא שוחררה האם מבית החולים, מאחר שהצוות במחלקה (עובדת סוציאלית נועה שילינג) התרשם כי יש נחיצות להשאיר את האם עם תינוקה להשגחה ולקבלת מידע משירותי הרווחה בקהילה (אגף הרווחה חיפה) שהיו באותה עת בשביתה של העובדים הסוציאליים.
האם היתה במעקב פסיכיאטרי במהלך שהותה בבית החולים. הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם בבית החולים, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין.

עלילה מספר 2 - עובדת סוציאלית נועה שילינג מלימעלילה כי תפקוד האם "לא תקין", העו"סית שילינג מעלילה ומקטרגת נגד האם במקום לעזור ולהנעים את שהותה הארוך והמיותר בבית החולים
סעיפים 5-6: בדיווח מיום 31/3/11 של הגב' נעה שילינג, עו"ס יולדות וילודים בבית החולים בו ילדה האם, נכתב כי חל שינוי מהותי בהתנהלות האשה בין הפגישה הראשונה, שהיתה כשבוע לפני דיווח זה לבין הפגישה האחרונה, ביום הדיווח. התרשמותה של העו"ס היתה כי "היא הייתה מבולבלת מאד, נרגשת ונסערת, בכתה ללא כל סיבה הנראית לעין. לא זכרה האם האכילה את בנה במהלך היום או לא, לא זכרה האם חיתלה אותו או לא, ניגשה להאכילו ללא בקבוק מטרנה". עקב התרשמותה, ביקשה העו"ס של בית החולים מגורמי הרווחה המטפלים "מעורבות דחופה ואת החלטתכם לגבי שאלת שחרור התינוק לבית הוריו". כמו כן ביקשה העו"ס לעכב את שחרורה של האם עד לאחר פגישה נוספת עם פסיכיאטר, וצויין שהאם הסכימה לכך.
בעקבות דיווח זה, הוציאה פקידת הסעד לחוק הנוער צו חירום, שאיפשר לאם להישאר בבית החולים עד ליום 3/4/11.
בינתיים התקבל דיווח מבית החולים מיום 3/4/01, לפיו ההתרשמות של הצוות ושל הפסיכיאטר היתה חיובית לגבי האם.

עלילה מספר 3 - עובדת סוציאלית בוועדת החלטה (לשכת הרווחה חיפה - זויה לרנר) מעלילה על האמא כי היא תוקפנית, חשדנית... - במקום לסייע לאמא שזה עתה ילדה מעכסות העו"סיות בפיהן נגד האם.
סעיף 6 - בתאריך 4/4/11 התקיימה במחלקת הרווחה ועדה לתכנון טיפול. בני הזוג הגיעו יחד לאותה ישיבה. נכתב על ידי העו"ס שהאם נראתה מוזנחת, התנהגה בתוקפנות ובחשדנות וכי לא נראה היה שהיא מבינה את מצבה. האם סרבה לקבל כל עזרה מהגורמים המטפלים, למעט עזרה של סומכת בשעות היום.

עלילה מספר 4 - פקידת הסעד לשכת הרווחה חיפה מעלילה בבית משפט קמא כדי שיאשר הרחקת הילד מהוריו
סעיף 6 - בפנייה לבית המשפט הובא סיכום חוות דעתה של פקידת הסעד: "מהיכרותנו את המשפחה לאורך זמן וקשר אינטנסיבי עימם אנו עדים לתנודות מאד חדות בתפקודם ובמצבה הרגשי של גב' ז' (האם, הערה שלי ש.ש) כאמור, בחיפה אין לבני הזוג משפחה מורחבת ומחלקתנו יכולה לסייע בשירותי סומכת לשעתיים ביום בלבד. מר ז' מתכנן להמשיך את לימודיו ואנו חוששים כי מצבה של האם, מ', לא יאפשר לה לטפל בתינוק בן חודש. להערכתנו המקצועית מדובר בפעוט בסיכון גבוה".

בית משפט קמא (לנוער) מאריך צו חירום ב- 30 יום ללא הכרזת נזקקות בניגוד לתקדים בית משפט עליון
בתיק דנ"א 6041/02 נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 - צו ביניים, לחוק הנוער". בית משפט עליון קבע כי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מיידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי.
שופט בית משפט לנוער לעומת זאת קרע את הקטין מאימו לחודש בעילה של: (סעיף 7): "בדיקת המשפחה המורחבת על מנת לבדוק אפשרות סיוע וכן חייב את ההורים לשתף פעולה עם המטפלים בהם בתחום בריאות הנפש". וזאת למרות שציין השופט מפורשות כי אינו פוסל את מסוגלותם של ההורים לגדל את התינוק.
בית משפט קמא הוציא ילד מביתו לשם בדיקת אפשרויות שונות ומשונות ע"י העובדים הסוציאליים המעלילים כשאין בידו בדל ראיה כי ההורים מסוכנים לתינוק שזה עתה נולד.

השופטת שושנה שטמר מאשרת הארכת צו חירום להרחקת הילדים מהוריהם ללא נזקקות וללא סכנה ממשית ומידית לחייהם
סעיף 18 - בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11, החלטתי שלא לקבל את הערעור.
שושנה שטמר מתווה מדיניות של דריסת זכויות אזרחים מוחלשים בדרך של לקיחת ילדיהם ע"י המדינה על סמך גחמותיהם ועלילותיהם של פקידות סעד ועובדות סוציאליות בלא שישנה ראיה קונקרטית בדבר מסוכנותם של ההורים לבנם התינוק.
שטמר יוצרת נורמות פסולות של יחס מרושע כלפי אשת משפחה שזה עתה ילדה וכבר העובדות הסוציאליות בבית החולים ובוועדת החלטה בוחנות במשורה את התנהגותה ותפקודה ומסיקים מסקנות חפוזות לקחת בכפייה ממנה את הוולד תוך גרימת עוגמת נפש כאב, והוצאות כספיות למשפחה כולה.


חוסר שקיפות - משיקולים תמוהים - השופטת שושנה שטמר
שושנה שטמר אינה מציינת את שמו של שופט/ת בית משפט קמא נגדו היה הערעור. שושנה שטמר אינה מציינת את שם בית החולים משם החלו תוקפנות העובדות הסוציאליות נגד היולדת והוולד, שטמר מחסירה שמות עובדות סוציאליות, פקידות סעד ונוכחים בוועדת ההחלטה.
הסתרת המידע החיוני ע"י שטמר מעלה תמיהות ופוגם באמינות הגופים ופסק הדין.

קישורים:

יום שבת, 21 במאי 2011

הרחקת תינוק בן יומו מהוריו בניגוד לחוק ולכללים - שופטת המחוזי חיפה שושנה שטמר

שושנה שטמר - ניתוק עוללים מהוריהם על סמך גחמותיהן של עובדות סוציאליותמאי 2011 - ענא (חי') 4525-05-11 - מדובר בבני זוג, הנשואים זה לזו מאז שנת 2007. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הבכור (להלן - "ט'"), יליד 2008. הוא נמצא במשמורת הוריה של האשה מאז היותו בן מספר חודשים. הילד השני, א', שעליו נסוב האירוע, הוא תינוק, כבן חודשיים ומחצה.
בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי, ובית משפט מחוזי בחיפה בראשות השופטת שושנה שטמר, שיתפו פעולה באופן מלא עם ראשויות הרווחה והרחיקו את היילוד מהוריו בלא שיש בידם בדל ראיה אלא כפי שרשמה השופטת שטמר: "בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11".
אמירות נבובות כאלו כעילה להרחקת ילד ממשפחתו אופייניות למערכת הרווחה והמשפט המצייתת לה כפתי בשל העובדה שדיונים אלו מתנהלים בדלתיים סגורות הרחק מביקורת הציבור, ואת המחיר משלמים המוחלשים באוכלוסיה.

מערכת הרווחה והמשפט בראשות השופטת שושנה שטמר רמסו באופן בוטה את זכויות האדם, פגעו במרקם המשפחתי, תוך תירוצים שונים ומשונים על אבחונים וטיפולים נדרשים.

עלילה מספר 1 - עוסיות בית החולים (עו"סית נעה שילינג) מסרבות לשחרר את האמא ותינוקה מבית החולים מסיבה לא ברורה
סעיף 4 - עם לידת התינוק א' ב- 6.3.2011, לא שוחררה האם מבית החולים, מאחר שהצוות במחלקה (עובדת סוציאלית נועה שילינג) התרשם כי יש נחיצות להשאיר את האם עם תינוקה להשגחה ולקבלת מידע משירותי הרווחה בקהילה (אגף הרווחה חיפה) שהיו באותה עת בשביתה של העובדים הסוציאליים.
האם היתה במעקב פסיכיאטרי במהלך שהותה בבית החולים. הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם בבית החולים, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין.

עלילה מספר 2 - עובדת סוציאלית נועה שילינג מעלילה כי תפקוד האם "לא תקין", העו"סית שילינג מעלילה ומקטרגת נגד האם במקום לעזור ולהנעים את שהותה הארוך והמיותר בבית החולים
סעיפים 5-6: בדיווח מיום 31/3/11 של הגב' נעה שילינג, עו"ס יולדות וילודים בבית החולים בו ילדה האם, נכתב כי חל שינוי מהותי בהתנהלות האשה בין הפגישה הראשונה, שהיתה כשבוע לפני דיווח זה לבין הפגישה האחרונה, ביום הדיווח. התרשמותה של העו"ס היתה כי "היא הייתה מבולבלת מאד, נרגשת ונסערת, בכתה ללא כל סיבה הנראית לעין. לא זכרה האם האכילה את בנה במהלך היום או לא, לא זכרה האם חיתלה אותו או לא, ניגשה להאכילו ללא בקבוק מטרנה". עקב התרשמותה, ביקשה העו"ס של בית החולים מגורמי הרווחה המטפלים "מעורבות דחופה ואת החלטתכם לגבי שאלת שחרור התינוק לבית הוריו". כמו כן ביקשה העו"ס לעכב את שחרורה של האם עד לאחר פגישה נוספת עם פסיכיאטר, וצויין שהאם הסכימה לכך.
בעקבות דיווח זה, הוציאה פקידת הסעד לחוק הנוער צו חירום, שאיפשר לאם להישאר בבית החולים עד ליום 3/4/11.
בינתיים התקבל דיווח מבית החולים מיום 3/4/01, לפיו ההתרשמות של הצוות ושל הפסיכיאטר היתה חיובית לגבי האם.

עלילה מספר 3 - עובדת סוציאלית בוועדת החלטה (לשכת הרווחה חיפה - זויה לרנר) מעלילה על האמא כי היא תוקפנית, חשדנית... - במקום לסייע לאמא שזה עתה ילדה מעכסות העו"סיות בפיהן נגד האם.
סעיף 6 - בתאריך 4/4/11 התקיימה במחלקת הרווחה ועדה לתכנון טיפול. בני הזוג הגיעו יחד לאותה ישיבה. נכתב על ידי העו"ס שהאם נראתה מוזנחת, התנהגה בתוקפנות ובחשדנות וכי לא נראה היה שהיא מבינה את מצבה. האם סרבה לקבל כל עזרה מהגורמים המטפלים, למעט עזרה של סומכת בשעות היום.

עלילה מספר 4 - פקידת הסעד לשכת הרווחה חיפה מעלילה בבית משפט קמא כדי שיאשר הרחקת הילד מהוריו
סעיף 6 - בפנייה לבית המשפט הובא סיכום חוות דעתה של פקידת הסעד: "מהיכרותנו את המשפחה לאורך זמן וקשר אינטנסיבי עימם אנו עדים לתנודות מאד חדות בתפקודם ובמצבה הרגשי של גב' ז' (האם, הערה שלי ש.ש) כאמור, בחיפה אין לבני הזוג משפחה מורחבת ומחלקתנו יכולה לסייע בשירותי סומכת לשעתיים ביום בלבד. מר ז' מתכנן להמשיך את לימודיו ואנו חוששים כי מצבה של האם, מ', לא יאפשר לה לטפל בתינוק בן חודש. להערכתנו המקצועית מדובר בפעוט בסיכון גבוה".

בית משפט קמא (לנוער) מאריך צו חירום ב- 30 יום ללא הכרזת נזקקות בניגוד לתקדים בית משפט עליון
בתיק דנ"א 6041/02 נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 - צו ביניים, לחוק הנוער". בית משפט עליון קבע כי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מיידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי.
שופט בית משפט לנוער לעומת זאת קרע את הקטין מאימו לחודש בעילה של: (סעיף 7): "בדיקת המשפחה המורחבת על מנת לבדוק אפשרות סיוע וכן חייב את ההורים לשתף פעולה עם המטפלים בהם בתחום בריאות הנפש". וזאת למרות שציין השופט מפורשות כי אינו פוסל את מסוגלותם של ההורים לגדל את התינוק.
בית משפט קמא הוציא ילד מביתו לשם בדיקת אפשרויות שונות ומשונות ע"י העובדים הסוציאליים המעלילים כשאין בידו בדל ראיה כי ההורים מסוכנים לתינוק שזה עתה נולד.

השופטת שושנה שטמר מאשרת הארכת צו חירום להרחקת הילדים מהוריהם ללא נזקקות וללא סכנה ממשית ומידית לחייהם
סעיף 18 - בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11, החלטתי שלא לקבל את הערעור.
שושנה שטמר מתווה מדיניות של דריסת זכויות אזרחים מוחלשים בדרך של לקיחת ילדיהם ע"י המדינה על סמך גחמותיהם ועלילותיהם של פקידות סעד ועובדות סוציאליות בלא שישנה ראיה קונקרטית בדבר מסוכנותם של ההורים לבנם התינוק.
שטמר יוצרת נורמות פסולות של יחס מרושע כלפי אשת משפחה שזה עתה ילדה וכבר העובדות הסוציאליות בבית החולים ובוועדת החלטה בוחנות במשורה את התנהגותה ותפקודה ומסיקים מסקנות חפוזות לקחת בכפייה ממנה את הוולד תוך גרימת עוגמת נפש כאב, והוצאות כספיות למשפחה כולה.


חוסר שקיפות - משיקולים תמוהים - השופטת שושנה שטמר
שושנה שטמר אינה מציינת את שמו של שופט/ת בית משפט קמא נגדו היה הערעור. שושנה שטמר אינה מציינת את שם בית החולים משם החלו תוקפנות העובדות הסוציאליות נגד היולדת והוולד, שטמר מחסירה שמות עובדות סוציאליות, פקידות סעד ונוכחים בוועדת ההחלטה.
הסתרת המידע החיוני ע"י שטמר מעלה תמיהות ופוגם באמינות הגופים ופסק הדין.

קישורים:

יום שבת, 30 במאי 2009

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.
במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער..
.
 פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין

.
קישורים: