עובדות סוציאליות

יום שישי, 16 בינואר 2009

ביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות - יצאה עם 10 חודשי מאסר והרווחה דרשה להוציא את ששת ילדיה מחזקתה

דע/י כי האזרח יודע איך הוא נכנס ללשכת הרווחה, אך אינו יודע איך התיק שפותחים לו שם יסגר, מתי, ואם בכלל. לפעמים הוא נכנס עם בעיה סוציאלית כלשהי, ואז נוצרות לו שם בעיות הרבה יותר קשות, שלא עלו על דעתו.
להלן סיפור אשה שביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות תיק מספר 003265/07 - בית משפט השלום רמלה.
האשה, אמא לששה (הנאשמת), קשת יום, נכנסה למקלט לנשים מוכות עם ילדיה. האשה עזבה

איור - ביקשה סיוע במעון נשים מוכות - הרווחה רצתה להוציא מחזקתה את ששת ילדיה

באופן פתאומי את המקלט. באותה עת היה בנה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. לדבריה לא ניתן לה לפגוש בבנה אלא באישור העו"ס בקהילה. היא פנתה לעו"ס, וכשהבינה כי יש כוונה להוציא מחזקתה את שאר ילדיה תקפה את העו"ס. הנאשמת גידפה את העו"ס וכינתה אותה "זונה" משכה בשערותיה והפילה אותה לרצפה, לעו"ס נגרמו שריטות באמת היד וברגל.
הנאשמת הופנתה לשירות מבחן. לנאשמת אין הרשעות קודמות, הודתה והביעה חרטה על מעשיה. שרות המבחן לא התרשם כי הנאשמת היא בעלת קוים אלימים, וביצוע העבירה התרחש על רקע תחושת חוסר אונים בעקבות אשפוזו של בנה והחשש להוצאת שאר ילדיה מחזקתה, ולכן הגיבה בצורה מכשילה. כיום כל ילדיה של הנאשמת מצויים בבית ומסודרים במסגרות ההולמות את צורכיהם. שרות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית מאחר וראה כי היא מגייסת כוחות לשמירה על תפקוד המשפחה. השופט גזר על הנאשמת מאסר של 10 חודשים, מתוכם 4 עבודות שירות והיתרה על תנאי ל- 36 חודש.

במאמרה "להתרחק מרשויות הרווחה" כותבת פרופ. אסתר הרצוג על סיפורם של חיים וויולט חביבי: "המסקנה העגומה היא שאם אתם עניים וחלשים אל תתקרבו לרווחה, כי ילדיכם עלולים להילקח מכם ...המעשה שעשו בני הזוג הוא אכן מסוכן וראוי לכל גינוי. יחד עם זאת, בשום אופן אין מדובר בטירוף. המעשה תוכנן ואורגן בקפידה. יותר מכך, הוא נעשה מתוך התכוונות למסרים אידיאולוגיים: כנסיית הבשורה מבטאת את סמלי האמהות, החמלה והסבל האנושיים. מתכנני המעשה לקחו בחשבון שהוא יביא להתעניינות עולמית והם בשום אופן לא התכוונו להסב כל נזק שהוא לאדם או למקום המקודש .... העוצמה חסרת הרסן שבידי רשויות הרווחה, הפועלות באופן אלים בסוגיית הוצאת ילדים מהבית. הן יעשו הכל כדי למנוע ביקורת המאיימת על המונופול הטוטלי שלהם על 'טובת הקטין'. .... רשויות הרווחה התעלמו מהחלטה מפורשת זו של בית המשפט העליון והמשיכו במאמציהן להוציא את הילדים מחזקת הוריהם. המשפחה כולה ברחה אז והסתתרה במשך תקופה ארוכה בשטחי הרשות הפלשתינית. כאשר שבה המשפחה לישראל, כנראה משום שחברי כנסת שונים הבטיחו לסייע, נלקחו הילדים למוסדות הרווחה וחיים חביבי נאסר, בשל "חטיפת ילדיו" ושיתוף פעולה עם האויב. המסקנה העגומה היא שאם אתם עניים וחלשים אל תתקרבו לרווחה, כי ילדיכם עלולים להילקח מכם. קרוב לוודאי שזה לא יעזור לכם, כי הרווחה תגיע אליכם בכל זאת. ילדיכם, הם משאב מאד מבוקש וזמין מבחינתם."

עברת התקיפה של הנאשמת לעיל ראויה לגינוי, יחד עם זאת מדובר באשה ללא עבר פלילי, וללא קווים אלימים אשר פנתה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע. לשכת הרווחה רמלה החליטה להוציא את ילדיה מחזקתה. לבסוף נמצא פתרון ראוי לילדים בחזקת הנאשמת. אין אנו יודעים על סיפורה הסוציאלי הקשה של הנאשמת ולא של רבים כמותה וזה עקב ה"חיסיון" ו"הדלתיים הסגורות" של שירותי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה. ה"חיסיון" מאפשר לשירותי הרווחה לעשות ככל העולה על רוחם רחוק מהביקורת הציבורית. שירותי הרווחה יודעים כי ביום שבו יוסר החיסיון, משרד הרווחה יקוצץ ב-90% כי הציבור לא יסכים למדיניותם. לפיכך הם תמיד יתנגדו ויכשילו כל חקיקה הנוגעת לחשיפת פיסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה, גם כשפרטיות בעלי הדין נשמרת.

קישורים:

יום שלישי, 13 בינואר 2009

פקיד הסעד - סיוע לאזרח או טיפול בכפייה

האזרח התמים הבא ללשכת הרווחה העירונית לקבלת סיוע סוציאלי מצפה לייעוץ, גישור ופישור בין צדדים, הכוונה, אבחון בעיות, הדרכה ועוד. האזרח מצפה כי הסיוע ינתן במסירות, בהגינות, בתאום ובהסכמה. המטרה היא לקבל סיוע על מנת לשפר את מצבם הסוציאלי של בני המשפחה.
בלשכת הרווחה העירונית הסיוע לעיל אינו מקובל ואינו מוכר. לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים בלשכת הרווחה העירונית ישנם הגדרות ואמצעים אחרים ברורים ונוקשים. פקיד הסעד רואה מולו קוקטייל של כלים שיפוטיים, מוסדות רווחה, הורים ביולוגים, ילדים, אפוטרופוסים, משמורנים, הסדרי ראייה, צווי בית משפט, פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום, אימוץ סגור ועוד. פקיד הסעד ישנה מצבם האישי כל אחד מבני המשפחה. לדוגמה: מינוי עמותה כאפוטרופוס על הילד, המשמורן תהיה פנימיה של משרד הרווחה, ויהיו הסדרי ראייה של הילד עם ההורים הביולוגים (שהיו אבא ואמא ..) אחת לחודש.
דוגמה לכך היא הסיפור שספרה חברת הכנסת מרינה סולודקין אודות סבתא אשר פנתה ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע סוציאלי, פקיד הסעד שלח את הילדה לאימוץ סגור. הסבתא לא העלתה על דעתה "סיוע" כזה ולמעשה איבדה את הנכדה.
הכלי של פקיד הסעד לקבע את השינוי ולתת לו תוקף חוקי הוא השופט בבית משפט לענייני משפחה.
פקיד הסעד יודע שקשה לאימא ולאבא לקבל את השינוי בכפייה במשפחה, לכן ישאף פקיד הסעד להוציא מחזקתם את הקטין, ויקבע הסדרי ראיה. אם ההורים יפרו את צו בית המשפט ויבקרו את בנם בפנימיה שלא כמוגדר בהסדרי ראיה, הרי יש פה הפרה של צו בית משפט, פקיד הסעד יגיש תלונה במשטרה נגד ההורים, ו/או ישלח את הילד לפנימיה סגורה יותר. אם הילד לא ישתף פעולה בפנימיה יקבל טיפול פסיכיאטרי,או ישב ב"חדר רגיעה", ו/או אחיזות ריסון מכאיבות ומשפילות מוכרות ע"י משרד הרווחה. אם ההורים לא ירצו למסור את בנם לאימוץ סגור, פקיד הסעד יבוא עם שוטרים לקחת את הילד. ידוע על אמא אשר היתה פוגשת בנה במשפחת אומנה אחת לשבוע. בעקבות החמרה במצבו הנפשי פיסי לא החזירה אותו למשפחת האומנה. פקיד הסעד התלונן במשטרה נגד האם על חטיפה. התברר לאם כי בנה קיבל טיפולים פסיכיאטריים קשים ללא ידיעתה.
פקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה, ללא הפרעה או ביקורת, בניגוד לנהלי רווחה

פקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה

, באמצעות צווי בית משפט לענייני משפחה. הכל נעשה בסתר, רחוק מעיני הביקורת הציבורית מאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לענייני משפחה. שופט בית משפט לענייני משפחה חסר אונים ואינו מסוגל לקבל החלטות ללא פקיד הסעד.ידוע על עשרות הורים שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.
על מנת לתת תוקף מוסרי למעשי פירוק המשפחה והפגיעה הנפשית בבני המשפחה המפורקת פקיד הסעד יכתוב תסקיר רכילותי, רווי דברי בלע, רצח אופי, שקרים, פברוקים, ועוד. בכך יצדיק פקיד הסעד את פעולותיו ויטען כי פעל ל"טובת החסוי/קטין". פקיד הסעד יכתוב את דברי הבלע והרכילות נגד בעלי הדין אשר אינם חושבים כמוהו על מנת להשחיר את פניהם כדי שלא ישמעו דעתם וכדי לשבור את רוחם. הוא יעצים עניינים פעוטים, ויקל בעניינים מהותיים. לדברי הבלע והפברוקים בתסקיר יתרון נוסף, בית המשפט רואה בפקיד הסעד דמות מקצועית ואובייקטיבית לכן חובת ההוכחה על בעלי הדין שפקיד הסעד טועה ומטעה, כמו כן לבית המשפט לא נדרשות ראיות על מנת לקבל החלטות ולהוציא

בני המשפחה יוצאים מבית משפט לענייני משפחה כשהם המומים וידיהם על ראשיהם

צווים. בני המשפחה יוצאים מ"הדלתיים הסגורות" של בתי משפט אלו כשהם המומים וידיהם על ראשיהם. אזרח מן השורה אשר היה רואה את הטמטום בבתי משפט בדלתיים סגורות אלו היה נשאר בפה פעור. בכתב תביעה של אזרחית עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי על לשון הרע בתסקיר נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
אם יבוא ההורה או עיתונאי חוקר ויטען כי בעצם החסוי סובל במצב החדש שיצר פקיד הסעד. פקיד הסעד ינקום ויתעלם, אך לא יתמודד עם הבעיה שנוצרה בעקבות פעולותיו, שלא יראה חלילה כי הוא גרם לבעיה. ידועה החשיפה של העיתונאי החוקר אמנון לוי על התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר", משרד הרווחה התלונן במשטרה נגד העיתונאי (תלונה שנדחתה) מתוך נקמה ואיתות אזהרה לעיתונאים אחרים. מקרה נוסף הוא הטרדות מיניות במשפחת אומנה בילדה בת 12 אשר לשכת הרווחה התעלמה מפניות הילדה. הילדה אזרה חיל צילמה את המטריד והתלוננה נגדו במשטרה.
המשפחה תופתע לגלות את המוסר הכפול של פקיד הסעד אשר היה נוקשה ומחמיר וזריז בתחילה להוציא את הילד/חסוי מהבית, ועתה לאחר החלטת בית המשפט, פקיד הסעד אדיש ורשלן למצוקת הילד/חסוי הגדולה שבעתיים בפנימיה , הכל נקלה בעיניו.
סוף דבר - ה"טיפול" של רשויות הרווחה הנו בכפייה מורכב ומסורבל, כרוך בהוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש, וסבל לאורך שנים ארוכות. ספק רב מאוד אם טיפול כפייתי זה מועיל.

קישורים:

יום שני, 12 בינואר 2009

פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי על פקידי הסעד לחוק הנוער ושירותי הרווחה

ספטמבר 2008 - חנה סלוצקי (מייל: hanasl@molsa.gov.il) פקידת סעד ארצית לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 מדברת על פקיד הסעד, דרכי פעולה, התקשורת ועוד..

עבודתן של פקידות הסעד לחוק הנוער רוויה מלכודות מחטפים והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות גורליות על עתיד ילדיהם.
פקידי סעד לחוק הנוער עליהם אמונה הגברת סלוצקי עובדים כמו שאר מערך הרווחה ללא פיקוח מעקב, ובקרה.
פקידים אלו מקבלים גיבוי מלא ממערכת בתי המשפט, והמשטרה.
התנהלותן הלקויה בענייני נפשות של פקידות הסעד לחוק הנוער, והגבוי המלא שאותו הן מקבלות מכל מערכות החוק המשפט והשלטון, לא מונע מהגברת סלוצקי להופיע בוועדות הכנסת השונות לקונן ולבקש תמיכה לפקידות הסעד.
.

.

דרכי פעולה של פקיד הסעד:
כאשר פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה, משוחח עם המשפחה ושומע שיש למשפחה קושי של התמודדות עם הילד, פקיד הסעד חייב להעביר את הדווח למשטרה. האזרח התמים והנבון פונה לקבלת סיוע סוציאלי בלשכת הרווחה העירונית עלול לצאת המום, ידיו על ראשו, ובחרדה, כי הוא עומד להיחקר במשטרה על מה שיאמר להם פקיד הסעד בתחנה.
האזרח אינו מוזהר כי הוא למעשה אינו בשליטה, והטיפול הוא בכפייה, והמשמעויות. יצוין כי פקיד הסעד יכול לנקוט גם בפעולות אחרות, כגון צו בית משפט, פניה לקופת חולים של האזרח, למקום עבודתו, בתי הספר שבו לומדים ילדיו, ולהנחות אותם על פעולות מעקב כלשהן. סלוצקי מודה, פקיד הסעד מעורר אמון של המשפחה על מנת לקבל אינפורמציה אשר בהמשך תשמש נגד המשפחה ובכך יופר האמון. באופן זה למעשה מתחיל פקיד הסעד לפתח את העלילה נגד האזרח אשר בהמשך תשמש אותו לפעולה של הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית למוסדות הרווחה, הסדרי ראיה, אימוץ סגור ועוד... או למעשה פירוק המשפחה. פירוק המשפחה הוא חלק מהעוול הנגרם לאזרח, עוול נוסף הוא שטף העלילות אשר פקיד הסעד יכתוב עליו על מנת להצדיק את פעולת פירוק המשפחה.
סלוצקי מוסיפה כי בדרך לפירוק המשפחה יחויבו בני המשפחה ב"טיפולים" ומעקב. יוצא אפוא כי האזרח התמים והנבון הפונה לקבלת סיוע סוציאלי, יחויב ע"י שירותי הרווחה לעבור טיפולים ומעקבים (על חשבונו וזמנו) כדי שמשפחתו לא תפורק. ברור כי פקיד הסעד לא מזהיר את האזרח בכל דברים אלו טרם הפגישה עם האזרח. סלוצקי מקוננת על חוסר האמון בפקידי הסעד ומאשימה בכך תנועות של גברים ונשים, ומוסיפה כי משרד הרווחה תומך ומגן על פקידי הסעד מול ההאשמות והתלונות נגדם.
סלוצקי מרוצה מכך שהתקשורת מביאה לידיעת הציבור מצוקותיהם של ילדים במשפחתם, אך אינה מדברת על מצוקות הילדים בפנימיות הרווחה, משפחות אומנה, או כל גורם שהרווחה שלחה לאליו את הילדים. סלוצקי מקוננת על כך שלעתים מובאים לציבור אירועים קשים של הרווחה נגד האזרח. (ראה קישורים להלן)
יצוין כי הדיונים המשפטיים, והצווים השיפוטיים של פירוק המשפחה, יעשו בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות, הכל ע"פ המלצותיו של פקיד הסעד תוך הוצאות משפטיות כבדות של האזרח.
נקודות:

הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, וע"י צווי בית משפט.
הטיפול עלול להוביל לפירוק המשפחה.
הטיפול עלול להוביל לעלילות וחרפה לעולם על בני המשפחה.
פקיד הסעד אינו מזהיר את האזרח בפני המשמעויות הקשות של הטיפול בכפייה.
פקיד הסעד לא ישמור על פרטיות האזרח, הוא יפנה לכל גורם במקרה הצורך, ידווח, ויפעל כחוקר, כן יפנה למשטרה, בתי ספר, מקום עבודה, גני ילדים, קופת חולים ועוד.
האזרח הפונה לקבל סיוע מלשכת הרווחה עלול לצאת מרושש מהוצאות משפטיות, משפחתו מפורקת, ושטף עלילות נגדו.

קישורים:

יום ראשון, 11 בינואר 2009

פקידת הסעד "טובת הילד/ חסוי", והמוסר הכפול

עבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים כרוכה בהוצאת ילד/חסוי מהמשפחה, כפיית טיפולים פסיכיאטריים, פסיכולוגים יקרים על חשבון האזרח, חקירות, צווי בית משפט נגד האזרח ובני משפחתו, הוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש ועוד.. . המניע לכך לטענת פקידי רווחה היא טובת הילד/ חסוי.
.
פקידי הסעד מוציאים דיבה על המשפחה, מתוך דאגה לנזקק לכאורה.
עבודה זאת מלווה בפגישת פקיד הרווחה עם הסביבה הקרובה למשפחה המטופלת, כן ידוע על ילדה שנחקרה רבות בבית ספרה ע"י מנהלת בית הספר בדרך להוצאתה מהבית (ראה/י עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה). מהאמא של הילדה בכתבה, נמנע אישור עבודה ע"י רופא קופת חולים, בעקבות פגישתו עם פקיד הרווחה.
גם בתסקירים המובאים לבית המשפט ישנם רכילויות ופברוקים, אנשי אקדמיה שקראו תסקיר סעד רשמו כי "לא ברורה כלל מטרתו של המסמך". (ראה/י תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות). תסקירים אלו מוצגים בחיסיון וב"דלתיים סגורות", אם הציבור היה יודע על המתרחש בבתי משפט אלו, סביר שהיה בהלם, ויוצא נגד ההפקרות. (ראה בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות). ועדת סלונים נבו מצאה ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין.
.
פקידי הרווחה פוגעים רבות באזרחים נורמטיביים, הורים טובים ומסורים אשר אירועים בחייהם הביאו אותם למצוקה זמנית, קבועה כלשהי. הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא בעיקר נפשית שכן פקיד הרווחה לא פעם משאיר אחריו משפחה מפורקת ובני משפחה חרדים לגורל בן משפחתם שהוצא מהבית שאולי אפילו אינם יכולים לפגוש אותו (ראה משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין). פקידי הרווחה יטענו כי הם פועלים לטובת הילד/חסוי.
.פקידי הרווחה מפקירים את הנזקק לאחר שהוצא מביתו
מה קורה עם הילד/חסוי לאחר שהוצא מהבית? האם פקיד הסעד מוודא שטוב לו? מתברר שלא. בפנימיית "בני ארזים" לדוגמא צולמו מדריכים צועקים על הילדים, משפילים אותם, ואוחזים בהם בתוקפנות, גם בפנימיית "בית טף" העידו ילדים על אלימות כלפיהם ממדריכים. עדות נוספת מצולמת היא של ילדה בת 12 אשר הוטרדה מינית במשפחת אומנה. הילדה פנתה קודם ללשכת הרווחה אך אלו גנזו את התיק.
דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר ( שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר מספרת על הרווחה: " אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי".
דוגמאות נוספות הם האירועים של הכוויות הקשות של פעוטה במעון יום בנתניה, או פרשת המין בבית ספר יסודי באשדוד . שירותי הרווחה לא ביצעו שום פעילות בירור או מניעה בעניין גם לאחר שנים.
.
כל מקרים אלו ועוד רבים נחשפו לא ע"י משרד הרווחה והם מעידים על התעללות בנערים במוסדות רווחה או בפיקוח משרד הרווחה הלקוי. ישנם ודאי עוד מקרים רבים שלא נחשפו של ילדים רבים שהוצאו מהבית ע"י הרווחה וסובלים.

טיפול בילד בפנימיית בני ארזים

משרד הרווחה פועל בשיטת המוסר הכפול. כלפי המשפחות במצוקה הוא פועל ביד קשה, מפרק והורס משפחות, גורם לכאב וצער להורים ולילדים, מסלף תסקירים על מנת להוציא את הילד מהמשפחה כל זאת תחת הסיסמה "טובת הילד". ואילו אם קורה אירוע כאשר הילד באחריות מוסד ציבורי כלשהו או אחר, התייחסות המשרד היא מעקב מזערי ורשלני.
מתברר שטובת הילד אינה מטרת המשרד. ישנם שיקולים זרים כגון: השלמת מכסות באימוץ בפנימיות, שמירה על תקנים של עובדי המשרד והגדלתם, ועוד.

משרד הרווחה ימשיך ככל יכולתו בשיטות לעיל כל עוד יש חיסיון על פעילותו, ודיוני בתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. ניתן ע"י חקיקה מתאימה לפרסם את הדיונים תוך שמירת פרטיותם של בעלי הדין.

קישורים:

לשכת הרווחה עיריית תל אביב - פקידת הסעד עינת צור הורשעה בתאונת "פגע וברח"

שנת 2003 - עובדת ציבור, פקידת סעד, ועובדת סוציאלית, אשר האדם הסביר חושב, שייעודה הוא לעזור לאנשים, להעניק להם סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, פוגעת בשני אנשים ונוטשת בלא להגיש עזרה.

להלן קטע מתוך גזר הדין של פקידת הסעד עינת צור מלשכת הרווחה תל אביב שהורשעה בתאונת פגע וברח:

"הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות שבכתב האישום. מדובר בתאונת דרכים במהלכה, פגעה הנאשמת בשני הולכי רגל, שהיו על מעבר חציה והיא גרמה להם חבלות. הנאשמת הגם שהיתה מעורבת בתאונה, כאמור לעיל, נטשה את המקום, בלא למסור את פרטיה לנפגעים ובלא להגיש להם עזרה.

מזירת התאונה נסעה הנאשמת לביתה. ברם, זמן קצר לאחר הגעתה הביתה, הדביקו אותה שוטרים, שחשו ללכוד את הנאשמת, על פי פרטי מכוניתה שנמסרו על ידי עוברים ושבים. מטעם התביעה הוגשו לי הרשעות קודמות של הנאשמת. מתברר, כי היא אוחזת בהגה מזה 28 שנים, לחובתה 13 הרשעות קודמות, מתוכן 9 מסוג ברירת משפט, שתי תאונות דרכים ושלוש עבירות בעלות אופי טכני ומס' עבירות בעלות אופי בטיחותי מובהק."

קישורים:

פנימיית "בני ארזים" בראשון לציון - השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות

ספטמבר 2008 - פנימיית בני ארזים ממוקמת בראשון לציון בניהולה של הפסיכיאטרית ד"ר שולמית בלנק. שיחות עם נערים המטופלים, וכן הצילומים במצלמה נסתרת מראים כי הנערים עוברים השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות. בפנימיה ישנו חדר באורך של 2 מטר, ללא חלונות אוורור ונקרא: "חדר רגיעה".

בראיון אומר אחד הנערים: "כשמדריך וילד נכנסים למקום הזה וסוגרים את הדלת, את יכולה לשמוע צרחות שאת רק יכולה לדמיין מה קורה שם בפנים, ואין מי שיראה ויגיד ויבוא ויגיד 'זה לא בסדר' ... שוברים שם אנשים". הנערים טוענים כי מציעים להם תרופות פסיכיאטריות בפנימיה. אמא שבתה בפנימיה אומרת: "לא ידעתי לאיזה גיהנום אני נכנסת".

תגובת 'בני ארזים' : "התערבות פיסית בפירוש אינה ענישה, וכמוה גם לא "חדר הרגיעה" במרכז הטיפולי, בו נעשה שימוש לעתים נדירות בפיקוח מדריך" .
.

.המועצה לשלום הילד פנתה בעבר למשרד הרווחה בעקבות דיווחים על שיטות טיפול אלימות בפנימיה הטיפולית "בני ארזים". "יש לציין כי הבעיה היא הרבה מעבר לכתבת תחקיר מסוימת, או לסצנה מחרידה כזו או אחרת של יחס לילדים", כתב יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן אל מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', "מדובר למעשה במוסד פרטי לחלוטין שהגדרתו לא ברורה, השיוך שלו לגורם ממלכתי מפקח, לוטה בערפל, החוקיות של החזקת חלק מהילדים השוהים במקום טעונה בדיקה יסודית, וזהות הגורמים המפקחים על המסגרות ויכולת הפיקוח הממשי שלהם על המתרחש במקום, מעלה סימני שאלה רבים", קבע.

נקודות:

בפנימיות משרד הרווחה צועקים על הילדים, אוחזים בהם באופן מכאיב, וסוגרים אותם מידי פעם ב"חדרי רגיעה".
הורה השולח את ילדו לפנימיה לא מודע לדברים הקשים אותם עובר הילד בפנימיה.
כאשר הילד סובל בפנימיה של משרד הרווחה ההורה חסר אונים בלעזור לו.
בפנימיות מציעים לילדים תרופות פסיכיאטריות.

קישורים:

עדויות על התעללות קשה במוסדות משרד הרווחה בחוסים חסרי ישע - משרד הרווחה מטייח - אוקטובר 2010 - חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ביקרה במעון חוסים, הזדעזעה מהתנאים...
בני ארזים - שיטת המקל - שיטת טיפול אגרסיווית ומעוררת מחלוקת הכוללת משטר נוקשה של סנקציות ואיומים, ואפילו ניתוק זמני של הילד מהוריו , רן רזניק הארץ , מרץ 2003 - ד"ר שולמית בלנק, פסיכיאטרית המטפלת בהפרעות נפשיות קשות של ילדים, יודעת בדיוק מה המקור לצרותיהם: אובדן הכוח והסמכות של ההורים. מכאן נגזרת שיטת טיפול אגרסיווית ומעוררת מחלוקת הכוללת משטר נוקשה של סנקציות ואיומים, ואפילו ניתוק זמני של הילד מהוריו. ההצלחות מרשימות, אבל הוויכוח בעיצומו...
התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה
אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
הונאות משרד הרווחה: הפרטת פנימיות הרווחה – המודל העסקי
הונאות משרד הרווחה: הוצאת ילדים מהבית על מנת למלא מכסות במוסדות, כדי שלא להפסיד תקציבים. , רוני אלוני סדובניק , נובמבר 2009 , nrg
יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה
בג"ץ בית הכלא - מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009
ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית
הונאות משרד הרווחה - מדיניות מכוונת של הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים
פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יום שבת, 10 בינואר 2009

הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בת ים בניהולה של רחל וידל

עבדה בלשכת הרווחה בבת ים בניהולה של רחל וידל כדי לפרנס את ילדיה, הושפלה, נאנסה, עברה התעללות ממושכת, ונקלעה למצוקה כלכלית ונפשית.

לקוח מתוך אתר YNET : שמונה שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בבת ים - מרץ 2008 , (מנהלת הלשכה רחל וידל).

8 שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו.

אברהם יששכר, עובד בלשכת הרווחה בבת-ים , איים לפטר את האישה אם לא תקיים עמו יחסי מין. באחת מפגישותיהם תקף אותה, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואנס אותה. בביהמ"ש טען כי היא זו שכפתה עצמה עליו, אולם השופטים קבעו כי הוא ניצל את מצוקתה: "המתלוננת נאלצה לספוג חרפתה ולשתוק כדי לתת פת לחם בפי ששת ילדיה הקטנים".
שמונה שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצויים - זה עונשו של אברהם יששכר (60) מראשון-לציון, עובד סוציאלי מלשכת הרווחה בבת-ים שאנס עובדת אחרת בלשכה, ביצע בה מעשים מגונים והטריד אותה. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ה') את עונשו.השופטים התחשבו במצבה הקשה של המתלוננת, אם ל-6, שהפסיקה לעבוד בעקבות המקרה ונקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה. מגזר הדין עולה כי האיש נהג להטריד את האישה, בשנות ה-40 לחייה, שעבדה תחתיו. הוא נהג לחבקה ולנשקה בניגוד לרצונה במהלך שהותם במשרד, ואף הציע לה לקיים עמו יחסי מין במהלך פגישות עבודה בינהם. כשסירבה, איים כי יפטר אותה מעבודתה אם לא תיעתר לדרישותיו.מפרטי ההתעללות עולה כי יששכר אנס את האישה באחת הפגישות בינהם, לאחר שניסתה להיאבק בו. הוא הפעיל עליה כוח, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואז ביצע בה את זממו.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

ניהול מופקר - מבזה כבוד האדם

בעדותו בבית המשפט טען יששכר כי המתלוננת היא זו שכפתה עליו לקיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונו, אולם השופטים דחו את טענותיו וקבעו כי מעשיו היו חמורים במיוחד על רקע העובדה שניצל את יחסי המרות בינו ובין המתלוננת. "יש לשקול לחומרת נאשם את ההטרדות והמעשים המגונים שבאמצעותם התאנה למתלוננת, אשר נאנקה תחתיהם במקום עבודתה, באופן עקבי וממושך תוך ניצול יחסי מרות ששררו בינהם."כל זאת על דרך הפעלתו של מעין 'סיר לחץ' עד כדי יצירת מצב דברים, בו נאלצה המתלוננת לספוג חרפתה ולשתוק, הכל כדי לתת פת לחם בפי שש ילדיה הקטינים שסמוכים היו על שולחנה באותה עת", קבעו.
הרכב השופטים - ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב ורענן בן-יוסף - אף החליט להעתר לבקשתה של התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, להחמיר בעונשו של האיש בשל המעשם הקשים בהם הורשע. בבית המשפט טענה גולדנברג כי יש להתחשב במצבה הקשה של המתלוננת ש"עולמה חרב עליה".לדבריה, ההתעללות פגעה באישה פיזית ונפשית, והיא סובלת כיום מסיוטים ומפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. בנוסף, היא הפסיקה לעבוד בשל המקרה, צברה חובות כבדים והיא אינה מצליחה עוד לפרנס את ילדיה.

נקודות:

האדם הסביר חושב, שייעודה הוא של לשכת הרווחה , להעניק לאנשים סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, ואולם מתברר כי בלשכת הרווחה נעשים דברים קשים נגד אנשים חלשים, ניצול המצוקה של האזרח, העובד.
העובדים הסוציאלים לא הבחינו במצוקתה הקשה של העובדת לידם ואיתם בלשכה. אסור לבטוח כי יבחינו במצוקתם של לקוחותיהם, ומטופליהם.

הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

קישורים: