האזרח התמים הבא ללשכת הרווחה העירונית לקבלת סיוע סוציאלי מצפה לייעוץ, גישור ופישור בין צדדים, הכוונה, אבחון בעיות, הדרכה ועוד. האזרח מצפה כי הסיוע ינתן במסירות, בהגינות, בתאום ובהסכמה. המטרה היא לקבל סיוע על מנת לשפר את מצבם הסוציאלי של בני המשפחה.
בלשכת הרווחה העירונית הסיוע לעיל אינו מקובל ואינו מוכר. לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים בלשכת הרווחה העירונית ישנם הגדרות ואמצעים אחרים ברורים ונוקשים. פקיד הסעד רואה מולו קוקטייל של כלים שיפוטיים, מוסדות רווחה, הורים ביולוגים, ילדים, אפוטרופוסים, משמורנים, הסדרי ראייה, צווי בית משפט, פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום, אימוץ סגור ועוד. פקיד הסעד ישנה מצבם האישי כל אחד מבני המשפחה. לדוגמה: מינוי עמותה כאפוטרופוס על הילד, המשמורן תהיה פנימיה של משרד הרווחה, ויהיו הסדרי ראייה של הילד עם ההורים הביולוגים (שהיו אבא ואמא ..) אחת לחודש.
דוגמה לכך היא הסיפור שספרה חברת הכנסת מרינה סולודקין אודות סבתא אשר פנתה ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע סוציאלי, פקיד הסעד שלח את הילדה לאימוץ סגור. הסבתא לא העלתה על דעתה "סיוע" כזה ולמעשה איבדה את הנכדה.
הכלי של פקיד הסעד לקבע את השינוי ולתת לו תוקף חוקי הוא השופט בבית משפט לענייני משפחה.
פקיד הסעד יודע שקשה לאימא ולאבא לקבל את השינוי בכפייה במשפחה, לכן ישאף פקיד הסעד להוציא מחזקתם את הקטין, ויקבע הסדרי ראיה. אם ההורים יפרו את צו בית המשפט ויבקרו את בנם בפנימיה שלא כמוגדר בהסדרי ראיה, הרי יש פה הפרה של צו בית משפט, פקיד הסעד יגיש תלונה במשטרה נגד ההורים, ו/או ישלח את הילד לפנימיה סגורה יותר. אם הילד לא ישתף פעולה בפנימיה יקבל טיפול פסיכיאטרי,או ישב ב"חדר רגיעה", ו/או אחיזות ריסון מכאיבות ומשפילות מוכרות ע"י משרד הרווחה. אם ההורים לא ירצו למסור את בנם לאימוץ סגור, פקיד הסעד יבוא עם שוטרים לקחת את הילד. ידוע על אמא אשר היתה פוגשת בנה במשפחת אומנה אחת לשבוע. בעקבות החמרה במצבו הנפשי פיסי לא החזירה אותו למשפחת האומנה. פקיד הסעד התלונן במשטרה נגד האם על חטיפה. התברר לאם כי בנה קיבל טיפולים פסיכיאטריים קשים ללא ידיעתה.
פקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה, ללא הפרעה או ביקורת, בניגוד לנהלי רווחה
, באמצעות צווי בית משפט לענייני משפחה. הכל נעשה בסתר, רחוק מעיני הביקורת הציבורית מאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לענייני משפחה. שופט בית משפט לענייני משפחה חסר אונים ואינו מסוגל לקבל החלטות ללא פקיד הסעד.ידוע על עשרות הורים שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.
על מנת לתת תוקף מוסרי למעשי פירוק המשפחה והפגיעה הנפשית בבני המשפחה המפורקת פקיד הסעד יכתוב תסקיר רכילותי, רווי דברי בלע, רצח אופי, שקרים, פברוקים, ועוד. בכך יצדיק פקיד הסעד את פעולותיו ויטען כי פעל ל"טובת החסוי/קטין". פקיד הסעד יכתוב את דברי הבלע והרכילות נגד בעלי הדין אשר אינם חושבים כמוהו על מנת להשחיר את פניהם כדי שלא ישמעו דעתם וכדי לשבור את רוחם. הוא יעצים עניינים פעוטים, ויקל בעניינים מהותיים. לדברי הבלע והפברוקים בתסקיר יתרון נוסף, בית המשפט רואה בפקיד הסעד דמות מקצועית ואובייקטיבית לכן חובת ההוכחה על בעלי הדין שפקיד הסעד טועה ומטעה, כמו כן לבית המשפט לא נדרשות ראיות על מנת לקבל החלטות ולהוציא
צווים. בני המשפחה יוצאים מ"הדלתיים הסגורות" של בתי משפט אלו כשהם המומים וידיהם על ראשיהם. אזרח מן השורה אשר היה רואה את הטמטום בבתי משפט בדלתיים סגורות אלו היה נשאר בפה פעור. בכתב תביעה של אזרחית עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי על לשון הרע בתסקיר נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
אם יבוא ההורה או עיתונאי חוקר ויטען כי בעצם החסוי סובל במצב החדש שיצר פקיד הסעד. פקיד הסעד ינקום ויתעלם, אך לא יתמודד עם הבעיה שנוצרה בעקבות פעולותיו, שלא יראה חלילה כי הוא גרם לבעיה. ידועה החשיפה של העיתונאי החוקר אמנון לוי על התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר", משרד הרווחה התלונן במשטרה נגד העיתונאי (תלונה שנדחתה) מתוך נקמה ואיתות אזהרה לעיתונאים אחרים. מקרה נוסף הוא הטרדות מיניות במשפחת אומנה בילדה בת 12 אשר לשכת הרווחה התעלמה מפניות הילדה. הילדה אזרה חיל צילמה את המטריד והתלוננה נגדו במשטרה.
המשפחה תופתע לגלות את המוסר הכפול של פקיד הסעד אשר היה נוקשה ומחמיר וזריז בתחילה להוציא את הילד/חסוי מהבית, ועתה לאחר החלטת בית המשפט, פקיד הסעד אדיש ורשלן למצוקת הילד/חסוי הגדולה שבעתיים בפנימיה , הכל נקלה בעיניו.
סוף דבר - ה"טיפול" של רשויות הרווחה הנו בכפייה מורכב ומסורבל, כרוך בהוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש, וסבל לאורך שנים ארוכות. ספק רב מאוד אם טיפול כפייתי זה מועיל.
קישורים:
בלשכת הרווחה העירונית הסיוע לעיל אינו מקובל ואינו מוכר. לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים בלשכת הרווחה העירונית ישנם הגדרות ואמצעים אחרים ברורים ונוקשים. פקיד הסעד רואה מולו קוקטייל של כלים שיפוטיים, מוסדות רווחה, הורים ביולוגים, ילדים, אפוטרופוסים, משמורנים, הסדרי ראייה, צווי בית משפט, פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום, אימוץ סגור ועוד. פקיד הסעד ישנה מצבם האישי כל אחד מבני המשפחה. לדוגמה: מינוי עמותה כאפוטרופוס על הילד, המשמורן תהיה פנימיה של משרד הרווחה, ויהיו הסדרי ראייה של הילד עם ההורים הביולוגים (שהיו אבא ואמא ..) אחת לחודש.
דוגמה לכך היא הסיפור שספרה חברת הכנסת מרינה סולודקין אודות סבתא אשר פנתה ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע סוציאלי, פקיד הסעד שלח את הילדה לאימוץ סגור. הסבתא לא העלתה על דעתה "סיוע" כזה ולמעשה איבדה את הנכדה.
הכלי של פקיד הסעד לקבע את השינוי ולתת לו תוקף חוקי הוא השופט בבית משפט לענייני משפחה.
פקיד הסעד יודע שקשה לאימא ולאבא לקבל את השינוי בכפייה במשפחה, לכן ישאף פקיד הסעד להוציא מחזקתם את הקטין, ויקבע הסדרי ראיה. אם ההורים יפרו את צו בית המשפט ויבקרו את בנם בפנימיה שלא כמוגדר בהסדרי ראיה, הרי יש פה הפרה של צו בית משפט, פקיד הסעד יגיש תלונה במשטרה נגד ההורים, ו/או ישלח את הילד לפנימיה סגורה יותר. אם הילד לא ישתף פעולה בפנימיה יקבל טיפול פסיכיאטרי,או ישב ב"חדר רגיעה", ו/או אחיזות ריסון מכאיבות ומשפילות מוכרות ע"י משרד הרווחה. אם ההורים לא ירצו למסור את בנם לאימוץ סגור, פקיד הסעד יבוא עם שוטרים לקחת את הילד. ידוע על אמא אשר היתה פוגשת בנה במשפחת אומנה אחת לשבוע. בעקבות החמרה במצבו הנפשי פיסי לא החזירה אותו למשפחת האומנה. פקיד הסעד התלונן במשטרה נגד האם על חטיפה. התברר לאם כי בנה קיבל טיפולים פסיכיאטריים קשים ללא ידיעתה.
פקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה, ללא הפרעה או ביקורת, בניגוד לנהלי רווחה
, באמצעות צווי בית משפט לענייני משפחה. הכל נעשה בסתר, רחוק מעיני הביקורת הציבורית מאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לענייני משפחה. שופט בית משפט לענייני משפחה חסר אונים ואינו מסוגל לקבל החלטות ללא פקיד הסעד.ידוע על עשרות הורים שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.על מנת לתת תוקף מוסרי למעשי פירוק המשפחה והפגיעה הנפשית בבני המשפחה המפורקת פקיד הסעד יכתוב תסקיר רכילותי, רווי דברי בלע, רצח אופי, שקרים, פברוקים, ועוד. בכך יצדיק פקיד הסעד את פעולותיו ויטען כי פעל ל"טובת החסוי/קטין". פקיד הסעד יכתוב את דברי הבלע והרכילות נגד בעלי הדין אשר אינם חושבים כמוהו על מנת להשחיר את פניהם כדי שלא ישמעו דעתם וכדי לשבור את רוחם. הוא יעצים עניינים פעוטים, ויקל בעניינים מהותיים. לדברי הבלע והפברוקים בתסקיר יתרון נוסף, בית המשפט רואה בפקיד הסעד דמות מקצועית ואובייקטיבית לכן חובת ההוכחה על בעלי הדין שפקיד הסעד טועה ומטעה, כמו כן לבית המשפט לא נדרשות ראיות על מנת לקבל החלטות ולהוציא
צווים. בני המשפחה יוצאים מ"הדלתיים הסגורות" של בתי משפט אלו כשהם המומים וידיהם על ראשיהם. אזרח מן השורה אשר היה רואה את הטמטום בבתי משפט בדלתיים סגורות אלו היה נשאר בפה פעור. בכתב תביעה של אזרחית עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי על לשון הרע בתסקיר נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.אם יבוא ההורה או עיתונאי חוקר ויטען כי בעצם החסוי סובל במצב החדש שיצר פקיד הסעד. פקיד הסעד ינקום ויתעלם, אך לא יתמודד עם הבעיה שנוצרה בעקבות פעולותיו, שלא יראה חלילה כי הוא גרם לבעיה. ידועה החשיפה של העיתונאי החוקר אמנון לוי על התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר", משרד הרווחה התלונן במשטרה נגד העיתונאי (תלונה שנדחתה) מתוך נקמה ואיתות אזהרה לעיתונאים אחרים. מקרה נוסף הוא הטרדות מיניות במשפחת אומנה בילדה בת 12 אשר לשכת הרווחה התעלמה מפניות הילדה. הילדה אזרה חיל צילמה את המטריד והתלוננה נגדו במשטרה.
המשפחה תופתע לגלות את המוסר הכפול של פקיד הסעד אשר היה נוקשה ומחמיר וזריז בתחילה להוציא את הילד/חסוי מהבית, ועתה לאחר החלטת בית המשפט, פקיד הסעד אדיש ורשלן למצוקת הילד/חסוי הגדולה שבעתיים בפנימיה , הכל נקלה בעיניו.
סוף דבר - ה"טיפול" של רשויות הרווחה הנו בכפייה מורכב ומסורבל, כרוך בהוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש, וסבל לאורך שנים ארוכות. ספק רב מאוד אם טיפול כפייתי זה מועיל.
קישורים:
- כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
- עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
- התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
- בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
- האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
- משרד הרווחה - הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
- משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין
- שירותי הרווחה - עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
- התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה
- משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
- "תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
- ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
- הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק
- אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
- פנימיית בני ארזים בראשון לציון - השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות
- השופט בוקובסקי: פקידות הסעד פעלו באופן מניפולטיבי, תוך הטעייה, רמיה והונאה ראה (החלטה)
- פקיד הסעד ובית משפט לענייני משפחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה