לורי שם טוב לקראת שנה במעצר עקב: "מילים עלולות לפגוע"

לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 בליווי תעמולה תקשורתית, ב- 06.04.2017 הוגש כתב אישום שעיקרו על פרסומים מכפישים שלכאורה פרסמו על שופטים ועובדי ציבור ברשת האינטרנט.
ב- 26.10.2017 החליט שופט המחוזי אברהם הימן על מעצרם עד תום ההליכים. עיון בחלטת השופט הימן מוביל לסיבת מעצרם הממושך עקב: "מילים עלולות לפגוע", אמירה פטתית שאין שום דוגמא או תוכן מאחריה. צבי ומוטי הועברו למעצר בית בפיקוח בדצמבר 2017, שם טוב עדיין במעצר משום שק. המבחן פסל את המפקחים שהוגשו לפקח על שם טוב.
ב- 07.01.2018 התקיים דיון הארכת מעצר מעבר ל- 9 חודשים מיום הגשת כתב אישום בעניינה של שם טוב בפני שופט העליון אורי שהם.
השופט שהם בנחרצות בטרם שמע את נציגי הפרקליטות והסנגוריה אמר: "ללא תסקיר חיובי ועם אפשרות למצוא מפקחים וערבים מתאימים אין מצב שהיא תשוחרר" (ראה פרוטוקול מצורף בש"פ 10235/17 מיום 07.01.2018 עמוד 2 שורה 6).
אורי שהם קיבל החלטה לפגיעה בזכויותיה החוקתיות לכבוד וחירות של הגברת לורי שם טוב בטרם שמע את באי כח הצדדים, ולא התייחס בהחלטתו לטיעוני עו"ד יהונתן רבינוביץ' לשחרר שם טוב משום שיש מקרים חמורים מאלו שבהם העצירים שוחררו.

הרדיפה אחר לורי שם טוב כנפגעת רווחה

רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה ידועות ברדיפתן האכזרית אחר אמהות נפגעות רווחה שחושפות את העוולות שגורמות להן רשויות הרווחה. דוגמאות לכך ניתן לראות מסיפורה של רעות איש שלום ילדת רווחה מאומצת שנרדפה בבגורותה ע"י רשויות הרווחה שרצו לקחת ממנה ילדיה עד שנרצחה. דוגמא נוספת הוא סיפורה של האמא עדן רכטר שנרדפה ע"י רשויות הרווחה שרצו לקחת ילדיה עד למותה הטראגי.
הרדיפה האכזרית חסרת המעצורים של רשויות הרווחה אחר אמהות חושפות העוולות נובעת בשל הכסף הרב שיש בתעשיית הרווחה. מדובר בתעשייה של נוצאת ילדים וקשישים מהבית, השתלטות על עזבונות קשישים באמצעות אפוטרופסית, כספים למוסדות סיעוד ורווחה, סמים פסיכיאטריים, ועוד כספים למאבחנים ומטפלים. כאשר בקצה המטופל נזרק למוסד ומסומם בסמים פסיכיאטריים. ההתנהלות המופקרת מקבלת גיבוי משופטי נוער ומשפחה, ופקידי סעד ראשיים, בעלי סמכויות נרחבות, מאחרי דלתיים סגורות המשמשים בתפקידם עשרות שנים.

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 - מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" - לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

אילנה ביסמוט: אני לא ביוב. אני בן אדם שקוף. תעצרו את העוול של חטיפת הילדים

המערכת" עם מוטי לייבל - אנו לא ביוב אנחנו הורים שקופים.
5/2/15 בקמפיין העובדים הסוציאליים הם קראו ל"מטופלי" משרד הרווחה "הביוב של המדינה".
העובדים הסוציאליים מובילים קמפיין יחצני, לשנות את תדמיתם מחוטפי ילדים ל"מצילי האומה", ובמסגרת זו שכרו את שירותיה של מיקי חיימוביץ, שלא טרחה לראיין הורים נפגעי טרור משרד הרווחה.
בתוכנית של העיתונאי מוטי לייבל, הוא נותן פתחון פה ובמה להורים נפגעי טרור משרד הרווחה. הורים שקופים שהעובדים הסוציאליים חטפו מהם את ילדיהם, תוך השמצות ועלילות איומות והפכו את ההורים לשקופים.
המערכת, בהנחייתו של מוטי לייבל, היא תוכנית לא ערוכה, בה מדברים ההורים אחד אחרי השני, ומספרים את סיפורם הכואב.
הקשיבו לדבריה הכואבים של האם אילנה ביסמוט ותשפטו בעצמכם, מי הביוב של המדינה.
"באתי לדבר בתור אמא, בתור אישה מוכה, שלא מגיע לי שהרווחה ישבו עלי וימררו את חיי במשך 5 (חמש!) שנים. לא עשיתי שום דבר רע, חוץ מלהיות פגועה. הגרוש שלי יושב היום בבית הסוהר על מה שהוא עשה לי, והטענה שלכם, שאם לא יכולתי להגן על עצמי, איך אוכל להגן על הילדים שלי?
זה משפט כואב ומרסק. לא עשיתי מעולם שום דבר רע. לא ישבתי בבית סוהר, אבל אתם רציתם לשלוח אותי למקום שאנשים ישבו בבית סוהר, בגלל שעישנתי קנאביס שרופא רשם לי אותו, רופא אמר לי לעשן כי הייתי במצב של אנורקסיה. הייתי בתת תזונה. הייתי כל הזמן רועדת, לא ישנה. הרופא אמר לי לקחת, ואתם שמתם אותי במקום שלא היה מגיע לי להיות בו. אני שמרתי על הילדים שלי. יש לי שני ילדים בבית אבל את הגדול איבדתי, ואני לא יכולה לקחת אותו לרופא. חודשיים לא לוקחים את הילד לרופא, איך קורה דבר כזה, שאמא לא יכולה לקחת את הילד שלה לרופא? אמרו לי שאם אני אעז לא להחזיר את הילד למוסד, יקחו לי את שני הילדים הקטנים שלי.
איזה אמא נורמלית לא תיפול על הדברים האלו, שאם אני לא אקח את הילד שלי לפסיכולוג, אחרי שלקחתם את הילד הגדול, והוציאו על הילד הגדול צו מסוכנות, שהוא ילד טוב. לא היה מגיע לו. הרווחה רוצה לקחת את הקטנים שיעברו את זה גם. לא מגיע להם. תעצרו את העוול שקורה. אתם לא קראתם לאף אחד מאיתנו. מה איתנו? אני לא ביוב. אני בן אדם. בן אדם שקוף, אבל בן אדם. אין לי כסף להילחם במערכת המושחתת והמגעילה הזאת."
העיתונאי מוטי לייבל, מסכם את הדברים, לקחתם לאילנה את הילד וקראתם לה הביוב של המדינה. רשת הוא הביוב של המדינה!

דו"ח מכון חרוב: משרד הרווחה - מתכון להיכשל בבגרות

אפריל 2011 - דו"ח מכון חרוב - סיכוי ילדים מטופלי משרד הרווחה להיות זכאים לתעודת בגרות פחותים בין 50% ל- 90%

ממצאי דו"ח מכון חרוב: ילדים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה הצביעו על שיעורי הצלחה בבגרות הנמוכים באופן משמעותי משל אלו שלא הוצאו מביתם.

בעוד שסה"כ ילידי 89 היו זכאים כ- 47% לבגרות הרי שלילדים באומנה היה סיכוי  נמוך להשיג תעודת בגרות 22.5%,  לילדי הפנימיות נמוך עוד יותר 11.9% , ולחסות הנוער נמוך מאוד 4.3%, ילדים שטופלו ע"י הרווחה בקהילה כ- 15% זכאים לתעודת בגרות.

המסקנה היא שאם הילד נהיה מטופל של משרד הרווחה סיכויו לקבל תעודת בגרות פוחתים בין 50% ל- 90%

זכאות לבגרות בקרב ילידי 1989 (מדו"ח מכון חרוב אפריל 2011)

רווחה עם מקסימום כוח ואפס חמלה - רשויות הרווחה סותמות פיהם נפגעי מדיניות הרווחה

רווחה עם מקסימום כוח ואפס חמלה , אסתר הרצוג , ynet , פורסם: 22.06.09

את חוסר האונים של אשה דלת אמצעים מול עוצמה חסרת רסן של שירותי הרווחה, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון נוכח השלטון הדורסני

בסוף השבוע האחרון דווח על "תקיפת עובדת סוציאלית ואיומים על עובדות נוספות". בכתבה הציגו את העובדות הסוציאליות כ"קורבנות", ואת ה"מטופלת" כאשה אכזרית ומסוכנת, שאף הסתייעה ב"מספר נשים" ש"המתינו לקורבנותיהן". הסיפור הוצג כעובדה מוגמרת: אין "חשד" לתקיפה, אלא "תקיפה" בפועל, וחמור מכל: אין צד שני. הסיפור חד-צדדי ובו גרסת מחלקת הרווחה, עובדותיו, מנהל המחלקה והנהלת העירייה בלבד. אין פתחון פה לאם, שהיא כנראה יותר פושעת מאחד כמו יגאל עמיר, שזכה לבמה תקשורתית נרחבת. אין פתחון פה ל"נשים" שהפגינו נגד החלטות והתנהלות פקידות הסעד במחלקה ביחס ל"מטופלת" ה"תוקפת". יש רק קול אחד: קולו של ממסד הרווחה והדי מערכות התמיכה השלטוניות: המשטרה והנהלת העירייה.

קל מאוד להימנע מפרסום תגובת ה"תוקפת". מי היא בסך הכל? אשה ענייה, חסרת אמצעים וקשרים. היא "מטופלת" של מערכת הרווחה.

קשה להבין כמה עיוות, כמה אטימות וכמה חוסר הגינות יכולים לבוא כך לידי ביטוי אם לא מכירים את העובדות. אין להתפלא על כך שהרושם המתקבל הוא של אכזריות בלתי נתפשת של "מטופלת", הגומלת בטובה תחת רעה למי שכל פשען הוא שביקשו לטפל בה, כלומר לסייע לה, כלומר להיטיב עמה.

ההצגה המגמתית והמעוותת תשיג, ככל הנראה, את המצופה ממנה: בית המשפט כבר יידע מה שהוא צריך לדעת: מדובר באשה שיש להרחיק מהציבור, מפקידיו ובהכרח גם מילדיה, שהרי חזקה עליה שלא תהסס לתקוף גם את ילדיה ולא רק את הפקידים ה"מיטיבים" עמה.

הציבור לא יידע שבן-זוגה לשעבר של האשה היה אלים כלפיה, וכי יש לו רקורד מרשים של פשיעה בעבר ובהווה, שהוא ישב בכלא 9 שנים, בין השאר על "מעשי סחיטה בכוח, גרימת חבלה של ממש ותקיפה". ואיך יידעו מי שמניחים שפקידי הסעד דואגים לילדים שהוריהם מתעללים בהם, כי פקידת הסעד התפרצה לביתה של האשה בשעת לילה מאוחרת בליווי שוטר, תוך שהיא משקרת לה בטענה שבאה לבד ואין בכוונתה לקחת את ילדיה, בעוד שהיא לוקחת אותם ומעבירה אותם למרכז חירום?!

את הטיפול ה"מקצועי" והאלים היא ביססה על תלונות שהגבר הגיש נגד אשתו לשעבר על אלימות כלפי הילדים. אך 22 התלונות נסגרו כולן על ידי המשטרה ו"לא נמצאה אשמה פלילית" במעשיה ועד היום לא הוגש כל כתב אישום נגדה. האם אפשר שפקידי הסעד פוחדים מהאבא האלים ומעדיפים לקחת, כדרישתו, את הילדים מחזקת אמם?

ואני תוהה מי מבין הקוראים לא היה עלול לאבד את קור הרוח והשליטה העצמית כשהוא או היא עומדים מול סוללת פקידי רווחה ועמיתיהם: יועצים, פסיכולוגים ועוד, המחליטים לקחת את ילדיהם מהם, על לא עוול בכפם? כאשר פוגעים ביקר להם מכל? כאשר מרחיקים את ילדיהם לחזקת אביהם הפושע או למוסד? מי היה מסוגל לשמוע את הקביעה המזעזעת והנחרצת של פקידת סעד כשהיא מגובה בקבוצה רבת כוח בתוך החדר, ובהיררכיה של משרד הרווחה, במערכות ממסד כוחניות כמו בית משפט, משטרה ורשות מקומית? שיקומו מי שלא היו מאבדים את קור רוחם עד כדי בכי מר, תחנונים והתפרצות מול אנשים שאטמו את ליבם ובלא טיפת חמלה ובחסות מערכות כוח אימתניות מחסלים את קיומם כהורים וכבני אנוש בעלי רגשות עמוקים לילדיהם.

את חוסר האונים המוחלט של אשה דלת אמצעים ושל ילדיה הקטנים, מול עוצמה חסרת רסן, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון ובעליבות מול פקידות הרווחה ומביאה את גרסתו של שלטון דורסני, ושיילכו הילדים ואמם לעזאזל.

כך יכול ממסד הרווחה האלים להפקיר נשים וילדים לידי גברים אלימים ולהפוך ילדים ל"ילדי מוסדות". כך קורה כאשר "כלב השמירה" של הדמוקרטיה והצדק מציג את הממסד האלים כקורבן ואת האזרחים הנרדפים כפושעים. והציבור? הוא יוכל להמשיך לישון בשקט כשהוא מאמין לגרסאות המסופקות לו בדיווחים מ"טעם" ולהתעלם ממציאות יומיומית ונרחבת, שבתוכה נדרסים ונחמסים החלשים בחברה.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת

קישורים:

 שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה ואיומים בטיפול בתלונות פשעי משרדו - משרד הרווחה לא רק מזלזל בפונים אליו באשר לתפקודם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד ברשויות המקומיות אלא גם מעליל ומאיים על הפונים. מדיניותו התוקפנית של שר הרווחה מאיר כהן הנה לא להתייחס לסעיפי הפניה ולגופם של דברים אלא להכפיש לאיים וגם לממש את האיומים בדרך של ניתוק ילדים מהוריהם, והצבת הילדים במכלאות משרד הרווחה המופרטות. להלן אב המתאר את האלימות של שר הרווחה מאיר כהן ואנשי משרדו נגדו ונגד ילדיו עקב פניה בעניינם...

שר הרווחה מאיר כהן - כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו - ספטמבר 2013 - ברקע פרשת לשכת הרווחה ירושלים שכפתה אמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" וגרמה לקריסת המשפחה. פורסם בעמוד שלם בעיתון כתבת יחצנות לשר הרווחה מאיר כהן להסיט מהעיקר...

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים - רשת ב - אוגוסט 2013 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה...

שר הרווחה מאיר כהן - תוקפנות נגד אשה נכה המוחה על חטיפת בתה מבית חולים ע"י משרד הרווחה

יולי 2013 - מדובר ב- א' שבתה שנולדה ע"י פונדקאית נחטפה מבית חולים מיד לאחר היוולדה ע"י משרד הרווחה, השירות למען הילד. ל- א' לא נמסר מדוע נחטפה הילדה אולם לאחר חודשים של הליכים שיפוטיים החליטה השופטת גאולה לוין לא לאשר לאשה הורות בתואנה שאין קשר גנטי. החלטתה התמוהה של גאולה לוין התבררה גם כלקויה בצביעות משום שהורות אינה מאושרת בפונדקאות גם עם קשר גנטי כגון המקרה של ליטל ללזרי שביחד עם בעלה את איתמר לאחר הליך פונדקאות ארוך ויקר בהודו הביאו בן לעולם. אך למרות שהוא בנם הביולוגי של שני ההורים, דבר שאף הוכח בבדיקת רקמות, המדינה לא מכירה בליטל כאם. מדובר במדיניות דורסנית של שר הרווחה מאיר כהן המהווה פלטפורמה לסחר בילדים ופגיעה בזכות להורות ומשפחה.

 א' ניסתה לברר עם שר הרווחה מאיר כהן מדוע נלקחה בתה ע"י המשרד הראשותו ומהי המדיניות לעניין הפונדקאות אולם מאיר כהן מתחמק באמצעות עוזרים והליכים ביורוקרטיים דורסניים חרף היותה של א' נכה.

להלן פוסט של א' ברשת:

שבוע טוב
ליל שישי במשטרה - תודה לשר הרווחה
חודש שלם שדובר שר הרווחה - אבי בן זיקרי מתעתע בי לגבי פגישה עם שר הרווחה לבסוף הוא התחייב פגישה ביום שישי, יום שישי המיוחל הגיע וקולו של הדובר נדם פגישה לא הייתה, ציידתי את הרכב שלי ושל אחי בשילוט העמדתי אותם מול ביתו של שר הרווחה כאות מחאה ו....... לתדהמתנו הרבה כשבאנו להוציא חפצים מהרכב אין רכב... אנחנו מתקשרים 100 להודיע על גנבת הרכבים
אחרי ברורו חוזר אלינו המוקדן אל תדאגו הרכבים נגררו בהוראת המשטרה לב"ש
זה הזמן שהתחלנו באמת לדאוג: אף אחד לא ניסה לאתר אותנו, לא אזהרה, לא רפורט... ישר גררו.!!!