פרשת הבלוגרים: משפט פסול בדלתיים סגורות

30.05.2018 - פרשת הבלוגרים: החלו דיוני הוכחות בפני כב' השופט בני שגיא באמצע מאי 2018. באופן תמוה החליט כב' השופט שגיא באופן גורף כי כל דיוני ההוכחות יהיו בדלתיים סגורות למרות שמקצת האישומים (הטרדה מינית דרך האינטרנט) מצדיקים דלתיים סגורות.
סגירת הדלתיים תמוהה נוכח הנסיבות הרבות בגינן יש לפסול את המשפט כולו מסיבות רבות:
- נאשמת מספר 1 לורי שם טוב עיינה עד היום במקצת מחומר הראיות. שם טוב כלואה במעצר עד תום ההליכים מזה מעל שנה ולא מתאפשר לה ללמוד את חומר הראיות בתנאי הכלא הקשים. כיצד שופטים אשם שאינו יודע מה האישומים נגדו ומהו חומר הראיות ובניגוד לחוק?
- החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם בניגוד לחוק. המחוקק חייב את היחידה החוקרת לאפשר נוכחות החשודים ועדים מטעמם להיות נוכחים בכל חיפוש ומיוחד בדברי מחשב שהכי קל לשתול שם ראיות.
- האזנות הסתר בוצעו האופן לא חוקי. המחוקק הכיר בסכנה הגלומה בהאזנות הסתר ולכן קבע כי האזנות סתר יאושרו ע"י נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא לתקופה שלא תעלה על שלשה חודשים. בפרשה הנדונה הוצא צו האזנות סתר לשנה וחודש ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי תל אביב. זהו צו לא חוקי ולכן כל ההאזנות פסולות.
- ההתנהלות המשפילה של הפרקליטות נגד הנאשמים: הולכתם אזוקים בידיהם וברגליהם בפומבי לעיני הציבור ולעדשות המצלמות, יוצרים תחושה של תעמולה והתעללות ואי רצון למשפט הוגן.

ישנן עוד סיבות רבות לפסילת המשפט כגון פגיעה בפרטיותם של חשודים ונאשמים ובני משפחותיהם בדרך של הפצת מסמכין אישיים שלא קשורים ךפרשה בתוך חומרי החקירה, השמצות של הפרקליטות נגד נאשמים ומפקחים מטעמם ועוד..

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב - צו האזנות סתר לא חוקיות ופגיעה בפרטיות

מאי 2018 - נציג פרקליטות מחוז תל אביב ביקש צו האזנת סתר תקשורת בין מחשבים מה- 25.11.2015 , מספר צו 188/15. בצו האזנת הסתר שהוגש לסגן הנשיא בית משפט מחוזי ע"י נציג פרקליטות מחוז תל אביב התיר סגן הנשיא האזנת סתר לתקופה מעל שנה וכתב בסעיף 5.ה לצו (מצורף): "אני מתיר ביצוע האזנה כמבוקש בתאריכים: 25.11.2015 עד יום 26.12.2016".
המחוקק ראה חשיבות לפיקוח ובקרה על האזנות הסתר וקבע כי יאושרו ע"י סגן נשיא או נשיא בית משפט מחוזי לתקופה שלא תעלה על שלשה חודשים.
מאידך פרקליטות מחוז תל אביב הוציאה מסגן הנשיא בית משפט מחוזי צו לא חוקי המתיר לרשויות האכיפה לבצע האזנות סתר כרצונן ללא בקרה ופיקוח הקבועות בחוק, ופגיעה חוקתית בכבוד האדם, חירותו וקניינו.
מדובר בריבוי האזנות סתר לא חוקיות. פרקליטות מחוז תל אביב משתמשת בבית משפט מחוזי כזירת פשע להתעללות מתמשכת באזרח כדי להפליל אותו ולהרוס את חייו.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בידיעת היועמ"ש, מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור.
מצורפת תמונה: קטע מצו האזנת סתר לא חוקי שהוצע ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי.

צו האזנת סתר לא חוקי חתום ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי - 25.11.2015

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 - איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא שופט נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

התלונה על כב' השופט מחוזי תל אביב רענן בן יוסף נמצאה מוצדקת

מאי 2018 - נציב תלונות הציבור על שופטים הצליח לאחר שלשה חודשים לפענח את שארע בדיון הקצרצר ב- 25.02.2018 של לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי. בדיון שהחל בפתאומיות באיחור של שעה ווחצי ונמשך כ- 3 דקות, לא היה ברור מי השופטים שהקריאו לגב' שם טוב את פסק הדין.
נציבות תלונות על שופטים כהרגלה עשתה חצי עבודה ולא התייחסה לאיחור של שעה וחצי לתחילת הדיון ולכך שהחל בפתאומיות ללא נוכחות בא כוחה של שם טוב.
בתלונה נטען כי הדיון החל באיחור של כשעה וחצי בשעה 15:30 במקום השעה 14:00. נוסף לעגמת הנפש של הממתינים כשעה וחצי לתחילת הדיון נוספה גם אי הודאות לתחילת הדיון עד הרגע האחרון שהחל ללא התראה או הכנה, מה שגרם למרבה הצער לאי נוכחות הסניגור בכל הדיון הקצר וחלק מהקהל בתחילת הדיון.
בנוסף, בפרוטוקול הדיון חתומים השופטים שי יניב וצבי גורפינקל כנוכחים בדיון בעוד שבפועל לא נכחו כלל בדיון. בנוסף, לאחר מספר ימים יצאה החלטה מוטעית כאילו השופט קאפח נכח בדיון מה שלא היה נכון.

מצורפות תמונות הפרוטוקל הלקוי ובירור הנציב ריבלין.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו האזנת סתר לא חוקי

לידי אחד הנאשמים בפרשה הגיע צו האזנת סתר מנובמבר 2015 תקשורת בין מחשבים שהותר לביצוע בדברי מחשב ברשותו. בצו האזנת הסתר התיר השופט האזנת סתר לתקופה מעל שנה וכתב בסעיף 5.ה לצו (מצורף הקטע מהצו): "אני מתיר ביצוע האזנה כמבוקש בתאריכים: 25.11.2015 עד יום 26.12.2016". בניגוד לחוק האזנות סתר הקובע הגבלת זמן של 3 חודשים להיתר האזנת סתר.
מדובר בצו פסול של שופט בית משפט מחוזי המתיר לרשויות האכיפה לעשות כרצונן ללא בקרה ופיקוח הקבועות בחוק, ופגיעה חוקתית בכבוד האדם, חירותו וקניינו.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפת תמונת קטע מצו האזנת הסתר.

קטע מצו האזנת סתר לא חוקי - צו האזנת הסתר לשנה בעוד המקסימום המותר בחוק הוא 3 חודשים

תלונה הוגשה נגד סוהרי יחידת נחשון בית משפט מחוזי תל אביב על התעללות מתמשכת בעצירה לורי שם טוב.

בתאריך 21.05.2018 בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב ת"פ 14615-04-17 בפני כב' השופט בני שגיא בית משפט מחוזי תל אביב התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות.
בתלונה נטען כי מדובר בהתעללות מתמשכת של יחידת נחשון בעצירה שם טוב כבת 50. ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א. בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל. יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו (ראה תמונות קטע מפרוטוקול מצורפות).
עוד צוין בתלונה כי ההתעללות המתמשכת של יחידת נחשון בגב' שם טוב פוגעת ביכולתה להגן על עצמה בבית המשפט ומשפילה אותה.

לתלונה צורף הסרטון שבו נראת שם טוב מולכת אזוקה לעיני קהל במסדרון בית המשפט ב- 18.10.2017, ווצורף גם פרוטוקול הדיון בפני השופטת דומב (תמונות מצורפות).
התלונה הוגשה לפניות ציבור שב"ס ולמבקר המדינה.

תמונה מה- 18.10.2017 שבה נראת הגב' שם טוב מולכת אזוקה בידיה וברגליה בפומבי במסדרון בית משפט מחוזי תל אביב

תלונה נגד שופט - התבטאות מזלזלת בענייני איזוק עצירה בבית משפט

23.05.2018 - מעל לשנה סובלת הגב' שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף פרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.
בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט הנילון התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.
כב' השופט נועם סולברג התייחס בפרשת הבלוגרים למשמעותן הקשה של מילים ואמר: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). והפירוש: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי מילותיה מרות כלענה וחדות כחרף פיפיות". ומהמשל לנמשל, מילים עלולות לפגוע. הנקלות שבה מתייחס השופט לאיזוקה של שם טוב פוגע בה קשות יותר מפגיעה פיסית, שכן איזוקו המתמשך של אדם ברבים לא רק מנוגד לחוק אלא משפיל אותו ופוגע ביכולתו להגן על עצמו בבית המשפט.


התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפת תמונה מה- 18.110.2017 שבה נראת הגב' שם טוב מולכת אזוקה בידיה וברגליה בפומבי במסדרון בית משפט מחוזי תל אביב.
לתלונה צורף הסרטון שבו נראת שם טוב מולכת אזוקה לעיני קהל במסדרון בית המשפט ב- 18.10.2017, ווצורף גם פרוטוקול הדיון בפני השופטת דומב.

תמונה מה- 18.10.2017 שבה נראת הגב' שם טוב מולכת אזוקה בידיה וברגליה בפומבי במסדרון בית משפט מחוזי תל אביב

תגובת יחידת נחשון של שב"ס בעניין כבילת אסיר/ עציר בפומבי ובאולם בית המשפט

מאי 2018 – הוגשה תלונה נגד יחידת נחשון של שב"ס על התעללות בעצירה בדרך של השפלתה ע"י איזוקה בפומבי, באולם בית המשפט ובדרך לאולם.
מתגובת שב"ס הוא מכחיש בכל תוקף איזוק אסירים בפומבי ובאולם בית המשפט שכן זה מנוגד לחוק. אולם בפועל רבים המקרים בהם הקהל רואה עצירים ואסירים באזיקים מובלים ע"י שב"ס יחידת נחשון.

שב"ס מכחיש איזוק אסירים בפומבי ובאולם בית המשפט

לורי שם טוב מולכת אזוקה בפומבי ע"י סוהרי שב"ס יחידת נחשון בניגוד לחוק - אוקטובר 2017

פרשת הבלוגרים: דיון לא פומבי בפני כב' השופט בני שגיא 21.05.2018

21.05.2018 - דיון לא פומבי בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין לורי שם טוב פרשת הבלוגרים.
הדיון התקיים בדלתיים סגורות למרות שאין שם סעיף בחוק כי יתקיים בדלתיים סגורות. מדובר באישום מרמה לכאורה ביטוח לאומי ולכן הדיונים באישום זה אמורים להתקיים בדלתיים פתוחות. כב' השופט בני שגיא לא נימק פרטנית מדוע אישום ביטוח לאומי יתקיים בדלתיים סגורות אלא קבע החלטה גורפת כי כל דיוני ההוכחות יתקיימו בדלתיים סגורות.



לורי הוכנסה לתוך תא הנאשמים כשהיא אזוקה ברגליה בניגוד לנהלי שב"ס ובניגוד לחוק האוסר אל איזוק אסיר/ עציר בפומבי. איזוק כל אדם הנו סיטואציה משפילה במיוחד כאשר הוא נאשם בפני שופט האמור להגן על עצמו. לורי הנה כבת 50 מאובטחת ממילא לפחות ע"י שני סוהרים צעירים, בריאים וחמושים.
יצוין כי בפרשת ביטוח לאומי לורי לא נכחה בדיונים הראשונים מאחר ולא היתה מוכנה לעלות אזוקה לאולם הדיונים, וכפי שכבר ידוע היא אינה מוכנה למשפט מאחר ןלא ניתן לה זמן סביר כחוק ללמוד את חומר החקירה העצום בהיקפו.
ניתן להבחין בנוקשות של מערכת המשפט נגד הזכויות בחוק של העומדים לדין: פומביות הדיון, זכות עיון בחומרי חקירה בזמן סביר, והזכות לכבוד לעמוד מול שופט ללא אזיקים.

איור: אגרסיות פרקליט בבית משפט

מאי 2018 - בבתי המשפט מופיעים הפרקליטים בגלימות ומדברים "בשנינות" אולם מאחורי ההידור מסתתרת אלימות קשה ביותר. החל מהולכת חשודים באזיקים בפומבי במסדרונות בתי המשפט, הפצת שקרים נגד חשודים בתקשורת באמצעות דוברים ויחצנים, תפיסת חפצים בניגוד לחוק, חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק, הפצת מסמכים אישיים של חשודים ונאשמים ופגיעה חמורה בפרטיותם, אלימות מילולית נגד נאשמים (השוו נאשמת לזונה אפיקורסית) ועוד התבטאויות קשות בעלמא אינספור.
למרות אלימותם הקשה מקבלים הפרקליטים גיבוי מלא מבתי המשפט והממונים על מנת שירגישו להתבטא בחופשיות בבתי המשפט ויוכלו לעשות עבודתם.
וכך יוצא שעל כל עבירה שנחשד אדם מבוצעות כנגדו עבירות גבוהות בעשרות מונים ע"י ידי הפרקליטים משום שזה הכרחי שירגישו בטוחים ומגובים בעבודתם.

פרשת הבלוגרים: דיון הוכחות בפני השופט בני שגיא 17.05.2018

17.05.2018 - היום החלו דיוני הוכחות במשפט העיקרי בענייני שיימינג. הדיון התקיים בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת לורי שם טוב מאחר ושם טוב מסרבת להיות מובלת אזוקה לתא הנאשמים. בדיון לא נכח קהל. לורי גם אינה יכולה לראות הפרוטוקול מסיבות טכניות כך שניתן לומר שהמשפט מתנהל בחושך מוחלט.
לדיון הופיעו עובדות סוציאליות למתן עדות על פרסומים מכפישים שהופיעו בעניינן ברשת האינטרנט. העדים נראו במצב תקין פיזי ונפשי. קיימת בעיה לקבוע מהו הנזק שהסבו הפרסומים המכפישים לאדם כזה או אחר וכן קיימת בעיה להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לפרסומים עצמם.
הראיות בתיק הינן חלשות ביותר. יש ראיות מפלטים של מחשב שנתפסו, אולם הפלטים הוצאו בניגוד לחוק ללא עדים ולכן אינם קבילים. גם צווי החיפוש על פיהם נתפסו המחשבים אינם חוקיים. בנוסף החזקת התפוסים בידי היחידה החוקרת גם אינו חוקי מאחר ובוצע ע"פ החלטת בית משפט במעמד צד אחד בניגוד לחוק, וגם ההחלטה להחזקה עד תום ההליכים ביום השלישי לתפיסה הוא הניגוד לחוק.
ראיות נוספות בתיק הם דוחות שהגיעו מארה"ב ע"י חברות בבעלות אזרחים זרים שאינם מחויבים למדינת ישראל ולכן איכותם ירודה.

השופט בני שגיא יכשיר כפי הנראה את הראיות הפסולות וזה מסיבות פוליטיות, משום שאם לא יכשיר את הראיות הפסולות כל המשפט פסול והמשמעות היא שעבודה של שנים של הפרקליטות והיחידה החוקרת תרד לטמיון. כן ראינו את בני שגיא מתחיל במשפט מבלי לאפשר ללורי שם טוב את זכותה החוקית ללמוד חומר הראיות העצום בהיקפו בזמן סביר.
נשאלת השאלה אם הראיות חלשות האם יש סיכוי להרשעה? מהבחינה ההגיונית אין שום הצדקה להרשעה. כל אדם בעולם יכל לפרסם הפרסומים. אלא שהשופט שגיא יכול עשות ניתוח כלשהו של הראיות הנסיבתיות (שרובן פסולות ע"פ חוק כפי שנאמר לעיל) ולקבוע כביכול מעל כל ספק סביר אשמתם של הנאשמים.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – בקשה לא חוקית להארכת רכוש תפוס

מדובר בבקשת מייצג מטעם הפרקליטות מחוז תל אביב מתחילת מרץ 2017 לבית משפט (מצורפות 2 צילומי דפים מהבקשה) להארכת החזקת רכוש תפוס השייך לחשוד בפרשת הבלוגרים. מדובר ברכוש בעל מידע יקר ערך: מחשבים נייחים המכילים מידע חשוב, מסמכים יקרי ערך בתוך שקית ניילון כגון: מסמכים רפואיים, צילומי CT, מסמכי ירושה, ועוד, ומכשיר סמארטפון עם מספרי טלפונים ולוח פגישות. . רובם מסמכים ומידע שלא קשור לשום חקירה שהיא. רוב המוחלט של הרכוש בידי הפרקליטות עד עצם היום הזה.
בקשת הפרקליטות ניתנה במעמד צד אחד, ועד תום ההליכים (כשלשה ימים לאחר התפיסה) בטרם הוגש כתב אישום ובניגוד לחוק המאפשר עד חצי שנה.
מדובר בריבוי ליקויים ועבירות של פרקליטות מחוז תל אביב מאחר והבקשה הנה על כ– 100 חפצים השייכים למספר אנשים.
בתלונה נרשם כי פרקליטות מחוז תל אביב מעלה בהתנהגותה באמון שנתן בה הציבור (מיותר לציין שפרקליטים הנם עובדי ציבור) ופגעו באמון הציבור במערכת המשפט. מדובר בריבוי עבירות של התעללות באזרחים ופגיעה בכבודם וקניינם.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
ולידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים 2 צילומי דפים מהבקשה.

עמוד ראשון בבקשה לא חוקית להארכת רכוש תפוס

עמוד שני בבקשה לא חוקית להארכת רכוש תפוס

פרקליט בית משפט קרקס

מאי 2015 - אם תשאלו פרקליט ממוצע מה זה בשבילו בית משפט הוא יענה במילה אחת: "קרקס", כבר אמר פרקליט בכיר פעם בהרצאה שכל השופטים הם חמורים.
דוגמא לכך ניתן לראות בפרשת הבלוגרים.
יש אישום על שיימינג לכן הובלו החשודים בפומבי מול מצלמות אזוקים בידיהם וברגליהם.
לאישום על הטרדה מינית נתנה פרקליטות מחוז תל אביב מענה והשוותה את הנאשמת לזונה אפיקורסית.
גם לאישום פגיעה בפרטיות היה לפרקליטות מחוז תל אביב מה לומר והפיצה חומרים אישיים של כל החשודים לנאשמים ובאי כוחם בעיקר מסמכים שלא קשורים לתיק.
ומה עם "העלבת עובד ציבור"? לשם כך זימנה הפרקליטות עד שאמר מול כולם שהנאשמת משוגעת.
לשיבוש הליכי משפט השתמשה הפרקליטות בצווי חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק כך שאפשר לשתול ראיות. ועוד... ועוד..
ככה זה בקרקס, לפרקליט יש תשובה לכל דבר.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין לשון הרע, אלימות מילולית, פגיעה בפרטיות, חשיפת חומר חסוי בית משפט לענייני משפחה

מאי 2018 - בעת המתנה לתחילת דיון בית משפט בתיק פרשת הבלוגרים בפני השופט בני שגיא פנה אחד העדים שזומנו ותודרכו ע"י פרקליטות מחוז ת"א אל אחת מהקהל שהמתין בחוץ ואמר משפט בסגנון: "באתי להעיד על המשוגעת" (התכוון לנאשמת) ובהמשך התבטא באלימות: "אינע'ל אבוק ערס.. את סמרטוט קרוע", "אתם חבורת הזבל", בהמשך הוציא דיבה רעה על הנאשמת בפני הקהל וטען כי הנאשמת מתעללת בילדיה ואסור לה לעמוד לדין כי אינה כשירה, ויש לו מסמכים שיעידו על כך ושצריך לאשפז אותה. נציגי פרקליטות מחוז ת"א ישבו כל העת במרחק מטר מהעד ולא פצו פה. (לתלונה צורף סרטון).
בתלונה צוין כי הדפוס העברייני של פרקליטות מחוז תל אביב החל מראשית החקירה לפני מספר שנים החל מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הנאשמת לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד.
בדיון הנוכחי עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה כפי שנראה בסרטון הוידאו שצורף.
שופטי בתי המשפט העליון והמחוזי התייחסו בתיק להתנהגות אלימה כגון זאת של פרקליטות מחוז ת"א וקבעו שהיא ברף המסוכנות הגבוה ביותר, יותר מאלימות פיסית, ולהתבטאויות השופטים דוגמאות רבות.
הנאשמת אינה האישה היחידה במצב סוציו אקונומי קשה הנרדפת באלימות ע"י פרקליטות המדינה ולכך דוגמאות ועדויות רבות. מדובר בד"כ בנשים ללא עבר פלילי שילדיהן הוצאו מחזקתן. זהו דפוס עברייני של הפרקליטות ייחודי למדינת ישראל.
עוד צוין בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב משתמשת בבתי המשפט כפלטפורמה וכעלה תאנה לאלימותה נגד הנאשמת.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
ולידיעת היועץ המשפט לממשלה.

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא 14.05.2018

מאי 2018 - באולם הכניסה החל אחד העדים שזומנו על ידי פרקליטות המדינה לדבר בבוטות ובקולניות נגד הנאשמת שם טוב ולומר שהיא משוגעת והקהל שבה לצפות שהם חבורת זבל. העד גם קילל. נציגי פרקליטות מחוז תל אביב שזימנו אותו וגם הדריכו אותו לקראת הדיון לא פצו מילה.
הדיון התנהל בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת שם טוב מאחר ולא היתה מוכנה להיות מובלת אזוקה לדוכן הנאשמים.
אלימותה של פרקליטות מחוז תל אביב עוד מראשית החקירה לפני מספר שנים החלה מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הגב' שם טוב לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים ב- 06.04.2017, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד. ב- 14.05.2018 עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אלימות מילולית והסתה

מאי 2018 - השופט פירסם בהחלטתו על הנאשמת: "מעשים חמורים ביותר הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה" ובהמשך כתב השופט: "אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר" . הנאשמת עצורה מיום ה- 27.02.2017 וטרם נשמע עד היום (מאי 2018) הביטוי "אלימות מילולית". כמו כן בכתב האישום לא מופיע אישום אלימות מסוג כלשהו.

"לזכותו" של השופט יאמר שאין הוא היחיד שהתבטא באופן בוטה כנגד הנאשמת. בהחלטת שופט עליון אחר בעניינה הנאשמת הושוותה להבנתה ולהבנת אנשים רבים אחרים ומי יודע אולי גם להבנתם של אנשים חמומי מח ל"זונה אפיקורסית", כך גם מהחלטת שופט מחוזי אחר (הנציב הופנה לתלונות הרלוונטיות). גם בבקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק הנדון הושוותה הנאשמת ל"זרה" (זונה אפיקורסית). מדובר באלימות מילולית בוטה, הטרדה מינית, ודברי הסתה נגד הנאשמת.
הדברים הבוטים כגון אלו של השופט הודלפו לתקשורת ע"י הפרקליטות והיח' החוקרת עוד קודם לכן בימי מעצר הימים טרם הגשת כתב האישום. ביטויים כגון: "טרור רשתי", "כנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים" ועוד דברי רכילות הופיעו מידי יום בעיתונות המשודרת והכתובה כאילו החשודים אשמים, בעוד החשודים במעצר ימים ואינם יודעים על מה המדובר.

בתלונה צוין בנוסף התנהלות ההליך השיפוטי המצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
1. ריבוי צווי חיפוש לקויים (ראה תלונות מספר 341/17 , 258/17, 320/17) למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
2. חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
3. הארכת החזרת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק (ראה תלונות מס' 259/17, 830/17).
4. הפצת מסמכים אישיים של נאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד. ראה דוגמא תצהיר אישי של פקידת סעד על הנאשמת ובני משפחתה שהופץ בחומר הראיות ואינו קשור לתיק הפלילי, ועוד רשימת מסמכים.
5. דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי ראה ת"פ 14615-04-17 החלטות מיום 10.09.2017 ומיום 11.03.2018 (מצורפות)
6. עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

כל דברי הסתה אלו, פגיעות חמורות בפרטיותה של הנאשמת ובני משפחתה, צווי חיפוש ללא תיק בית משפט, חיפוש במחשב ללא עדים כחוק, ועוד אינספור עבירות חמורות אחרות, הכל מגובה במסמכים ואסמכתאות. העבירות המרובות שנעשו נגד הנאשמים ובני משפחתם ע"י מערכת המשפט, והפרקליטות גבוה לאין שיעור מהאישומים נגדם.
בנסיבות אלו אין זה ראוי תוספת התבטאויות מכפישות, במיוחד שהם יוצאים מפיו של שופט בית משפט עליון, ורובם ככולם בעלמא ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי" וכדומה.
בשולי הדברים צוינה עוד אמירה בעלמא של השופט בעמוד האחרון בהחלטתו: "נראה לי כי ההליך השיפוטי נכנס למסלולו..." ובכך דרס בשיטת "הנראה לי" את זכותה ע"פ חוק של הנאשמת לעיין בחומרי החקירה בזמן סביר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורפת תמונה קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה.

קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה

פרשת הבלוגרים תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – לשון הרע, אלימות מילולית, הטרדה מינית והסתה על נאשמת

בבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 בתיק פרשת הבלוגרים כתבה פרקליטות מחוז תל אביב ופרסמה באמצעי התקשורת בהקשר נאשמת ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). שפירושו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה מר כלענה וכואב כחרב פיפיות". המסמך מפורסם עד עצם היום הזה באמצעי התקשורת.
פרקליטות מחוז תל אביב השוותה את הנאשמת כ"זרה" (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים ו"תוקעת" בהן חרבות.
בתלונה צוין כי אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.
עוד צוין בתלונה כי השוואתה של הנאשמת ל"זרה" (זונה, אפיקורסית) הנם לשון הרע, הטרדה מינית, אלימות מילולית והסתה.
בית משפט לא אמור להוות עלה תאנה לאלימות מכל סוג שהוא לרבות אלימות מילולית, הסתה והטרדה מינית מצד פרקליטות מחוז תל אביב.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
מצורפת תמונת קטע מבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 עם דברי הסלף של פרקליטות מחוז תל אביב

קטע מבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 עם דברי הסלף של פרקליטות מחוז תל אביב

פרשת הבלוגרים: שיטת הארכת מעצר ימים

דיון הארכת מעצר ימים מיני רבים בפני השופט עלאא מסארווה בבית משפט השלום תל אביב הוא בעניינה של החשודה לורי שם טוב שהתקיים ביום רביעי ה- 08.03.2017. מפרוטוקול הדיון ניתן לראות את דפוס הארכת המעצר ימים. בתחילת הדיון מגיש התובע המשטרתי דוח סודי לשופט.
 ב.כ החשוד שואל את התובע המשטרתי שאלות על מהות החשד והעילה, ועל החקירה והתובע המשטרתי משיב תשובות פתטיות:
- "הפעולות בפני בית המשפט. גם מה שביצענו וגם מה שאנו עתידים לבצע".
- "אנחנו חוזרים לאותה שאלה והתשובה שלי לא משתנה".
- "יש תלונות ובית המשפט הופנה".
- "כמו בשאלה הקודמת. בית המשפט הופנה".

בסוף הדיון יוצאת החלטה מחמירה של השופט מסארווה נגד החשודה מבלי שהחשודה או בא כוחה קיבלו תשובה כלשהי על החשד, העילה והחקירה. כתבה על פרשת המעצרים והחלטת השופט מסארווה מתפרסמת לאחר יומיים ב- 10.03.2017 בעיתונות הרכילותית בליל שבת שעות צפיית שיא.


תמונה 1: התובע המשטרתי מגיש בתחילת הדיון הארכת מעצר ימים דוח סודי לשופט מסארווה

תמונה 1: התובע המשטרתי מגיש בתחילת הדיון הארכת מעצר ימים דוח סודי לשופט מסארווה

 תמונה 2: התובע המשטרתי משיב תשובות פתטיות לשאלות ב.כ החשודה

תמונה 2: התובע המשטרתי משיב תשובות פתטיות לשאלות ב.כ החשודה

תמונה 3: השופט מסארווה מחליט להאריך המעצר בשימוש במילים קשות: "רף מסוכנות גבוה ביותר".. "פגיעה פיזית" ... "תנאים מגבילים המחמירים ביותר" – קטע מהחלטה.

 תמונה 4: כעבור יומיים ב- 10.03.2017 כתבה מכפישה על החשודים בליל שבת בעיתונות המשודרת.

 תמונה 4: כעבור יומיים ב- 01.03.2017 כתבה מכפישה על החשודים בליל שבת בעיתונות המשודרת.

  תמונה 5: פרשת הבלוגרים - שיטת הארכת מעצר ימים

  תמונה 5: פרשת הבלוגרים - שיטת הארכת מעצר ימים

פרשת הבלוגרים: 8 חודשים במעצר ללא שום בסיס ראייתי לכאורה שנדון בבית משפט

ב- 27.02.2017 נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. עד ל- 06.04.2017 היה מעצרם מעצר ימים. חומר החקירה חסוי מאחר והתנהלה חקירה באותה העת, ולכן לא ניתן היה לקיים דיון ענייני להוכחת חפותם.
להמשך המעצר לאחר מעצר הימים השתמשה הפרקליטות ב"הלכת הניצוץ הראייתי". זהו מעין הלכה הקובעת כי די בכך שהפרקליט מכריז כי יש בידיו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים" כדי לעצור אותם לזמן בלתי מוגבל. לקביעת מסוכנות הציגה הפרקליטות ציטוטים של שופטים בהליך מעצר הימים. וכך גם להוכחת סכנת שיבוש הליכי משפט.
למעשה לא הציגה הפרקליטות אף ראיה ביום ה- 06.04.2017 להמשך מעצר החשודים או אפילו ראיה לכאורה. כל שהציגה הפרקליטות היא ההצהרה: "בידי המבקשת (פרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים". די בכך היה כדי לעצור הנאשמים לעוד מספר חודשים עד הגשת חומר ראיות לסנגורים.

פרקליט מבקש הארכת מעצר ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי"

מאי 2018 - "הניצוץ הראייתי" היא הלכה לפיה אם הפרקליטות מכריזה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחה לכאורית של אשמה זה יכול לשמש עילה למעצר עוד בטרם הוגשו הראיות. זוהי מעין הלכת מעצר מנהלי שכל עניין המעצר תלוי בפרקליטות בלבד.

פרקליט מבקש הארכת מעצר ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי"

דיון עתירת אסיר לורי שם טוב - 09.05.2018

09.05.2018 - דיון עתירת אסיר התקיים היום בעניין לורי שם טוב על כך שלא מתאפשר לה ללמוד חומר הראיות ע"פ החלטת בית משפט קודמת בעתירת אסיר.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון עתירת אסיר לורי שם טוב והחלטת השופטת קלרה רג'יאנו עת"א 63486-11-17 הקלק כאן

הדיון התקיים במתקן שב"ס איילון בתוך מתחם שב"ס מה שפגע בפומביות הדיון. הקהל שבא לאולם הדיונים נאלץ להפקיד את כל כליו כגון שעונים, תיקים, טלפונים או כל דבר אחר בטרם נכנס לאולם. בנוסף התאפשר לאורח לצפות אך ורק בדיון של העציר הקשור אליו ולא עצירים/ אסירים אחרים.
במהלך הדיון שאלה כבוד השופטת מדוע מתקיים הדיון בעוד יש החלטה של שופט המשפט העיקרי בני שגיא שיש לאפשר לשם טוב לעיין ואם לא מתקיימית החלטתו יש להגייש ערעור לבית משפט עליון. אולם השופט שגיא בעצמו אמר כי אין לא סמכות על מתקן שב"ס ואם לא מתאפשר ללמוד חומר הראיות יש להגיש עתירת אסיר.כל דיון עתירת האסיר הפך להיות פתטי בעקבות החלטת השופט בני שגיא להתחיל במשפט גם אם הגב' שם טוב לא למדה את חומר הראיות. מדובר בכמות חומר עצומה בהיקפה: 50,000 דפים וכ- 6,500 דיסקים. שם טוב למדה עד היום מקצת החומר בחודשים הספורים בתוך מתקן שב"ס שבו הלימוד קשה מאוד. בנוסף שם טוב בקושי נפגשה עם עורך דינה יהונתן רבינוביץ' בכלא לפגישות עבודה הואיל והכלא הוא מקום קשה לקיים פגישת עבודה. בכך למעשה נמנע משם טוב זכותה ע"פ חוק סדר דין פלילי סעיף 74 לעיין בחומר החקירה בזמן סביר.

פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל (חיסול ממוקד)

מאי 2018 - בבית משפט יעיל מקצרים הליכים וגם מדלגים על הליכים, כדי ליעל את ההליך השיפוטי.
למשל: לשם מה לזמן את החשוד או בא כוחו לקבל החלטה בעניינו אם ההחלטה כבר התקבלה מבעוד מועד?
לכן ישנן החלטות במעמד הרשות האכיפה המבקשת בלבד, המשטרה או הפרקליטות. אין פסול בזה גם אם זה בניגוד לחוק, הרי כולם כבר יודעים מה ההחלטה, אז למה לבזבז זמן לזמן החשוד ובא כוחו?
בבית משפט יעיל אפשר גם לעגל את ההחלטות. לדוגמא בהחלטת החזקת תפוס בפעם הראשונה אפשר ע"פ חוק רק לחצי שנה. אין שום בעיה להאריך החזקת התפוס עד לתום ההליכים מהפעם הראשונה, גם אם אין עדיין הליכים משום שטרם הוגש בכלל כתב אישום. אין עם זה שום בעיה כל עוד הפגיעה היא בזכויותיהם של החשודים, כי זה בית משפט יעיל (חיסול ממוקד).

בקשת הארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד - החלטת שופט: "כמבוקש"

הארכת החזקת רכוש תפוס עד תום ההליכים בהיגוד לחוק

פרשת הבלוגרים: הנהלת בתי המשפט מתנצלת בפני לורי שם טוב על אי זימונה לדיון ובכך גרמה לעגמת נפש לעשרות אנשים בקהל

07.05.2018 - הנהלת בתי המשפט מתנצלת בפני הגב' שם טוב על אי הוצאת זימונה לדיון ובכך גרמה לבזבוז זמן יקר של הקהל באולם סנגורים, פרקליטים ומפקחים.
עיקרי האירוע

בתאריך 21.03.2018 אמור היה להתקיים דיון חלופת מעצר לגב' לורי שם טוב בתיק מ"ת 14280-04-17 בפני השופט בית משפט מחוזי תל אביב אברהם הימן. הדיון לא התקיים הואיל והגב' שם טוב לא זומנה להבאתה ע"י שב"ס. בירור קצר העלה כי לא הוצא זימון לשב"ס להבאת שם טוב לדיון.


לדיון הגיעו לשווא מעל 5 מפקחים לחלופת המעצר, קהל, פרקליטים וסנגור. בנוסף דיון בעתירת אסיר שהיה אמור להתקיים באותו יום לגברת שם טוב, נדחה. מדובר בבזבוז זמן יקר של אזרחים, ועגמת נפש מאחר ובית המשפט לא הוציא זימון להבאת הגב' שם טוב.
תלונה בעניין הוגשה על השופט הימן אולם הנציבות תלונות הציבור על שופטים הפנתה האחריות למזכירות בית המשפט.

התלונה הוגשה ליחידת ביקורת בהנהלת בתי המשפט שהתנצלה כאמור על עגמת הנפש שנגרמה לקהל.

הנהלת בתי המשפט מתנצלת בפני לורי שם טוב על אי זימונה לדיון ובכך גרמה לעגמת נפש לעשרות אנשים בקהל

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

שופט מעצרים הוציא צו חיפוש במחשב מה- 23.02.2017 . בצו נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
"פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה השופט שנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י היחידה החוקרת ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
מצורפת תמונה: צו חיפוש לקוי במחחשב ללא עדים בניגוד לחוק וללא הנמקה לכך

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל

מאי 2018 - פרקליטות המדינה ובתי המשפט מנסים לקצר הליכים וליעל את המשפט. זו הסיבה שהחיפוש בדברי המחשב בוצע ללא שני עדים מטעם החשוד כנדרש ע"פ חוק. הכוונה היא ליעל ולא חס וחלילה לשתול ראיות הרי צדיקים גמורים מוציאים את הפלטים מהמחשב.
יעילות היא הסיבה שלתוך חומר הראיות הוכנסו המסמכים האישיים של החשודים ובני משפחותיהם כגון תסקירי סעד, צוואות, דפי חשבון בנק ועוד... דברים שלא קשורים כלל לחקירה יחד עם מסמכי החקירה. אין פה כוונה לפגוע בפרטיותם של אזרחים, יש פה יעילות. היה נדרש זמן רב למיין המסמכים כדי לא לפגוע בפרטיות של האזרחים.

יעילות היא גם הסיבה שהחשודים הובלו אזוקים לעיני המצלמות, הכל משיקולי יעילות, להעביר אותם במסדרונות שב"ס זה בירוקרטיה לכן הובלו החשודים אזוקים בפומבי.
הארכת החזקת הרכוש שנתפס בפרשה בוצע במעמד נציג היחידה החוקרת בלבד משיקולי יעילות בלבד לכן אין זו פגיעה בזכותם של החשודים. בנוסף ההארכה נקבעה עד תום ההליכים כשלשה ימים לאחר התפיסה, עוד בטרם הוגש כתב אישום וזה בניגוד לחוק אך השיקול של יעילות גובר לעיתים על החוק.
גם התחלת המשפט העיקרי מבלי להקצות לנאשמת את הזכות ע"פ חוק ללמוד את חומר הראיות בזמן סביר, נעשתה משיקולי יעילות. יש לוחות זמנים וצריך לעמוד בהם, ממילא הכל תפור מראש. אם היינו מקצים לה זמן ללמוד חומר הראיות כחוק היה הדבר גורם עיכובים של חודשים והמשפט לא היה יעיל.
הכל יעילות אין פה עבירה על החוק. מבחינתנו יעילות זה להצליח ביעדים שקבענו לעצמנו בתחילה בזמן יעיל וסביר.

פרשת הבלוגרים - כיצד תרץ נציב תלונות על שופטים, צו החיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

מתוך פרקי הלכות נציב תלונות הציבור על שופטים...  במאי 2016 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש לקוי ללא כתובת היכן לחפש, ללא מספר תיק בית משפט ולא ציינה כי החיפוש יבוצע בנוכחות עדים או לא.

כיצד תרץ הנציב את הליקויים בצו החיפוש של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

אין מספר תיק בית משפט על הצו כי באותו יום שהשופטת הוציאה את הצו מערכת נט המשפט לא עבדה.
אין כתובת היכן יבוצע החיפוש כי בחיפוש במחשב קביעת מקום החיפוש עלולה לרוקן את הצו מתוכן.
אין נימוק מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך בהתאם להוראות החוק בחיפוש בפני שני עדים. כאן הנציב טעה והטעה: לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) - חדירה למחשב: "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש" כלומר חדירה למחשב היא כמו כל חיפוש וכל שכן מחייב שני עדים כי קל לשתול במחשב ראיות.

תמונות:
צו חיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בית משפט השלום ירושלים.
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

צו חיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בית משפט השלום ירושלים.

תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים - תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 - התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" - הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 - תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 - תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא

תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא - 30.04.2018

30.04.2018 - דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.



זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - קוצר רוח ואלימות מילולית כלפי נאשמת

אפריל 2018 – בתחילת הדיון הודיע נציג שב"ס כי הנאשמת "סירבה להיכבל ברגליה על מנת להגיע לאולם" (ראה תמונה מצורפת). השופט החליט מיד להתחיל הדיון בלעדיה מבלי שניסה לברר עמדתה או עמדת בא כוחה.
בהמשך הדיון טען בא כוחה של הנאשמת כי בכתב האישום לא מופיעים עדי תביעה ביחס לאישום כלשהו (ראה תמונה מצורפת). השופט השיב בביטול תשובה בסגנון: "אתם שוברים את הכלים, גם להם (לפרקליטות) מותר לשבור את הכלים" (לא מופיע בפרוטוקול). צוין בתלונה כי בדיון קודם אמר השופט שהוא יכול "להתקיל" את הנאשמים ובאי כוחם בעדי תביעה ומסמכים במידה ולא יתנו מענה כפני שהוא מצפה.
מן הראוי היה כי השופט היה שומע את תגובתה של הנאשמת באמצעות בא כוחה, או תגובת בא כוחה, ובמידת הצורך שולח את בא כוחה לברר מדוע אינה עולה לדיון מתא המעצר במרתפי בתי המשפט. בנוסף אין זה הולם וראוי כי שופט ישתמש בביטויי סלנג כגון: "מותר להם (לפרקליטות) לשבור את הכלים" או "מותר לי להתקיל אתכם", בתוך אולם בית המשפט. התבטאויותיו אלה של השופט אינן רשומות בפרוטוקול.
בתלונה נטען כי מדובר בשופט אשר עתיד לחרוץ את גורלה של הנאשמת ואינו חוסך בביטויים לא ראויים כאשר אינה פועלת ע"פ ציפיותיו ואינו טורח לבדוק מדוע. הנאשמת לעומת זאת אינה מקבלת יומה בבית המשפט.

מצורפים:
קטע פרוטוקול שבו נציג שב"ס מודיע שהנאשמת לא רוצה לעלות לדיון אזוקה והשופט מחליט להתחיל הדיון בלעדיה.
קטע פרוטוקול שבו בא כוח הנאשמת אומר שאינו מקבל רשימת עדים מהפרקליטות לדיון הקרוב.

שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר – ריבוי צווים לקויים

26.04.2018 , איתמר לוין, news1 – ריבלין: כוחן-עומר התעלמה מהחלטתי
וממשיכה להוציא צווים לקויים רבים

נציב התלונות על שופטים הפנה את תשומת ליבה של חיות להחלטתו בנוגע לשופטת העמיתה בבית משפט השלום בתל אביב, שנתנה למשטרה את כל מבוקשה בנושא החזקת תפוסים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מפנה את תשומת ליבה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, להתנהגות פסולה חוזרת ונשנית של השופטת חיותה כוחן-עומר, המשמשת (לאחר פרישתה בגיל 70) כשופטת עמיתה בבית משפט השלום בתל אביב.

באוגוסט 2017 קבע ריבלין, כי משה הלוי ("הלמו") צדק בתלונתו נגד כוחן-עומר, כאשר נעתרה במעמד צד אחד לבקשת המשטרה להארכת החזקתם של תפוסים רבים שנתפסו אצלו בתיקי חקירה שונים. ריבלין ציין, כי בית המשפט חייב לקבל את עמדתו של בעלי הרכוש לפני ההחלטה, ושבכל מקרה – היא לא הייתה רשאית לקבוע שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים המשפטיים. הוא גם העיר, כי לא היה מקום למתן החלטה אחת ולקונית – "כמבוקש" – כאשר מדובר היה בתפוסים רבים.

מאוחר יותר קיבל ריבלין תלונה נוספת על אותה החלטה. כוחן-עומר מסרה לו, כי החלטתו הקודמת חידדה את הנהלים וזכתה לטיפול מערכתי ולהפקת לקחים, ולכן לא המשיך בבירור התלונה. אולם בינואר השנה שב הלוי והתלונן, כי כוחן-עומר שוב החליטה "כמבוקש" בבקשת המשטרה, שוב לא שמעה אותו ושוב קבעה שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים. הלוי ציין, כי במערכת נט המשפט קיימות החלטות רבות דומות שלה.

ברור שהתלונה מוצדקת, כותב ריבלין (25.4.18), ומוסיף: "מסתבר, כי חרף החלטתי הקודמת וחרף דבריה של השופטת בעבר, אודות הבהרת המצב המשפטי והפקת לקחים, המשיכה השופטת ליתן צווים לקויים כשם שנתנה בעבר, ואף מסתבר, כי מדובר בצווים רבים כאלה ולא רק הצו נשוא תלונתו של המתלונן". לאור זאת, הוא הפנה כאמור את תשומת ליבה של חיות להחלטתו.

לצפייה/ הורדת בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 הקלק כאן

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 בעניין שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר

נציב תלונות על שופטים: מהערות הצדדים ניתן להבין מה אמר השופט

אפריל 2018 - הלכת נציב תלונות הציבור על שופטים: מהערות הצדדים בפרוטוקול הדיון ניתן להבין מה היו דברי השופט לכן השופט אינו מחויב לרשום דבריו בפרוטוקול.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. מקריאת הפרוטוקול נראה כי השופט אינו מדבר אלא רק מחליט מה שלא היה בדיון ופוגם בהבנת הדיון ומה התרחש בו ובפרוטוקול שמופיעות בו הערות סתומות של הצדדים שלא ניתן להבין מדוע נאמרו.
תשובת נציב תלונות הציבור על שופטים: "אכן הפרוטוקול אינו ערוך באופן בו דברי בית המשפט נרשמים במפורש, אולם מדבריהם של באי כח הצדדים בדיון ניתן להבין מהן ההערות שהעיר בית המשפט"
כלומר השופט אינו חייב לרשום דבריו שנאמרו בדיון בפרוטוקול. דבריו יהיו נתונים לפרשנות לקורא.

לצפייה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופט בני שגיא הקלק כאן - תלונה מספר 190/18