סגן ניצב יובל זיזי - דרכי רמיה במהלך חיפוש בבית האזרח

ספטמבר 2016 - סגן ניצב יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה מצפצפים על צווים שיפוטיים כדי לתפור תיקים לאזרחים. נגד סנ"צ יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה הוגשו תלונות למח"ש בגין וואנדליזם, ביזוי צווים שיפוטיים בחיפוש והחזרת תפוסים, גרימת נזק לתפוסים, שיבוש ההליך השיפוטי ע:י חיפוש בחומר מחשב בניגוד לחוק, ועוד...

חיפושים בלתי חוקיים - כשל מערכתי משטרת ישראל פרקליטות ובתי משפט

"חיפושים בלתי חוקיים - תופעה" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2016

אבינור מצביע על פסקי דין חוזרים ונשנים בנוגע להפרות חוק בידי המשטרה בזמן חיפושים, ועל כך ששוטרים אלו לא משלמים את המחיר קובע: המציאות מחייבת פסילה שיטתית של ראיות אלו

ת"פ 4664-10-14, מדינת ישראל נ' איברהים אבו-טאלב / פס"ד

• האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב
• תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד
• סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה - תלונה למח"ש בגין ונדליזם, ביזיון צו בית משפט לחיפוש

שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, בו עברו גם על הוראות החוק וגם על צו החיפוש הספציפי - קובע (25.9.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

משטרת מרחב מוריה מציגה חיפוש בדירה




ביוני 2014 הוציא בית המשפט צו חיפוש לשלוש כתובות הקשורות לאיברהים אבו-טאלב, בחשד לעבירות סמי. השופט שמואל מלמד ציין במפורש בצו, כי החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וזאת לפי הוראות החוק. החיפוש נערך בידי שבעה שוטרים, בראשותו של רס"ל רועי גולן, שגילו 28.4 גרם קוקאין ומשקלים אלקטרוניים.

• תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, מהות חשד והעילה למתן הצו

אבינור אומר, כי למעשה אין מחלוקת על כך שהחיפוש נערך שלא בפני שני עדים שאינם שוטרים, ובכך הופרו הן החוק הכללי והן הצו הפרטני. כמו-כן ברור, שלא הוסברו לאבו-טאלב זכויותיו בקשר לחיפוש, ולא תועדה הסיבה מדוע לא קוימה חובת נוכחות העדים. אבו-טאלב נחקר אגב החיפוש, בלא שהובהרו לו זכויותיו, והוא הודה באחזקת הקוקאין.

"מידת אי-החוקיות שנפלה בחיפוש דנא הייתה חמורה", קובע אבינור. מאחר שהסמים הם הראיה המרכזית נגד אבו-טאלב, הרי שמדובר באי-חוקיות היורדת לשורשו של התיק. העובדה שהצורך למצוא שני עדים שאינם שוטרים מטילה עומס על המשטרה, אינה סיבה להפר את הוראות החוק - הוא מדגיש.

עוד מציין אבינור, כי "התופעה של עריכת חיפושים ללא עדים הינה, למרבה הצער, תופעה שרירה וקיימת, ואף שכיחה למדי". הוא מונה עשרה פסקי דין מהשנים 2015-2014, בהם נדונו חיפושים כאלו, אך למרות כל זאת - "דומה כי הפרקטיקה המשטרתית לא השתנתה". לא מדובר בכשל נקודתי, מדגיש אבינור, אלא "במחדל מערכתי של אי-לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".

אבינור מוסיף ואומר, כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי הוא עילה להליכים משמעתיים נגד השוטרים המעורבים בו - אך בפועל הדבר לא נעשה. גם במקרה הנוכחי, לא טענה המדינה שיש כוונה לנקוט בהליכים נגד גולן וחבריו, וגם לא נטען שהיה מקרה כלשהו בעבר בו ננקטו הליכים במקרים דומים. לכן, הוא מגיע למסקנה, אין מנוס מפסילה שיטתית של ראיות כאלו - כדי שהפרות הדין הכרוכות בחיפושים הבלתי-חוקיים לא יישארו ללא מענה.

"במקרים כגון דא הכלל יהא פסילת הראיה, כאשר רק בנסיבות חריגות, או בהתקיים אינטרס ציבורי כבד משקל, ניתן יהיה להכשיר את הראיה" - קובע אבינור. החלטות כאלו אינן נגד המשטרה, אלא מחזקות את האמון בה, הוא מוסיף. מציאות בה שוטרים מקיימים צווי חיפוש בצורה סלקטיבית - רק את החלק שנוח להם - אינה מתקבלת על הדעת במדינת חוק, מדגיש אבינור.

אבינור פסל את הסמים כראיה נגד אבו-טאלב ולפיכך זיכה אותו. בשולי הדברים הוא ציין, דוח החיפוש הסטנדרטי לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, והורה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של המשטרה. את המדינה ייצגה עו"ד ליה קוק, ואת אבו-טאלב - עו"ד עינת ברנע.

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה

 

ספטמבר 2016 -מדובר בתלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת איכנשטיין שמלה בגין אי רישום בצו חיפוש במחשב אם יבוצע בנוכחות עדים או לא, ואי רישום מספר תיק בית משפט ע"ג הצו ופרטים נוספים.

נציבות תלונות הציבור השיבה בשם השופטת כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." עוד השיב הנציב כי באותה שעה בה כתבה השופטת שמלה את צו החיפוש מערכת נט המשפט לא פעלה ולכן לא צוין מספר תיק בית משפט ע"ג הצו.

המתלונן דחה את בירור הנציב וטען כי טענה הנציב "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." מוטעית.
ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

עוד טען המתלונן התירוץ שמעלה הנציב כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

להלן תגובת המתלונן לבירור הנציב:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים

הנדון: בירורך לתלונתי נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש

סימוכין : שלכם 368/16 מה -17 באוגוסט 2016

1. בירורך הנדון מעלה תהיות קשות לגבי תפקוד כב' השופטת. לדוגמא בסעיף 6 הנך כותב: "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...". טענה זאת מוטעית. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.
2. האם כב' השופטת הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שהיא מכירה את הפקודה? נוצר הרושם כי כב' השופטת כתבה לא רק את הצו כלאחר יד אלא גם את תגובתה לתלונתי.
3. התירוץ שהנך מעלה בסעיף 5 כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב

8 בספטמבר 2016 - השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה לא רק שהוציאה צו חיפוש למחשב מבלי לציין כי החיפוש יעשה ללא עדים והנימוק לכך, אלא טענה בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים כי ".. מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..."

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שבדקה את החוק?

להלן תלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב.


לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשבי

סימוכין : שלכם 368/16 מה -17 באוגוסט 2016 (מצורף)

1. במכתבך בסימוכין הנך מצטט את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".

2. טענה זאת אינה נכונה. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

3. ע"פ צו החיפוש במחשבי שהוציאה כב' השופטת (מצורף) חדירה למחשבי היתה אמורה להתבצע בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים בעוד שכוונת השופטת ע"פ מכתבך בסימוכין סעיף 6 הייתה לחדור למחשב ללא נוכחות עדים.

4. כב' השופטת הוציאה צו חיפוש בניגוד לכוונתה. מדובר ברשלנות הגורמת לשיבוש החיפוש וחקירת המשטרה, ושיבוש הבירור בתלונתי בעניינה, ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובנציבות.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות כוונת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בהוצאת צו החיפוש במחשבי, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

תשומת לבך כי תלונה זאת אינה תגובתי למכתבך בסימוכין ותצא בנפרד

מצורף: צו החיפוש, מכתבך בסימוכין

בכבוד רב,


להלן קטע ממכתב נציבות תלונות הציבור על שופטים שבו מצוטטת את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".

השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי

יוני 2016 - כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפוש ברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בית משפט השלום ירושלים הוגשה תלונה בגין הוצאת צו חיפוש לקוי. להלן התלונה והצו:

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת ג'ויה סקפה שפירה - הוצאת צו חיפוש בביתי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת

"כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל א, ב)

1. בתאריך 31.05.2016 הוציאה השופטת אפרת ג'ויה סקפה שפירא צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי המלאה (עם שותפתי ג), לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב, של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

2. בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט ומספר הדירה שבו יבוצע הצו.

3. התנהגות השופטת ג'ויה סקפה שפירא מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצר השופטת ג'ויה סקפה שפירא תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

4. השופטת ג'ורה סקפה שפירא פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת ג'ויה סקפה שפירא, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,
א'

שופטת ג'ויה סקפה שפירא - צו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד

יוני 2016 - מדובר בצו חיפוש שהוציאה השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה לחיפוש בביתו של אזרח, חדירה למחשבו האישי מבלי לציין מספר תיק בית משפט, או אם החיפוש יערך בפני 2 עדים או לא ופרטים נוספים שחסרו.

נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה הוגשה תלונה על התרשלותה במילוי הצו, ובתלונה נרשם: "התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל".




כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפושברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקןבעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין.5. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

להלן התלונה נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה והצו חיפוש הלקוי שכתבה.

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - הוצאת צו חיפוש בביתי וחדירה למחשבי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת ופרטים נוספים

1.     שמי .... תז .... טל.....

2.  בתאריך 2.06.2014 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי  לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב,  של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

3.    בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט והמען שבו יבוצע הצו, והאם יעשה בנוכחות עדים, או מדוע לא יעשה בנוכחות עדים.

4.    התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

5.   השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

6.    אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

7.    נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,

מ

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

מח"ש - עלה תאנה לאלימות שוטרים

הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 - תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015

חקירה של ממש - רק בשליש מהמקרים; כתבי אישום - רק ב-8% מהתלונות הסניגוריה מזהירה: שוטרים עלול לחשוב שמותר להם להיות אלימים

הסניגוריה הציבורית: דוח פעילות לשנת 2015 / דין וחשבון

"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.

"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.

"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

ספטמבר 2016 - מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל -  אופיר הוזמן לאירוע שבו אבא - זכאי לקחת את הילדים שלו על פי דין! אבל לאופיר נוימן מפריע שמצלמים אותו... אז לא מספיק שהוא דוחף באגרסיביות את האבא ומנסה לגרום לו בכוחניות להפסיק לצלם אלא מפעיל את שרירי המדים שלו ומעכב את האבא לתחנת זבולון ולא משחרר אותו עד שבא בן משפחה לחתום.