יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

"הרצחת וגם ירשת?" - משרד הבריאות מחייב אזרחים ליטול סמים פסיכיאטריים על חשבונם

אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם , דנה ויילר-פולק , 06 בדצמבר 2015, וואלה חדשות
במקרים רבים, המטופל נדרש לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות. משרד הבריאות: "נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה"


טיפול פסיכיאטרי בכפייה (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock)
טיפול פסיכיאטרי בכפייה (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock)
מטופלים בכפייה במרפאות פסיכיאטריות נאלצים לשלם מכספם על תרופות ועל נסיעות לטיפול, זאת על אף שמדובר בטיפול שאותו כפתה עליהם המדינה - כך סיפר לוואלה! NEWS פסיכיאטר בבית חולים פסיכיאטרי המטפל במטופלים בכפייה. לדבריו, מדובר בתופעה פסולה, בשל העיקרון הפשוט שאם "מחייבים אדם לקבל טיפול, על המדינה לשאת בעלויות".

מדי שנה מטופלים בישראל כ-5,000 בני אדם בכפייה. על פי חוק טיפול בחולי נפש, ניתן לאשפז בכפייה בני אדם שסובלים ממחלה נפשית ומהווים סכנה לעצמם או לסביבה. רבים מהמטופלים בכפייה אינם מכירים במחלה הנפשית שבה אובחנו ואינם סבורים שעליהם לקבל טיפול, ולכן נדרשת הכפייה. על פי החוק, משכו של טיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית יהיה עד שישה חודשים וניתן להאריך את משכו על פי צורך. בפועל, לא ניתן טיפול שאורכו פחות משישה חודשים ולעיתים הוא נמשך שנים.

פניות רבות שהתקבלו בארגון "רופאים לזכויות אדם" מעלות קשיים רבים בנגישות הטיפול בכפייה למטופל. הבעיות הנפוצות ביותר שאותן חווים המטופלים הן מימון ההגעה למרפאה ומימון התרופות שאותן הם חייבים ליטול - שתי הוצאות שהמדינה לא מסייעת במימונן. רוב התרופות שאותן נוטלים המטופלים ניתנות בזריקה בעלת השפעה לטווח ארוך. על המטופל לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות.


אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם , דנה ויילר-פולק , 06 בדצמבר 2015, וואלה חדשות

יום שבת, 5 בדצמבר 2015

מוסד אילנית משרד הרווחה: מכים ומרעיבים חוסים כמו באושוויץ


משפחת חוסה עם פיגור שכלי: "מטפל היכה אותו עד שנזקק לניתוח" , דנה ירקצי ,  עריכה: גדי וינסטוק , וואלה חדשות , דצמבר 2015

אילן בוטרנו בן 52, חוסה במוסד "אילנית", פונה לבית חולים עם פנס בעין, שם אובחן עם שברים בארובת העין ובלסת. האחות ששוחחה עמו טענה כי הוא הצביע על המטפל כמי שהיכה אותו. אמו: "זו לא פעם ראשונה. הוא הרבה פעמים סובל מחבלות" 




חוסה בן 52 בעל פיגור שכלי ששהה במוסד "אילנית" בפרדס חנה מותקף כדרך קבע על ידי המטפלים שלו - כך טוענת משפחתו. קרוביו של החוסה, אילן בוטרנו, שהתירו לפרסם את שמו, סיפרו היום (חמישי) כי השבוע הגיע השיא כאשר הוא נאלץ להתפנות לבית החולים הלל יפה שבחדרה עם פנס בעין, שם אובחן עם שבר בארובת העין ובלסת.

שושנה בוטנרו בת 72 מחיפה, אמו של אילן, הסבירה כי מגיל 20 הוא לא נמצא בבית, אלא עובר ממוסד למוסד. לדבריה, הוא מתפקד אך מוגדר סיעודי. המוסד האחרון שבו שהה היה בית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל משום שמשרד הבריאות לא מצא לו מקום אחר. משם הוא הועבר למוסד "אילנית". בוטנרו טוענת כי ב"אילנית" הוא נמצא כמה פעמים על ידי בני המשפחה חבול ומוכה.

"המקום הזה מלכתחילה לא היה לרוחי", אמרה, "המקרים שיש שם מבחינת פיגור מלחיצים את הבן שלי. לא טוב לו שם. אבל במשרד הבריאות אמרו שאין להם פתרון בשבילי ואין להם מקום אחר להעביר אותו אליו".

"הוא כבר מוכר בבית החולים הלל יפה", המשיכה האם, "הוא הגיע לשם הרבה פעמים עם חבלות. מי שלקח אותו לבית החולים ביום שלישי היה המטפל עם האוטו של המוסד. הוא הגיע פנס בעין, עשו לו צילום וראו שיש לו שבר בארובת העין ובלסת. העין שלו סגורה כולה בגלל שטף הדם וכולו מעוות".

"הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם". אילן בבית החולים (צילום: באדיבות המשפחה)
"הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם". אילן בבית החולים (צילום: באדיבות המשפחה)




בוטנרו הייתה בחו"ל בזמן התקרית ולכן במוסד הזעיקו את אחותו לימור. "הבת שלי חקרה אותו וצילמה אותו בווידיאו. אילן אמר שם בפירוש שהמדריך שיושב בצד הוא זה שנתן לו בוקס בעין", הסבירה בוטנרו, "אחרי שעושים בירור מקיף מגיע שוטר ופותח תיק נוסף במשטרה, מהלל יפה שלחו אותו לבית החולים רמב"ם וקבעו שהוא צריך ניתוח".

אילן פונה מחדרה לבית החולים בחיפה ועבר ניתוח. יממה לאחר מכן הוא כבר שב חזרה למוסד "אילנית". "כעבור יום מחזירים אותו חזרה לאותו מקום שהרביצו לו", אמרה בוטנרו, "במשרד הבריאות אומרים שאין להם פתרון בשבילו, אין לאן לשלוח אותו, אין לאיפה להעביר אותו".

בוטנרו זועמת על העובדה שאותו עובד, שלדברי בנה היכה אותו, עדיין עובד במוסד. "הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם, עכשיו לקחתי עו"ד ואני מנסה לגלגל את הדברים". לדבריה, זו לא פעם ראשונה שהצוות מכה את הבן שלה. "קשה לאזן אותו מבחינת התפרצויות. הוא דביק, מכל מי שעובר לידו הוא מבקש עזרה. כל פעם כשהייתי מגיעה לפגוש אותו, ראיתי חבורות על הגוף ופנסים בעיניים, וכל פעם הם היו אומרים שהוא נפל".

"בפעם האחרונה שהוא שבר את היד, הם הודו - המטפל תפס אותו בכוח ושבר לו את היד. זה היה לפני שנתיים או שנה וחצי", המשיכה. "לפני כן, הוא הגיע עם שפה שסועה והם טענו שאף אחד לא הרביץ לו. בספטמבר שוב שברו לו את היד. הלכתי והתלוננתי במשטרה על זה שהמטפלים הרביצו לו ובמשטרה סגרו את התיק, ולא עשו כלום. אין לי את הכוחות האלו בגיל שלי להתמודד נגד הרשויות".


"הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ". הפנס בעין של אילן (צילום: באדיבות המשפחה)
"הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ". הפנס בעין של אילן (צילום: באדיבות המשפחה)


"המדריכים לא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים והם שונאים את עצמם"

בוטנרו קוראת לכל מי שיכול לעזור לה להפסיק את ההתעללות והאלימות שמתרחשת במוסד הזה. "אני מבקשת שיפסיקו להרביץ, זה פלילי. צריך לעצור את הבחור הזה, לא רק לדבר אלא לעשות צדק. האנשים האלה, שהם מסכנים וחסרי אונים, שלא יהיו חשופים לברוטליות של מי שמטפל בהם. אני מבקשת שתהיה השגחה, טיפול טוב יותר. הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ, אני זועקת לא רק בשביל הבן שלי אלא בשביל כלל האנשים".

זו אינה הפעם הראשונה שמוסד "אילנית" נכרך בפרשת התעללות בחוסים. בתחקיר שפורסם בערוץ 10 בשנת 2013 תיעד חוקר פרטי שהסתנן למוסד את מסכת העינויים שעוברים החוסים במקום. משרד הבריאות טען בזמנו כי "עד סוף השנה תסתיים ההתקשרות עם המוסד", אולם ניכר כי דבר זה לא קרה.

גם אחותו של אילן הביעה זעם נגד ההתנהלות המוסדות כלפי חוסים, וטענה כי מדובר בתופעה רחבה של העסקת עובדים מצד משרד הבריאות והמדינה שאינם מוסמכים לטפל בחוסים חסרי ישע כמו אחיה. "עובדים במקומות האלה מדריכים שלא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים, הם שונאים את עצמם על המקום שהם הגיעו אליו בחיים, והם מתוסכלים על המקום שבו הם נמצאים", אמרה, "הם לא מקבלים הנחיה או הדרכה, הם מתוסכלים והם צריכים אנשים שיעבדו במקומות האלה. אחי הוא פציינט קשה, והוא צריך לקבל טיפול".

עוד היא הוסיפה: "לא יכול להיות שיעבדו במקומות האלה אנשים לא מוסמכים. הוא חוסה, הוא לא יכול להיות איתנו בבית. אנחנו רק מבקשים שבמינימום יטפלו בו שצריך. הם מאיימים שהם יכניסו אותו לחדרים אטומים ויזריקו לו חומרים. זה לא פעם ראשונה שזה קורה, כבר קראנו למשטרה וסגרו את התיק. יש פה משהו שהוא באחריות המדינה. זה ליקוי רציני".


המשטרה: "נעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם"

מהמשטרה נמסר: "בתחנת משטרת חדרה התקבלו שתי תלונות, האחת במהלך חודש ספטמבר 2015 והאחרונה במהלך השבוע האחרון. עינינם של התלונות - חשד לתקיפה חבלנית. משטרת חדרה מנהלת את החקירה שטרם הסתיימה. החקירה מתנהלת בשיתוף משרד הרווחה בשל מוגבלותו של הקורבן. משטרת חדרה קשובה ורגישה לארועים הנחקרים בשל מצבו של הקורבן ונעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם האפשרי לאחר שתיגבה עדותו של הקורבן על ידי גורמי הרווחה כנדרש".

ממשרד הבריאות נמסר כי הם בודקים את המקרה.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

מעון אילנית משרד הרווחה - עדות חוסה על התעללות קשה בחסרי ישע

שר הרווחה חיים כץ - פשעים נגד האנושות
הכי שקופים - בחסדי משרד הרווחה , מירב אלוש לברון ,  03.12.2015 , "הארץ"

אילן בוטנרו, בן 52, השוהה במעון "אילנית" של משרד הרווחה, הובהל בשבוע שעבר לבית החולים הלל יפה בחדרה כשהוא חבול קשה. אגרוף בפניו פצע את ארובת העין שלו וגרם לשבר. אין זו הפעם הראשונה שבוטנרו נחבל ב"אילנית". המקרה הנוכחי נמצא בבדיקה. הפעם החליטה אמו, בת ה–72, לחשוף את בנה. להנכיח את הקול של האנשים הכי שקופים.

כשהתבוננתי באילן החבול עלתה לנגד עיני דמות אחייני בן ה–10, ילד יפה ומתוק, בעל פיגור בינוני עד קשה, ובעתיד מבוגר חוסה. גם הוא יהיה נתון לחסדי אחרים, תלוי ברצונם הטוב ובכשירות הנפשית והמקצועית שלהם. איכות חייו ושגרת יומו יושפעו בעיקר מהדמות המוסרית של המדינה וממידת מחויבותה למוגבלים.



חשבתי, האם אריה דרעי מתייחס לבוטנרו וחבריו בקבוצת השקופים? האם משה כחלון חשב עליהם כשחילק את עוגת התקציב? האם קיים שר הרווחה, מאז נכנס לתפקידו, דיון באיכות חיי דיירי המעונות, או בתנאי ההעסקה המחפירים של העובדים בהם? האם הסיכוי של אחייני לחיים טובים תלוי רק במידת יכולתנו לגייס די כסף כדי שהוא יוכל לחיות במקום בטוח, שאולי יהיה עלינו להקימו בעצמנו?

משרד העבודה והרווחה מטפל בכ–25 אלף בני אדם מוגבלים שכלית, מתוכם כ–10,000 חיים בדיור תומך. 6,500 מאלה החיים בדיור תומך מתגוררים ב-63 מעונות ברחבי הארץ, שרבים מהם מופעלים בשיטה של מיקור חוץ, אך נתונים לפיקוח משרד הרווחה.

דו"ח מבקר המדינה ב–2008 התריע על ליקויים קשים בפיקוח של משרד הרווחה על המעונות. האם הופקו הלקחים? מה טיב הפיקוח כיום? ומה מצב זכויות האדם במעונות? כיצד יכולים ארגוני זכויות האדם לפעול לקידומם, בשעה שמערימים קשיים על כניסתם למעונות?

במשך השנים נאספו עדויות קשות עד מזעזעות על המתרחש בחלק מהמעונות. כבר ב–2010 נחשף הציבור לזוועה שנקשרה ב"אילנית". העדויות של חברי הכנסת אילן גילאון ואורלי לוי אבקסיס, של ארגון "בזכות" ושל חוקר פרטי שביקרו שם, די היה בהן כדי לסגור את המוסד עד להשלמת רפורמה בכוח האדם ובתנאי המחיה בו. זה לא קרה. האם הצואה עדיין מרוחה על קירות "אילנית"? האם כבר יש לדיירים ארון לחפצים אישיים? האם העובדים נוהגים בחוסים בכבוד הראוי? האם החוסים עדיין נקשרים בכפייה לכיסא במשך שעות ארוכות? ומה קורה במעונות אחרים? אין לדעת.

גם משפחות החוסים אינן מקבלות תמונת מצב אמיתית על שגרת החיים במעונות. במצב העניינים הנוכחי נדמה, כי רק מצלמות השגחה, שהמידע מהן יימסר למטרות אתיות בלבד, יוכלו להבטיח קיום נאות של החוסים.

אדם בעל מוגבלות הוא אדם אוטונומי, בעל זכויות וזכאי למימושן. אבל לעתים קרובות הוא גם תלוי לחלוטין בסביבה שהוא חי בה. אל מול החשיבות של שמירת הפרטיות יש להציב את ההגנה על חיי החוסים ואת השמירה על כבודם. חוק שיחייב התקנת מצלמות השגחה הוא מחויב המציאות. בו יש להתחיל את שידוד המערכות במעונות החוסים, וממנו לצאת למאבק חדש על כל היתר.





הכי שקופים - בחסדי משרד הרווחה , מירב אלוש לברון ,  03.12.2015 , "הארץ" 

יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

חיים כץ עבריין פוליטי - השתמש במשאבי התעשיה האוירית לקידומו בפריימריז

המבקר: שימוש במשאבי תעשייה אווירית לבחירות  , אסף גולן | 2/12/2015 , nrg

מבקר המדינה מגלה פרטים על אופן ניהול הפריימריז בליכוד בקרב עובדי התעשייה האווירית, שיושב ראש ארגון העובדים שלהם היה חיים כץ. מהביקורת עלה כי יותר מ-4,000 עובדים הגיעו לקלפי בהסעות מאורגנות, ולחלקם רשימת מועמדים מוכנה מהבית


השופט בדימוס יוסף שפירא (מבקר המדינה) כתב על השיטה שבה הגיעו אלפי עובדי התעשייה האווירית לקלפיות ולרוב הצביעו למועמדים על פי רשימה שקיבלו מראש. לפי הדוח, עובדים התעשייה האווירית מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה - וכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים". בעניין זה מזכיר שפירא כי על פי הנחיות מנהל רשות החברות הממשלתיות, אסור להשתמש בנכסי חברות ממשלתיות בקשר לתעמולת בחירות, לרבות איסור שימוש בכלי רכב של החברה.
שר הרווחה חיים כץ - שימוש פסול בנכסי הציבור
שר הרווחה חיים כץ - עבריין - שימוש פסול בנכסי ציבור
המבקר ציין עוד כי 10 מתוך 115 קלפיות הפריימריז של הליכוד נחשבו לקלפיות אזוריות, שבהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע - ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות, כך התברר, מוקמו סמוך למשרדי התעשייה האווירית ומפעליה.

"בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית", נכתב בדוח. "מהתצפיות וכן משיחות עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשיה אווירית באמצעות כלי הרכב הוסדרו מראש".


הדוכן של חיים כץ ביום הפריימריז בליכוד צילום: ראובן קסטרו

המבקר מעיר בנוסף כי נצפו בקלפיות עובדים ששימשו "סדרנים" והנחו את המצביעים. עוד הוא גילה כי ביום הפריימריז גדל בצורה משמעותית מספר החופשות שלקחו העובדים בתעשייה האווירית. על פי דוח הרשות, ביום הבחירות המקדימות בליכוד יצאו 4,032 עובדים ונרשמה להם היעדרות של מעל חצי שעה, כאשר ביום רגיל נרשמות כ-250 יציאות. בנוסף, באותו יום יצאו לחופשה 1,010 עובדים, וזאת לעומת יום רגיל שבו כ-670 עובדים שוהים בחופשה. בתום הפריימריז התברר כי כץ זכה במקום ה-17.

מבקר המדינה קרא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה למה שנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

הפסיכולוג גיא דיין בעל מטופלת בעילה אסורה ועשה בה מעשים מגונים ויענש ב- 10 חודשי מאסר

הוחמר עונשו של פסיכולוג על עבירות מין במטופלת - מעבודות שירות ל-10 חודשי מאסר , שרון פולבר , 25.11.2015 , הארץ

התקבל ערעור המדינה על עונשו של גיא דיין, שהורשע בבעילה אסורה בהסכמה ומעשה מגונה בהסכמה, תוך ניצול יחסי מטפל־מטופל. השופטים: "ביטוי חמור ביותר של הפרת האמון"

הכרעת דין - הרשעת פסיכולוגי קליני גיא דיין מומחה בעבירות מין תוך ניצול יחסי מטפל-מטופל - 26 ינואר 2015 - 49350-06-14


בית המשפט המחוזי בתל אביב החמיר היום (רביעי) את עונשו של פסיכולוג קליני, שהורשע בעבירות מין במטופלת שלו, משישה חודשי עבודות שירות לעשרה חודשי מאסר בפועל. הפסיכולוג, גיא דיין, הורשע בביצוע עבירות בעילה אסורה בהסכמה ומעשה מגונה בהסכמה, תוך ניצול יחסי מטפל־מטופל.

לפי האישום שבו הורשע, נהג דיין לטפל במתלוננת במשך כשלוש שנים ולהיפגש עמה פעם בשבוע. בשנת 2011 טלפנה אליו המתלוננת וסיפרה לו שהיא ובעלה נפרדו וביקשה להיפגש עמו באופן מיידי. דיין נפגש עמה במלון בתל אביב והציע שייסעו יחד לחוף הים. בחוף הים הוא עישן עמה חשיש, אמר לה כי יחסי המטופל־מטפל ביניהם הסתיימו ונשק לה. לאחר מכן פגש אותה פעמיים נוספות בבתי מלון, שבהן שכר חדר לשם המפגש וקיים עמה יחסי מין. על פי החוק, על מטפל חל איסור לקיים קשר מיני עם מטופל, אלא אם כן חלפו שלוש שנים מיום הפסקת הטיפול.

לאחר שבית משפט השלום בתל אביב גזר על דיין שישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10,000 שקלים, ערערה המדינה על גזר הדין. הרכב של שלושה שופטים, בראשות השופטת דבורה ברלינר, קיבל היום את הערעור. בגזר הדין נכתב כי "אדם הפונה לטיפול מצהיר בזאת, במרבית המקרים, כי הוא מצוי במצוקה, במשבר, או במקרה הנוח והקל יותר, כי הוא זקוק לעצה והכוונה. אמון והרגשת ביטחון הן מלות המפתח, ועל רקע זה עשיית שימוש בתכנים שעלו בטיפול כדי להביא אותו להסכמה למערכת יחסים שלא עלתה כלל על דעתו עת פנה לטיפול — היא ביטוי קשה וחמור ביותר של הפרת האמון".

השופטים הוסיפו כי "המטפל שאמור לספק מערכת חסויה, תומכת ומגוננת, הופך למעשה האויב המנצל חולשה, וניצול אותו מצב שברירי כדי להביא את המטופל לקיום יחסי מין הוא ניצול שפל מכוער". לכן ציינו השופטים כי לא ניתן להסתפק בעבודות שירות במקרה זה, והחמירו את העונש לעשרה חודשי מאסר בפועל.


התובעת בתיק, עו"ד עפרה קרמני־אוטולנגי, מפרקליטות מחוז ת"א, מסרה בתגובה כי "מפסק דינו של בית המשפט עולה מסר ברור, ולפיו קיום יחסי מין בין מטפל למטופל הינו מעשה מכוער שמהווה שבירת האמון המוחלט הקיים בנסיבות אלו בין הצדדים, תוך ניצול מצבו הנפשי הקשה של המטופל שחייב לכלול מאסר בפועל".

עו"ד גלית מבורך, סגנית הסנגור המחוזי ת"א, שייצגה את גיא דיין, מסרה בתגובה: "זו הפעם הראשונה בישראל שמוגש כתב אישום בעבירות בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מטפל-מטופל. בניגוד למקרים דומים שמתנהלים במישור המשמעתי והאזרחי, במקרה זה הועמד לראשונה אדם לדין. בית משפט השלום שמע את כל העדויות, התרשם מעדותו של דיין וקבע שלמרות חומרת העבירה, הנזק שנגרם לנאשם ולמשפחתו גדול ולאור התקדימיות של המקרה גזר על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות. אנו נלמד את החלטת בית המשפט ונבחן את המשך צעדינו".

תאגיד מי שבע - פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף

יוני 2010 - בית משפט לתביעות קטנות באר שבע - 1584-09 תאגיד מי שבע - פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.

בפסק הדין קבע השופט אור אדם:

אי הופעת נציג תאגיד מי שבע (הנתבעת) לדיון:

 "לנוכח העובדה שבמערכת הממוחשבת עולה כי קיים אישור מסירה אף כי טרם נסרק , וגם מעיון בכתב ההגנה עולה כי הנתבעת יודעת על הדיון היום, התביעה ידון בהעדר"

פסק הדין - "מי שבע" גרמה לצרכן טרחה ועוגמת נפש ולכן תפצה ב- 1,000 ש"ח

"הנתבעת (תאגיד מים "מי שבע") לא התייצבה לדיון בשעה היעודה.
מעיון במערכת הממוחשבת עלה שנמסרה לנתבע הודעה כראוי על הדיון, ואף בכתב ההגנה מצוין מועד הדיון של היום, דהיינו מועד זה היה ידוע לנתבעת ולמרות זאת היא לא התייצבה.
לפיכך, הוחלט לדון בהיעדר מי שבחר לא להתייצב, והתובע ביקש פסק דין על יסוד תביעה זאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 .
עיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את הצהרת התובע על אמיתות התביעה. השתכנעתי מדבריו של התובע בפניי בחקירתו תחת אזהרה, כי אכן נגרמה לו טרחה ועוגמת נפש רבה עקב החיוב העודף שגבתה הנתבעת, אשר היא מודה למעשה בו שהרי השיבה את עיקר הסכום למעט סכום קטן שבמחלוקת עדיין.
בנסיבות אלה נראה לי כי יש מקום לפצות את התובע על נזקיו העקיפים עקב התנהלותה של הנתבעת.
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובע סך של 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 250 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
"

יוני 2010 - בית משפט לתביעות קטנות באר שבע - 1584-09 תאגיד מי שבע - פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.

יוני 2010 - בית משפט לתביעות קטנות באר שבע - 1584-09 תאגיד מי שבע - פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.
יוני 2010 - בית משפט לתביעות קטנות באר שבע - 1584-09 תאגיד מי שבע - פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.

יום שני, 30 בנובמבר 2015

תאגיד מים "מי שבע" - חיוב מנופח לצרכן כ- 6,000 ללא התראת צריכת מים חריגה ואי הופעה לבית משפט

 פסק דין - מנשרוף נ' חברת "מי שבע" תאגיד מים וביוב - בית משפט לתביעות קטנות - 1002-10

מרץ 2011 - בעקבות מקרה פיצוץ צינור תת קרקעי ביקש הצרכן מתאגיד המים "מי שבע" להודיע לו על צריכה חריגה. תאגיד המים "מי שבע" לא דווח על צריכה חריגה כמתחייב בחוק אך שלח חשבון מים מנופח של 6,373 שקל. תאגיד המים מי שבע גם לא הופיע לדיון בבית משפט בתביעה שהגיש נגדו הצרכן.

השופט או אדם קבע: "לאחר שהנתבעת (תאגיד מים 'מי שבע') זומנה כדין לדיון היום ולא התייצבה, ולאחר שהתובע (הצרכן) העיד תחת אזהרה על נכונות כל עובדות כתב התביעה, ועל כך ששילם כבר בגין החוב 4,009 ₪, אני מחייב את הנתבעת, לשלם
לתובע סך של 4,009 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום
המלא בפועל.
... כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל
".


פסק דין - תאגיד מים "מי שבע" - חיוב מנופח לצרכן כ- 6,000 ללא הודעת צריכת מים חריגה ואי הופעה לבית משפט

פסק דין - תאגיד מים "מי שבע" - חיוב מנופח לצרכן כ- 6,000 ללא הודעת צריכת מים חריגה ואי הופעה לבית משפט