אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם , דנה ויילר-פולק , 06 בדצמבר 2015, וואלה חדשות
במקרים רבים, המטופל נדרש לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות. משרד הבריאות: "נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה"
מטופלים בכפייה במרפאות פסיכיאטריות נאלצים לשלם מכספם על תרופות ועל נסיעות לטיפול, זאת על אף שמדובר בטיפול שאותו כפתה עליהם המדינה - כך סיפר לוואלה! NEWS פסיכיאטר בבית חולים פסיכיאטרי המטפל במטופלים בכפייה. לדבריו, מדובר בתופעה פסולה, בשל העיקרון הפשוט שאם "מחייבים אדם לקבל טיפול, על המדינה לשאת בעלויות".
מדי שנה מטופלים בישראל כ-5,000 בני אדם בכפייה. על פי חוק טיפול בחולי נפש, ניתן לאשפז בכפייה בני אדם שסובלים ממחלה נפשית ומהווים סכנה לעצמם או לסביבה. רבים מהמטופלים בכפייה אינם מכירים במחלה הנפשית שבה אובחנו ואינם סבורים שעליהם לקבל טיפול, ולכן נדרשת הכפייה. על פי החוק, משכו של טיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית יהיה עד שישה חודשים וניתן להאריך את משכו על פי צורך. בפועל, לא ניתן טיפול שאורכו פחות משישה חודשים ולעיתים הוא נמשך שנים.
פניות רבות שהתקבלו בארגון "רופאים לזכויות אדם" מעלות קשיים רבים בנגישות הטיפול בכפייה למטופל. הבעיות הנפוצות ביותר שאותן חווים המטופלים הן מימון ההגעה למרפאה ומימון התרופות שאותן הם חייבים ליטול - שתי הוצאות שהמדינה לא מסייעת במימונן. רוב התרופות שאותן נוטלים המטופלים ניתנות בזריקה בעלת השפעה לטווח ארוך. על המטופל לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות.
במקרים רבים, המטופל נדרש לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות. משרד הבריאות: "נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה"
 |
| טיפול פסיכיאטרי בכפייה (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock) |
מדי שנה מטופלים בישראל כ-5,000 בני אדם בכפייה. על פי חוק טיפול בחולי נפש, ניתן לאשפז בכפייה בני אדם שסובלים ממחלה נפשית ומהווים סכנה לעצמם או לסביבה. רבים מהמטופלים בכפייה אינם מכירים במחלה הנפשית שבה אובחנו ואינם סבורים שעליהם לקבל טיפול, ולכן נדרשת הכפייה. על פי החוק, משכו של טיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית יהיה עד שישה חודשים וניתן להאריך את משכו על פי צורך. בפועל, לא ניתן טיפול שאורכו פחות משישה חודשים ולעיתים הוא נמשך שנים.
פניות רבות שהתקבלו בארגון "רופאים לזכויות אדם" מעלות קשיים רבים בנגישות הטיפול בכפייה למטופל. הבעיות הנפוצות ביותר שאותן חווים המטופלים הן מימון ההגעה למרפאה ומימון התרופות שאותן הם חייבים ליטול - שתי הוצאות שהמדינה לא מסייעת במימונן. רוב התרופות שאותן נוטלים המטופלים ניתנות בזריקה בעלת השפעה לטווח ארוך. על המטופל לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות.
