יום שני, 25 בנובמבר 2013

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים
מאי 2013 -ענ"א 42911-05-13 - ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי - מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם ... לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] ... לא תוכל להתקשר לבית ... לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים ... ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן - טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.


3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות -  סעיף 3 בהחלטת גייפמן - ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני ... המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב ... " . - טובה פרי הוסיפה חטא על פשע - לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  - סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום - ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא - השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות


קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים - הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  - נובמבר 2013 - רע"א 6487/13 - מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום...

 גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון תשלם 2.2 מיליארד דולר על שיווק לא חוקי של הסמים הפסיכיאטריים אינווגה וריספרדל

מאמר מהניו יורק טיימס , קייטי תומס , 4.11.2013

ג'ונסון אנד ג'ונסון הסכימה לשלם יותר מ 2.2 מליארד דולרים בקנסות פליליים ואזרחיים כדי ליישב האשמות על קידום לא תקין את התרופה האנטי פסיכוטית ריספרדל למבוגרים, ילדים ואנשים עם נכויות התפתחותיות אמר משרד המשפטים האמריקאי.

זהו ההסכם עם חברת התרופות השלישית בגודלה בארצות הברית, והגדול ביותר בשורה של מקרים האחרונים המעורבים בשיווק של תרופות אנטי פסיכוטיות, ותרופות נוגדי פרכוסים לחולי דמנציה ומבוגרים. זה חלק ממאמץ בן עשר שנים על ידי הממשלה הפדרלית כדי להחזיק את ענקיות הבריאות - וחברות תרופות אחרות על שיווק שלא כדין תרופות כדרך לשלוט בחולים עם דמנציה בבתי אבות, ובילדים עם לקויות התנהגות מסוימות, למרות הסיכונים הבריאותיים של התרופות .

ההסדר , המחייב את אישורו של שופט פדרלי , ישמש גם לפתור האשמות כי החברה קידמה בצורה בלתי הולמת שתי תרופות אחרות , התרופה אי ספיקת לב Natrecor ואינווגה (Invega ) , תרופה אנטי פסיכוטית חדשה יותר.
....
כחלק מההסדר , ג'ונסון אנד ג'ונסון הסכימה להודות באשמה לעוון פלילי, הכרה בכך שזה ששיווקה בצורה לא תקינה ריספרדל לאנשים מבוגרים לשימושים לא מאושרים. החברה מודה בהאשמות לחלק האזרחי של השיווק, הכולל טענות כי החברה קידמה את השימוש בתרופה בילדים ונכים, כמו גם ששילמה שוחד לרופאים ורוקחים בתמורה לכתיבת יותר מרשמים. החברה תשלם קנסות פליליים של $  485,000,000 וקנסות אזרחיים של $ 1720000000 . הקנסות האזרחיים גם פותרים האשמות דומות שהוגשו על ידי 45 מדינות.

........

פקידי ג'ונסון אנד ג'ונסון ניסו להרחיב את השוק לריספרדל לחולי דמנציה מבוגרים זמן קצר לאחר שהתרופה אושרה בשנת 1993 לטיפול בתסמינים של הפרעות פסיכיאטריות, על פי מסמכי בית המשפט הפדרלי. התרופה, אשר שמה הגנרי ריספרידון , נוסתה בעיקר בחולי סכיזופרניה, ומנהל התרופות הפדרלי דחה שוב ושוב את המאמצים של החברה להרחיב את השימוש בתרופה לחולי דמנציה מבוגרים , על פי הדיווחים .

אבל ג'ונסון אנד ג'ונסון, אמרו פקידים פדרליים , חתרה שווק ריספרדל לחולים גריאטריים. החברה יצרה כוח מכירות ייעודי, כדי לקדם את התרופה לרופאים שטיפלו בעיקר בחולים מבוגרים.

.........

פקידים הפדרליים אמרו כי החברה ידעה שריספרדל מציב סיכונים בריאותיים חמורים לאנשים מבוגרים , כמו סיכון מוגבר של שבץ, אבל זה לא היה איכפת להם. מאוחר יותר עודכנה התווית של התרופה להזהיר מפני שימוש בתרופה בחולים מבוגרים עם דמנציה.

במהלך תקופה זו, ריספרדל היה בין התרופות הנמכרות ביותר של החברה. ב- 2004, למשל , ריספרדל הביאה כ-3.1 מליארד דולרים במכירות , והיוו כ -5 אחוזים מסך ההכנסות של חברת Johnson &; Johnson באותה השנה , על פי דיווחי חברה.

ג'ונסון אנד ג'ונסון לא הייתה החברה היחידה שמשווקת תרופות לחולי דמנציה מבוגרות ומתקני הטיפול לטווח הארוך שבו התייחסו אליהם . בתוך חמש השנים האחרונות, פקידים פדרליים הגיעו להסכמים דומים לגבי זיפרקסה , שנעשו על ידי אלי לילי ; סרוקוול  Seroquel , שנעשה על ידי חברת AstraZeneca , ו- וDepakote , על ידי אבוט , שכרגע הוא AbbVie .

תובעים הפדרליים אמרו, כחלק מההסדר האזרחי, כי ג'ונסון אנד ג'ונסון קידמה את השימוש בריספרדל באנשים עם מוגבלויות וילדים, למרות שהחברה לא קיבלה ה-FDA אישור לשיווק לילדים עד 2006.
ג'ונסון אנד ג'ונסון ידעה שילדים רגישים לסיכונים בריאותיים מסוימים מנטילת ריספרדל , לרבות האפשרות שבנים יכולים לפתח שדיים באמצעות ייצור מוגבר של ההורמון פרולקטין , פקידים פדרליים אמרו.

קישורים:

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

משרד הרווחה מפקיר משפחות קשות יום לתעשיית הזנות

חדשות 2 - אוגוסט 2013 - בזמן שנת הלימודים ובעיקר בזמן החופש הגדול הן חומקות מן הבית, מספרות להורים שהן הולכות לחברה - ומקבלות לקוחות. לא מדובר בנשים בוגרות שהדרדרו לעולם הזנות, אלא בנערות, חלקן מתחת לגיל ההסכמה - שבחרו במודע למכור את גופן. "המצב בבית קשה, אני מממנת בילויים ב-40 דקות עבודה", סיפרה אחת מהן
הן רק בנות 16, אבל כבר שנתיים שהנערות הללו עוסקות בזנות, שבאמצעותה הן מממנות הכל: מבילויים ועד ספרים לבית הספר. זה קורה בחופש הגדול, אבל גם בזמן הלימודים הן יוצאות לקבל לקוחות - מבלי שאף אחד שם לב.




היא צעירה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון בדרום. רק דבר אחד היה חסר לה: כסף. "המצב בבית לא קל", סיפרה הנערה שהסכימה להתראיין לכתבה. "למה אני צריכה להרגיש מנודה כי לאמא שלי אין כסף לטיול שנתי? זה עולה קרוב ל-500 שקלים". לדבריה, היא מעדיפה שאמהּ תקנה אוכל לבית ותדאג לאחיה הקטנים. "אני יכולה לממן את זה ב-40 דקות של עבודה".

לעולם הזנות היא נכנסה כבר בגיל 14, אחרי שסיפרה לחברה על המצב הקשה בבית. "היא אמרה שהיא יכולה להפגיש אותי עם אנשים, שאיתם אני אקיים יחסי מין ואני יכולה לסגור איתם על סכום טוב", סיפרה על הדרך שבה התגלגלה למציאות המזעזעת שבה היא חיה כיום. למסתכל מהצד הבחירה הזו נראית לא הגיונית, אבל היא הייתה הדרך היחידה עבורה להרוויח את הסכומים שהיא צריכה באופן מיידי.

"בעבודה רגילה המשכורת עוברת ב-10 בחודש", אמרה, "אבל אני יכולה להרוויח קרוב לאלף שקלים ביום. במלצרות כמה ארוויח? 200 שקלים?". נערה נוספת שהסכימה לספר על העיסוק שבו בחרה, אמרה כי היא וחמש חברותיה "הולכות לאדם זקן - והוא מביא לנו כסף. 600 שקלים לכולנו". בחופש הגדול הן עובדות יותר ועם הכסף מממנות את הבילויים.
"לאמא שלי אני אומרת שיצאתי לחברה והיא גם ככה עסוקה עם אחיי. יש בחופש הזדמנויות ליותר לקוחות. ביום אחד אני יכולה לקבל חמישה אנשים וביום חלש יותר - שלושה", ציינה. אבל מתברר כי גם במהלך השנה אף אחד לא רואה את הנערות הללו. הן מספרות שהן יוצאות באמצע הלימודים כדי לעסוק בזנות - וחוזרות כאילו לא כלום לא קרה.
"זה לא מעניין את המורים", סיפרה אחת מהן. "הם לא משתדלים לפקוח עיניים. הייתי נעדרת ל-40 דקות בערך וחוזרת 10 דקות אחרי ההפסקה. אומרת שהתעכבתי בשירותים".

"אחד הלקוחות הגיע עצבני - ואנס את חברה שלי"

מיטל מיכאל, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אמרה: "זו תופעה חברתית שנערות מבינות בגיל מאוד צעיר שהן יכולות לקבל דרך הגוף שלהן כל מיני דברים שהן היו צריכות לקבל דרך ההורים והרשויות"

זה מתחיל כדרך מהירה להרוויח כסף, אבל הנערות האלה מסתבכות במהירות במקרי אלימות וסמים. אחת הנערות סיפרה כי באחת הפעמים הגיע לקוח "אלים ואגרסיבי" אל חברתה, "הוא התחיל לקלל אותה ולאיים עליה ובסוף פשוט אנס אותה. היא צרחה, אבל מה היא יכולה לעשות? כלום".

לכתבה הזו הן התראיינו כדי להציע לבנות אחרות שלא להגיע לעולם הזה. הן עצמן לא בטוחות שייצאו מהמעגל הזה אי פעם. "זה לא מתאפשר לי", אמרה אחת מהן. "זו לא תחושה נעימה - אבל אין לי ברירה. אני צריכה כסף כדי לחיות מיום ליום".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות - מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות. משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר...
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...

תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010... מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור... 

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים...

 מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים - כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה - הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011  - למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד...

מדינה ללא חוק זכויות הילד - משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים - ילדים של אף אחד - פשעי משרד הרווחה - מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים...

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...

המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין...

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

לשכת הרווחה פתח תקווה לחסרת ישע: "תקומי או שאני יורה"

נובמבר 2013 - חדשות 10 - פשעי משרד הרווחה - עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה פתח תקווה הזעיקו שוטרים לפנות בכפייה מביתה דיירת לאשפוז. השוטרים ירו לעברה פעם אחר פעם באקדח הטייזר החשמלי לעיני העובדות הסוציאליות רווחה פ"ת על אף שלא התנגדה אליהם. "הזדמנות אחרונה, תקומי או שאני יורה", צועק לעברה השוטר כשהיא בוכה וצועקת שאינה יכולה לקום.




קישורים:

לשכת הרווחה פתח תקווה - בין פרזיטיות לחוסר דעת - מפקירים חוסים להזנחה והתעללות - פרשיית ההתעללות החמורה במוסד משרדי הרווחה והבריאות "נווה יעקב" בפתח תקווה כלל מסכת הזנחה והתעללות קשה בחוסים, תלונות שלא קיבלו מענה. קרובי החוסים סיפורו כי החל מהרגע שבו הוכנסו יקיריהם למוסד היו מופיעים אצליהם חבלות, שריטות, פגיעות, 'פנסים' בעיניים. היו מרביצים להם, היו מקרים של הטרדה מינית. כשפנו הקרובים לרשויות הרווחה היו מקבלים תשובות: 'הוא מדמיין', 'הוא דופק את הראש בקיר'". הפרשה הובילה לסגירתו של המוסד "נווה יעקב" בנובמבר 2012...

לשכת הרווחה של עיריית פתח תקווה - אי סיוע לחסרת דיור - להלן המאמר "אני מרגישה שכלו כל הקיצין" , עינב יוסף זדה , ידיעות פתח תקווה - שוב מקרה של חסרת דיור בפתח תקווה: האישה, המתגוררת עם בנה הקטן במשרד מחשבים בעיר, טוענת כי העירייה וחל"ד מתעלמות ממצוקתה. "בשבוע הבא אני מתכוונת לשבת עם הילדים באוהל מול בניין העירייה", איימה...

משפחת אומנה מזניחה ומתעללת - מגיל חמש עד תשע נאנסה על ידי הבן הבכור - זהו סיפורה של תמר (שם בדוי) מהכתבה "אונס לכל החיים" מאת מרב דוד, מעריב "סופשבוע" 23.10.2004. - בכתבה מתואר סיפורה של ילדה אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחת אומנה מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. אותות המצוקה ששידרה לא הדליקו נורות אזהרה אצל העובדים הסוציאלים, גם לא דוח פסיכולוגי ותלונות האב הביולוגי. כשסוף סוף שיתפה בסוד הנורא, קיבלה תשובה מתחמקת. היא החליטה להדחיק ולשרוד. עד שבגיל 27, בעקבות טיפול פסיכולוגי, הגישה תלונה ונתקלה בחוק ההתיישנות. לתמר אין ספק, "אני קורבן של רשויות מנוולות"...

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת - נובמבר 2009 - בישראל לא קיים חוק אומנה, דהיינו חוק הקובע מי רשאי להיות משפחה אומנת, כך שהכל פרוץ ולמעשה משרד הרווחה בוחר משפחות אומנה כראות עיניו ללא כל פיקוח של המחוקק. עובדות סוציאלות מגיעות לבית המשפחה האומנת לבדוק את הילדים רק פעם בחודש למשך שעה וחצי-שעתיים, זה הכל !!! - אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות...

יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

שופטת גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים - הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים
נובמבר 2013 - רע"א 6487/13 - מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת - השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) - "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". - קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת - ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) - ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של רשויות הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 - " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת ... לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". - מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהיות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים (מרכז חירום) למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" - ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה...". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". - החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים


גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער


קישורים:

גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער - מרץ 2012 - גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה...

בין תאוות בצע לחלם - שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה - אגף הרווחה חיפה - פברואר 2012 - באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)...

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים - במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק....

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים - נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי - פברואר 2010 - כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים...

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

שופטת גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים - הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים
נובמבר 2013 - רע"א 6487/13 - מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת - השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) - "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". - קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת - ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) - ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של מרכת הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 - " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת ... לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". - מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהייות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" - ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית - שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה...". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". - החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים


גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער


קישורים:

גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער - מרץ 2012 - גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה...

בין תאוות בצע לחלם - שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה - אגף הרווחה חיפה - פברואר 2012 - באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)...

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים - במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק....

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים - נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי - פברואר 2010 - כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים...

שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 - שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים - גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד - גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות... הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" - מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות - יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 - תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת - מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה - הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי - יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 - "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  - יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות - ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי - תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן - מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.


גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער - מרץ 2012 - גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה...

בין תאוות בצע לחלם - שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה - אגף הרווחה חיפה - פברואר 2012 - באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)...

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים - במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק....