המאמר חטיפת ילדי תימן: ציונות או סחר-מכר , נסים עוג'ר , דצמבר 2012 ,
קליטת עולי תימן, ההתייחסות לילדיהם וחטיפת ילדי העולים הם אינדיקציה שהשיקולים אשר נלקחו בחשבון על-ידי מנהיגי הישוב לא היו מלכתחילה ציונים טהורים אלא שיקולי כדאיות כלכלית והנצחת שליטה של חברה אליטסטית על קבוצת אנשים מוחלשת שרק זה עלתה מתימןפרשת
חטיפת ילדי תימן היא תופעה שיש לחקור אותה מכל הכיוונים, גם היסטורית וגם אנתרופולוגית. זאת תופעה שנראית הזויה לגמרי, וזאת שמתרחשת או התרחשה רק במדינות עולם שלישי. התופעה לא מתאימה לערכי המוסר היהודי ולערכי החינוך אותם ספגנו בארץ כילדים. כל יהודי באשר הוא יהודי בנשמתו, מכיר את המושג של ייהרג ובל יעבור, ונצח ישראל לא ישקר.
ככל שאני חוקר את פרשת חטיפת ילדי עולי תימן או אם תרצו לומר את התופעה, אני לומד שחטיפת ילדים בשלהי הקמת המדינה, ובפרט של ילדי עולי תימן היה לה יד מכוונת, בפרט למי שקורא וחוקר את פרוטוקולי הכנסת. חטיפת ילדים ומכירתם באה לספק משהו מסוים, והמשהו הזה הוא כסף.
לעניות דעתי המדינה הייתה זקוקה לנשק, ולקנות נשק צריכים כסף. על זה נאמר בבחינת "
הכסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". יש לומר שלעניין זה, כולם היו קשורים ומעורבים בנושא.
בספר בראשית פרק לז נאמר:
כט: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.
ל: וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא חז"ל במדרשים, אומרים על הפסוקים הנ"ל מה חטאו בני ישראל שנשתעבדו במצריים, ותשובתם היא בעובדה, כי מכרו את אחיהם לישמעאלים ואלה העבירו אותו למצרים,משם ההיסטוריה ידועה לכולנו, בני יעקב מגיעים למצריים אחרי ששברו את הרעב,משום שהארץ לא נתנה את יבולה (בצורת).
הוצאת הילדים – טיעון אידיאולוגי בשלהי הקמת המדינה נוצרו "שלדים" למימון הקמת המדינה ולהגנה על ביטחונה: גורמים מסוימים שפעלו ברשות ובסמכות המדינה בשוק השחור העולמי כדי לממן את המדינה המתהווה. אין לך הסבר מדוע ירצו מנהיגי הישוב המתהווה לקחת ילדים מכל ילדי התפוצות שרק עלו לישראל ולהוציא אותם מידי הוריהם, למעשה זה דבר והיפוכו . למעלה מזה, המעשה נוגד את המיתוסים עליהם צמחנו כאן, מיתוסים שככל הנראה הופרכו, ובניגוד למה שהיה בפועל "עליית הנוער " שבאו מכל ארצות הגולה וגדלו כאן במערכת החינוכית של התנועה הקיבוצית. יש לציין כי היו ניצולים של נוער יהודי ששרדו את השואה, שהוחבאו בתוך מנזרים. ושהסתתרו שם לאחר שהצליחו לברוח מציפורני הנאצים. למזלם הרע של ילדי עולי תימן אלו לא הצליחו להיחלץ מציפורני מנהיגי היישוב.
הטיעון שנשמע שהיה כאן עניין אידיאולוגי כאשר הילדים של עולי תימן גדלו במחסור, מאחר שבית ההורים היו משפחות מרובות ילדים, ולכן בסך הכול זנ סייע להם להאכיל פה נוסף. כשלעצמו טיעון זה הוא מרושע ואכזרי, מאחר שהוא מותיר את הורי הילדים ואת אחי הילדים שנחטפו סובלים לכל חייהם. חלק מהם אף לא הצליח לחזור לחיים רגילים ואף לקו נפשית מקריעת ילדיהם מחיק משפחותיהם.
עד היום שולט טיעון זה בוורסיות שונות אצל רשויות הרווחה ועובדות הסוציאלית של
משרד העבודה והרווחה שנדבקו בחיידק "החטא הקדמון" של חטיפת ילדים בשלהי קום המדינה, והם ממשיכים להוציא אלפי ילדים מידי שנה מהוריהם שלא כדין ואף ללא סיבה מוצדקת., אגב הסברה אומרת, שעל כל ילד מקבלות רשויות הרווחה מהמדינה כ-15,000 שקלים לחודש עבור הילדים. המדינה משנוררת ביהדות התפוצות כספים על גב הילדים הנמצאים ב
פנימיות של ראשיות הרווחה . לא כאן המקום להרחיב בעניין נושא הרווחה. למי שרוצה לבדוק נושא זה, הרשת האינטרנטית מספקת לו חומר למכביר מתועד ומצולם ואפילו ממוסמך.
יד מכוונת, מאפייה שלטת כדי להבין שהייתה כאן יד מכוונת או בלשון העם "מאפיה" בחטיפת ילדי עולי תימן , ניתן ללמוד מהתפיסה השלטת כאן בארץ, בין מנהיגי היישוב טרם הקמת המדינה, להבאת עולי תימן ארצה. למה השימוש בביטוי "מאפיה" משתי סיבות האחת: שר המשטרה לשעבר ותת-אלוף במילואים אביגדור קהלני, (הוריו אף הם עלו מתימן) דרש בכנסת את מינויה של וועדת חקירה ממלכתית לחקירת חטיפת ילדי תימן, ואמר מה הבעיה לחקור, ממה אתם פוחדים?, מכך שהייתה כאן יד מכוונת ומאפיה שלטת? שכן מה הייתה הבעיה למדינה לחשוף את תיקי האימוץ ולחקור ולהתחקות אחרי המפעילים ולהביא אותם לדין, אם חקרו את פרשת אלזורוב, חקרו את פרשת לבון, חקרו את מלחמת יום הכיפורים, חקרו את סברה ושתילה, חקרו את מלחמת לבנון, אז מה היה הקושי לחקור לעומק את פרשת חטיפת עולי ילדי תימן ולהביא את האחראים לדין?.
הסיבה השנייה, שכל מי שהתעסק בנושא זה נפגע בדרך זו או אחרת! (אגב ככל הנראה גם קהלני סומן ובסופו של יום הועמד לדין בתואנות שווא וזוכה פעמיים בשלום ובמחוזי), (על
עוזי משולם עדיף להשאיר את זה לפרק אחר, שכן שם היה אחד שנהרג ,עוזי משולם נכלא ונותר נכה לכל ימי חייו).
אם תרצו לשאול אתה לא מפחד,האמת שמי לא חושש טיפש,למעלה מכך,קוראים מסוימים הסבו את תשומת ליבי לעניין, אוכל לציין שההרגשה שלי שאני בשליחות ,המדינה שלחה אותי למשימות יותר קשות ומסוכנות בצבא מהמשימונת הנ"ל.
העונש – פינוי ימית וגוש קטיף השאלה אם כן היא מה האלטרנטיבה - אם לא לעשות צדק חברתי מוחלט כלפי המשפחות שנעשה להן עוול פרטי, ציבורי וחברתי בל יכופר, לכן יש לשאוף לעשות צדק חברתי ולו חלקי, הוגנות יש לבקש מהן סליחה (לילדים שנחטפו אז יש היום נכדים) ואולי לפצות על הנזק הנפשי ובכלל, כל עוד שלא יפוצו המשפחות על כל הנזק שנגרם להן, העננה תמשיך ותשרור לעולם על החברה הישראלית ולכן התיקון הוא קודם תיקון לחברה בבחינת "אמת מארץ תצמח", שאם לא כן אנחנו עוד נשלם על כך בריבית דריבית או אנחנו כבר משלמים על התועבה שנעשתה במדינת ישראל, חטיפת תינוקות מבית הילדים.
נעשה כאן מעשה נבלה על דרך של סחר בילדים עוד בשלהי הקמת המדינה, הכל כאמור לצורך מימון נשק או הוצאות אחרות. החטא ועונשו מבחינתי הוא פינוי ימית וגוש קטיף, גירוש מימית ומגוש קטיף הוא חלק מהתהליך של הסתלקותנו מן מהארץ עליה אנחנו יושבים ובלשון חז"ל עוד הארץ תקיא אותנו, וימים יגידו.
בספר תהילים פרק פ"ה נאמר
יב - אמת, מארץ תצמח; וצדק, משמיים נשקף.
יג - גם-יהוה, ייתן הטוב; וארצנו, תיתן יבולה.
יד - צדק, לפניו יהלך; וישם לדרך פעמיו".תימוכין לכך , שהייתה כאן יד מכוונת בכלל ובפרט בחטיפת ילדי עולי תימן , די אם נציץ במחקרים המתפרסמים על-ידי מוסדות ומכונים שחקרו את התקופה לפני ואחרי הקמת המדינה ונראה מה היו הסיבות האמיתיות להבאת עולי תימן לארץ.
כך למשל בספר שהוצא על-ידי מרכז הנשיא לשעבר שז"ר בירושלים שתצלומו מצ"ב נאמר במפורש:"ארתור רופין ,ראש המשרד הארץ ישראלי , דרש לאפשר תחילה רק את עלייתם של בעלי ההון ובעלי מקצועות נדרשים , באשר לפועלים לא הייתה עמדתם אחידה , היו שחשבו לבסס את פיתוח הארץ על עבודת שכירים ערביים: אחרים תבעו להעדיף פועלים יהודיים ולעודד את עלייתם . ההכרה בחשיבותה של העבודה העברית הביאה ליוזמה להעלאת יהודי תימן, כדי שיעבדו במושבות."
מן המובא בספר שלעיל, ניתן להוכיח שנקודת התייחסות של מנהיגי היישוב ליהודי תימן הייתה לפועלים שיעשו עבורם את העבודה השחורה, הייתה זו תפיסה כאמור תפיסה שלטת ויותר מכל מתנשאת ואליטיסטית, ספסור בעולי תימן לא נגמר בעבודת אדמה הם הפכו את הנשים לעוזרות במשק הבית, ונתנו להם את היחס של עובדים זרים שעושים את העבודה החקלאית בארץ בימנו אנו , נשות עולי תימן הפכו לסחורה עוברת לסוחר , המניע הוא בצע כסף ותו לא של עבדה זולה וניצול לרעה של החלש והמוחלש שבא רק עתה ועובר את המשבר העלייה של מעבר מארץ לארץ והגעה לארץ זרה.
התימנים – פועלים טבעיים השאלה הנשאלת היא מה הייתה הרמה המוסרית של מנהיגי היישוב ואלו ששלטו בהנהגה של אותם ימים, הקוראים מוזמנים לשפוט ולחוות דעה בעניין. אגב העניין נלמד מהרבה עניינים שעברו יהדות תימן בארץ לפני הקמת המדינה ולאחר הקמת המדינה ולא רק בנושא זה, שוד אדמתם ליד שפת הכינרת, ולא כאן המקום לציין זאת או להוסיף..מכאן הדרך לחטיפת ילדים ומכירתם הדרך הייתה קצרה יותר.
אם לא די באמור לעיל, בעמוד - 127 לספר הנ"ל נכתב
" ההתייחסות המיוחדת לעולי תימן נבעה מתפקיד ישובי מוגדר שנקבע להם, התימנים היו אמורים להחליף את הפועלים הערבים במושבות, התימנים שהיו בעלי ניתנות עות'מנית, שומרי מסורת, מסתפקים במועט, צייתנים ואוהבי עמל נחשבו כיסוד עבודה (Arebeitselement), 'פועלים טבעיים'ו'בעלי ערך כלכלי רב "
ואני שואל אוותכם קוראים יקרים, אתם הקשבתם למה שהם חשבו על עולי יהודי תימן ובכלל זה ילדי תימן, פועלים שבאו להחליף את הפועלים הערבים, פועלים צייתנים, ובעלי ערך כלכלי רב, מעניין למה? - ואני הוסיף את הילדים ניתן אף ניתן למכור לא?!, יש דברים שלא מדברים עליהם אלא בחדרים סגורים ואפילו נסגרים בשתיקה, תחשבו על זה, האם הייתה כאן יד מכוונת או לא? שכן אם הגעתם עד לשלב זה של הקריאה לא צריך לומר את השם המפורש.
בהמשך העמוד למטה אומר המחבר:"אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבעניין התימנים ננקטה מדיניות שונה מזו שננקטה בעניין מהעולים מאירופה: מחד-גיסא, הערכה מועטת, ומאידך-גיסא, סיוע ותמיכה נרחבים אך לא מספיקים. לדעה בקיומה של אפליה היה אפוא בסיס. ואולם, בלא הפליה ודעות קדומות, אין ספק שתוכנית העלייה לא הייתה מתבצעת. בביקורת הנוקבת כלפי מוסדות הציונים בנושא זה מסתתרת איפה "ברכת הקללה".
מחברי הספר כותבים בצורה מפורשת כי הייתה אפליה והמובן מכך אף היה ניצול לרעה והערכה מועטת של עולי תימן שהיו בעיניי למלאכי שרת ואף למי שהכיר אותם מקרוב ,יוצא אם כן , השפילו את עולי תימן לבלי סוף באמצעות עבודה שחורה ואת נשותיהם לעוזרות במשק בית והפכו אותם סחורה עוברת לסוחר, ואת ילדיהם מכרו "בנזיד עדשים", ולא לחינם מסיים כותבי הספר במשפט "בביקורת הנוקבת כלפי מוסדות הציונים בנושא זה מסתתרת איפה " ברכת הקללה " .
ולמה התכוון מחברי הספר במילים ברכת הקללה, לאלוהים פתרונים? ואולי התכוון למכירת הילדים?. לסיום המאמר אני רוצה להפנות אותכם הקוראים לכתבה שהתפרסמה בעיתון בארה"ב בניו-יורק טיימס ובקנדה על ידיעה מאוד מעניינת הפרסום של כתבה מיום 13/2/1954 בו נכתב כי אזרח קנדי נתפס עם קרוב ל-3 מיליון דולר מעסקות של מכירת ילדים יהודיים. האיש הוא נשיא הפועל המזרחי העולמי
דב ברנד ברגמן.
אגב, האיש סיים את חיו בכלא לא בגלל סחר בילדים, אלא בגלל האופי המוסרי המושחת שלו , הוא הונה את הנשיונל סיקיורטי של ארה"ב כאשר הוא לקח מהכספים שעשה ממכירת הילדים בנה בתי אבות, ואת הזקנים הערירים שנפטרו הוא השאיר אותם במקררים, והמשיך לגבות את דמי הביטוח הלאומי שלהם, שנים על גבי שנים. האם זו ברכת הקללה שלו האם מנהיגי היישוב לא חשבו על ברכת הקללה שעלולה לקרות מדינת ישראל?. לכן חובת הסליחה של מדינת ישראל כלפי כל מי שנלקחו לו הילידים היא חובה מוסרית וחובת הפיצוי היא נדרשת , שאם לא כן ברכת הקללה לא תפסח גם כאן, כמאמר המקרא זעקת זכריה עוד תשוב לפתחנו.
הכותב עסק בעריכת דין למעלה מ-20 שנה וכיום לאחר לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית וגורג טאון בארה"ב. מרצה בנושאי חוק ומשפט ופעיל חברתי בכנסת.
פלייליסט - פרשת חטיפת ילדי תימןקישורים:
- משרד הרווחה - חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים - סיפורו של גיל גרינבוים - ינואר 2010 - "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף לאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים בית שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה...
- השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - בעבר היו רשויות הרווחה חוטפות תינוקות מבתי חולים כגון פרשת דודו דהאן, גיל גרינבוים). למשפחה נמסר כי הוולד/ תינוק חלה ומת. לרוב הציבור היה אמון המערכת. לאחר שהבין הציבור כי פושעים עם "כוונות טובות" חוטפים ילדים, החלו אדריכלי הרווחה בגיוס עובדי רווחה, עו"סים ופקידי סעד בזויים בבני אדם, ותוך מתן גיבוי משפטי ותקשורתי משתמשים בהם לחטוף ילדים וחסרי ישע. ילדים זה כלי טוב לעשיית כסף: אימוצים, אומנה, פנימיות, מלכ"רים, ועדות, מומחים ובעלי מקצוע ... ועוד כאלו עם "כוונות טובות" שספק אם מביאים תועלת.
- "תינוק בגולאג ישראלי" - תחקיר על חטיפת תינוק - סיפורו של דודו דהאן - דע/י כי הרווחה היום, לפני ארבעים שנה או ששים היא אותה רווחה. עיקרון הבסיס הוא ה"חיסיון" וה"דלתיים הסגורות" במשרד הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה ל"טובת הילד" כביכול, מאפשר לרווחה לעשות באזרחים במצוקה/חלשים ככל העולה על רוחם. רק השיטות משתנות מידי פעם ...
- השירות למען הילד - חטיפת תינוק בלידתו - רשת ב - המדור לחיפוש קרובים - מרץ 2011 - סיפורה של צעירה בשנות ה- 70 כבת 15 אשר עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בדרך רמייה החתימה אותה על מסירת בנה לאימוץ מבלי שניתנה לה אפשרות להיוועץ עם בן זוגה או בני משפחתה.
