יום שבת, 16 בנובמבר 2019

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן
שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן
בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן - שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות - ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן - לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח - למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי - ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש - ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.


לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) - אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019
בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019



יום שישי, 15 בנובמבר 2019

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות... שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
- תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
- פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
- דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

שופטי עליון ניל הנדל, דוד מינץ ואלכס שטיין: "איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"
שופטי עליון ניל הנדל, דוד מינץ ואלכס שטיין: "איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"


פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.
דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.
דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.


זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

יום רביעי, 13 בנובמבר 2019

עתירה לבג"צ על המוסר הכפול ותפירת תיקים

נובמבר 2019 - כמה שווים חיי האזרח בעיני פרקליטות המדינה? מתברר שלא הרבה אם הוא מאוים ברצח, כך עולה מעתירה בג"צ 7545-19 של לורי שם טוב נגד פרקליטות המדינה. כאשר המאוים הוא שוטר או עובד ציבור , נפתחת חקירה מיד, אלו הן ההוראות. בנוסף לתעמולה תקשורתית ביוזמת פרקליטות המדינה.
אולם אזרח מן השורה לרבות עיתונאי שאינו מפרגן למערכת המשפט, יצטרך לחכות שנים עד שפרקליטות המדינה תחליט אם לטפל באיומים ברצח נגדו.

להלן בג"צ 7545-19 :

עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע

מוגשת בזאת עתירה מנהלית כעותרת ציבורית וכנפגעת באופן אישי, נגד המשיבים XXX שיתנו טעם מדוע לא יוציא בית המשפט הנכבד צוו עשה המורה למשיבים לפתוח חקירה פלילית בגין עבירות מסוג: הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע נגד חשודים אשר פרסמו בפייסבוק קריאות לפגוע בעותרת, איומי רצח והטרדה מינית, וכן מדוע לא יוצא צו עשה למשיבה 3 (מח"ש) לחקור מי אחראי לסגירת התלונה במשטרה ו/או לפעילות מאחורי הקלעים לסיכול החקירה ו/או גניזתה, ולהעמידו לדין.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת עומדת לדין בגין 120 אישומים של פרסומים פוליטיים נגד שופטים, עובדים סוציאליים פרקליטים ושוטרים. האחראים להעמדתה לדין הם משיבים 4 ו- 5, כאשר משיב 6 הוא האחראי עליהם והוא הגורם המקשר ביניהם ובין גורמים שונים בממשל המעוניינים בהרשעתה של העותרת, למען יראו ויראו. המטרה היא להפחיד את הציבור שלא יעז לכתוב ביקורת על שופטים.
2. זו הסיבה ששופטי העליון והמחוזי החזיקו את העותרת בכלא למשך שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, בתנאים מחפירים ללא חומרי חקירה, ללא ראיות, ומבלי שבכלל קיימת עילת מעצר להבעת ביקורת פוליטית. כשנגד העותרת נתפרה עילת מעצר ייחודית: מי שכותב בגנותם של שופטים סוררים, סופו יהיה רע ומר.
3. לקראת חלוף שנתיים במעצר בכלא, החלו להופיע בעיתונים כתבות מחמיאות לעותרת, הקוראות לשופטים בעליון לשחרר אותה ממעצר, שכן ההתעללות בעותרת עברה את גבול הטעם הטוב, ולמעשה חצתה כל גבול.
4. ביום 24.1.19 הופיעה כתבה אוהדת לעותרת בערוץ 13 "הצינור", על מעצרה המתמשך, ומייד בסמוך לכך הוחלט בדרגים הבכירים בפרקליטות, ובשיתוף שי ניצן לתפור לעותרת תיק על רצח חתול על מנת לבייש אותה בציבור. לשם כך גייסו המשיבים 2, 5-6 את השב"ס כדי לאסוף נגד העותרת מידע מביש ולתפור לה תיק. https://www.youtube.com/watch?v=7BOhTz6PLMA
5. המשיבים XXX החליטו לתפור לעותרת תיק של המתת חתול בכלא נווה תרצה כך שבסמוך לתאריך 25.1.19 הודלפה ידיעה לאחד מכתבי החצר של הפרקליטות אבי אשכנזי מאתר "וואלה" שהעותרת צולמה במצלמת שב"ס בועטת בחתול בכלא עד למותו.
6. מטרתם וכוונתם הפלילית של המשיבים XXXX הייתה להבאיש ריחה של העותרת ולחזק את ידיהם של השופטים בבית משפט עליון אליהם מגיעים בקשות השחרור של העותרת כאילו העותרת לא רק מסוכנת לשופטים, עובדים סוציאליים, פרקליטים ושוטרים, היא גם מסוכנת לבעלי חיים.
7. כתבתו של ה"עיתונאי" XXX הועלתה לפייסבוק ושם גרמה לפרץ של תגובות מהגולשים שקרא להמית את העותרת, וקריאות שונות בגנותה לרבות ביזוי מיני.
8. העותרת הגישה תלונה (באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם) במשטרה ועמדה על כך שיש לחקור את הגולשים הללו ולהעמידם לדין בשל המסוכנות הנשקפת מהם. כאמור, במקרה של העותרת בית המשפט העליון יצר עילת מעצר חדשה של מסוכנות בשל פרסומים באינטרנט, ולכן הרשויות רציניות בכוונתם לטפל בהשתלחויות ברשת, עליהם לאתר את פורעי החוק שאיימו על העותרת דרך האינטרנט, להעמידם לדין ולדרוש את מעצרם עד תום ההליכים.
9. הרי לא יעלה על הדעת שהעותרת ו- 2 חבריה לכתב האישום יהיו 3 האנשים היחידים במדינת ישראל שיועמדו לדין וייעצרו עד תום ההליכים בגין התבטאויות ברשת.
10. משטרת ישראל מרחב איילון בת-ים מיוצגת ע"י משיב 1, היא זו אשר סגרה את התלונה שהוגשה על ידי העותרת בתאריך 28.1.19. יצוין שהתלונה הוגשה באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם וקיבלה מספר פל"א 43940/19.
11. פרקליטות המדינה היא המשיבה 2 טענה בתאריך 23.10.19 (המכתב הגיעה לידי העותרת בדואר רשום ביום 11.11.19) כי תלונה אשר הוגשה על ידי העותרת תימסר למשטרת ישראל לצורך קבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע, כשהיא מתעלמת מהעובדה כי התלונה הינה על הטרדה מינית, פגישה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, איומים לרצח, הסתה לרצח.
 ראו אישור הגשת התלונה על נספחיה מצ"ב מסומן "1".
 ראו הודעת הפרקליטות מיום 23.10.19 שהגיעה לעותרת ביום 11.11.19 מצ"ב מסומנת "2".
12. לפיכך ועל רקע זה בית המשפט מתבקש לזמן את המשיבים לדין לבוא ולתת טעם מדוע לא יפתחו בחקירה פלילית בהולה על התלונה שהוגשה על ידי העותרת פל"א 43940/19 איילון, וכן לתת טעם מדוע לא יוצא צוו עשה המורה למח"ש לחקור מי ייזם את סיכול בירורה של התלונה במשטרה מאחורי הקלעים ולהעמידו לדין.
13. יוער כי המשיבות 1 ו-2 אינן מאשרות טיפול בתלונת העותרת על פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, איומים ברצח, עבירות מחשב.
14. נושא העתירה דחיית תלונה של העותרת על ידי פרקליטות המדינה בגין הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב.
15. ביום 6.4.17 הגישה משיבה 2 כתב אישום ת"פ 14615-04-17 בו טענה משיבה 2 כי העותרת ביצעה עבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, בעוד שכתב האישום נגד העותרת מדבר על פרסומים באמצעות האינטרנט שהינם מינוריים ביותר, לעומת הפרסומים שבוצעו נגד העותרת שאותם יזמה הפרקליטות באמצעות הפצת ההדלפה השקרית כאילו העותרת המיתה חתול.
16. העותרת נעצרה ביום 27.2.17 בגין כתבות מחאה פוליטיות נגד 25 שופטים, עשרת עובדים סוציאליים וכ- 10 פרקליטים ותובעים משטרתיים. העותרת נעצרה בתיק מ"ת 14280-04-17 מאז 27.2.2017 וב- 6.4.2017 הוגש כתב אישום בתיק ת"פ 14615-04-17 יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. לא צורפה לבקשה ראייה אחת, לכאורה או שלא לכאורה. את הראיות מסרה התביעה רק אחרי 3 חודשים.
17. בעת שהעותרת היתה עצורה בכלא נווה תרצה, משיבה 2 דאגה שיבוצעו פרסומים שקריים ושליליים נגד העותרת באתר וואלה ניוז ביום 25.1.19 ובחדשות ערוץ 12 ביום 3.7.19 כשהכותרות הינן כי העותרת רצחה חתול בכלא נווה תרצה. כתוצאה מכתבות שקריות אלו, נכתבו נגד העותרת מאות תגובות שיטנה איומים לרצח, הסתה לרצח, תגובות דיבה, לשון הרע, הטרדה מינית בוטה ביותר, איומים, עבירות מחשב מרובות.
18. להלן מקצת הפרסומים נגד העותרת באתר וואלה ניוז מיום 25.1.19 המצ"ב מסומנים "3":
- "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
- "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
- "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
- "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
- "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
- "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
- "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
- "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
- "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
- "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות".
19. לכל הפרסומים הללו יש מפרסם שאותו ניתן לאתר בקלות. בעניינה של העותרת התגלה כי חברת פייסבוק (או לפחות הסניף הישראלי של פייסבוק בהנהלת עדי תאני סופר) ומכבדת "צווי מחת"ק" – מחקרי תקשורת שהמשטרה מחתימה שופטים במעמד צד אחד, ומוסרת למשטרה כתובות של גולשים.
20. כאמור בתאריך 29.7.19 נודע לעותרת שמשטרת ישראל המשיבה 1 סגרה את התלונה מחוסר עניין לציבור.
21. הפרקליטות משיבה 2 טענה כי עבירות של איומים ברצח, הטרדה מינית קשה כפי המצ"ב, הסתה לרצח, הינם עבירות של "פרסום לשון הרע", בעוד שהעוררת נעצרה בכלא נווה תרצה שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, ונמצאת במעצר בית מלא מעל חצי שנה, בלי יכולת להשתחרר ממעצר הבית, על פרסומים פחותים עשרות מונים מהפרסומים המפורטים לעיל.
22. לצורך הדוגמא, מפנה העותרת את בית המשפט לאישום 10 בכתב האישום ת"פ 14615-04-17 השוטרת XXX, בו הואשמה העותרת בעבירות העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות על פרסום. העותרת מואשמת בכך שאיחלה לשוטרת להידבק בשלבקת, וקראה לה זונה: ראו הטקסט הרלבנטי מכתב האישום לצורך השוואה:

23. אם אלו התכנים בגינם מדינת ישראל מעמידה לדין אזרחים כמו העותרת, קל וחומר שבמקרי הסתה לרצח יש ענין לציבור שהמסיתים לרצח יאותרו ויועמדו לדין.
24. מבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל משטרת ישראל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". מצ"ב הנוהל מסומן "4".
25. קל וחומר מהאמור לעיל כי יש לטפל מיידית בריבוי איומים ברצח במרשתת נגד אזרחית, מה שלא נעשה ואין בכוונת הפרקליטות לבצע.
26. העובדה שהמשטרה והפרקליטות אינם מכבדים את הנוהל של עצמם מחייבת את התערבות בית המשפט העליון שכן נדרש צוו עשה על מנת להעמיד את המשטרה והפרקליטות על חובתם לטפל בתלונות במסירות וביסודיות.
27. רק לאחרונה התערב בית המשפט העליון בשיקול דעתה של מח"ש אשר החליטה לסגור חקירה נגד השוטר נאור יצחק שירה על ערבי שהסתער עליו עם סכין. ראו בג"ץ 4845/17 רפאת חמדאן נ' היועמ"ש וגם דנג"ץ 7491/19 נאור יצחק נ' מד"י.
28. במקרה של השוטר נאור יצחק, נקבע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שגה בצורה קשה בניתוח ראיות והתעלם מן האינטרס הציבורי, כאשר החליט שלא להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר ערבי-ישראלי. כך קבע בתאריך 28.10.19 בג"ץ, בהתערבות חסרת תקדים בשיקול דעתו של היועץ, כאשר הורה לו להעמיד לדין את השוטר (אך לא קבע באלו אישומים). העתירה התקבלה בידי כבוד השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, בניגוד לדעת המיעוט של השופט נעם סולברג. זוהי הפעם הראשונה בה בג"ץ מורה להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של היעדר אשמה.
29. בג"ץ רפאת חמדאן מספק את העילה להתערבות בית המשפט העליון גם במקרה של העותרת. שיקול הדעת של מי שסגר את התלונה פגום, מעורב ומזוהם בניגוד עניינים ולכשעצמו מהווה החלטה שרירותית, בדיוק כפי שנקבע בבג"ץ רפאת חמדאן. אדרבא, אם בית המשפט העליון כעת מזמין את הציבור להתערב בשיקולי אוכפי החוק לסגור תיקים, אין מקרה יותר מתאים מהמקרה של העותרת לבחינת רצינותו של בית המשפט העליון, והאם הוא אכן עומד מאחורי ההחלטות שהוא מוציא תחת ידו.
30. על יסוד כל האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי המורה למשיבות 1 ו-2, 4,5 ו 6 לפתוח בחקירה על איומים ברצח, הסתה לרצח, הטרדה מינית, עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות של העותרת ולהגיש כתב אישום לרבות בקשה לעצור עד תום ההליכים את כל מי שהתבטא וקרא לרצוח את העותרת, או הטרידה מינית, וכן צוו נוסף למשיבה 3 מח"ש לברר לחקור ולהעמיד לדין את הגורמים ששרבבו לחקירת תלונתה של העותרת את האינטרסים האישיים שלהם.
___________________
תאריך: 13.11.19 לורי שם טוב



 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75
 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75


 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75




תגובת פרקליטות המדינה - בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 - תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים - תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

- הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
- תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
- הפרקטיקה של פרקליטות המדינה - בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

 תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.

 תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.

הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.

הפרקטיקה של פרקליטות המדינה - בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה - בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

הפרקטיקה של פרקליטות המדינה - בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

יום שני, 11 בנובמבר 2019

כשלים חמורים בפרקליטות ובמשטרה

פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.

שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות

בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.

זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, - כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.


מצורפים:

- בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.

- מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 - news1.

בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/1.
בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/1.

בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  - שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות -- 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/1.

כשלים חמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , איתמר לוין , 10.11.2019 - news1.
כשלים חמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , איתמר לוין , 10.11.2019 - news1.

יום שבת, 9 בנובמבר 2019

הליך פלילי או ישראבלוף

נובמבר 2019 - כל הצווים השיפוטיים לרבות צווי החיפוש בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים ולכן ההליך הפלילי פסול ומשובש.
לדוגמא, על פי צווי החיפושים בדברי המחשב, החיפושים במחשבים וסמרטפונים בוצעו וללא עדים ללא הנמקה לכך. התוצאה הנה שהחוקרים יכלו בנקל "לשתול" ראיות מפלילות בתוך דברי המחשב.
בצווים לא צוין מה הסיבה להוצאתם מה שאפשר לחוקרים לחדור לפרטיותם של החשודים בעניינים אישיים שאינם קשורים לחקירה.
ניכר כי הצווים השיפוטיים הוצאו כלאחר יד מבלי שהיושב על כס השיפוט עשה מלאכת השיפוט, או ידע על מה הוא חותם.
מדובר בריבוי פגיעות חמורות העולות עשרות מונים על החשדות בגינן הוצאו הצווים, שכן צווים שיפוטיים המוצאים כלאחר יד הם פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, פרטיותו וצנעת חייו.

פרשת הבלוגרים: כל הצווים השיפוטיים לקויים ופסולים
פרשת הבלוגרים: כל הצווים השיפוטיים לקויים ופסולים