יום שלישי, 14 במאי 2019

הוגשה בקשה לפסילת שופט המעצרים אברהם הימן

13.05.2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת שופט המעצרים אברהם הימן על עינוי דין ופגיעה חמורה בכבודה וחירותה. מדובר בהחלטה שקיבל השופט אברהם הימן ב- 16.04.2019 לדחות הטיפול בענייני מעצרה בחודשיים ולא לדון בטיעונים שהגישה לשחרורה.
שופט העליון עופר גרוסקופף ביקר החלטת השופט אברהם הימן בהחלטתו בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.

מצורפים:
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.


 בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.



 בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.


 החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.
החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.

פרשת הבלוגרים: פרופ. דניאל פרידמן על הפרקטיקה של מערכת המשפט נגד העיתונאית לורי שם טוב

הכתבה "קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019

לורי שם־טוב היא בלוגרית, ששני בניה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה. מאז היא מנהלת מאבק נגד רשויות הרווחה וגופים נוספים. היא נעצרה בפברואר 2017, וכחודשיים לאחר מעצרה הוגש נגדה, ונגד שני אנשים נוספים, כתב אישום הכולל לא פחות מ־120 אישומים ומשתרע פני 211 עמודים. עיקר האישומים נסב על טענות ששם־טוב פירסמה ברשת האינטרנט, בעצמה ויחד עם הנאשמים הנוספים, תכנים בוטים ומבזים ביחס לשורה ארוכה של מתלוננים, מרביתם מקרב רשויות הרווחה ומערכת אכיפת החוק והמשפט. העבירות המרכזיות המיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, זילות בית משפט, הפרת איסורי פרסום, סחיטה באיומים ומרמה.

ריבוי האישומים שבכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ואת מימונה לכמעט בלתי אפשריים. כל זה, בצד השאלה כמה שנים יארך המשפט ואיזה עומס יטיל על המערכת. שם־טוב עצמה מיוצגת אמנם על ידי הסניגוריה הציבורית, אך היא ונאשם נוסף בתיק אינם שבעי רצון מהייצוג שניתן להם, וטוענים כי אין הוא הולם את ההיקף והמורכבות של ההליך המתנהל נגדם. כתוצאה מכך, התנהלו במחוזי ובעליון מספר הליכים בשאלת הייצוג.
ריבוי האישומים שבכתב האישום שהוגש נגד הבלוגרית לורי שם־טוב ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ואת מימונה לכמעט בלתי אפשריים

  בעיניי, שופט הנתקל בכתב אישום שכזה מן הראוי שידרוש מהתביעה לקצר אותו באופן דרמטי ולהבטיח שכנגד איש מהנאשמים לא יהיו יותר מעשרה אישומים. התביעה תוכל לבחור אותם אישומים שבעיניה הם החמורים ביותר ושלגביהם יש לה את הראיות הטובות ביותר. שום תועלת חברתית או ציבורית לא תצמח מגיבוב אינסופי של אישומים נוספים, ורק כך ניתן יהיה לשמור על זכויות הנאשם למשפט הוגן ולסיים את המשפט תוך זמן סביר (בארצות־הברית קובע התיקון השישי לחוקה את זכות הנאשם "למשפט מהיר", אולם אצלנו כמובן אין זכר לזכות כזו).

לכתב האישום האימתני נלוותה פרשה חמורה של מעצר החורג מכל מה שיכול להיחשב כסביר. מעצרה של שם־טוב הוארך בזמנו עד תום ההליכים, על רקע טענות בדבר "מסוכנותה" ותיאור מעשיה כ"טרור" באמצעות מקלדת. כל הניסיונות לשחררה עלו בתוהו, ובינואר 2019, כשתקופת המעצר התקרבה לשנתיים, פירסם פרופ' בועז סנג'רו ב"גלובס" מאמר שבו מתח ביקורת מוצדקת על כך וטען כי זו רמיסת זכויות אדם. "קשה להשתחרר מהחשש שהעובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים", הוא כתב, "השפיעה, מעבר להצדקה האובייקטיבית, על החלטות חבריהם השופטים להאריך שוב ושוב ושוב את מעצרה".

אולם השחרור עדיין לא נראה באופק. עניין המעצר הגיע למחוזי ב־16 באפריל 2019 ושם הוחלט לדון בעניין כעבור חודשיים. לאחר בקשה נוספת ניאות השופט המחוזי לקצר את דחיית הדיון לחודש וחצי. שם־טוב הגישה ערר על דחייה זו, והעניין התברר בתחילת החודש בפני השופט עופר גרוסקופף, שהחליט במהירות ותוך עקיפת מכשול פרוצדורלי, על שחרורה למעצר בית בתנאים מקלים. פסק דינו של גרוסקופף מהווה נקודת אור בפרשה קודרת זו, אך אין בו כדי להפיג את התחושה הקשה של מעצר לתקופה של כשנתיים וחודשיים בשל מה שהשופט גרוסקופף תיאר כעבירות המיוחסות לנאשמת ואשר "אינן ברמת החומרה הגבוהה ביותר".

זה כמובן רחוק מלהיות סוף פסוק: שם־טוב ניצבת בפני כתב אישום מפחיד בגודלו, וצריך לקוות שהמערכת לא תנקום בה על שחרורה ממעצר שכנראה לא היה לרצון התביעה. בצד עניינה האישי של שם־טוב, חוששני שהפרשה זורה אור על החושך האופף את המשפט הפלילי בישראל – שבו הפכו זכויות אדם למרמס על ידי מנגנון הנושא את דגל זכויות האדם. √

"קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019
"קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019

יום ראשון, 12 במאי 2019

דו"ח הסנגוריה הציבורית: תנאי כליאה ומעצר קשים בבתי הסוהר

החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

לצפייה / הורדה דו"ח הסנגוריה הציבורית על תנאי מאסר ומעצר 2017-2018 - הקלק כאן

משרד המשפטים מציג הבוקר (ראשון) את דו"ח הסניגוריה הציבורית על תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל לשנים 2018-2017

מהדו"ח עולה תמונה עגמה בחלק מבתי הסוהר: החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.

הדו"ח בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל מהווה סיכום דו-שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2018-2017 ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט.

הדו"ח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, למ"מ נציב בתי הסוהר ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה ומתקני המעצר הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור.

מהדו"ח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצביעו דו"חות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות הכלואים.

הדוח מעלה תמונה קשה של מדיניות הענישה כלפי קטינים בכלא אופק הבאה לידי ביטוי בשימוש נרחב בהחזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה. בביקור הרשמי שבוצע בכלא אופק נמצא כי לאורך תקופה של כ- 8 חודשים תועדו 30 כניסות של קטינים להפרדה, כאשר במרבית המקרים הקטינים הוחזקו בהפרדה למשך התקופה המירבית המותרת בחוק. במקביל, העלה הביקור כי בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לביקור תועדו בין 20 ל-30 מקרים של החזקת קטינים בתנאי בידוד. ממצאים אלה מעידים על שימוש תדיר ומדאיג באמצעי ההפרדה והבידוד, בפרט כשהמדובר באוכלוסייה פגיעה ורגישה של כלואים קטינים.

מנסחי הדו"ח מציינים כי "ממצאים אלה מדוחות הביקור עולים בקנה אחד עם ניסיונה של הסניגוריה הציבורית לפיו רוב גדול של הקטינים הכלואים נענשים בעונש של בידוד, וכמחציתם נענשים בעונש קשה זה מספר פעמים לאורך תקופת מאסרם. על רקע מידע זה, ובשל ההשלכות הקשות ביותר של בידוד קטינים על התפתחותם ושלומם הנפשי, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפט לממשלה לעניינים פליליים וביקשם לפעול באופן מיידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד, עד לביטולו כליל, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובהתאם לאמות מידה בינלאומיות".

ממצא מדאיג במיוחד עולה ביחס לאוכלוסיית הכלואים הסובלים מלקויות נפשיות, אשר מוחזקים במקרים רבים בתנאי הפרדה והשגחה שאינם נותנים מענה לצרכיהם – ואף עשויים להחמיר את מצבם; כשלעיתים נעשה כלפיהם שימוש באמצעי ריסון באופן לא מידתי ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בתחום. כך למשל בביקור באגף "השגחה וענישה" (אגף 9) בבית המעצר הדרים המיועד לכלואים הזקוקים להשגחה מיוחדת על רקע נטיות אובדניות ומצב נפשי מעורער נמצא כי התנאים באגף קשים ביותר ולהערכת המבקרים האגף אינו ראוי למגורי אדם, והתנאים בו עשויים להחמיר את מצבם הנפשי של השוהים במקום. על כן חזרו מבקרים על ההמלצה להימנע לחלוטין מהחזקת כלואים במקום, ולהעביר את האסירים טעוני ההשגחה לבתי חולים פסיכיאטרים או למתקן מב"ן.

מדו"ח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לתנאי ההחזקה של עצורים ואסורים בחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; ליקויים רבים במצבם של השירותים; והעדר תנאים הולמים לקיום מפגשי עו"ד-לקוח באווירה בטוחה, תוך פגיעה בזכות ההיוועצות. גם באשר לליווי הכלואים לבתי המשפט על ידי שב"ס נמצאו ליקויים רבים המביאים לפגיעה חמורה בזכויותיהם, וביניהם: טלטולם בדרכים במשך שעות רבות; צפיפות קשה ברכבי ההובלה; הארכת שהייתם במתקני המעצר מעבר לנדרש; ובמקרים רבים הובלתם של הכלואים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.

עוד עולה מהדדו"ח כי אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס, כאשר חרף מאמצים להרחבת מערך הטיפול והשיקום שנעשים בחלק ממתקני שב"ס, רבים מן הכלואים אינם זוכים למענה שיקומי הולם. בין היתר, נמצאו ליקויים הנוגעים לטיב ואיכות הטיפול הסוציאלי, לצד מחסור בכוח אדם במסגרות הטיפול והשיקום; היעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לאסירים שאינם דוברי עברית; ליקויים במסגרות החינוך והפנאי; ואף מדיניות של אי-מתן שירותי שיקום, חינוך וטיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים. לצד פגיעה בזכויותיהם של האסירים, ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, צמצום מועדות לחזרה עתידית על עבירות ושילוב נורמטיבי בקהילה לאחר ריצוי העונש.

בדו"ח גם התייחסות גם לתיקונים ששירות בתי הסוהר ביצע בעקבות דוחות הביקורים הרשמיים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ואשר הביאו לשיפור בתנאי מחייתם של הכלואים. בסוף הדוח מצורפת טבלה ובה כל הליקויים שתוקנו בעקבות הביקורים הרשמיים. אלה כוללים בין היתר התקנת מכשירי ספורט בחצרות; התקנת מזגנים בחדרי הכושר; התקנת שולחנות, כסאות וספסלי ישיבה במועדונים ובתאי המתנה; שיפוץ חדרי הביקורים; אספקת כמות מספקת של מגשי אוכל וסכו"ם; ביצוע טיפולי הדברה וטיפול מתאים בבעיות מזיקים שונות; התקנת וילונות ומחיצות לשם שמירה על הפרדה נאותה במקלחות ובשירותים; רישום ותיעוד מקרים של כבילת אסיר והנחיות באשר לדרכי כבילה מותרות; ושיפור מערכות האוורור.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר: "סיכום ממצאי הביקורים בעשרות מתקני הכליאה משקף מציאות קשה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתנאי הכליאה בהם מוחזקים עצורים ואסירים בישראל. אלפי כלואים מוחזקים בתנאי מחיה בלתי ראויים, במתקנים מיושנים שחלקם אינם מתאימים למגורי אדם ובתנאי תברואה ירודים".

לדבריו "רבים מהכלואים, ובמיוחד קטינים, חשופים למדיניות מחמירה של ענישה פוגענית בדרך של בידוד והפרדה, ואסירים רבים אינם זוכים להשתלב בהליכי הטיפול והשיקום החיוניים לצורך שיקומם ושילובם מחדש בחברה לאחר מאסרם. מציאות זו פוגעת בגופם ובכבודם של האסירים, אך לא פחות מכך פוגעת גם באינטרס הציבורי המשותף לכלל החברה, שכן תנאי כליאה הולמים והליכי שיקום נרחבים הם בעלי תרומה מכרעת להפחתת עבריינות חוזרת. דוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית הביאו לשיפורים רבים בתנאי הכליאה בישראל לאורך השנים, כפי שעולה גם מעשרות הדוגמאות המובאות בדוח זה למקרים בהם ממצאי הביקורים הרשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית הביאו לתיקון מהיר של ליקויים רבים. יש לקוות כי הממצאים המפורטים בדוח יטופלו ברוח זו, ותינתן תשומת הלב הראויה לכל הסוגיות הדורשות תיקון".

 אגפים מלוכלכים ותנאי בידוד קשים: דוח הסניגוריה הציבורית חושף ליקויים חמורים במתקני הכליאה


החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

יום שישי, 10 במאי 2019

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
- בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019
החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה לאחר 794 ימים במעצר

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
תחילת המעצר : 28.02.2017
יום שחרור ממעצר: 02.05.2019.
שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הממושך

יום ראשון, 5 במאי 2019

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף
שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף
04.05.2019 - בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

לורי שם טוב - עיתונאית בענייני רווחה ומשפט
לורי שם טוב - עיתונאית בענייני רווחה ומשפט
יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19