בפברואר 2012 הוצאו ההורים בכפייה מביתם לבית אבות מאחר ופקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים היה סבור שהם בסיכון. בית משפט השלום בעפולה, השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתרה לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות.
הליך מינוי האפוטרופוס מנוהל ע"י מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, או דיני ראיות, ומאופיין גרימת נזק לחסויים והכפשות והשמצות נגד אלו שאינם חושבים כמו הרווחה.
מאפייני הליך מינוי אפוטרופוס לחסויים כפי שנוהל ע"י השופט סארי ג'יוסי והשופטת תמר ניסים שי.
השתלטות פתאומית על גופם ורכושם של החסויים, הוצאתם בכפייה מביתם וכליאתם בבית אבות בצו בית משפט - השופט סארי כותב בהחלטתו (סעיף 4): "במקביל (2/2012), פנה פקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים, ... , לבית המשפט בעפולה בבקשה .. להוצאתם המידית של החסויים מביתם... בית משפט השלום בעפולה, כב' השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתר לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות" - הלאמת רכוש הקשישים והוצאתם בכפייה מביתם נעשתה ללא ראיות אלא ע"ס סברות של פקידת סעד מחוזית. פעולה תוקפנית ופתאומית כזאת לקשישים במצבם המשנה לחלוטין את אורח חייהם ברגע, מסבה נזק בלתי הפיך ומדדרדרת את מצבם. למרות שאין שום טענה נגד הבת שטיפלה בהם כפי שכתב ג'יוסי בסעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
התנהגותה הרשלנית של השופטת תמר ניסים - שי הסבה להורים נזקים נפשיים פיסיים וכלכליים גבוהים מאוד.
פקידת הסעד מגייסת את "הגורמים המטפלים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים המשמיצים את הבת שנטלה אחריות על הוריה וטיפלה בהם במשך שנים - השופט סרי ג'יוסי ממשיך (סעיף 5): "התרשמות הגורמים המטפלים היתה כי ב- י' ניכרים נוקשות וחוסר גמישות... עוד התרשמו הגורמים המטפלים, כי י' אינה יכולה לקבל חוות דעת של אנשי מקצוע ודעות של אחרים והיא היתה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים... כאמור, זו היתה עמדת שירותי הרווחה, כלל העובדים הסוציאליים שהיו מעורבים וכן דעתם של האחים, המשיבים 2, 3, אשר כולם היו תמימי דעים, כי י' אינה מתאימה לשמש כאפוטרופא ואף מזיקה לחסויים" - לאחר הוציאה את ההורים בכפייה ופתאומיות מביתם מגייסת פקידת סעד את "הגורמים המטפלים", עובדים סוציאליים, והאחים כולם נגד הבת שטיפלה בהוריה במשך שנים כדי להשמיץ אותה ולשבור את רוחה, ולהציג לשופט עובדה מוגמרת.
השופט סארי ג'יוסי אינו חושף את שמות הגורמים המטפלים וגורמי הרווחה מחשש שקלונם יחשף בציבור - בסוף החלטתו אוסר ג'יוסי לפרסם פרטים מזהים על האירוע ולא רק של בעלי הדין וכך כותב ג'יוסי: "מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים" - אם אכן עשו שירותי הרווחה ו"הגורמים המטפלים" עבודת קודש, והם גם עובדי ציבור, מדוע מורה ג'יוסי לא לפרסם את שמותיהם, הרי הם עובדי ציבור וזכות הציבור לדעת מיהם האנשים שהוא מעסיק ודרך עבודתם לטוב ולרע..
סארי ג'יוסי מבסס החלטתו על הנחות יסוד פרימיטביות תלושות מהמציאות בימינו וכל הזמנים - ג'יוסי כותב (סעיף 12) - "יש לזכור גם, כי לתסקירים ולעדויות של עובדים סוציאליים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד כפי שכותב השופט (בדימ') ח' פיזם במאמרו שפורסם בפרקליט כרך לג', שנת 1981 , עמ' 498 אליו הפנתה באת כוח היועמ"ש: 'דעתנו היא שלתסקירו של פקיד הסעד יש ערך ראייתי בהיותו
אחד מן היוצאים מן הכלל הפוסל עדות שמיעה. לתסקיר כראיה יש מעמד מיוחד וספציפי לגבי העיקרון הכללי הפוסל עדות שמיעה' ..." - תפיסתו של סארי ג'יוסי שגויה ופסולה. בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתם של פקיד סעד לסדרי דין שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. שופט אמור להסתמך על עובדות לנתח אותן ומהן להסיק מסקנות. ג'יוסי אינו נוהג כך אלא מנסה לשכנע להאמין להבלי פיהן של פקידות נסעד. סארי ג'יוסי בעצמו בהמשך אף מציג חוסר אמינות של פקידת הסעד. התנהגותו של סארי מצביעה על חוסר מקצועיות, התבססות על הנחות יסוד פסולות, ופוגעת באמינות בתי המשפט.
חוסר אמינות של העו"ס לסדרי דין ק' שכתבה את התסקיר - ג'יוסי כותב בסעיף 12: "באשר לעדותה של העו"ס גב' ק', הרי משנחקרה על תסקירה ונתבקשה לפרט מקורות המידע עליו נסמך התסקיר והתיאורים שאינם מחמיאים ל- י', עלה כי אמירות אלה נותרו נשענות על חשדות שהיו לה. כך, למשל, באשר לטענה כי י' אינה נותנת להוריה"
תרופות מתאימות, מסרה: "ת. אין לי הוכחה. פניתי אז לעובדים הזרים ולד"ר ש', ואף אחד לא
יכול היה להגיד לי מה המרשם ומה הם מקבלים באמת. אני לא יכולה להגיד כי אני לא ראיתי את התרופות ואת המרשמים ואת המינון, אף אחד לא היה מוכן לספק את ההוכחה הזו" (עמ' 21 לפרוטוקול)".
ג'יוסי אפוא טוען כי יש להתייחס לתסקיר העו"ס כראיה חרף העובדה הברורה של חוסר אמינות של תסקיר העו"ס. הנחת היסוד של ג'יוסי לא עמדה במבחן המציאות דנן או בכל מציאות כפי שפורט בדו"ח ועדת סלונים נבו.
ג'יוסי משתמש ב"חששות ליבו" להחלטה ולא ע"פ עובדות וניתוחן למסקנות חרף העובדה שפקידת הסעד מסרה לידיו תסקיר מטויח ולא אמין - ג'יוסי כותב בסעיף 16: "כל האמור לעיל מקים חשש בליבי כי י', ולמרות כל הכוונות הטובות שיש לה, אינה מהווה, במקרה שלנו, האפוטרופוס הטוב ביותר עבור הוריה וקשה להתעלם מניסיון העבר שאומנם למשך תקופה ארוכה היה בגדר ניסיון טוב, אך בעת האחרונה בלבד מעלה ספקות לגבי יכולותיה של י'. די בספק זה, לדעתי, כדי להטות את כפות המאזניים לטובת מינוי גורם נטרלי – חיצוני שיהא בעל ניסיון ויכולת בדוקים לשמש כאפוטרופוס". ג'יוסי מסתמך על "חששות ליבו" שנובעות מהתנהגותה של הבת "בעת האחרונה", כלומר על סמך הבלי פיהם של עובדי בית האבות המכפישים את הבת כדי שיוכלו להמשיך לקבל שלמונים עבור הטיפול בהורים.
מתקן הכליאה (בית אבות) של ההורים בו הם שוהים בכפייה מתלונן נגד הבת שמתנגדת לשהותם שם - פקידת הסעד מציגה את ההורים ובתם בפני בתי אבות אליהם נשלחים ההורים בכפייה בצו בית משפט. מקובל כי בתי אבות אלו פועלים להשארת החוסים בקרבם וסימומם בסמים פסיכיאטריים כדי שישארו שם לנצח כדי שיוכלו לקבן שלמונים על הכליאה. ג'יוסי מתאר כיצד בית האבות מתלונן נגד הבת (סעיף 16): "על אלה אוסיף, כי ביני וביני הוגשה על ידי בית האבות ובאמצעות האפוטרופא הזמנית, לצו הגנה כנגד י' וזאת בטענה כי היא אינה מבינה את מצבם הבריאותי והתפקודי של הוריה, בטוחה שהם צלולים בדעתם וכי ניתן לטפל בהם תוך שיתוף פעולה מצידם ולהשיג את הבנתם והסכמתם לטיפול אף שאין כך הוא הדבר". וזאת חרף העובדה שטרם הוצאת ההורים מביתם בכפייה לא נטען מאומה נגד הבת סעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
ג'יוסי נותן ידו למערכת השמצות והכפשות משומנת נגד הבת, של גורמים אינטרסנטים המנסים לגזול רכושם של הוריה הקשישים ואינם בוחלים בסימום הוריה דרדור מצבם הנפשי והפיסי, תוך שהם מעלילים נגד כל שמתנגד להם.
ג'יוסי מטיל מכשולים ביורוקרטיים להחזרת ההורים לביתם - ג'יוסי כותב בסעיף 19: "לא הובאו נימוקים פרט לאלה הקשורים בי', מדוע אין להשיב את ההורים לביתם לאחר שזה יוכשר לקליטתם בחזרה ולאחר שימצא עבורם סידור מתאים – מטפלים כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן לא מצאתי בחומר הראיות שהונח לפני יתרון לבית האבות על פני סידור הולם בבית, והדעת נותנת כי ככל שחסוי אינו זקוק לטיפול רפואי או סיעודי מיוחד המתאפשרים בביתו, הרי שטובתו מחייבת בהכרח השבתו לשם". ואולם מתנה חזרתם במינוי אפוטרופוס חיצוני המוכן להחזירם לביתם מותנה בחוות רעת גריאטרית (סעיף 20).
הרי ברור שכל יום מצב ההורים מחמיר בשל השינוי התוקפני הפתאומי שחל באורח חייהם בעקבות הוצאתם בכפייה לביתם לבית אבות, וניתוקם מבתם שהיתה צמודה אליהם, ובמקום להשבת המצב לקדמותו ושיפורו מטיל ג'יוסי מכשולים ביורוקרטיים שמבזבזים זמן יקר וכסף ע"ח החסויים.
סוף דבר
משנתו הקלוקלת של השופט סארי ג'יוסי מושתתת על הנחות יסוד תלושות לפיהן תסקיר פקידת הסעד משמש ראיה בעוד הוכח כי פקידת הסעד לא אימתה ובדקה את מה שכתבה בתסקיר. ג'יוסי גם נותן לגיטימציה להוצאה בכפייה של קשישים מביתם והלאמת רכושם בלא שיש טענה כלשהי לממונה עליהם או שנעשה ניסיון ממשי להשארתם בביתם. ג'יוסי גם תומך בתפירת תיקים נגד בני משפחה ע"י גורמים אינטרסנטים כגון בית אבות, מבלי שהציג בצורה ראויה את גרסת הבת - משוא פנים. התנהגותם של השופט סארי ג'יוסי ותמר ניסים - שי פוגעים בציבור המוחלש ואמון הציבור במערכת המשפט.
קישורים:
- אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
- לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
- דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על ועדת סלונים נבו. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור - בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד...
