יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

השיר אינסטינקט טבעי של הקרנבריס על פשעי הרווחה - פקידת הסעד לחוק הנוער ורדה חורש

שיר וסרטון וידאו מעולים של הקרנבריס על אמא אשר עושה כל מאמץ שילדיה לא ילקחו ממנה, אולם רשויות הרווחה אטומות ולוקחות בכפייה בליווי שוטרים חמוושים את הילדים מחזקתה של האם.
מערכת הרווחה הישראלית מחוייבת לאכלס פנימיות ומשפחות אומנה מופרטות ולכן מוציאה בכפייה מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם. מסגרות הרווחה מוזנחות ומופרטות, פועלות ללא פיקוח, ניזונות מתקציבי ממשלה ומתרומות.
פקיד הסעד לחוק הנוער פועלים באכזריות נגד המשפחות תוך ניצול החיסיון והגבוי המלא ממערכת השלטון והמשפט. מערכת הרווחה מעסיקה יחצ"נים אשר מציגים את פקידי הסעד כאומללים ועובדים קשה, אולם בפועל הם מהווים נטל, מסבים סבל ונזקים קשים לאזרח, ומפרנסים את המאבחנים המטפלים ומל"כרים.
.

.
קישורים:

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

טיפול סוציאלי בילדים ומשפחות: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור

נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו בקהילה. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק.
חוק הנוער אינו כפוף לדיני ראיות או לרצונם ועניינם של הורי הילד, והדיונים בבתי משפט אלו נעשים בדלתיים סגורות. פקידת הסעד יכולה לקחת כל ילד מכל מקום על סמך "מחשבות מטרידות" בראשה, כלומר היא "סבורה" (חושבת) שיש סכנה כלשהי לילד, או עתידה להיות. ההליכים בחוק הנוער נעשים בחיסיון הרחק מהביקורת הציבורית.
פקידת הסעד מעבירה את הילד למסגרות חוץ ביתיות כגון אומנה, פנימיה או אימוץ סגור, אולם גם במקומות אלו אין ביטחון לשלומו של הילד, וילדים רבים נפלטים לרחוב לפשע, סמים וזנות, זהו הצד האפל והנכשל של רשויות הרווחה אשר הן מנסות להתכחש לו ולהסתיר אותו כדי להגן על עבודתם ומוסדותיהם המופקרים.
.

.
קישורים:

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין

מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו.
פקידת סעד עובדת ע"פ האמת הסובייקטיבת שלה המצטיירת מ"דיווחים" קרי עלילות ע"פ הדיווחים ותקציב וזמן שואפים לאפס כל מה שנותר לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים הוא גירוש האזרח מהקהילה כדי שלא יהיה ב"אחריותן", ו/או מעמסה על הקהילה.
.

.
קישורים:

יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

מחדלי רשויות הרווחה בסיוע למשפחת סחיווסחורדר - בין פרזיטיות לפלגמטיות

אוקטובר 2011 - המקור - ערוץ 10 - סיפורה הטראגי של משפחת סחיווסחורדר שנפגעה בפיגוע טרור במסעדת סבארו ירושלים. רשויות הרווחה נכשלו בסיוע למשפחה. רשויות הרווחה היוו נטל על המשפחה בביקורי בית תוקפניים של עובדות סוציאליות אשר העלילו והרעילו נגד בני המשפחה. כאשר היה נדרש סיוע הרווחה בעניינים כגון סידורי קבורה להורים, העובדות הסוציאליות מצאו דרכן להעלם מהשטח ולא לתת ידם לסיוע. משפחת סחיווסחורדר קיבלה יחס קר גם מביטוח לאומי ומוועדת הרווחה בכנסת.
מערכת הרווחה במדינת ישראל מצטיירת כגוף פראזיטי אשר במקום לסייע לאזרח החלש הוא מפקיר אותו ומטפח ג'ובים ופרנסה למקורבים כגון פנימיות, אומנה מאבחנים ומטפלים...
.

.
הטרגדיה של משפחת סחיווסחורדר מול רשויות הסעד בישראל

.
קישורים:

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

ענת קם - בתה של העובדת הסוציאלית במשרד הרווחה עדה גרשט תישלח לכלא לארבע וחצי שנים

העובדת הסוציאלית במשרד הרווחה עדה גרשטהכתבה ענת קם נשלחה ל-4.5 שנות מאסר בפועל , נעמה כהן פרידמן, ynet , כלכליסט , אוקטובר 2011
העיתונאית שהוגדרה כ"חיילת מרגלת" והורשעה במסירת מידע סודי ובהחזקת ידיעה סודית הולכת לכלא. השופטים גזרו עליה 54 חודשי מאסר בפועל, אחרי שנתיים במעצר בית. "קם ניצלה באופן מחפיר את האמון בה", כתבו השופטים בהחלטה

ענת קם, שעמדה במרכז פרשת הדלפת המסמכים הגדולה מצה"ל, נידונה הבוקר (א') ל-54 חודשי מאסר בפועל, בתום משפט ממושך וחסוי ברובו - ושנתיים במעצר בית. השופטים אמרו כי התקופה בה היתה במעצר בית, לא תנוכה מהעונש. בנוסף נגזרו עליה 18 חודשי מאסר על תנאי. עורכי דינה של ענת קם ביקשו לדחות את ריצוי העונש בשבועיים.
.

.
קם ישבה על דוכן הנאשמים כשהיא כפופה ופניה מושפלות. בתחילה פירטה השופטת נורית אחיטוב את השתלשלות הפרשה ועיקרי הדברים מתוך כתב האישום. השופטת מרים דיסקין הזכירה את עדותו של מומחה מטעם התביעה, שאמר כי המסמכים שלקחה קם מלשכת האלוף יאיר נוה היו רגישים ביותר, והיה יכול להיגרם נזק עצום אם היו נופלים לידיים זרות.

השופטים אמרו כי "מדובר בכמות בלתי נתפסת של 2,085 מסמכים, שהנאשמת העתיקה לתקליטור ומצוי בהם ידע מקצועי ומודיעיני". הם אמרו כי המחשב של קם לא היה מאובטח וכך גם ככל הנראה מחשבו של אורי בלאו. הם ציינו כי "אם צה"ל לא יכול לתת אמון בחייליו הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר". בהמשך הדיון המשיכו השופטים בביקורת על קם. "מסירת המסמכים תוך הפרת חובות בסיסיות, מהווה הפרה של נורמות פליליות מהחמורות ביותר", הם אמרו. "מצופה מחייל המשרת בצה"ל, שימלא את תפקידו מתוך תחושת נאמנות למדינה".

העונש המירבי - 22 שנות מאסר

במסגרת עסקת טיעון שאושרה על-ידי הרכב השופטים, בראשות נורית אחיטוב, קם הורשעה בעבירות של "מסירת מידע סודי", עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 15 שנות מאסר, ו"החזקת ידיעה סודית" שהעונש עליה הוא 7 שנות מאסר. מכתב האישום המקורי נגדה נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

למרות הסדר הטיעון לא הצליחו סניגוריה של קם, עורכי הדין איתן להמן ואביגדור פלדמן, להגיע להסכמה גם על העונש. התובעת, עו"ד הדס פורר-גפני, ביקשה להטיל על קם עונש ממושך. מנגד, עורכי דינה ביקשו להימנע ממאסר בפועל ולהסתפק בענישה מתונה יותר.

בדצמבר 2009 נעצרה קם, ששירתה כפקידה בלשכת מפקד פיקוד מרכז בתקופת האלוף יאיר נוה, בחשד שהעבירה לכתב "הארץ" אורי בלאו מעל 2,000 מסמכים - חלקם סווגו "סודי ביותר". היא צרבה את המסמכים והעתיקה אותם לאחר מכן למחשבה הביתי.

בעזרת המידע שהעבירה אליו קם, אז כתבת באתר "וואלה", פרסם בלאו החל מנובמבר 2008 מספר כתבות, ביניהן כתבה על התנקשויות צה"ל במבוקשים פלסטינים, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. הכתבות לרבות המסמכים שהוצגו בה אושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.

קם, שנחקרה על ידי השב"כ, סיפרה בחקירתה כי פעלה על רקע אידיאולוגי. בהמשך, בעדותה בבית המשפט, שינתה גרסה ואמרה כי פעלה מתוך טמטום, ואמרה כי זה היה "רעיון מטופש להפליא". בתחילה נשלחה קם למעצר בית וצו איסור פרסום הוטל על הפרשה. שמועות על המקרה נפוצו באינטרנט, רמיזות שונות הופיעו בעיתונות בארץ ומאוחר יותר פורסמו פרטי הפרשה בתקשורת זרה. באפריל 2010 הוסר חלקית הצו, ונחשף דבר מעצרה.

המשטרה והשב"כ ביקשו לחקור גם את העיתונאי אורי בלאו, אולם זה שהה במשך חודשים ארוכים בלונדון, וסירב לשוב ארצה בטענה כי השב"כ הפר סיכום מוקדם עמו. באוקטובר 2010 חזר בלאו ונחקר באזהרה חמישה חודשים לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה אמור להחליט אם להעמידו לדין.

קישורים:
  • פרשת אגרון 2006 - רשלנות פושעת משרד הרווחה - אוקטובר 2011 - פשעי משרד הרווחה - ההתנהלות הרשלנית הפושעת של הפקידים במשרד הרווחה פוגעת בביטחון האישי של אזרח במדינת ישראל ובביטחון המדינה כולה. בעוד פקידי הרווחה שומרים בפרנואידיות על פשעיהם בענייני פרט ומשפחה מאחורי הדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, הם מפקירים בדרכם הרשלנית הפושעת מידע על אזרחי מדינת ישראל ומסכנים את ביטחון הפרט המשפחה והחברה.

יום שבת, 29 באוקטובר 2011

סיפורם הקשה של חמשת האחים ממשפחת סחיווסחורדר, שהוריהם ושלושה מאחיהם נרצחו בפיגוע מסעדת סבארו ירושלים

המקור 25.10.11 - ישראל רוזנר מביא את סיפורם הקשה של חמשת האחים ממשפחת סחיווסחורדר, שהוריהם ושלושה מאחיהם נרצחו בפיגוע בסבארו. בקיץ האחרון הם הסכימו לראשונה להתיישב יחד מול המצלמות ולספר על המאבק בבירוקרטיה ועל המאמצים לשיקום. ואז, עם עסקת שליט, עולמם הזדעזע שוב.
בסרט מתוארת ברקע אטימות עובדי הרווחה הסוציאליים. העובדים הסוציאליים מייללים בפני הציבור על עבודתם הקשה, משכורתם הנמוכה, ועל סבלם של המוחלשים, אך בפועל מדובר בעובדי מדינה פרזיטים המסבים נזקים למדינה ופוגעים באזרחיה.


.


קישורים:

יום שישי, 28 באוקטובר 2011

פרשת אגרון 2006 - רשלנות פושעת משרד הרווחה

פשעי משרד הרווחה - ההתנהלות הרשלנית הפושעת של הפקידים במשרד הרווחה פוגעת בביטחון האישי של אזרח במדינת ישראל ובביטחון המדינה כולה. בעוד פקידי הרווחה שומרים בפרנואידיות על פשעיהם בענייני פרט ומשפחה מאחורי הדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, הם מפקירים בדרכם הרשלנית הפושעת מידע על אזרחי מדינת ישראל ומסכנים את ביטחון הפרט המשפחה והחברה.

המאמר פרשת אגרון 2006: גניבה באדיבות מדינת ישראל , מאת: אלירם אלגרבלי , אוקטובר 2011 , TheMarker

כך נפל מאגר האוכלוסין של מדינת ישראל כפרי בשל לידי כל האנשים שלא הייתם רוצים שהוא יגיע אליו

הדבר הכי מטריד בפרשת אגרון 2006, היא העובדה שמי שגנב את מרשם האוכלוסין - תקשיבו טוב - זה עובד קבלן של חברה צד ג' במשרד הרווחה, פקיד שהמינוס בבנק הטריד אותו יותר מכל סיכון ביטחוני או השלכה הרסנית אחרת של האגרון. לא ג'יימס בונד, לא אנרכיסט בשחור וגם לא האקר מטורקיה, אלא עובד בחברה פרטית שקיבל עותק של מאגר הנתונים הכי חשוב של מדינת ישראל. את הנזק אפשר במקרה הטוב לתקן עוד 80 שנה, כשהסטטוס שלכם באגרון יהיה "נפטר".

שיהיה ברור, מאגר האוכלוסין של מדינת ישראל נפל כפרי בשל לכל האנשים שלא הייתם רוצים שהוא יגיע אליו. לא מדובר על אחמדינג'אד שיושב ומאתר להנאתו את ראש השב"כ, אלא על העובדה הבסיסית והלא נעימה שעכשיו כולם יודעים בני כמה אתם, כמה אחים יש לכם, מי הסבתא שלכם, מה מספר הזהות או מספר הטלפון ואיפה אתם גרים. יש הרבה אנשים שעשו מזה קריירה: שדכנית בבני ברק צריכה היום אגרון ותמונה, ואם יש לכם חוב - גם דודתכם עלולה למצוא את עצמה מעורבת. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על העבריינים.

נציגי המדינה התייצבו מול המצלמות והתגאו: תפסנו את מי שהדליף את מרשם האוכלוסין, אפשר להירגע. זה בדיוק היה השלב שבו הבנתם שהמדינה שוב זורקת אחריות - אכלו לי שתו לי - ולא מבינה שהאחראית למחדל זה קודם כל היא עצמה. מרשם האוכלוסין לא נגנב אלא הופץ בגלל רשלנות המדינה, שלא לומר המתין במשרד ממשלתי כלשהו שמישהו רק ייקח ויחלק לחבר'ה.

אין לי מושג איך הנתונים שלנו מתגלגלים ממשרד הפנים למשרדים אחרים, אבל דבר אחד בטוח: השיטה הנוכחית חייבת להיפסק. לא ברור מדוע משרד הרווחה נזקק לנתונים כל כך מפורטים על כל אזרח במדינה, ועוד יותר לא ברור מדוע המידע הזה עובר לצד ג'. וכל האוצר הזה, שבעידן האינטרנט משכפל את עצמו אינסוף פעמים, עבר מיד ליד באופן שגם המנקה במשרד הרווחה הייתה יכולה לקחת את המאגר וללכת. לא פלא שבביתו של החשוד בפרשה התגלו עוד "מאות מאגרי מידע", כדברי עו"ד מילי בך העומדת בראש החקירה, אם בכזאת קלות אפשר להוציא אותם ממשרדי ממשלה.

והדבר הכי הזוי בסיפור הוא שהמדינה יוצאת בכותרות, כדי שגם השלושה וחצי אנשים שטרם שמעו על האגרון, ירוצו להוריד אותו. במקום לנהל את החקירה בחשאי ולהעמיד את העבריינים לדין, מקימים מהומה ומכריזים משהו שנשמע בערך כך: "אזרחים יקרים, אתם יכולים לישון טוב בלילה, כל המידע עליכם חשוף ברשת, חפשו בגוגל, זה בחינם. אה, וגם תפסנו את המסכן שעשה את זה". אם בחברה פרטית היה קורה כזה מחדל, אני מבטיח לכם שזה לא היה איזה סיפור שאפשר להתגאות בו. בשלב ראשון, הם היו מעיפים את האחראי לביטחון המידע, מרעננים את הנהלים ובודקים איפה יש חור באבטחה, ורק אחר-כך מטפלים במדליף. פרצה קוראת לגנב ולא להיפך. מי שמשלם את המחיר, כרגיל, זה אנחנו.

קישורים: