יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - "האוהל הצהוב" - גם ניצולי שואה במחאה ברוטשילד

הכתבה "האוהל הצהוב" - גם ניצולי שואה במחאה ברוטשילד , ניר רהב , וואלה חדשות , אוגוסט 2011



חיזוק למחאה החברתית: ניצולי שואה הקימו אוהל הזדהות בשדרות רוטשילד בת"א, וכן בדרישה שיקבלו את הכספים המגיעים להם. "להפסיק להקים ועדות ולהפסיק עם הסחבת והביורוקרטיה"

מספר ניצולי שואה הקימו היום (שני) "אוהל צהוב" - אוהל מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, שמטרתו להביע הזדהות עם המחאה הציבורית על מחירי הדיור ויוקר המחיה שהחלה לפני שלושה שבועות. מטרה נוספת לשמה הוקם האוהל היא כדי לקרוא למשרד האוצר להעביר לניצולי השואה את הכספים שלטענתם חייבים להם. "ניצולי שואה רבים חיים בבושה ולא חיים בכבוד", אמרו נציגי האוהל.

.



.

"הגיע הזמן למלא הבטחות"



על "האוהל הצהוב" שהקימו בשדרה תלו ניצולי השואה מספר שלטים שעליהם נכתב: "משואה לתרומה", "האוצר מפקיר את ניצולי השואה" ו-"פתרונות עכשיו כי לניצול השואה אין זמן". ניצולת השואה בתיה רפפורט אמרה לוואלה! חדשות כי "המחאה העממית מבטאת משהו עמוק בחברה - של קושי, של עוול, של חיים לא בכבוד", והוסיפה כי "מגיע לאזרחים לחיות בכבוד, וכאן המחאה מתחברת גם למחאת ניצולי השואה. הגיע הזמן לטפל בבעיה של ניצולי השואה, להפסיק להקים ועדות ולהפסיק עם הסחבת והביורוקרטיה, במקום זאת הגיע הזמן למלא את ההבטחות". בתשובה לשאלה מדוע לא הצטרפו למחאה מוקדם יותר, ענו ניצולי השואה בחיוך "אנחנו זקנים, לוקח לנו זמן".



נציגים מהתאחדות הסטודנטים הגיעו ל"אוהל הצהוב" להביע תמיכה בניצולי השואה. "אנחנו מעריצים אתכם שבאתם לכאן כדי להזדהות איתנו", אמרה נציגת הסטודנטים לניצולי השואה והוסיפה כי "לנו יש זמן לשבת כאן עוד זמן רב ולהמתין לתוכניות כלכליות, לכם לצערנו אין את הזמן הזה. הזמן של ניצולי השואה אוזל. אנחנו מודים לכם מאוד שהגעתם, אפילו אם זה למספר שעות".



רוני קליסקי, מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אמר: "'המאהל הצהוב' של ניצולי השואה הוקם על ידי ניצולי שואה מגופים שונים שפנו לקרן לעזרה בשבועות האחרונים. הקרן ניסתה לעכב את מחאת ניצולי השואה על מנת למצות אופציות להידברות עם האוצר אך מכיוון שניצולים ברחבי הארץ חשים שאין להם אוזן קשבת בצד השני, הם החליטו לצאת לרחובות".



נובמבר 2010 - נתן זהבי: "שר הרווחה וראש הממשלה - פושעים נגד האנושיות"



.

קישורים:

אין תגובות:
תוויות: , , ,

יום שני, 8 באוגוסט 2011

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.

המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.

מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.
.
פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי
.
מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.
בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.
"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)

שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה
ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..

שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.
בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות
הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).
שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...
בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).

בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.
בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה

המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...
התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.



המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.



מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.

.

פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי



.

מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.



שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.

בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"



שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.

"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).



שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)



שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה

ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..



שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.

בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל



שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות

הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".



שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).

שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...

בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).



בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.

בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה



המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...

התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"

קישורים:

אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

תחלואי הפסיכיאטריה - המצאת מחלות לשווק תרופות חסרות תועלת וקטלניות

אפריל 2011

צפו בפסיכיאטר ד"ר ברגין מסביר: "הרעיון שלאנשים יש חוסר איזון כימי במוח הוא תוצאה של יחסי ציבור של חברות התרופות. אנחנו לא יכולים אפילו למדוד את פעילות המוח האנושי. אין לנו שום דרך להוכיח שקיים חוסר איזון ביוכימי. אני חושב שזוהי טעות לנסות לטפל בבעיה פסיכולוגית ורוחנית בבסיסה של הרגשת חוסר תקווה בחיים באמצעות עריכת שינויים במוח. אתה אף פעם לא תשפר את המוח שלך עם חומר פסיכו-אקטיבי... המוח הוא יותר מדי מורכב לדבר הזה. אנשים צריכים להתחיל להתמודד עם החיים שלהם. ואנחנו מונעים מהם את זה כאשר אנו מעמידים פנים שיש דבר כזה שנקרא חוסר איזון ביוכימי."

.



.

קישורים:

תגובה 1:
תוויות: , , , , ,

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

הונאות חברות התרופות - איך משווקים מחלות

יולי 2011 - לחברות התרופות יש תפקיד חשוב – סיפוק התרופות להן אנו זקוקים. ואולם חברות התרופות פועלות ע"פ מודלים עיסקיים לעשיית כסף ואינן בוחלות בשום אמצעי, פרסום, שיווק, המצאת מחלות שלא קיימות באמצעות רופאים תשושים ו/או רשלניים על מנת להלעיט אזרחים בתרופות אשר גורמות לסבל ומוות. האם באמת אנו כה חולים כפי שחברות התרופות ורופאים/ פסיכיאטרים מסוימים מנסים למכור לנו? מבט מקרוב יגלה לנו, שהחברות הנ"ל עושות מאמץ לא פחות לשווק את המחלות כמו זה הנעשה לשווק את התרופה.
.

.
קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , ,

יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

מדיניות משרד הרווחה המופקרת: רעות - סרט דוקומנטרי על כשלון והתעללות רשויות הרווחה בילדה מאומצת בטיפולם

הכתבה: לקראת שידור: רעות , אורית הראל, 27.07.11 , מערכת מוטק'ה

רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - סרטה התיעודי של סיגל עמנואל "רעות" (היא דלית מספרה של מילי מאסס "בשם טובת הילד") מציג בפסיפס של עדויות את סיפורה המצמרר של רעות איש-שלום, שחיפשה לעצמה בית ובסופו של דבר נרצחה בבית
.
רעות איש שלום - הסרט

.
מקור עוצמתו של הסרט "רעות" של סיגל עמנואל הוא בסיפור המצמרר שהוא מציג. הסרט התיעודי מביא את סיפור חייה הקצרים והקשים, עד למותה האלים בגיל 21, של רעות איש-שלום. יש בסיפור הזה כל האלמנטים שאיתם אפשר היה בקלות לגלוש בסרט למחוזות מלודרמטיים דומעים-רגשניים: ילדות בצל אלימות וניכור, הזנחה, מוסדות, סמים, חיים ברחובות, אימוץ, מאבקים משפטיים, נישואים שלא מאהבה, יהודייה בכפר ערבי, שלוש לידות ורצח. אבל עמנואל בונה את הסיפור הזה דווקא מתוך עדויות מאופקות, עצורות וענייניות, שקובעות נקודות ציון בכרוניקה האיומה והאבודה מראש הזו, שמזעזעת את הצופה.

רעות איש-שלום לא חיה את חייה, היא שרדה אותם. עד שנרצחה בדקירות, בגיל 21. היא נולדה כדליה, ידעה מגיל שש שהיא מאומצת וחוותה ילדות קשה. בלקוניות מלווה בחיוך קטן וחלול היא מסכמת זאת כך: "התלהבתי מזה שאני מאומצת. חשבתי שאני יכולה להחליף את ההורים". כשהוכנסה לאחד משורה של מוסדות בגיל 11 וחצי, "התחלתי להכיר את הפשע", היא אומרת. בגיל 17 כבר בילתה את רוב זמנה בכיכר החתולות בירושלים, בתוך סביבה של סמים, פשע ומצוקה. "לא קיבלתי חום ואהבה בבית אז הלכתי החוצה, לכיכר, לחפש אותם", היא מסכמת.

בשלב כלשהו החליטה כי הדרך למנוע מרשויות הרווחה לאלץ אותה לחזור לאחד המוסדות שבהם שהתה - שאת כולם תיעבה - היא להיכנס להריון. והיא אכן הרתה וילדה, אך רשויות הרווחה החליטו כי התינוק יילקח ממנה לאימוץ. הוא נמסר למשפחה אומנת דתית, משפחה של מתנחלים בגוש קטיף. רעות לא באמת ויתרה על הילד, למרות שחזרה לכיכר החתולות. מי שחילץ אותה משם היה ג'ליל, ערבי תושב צור באהר, שעבד אז בשוק. כשהכיר אותה היא לא התקלחה ולא החליפה בגדים עשרה ימים. "המצב שלה היה על הפנים", הוא מעיד. הוא מודה שריחם עליה. הוא טיפל בה, התיידד איתה, עשה איתה ילד. כשרשויות הרווחה הודיעו לה שגם את התינוק השני בכוונתם לקחת ממנה, היא נמלטה לכפרו, לצור באהר. "רעות התחתנה איתי כי היא רוצה בית, לא כי היא רוצה להתחתן", מודה ג'ליל בסרט. "מה מעניין אותה לעבור לפה? זה כלא פה בשבילה".

לקראת שידור: רעות

עם בית וילד ובעל בכפר יצאה למאבק על בנה הבכור. עו"ד משה בראון ייצג אותה מול המדינה בבית המשפט והיא זכתה. בנה הבכור, בן שנתיים וחצי, לא הכיר משפחה אחרת לבד ממשפחת האומנה שלו. היום שבו אמור היה להיות מוחזר לאמו הביולוגית הוכרז יום אבל ביישוב המאמץ. עורך דינה של רעות מספר על "רגע של אופוריה עם עננה, עם תחושה שזה יותר מדי טוב, שמשהו בטח ישתבש". בגיל 19 רעות הייתה בהריון שלישי. בנה הבכור הוחזר אליה, הקשר עם המשפחה המאמצת, בעיקר עם האם, נמשך, אך משהו ברעות נשבר בהדרגה. "היא אמרה לי, נלחמתי עליו ובסוף הוא ימות אצלי", מספרת האם המאמצת. "היא הבינה שזה לא מתאים לו, ולכן נלחמה שיחזור אלינו".

לאחר התדיינות משפטית סוכם שהילד יוחזר למאמציו, אחרי שרעות תלד את בנה השלישי. האם המאמצת ליוותה את רעות בלידה. אחרי הלידה לקחה את הבן הבכור חזרה אל משפחתה. רעות חזרה לכפר. באחד הימים ביקשה להיפגש עם בנה הבכור ועם אמו המאמצת. אחיינה בן ה-16 ליווה אותה למפגש בקניון. כשנפגשו, הורתה לאחיין לקחת את הילד ולהימלט. "בתמימותה היא חשבה שתיקח את הילד ותצא", מספר עורך הדין.

כוחות משטרה גדולים הוקפצו למרדף. עם ג'ליל דיברו במונחי חטיפה. לא עזר לרעות שטענה כי היא האם. בסופו של דבר הבינה כי אין לה ברירה והחזירה את הילד. היא נעצרה ל-24 שעות ושוחררה בערבות. "אני מתה שחלאס, הכול ייגמר. שיתנו לי לחיות בשקט", אומרת רעות בסרט. בספטמבר 2005, כשהיא בת 21, היא נדקרה למוות בביתה בצור באהר. כשג'ליל חזר הביתה, מצא את בנם הצעיר, בן עשרה חודשים, יושב על גופת אמו. תיק הרצח שלה לא נפתר עד היום.

המצלמה של עמנואל מלווה את רעות לאורך שנים ברחובות, בבתי חולים, בבית בצור באהר, לבדה או לצד אנשים. היא מעשנת, מחייכת חיוך לא שמח, מתרפקת על ילדיה. היא מפוכחת ונאיבית כאחד, לכאורה מציאותית אך גם חולמנית באופן מכמיר לב (גם אם מדובר בחלומות קטנים). היא מנסה לשדר עצמאות וכוח, אבל בעצם משדרת כאב ותסכול וייאוש גדול. היא רוצה להיות חלק מעולם נורמטיבי, אבל לא מסוגלת להתנהל לפי כלליו. היא עושה בחירות לא נכונות מסיבות לא נכונות ומתרסקת אל חייה, שנגמרים בצורה הרבה יותר גרועה ממה שאפשר היה אולי להניח. והמצלמה מתעדת הכול, עד לסופו הלא סופי של הסיפור העצוב הזה, שהתקווה הייתה בו רק אורחת לרגע.

קישורים:
6 תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שני, 1 באוגוסט 2011

המדור לחיפוש קרובים - רינה מחפשת את חנניה אחיה שנחטף ב- 1949

פרשת היעלמות ילדי תימן הוא כינוי לפרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים 1954-1948. ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם נעלמו בלי שקיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם.

המדור לחיפוש קרובים - ירון אנוש - אוגוסט 2011 - רינה אברהם בן שוקר מחפשת את חנניה אחיה שנחטף בשנת 49' מבית חולים במחנה עולים. חנניה היה בן שנתיים שנחטף. מבית החולים נמסר למשפחה כי חנניה מת עקב חום גבוה, ואף הציגו "גופה" עטופה בסדין. רינה טוענת כי לא היתה גופה.
.

.
רינה ומשפחתה עלו ארצה בשנת 49' מתימן בעליית "מרבד הקסמים", משפחה עם 9 ילדים.

קישורים:

המדור לחיפוש קרובים - חיפוש ילדים שנחטפו מבתי חולים - דצמבר 2010 - ירון אנוש מהמדור לחיפוש קרובים קורא מכתביהן של שתי משפחות המחפשות את ילדיהן שנחטפו מהן ע"י רשויות המדינה לפני כ- 50 שנה - מדובר בילדים שנחטפו מתוך בתי חולים ולמשפחותיהן נמסר כי הילדים נפטרו עקר מחלה...

פרופ' בועז סנג'רו - ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן - באין חשד אין חקירה אמיתית - מאי 2013 - באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה...

גב' שושי זייד על השתקת פרשת ילדי תימן ע"י הממסד, התקשורת והאקדמיה - עדויות חסויות עד שנת 2066 - מאי 2013 - יום עיון שהתקיים במסגרת מרכז דהאן שבאוניברסיטת בר-אילן ביום שלישי, כ"ו בטבת תשע"ג, 8 בינואר 2013- על פרשת ילדי תימן. הגברת שושנה זייד אשת חינוך ותיקה מזה עשרות שנים (M.A. בלימודי א"י) טוענת כי בדקה את הנושא והפרשה אכן התרחשה. שושי זייד סוקרת את השיטות בהן נקטו הממסד, התקשורת והאקדמיה להשתקת פרשת ילדי תימן...

חוטפי תינוקות יועמדו לדין - ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו - אפריל 2012 - חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה לדמוקרטיה מפאשיזם...

פרשת ילדי תימן - הקשר הישראלי - פברואר 2012 - פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית 
כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל - מבט שני פברואר 2012 - סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה...
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)