רדיו קול חי 29.05.2014 עם הרב משה בן לולו על הוצאת ילדים מביתם בידי רשויות הרווחה - אילה שטגמן עומדת בראש שדולה לילדים ונוער בסיכון וגם הגישה בקשה למבקר המדינה לחקור את תופעת הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה והצבתם במוסדות משרד הרווחה.
אילה כתבה למבקר המדינה כי ישראל היא שיאנית בעולם להוצאת ילדים מביתם, אין הגדרה מהו ילד בסיכון ואין חוק המסדיר זכויות הורים וילדים הנמצאים בכפייה במוסדות הרווחה: אומנה, מרכזי חירום, פנימיות, מרכזי קשר ועוד. ועדות החלטה פועלות ללא חוק, התקציב המאושר להשמת ילדים במסגרות חוץ ביתיות הוא 700 מיליון שקלים, ועם נוסיף תרומות מאזרחים ופילנטרופים, מדובר במיליוני שקלים. אילה טוענת כי גם אם יוקצו מחצית מתקציבי ההשמה החוץ ביתית לפתרון הבעיות בקהילה, יהיה די תקציב לכל הילדים והנוער בסיכון.
אילה ממליצה למשפחות קשות יום או כאלו בענייני משפחה לא לפנות לרשויות הרווחה משום שרשויות הרווחה חודרות לתא המשפחתי, מבצעים אבחונים ותיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטריים ועוד כאשר כל המומחים והמטלים הם מטעמם ומתפרנסים מאבחונים וטיפולים אלו.
אילה שטגמן נכחה במספר ועדות החלטה ומתארת כ- 12 עד 14 עובדות סוציאליות בועדה ללא מומחים או משפטנים, חברות הוועדה מדברות בבוטות אל ההורים, אינן מאפשרות להם כמעט זכות דיבור, הן כותבות ומציגות ככל העולה על רוחן. רוב ההחלטות נעסות בשרירות לב עקב העומס הרב על כתפיהן של העובדות הסוציאליות, והשופט רואה בהמלצותיהן סוף פסוק.
אילה כתבה למבקר המדינה כי ישראל היא שיאנית בעולם להוצאת ילדים מביתם, אין הגדרה מהו ילד בסיכון ואין חוק המסדיר זכויות הורים וילדים הנמצאים בכפייה במוסדות הרווחה: אומנה, מרכזי חירום, פנימיות, מרכזי קשר ועוד. ועדות החלטה פועלות ללא חוק, התקציב המאושר להשמת ילדים במסגרות חוץ ביתיות הוא 700 מיליון שקלים, ועם נוסיף תרומות מאזרחים ופילנטרופים, מדובר במיליוני שקלים. אילה טוענת כי גם אם יוקצו מחצית מתקציבי ההשמה החוץ ביתית לפתרון הבעיות בקהילה, יהיה די תקציב לכל הילדים והנוער בסיכון.
אילה ממליצה למשפחות קשות יום או כאלו בענייני משפחה לא לפנות לרשויות הרווחה משום שרשויות הרווחה חודרות לתא המשפחתי, מבצעים אבחונים ותיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטריים ועוד כאשר כל המומחים והמטלים הם מטעמם ומתפרנסים מאבחונים וטיפולים אלו.
אילה שטגמן נכחה במספר ועדות החלטה ומתארת כ- 12 עד 14 עובדות סוציאליות בועדה ללא מומחים או משפטנים, חברות הוועדה מדברות בבוטות אל ההורים, אינן מאפשרות להם כמעט זכות דיבור, הן כותבות ומציגות ככל העולה על רוחן. רוב ההחלטות נעסות בשרירות לב עקב העומס הרב על כתפיהן של העובדות הסוציאליות, והשופט רואה בהמלצותיהן סוף פסוק.
