יום שלישי, 27 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 - חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר - מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות - בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם... כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת -  עת"א 55940-11-18
עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת -  עת"א 55940-11-18


פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת פסילתו

בתאריך 26.11.2018 התקיים דיון בעניין בקשת נאשמת 1 לורי שם טוב לפסילת השופט אברהם הימן.

לצפייה בפרוטוקול והחלטה מ"ת 14280-04-17 מה- 26.11.2018 הקלק כאן
שם טוב טענה כי השופט הימן התבטא באופן חריג כנגדה והשווה אותה לזונה ואפיקורסית והתעלם בפגיעות חוקתיות בה ובילדיה על ידי הפרקליטות בדרך של פגיעה חמורה בפרטיות וצווים שיפוטיים פסולים טכנית ומהותית.
השופט הימן דחה בקשת הפסילה. בתואנות שונות ולא משכנעות. לדוגמא הימן טען כי עניין הפגיעה בפרטיות שם טוב וילדיה ואי חוקיות הצווים השיפוטיים מקומם להתברר במשפט העיקרי.
השופט הימן שגה בטענת אי חוקיות הצווים. בבקשת הפסילה נטען כי: "השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שהפצת מסמכים אישיים של המבקשת ומשפחתה, וצווים שיפוטיים פסולים בחומר הראיות פוגע בזכותה וזכות ילדיה כאדם לכבוד, חירות, פרטיות, צנעה וקניין, זכויות שנקבעו כזכויות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
כלומר מדובר בפגיעות חוקתיות חמורות בשם טוב וילדיה שכל שופט בחברה דמוקרטית חייב לתת דעתו ברגע שהוא נחשף להם או דן בהם ולא רק השופט במשפט העיקרי.

מצורפים צילומי פרוטוקול והחלטת השופט הימן.





יום שישי, 23 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

23.11.2018 - אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים.

תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים... קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו... צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה).
בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מוקפדים ומלאים כדרישת הדין.


להורדה / צפייה בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה הקלק כאן

מצורפים צילומי הצו החיפוש הלקוי שהוציא השופט עלאא מסארווה ובירור תלונה ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים.

צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה
צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה




בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה
בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה



יום חמישי, 22 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: דיון נדיר על שכר טירחת עורכי דין במימון המדינה לנאשמת לורי שם טוב

דיון נדיר התקיים בבית משפט מחוזי תל אביב ב- 21.11.2018 בפני השופט בני שגיא על שכר טירחה לעורכי דין לנאשמת 1 בפרשת הבלוגרים לורי שם טוב.
הסנגוריה הציבורית הודיעה לאחר כ- 20 חודשים מיום מעצר שם טוב כי אינה רוצה לייצג אותה הואיל ולטענתה שם טוב מכפישה את הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה לבית המשפט.
בדיון שהתקיים ב- 21.011.2018 בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט בני שגיא הציגו מועמדות עו"ד גיא זהבי ועו"ד אמיר ברכה לייצג את שם טוב כצוות. לטענתם מדובר בתיק רחב היקף שיידרשו כ- 5 חודשים של לימוד מעמיק של חומר הראיות וניסיון גישור מול הפרקליטות, עד שיוכלו להופיע בפני השופט בני שגיא לתחילת דיוני הוכחות. להערכתם מדובר בתיק בשווי כ- 2 מיליון שקל או יותר. זהו סכום גבוה בהרבה ממה שמשלמת הסנגוריה הציבורית בתיק הנוכחי.
נקבע מועד לדיון הבא ב- 27.11.2018 בשעה 9:30.


להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון ת"פ 14615-04-2-17 , 21.11.2018 , בפני השופט בני שגיא הקלק כאן

מצורפים צילומי הפרוטוקול







יום שני, 19 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה משופט המעצרים אברהם הימן שיפסול עצמו מלדון בעניינה

19.11.2018 - שם טוב טוענת כי השופט הימן אינו מסוגל לשפוט אותה. והראיה התבטאויות לא ראויות של השופט הימן כנגדה, חסרות כל בסיס עובדתי וראייתי שנאמרו מול קהל בית המשפט, בפרוטוקולים ובהחלטות . שם טוב טוענת כי מדובר בהתבטאויות שמקומן אינו בבית משפט בחברה דמוקרטית. יש לזכור כי חזקת החפות עומדת לשם טוב, ויתרה מכך התבטאויות השופט הימן רחוקות לחלוטין מכתב האישום.
ב- 26.10.2017 הקריא השופט הימן קטעים מהחלטתו למעצר שם טוב עד לתום ההליכים (מ"ת 14280-04-17, עמ' 306 שורה 25) וצטט משל מספר משלי בהקשר שם טוב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) .

שם טוב טוענת כי השופט הימן ברמיזה או במשל הציג אותה כ"זָרָה" במובן ספר משלי: נכריה, אישה מופקרת, אשת זונים ואפיקורסית גורמת למוות, שאסור כי תבוא במגע עם קהל ישראל. "זָרָה" ע"פ ספר משלי הוא הרוע בהתגלמותו. עוד טוענת שם טוב כי מעבר ללשון מדובר בהטרדה מינית, והסתה לאלימות נגדה.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבדה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.
שם טוב מעולם לא עסקה בזנות ומעולם לא גרמה למוות או נזק פיסי, נפשי או כלכלי לאדם כלשהו. נהפוך הוא, שם טוב הנה עיתונאית המשמשת קול שופר לזעקתם של אנשים שאין להם מנחם בחברה הישראלית הנפגעים קשות מידי יום.

הצגת שם טוב כאובססיבית

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (מ"ת 14280-04-17) בעניין מעצר לורי שם טוב. השופט הימן כתב על שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות..." (עמוד 2).
שם טוב טוענת כי אלו מונחים, מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית ואין להם שום קשר אליה. לדוגמא "אובססיה" היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לשם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. בפני השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לשם טוב הפרעות כאלו שהשופט הימן וקצין המבחן מייחסים לה.
שם טוב טוענת עוד כי תסקיר המבחן אמור לכלול את נסיבותיה האישיות של הנבחנת כגון מצבה הסוציו אקונומי הקשה, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. תסקיר המבחן אינו אמור להוות "בנק הכפשות" נגד הנבחנת.

בבקשת הפסילה הועלו עילות נוספות.

הדיון בעניין בקשת הפסילה נקבע ל- 26.11.2018 בשעה 12:00 בבית משפט מחוזי תל אביב בפני השופט הימן.
מצורף צילום העמ' הראשון בבקשה והחלטת השופט הימן למועד הדיון.

בקשה לפסילת השופט אברהם הימן - 19.11.2018 , מ"ת 14280-04-17
בקשה לפסילת השופט אברהם הימן - 19.11.2018 , מ"ת 14280-04-17

יום שבת, 17 בנובמבר 2018

האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק

צוות מיוחד עוקב אחר גולשים שביקרו שופטים ברשת ואוסף עליהם מידע מבלי לדווח לרשויות. ארגון ‘לביא’: “הנוהל אינו חוקי ויש לבטלו”. חלק א’ בתחקיר , גלעד צוויק, תחקיר "מידה" , 11.11.2018

להורדת / צפיה בתחקיר בפורמט pdf הקלק כאן

1984 כבר כאן. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות | פלאש90

מערכת בתי המשפט בישראל מנהלת מעקבים אחר אזרחים ברשת ואוספת עליהם מידע רגיש מבלי לדווח על כך לרשויות. צעד זה נעשה לכאורה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, שנועד להבטיח הגנה מפני דליפת חומרים אישיים ורגישים והפצתם ברבים, והעונש על הפרתו הוא עד חמש שנות מאסר.

בהנהלת בתי המשפט מתרצים את משטרת האינטרנט הפרטית שהקימו בכך שהם ‘מגנים’ על שופטים מפני “פרסומים פוגעניים” ברשתות החברתיות, אך סירבו להשיב האם היועץ המשפטי לממשלה אישר את הנוהל המדובר. המעקבים מתבצעים ככל הנראה על ידי חברה חיצונית פרטית המנטרת תכנים עבור הנהלת בתי המשפט ברשת, אך ברשות השופטת סירבו לומר האם עובדי אותה חברה חשופים למידע הרגיש שנאסף על האזרחים.

למרבה האירוניה, במערכת בתי המשפט טוענים כי המעקבים אחר האזרחים נעשים “בשמו של הציבור“, וכי הם פועלים רק נגד “מקרים מאוד מאוד קיצוניים” ו”לא עוסקים בניטור” מידע. כפי שיפורט בהמשך התחקיר, אמירות אלו סותרות את המציאות ואת הנהלים הכתובים שניסחה מערכת בתי המשפט בעצמה.

בנוסף לפעילות המטרידה הזו, בבתי המשפט גם מתנהלים בחוסר שקיפות: לידי ‘מידה’ הגיע תיעוד של התכתבות ווטסאפ קבוצתית בה נידונו דרכים להסרת פרסומים ביקורתיים נגד שופטים – אך הקבוצה נסגרה במהרה מחשש כי תוכן ההודעות ייחשף לציבור.

זאת ועוד, היועץ המשפטי של מערך בתי המשפט, עו”ד ברק לייזר – מי שמחזיק בכוח לפעול להסרת פרסומים מהרשת ולנקוט בהליכים משפטיים כנגד מבקרי שופטים – היה בעצמו חשוד עד ממש לאחרונה בהדלפת חומרים סודיים לבלוגרים המואשמים בהכפשת שופטים ברשת. כלומר, יועמ”ש בתי המשפט החזיק בסמכות לאכוף את החוק בעבירות שהוא עצמו היה חשוד בסיוע לביצוען. ביום ראשון שעבר, ימים ספורים בלבד לאחר פניית ‘מידה’ וכ-20 חודשים מאז נחקר, הואיל לפתע פרקליט המדינה שי ניצן להודיע על סגירת התיק נגד לייזר, בנימוק של חוסר בראיות.

ארגון ‘לביא’ הגיש לאחרונה תלונה למשרד המשפטים בדרישה לפתוח בחקירה נגד מערכת בתי המשפט בגין ניהול מאגר מידע שלא כדין, ולהטיל עליה סנקציות הקבועות בחוק. ב’תנועה למשילות ודמוקרטיה’ מוסיפים כי “אסור שעקרון חופש הביטוי ייחטף בידי פקידים שינהלו על דעת עצמם רשימה של אזרחים שמוצאים חן או לא מוצאים חן בעיניהם”.

בהנהלת בתי המשפט מסרו כי “עדכון נוסף (לנוהל) נמצא בתהליכי עבודה בימים אלו”. התגובות המלאות יובאו בסוף הכתבה.

שופטים מיוחסים 

רישום ופתיחת תיק מתוך “נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת” של הנהלת בתי המשפט
רישום ופתיחת תיק מתוך “נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת” של הנהלת בתי המשפט
נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת” שנכנס לתוקפו לפני כשלוש שנים, יוצא מנקודת הנחה כי קיימת “תופעה הולכת וגוברת של פרסומים המופצים באינטרנט וברשתות חברתיות, הכוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים”. לפי מערכת בתי המשפט, “ההגנה על חופש הביטוי אינה בלתי מסויגת” בכל הנוגע לביקורת נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט.

במסגרת הנוהל הקימה הנהלת בתי המשפט צוות אכיפה בראשות עו”ד ליאת יוסים, מנהלת מחלקת סיוע משפטי בין מדינות. הכוח שניתן ליוסים הוא עצום: הנוהל מעניק לה את החירות להכריע סובייקטיבית האם פרסום מסוים “חורג מגדרי ביקורת לגיטימית, מרוסנת ועניינית” ושיש בו כדי “לפגוע ביכולתו של השופט או העובד מלמלא את תפקידו”.

פנינו להנהלת בתי המשפט בבקשה לקבל לידינו קריטריונים אובייקטיביים על פיהם קובעת יוסים אם פרסום מסוים ייחשב “לגיטימי” – אך לא זכינו למענה.

המידע ‘המכפיש’ מוצג בפני השופטים, אפילו אם מפרסם הביקורת עומד לדין אצל אותו שופט. בכך הנהלת בתי המשפט פוגעת לכאורה בזכות להליך הוגן, שכן חשיפת המידע עלולה לגרום לשופט לפסוק בעניינו של המבקר באופן מוטה. בנוסף ההחלטה אם לנקוט בהליכים משפטיים תלויה בין היתר “בהתבסס על עמדת השופט”. כלומר: לשופטים המתלוננים נתונה הפריבילגיה להשתתף בהחלטה אם לפעול נגד מי שביקר אותם.

“מעקב אחר כל תיק”

על פי הנוהל, אם הממונה יוסים סבורה כי אזרח מסוים פרסם פוסט “לא לגיטימי” כנגד שופט ייפתח לאותו אזרח תיק מיוחד, “בו יישמר עותק אלקטרוני של הפרסום”. מלבד הפרסום ‘הבעייתי’ יכלול ה’תיק’ גם הפרטים הבאים: שם מלא, מקום מגורים וכתובת הדואר האלקטרוני שלו; כתובות הדומיין ודפי האינטרנט מהם נעשו הפרסומים ‘הבעייתיים’, ותאריכי הכניסה של הגולשים לאותם דפים; והליכים משפטיים של מפרסם הביקורת, כולל מספר וסוג ההליך. בנוסף, במסגרת השיקולים האם לנקוט בהליכים נגד מפרסם הביקורת ייבחנו גם “עבירות נוספות רלוונטיות שנעברו” על ידו. במערכת בתי המשפט סירבו להסביר כיצד נקבע אילו מהעבירות “רלוונטיות” לסוגיה.

ה’תיק’ נגד האזרח יירשם במערכת ממוחשבת, ולפי הנוהל “יתנהל מעקב אחר כל תיק”, ככל הנראה על ידי חברה חיצונית-פרטית. מדובר בחברת ‘באזילה’ המתמחה ב”ניטור ומחקר במדיה החברתית”. ב’באזילה’ אישרו בפנינו כי במסגרת ההסכם שלהם עם מערך בתי המשפט, החברה “סורקת את כל מרחב הרשת השיחתי הגלוי והחוקי”, ואת הפלטפורמות שבתי המשפט מבקשים לנטר דרכן פרסומים ביקורתיים נגד שופטים, בכלל זה “פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות טוויטר וכתבות”.

ב’באזילה’, כמו גם במערכת בתי המשפט, סירבו להשיב האם החברה גם נדרשת לנהל מעקבים אחר האזרחים, והאם עובדי החברה נדרשו לחתום על הסכם סודיות בבואם להיחשף לחומרים המדוברים. בהנהלת בתי המשפט גם סירבו לחשוף מהו הסכום שהם מעבירים ל’באזילה’ במסגרת החוזה בין הצדדים.

ניגודי עניינים

נוהל בתי המשפט מעניק ליועץ המשפטי של בתי המשפט, עו”ד ברק לייזר, את הכוח להכריע אם לנקוט בהליכים משפטיים נגד מפרסם פוסט ביקורתי כלפי שופטים. לייזר החזיק בסמכות זו על אף שכאמור היה בעצמו חשוד עד לאחרונה בשורה של עבירות הנוגעות לסיוע למכפישי שופטים ברשת.

“מתבקשת חקירה באזהרה של עורך הדין ברק לייזר”, נכתב בבקשת המשטרה, שחשדה בלייזר כי העביר “כתב אישום האסור בפרסום ובו פרטי נפגעות מין” ללורי שם טוב, מי שהוגש נגדה כתב אישום תקדימי בגין ‘שיימינג’ נגד שופטים. לייזר היה חשוד בארבעה סעיפים: הוצאת מסמך ממשמורת; מרמה והפרת אמונים; פרסום שם אדם שנפגע בעבירות מין; ואיסור פרסום דיון בדלתיים סגורות.

לייזר נחקר במרץ 2017, ובמסגרת החקירה נערך חיפוש במחשביו בבית ובמשרד: “קיים חשד סביר הקושר בין מושא החיפוש (לייזר) לבין החשודים האחרים”, כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב עלאא מסראווה באישור הבקשה.

זמן קצר לאחר החקירה שב לייזר לעבודתו. כלומר, במשך למעלה משנה וחצי לייזר היה מצוי בניגוד עניינים כפול, מתוקף תפקידו כיועמ”ש בתי המשפט: מצד אחד המשיך להחזיק בסמכות לפעול נגד מפרסמי תכנים ביקורתיים על שופטים; ומצד שני היה חשוד בניצול מעמדו על מנת להדליף חומרים למי שחשודים בפרסום תכנים מכפישים שכאלו. ניגוד עניינים נוסף לכאורה טמון בכך שלייזר היה אמון על ‘הגנה’ על שופטים, שייתכן והיו נדרשים בעתיד להכריע בעניינו אם היה מוגש נגדו כתב אישום.


"פרקליט המדינה שי ניצן החליט היום לסגור את תיק החקירה נגד יועמ"ש בתי המשפט עו"ד ברק לייזר.
לייזר נחשד ונחקר לפני שנה כי העביר חומרים חסויים לפעילים שהכפישו שופטים. ההחלטה היא בנימוק העדר ראיות.
הפרטים המלאים בתגובה:
— נטעאל בנדל (@netaelbandel) November 4, 2018
"

במסגרת הכנת התחקיר פנינו למערכת בתי המשפט ולפרקליטות המדינה לבקשת תגובה על ניגוד העניינים בו היה מצוי לכאורה לייזר, כמו גם לברר את סטטוס החקירה נגדו. לפני כשבועיים נמסר לנו מהפרקליטות כי התיק נגד לייזר “נמצא בבחינה בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה”. לאחר מכן הגיבו גם במערכת בתי המשפט וטענו כי ההחלטה על שובו של לייזר לעבודה, למרות העננה הפלילית שריחפה מעליו ועל אף ניגוד העניינים לכאורה בו היה מצוי, נעשתה “על דעת הגורמים הרלוונטיים”.

ביום ראשון שעבר, ימים ספורים לאחר פנייתנו, פורסם בעיתון ‘מקור ראשון’ כי פרקליט המדינה שי ניצן החליט לסגור את התיק נגד לייזר מחוסר ראיות מספיקות.

סתירות למכביר

בחודש יוני האחרון, בזמן שעוד היה חשוד בשלל עבירות הנוגעות להדלפת חומרים מכפישים על שופטים, ייצג לייזר את מערכת בתי המשפט במסגרת דיון שנערך בוועדת חוקה של הכנסת.

באותו דיון הציג עצמו לייזר באופן מדהים כ’מגן הציבור’ – אותו ציבור ממש אחריו הוא מנהל מעקבים ללא ידיעתו. “אנחנו לא פועלים בשמם של השופטים בלבד, אנחנו פועלים בשמו של הציבור, כי כשהציבור נחשף לפרסומים מהסוג הזה…נפגם האמון של הציבור במערכת בתי המשפט ברמות הכי גבוהות שלו”, אמר לייזר לח”כים והוסיף: “חשוב לומר שבעניין הזה אנחנו רואים עצמנו כשלוחיו של הציבור“.


עו”ד ברק לייזר | דוברות הרשות השופטת
עו”ד ברק לייזר | דוברות הרשות השופטת
 דבריו של לייזר באותו דיון סתרו לכאורה חלקים נרחבים מהנוהל שניסחה הנהלת בתי המשפט ושמחייבת את לייזר עצמו. לייזר טען למשל כי במערכת בתי המשפט “לא עוסקים בניטור” של ביקורת נגד שופטים ברשתות החברתיות – אך בנוהל הרשמי דווקא מוקדש סעיף שלם ל”ניטור וריכוז המידע“. יועמ”ש בתי המשפט הוסיף כי הם “לא מנהלים איזה שהוא מעקב ברשת” – אך במציאות הנוהל שב ומדגיש כי “יתנהל מעקב אחר כל תיק” של מי ש’חשוד’ בפרסום ביקורת “לא לגיטימית” על שופטים.

במערכת בתי המשפט טוענים כי איתור המידע ‘הפוגעני’ נעשה באמצעות “חיפוש ‘חופשי'” ברשת האינטרנט, בעוד לייזר הוסיף כי הם “לא עושים שימוש בכלים טכנולוגיים”. הנוהל עצמו דווקא מפרט כיצד איסוף המידע ייעשה באמצעות “פעולות רציפות לאיתור וחילוץ תוכן באמצעות שימוש בכלים אוטומטיים” דוגמת ‘גוגל התראות’. כמו כן דורש הנוהל “שימוש בכלי ניטור ולכידת מידע, בהתאם לאפיון צרכים ממוקד שייערך על ידי הנהלת בתי המשפט”. במילים אחרות: בניגוד לגרסת בתי המשפט, נוהל המעקבים דווקא עוסק בהיבטים טכנולוגיים שנקבעו והוגדרו מראש.

במהלך דבריו בכנסת, היועמ”ש לייזר גם הכחיש בתוקף כי מערכת בתי המשפט זוכה ליחס מועדף על ידי גוגל, טוויטר וחברות נוספות המספקות פלטפורמות תוכן: “אין לנו שום קשרים ויחס מועדף אנחנו לא מקבלים”, טען.

תכתובת מייל שהגיעה לידי ‘מידה’ מטילה ספק בגרסה זו, ומלמדת כי במערכת בתי המשפט דווקא ביקשו יחס מועדף על מנת להסיר פוסטים נגד שופטים: “נשמח לקיים פגישה היכרות ולהעלות בה את הבעיות בפרסומים המכפישים אודות שופטים מכהנים”, כתבה נציגת מערכת בתי המשפט לנציגת גוגל בנובמבר 2015, מועד כניסת הנוהל לתוקף. פנינו להנהלת בתי המשפט על מנת לברר אם פגישה שכזו אכן התקיימה ואם אכן נעשו הסכמות עם גוגל בנושא, אך הם סירבו להגיב בנושא.



בנוסף טען לייזר כי במערכת בתי המשפט פעלו בשנה האחרונה בשלושים ושמונה מקרים בלבד, אך לאחרונה נחשף ב’וואלה’ כי החל מ-2017 ביקשו בתי המשפט להסיר לא פחות מ-150 פוסטים נגד שופטים.

מתחמקים מהחוק

סתירה אחרת בדבריו של היועמ”ש קשורה למעורבות גורמים נוספים, מחוץ למערכת בתי המשפט, בפעילות נגד מבקרי שופטים: “אנחנו מקדשים את העצמאות שלנו, העצמאות המוסדית שלנו, אנחנו רוצים לטפל בשופטים בעצמנו”, אמר לייזר לח”כים לפני כחצי שנה, והוסיף כי “אנחנו בתוך דל”ת אמותינו, לפי השיקול ותפיסת העולם שלנו ושיקולי המדיניות”. מעבר לכך שהוא סותר את הנוהל הכתוב ומפורר את עקרון הפרדת הרשויות, דבריו של לייזר חמורים כשלעצמם ומשמעותם היא חקיקה פנימית של הרשות השופטת את הציבור.

בפועל, מערכת בתי המשפט דווקא עירבה גורמים בכירים שאינם קשורים למערכת על מנת לפעול נגד מפרסמי פוסטים ביקורתיים על שופטים. לידי ‘מידה’ הגיע תיעוד של התכתבות בקבוצת ווטסאפ שנחנכה ב-1 בנובמבר 2016 תחת הכותרת “השופט רובינשטיין”, ובה נידונו דרכי פעולה להסרת פרסום פוגעני שהופץ באותה עת כלפי רובינשטיין.

בקבוצה נכללו החברים הבאים: סמנכ”ל תכנון ואסטרטגיה במערך בתי המשפט מיכאל שפירא; עו”ד ליאת יוסים, הממונה על ניטור וטיפול בפרסום תוכן ‘פוגעני’ במערכת בתי המשפט; ומנהל יחידת הסייבר במשרד המשפטים, ד”ר חיים ויסמונסקי. “פניתי גם לגוגל וחזרו אליי שזה בטיפול”, כתב ויסמונסקי לחברי הקבוצה, והוסיף: “שי (ניצן) התקשר אליי מזועזע מהפרסום ואמר שמתכוון לקרוא אליו את ראש אח”מ (אגף חקירות ומודיעין במשטרה) לדחוף את הפרשה כולה”.

ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ.
ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ.

מכך עולה כי בניסיון להסיר את הפרסומים מעורבים לפחות שלושה אנשים שאינם קשורים למערכת בתי המשפט: מנהל יחידת הסייבר ויסמונסקי, פרקליט המדינה ניצן וניצב מני יצחקי, ששימש באותה עת ראש אח”מ במשטרה. גם המשך השיחה מלמד כי ויסמונסקי שותף על ידי יוסים במאמץ להסיר את הפוסט:

ליאת יוסים: “תודה רבה חיים. יפה מאד. גם אצלנו בטיפול כנ”ל מול וורדפרס שענו שקיבלו, וזה די מעודד. במקביל עדכנתי גורמים ביחידה החוקרת. המשך לעדכן בכל דבר אני זמינה כל הזמן. ליאת”.

חיים ויסמונסקי: “אילונה כתבה לנו שהפרסום מוכר לה משבוע שעבר. חבל שמגיע לשי ורז (ואני) רק כעת” [הכוונה לרז נזרי, המשנה ליועמ”ש]

יום לאחר מכן, ב-2 בנובמבר 2016, כתבה יוסים בקבוצה את הדברים הבאים: “חיים היי. אנו סוגרים הקבוצה, גם ובעיקר בשל סוגיות אבטחת מידע וחופש מידע – קיבלנו פניות לקבלת תכתובות כאלה בנושאים אחרים. בוא נמשיך לדבר במייל ובטלפון. על דעת ברק” (הכוונה ליועמ”ש בתי המשפט ברק לייזר).

ויסמונסקי השיב: “הזוי קצת אבל מה שתרצו” – והקבוצה נסגרה. יש לציין כי לפי חוק חופש המידע אין חובה למסור תכתובות פנימיות בין עובדי ציבור ולכן החשש של יוסים מפני פרסום החומרים בבקשת חופש מידע היה שלא לצורך, אך נראה כי אפילו עובדי בתי המשפט מבינים כי התנהלותם סובלת מבעיית לגיטימציה, בלשון המעטה.

אצבע קלה על הדק הצנזורה

בהופעתו בכנסת ביוני האחרון שב וחזר היועמ”ש לייזר על המנטרה לפיה מערכת בתי המשפט פועלת להסיר פרסומים נגד שופטים “רק במקרים המאוד מאוד קיצוניים”, וכי תכלית הנוהל היא לוודא שהדרישה להסרת הפרסומים “מתמקדת רק בדברים החמורים שאין חולק לגביהם שהם חורגים מגבולות חופש הביטוי ויש בהם משום הסתה לאלימות כלפי השופטים”.

גם במקרה הזה העובדות מלמדות אחרת. כבר לפני כשנתיים התרענו ב’מידה’ על כך שהנוהל של מערכת בתי המשפט להסרת תכנים מגביל את חופש הביטוי במרחב הווירטואלי ונועד להשתיק ביקורת לגיטימית נגד שופטים, ולאחרונה זכה הנושא לתשומת לב ציבורית מחודשת בעקבות הודעה מאיימת נוספת שנשלחה מהנהלת בתי המשפט ליואב אליאסי, הידוע בכינויו ‘הצל’.

"דמוקרטיה עלק.. חובה לקרוא ולשתף די לסתום לנו את הפה!לפני זמן מה קיבלתי הודעה רשמית מהנהלת בתי המשפט שדורשת להסיר…
Posted by ‎(הצל) the shadow‎ on Thursday, June 21, 2018
"

הפוסט של ‘הצל’, שמחה על אי-שלילת אזרחותו של מחבל ערבי-ישראלי, היה נקי מניבולי פה או קריאות להסתה לאלימות, אך זה לא מנע ממערכת בתי המשפט לדרוש ממנו להסיר את הדברים תוך איום בנקיטת הליכים משפטיים.

מסתבר כי לא מדובר במקרה חריג. מסמכים שהגיעו לידי ‘מידה’ מלמדים כי במערכת בתי המשפט פועלים להגביל את חופש הביטוי ולהשתיק ביקורת לגיטימית נגד שופטים גם בקרב אנשים בעלי פרופיל ציבורי נמוך מזה של ‘הצל’. כך למשל במקרה של שופט בית משפט השלום בחיפה אייל דורון, הדן בתיקים טעונים בהם מבקשות עובדות סוציאליות להפקיע מידי הורים את הזכות להחזיק בילדיהם, ולהעביר את הילדים לידי רשויות הרווחה.


דורון תוּאר על ידי חלק מההורים כמי שנוטה לשמש חותמת גומי לבקשותיהן של העובדות הסוציאליות: “מחלקים אצלו צווים כיד המלך… מחלק צווי הטרדה, טיפש במיוחד”, נכתב כנגד דורון – כשהכוונה לצווים שמוציאות העובדות הסוציאליות.

אמירות אלו אולי אינן נעימות לאוזנו של השופט דורון, וייתכן שגם אינן נכונות כלל ועיקר, אך בוודאי אינן מהוות הסתה כלשהי לאלימות. זה לא מנע מהשופט דורון לבקש כי הביקורת תצונזר: “ראוי ונכון להתלונן ולכלול את ההכפשה הקשה”, טען השופט.

בעקבות כך פנתה עו”ד ליאת יוסים למשטרת ישראל וכתבה כי “הדברים הללו, כך אני מתרשמת” גורמים להעלבה, לתחושה קשה, לפגיעה, לביזוי הן של השופט אישית והן של בית המשפט ומערכת בתי המשפט”. יצוין כי האמירות כנגד השופט דורון פורסמו באוקטובר 2015 – אך הדיווח של יוסים למשטרה נעשה רק כעבור כשנה וחצי, במרץ 2017.

“עבירה חמורה”

איסוף המידע על ידי מערכת בתי המשפט נעשה כאמור ללא ידיעת האזרחים, ומאגר המידע אינו נרשם בפנקס מאגרי המידע של משרד המשפטים. מדובר בהפרה לכאורה של החוק להגנת הפרטיות הקובע כי גוף ציבורי המחזיק במאגר מידע שאינו פורסם ברבים “חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו”, וזאת על מנת להבטיח הגנה על פרטיותם של האזרחים מפני דליפת החומרים והפצתם ברבים.

בחוות דעת שפורסמה ב’כלכליסט’ על ידי עו״ד אילן טננבאום ועו״ד אבי ווקנין, בעלי משרד עורכי דין המתמחה במשפט מנהלי, נכתב כי “עבירות על חוק הגנת הפרטיות נחשבות למן העבירות החמורות בספר החוקים, והמחוקק ובתי המשפט עושים כל שביכולתם להילחם בתופעה ולהחמיר עם העבריינים”.

ההפרה לכאורה של החוק חמורה אף יותר אם לוקחים בחשבון שהמידע שנאסף על האזרחים מכיל מידע רגיש. לפי לשון החוק, מידע מסוים יוגדר כ”רגיש” אם הוא מכיל נתונים על “דעותיו ואמונתו” של אדם, לכן העובדה שהמאגר המוקם במערכת בתי המשפט כולל התבטאויות אישיות של אזרחים ביחס לבתי המשפט, הופך את המידע הכלול בו ל”מידע רגיש”, כפי שנקבע בחוק. לפיכך מדובר במידע שהחוק מחייב לרשמו ולהגן עליו, אך הדבר לא נעשה על ידי מערכת בתי המשפט.

בהנהלת בתי המשפט הפרו ככל הנראה סעיף נוסף בחוק הגנת הפרטיות, האוסר על שימוש במידע שבמאגר מידע שלא למטרה לשמה הוקם המאגר. מדובר במאגרי מידע הכוללים הליכים משפטיים ועבירות שעברו אזרחים – מידע הזמין עבור מערכת בתי המשפט, מתוקף היותה חלק מהרשות השופטת. אם עובדי בתי המשפט ניצלו את גישתם למידע המדובר ושלפו אותו לצורך הכנת ‘תיק’ על אזרחים שהעזו לבקר שופטים – מדובר על פניו בהפרת החוק.

פנינו להנהלת בתי המשפט על מנת לברר כיצד הם משיגים את המידע על ההליכים המשפטיים של האזרחים, כמו גם פרטיהם האישיים דוגמת כתובות דואר אלקטורני, מקום מגורים וגיל, אך הם מסרו כי אין להם מה להוסיף.

בית המשפט נגד החוק

בהנהלת בתי המשפט מצאו נימוק מקורי מדוע אינם מחויבים לרשום את המידע שאוספים על אזרחים: לשיטתם אין מדובר כלל במאגר מידע אלא בסך הכל ב”תרשומת” – שאינה מחויבת ברישום. אולם בדיקה משפטית שערכנו העלתה כי המעקב המתואר בנוהל דווקא עונה להגדרת “מאגר מידע”, כפי שמופיע בחוק הגנת הפרטיות.

פנינו להנהלת בתי המשפט בבקשה לקבל לידינו עותק מחוות הדעת המשפטית הקובעת כי הנתונים שנאספים על אזרחים לא מהווים מאגר מידע – אך לא נענינו.



הגוף שאמון על אכיפת החוק בנושא מאגרי מידע הוא הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בראשה עומד עו”ד אלון בכר. ברשות להגנת הפרטיות מתגאים בך שהם משמשים כ”שומר הסף על האינטרסים של האזרח, שאין בכוחו להתמודד מול גופים גדולים וחזקים, המשתמשים במידע האישי שלו לצרכיהם השונים, לרבות כאלו שאינם בידיעתו ובהסכמתו”.

ארגון ‘לביא’ פנה לרשות להגנת הפרטיות על מנת שתמצה את הדין עם מערכת בתי המשפט על ההפרה לכאורה של החוק. הבדיקה מתנהלת בימים אלו ומסקנות צפויות בקרוב.

בחלק הבא של התחקיר: מערכת בתי המשפט מצדיקה את המעקבים על סמך ‘מחקר’ מוטה מטעם גוף פוליטי שהיה קשור למפלגת העבודה.
תגובות

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה:

“נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת גובש בעקבות התמודדות של הנהלת בתי המשפט עם תופעה הולכת וגוברת של פרסומים המופצים באינטרנט וברשתות חברתיות, הכוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים והעובדים בקשר למילוי תפקידם. כאמור בנוהל, מדובר בפרסומים אשר עלולים לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט.

מטרתו של הנוהל להסדיר ולפרט את נהלי העבודה הפנימיים הנוגעים לטיפול המערכתי בפרסום פוגעני כאמור על אודות שופטים ועובדים במערכת בתי המשפט. הנוהל קובע את סמכויות הגורם הממונה ומפרט את הפעולות לניטור וריכוז מידע רלוונטי, את מדיניות בחינת הפרסומים והשיקולים אשר בשים לב להם יבחן כל מקרה. כמו כן מורה הנוהל מיהם הגורמים במערכת פנימה שיש לעדכנם. בנוסף בנוהל ישנו סעיף העוסק בדרך הפעולה להסרת פרסומים וכן סעיף מנחה לאופן נקיטה בהליכים משפטיים. כאמור בסעיף 2 (בגוף הנוהל), הנוהל מתעדכן מעת לעת. עדכון נוסף נמצא בתהליכי עבודה בימים אלו”.

לגבי היועץ המשפטי ברק לייזר:
“ההחלטה על שובו לעבודה סדירה נעשתה על דעת הגורמים הרלוונטיים”.

לגבי ההתקשרות עם חברת ‘באזילה’:
“הנהלת בתי המשפט מנטרת פרסומים רלוונטיים באמצעות חברת יפעת, מן המדיה המודפסת, רדיו וטלוויזיה, ובאמצעות חברת באזילה (זוכת חשכ”ל), מאתרי האינטרנט. ההתקשרות עם החברות הללו הינה בהתאם להוראות חשכ”ל. ההתקשרות עם חברת באזילה הינה בהתאם למכרז מרכזי שפרסם מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר והנהלת בתי המשפט פועלת בהתאם להוראות החשכ”ל לענין זה”.

לגבי התלונה שהוגשה נגד הנהלת בתי המשפט במשרד המשפטים:
“לא ידוע לנו על התלונה שהוגשה לרשות להגנת הפרטיות ומכל מקום ככל שתתבקש התייחסותנו על-ידי הגורמים המוסמכים היא תועבר לעיונם”.

מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים נמסר: “התלונה נתקבלה ונבדקת, וצעדי הרשות יינקטו בהתאם”.

מחברת ‘באזילה’ נמסר: “במסגרת הסכם חשכ”ל, באזילה סורקת את כל מרחב הרשת השיחתי הגלוי והחוקי לסריקה מישראל והעולם. מרחב זה כולל פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות טוויטר וכתבות. פירוט השאילתות ונושאיהן מצויות תחת הסכם סודיות סטנדרטי שיש לכל לקוח בבאזילה”.

מארגון ‘לביא’ הפועל למען מינהל תקין בישראל נמסר: “נוהל איסוף פרטיהם האישיים והרגישים של אזרחים שהעזו לבקר את הנהלת בתי המשפט – מנוגד לחוק ויש לבטלו לחלוטין בהקדם. לצערנו הנהלת בתי המשפט נוקטת בשיטות פסולות שאינן מקובלות במדינות דמוקרטיות כדי לשתק את הביקורת הציבורית כנגד מערכת המשפט. עקב הפעילות הציבורית טוענת כעת הנהלת בתי המשפט כי בכוונתה לשנות את הנוהל הקיים, אנו מודיעים שככל שהנוהל החדש יכלול מעקב ורישום פרטיהם של אזרחים ישראלים, אנו נפעל בכל כוחנו כדי לבטל גם אותו”.

מ’התנועה למשילות ודמוקרטיה’ נמסר: “לצערנו אנו פוגשים שוב התנהלות בעייתית דווקא מצד מערכת בתי המשפט. אסור שעקרון חופש הביטוי יילקח בידי פקידים על דעת עצמם והם ינהלו רשימה של אזרחים שמוצאים חן או לא מוצאים חן בעיניהם. רק לאחרונה התעלמו בצורה גסה שופטי בג”ץ מחוק מפורש, בין היתר בגלל הטענה כי יש לשמור על חופש הביטוי. בכוונתנו לפעול ברמה המשפטית כדי להסדיר את הנושא ולהביא למחיקת כל מאגר ורישום שיש בו פגיעה לא חוקית מצד פקידים שלא הוסמכו לכך”.

יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

כליאת קטינים בבידוד ומעצרים מיותרים: דוח הסנגוריה הציבורית

היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה"

דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות

אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)
אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)
 חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה - אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה.

בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".

לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.

בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר)
בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר)

בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.

בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.

"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"

חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.

בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.

בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".

רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון)
רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון)
בסנגוריה נאבקים בתופעת ריבוי המעצרים בישראל, גם מעבר למעצרי הלילה. כך, למשל, מוזכר בדוח מקרה מדצמבר האחרון שבו ביקשה המשטרה לשחרר בתנאים חשוד בעבירות איומים. מדובר בניצול שואה ערירי בן 79, ללא עבר פלילי, שסרב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר לבסוף לאלתר וללא תנאים את החשוד, שיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. השופט ציין כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו.

במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.



כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ)
כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ)

בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.

משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"

במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".

עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".

תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב)
תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב)
 המשטרה טענה כי לטענות על ריבוי מעצרים "אין אחיזה במציאות", שכן "בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת ועקבית בכמות המעצרים שמבצעת המשטרה, להוציא באוכלוסיות שסבלו משיטור חסר, כאלה אשר פריסת תחנות משטרה חדשות, מאפשרת לתת שירותי משטרה טובים יותר. זאת ועוד, רפורמת האמו"ן שינתה באופן בולט את התמהיל בין אכיפה למניעה, מה שמצמצם למינימום את הפוטנציאל של שיטור יתר".

המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.
שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"

משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".

עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".

אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".
בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)
בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)
עוד הוסיפו: "לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב"ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד תשעה חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב"ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים".

לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".

עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.
כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"

מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.

עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".

"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".

יום רביעי, 14 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: הנציב העיר לשופט הימן על שלא ציין מועד להתייחסות המשיבים לבקשה שהגישה לורי שם טוב

15.11.2018 - שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.

מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18

להורדת הבירור בפורמט pdf הקלק כאן





פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 - הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת... - טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק - גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018
החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018





יום שני, 12 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט אברהם הימן על קבלת הכפשות התסקיר מבחן ללא ביקורת שיפוטית

שופטים מאמצים המלצות פקידי סעד וקציני מבחן במלואן ורואים בהם סוף פסוק למרות שמדובר פעמים לא מעטות בהכפשות ללא שום בסיס עובדתי. תלונה בעניין הוגשה נגד שופט אברהם הימן בתיק פרשת הבלוגרים.

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (להלן הקטע הרלוונטי) בעניין מעצר הגב' שם טוב. השופט הימן כתב על הגב' שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות..." (מצורף צילום הקטע). בתלונה נטען כי ייחוס מונחים אלו כנגד הגב שם טוב אינו נכון וללא שום בסיס עובדתי. מדובר במונחים מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית. לדוגמא אובססיה היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לגב' שם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. אלו הם מונחים מעולם הפסיכיאטריה. בפני כב' השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לגב' שם טוב הפרעות כאלו.
בתלונה נטען כי כב' השופט היימן היה צריך להפעיל שיקול דעת וביקורת שיפוטית טרם יכתוב בהחלטתו דברים קשים אלו שענייני נפשות עומדים על הכף.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף הקטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018



קטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018
קטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

יום חמישי, 8 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן החליט לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג

07.11.2018 - העיתונאית לורי שם טוב כלואה מזה כ- 21 חודשים עקב פרסומים מכפישים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
במהלך 21 החודשים בהם שם טוב במעצר לא קיימה הסנגוריה הציבורית פגישת עבודה אחת על שולחן, חומרי ראיות, דפים וקלסרים לצורך הכנה למשפט העיקרי. הלכה למעשה שם טוב אינה מיוצגת מזה מספר חודשים.
בימים אלו ביקשה הסנגוריה הציבורית להתפטר מהתיק בתואנה כי שם טוב "אינה משתפת פעולה".
שם טוב ביקשה לקיים דיון לשחררה עקב העדר ייצוג. השופט אברהם הימן דחה הבקשה ותירץ הדחיה כי טרם ניתנה החלטה פורמלית לפטר הסנגוריה מייצוג.
מצורפת הבקשה והחלטת השופט הימן.


החלטת השופט אבהרהם הימן לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג
החלטת השופט אבהרהם הימן לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג

יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: הסנגוריה הציבורית הודיעה במפתיע כי היא מפסיקה לייצג את העיתונאית לורי שם טוב

בתאריך 05.11.2018 התקיים דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. לקראת הדיון זומנו עדים וסנגורים על מנת להמשיך במשפט.
עו"ד תרצה קיש נציגת הסנגוריה הציבורית הודיעה על סמך בקשה בכתב שהוגשה יום קודם, כי הסנגוריה הציבורית מבקשת להפסיק ייצוגה של נאשמת 1 לורי שם טוב הכלואה בבית סוהר נווה תרצה מזה כ- 21 חודש.
עילת ההתפטרות של הסנגוריה היא כי הגב' שם טוב אינה זמינה בבית הכלא הואיל והיא מגישה בקשות לשופט מעצרים ללא רשותם, וכי היא מכפישה את הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה.
מנגד טענה שם טוב כי היא כלואה כ- 21 חודשים בבית הסוהר, המשפט רחב היקף ועד היום לא קוימה ולו פגישת עבודה אחת עם נציג מהסנגוריה בעניין המשפט. בנוסף הסנגורים אינם עונים לטלפון ואף טורקים אותו.
השופט שגיא ביקר התנהגות הסנגוריה על הודעתם הפתאומית על התפטרות בעוד זומנו לבטלה עדים רבים לדיון.
שגיא קבע כי מדובר במשפט רחב היקף ביותר ולא יעלה על הדעת כי נאשם לא יהיה מיצג במשפט כזה.
שגיא נתן לנאשמת 1 ארכה שבועיים לאתר סנגור מטעמה במימון המדינה.

מצורף פרוטוקול הדיון והחלטת השופט בני שגיא מיום 05.11.2018










יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט ירון גת - צו המצאת מסמכים לקוי


04.11.2018 - תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב על הוצאת צו המצאת מסמכים לקוי לחברת גוגל.
בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט גת והוזהר כדין.
הצו שהוציא גת חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.
בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו כב' השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. בתלונה נטען כי התנהלות זאת מראה שיש חשש שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב.

צו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב
צו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב