25 ביוני 2015 - מחאה מול ביתו של שר הרווחה חיים כץ בשוהם.
העיתונאי מוטי לייבל:
שר הרווחה ברח מהבית, הוא אפילו לא לקח מברשת שיניים איתו כנראה, ולפי זה שאין פה משטרה, הוא כנראה גם לא יגיע בקרוב.
אנחנו נמצאים פה הערב, בגלל שפאני (וקנין), קיבלה אומץ והחליטה שהיא לא עוזבת לשום מקום בלי הילד שלה ומאז אנחנו נמצאים איתה פה. זה היום השלישי, ואנחנו מתכוננים להישאר פה כמה שיקח עד שפאני תקבל את הילד שלה. אבל, זה לא נגמר בפאני. יש כאן אבות ואימהות, שהתלבשו להם על החיים ולקחו להם את הילדים. האבות והאימהות האלה נמצאים פה, והילדים שלהם נמצאים בלעדיהם. זה לא נגמר בפאני. זה התחיל בפאני.
פאני את עוד תיכנסי לספרי ההיסטוריה בסוף.
יש פה שר רווחה חדש שיצא בכל מיני הצהרות, שצריך להפסיק את הוצאת הילדים. הוא יצא לתקשורת. לא באנו לעשות לו רע. אנחנו רוצים שר הרווחה החדש ייפגש איתנו, ישמע כל מה שקורה באמת במדינת ישראל, ולא מה שהעבירו לו הקודמים בתפקיד. במדינת ישראל 2015, חוטפים ילדים מהורים, דוחפים אותם לתוך מוסדות, שולחים אותם לאומנה, רק בשביל לתת לעמותות כמו אור שלום ומטב, בשביל לתת לגופים כמו ויצ"ו ונעמ"ת וכל מיני כאלה, לתת להם פרנסה. הם גוזרים קופון על הילדים שלנו. הילדים שלנו הם סחורה. הילדים שלנו הם שום דבר יותר מאשר כסף לבעלי ההון. הילדים שלנו, אנחנו לא נסכים שימשיכו לקחת אותם. כולם יודעים פה שמשלמים למרכז חירום, למשל, 17,000 ש"ח כל חודש. מה שאנשים מפספסים שמשלמים גם לאפוטרופא לדין 1,012 ש"ח כל חודש. ילד שנכנס לפנימיה, לאומנה או לאימוץ, לא מבין מאיפה נפל עליו כל הסיפור הזה והילד הזה מתחיל לבכות ולצרוח, והדבר הראשון שעושים, דוחפים לו סמים פסיכיאטריים, והפסיכיאטר מתייג אותו בשביל להמשיך לתת לו כדורים וכנכה פסיכיאטרי, ואז המוסד או האימוץ ניגשים למוסד לביטוח לאומי ומקבלים על הילד נכות, כשמלכתחילה הילד לא היה צריך לקבל כדורים פסיכיאטריים. כל הדברים הללו יוצאים מהכיס שלנו, מהכיס של משלמי המסים.
אף אחד לא יכול לבוא ולייפות את זה. נגמרה התקופה שאמרו: "זה לא סחר בילדים". לוקחים ילד מנקודה אחת, מהורה, מעבירים אותו, לא משנה לאן, אם יש באמצע מישהו שמרוויח שקל, זה סחר בילדים. לא יעזור שום דבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה