יום שישי, 31 ביולי 2009

מעון גילה עמותת איל"ן בירושלים בחסות משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים

נכים במעון גילה של איל"ן בירושלים סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים. כמה מהם משותקים לחלוטין, ורותקו למקומם שעות ארוכות. מנהל המעון אישר בשיחה עם ynet את קיום שיטת ה"סינדול" במוסד: "כיסא גלגלים זה נשק קטלני, ואנו בהחלט מגיבים". משרד הרווחה: "אנו מזועזעים. זו פגיעה חמורה בזכותם ובחירותם של אנשים עם נכויות". ארגון "בזכות" התלונן במשטרה.

במעון גילה של איל"ן בירושלים חיים 68 נכים המרותקים לכסאות גלגלים. אצל כמה מהם פועלת רק כף היד והם משותקים בשאר חלקי גופם, ולכן כסא גלגלים ממונע הוא צורך קיומי עבורם. ynet חושף הערב (יום ו') שבמעון הזה הענישו נכים קשים בעונש שנקרא "סינדול" ומשמעותו - החרמת כסא הגלגלים החשמלי. הנכים הועברו לכסאות רגילים, בטענה שהשתתפו בהתנהגות אלימה, ובכך רותקו למקום במשך שעות.

הדיווח התקבל בראשונה בארגון "בזכות", והיועצת המשפטית של הארגון, עו"ד תרצה ליבוביץ', הגישה הבוקר תלונה במשטרה. אחת הנכות סובלת גם מקשיי דיבור, וסיפרה על מה שעברה באמצעות כרטיסיות (בתמונת האמצע).

שיטת הענישה נחשפה בעקבות פנייה של אחד המטפלים, שביקש לשמור על אנונימיות. ציביה וייסברג, העובדת במחלקה הקהילתית של "בזכות", הגיעה למעון על מנת לצפות במתרחש. בשיחה עם ynet סיפרה: "הגעתי לשם עם רכזת פניות הציבור של הארגון כדי לפגוש את הבחורה שמנעו ממנה לנוע בחופשיות בכיסא הגלגלים שלה. באותו עת היא הייתה בפגישה עם אם הבית ועם עובדת סוציאלית.

"בתום הפגישה שאלתי האם יש להם זכות לשלול את אפשרות הניידות ובכך לפגוע בחסר ישע. הם השיבו שזו הדרך היחידה להעניש, אך לאחר מכן הוסיפו שזו גם הדרך למנוע ממנה לפגוע בעצמה".

וייסברג סיפרה כי שוחחה עם הנכה שכסא הגלגלים הממונע נלקח ממנה, וזו סיפרה שרבה עם נכה אחרת ופגעה בה בכסא הגלגלים שלה. הנכה שנענשה מתקשה מאוד בדיבור, אך הצליחה להתייחס לכסא הגלגלים ולומר עליו "זה הרגליים שלי". בהמשך התברר כי שני דיירים נוספים נענשו באותו אופן. "בחורה נוספת, שבקושי יכולה לזוז, הועברה לכיסא גלגלים רגיל, ונאלצה לשבת בחדרהּ במשך שבע שעות וחצי מבלי יכולת לזוז, כשאף אחד לא נכנס כדי לבדוק מה שלומה". א' סיפרה שהטיפול היחיד בה בשעות ה"סינדול" היה בדקות שבהן הוגש לה אוכל ובעת שנלקחה לשירותים.

"המנהל החדש הכניס קוד התנהגות אחר"
באותו ביקור במעון פגשה וייסברג דייר נוסף, שסיפר כי ביקש לצאת מהמעון, אך משום שלא נמצא לו מלווה, החליט לעשות זאת לבד. עד שהתמנה מנהל חדש למעון, הורשו הנכים - שאינם מוגבלים בשכלם, כי אם בגופם בלבד - לצאת לרחוב ולשהות בו באופן עצמאי. כעת הם נענשים אם הם יוצאים החוצה.
הדייר שעמו נפגשה וייסברג סיפר שיצא להתאוורר מעט ברחוב, וכשחזר - נלקח ממנו כסא הגלגלים הממונע שלו. לדבריה, היתה עדה לשיחה בין שני נכים, שאחת מהן סיפרה על רצונה לצאת באותו ערב להצגה. לדברי וייסברג, החבר הנכה השיב לה שמוטב שלא תעשה זאת, משום שהיא תרותק עם שובהּ למעון.

א' הנמצא במעון יותר מ-15 שנים ולא זוכר ארועים קשים כמו אלה שארעו בתקופה האחרונה: "מנהל חדש הגיע והכניס קודי התנהגות חדשים. בפברואר קרה לראשונה מקרה כזה ובהתחלה חשבנו שזה מקרה חריג, אבל לאט לאט זה הפך לשיטה. אני חייב לומר שיכולה להיות סכנה אם מישהו עם עגלה חשמלית ייכנס במישהו שיושב על כיסא גלגלים רגיל. אבל צריך לדעת את הפרופורציות, הרי לא מכניסים אדם שסטר לאחר לשבוע ריתוק".

וייסברג: "הייתי שם יום שלם, צילמתי והסתובבתי. אחד הדיירים התקשר אלי בדאגה וביקש שלא אציין את שמם של הדיירים. הוא נשמע מפוחד ביותר, וסיפר כי הוא וחבריו חוששים מתגובת 'בומרנג' של המנכ"ל ששוהה בימים אלה בחו"ל, ואמור לחזור לעבודתו בתחילת השבוע הבא. זה מקומם מאוד".

"שיטות עבודה לא מקובלות"
דובר "בזכות", אורן גנור, פנה לדובר משרד הרווחה, נחום עידו, ודן עמו בנעשה במעון. בשיחה עם ynet ציין עידו כי בהוראת מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ', פנה מנהל אגף השיקום, ד"ר שלמה אלישר, לאחות העובדת במקום, ודרש ממנה להשיב לנכים את כסאות הגלגלים הממונעים באופן מיידי.

האחות שוחחה עם מנכ"ל המעון השוהה בחו"ל, והוא סירב להתיר לה למלא אחר דרישתו של אלישר. כששמע על כך, נסע אלישר למעון ב-23:30, והבהיר כי מנכ"ל משרד הרווחה מורה באופן חד-משמעי להשיב לשלושת הדיירים את כסאותיהם הממונעים. האחות התקשרה למנכ"ל המעון בשנית, ובשיחה זו הסכים שתמלא אחר דרישתו של מנכ"ל משרד הרווחה.

מקורות במשרד הרווחה אמרו ל-ynet כי המעון מקבל תקציב גדול. כל נכה מתוקצב ביותר מ-12 אלף שקל בחודש. לדברי המקורות, "המנכ"ל הנוכחי של המעון בחר להשתמש בשיטת הענישה הזו בניגוד לדעת משרד הרווחה. שיטות העבודה שלו אינן מקובלות".

"קרקע פורייה להתפתחות סטנדרטים 'אחרים'"
בשיחה עם ynet, אמר מנכ"ל המעון, שמואל שורק: "בחברת הנכים קיימת אלימות - בין הדיירים עצמם ואף כלפי המטפלים. המדיניות של המעון היא להגן על הדיירים החלשים יותר. במסגרת זו מצאנו לנכון להגביל את תנועת אותם שלושה דיירים שהיו שותפים למעשה אלים. נכים אלה נזקקים לעזרה בתנועה, כלומר - הם יכולים לזוז רק כשמישהו מניע אותם. הורדנו אותם מכיסא גלגלים חשמלי לכיסא גלגלים רגיל. העונש נמשך שלושה עד ארבעה ימים, בהתאם לחומרת האירוע. כיסא גלגלים זה נשק קטלני, ואנו בהחלט מגיבים".

לאחר שנשאל מדוע אינו פונה למשטרה בכל פעם שהדיירים נוקטים אלימות, השיב שורק: "המשטרה לא ערוכה לטפל בדיירים כאלה. רק במקרים קיצוניים אפנה למשטרה. אלו אנשים חלשים שאני צריך לשמור עליהם. הרי גם כשילדים מתקוטטים לא מזעיקים ישר משטרה".

העובד הסוציאלי הראשי באיל"ן, יוסי מלר, מסר בשם הארגון: "הנושא ייבדק לעומק עם כל ההשלכות, וכל הלקחים ייושמו. יצוין כי ההתנהלות היום-יומית במעון נמצאת בפיקוח שלנו ושל משרד הרווחה".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "האנשים שכלפיהם מופנית שיטת הענישה הם מבוגרים ואחראים, המוגבלים פיזית בלבד. אנחנו מזועזעים מהמקרה. זו פגיעה חמורה בזכותם וחירותם של אנשים עם נכויות. הורינו לשחרר את כיסאות הגלגלים מיידית, וביום ראשון יזמן מנכ"ל משרד הרווחה את מנכ"ל המעון לבירור. התנהגותו מעידה על כך שאין לו הבנה בהתנהגותם של נכים ובאופיים. בעקבות המקרה ננקוט את כל הצעדים הנדרשים".

בארגון "בזכות" מסכמים: "כליאת אדם, שלילת חירותו במובן הבסיסי ביותר, היא מעשה נפשע. העובדה שרק לאחר פנייתנו נודע הדבר למשרד הרווחה מעלה שאלות קשות בדבר הפיקוח על המוסדות. צריך לדבר על התופעה: החיים במוסד מתנהלים הרחק מהעין הציבורית, ומהווים קרקע פורייה להתפתחותם של סטנדרטים 'אחרים' שיחולו רק לגבי אנשים עם מוגבלויות, כמו לקחת כיסא גלגלים מאדם כאמצעי ענישה. אמצעי ענישה אלו הופעלו חודשים. במסגרת מגורים רגילה בקהילה, מקרה כזה לא היה יכול להחזיק מעמד יותר מיום, מכיוון שמעצם טבעם, החיים בקהילה חשופים לעין ציבורית, וזה כלי הפיקוח היעיל ביותר".

התעללות בנכים מעון גילה ירושלים עמותת אילן בחסות משרד הרווחה



קישורים:

יום שלישי, 28 ביולי 2009

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו

יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.


האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים - ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין - כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו - ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר - שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל" 
 השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.
קישורים:
למאמר המלא הקלק על התמונה.

משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האבראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור

יום שני, 27 ביולי 2009

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה

המאמר "השפלה והזנחה במעון החוסים" , נטע-לי בינשטוק , mynet , יולי 2009

200 החוסים במעון "שקמה" ברעננה הפכו בחודשים האחרונים קורבן למלחמה שמתנהלת בין עובדים במעון. תחקיר "ידיעות השרון" חושף מקרי הזנחה, ויחס בעייתי כלפי השוהים במקום. משרד הרווחה: "מדובר במעון הנותן טיפול ברמה גבוהה"

השקט הפסטורלי שמעבר לגדרות המקיפות את מעון "שקמה", השוכן בצד המזרחי של רעננה, מטעה. "שקמה" הוא אחד המעונות הוותיקים ביותר במדינה לטיפול במפגרים. הוא נוסד ב-1956 והיום שוהים בו מעל ל-200 חוסים בגילאים שונים, מצעירים ועד קשישים. במעון מעל ל-100 עובדים, ביניהם מטפלים, עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות, אנשי חינוך, אנשי משק ואחזקה.

הבעיות החמורות במעון "שקמה" החלו, כך על פי עדויות העובדים, לפני כשנה, מיד לאחר שנפתחה חקירה מטעם נציבות שירות המדינה בעקבות תלונות עובדי המוסד. מי שהחלה לגלגל את הפרשה היא מ', מטפלת במעון מזה 32 שנים, שפנתה למשרד הרווחה לפני כשנה וחצי בטענה על התייחסות בלתי הולמת, לכאורה, לעובדים מצד אם הבית, ג'קלין גוריש, שהחלה את תפקידה במעון כעובדת ניקיון והתקדמה עד לתפקידה הנוכחי.

מ' התלוננה גם על גיבוי מלא, לכאורה, שמקבלת גוריש מצד מנהל המעון, מנחם הדרי, שמנהל את המקום בשנים האחרונות, לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת סא"ל. עיקר טענותיה של מ' סבבו סביב שינוי שעות עבודתה, לטענתה. לפי עדותה בחקירה שהחלה להתנהל בנושא, לאחר הגשת התלונה, היא החלה לסבול מהשפלות, צעקות ואיומים במקום עבודתה, בעיקר מגורמים הקשורים להנהלת המוסד.

מ' שחשדה, לטענתה, בהתנהגות בלתי הולמת, לכאורה, של גוריש כלפי עובדים, שכרה את שירותיו של חוקר פרטי, שתיעד בחודש שעבר את אחת מעובדת הניקיון של המעון מנקה את ביתה הפרטי של גוריש ברעננה.

על פי הדיווח שהעבירה מ' לנציבות שירות המדינה, מדובר בעבודה שנעשתה בזמן שעות העבודה במעון. מקורב לגוריש סיפר כי פועלת הניקיון עובדת בביתה של גוריש בקביעות בימי שישי, בהם היא לא משובצת לעבודה במעון.

למרות זאת, טוענות עובדות במעון, שהן נאלצות פעמים רבות לעסוק בניקיון בשל היעדרותן של מנקות. "אנחנו, המטפלות, צריכות פעמים רבות לנקות במקומן, לשטוף ולרחוץ, במקום שנטפל בחניכים ונדאג להם, ופשוט לעשות את העבודה שלנו כמטפלות. אנחנו מתקשרות אל פועלות הניקיון, אבל הן מצפצפות עלינו".
מוסד שקמה ברעננה - החוסים נפגעים בגלל מחלוקות
עובדים אחרים סיפרו, כי בשבוע שעבר התכנסה קבוצת עובדים במעון למעין חגיגה. לטענתם, העובדים שתו אלכוהול בלילה והרעישו באחד הביתנים של המעון, לכאורה, ממש בסמוך לחוסות הישנות. לטענתם, החניכות התעוררו מהרעש וביקשו מהם להיות בשקט, אך לכאורה, העובדים לא נענו לבקשתן. "עובדים מביאים מבחוץ חברים שלהם בלילות, ובבוקר החניכות מספרות שהן לא הצליחו לישון בגלל הרעש", סיפרה עובדת.

"האווירה במעון מאוד קשה", אישר השבוע גורם במשרד הרווחה, אך הדגיש: "מדובר בקבוצת עובדים שמנסים כנראה להתנקם בגוריש על רקע אישי". במשרד מסבירים שאחת העובדות המתלוננות נתפסה, לכאורה, בעבר, ישנה במהלך משמרת לילה, וגם נתפסה כשנעלה, לכאורה, את החניכות בחדר, מעשה אסור בתכלית האיסור".

"זהו מעון יפהפה, אבל מבפנים, הכל רקוב", הגדירו העובדים את מעון "שקמה". מי שמביע את מחאתו, סובל, לטענתם. "כל יום, שאני נכנסת למשמרת, אני מתפללת שהיא תעבור בשלום", מספרת אחת העובדות.

מנהל המעון, מנחם הדרי, אם הבית, ג'קלין גוריש ויו"ר ועד העובדים, נעיף ראדה, סירבו להגיב לטענות והפנו אותנו לדוברות משרד הרווחה.

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "מדובר במעון אשר מעניק טיפול ואיכות חיים ברמה גבוהה לדייריו בעלי הפיגור השכלי. חשוב לציין, כי לנושא זה יש צדדים נוספים. לידי מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, הגיעה עצומה שעליה חתומים כ-90 עובדים של המעון התומכים במנהל המעון ובאם הבית.

"למשרד יש קושי בנתינת מענה לתלונות אנונימיות, כפי שמצוין בכתבה בנוגע לעבודות הניקיון ולשתיית האלכוהול. אנו במשרד פתוחים לקבל את התלונות המדוברות ולבצע את הבדיקה הנדרשת תוך שמירה על חיסיון שמות העובדים המתלוננים, לכאורה.

"בנוגע לטובות הנאה בצורת עבודות ניקיון, הלוואות ומתנות ועבודות אקדמיות הקשורות לאם הבית, העניין נבדק על ידי נציבות שירות המדינה. לגבי הלחץ שלכאורה, מופעל על העובדים - על פי מיטב ידיעתנו החקירה הייתה סודית כשאם הבית והמנהל לא ידעו כלל על מה החקירה.

"גוריש הוזמנה להעיד בפעם הראשונה לפני שבועיים וזאת לאחר שהנציבות גבתה עדויות מכל הנוגעים בדבר. המנהל קיבל לידיו מהנציבות את הזימונים לעובדים, מבלי שידע במה מדובר, העביר אותם לעובדים והנחה אותם להגיע לחקירה".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אכן מתנהלת חקירה לגבי תלונות שהגיעו באשר להתנהלות במעון. מדובר בחקירה רחבת היקף, שבמהלכה נגבות עדויות רבות וננקטות פעולות חקירה רבות. החקירה נמצאת בשלבים מתקדמים".

למאמר המלא הקלק על התמונות:

 
השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה
השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה

קישורים:

יום ראשון, 26 ביולי 2009

עיריית עכו: חסרת דיור ביקשה עזרה, קיבלה תלונה - "על הדשא, עם הילדים והמקרר"

הכתבה: "על הדשא, עם הילדים והמקרר" , יפה ברנס , mynet , 15.07.2009

אם לחמישה ילדים מעכו פונתה הבוקר מבית שאליו פלשה לאחר שנותרה חסרת קורת גג. "אם לא יסייעו לי אשים קץ לחיי". העירייה: תורם יממן שני חודשי שכירות, נדאג שהיא לא תישאר מחוסרת דיור

חסרת דיור תושבת עכו (32) פונתה הבוקר (רביעי) מבית שפלשה אליו יחד עם חמשת ילדיה ורכושה הדל ונותרה ללא קורת גג. היא מאיימת כי תשלח יד בנפשה במידה שהרשויות לא יסייעו למצוקתה. לפני מספר חודשים פלשה האישה יחד עם חמשת ילדיה לבית רעוע הנמצא בשכונת וולפסון.

לטענתה, היא מוכרת במחלקת הרווחה בעיריית עכו ובעקבות קשיים כלכליים התקשתה לעמוד בתשלומי השכירות בדירה ששכרה, ובמקום להיזרק לרחוב החליטה לפלוש לבית.

לטענתה, פעמים רבות פנתה לעירייה ודרשה סיוע, אך מלבד הפנייה לאחת העמותות בעיר המחלקות אוכל לנזקקים לא קיבלה כל סיוע אחר. לפני כשבועיים, כשנודע לה על הכוונה לפנותה מהדירה, פנתה ללשכת ראש העיר ודרשה להיפגש עימו.
עכו - אשה וילדיה, חסרי דיור

מאבטח הלשכה סירב לאפשר לה להיכנס בטענה כי יש לזמן פגישה מראש, ובין השניים התפתח עימות במהלכו לטענת המשטרה היא תקפה את המאבטח, נעצרה ונחקרה.

"אם לא יאפשרו לי לחזור לדירה או יסייעו בידי לפתור את מצוקתי אשים קץ לחיי", אמרה היום. "כבר ניסתי לעשות זאת לפני כשבועיים, בלעתי עשרות כדורים. אך השכנה מצאה אותי שרועה על הרצפה והזעיקה אמבולנס. לא אוכל לראות את ילדי זרוקים ברחוב".

האשה וילדיה שוהים בינתיים בחצר הבית ממנה פונו. סביב האישה התגודדו מספר מדיירי השכונה וניסו להרגיעה. גורם בעירייה סיפר כי עם הפינוי העירייה פנתה למשרד השיכון בניסיון למצוא פתרון.

מעיריית עכו נמסר בתגובה: "האשה טופלה על ידי מינהל הרווחה בעירייה ואף נמצא לה תורם שיממן את שני חודשי השכירות של הדירה. כמו כן, העירייה תדאג בהמשך למגורים עבורה עד שהנושא יוסדר מול משרד השיכון, כך שהיא לא תיוותר מחוסרת דיור".

"אנו מגנים כל אלימות באשר היא נגד עובדי ציבור ויש דרך מסודרת כדי לקבוע פגישה עם ראש העיר. בכל אופן, העירייה ממשיכה ללוות אותה ולסייע לה".

קישורים:

יום שבת, 25 ביולי 2009

לשכת הרווחה עיריית פתח תקווה - אי סיוע לחסרת דיור

יולי 2009 - להלן המאמר "אני מרגישה שכלו כל הקיצין" , עינב יוסף זדה , ידיעות פתח תקווה

שוב מקרה של חסרת דיור בפתח תקווה: האישה, המתגוררת עם בנה הקטן במשרד מחשבים בעיר, טוענת כי העירייה וחל"ד מתעלמות ממצוקתה. "בשבוע הבא אני מתכוונת לשבת עם הילדים באוהל מול בניין העירייה", איימה.

תושבת פתח תקווה (45), המתגוררת בשנה האחרונה עם אחד מילדיה במשרד מחשבים בעיר, טוענת כי העירייה וחברת חל"ד אינן עושות דיין כדי לסייע למצוקתה. "בשבוע הבא אני מתכוונת לשבת עם הילדים באוהל מול בניין העירייה", איימה.

לפני שנים עברה האישה גירושים קשים בעטיים נלקח ביתה על ידי כונס נכסים לאור חובותיה. בלית ברירה היא עברה להתגורר במחסן נטוש בשכונת שעריה. "גרנו שם חצי שנה" , סיפרה. "שמנו מזרון והיה ברז מים שהשתמשנו בו. כל הציוד שהיה לי הלך. הייתי שם חצי שנה והתמוטטתי נפשית".

בצר לה, פנתה האישה לתקשורת, ולאחר שעלתה לשידור בתכנית רדיו נרתם לעזרתה עורך דין. במהרה נמצאה עבורה דירת חדר, בה התגוררה בתשלום, כשהיא מקבלת כספי סיוע לחודשיים משירותי הרווחה.

אלא שהסיוע הקצר לא הביא להתאוששות הרצויה, והיא פונתה מהמקום. אחרי יומיים ברחוב, כשהיא מלווה בבנה, קיבלה האישה הלוואה ועזרה מהרווחה ועברה להתגורר בדירה אחרת. עם זאת, גם שם לא צלח מזלה. "ברווחה הבטיחו לבעל הדירה שיעזרו לי לאורך הדרך, אבל זה לא קרה", סיפרה. "גם הוא זרק אותי. עד היום יש לי דברים שנמצאים בדירה ההיא".

שכן באותו בניין שנחשף לסיפורה הקשה, נרתם לעזור והציע לה להתגורר זמנית עם בנה במשרד מחשבים שברשותו. הזמן חלף, המגורים הזמניים הפכו לקבועים והאישה עדיין משוועת לעזרה משירותי הרווחה. "הם מתחמקים ממני, דוחים אותי, לא מקשיבים לי, לא קובעים לי פגישות ומתעלמים ממני", ציינה, "גם בחל"ד מתעלמים ממני".

בינתיים, היא חיה מדמי מזונות שהיא מקבלת מבעלה לשעבר, וכן מעבודה זמנית של שלש שעות ביום בקייטנת צהרונית. "אני חיה בתוך משרד וקשה לי לתפקד נפשית", הסבירה. "אני לא מוצאת את עצמי ומרגישה שכלו כל הקיצין. ניסיתי את כל האפשרויות. במשרד יש אמנם קורת גג, אבל הכל אבק. הגעתי פעמיים לבית חולים עם דופק מהיר. זה משפיע לי על הבריאות".

לקראת סוף השבוע אמור בנה הגדול לחזור מהפנימייה לחופשה בת חודש וחצי. "אני לא יכולה לשכן אותו במשרד למשך חודש וחצי", סיכמה. "הילדים צריכים קורת גג נורמלית. הילד הקטן הידרדר בלימודים. ברגע שהבן הגדול יחזור, אקח את הבן הקטן ואגור באוהל מול העירייה. שימצאו לי פתרון ויתנו לי אופציה, אפילו משהו זמני. חל"ד והרווחה שמים לי רגל. אם אתמוטט הילדים יתמוטטו אחרי".

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "הסיוע שהאשה מבקשת הוא לדיור ולכן היא הופנתה לחל"ד. לעירייה אין פתרונות דיור אלא רק למשרד הבינוי והשיכון".

מחל"ד נמסר בתגובה: "האישה קיבלה סיוע חריג לפנים משורת הדין בשכר דירה ומהיא לא מימשה אותו. משרד השיכון נותן השתתפות בשכר דירה ולא תשלום שכר דירה במלואו".
.
לכתבה המלאה הקלק על התמונה:

חסרי דיור בפתח תקווהקישורים:

יום שישי, 24 ביולי 2009

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה

משרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו.
ידוע כי הוצאת הילדים מהבית למסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה היא סיכון גדול מאוד עבור הילד. המאמר להלן מראה כי משרד הרווחה מזניח את הילדים באחריותו וכולא אותם בבית כלא עם אסירים. נוצר מצב אבסורדי, משרד הרווחה מוציא ילדים ממשפחתם בכפייה תוך הרס המשפחה, נפשית, כלכלית, ומורלית, ומפקיר את הילדים שהוציא בכוח.
משרד הרווחה והרשויות המקומיות לא בוחלים בתירוצים לקוניים למעשיהם כמו התשובה של עיריית נתניה (לשכת הרווחה נתניה): "לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהידרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצויה". העירייה טוענת שהנערים נכשלו, בעוד עיריית נתניה היא זאת שכשלה.
-----------------
להלן המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009
לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים".

דני (שם בדוי), ילד חסר בית בן 13 מנתניה, הוא אחד מקורבנות אוזלת היד של משרד הרווחה, שמצא את עצמו לפני שבוע מושלך לכלא "אופק" בשרון לבני נוער, שם נשאר כמעט שבוע, מוקף בעבריינים.

דני הגיע לכלא לאחר שנמצא על ידי המשטרה, שוכב במכונית אליה פרץ כדי לישון, מצונף בתוך עצמו, צנום ובודד. כמוהו, עוד עשרות ילדים שנזנחו על ידי הוריהם מסיבות שונות ומצאו את עצמם חסרי בית ברחובות, מושלכים לכלא "אופק" שבשרון לבני נוער, לאחר שנעצרו על ידי המשטרה על זוטות.

"כלא לא תחליף לבית"

החוק החדש לבני נוער הקובע, כי אסור להכניס לבית כלא ילדים בני פחות מגיל 14, היה אמור לשנות את המצב, אך במציאות, בידיעה מלאה של משרד הרווחה, בית הכלא "אופק" הופך ל"בית חלופי", לילדים חסרי בית.
בית המשפט מנסה לאכוף את החוק החדש ומוציא צווי בית משפט שקובעים, כי הילדים יישלחו למעונות סגורים, אך במשרד הרווחה מתחמקים בטענה, כי אין מעונות שיקלטו את הילדים. כך הילדים, חלשים ובודדים, מוצאים את עצמם כמו אסירים נעולים מאחורי סורג ובריח. חירותם נשללת מהם ובמקום ללכת למסגרת טיפולית הם מוקפים בפושעים, החל מרוצחים ואנסים וכלה בגנבים וסוחרי סמים.
לטענת ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן: "המצב הוא כבר מעבר לקטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקיעים את שלומם של מאות ילדים בסיכון, ואף מסכנים את חייהם. נדמה שבארץ יש כסף לכל דבר אחר, חוץ מלעזור לילדים במצוקה. כלא הוא לא תחליף לבית".
ילדים של אף אחד
מה שהופך את המקרה של דני למזעזע עוד יותר, הוא העובדה שהוא לא לבד. לטענת הסניגוריה הציבורית, עשרות ילדים נשלחים לכלא "אופק", מדי שנה, מכיוון שלא נמצאת להם חלופת מגורים אחרת.
לדברי עורכת הדין מהסניגוריה הציבורית, תרצה קינן: "יש אפילו מקרה חריג של נער בן כ-15 מנתניה שטיפלתי בו, שהיה בכלא 'אופק' ארבעה חודשים תמימים, כי במשרד הרווחה טענו שאין להם מקום עבורו".

ילדות ובנות נוער חסרות בית, כפי שעולה בבדיקה, הן היחידות שלא מגיעות אף פעם לכלא "אופק". זאת, בשל העובדה הפשוטה כי בכלא "אופק" אין אגף לנשים. עם זאת, גורלן לא שפר עליהן בהרבה לעומת זה של המין הגברי. לדברי עורכת הדין קינן: "נערה בת 14 חסרת בית מנתניה הגיעה לתחנת המשטרה, לפני כשנה, שם נעצרה על התפרצות למחסן של היכל התרבות בנתניה. מתברר שהיא הייתה מוכרת היטב לרשויות הרווחה, אבל אף אחד לא פעל כדי לטפל בה ולמצוא לה מקום מגורים חלופי, אז בסוף היא הידרדרה לפעילות עבריינית".
כלא אופק - הנערים משוכנים לצד עבריינים - אילוסטרציה

"הידרדרות לפשע"

על פי חוק הנוער החדש שייכנס לתוקף בסוף החודש, כליאתו של ילד מתחת לגיל 14 בבית כלא "אופק" עד תום ההליכים, תהיה מעשה לא חוקי. לדברי מקדם החוק בכנסת, השר לשעבר מטעם סיעת המפד"ל, יצחק לוי: "החוק הזה משדרג את זכויות הילד ומונע את מאסרו. אנו מאמינים ש'נפילה' של ילד, היא נפילה שניתנת לתיקון, ולכן יש לנו עניין להכניס אותו למסגרת שיקומית ולא לכלא".

לטענתו: "כבר בזמן הדיונים לחוק, אנשי הרווחה התנגדו לחוק ואמרו לנו שאין להם מספיק מקומות להחזקת הילדים, אבל אני המשכתי לקדם את החוק כפי שהוא. זה, כי אני מקווה שהחוק החדש ילחץ לשינוי המצב בו נערים צעירים נשלחים לבית כלא, רק כי אין להם מקום אחר להיות בו".

גם לדברי ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, במשרד הרווחה מודעים היטב לבעיה שנוצרה: "יש מחסור חמור במעוני חסות לבני נוער, גם בחלופות מעצר. המצב היום הוא קטסטרופלי - אם לא מעבר לכך. זו בעיה ידועה היטב שאנחנו העלינו אין ספור פעמים בכנסת וגם בממשלה

גם השבוע אנחנו נפגשים עם שר הרווחה (יצחק הרצוג) ונעלה זאת פעם נוספת. לצערי, אני כבר יודע מה תהיה התשובה: 'אין תקציב', 'זו בעיה', 'לא עכשיו'. אין מי שיזעק בשמם".
ראש מחלקת הנוער הארצית בסניגוריה הציבורית, ד"ר אביטל מולד, שנלחמת על עתידם של הילדים במצוקה, מוסיפה: "בכל מקרה אנחנו פונים לכל הגורמים הרלוונטיים שיכולים לעזור. זה ברור לכולם שאם לא יטפלו בילדים במצוקה, הם יידרדרו לפשע".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "הטענה כאילו הרשויות המטפלות מנסות להפיל את האחריות לטיפול בנערים על שירות המבחן, הינה שערורייתית. רשויות הרווחה בעירייה עושות רבות כדי לטפל בבני הנוער ולתת להם מענים ופתרונות במטרה למנוע את הידרדרותם. לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהדרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצוייה".
"מדובר במקרים נקודתיים המוכרים ומטופלים על ידי המחלקה לקידום נוער באמצעות מערכת עניפה, אחראית ורצינית מאוד של תוכניות המיועדות לנערים שנשרו ממערכת החינוך".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "לדני היתה בעיה ספיציפית-לא היה מקום לשכנו בנוה חורש, לבסוף נמצא לו פתרון ונכון לעכשיו הוא נמצא באחריות קצין מבחן מטעם משרד הרווחה.
נקודות:
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה הפקירו את הנער, וגרמו לו נזק נפשי ופיסי.
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה אחראים לשלומו וקידומו של הנער.

משרד הרווחה ולשכות הרווחה העירוניות מבזבזים כספים ומשאבים על ניהול הליכים שיפוטיים במקום לפעול לקידום הנוער בסיכון.משרד הרווחה לא מנהל את הסיוע לנוער בסיכון לפי סדר עדיפות מתאים, ומשתמש במצוקת הנוער לבקשה לתוספת תקציב.

קישורים:
מצורף המאמר המלא:
הילדים החורגים של משרד הרווחההילדים החורגים של משרד הרווחה
הילדים החורגים של משרד הרווחה

יום רביעי, 22 ביולי 2009

חשד: עובדים בבי"ח זיו בצפת אנסו נער בן 13 שאושפז בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית

22 ביולי 2009 - מדובר קטין בן 13 שחוזר מטיבט, במצב של מדיטצית יתר, אשר מומחים לרפואה טיבטית מכנים אותו "סוק לונג" והפסיכיאטרים "מצב פסיכוטי קטטוני". הוא מאושפז בכפייה מבלי שהוכרז נזקק, אשפוז שהופך להיות למורת רוחה של האם בחלוף מספר ימים שבהם היא נוכחת שמצבו בעקבות האשפוז אינו משתפר ואף להדרדר.
פקידת הסעד ובית משפט לנוער מרחיקים את האם מבית החולים, בין היתר משום התנגדותה לאישפוז הכפוי של בנה, ועקב טענותיה על הטיפול הלא ראוי שמקבל הקטין בבית החולים.

האם ערערה לבית משפט מחוזי. השופט יצחק עמית
(קובץ החלטת בית המשפט) קבע כי לא ניתן להשאיר את הנער באשפוז כפוי וזאת היות ואשפוז כפוי זה אינו עוזר לו ואף מזיק לו, כאשר הפסיכיאטר מטעם המדינה טען כי יש להותיר את הנער באשפוז כפוי וזאת משום ש"אינו אוכל בכוחות עצמו" קבע השופט בפסקנות כי "אמו יכולה לסייע בהאכלתו בבית"
כשחזר הנער לביתו החל להתאושש וכעבור מספר ימים, התרשמה אימו על סמך התנהגותו ומשפטים שאמר כי נאנס במהלך אישפוזו הכפוי.

.

.
האם הגישה תלונה במשטרה על אונס בנה בבית חולים זיו בצפת
משטרת חיפה פתחה בחקירה בעקבות תלונה של האם. האם טענה בתלונה כי בנה נאנס על ידי עובדים בבית החולים. תנועת אומ"ץ, שמסייעת למשפחה, פנתה היום (רביעי) לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ולסגן שר הבריאות יעקב ליצמן וביקשה מהם לבצע חקירה יסודית ומהירה של התלונה.

אומ"ץ פנתה בדרישה לשר לביטחון פנים וסגן שר הבריאות לפתוח בחקירה
במשטרת חיפה אישרו את דבר הגשת התלונה וציינו כי הנושא נמצא בחקירה. יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, כתב לאהרונוביץ' ולליצמן: "תנועת אומ"ץ טיפלה בשבועות האחרונים בפרשה זו והיו לה אספקטים חמורים, ביניהם אשפוז בכפייה מבלי שהנער הוכרז כקטין נזקק ותוך חשד לביצוע עבירות נוספות על המנהל התקין, במהלך הטיפול הרפואי והמשפטי של הרופאים שטיפלו בנער".

בסיום מכתבו לשר לביטחון פנים ולסגן שר הבריאות, מדגיש אבנרי כי "תנועת אומ"ץ רואה בחומרה רבה את החשדות האחרונים ותובעת לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת להביא לכך שהחקירה תהיה יסודית ומהירה. אם אמנם יתברר שיש ממש בחשדות, יש למצות את הדין עם העובדים שהתעללו בנער חסר הישע".

בית חולים זיו בצפת מתחמק
מבית החולים זיו נמסר כי "הבדיקה האמורה שדווחה כי התבצעה בנער, בוצעה על פי הנטען שמונה ימים לאחר ששוחרר הנער מאשפוז במרכז הרפואי זיו ולא היה באחריותנו. תמוהה בעיננו הקביעה הנחרצת, כי האירוע הנטען התרחש במהלך האשפוז על ידי עובדי המרכז הרפואי. לאחר קבלת התלונה דיווחנו על התלונה כחוק למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל. ונקיים שיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל בחקירתה את מקרה התלונה".
.
קישורים:

יום שלישי, 21 ביולי 2009

מדיניות משרד הרווחה - חוק הנוער על המוחלשים

פרשת האם החשודה בהרעבת בנה חוללה סערה במאה שערים, רשויות הרווחה, משטרה, פרקליטות, בית משפט, בית חולים, תקשורת, או כל מי שיש לו נגיעה במישרין או בעקיפין לחוק הנוער.
מדובר באשה נשואה ממשפחה חרדית תושבת ירושלים. לאישה ילדים נוספים והיא בחודש החמישי להריונה. בעת הארכת מעצרה צוטט השופט אלכסנדר רון כמגדיר את הפרשה "חמורה שבחמורות", הפרקליטות הודיעה כי תגיש כתב אישום.

לכאורה מדובר באירוע קלאסי של חוק הנוער. אילו היה מדובר במשפחה מהמעמד הבינוני מהיישובים החילוניים, חוק הנוער היה מופעל מיד. פקידת סעד בליווי שוטרים חמושים היו פושטים על ביתה של המשפחה, עוצרים את ההורים לפחות לשבועיים, הילדים היו נלקחים למרכזי חירום של הרווחה לצורכי אבחונים וטיפולים. שני הליכים היו נפתחים במקביל: האחד ע"י פקידת סעד לחוק הנוער הכולל אבחונים, מסוגלות הורית, ועדות החלטה, טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטריים למשפחה, הוצאת הילדים מביתם ע"י צווי בית משפט לנוער, לפנימייה, משפחת אומנה, או אימוץ. ההליך השני הוא הפלילי נגד ההורים על התעללות והזנחת ילדיהם.

התא המשפחתי היה מתפרק כלכלית, חברתית, ומורלית. בני המשפחה כולם היו יוצאים מה"טיפול" חבולים ומוחלשים, הילדים היו נכללים באוכלוסיות רגישות ובסיכון, של בוגרי פנימיות ומשפחות אומנה. ילדים הוצאו מבתיהם ומשפחתם על מקרים פשוטים מאלו, על חשד לכאורה של הזנחה או התעללות, כגון תאונה בבית או מכה על היד.

מדוע אם כן לא נשמע קולם של פקידי הסעד לחוק הנוער בירושלים. חוק הנוער מופעל על הקהילה החרדית לעתים נדירות אם בכלל. הפקידים והמנהלים במשרד הרווחה יודעים כי לחרדים כוח פוליטי בכנסת, הם מסוגלים לגרום לשינויים חוקתיים שיצמצמו את סמכויותיהם של פקידי הסעד ובתי משפט לנוער, משרד הרווחה יצטמק בעשרות אחוזים. לכן משרד הרווחה נמנע ל"טפל" באוכלוסייה זאת. הטיפול הסוציאלי של הזנחה והתעללות מטופלים בתוך הקהילה החרדית, כאשר הוצאת ילדים מביתם בכפייה הוא דבר נדיר מאוד.
יש הצדקה לכך, הוצאת ילדים מהבית פירושו הרס התא המשפחתי, כל בני המשפחה יוצאים פגועים מכך. השיטה כי יש להוציא את הילד מביתו ומשפחתו כי אין זמן ומשאבים להשקיע במשפחה הוכיחה עצמה כטובה להסרת האחריות משירותי הרווחה בעירייה, ולפרנסת מסגרות ההשמה החוץ ביתית. הילדים יוצאים ממסגרות אלו פגועים ומהווים אוכלוסייה רגישה. הפיקוח והמעקב במסגרות אלו לא קיים, דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער מצא ליקויים מהותיים של פיקוח, מעקב, וטיפול בילדים חוסים עד כדי סיכון חייהם.

פרשת החשד לכאורה של האם שהרעיבה את בנה טרם הסתיימה. המשפחה תקבל את הסיוע הנדרש מהקהילה בתקווה כי תחזור לשגרת החיים.
שיטת הסיוע הסוציאלי המקובלת בקהילה החרדית תוך שמירת התא המשפחתי, מקדימה את שיטות הטיפול בכפייה של חוק הנוער בשנות דור. מן הראוי כי במשרד הרווחה ילמדו ויאמצו את שיטת הטיפול בקהילה החרדית.
.
קישורים:

השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, ועוד..

תודה עמוקה לחרדים פרופ. אסתר הרצוג
בעקבות חוות הדעת הפסיכיאטרית - "אין להעמיד לדין את האם" NEWS1
פרשת "האם המרעיבה" | ליצמן הורה על ועדת בדיקה להתנהלות בית החולים הדסה , הארץ

אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין פרופ. אסתר הרצוג
לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית

שיטות "טיפול" פקידות הסעד באמהות חד הוריות

יום ראשון, 19 ביולי 2009

תודה עמוקה לחרדים

המאמר "תודה עמוקה לחרדים" נכתב ע"י פרופ. אסתר הרצוג , YNET , 19.07.09
.
תודה לקהילה החרדית שעושה לאמהות והמשפחות המוחלשות והמושתקות את העבודה, כשהיא חושפת את המנגנונים שמאפשרים להמשיך לרמוס אותם

בעוד שמערכת הרווחה, המשטרה ובית החולים מפרסמים דיווחים מזעזעים על הילד המורעב והאמא (לא ההורים, לא האב) המרעיבה, וכבר הצמידו עיתונאים נאמנים לשלטונות את התיאוריה בדבר האמא המבקשת תשומת לב באמצעות פגיעה בילדה. לא הושמעה תגובת האם ולא תגובת בני המשפחה. עד להתקוממות החרדים, האם נותרה ללא קול והפכה לסמל, "האם המרעיבה". זדון שלטוני-תקשורתי גדול מזה לא יתואר. בלא משפט ובלא אינפורמציה אמיתית של ממש, בעוד דיווחים על מסירותה הרבה ואפשרות כשל של בית החולים מטפטפים מבעד למסך ההשמצות, כפי שביטא ישראל אייכלר - כבר נגזר דינה של האם בציבור כפושעת.

העובדה שהיא גם פושעת מצד אחד וגם חולה במחלת נפש מוזרה, כבר הייתה צריכה לעורר בלבם של כלבי השמירה של הדמוקרטיה וזכויות אדם חשד. אך הם, ככלב נאמן, רק מוסרים את ההודעות לעיתונות של גורמי השלטון ומשרתיהם. אז תודה לציבור החרדי שהפך את המדינה בשבילנו: הקהילה החרדית עושה לאמהות ולהורים המוחלשים את העבודה.

בעוד שרשויות הרווחה בתמיכת בתי המשפט, החינוך, המשטרה וגורמי אבחון וטיפול (כמו פסיכיאטרים ורופאים), הולכים ומעצימים את מנגנוני גזילת ילדים מהורים, ובפרט מאמהות מוחלשות, גילתה הקהילה החרדית (חלקה לפחות, כך מתברר מתגובות מסתייגות של בכירי הקהילה) שיש גבול להתעללות.

משך שנים, לפחות מאז ראשית שנות ה-90, הולכת ומתחזקת אחיזת המדינה באמצעות רשויות הרווחה ובסיוע כל מערכות השלטון, בתינוקות ובילדים של קבוצות מוחלשות, ואין פוצה פה ומצפצף: לא ארגונים למען זכויות אדם ולא ארגונים למען זכויות הילד ואף לא ארגוני נשים, שחלקם הפכו להיות שותפים בעקיפין לגזילת הילדים (כמי שמפעילים מרכזי חירום למשל).

במיוחד כואבת העובדה שאף לא ארגון נשים פמיניסטי אחד קם להגנת אמהות וילדים הנגזלים על ידי המדינה, לא אלו של פרשת ילדי תימן ולא כל אלו שנגזלו לאורך כל שנות קיומה. וכעת, עם פרוץ פרשת האמהות המכשפות האחרונה (לאחר הדמוניזציה הגורפת והחד-צדדית הקודמת של "אמא טאליבן") הוכתמה האם ויחד איתה כלל האמהות ה"רעות". במשך השנים עשו מהן, ובעקיפין מכולנו בפוטנציה, "אם לא ראויה", "אם מזניחה", "אם מנכרת" ובאמצעותן הפכו את כלל הנשים המוחלשות, נשים מושתקות, לפושעות ולמכשפות המודרניות שאותן מעלה התקשורת על המוקד של ימינו. אף ארגון פמיניסטי לא קם לזעוק, למחות ולהפוך את היוצרות.

הבשורה הרת הגורל להתעצמות התהליכים האלימים של חטיפת תינוקות וילדים, באמצעות פסילת הורים והגדרות של "אמהות רעה" הייתה בוועדה שהקים משרד הרווחה ב-1997 ואשר ב"תוכנית אב לאומית לנושא ילדים ונוער בסיכון ואלימות במשפחה" הכניסה לאוכלוסיית "ילדים ונוער בסיכון" כחמישית (330 אלף) מילדי ישראל, ובהם ילדים לעולים חדשים, להורים מתגרשים, לעניים ולמובטלים. הפתרון המרכזי שהציעה הוועדה, שאף דרשה תקציבים נכבדים, היה מוסדי. כלומר: הוצאת הילדים מחזקת הוריהם והעברתם לחזקת המדינה, במוסדות תחת פיקוחה.

התהליכים המתוחכמים צלחו מעל ומעבר למצופה, כשהחקיקה ה"חברתית" הולכת ומתפתחת עם חוקים דרקוניים המאפשרים לקחת ילדים "במצבי חירום" ללא דיון משפטי ובלא לשמוע את ההורים במשך 7 ימים, לשים ילדים במרכזי חירום המהווים בפני עצמם פגיעה בלתי נתפשת ובלתי הפיכה בפעוטות, למנוע בריחת קטינים ממוסדות בחקיקה הקובעת שיש לפתוח נגדם תיק פלילי, ולבטל "מכסות" של מספר הילדים שמוצאים מבתיהם בעזרתם הקריטית של עליזה אולמרט ורן כהן.

התסמונת שלא היתהתהליכים אלו התבססו ומתבססים על תיאוריות מופרכות אודות תסמונות ש"נזרקו" מכל המדרגות במדינות המערב, כמו למשל "תסמונת הניכור ההורי" של ריצ'רד גרדנר, כמו "יחסים סימביוטיים" בין אם לתינוקה, "תסמונת גמילה" של אמהות נרקומניות וכמו התיאוריה המככבת בימים אלו בפרשת "האם המרעיבה" של "תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח". לפי התיאוריה של רוי מדאו, רופא ילדים בריטי, תסמונת זו אוחזת בנשים, גורמת להן לפגוע בילדיהן כדי לזכות בתשומת לב מהסביבה והיא עומדת מאחורי הריגת התינוקות על ידן.

התיאוריה נמצאה מופרכת מכל וכל ובאנגליה התרבו בשנים האחרונות התביעות כנגד האשמת אמהות בהריגת תינוקותיהן בעריסה, על בסיס חוק מדאו (מ-1990). לאחר שנים בכלא הצליחו אמהות להוכיח לציבור שמאחורי ההאשמה הנוראה שהעצימה את האסון הכבד שירד עליהן ועל משפחותיהן, לא הייתה כל הוכחה. אך בהסתמך על תיאוריה זו נלקחו באנגליה אלפי ילדים ואמהות הואשמו בהזנחה ואלימות נגד ילדיהן. הצדק אמנם יצא שם לאור וכנגד פרופ' מדאו נפתחה חקירה, אך הנזק לילדים ולמשפחותיהם כבר נעשה.

ארגון הנשים האמריקני מאמא (נשים נגד האשמות שווא של סינדרום מינכהאוזן) טען נגד רשויות הרווחה שהן מעלות טענות חסרות שחר נגד אמהות לתינוקות עם מחלות כרוניות. הן טענו שמאחורי השימוש בסינדרום עומדים אינטרסים כמו התגוננות נגד תביעות על רשלנות רפואית נגד רופאים, מוסדות רפואיים וחברות ביטוח וכן צדדים במאבקים על משמורת.

וישראל, שוב מאמצת סינדרום מופרך ומוקע, הפעם "מינכהאוזן", בעזרת בדיקות פסיכיאטריות כפויות על האם. כך מגבירות עוד יותר רשויות הרווחה בישראל את האיום הנרחב נגד נשים (ובעיקר חד-הוריות, שחורות ועניות, כפי שמתברר ממידע שנאסף בארה"ב ובאירופה), בכל הנוגע לחזקתן על ילדיהן.

אילו היתה מחאת החרדים נטולת אלימות, הייתי גאה להצטרף אליה.
קישורים:

יום שישי, 17 ביולי 2009

שמואל בוקובסקי, שופט - סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה

שמואל בוקובסקי - קיצר מינוי מופקר אפוטרופוס - הרס אישה
קיצר הליך - הרס אדם
"החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4)

רשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"

הפרת פתאומית של זכויות אדם

מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

שמואל בוקובסקי הפקיר את האשה והביא לחורבן חייה

חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס
עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים.

תסקיר מסולף
יצוין כי התסקיר היה שיקרי, מגמתי, נכתבו בו "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בחייה של החסויה, ללא בקשה בכתב, וללא תצהיר, וללא תיאום עם המעורבים בהמלצות אלו. לא הוגדר 'סל טיפול' לחסויה. בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו לאחר דיון של חצי שעה.

הסדרי ראייה - פירוק המשפחה כולה
כן לדוגמא המליצו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי על הסדרי ראייה לבן לראות את אמו החסויה אותו הייתה רגילה לראות מידי יום, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או החסויה.

משימות מזיקות וחסרות תועלת ביזמת שמואל בוקובסקי
בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.


שמואל בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו ללא סייג, מבלי ששאל או בדק דבר עם פקידת הסעד על התסקיר.
.
הביקור נערך ביולי 2006 בעת שבנה של החסויה אותו עימו היתה רגילה להיפגש מידי יום, היה במילואים צו 8 עקב מלחמת לבנון השניה.
.
סתירות בין חוות דעת רפואית להתרשמות פקידות הרווחה של עיריית בת ים:
להלן מה שרשמו בתסקיר הסעד העובדות הסוציאליות מצוות קשישים של לשכת הרווחה בבת ים:
בביקור בית שערכנו ביולי 2006 החסויה היתה מאוד תוקפנית וחשדנית, קיללה וגידפה אותנו, איימה שתהרוג אותנו, ואף זרקה לעברנו כיסא. טענה שאנחנו מקיימות יחסים עם בעלה. כן דיברה כן דיברה באופן לא ברור, ענתה לא לעניין, לא זיהתה בתמונות את בנה ונכדתה.
בפגישה שנערכה באוגוסט, החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי בהמלצת ד”ר איתן חבר, היתה רגועה יותר, מחויכת יותר, ושיתפה עימנו פעולה, יחד עם זאת לא דיברה לעניין, משפטיה לא היו מובנים, לא התמצאה בזמן ובמקום” (סוף ציטוט)
.
חוות דעת של הרופא המטפל של החסויה מספטמבר 2006:
מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג ".

הנהלת בתי המשפט מטייחת פשעי השופט שמואל בוקובסקי
.
נקודות:
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לא חסו על החסויה בעת שבנה נמצא בשרות מילואים צו 8 במלחמה. הפקידות לא חסכו במילים קשות שיקריות ובוטות על מנת לקדם את התסקיר

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי סילפו את מצבה של החסויה. בעוד החסויה חלושה, איבדה יכולת דיבור, ירדה במשקל 10 ק”ג תוך חודש, התרשמותן של פקידות הרווחה היתה לפי צרכיהן, פעם החסויה אלימה, שבועיים לאחר מכן רגועה אך לא מדברת.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי השפילו את החסויה ב”ביקור הבית” באמצעות “אבחונים” ושאלות חסרות תועלת אם היא מזהה את בנה ונכדתה בתמונה.

  • מכל האמור לעיל לא ברור מה היתה מטרת ביקור הבית מלבד להשפיל את החסויה, לפגוע בה, ולגרום לה נזק, בעוד החסויה דואגת לבנה, ובמצב בריאותי קשה.

  • החסויה ידועה כאשה טובה, מבורכת, ורגועה, מאז ומעולם. התיאורים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הנם שיקריים ומגמתיים.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי פעלו בדרך של רמייה בתיאור התנהגותה של החסויה, שהרי לאור מצבה הפיסי והקוגנטיבי לא יכול להיות שזרקה עליהן כיסא, מה עוד שמי שנכח במקום מלבדן העיד שלא היו דברים מעולם.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי זרו חול בעיני בית המשפט, ובני המשפחה. טענתן בתסקיר כי הטיפול התרופתי של ד”ר איתן חבר היטיב עם החסויה היתה פגומה ופזיזה, בדיקה של רופא בקופת חולים הראתה כי “מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג“.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הלכו אימים על המשפחה והחסויה בהיותן עובדות יחד בכל דבר ועניין, גם כמטפלות וגם כמגישות תסקיר לבית משפט המקבל אותו כ”סוף פסוק”, ואשר חורץ את גורלה של החסויה.

  • החסויה ידועה בהתנהגותה המנומסת והישרה, ללא שום עבר פלילי או רבב. דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי באשר להתנהגות החסויה נובעים משיקולים זרים

מדיניות הרווחה ובתי משפט ענייני משפחה – התנהלות מופקרת של פקידי הסעד ברשות המקומית ה”מטפלים” בקשישים
.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות בטיפול בחסוי.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על פרשת הרופאים החשודים בהתעללות בקשישים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים ואפוטרופוסים הרוצים קשישים בעלי נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.
יש להתייחס בזהירות יתרה בכל פגישה או התקשרות כלשהי של פקידי הסעד ברשות המקומית, פוטנציאל ההרס של פקידים אלו הנו בענייני נפשות ובלתי הפיך.
התנהלותן המופקרת תוך הפרת זכויות אדם, של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, אל הקשישים ברשות המקומית ראויה לגינוי והוקעה.

שופטים לענייני משפחה בזויים ומלכלכים נגד אזרחים טובים

קישורים:

עושק וגזל - מינוי אפוטרופוסים לחסרי ישע ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין- יוני 2009 - חוקרים משטרתיים ומפקחי האפוטרופוס הכללי פשטו הבוקר על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר פעלו, על פי החשד, להוציא כספים שלא כדין מחשבונות החסויים עליהן היתה הקרן אחראית. מדובר באפוטרופוסים הממונים בהמלצת פקידי הסעד של לשכות הרווחה העירוניות. פקידי הרווחה אינם בודקים מאומה אודות האפוטרופוסים בידיהם הם מפקירים את החסויים, וכן אינם מבצעים פיקוח ומעקב לאחר המינוי...

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
לשכת הרווחה בת ים - התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה
פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"