יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.



הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011



מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות



בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.



פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.



בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.



סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.



"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.



לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.

.

פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

.



.

קישורים

אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

מערכת הרווחה הבזויה והמופקרת - העובדת הסוציאלית גל אבני בר לב מירוחם מתעללת בנכדים של ניצולי שואה

העובדת הסוציאלית גל אבני בר לב מירוחם מתעללת בנכדים של ניצולי שואהיולי 2011 - (מקור הרהורים על משפחה וילדים) - גל אבני ברלב היא ילדת שמנת מן הישוב עומר. גל אבני היא עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער במשטרת הרווחה בירוחם שהחליטה לבחור קרבנות חדשים כדי לספק את תאוותיה וצרכיה החייתיים הבלתי מרוסנים. הפעם היא בחרה טרף בדמות משפחת עולים חדשים ממדינות חבר העמים, צאצאים לניצולי שואה. האב רופא במקצועו ורס"ן בצה"ל. את המשפחה הזו החליטה גל אבני לפרק לחתיכות קטנות, על מנת לייצר לעצמה עבודה מלאכותית ולדווח למשלם המסים שיש לה עומס עבודה פיקטיבי כדי שזה יממן את אחזקתה במשטרת הרווחה. נדגיש כי קיימת אבטלה סמויה רבה בקרב עובדות רווחה. תוכלו לראות רבות מהן באמצע שעות העבודה עושות סידורים פרטיים ומטיילות להן בבית מרקחת, בחנות ספרים, בחנות להלבשה תחתונה ועוד. הגיעה העת להתקין שעוני נוכחות בכל לשכות הסעד בארץ... לפוסט המלא...

קישורים
אין תגובות:
תוויות: , , , ,

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'

הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011
מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"
.

.
ברחבי הארץ ישנים באוהלים, פיתרון למצוקת הדיור לא נראה באופק, אבל בקריית-גת החליטו להביא דווקא כעת לשיא את העימות עם הדיירים במתחם יאסקי שבמרכז העיר. אחרי שנים של דיונים, סכסוכים משפטיים ואיומים, פונו היום (ג') במפתיע הדיירים - אנשים קשי יום בעיקרם - שהתבצרו במתחם וסירבו להתפנות ממנו.

במסגרת תוכנית פינוי-בינוי של משרד השיכון, שבמסגרתה אמורים להיהרס בניינים ישנים המוקצים לדיור ציבורי ברחבי הארץ כדי שקבלנים יבנו במקומם בניינים חדשים, אמורים היו להיהרס כבר מזמן גם הבניינים במתחם יאסקי. בעבר היו כל הדירות בבניינים האלה בבעלות חברת "עמידר", אך במרוצת השנים היא מכרה חלק מהן לדיירים שם.

הרוחות סוערות היום בקריית-גת (צילום: צפריר אביוב)
הרוחות סוערות היום בקריית-גת (צילום: צפריר אביוב) במשך כ-20 שנה נדחה שוב ושוב יישום תוכנית ההריסה לגבי מתחם יאסקי, משום שהבעלים הפרטיים של דירות שם לא הגיעו להסכמה עם הרשויות לגבי גובה הפיצוי שיקבלו. חמש המשפחות הללו, שמצבן הכלכלי רעוע, רכשו בזמנו את הדירות בעמל רב, והפיצוי שהוצע להן כעת עומד על 300 אלף שקלים - סכום שבעזרתו לא ניתן לרכוש כיום דירה, בוודאי במרכז העיר. הן דרשו לשכן אותם בדירה בבניינים החדשים שייבנו.

לדיירים בדירות שנותרו בבעלות חברת "עמידר" במתחם יאסקי נמצאו במהלך השנים פתרונות דיור אחרים ברחבי העיר, ובתיהם החלו להיאטם. עם הזמן הפך המקום מוזנח, והיה למוקד משיכה עבור נרקומנים, זונות ועבריינים. לפני כשנתיים עתרו הדיירים שמחזיקים בבעלותם הפרטית דירות במתחם לבית המשפט, וזה הוציא צו מניעה שלא אפשר את פינוים.

אלא שהבוקר הופתעו הדיירים כשנציגי העירייה הגיעו לארבעת הבניינים, שנמצאים בשדרת העצמאות, ליד אחד הכבישים הראשיים של קריית-גת, ובידיהם צווים מאושרים. חברת הובלות אספה את חפציהם, המשטרה סייעה לפנותם בעזרת כוחות גדולים, ואנשי הרווחה הוזעקו גם הם לעזור. הדיירים עצמם לא קיבלו כל התרעה מוקדמת, ולא היו יכולים להתכונן מראש.

גם הדיירת שעובדת בעירייה לא ידעה

"הם באו ודפקו בחוזקה על הדלתות, הם הוציאו את הילדים מהמיטות", סיפרה בבכי אחת הדיירות שפונו, "הם באו כמו גנבים בלילה". הכוונה לפנות את הדיירים מיד נשמרה בסוד, עד כדי כך שאפילו אחת הדיירות שעובדת בעירייה לא ידעה עליה.

הפינוי היום. "פתאום יש מספיק שוטרים?" (צילום: צפריר אביוב)
הפינוי היום. "17 שנה יש במקום הזה שודדים, גנבים ונרקומנים, והמשטרה לא מגיעה. פתאום לצורך הפינוי יש מספיק שוטרים?", תהה אחיה של אחת הדיירות. מנהל מחלקת הרווחה של עיריית קריית-גת, יהודה לגאמי, אמר כי הדיירים יופנו לדיור חלופי לפי הצורך. בינתיים פונו הדיירים לבית הארחה בקיבוץ גת הסמוך לעיר, והעירייה תממן את שהותם שם למשך חודש, עד שישתכנו בדירה חלופית.

מעיריית קריית-גת נמסר בתגובה: "עיריית קריית-גת מבקשת לבצע פינוי ואטימה של מתחם המגורים יאסקי בעיר מפאת
מסוכנותו למתגוררים בו ולשוהים בסביבתו, והיות שהוא מהווה מפגע תברואתי וסביבתי חמור לתושבי הסביבה הסמוכה והעיר כולה. רוב רובן של 228 הדירות במתחם פונו ונאטמו זה מכבר. חברת 'עמידר' ומשרד הבינוי הגיעו להסכמה עם רוב מחזיקי הדירות בבעלות או בשכירות על פינוי מרצון.

"הדיירים הספורים שנותרו בבניין פונו היום מתוך דאגה לבטחונם ולשלומם. כניסות המבנים ייאטמו והמתחם יגודר. כמו כן נותקו תשתיות החשמל, המים והגז למבנה. המבצע תואם מראש עם משטרת ישראל וכוחות הביטחון. עיריית קריית-גת תסייע, אם תתבקש, במציאת פתרון זמני לשיכונם של הדיירים המפונים".

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , ,

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - "האוהל הצהוב" - גם ניצולי שואה במחאה ברוטשילד

הכתבה "האוהל הצהוב" - גם ניצולי שואה במחאה ברוטשילד , ניר רהב , וואלה חדשות , אוגוסט 2011



חיזוק למחאה החברתית: ניצולי שואה הקימו אוהל הזדהות בשדרות רוטשילד בת"א, וכן בדרישה שיקבלו את הכספים המגיעים להם. "להפסיק להקים ועדות ולהפסיק עם הסחבת והביורוקרטיה"

מספר ניצולי שואה הקימו היום (שני) "אוהל צהוב" - אוהל מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, שמטרתו להביע הזדהות עם המחאה הציבורית על מחירי הדיור ויוקר המחיה שהחלה לפני שלושה שבועות. מטרה נוספת לשמה הוקם האוהל היא כדי לקרוא למשרד האוצר להעביר לניצולי השואה את הכספים שלטענתם חייבים להם. "ניצולי שואה רבים חיים בבושה ולא חיים בכבוד", אמרו נציגי האוהל.

.



.

"הגיע הזמן למלא הבטחות"



על "האוהל הצהוב" שהקימו בשדרה תלו ניצולי השואה מספר שלטים שעליהם נכתב: "משואה לתרומה", "האוצר מפקיר את ניצולי השואה" ו-"פתרונות עכשיו כי לניצול השואה אין זמן". ניצולת השואה בתיה רפפורט אמרה לוואלה! חדשות כי "המחאה העממית מבטאת משהו עמוק בחברה - של קושי, של עוול, של חיים לא בכבוד", והוסיפה כי "מגיע לאזרחים לחיות בכבוד, וכאן המחאה מתחברת גם למחאת ניצולי השואה. הגיע הזמן לטפל בבעיה של ניצולי השואה, להפסיק להקים ועדות ולהפסיק עם הסחבת והביורוקרטיה, במקום זאת הגיע הזמן למלא את ההבטחות". בתשובה לשאלה מדוע לא הצטרפו למחאה מוקדם יותר, ענו ניצולי השואה בחיוך "אנחנו זקנים, לוקח לנו זמן".



נציגים מהתאחדות הסטודנטים הגיעו ל"אוהל הצהוב" להביע תמיכה בניצולי השואה. "אנחנו מעריצים אתכם שבאתם לכאן כדי להזדהות איתנו", אמרה נציגת הסטודנטים לניצולי השואה והוסיפה כי "לנו יש זמן לשבת כאן עוד זמן רב ולהמתין לתוכניות כלכליות, לכם לצערנו אין את הזמן הזה. הזמן של ניצולי השואה אוזל. אנחנו מודים לכם מאוד שהגעתם, אפילו אם זה למספר שעות".



רוני קליסקי, מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אמר: "'המאהל הצהוב' של ניצולי השואה הוקם על ידי ניצולי שואה מגופים שונים שפנו לקרן לעזרה בשבועות האחרונים. הקרן ניסתה לעכב את מחאת ניצולי השואה על מנת למצות אופציות להידברות עם האוצר אך מכיוון שניצולים ברחבי הארץ חשים שאין להם אוזן קשבת בצד השני, הם החליטו לצאת לרחובות".



נובמבר 2010 - נתן זהבי: "שר הרווחה וראש הממשלה - פושעים נגד האנושיות"



.

קישורים:

אין תגובות:
תוויות: , , ,

יום שני, 8 באוגוסט 2011

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.

המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.

מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.
.
פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי
.
מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.
בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.
"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)

שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה
ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..

שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.
בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות
הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).
שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...
בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).

בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.
בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה

המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...
התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.



המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.



מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.

.

פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי



.

מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.



שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.

בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"



שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.

"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).



שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)



שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה

ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..



שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.

בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל



שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות

הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".



שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).

שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...

בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).



בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.

בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה



המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...

התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"

קישורים:

אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

תחלואי הפסיכיאטריה - המצאת מחלות לשווק תרופות חסרות תועלת וקטלניות

אפריל 2011

צפו בפסיכיאטר ד"ר ברגין מסביר: "הרעיון שלאנשים יש חוסר איזון כימי במוח הוא תוצאה של יחסי ציבור של חברות התרופות. אנחנו לא יכולים אפילו למדוד את פעילות המוח האנושי. אין לנו שום דרך להוכיח שקיים חוסר איזון ביוכימי. אני חושב שזוהי טעות לנסות לטפל בבעיה פסיכולוגית ורוחנית בבסיסה של הרגשת חוסר תקווה בחיים באמצעות עריכת שינויים במוח. אתה אף פעם לא תשפר את המוח שלך עם חומר פסיכו-אקטיבי... המוח הוא יותר מדי מורכב לדבר הזה. אנשים צריכים להתחיל להתמודד עם החיים שלהם. ואנחנו מונעים מהם את זה כאשר אנו מעמידים פנים שיש דבר כזה שנקרא חוסר איזון ביוכימי."

.



.

קישורים:

תגובה 1:
תוויות: , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)