פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת - הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.
בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת ... אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".
בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.


נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להורדה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים - תלונה נגד ירון גת - הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

השופט ברנט מאשרת מחיקת עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת לאחר החזרת ספרי הקודש

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג ,  10/12/2018 , מעריב

הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.

רישום ופתיחת תיק מתוך נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת

הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.

מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.

אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.

עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".

קישורים:

האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק

נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת, מאת מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר

פרשת הבלוגרים: מדוע מופיע הכיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקולים של דיוני מעצר למרות שהדיונים מתקיימים בנוכחות קהל?

 דצמבר 2018 - תלונה על כך הוגשה לשופט הימן. בתלונה נטען כי הכיתוב "דלתיים סגורות" למרות שהדלתיים פתוחות פוגע בפומביות הדיון וגם יוצר בעיה כאשר מוגש ערר משום שאז מוגדר תיק הערר בדלתיים סגורות אסור לכניסת קהל.

הימן טען כי הורה למזכירות להסיר הכיתוב "דלתיים סגורות" על פי החלטה שהחליט אך המזכירות שבה ומעלה הכיתוב.

מצורפים צילומי בירור התלונה

להורדת הבירור בקובץ pdf הקלק על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/10AadSGXgK9ePryXGG7eZGZh7q85-3Bbd/view?usp=sharing

בירור תלונה 768-18 - נציבות תלונות הציבור על שופטים

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 - בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

נשות אמבש על פרקליט המדינה שי ניצן והשופט אורי שהם

נשות אמבש מגיבות על התבטאותו של פרקליט המדינה שי ניצן ב- 03.08.2018 בטקס פרידה משופט העליון אורי שהם. שי ניצו שיבח את אורי שהם שקבע כי נשות אמבש חיו בתנאי עבדות מול הבעל שלהן.

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 - חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר - מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות - בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם... כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת -  עת"א 55940-11-18