פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב

המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009.

לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל

[המשך למונולוג הנערה הנמלטת מפנימיית הרווחה, פנימיית טוביה בהרדוף, זאת לאחר שאושפזה שלא-מרצונה במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בבית החולים הממשלתי בנהריה].

אל הפנימייה נשלחים הילדים להשלמת ה"טיפול"; באם טיפולם לא הושלם, הם מוחזרים חזרה ל"הדרכת הילד" בבית החולים בנהריה. להלן חלקו השני של מונולוג הנערה (ציטוט):

"הבנתי שעלי לברוח ולהסתתר. חברים של המשפחה בחיפה עזרו לי לכמה ימים. וסיפרו לי על פרופ' אסתר הרצוג, התקשרתי אליה והיא מצאה לי כמה משפחות שהיו מוכנות להחביא אותי. אצל אחת הייתי שבוע, עשרה ימים, ושלושה חודשים אצל נחמה - מה יש לומר...

"אסתר דיברה במקומי עם איציק [איציק מעוז, פקיד הסעד, מכרמיאל] שרדף אחריי, פחדן חסר חוליות, והוא הפסיק לחפש עם המשטרה... הוא כל הזמן ניסה לפתות את אימא שלי ואותי לבוא להיפגש איתו. אבל היה ברור לי שזאת מלכודת. לא באתי. לא יצאתי מהבית. אימא שלי הלכה לפגישה, והייתה איתו עוד פקידת סעד חדשה שעמדה להחליף אותו, שמעתי שהיא רעה גם כן.

"את שואלת על התרופות? זרקתי אותן במעטפה שנתנו לי לחופש - שיחפשו אותה בזבל! שווה הרבה כסף...

"כל כרמיאל היו בפרויקט מבצע - להחזיר את החוצפנית לפנימייה.

"כתבתי מכתב לשופטת קרוואני - אעביר לך אותו - שתוך חמש דקות הפסיכיאטר החליט שאני חולת נפש, שלא יודע אפילו עברית. שזאת לא בדיקה - זאת בדיחה! השופטת החליטה שהיא אוסרת לתת לי תרופות בכוח, שיעשו לי אבחון מחדש. מי רוצה את האבחונים שלהם? לא האמנתי בחוות הדעת שלהם. נראה לך שהגעתי לשם?

"קיבלתי אישור לבקר את אבא שלי בטורקיה, שלא ראיתי אותו שלוש וחצי שנים. לחופש הגדול. הייתי צריכה לחדש את הדרכונים שלי - גם הטורקי וגם הישראלי, ואימא שלי חתמה. עד הרגע האחרון איציק הטריד אותי, רצה שאבוא לפגישה ביום הטיסה לחתום איתו הסכם, לא יודעת איזה הסכם... התפללתי לאלוהים שתהיה שביתה ברווחה. והוא שמע לי... הייתה שביתה! את זוכרת, עם המשאיות שרצו לחסום כבישים? זה היה ביום הטיסה. אבל היא הסתיימה ב-4... ברווחה... ואני מה זה פחדתי שהוא יבוא לשדה, כל הזמן בדקנו אם אין לי עיכוב יציאה מהארץ... אין לך מושג איזה מתח!

"נחמה וכולם ליוו אותי לשדה והלכו איתי עד ביקורת הגבולות, עד שסוף סוף עברתי... אל תשאלי, היה עיכוב בטיסה של 45 דקות. פחדתי שזה הוא, איציק בא להוריד אותי מהמטוס. איזה רגע של ההמראה... ושל אבא שלי שחיכה לי, בן דוד שלא הכרתי וגם סבתא שלי מצד אבא.

"רציתי להירשם לתיכון, הייתי צריכה תעודת גמר כיתה ח', והייתי רק שבוע בחטיבה, בנהריה יש בית ספר בדיחה ובפנימייה תקעו אותי בכיתה ז', למרות שסיימתי ז' בהצטיינות. הם שלחו בסוף מהחטיבה אישור שלמדתי בכיתה ח' - לא שסיימתי, בהתחלה בלי חותמת, אחר כך שלחו בדואר רגיל... אבל בסוף עשו לי מבחן קבלה. עברתי בקלות. ואני לומדת בתיכון היהודי באיסטנבול. פה הכל שונה, היחס... אני אטרקציה. אין להם ילדים שבאים מישראל, אלא ההפך... הם שואלים אותי הרבה שאלות. בהתחלה שנאתי את ישראל, אבל אני מספרת להם גם דברים טובים.

"יש לי הרבה מסמכים וצילומים מהשנה הזאת וכואב לי שחברות שלי עדיין שם פוחדות לדבר ונורא סובלות. זה מאוד יפה שאת מתעניינת בזה. תודה. אבא שלי מה זה מאושר שאני איתו. יש לנו חופשים של כל הדתות - זה ממש טוב. חג שמח, ביי...".

"התרופות הפסיקו לה את המחזור והצמיחה. ישנה עם אורות דלוקים יותר משבועיים. עם יד קפוצה בגלל בדיקות הדם הכוחניות. הייתה בטראומה..." ▪ "כאילו יצאה ממחנה ריכוז" ערכתי ראיון עם נחמה, האישה שנתנה לנערה מסתור במשך כמה חודשים. נחמה גוללה בפניי את הדברים הבאים: "אינני יכולה להירגע מסיפור הזה. הילדה הזאת נכנסה ללבי, נכנסה למשפחה שלי, כולנו אוהבים אותה. אסתר הרצוג פנתה אלי בחודש יוני השנה, ושאלה אם אני מוכנה להסתיר ילדה שברחה מפנימיית רווחה. הגיעה ילדה בת 14, שדופה, עיניים שקועות, עם עיגולים צהובים, מבט מבוהל - משהו נוראי! כמו אחרי מחנה ריכוז. כולה מסוממת. דיברה בווליום נורא גבוה, מכונת ירייה. וזה אחרי עשרה ימים שלא הוציאה הגה אצל הקודמת שהסתירה אותה. אי-אפשר היה להבין אותה. דיברה בנסערות עם כל אחד שנכנס - אבל מאוד מתודית. "התרופות הפסיקו לה את המחזור והצמיחה. ישנה עם אורות דלוקים יותר משבועיים. עם יד קפוצה בגלל בדיקות הדם הכוחניות. הייתה בטראומה מאיציק הזה. לא יכלה לאכול, התרופות גורמות לאובדן תיאבון, וגם בכלל שהאכילו אותה בכוח. הצלחנו בהמון סבלנות ואהבה לפתוח אותה. את יודעת שאני בשלנית... חנה, אני לא יכולה למצוא מנוחה, כל עוד מלא ילדים נמצאים בסבל כזה... "מאוד רציתי שיביאו אותי בפני שופט על ההסתרה הזאת, ממש רציתי, ואני מוכנה להסתיר את כל הילדים שיברחו משם. תכתבי את זה! רוצה להביט לשופט בעיניים ולומר לו את מה שאני חושבת, ושיגיד לי שהוא מוכן שהילד או הילדה שלו יקבלו כזה טיפול. אני אלחם עד הסוף לשינוי הזוועה הזאת". ▪ קולות ילדים קוראים במדבר עולות הרבה שאלות נוקבות משני הראיונות הללו שקיימתי. אך הגדולה מכולן והמרכזית: הכיצד עומדת נערה כזאת חכמה, אמיצה ומדהימה, מיניאטורית, ונאבקת מול מערכת כל-כך אימתנית ל-ב-ד-ה - בישראל של 2009? איך ייתכן שכולם נגדה? האימא שלה, חסרת האונים - מול בת מתבגרת מרדנית. הרווחה - פקידי הסעד לחוק הנוער - עם סמכויות עוצמתיות כמעט ללא גבול. בית הספר שהפקיר אותה ולא פתר את בעייתה החברתית - ודחף אותה לאשפוז, יועצת שלא שמעה על סודיות פסיכולוגית. במי על הילדה להאמין? בית החולים - שמפקיע ממנה את זכויות החולה והאדם וממכר אותה לתרופות - באיומים, בקשירות ובאלימות. הפנימייה האנתרופוסופית שפועלת בניגוד לכל עקרונות האנתרופוסופיה מבודדת אותה מהעולם - וממשיכה במלאכת הסימום - ענישה בתרופות ובהכפלת מינונים. ומנצלת אותה לעבודות שירותים. בתי המשפט לנוער שפועלים בחשאי ונענים בקלות מדהימה לבקשות הרווחה והפסיכיאטריה ללא ייצוג והגנה למשפחות. הסיוע המשפטי, שמעסיק עורכי דין מהדרגה הירודה ביותר, שמשתפים פעולה עם המערכת ואינם מגנים באמת על הילדים והוריהם. וזאת בתשלום. הפסיכיאטרים המחוזיים שמשמשים כחותמת גומי, וכולם צוחקים עליהם. לא ממש מתעניינים במתרחש במוסדות הבלתי מבוקרים. שללו לילדה זו ולכל הילדים המאושפזים את הזכות על גופם, על תודעתם, על רצונם - בניגוד לזכויות האדם, לזכויות הילד. גזלו מהם את הבית, את ההורים, ומבקשים מהם להסתגל לזה?!?!?! וגם להיות ילדים טובים ושקטים - בקיצור - זומבים. ▪ עת לביטול השערוריה המחרידה עוד כמה שאלות להעמקת החשיבה: מדוע הסיוע, שאינו מסייע, מתנגד להגשת ערעורים על החלטות בית המשפט לנוער? כמה אכן הוגשו? האם פסיכיאטר במדינת ישראל אמור לדעת את השפה העברית על בוריה, או שרוסית מספיקה? הכיצד פנימיית רווחה, שמקבלת תקציבי ענק כדי לשקם ילדים, הופכת אותם לעבדים? מהיכן לקוחות שיטות הכליאה האכזריות והקשירות? מרוסיה? מארגנטינה? או מהאינקוויזיציה? מדוע כוח העזר, הגברים, מפשיטים את הילדות והאחות באה להזריק? האם אין זו התעללות מינית במסווה של טיפול? מדוע לא בודקים את תופעות הלוואי האיומות הנגרמות מהשימוש הבלתי-אחראי והבלתי-מבוקר בתרופות הפסיכיאטריות? שיניים מרוסקות, עיוותים גופניים - דיס-טוניות, בעיות הורמונליות, אובדן פוריות, רעד בלתי פוסק, בעיות מוחיות ועוד... מי אחראי על שיקום הקורבנות? מי משלם עבור זה? מדוע הסניגוריה הציבורית לא נותנת הגנה לאסירים הללו - שהם גם במאסר וגם באונס תרופתי? מדוע שמים תווית על ילד בגיל ההתבגרות שעובר משבר והורסים לו את החיים? השופט יצחק עמית, שפסק בערעור על אשפוז כפוי של נער בן 14 ב-12 ליולי 2009 להחזירו לחיק אימו, כשהוא קורא למחוקק לשנות את חוק הנוער בהקדם; ואני, שמשמשת לילדים צינור לזעקתם, קוראת לכל הקוראים להצטרף למאבק לביטול האשפוז הכפוי ולבניית מערך טיפולי חומל, אוהב ומטפל. הן לילדים ולנוער והן לכל אדם באשר הוא אדם.

תגים: פסיכיאטר ויקטור חזנוב, רחוב גוט לוין 10 חיפה, עמותות הרווחה, בדיקה פסיכיאטרית, פקיד הסעד יצחק (איציק) מעוז, פסיכיאטר ילדים ונוער, בדיקה פסיכיאטרית "ממוחשבת", TOVA, אשפוז כפוי, טיפול פסיכיאטרי, בדיקה פסיכיאטרית של שתי דקות, מרפאת כרמיאל, מרכז רפואי לבריאות הנפש ע"ש פליגלמן (מזרע) כרמיאל, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המינהל לשירותי הרווחה כרמיאל, בית חולים נהריה, בית חולים פסיכיאטרי נהריה, "הדרכת הילד" נהריה, עובדת סוציאלית שרית פישל עבאדי, לימור עופרת אוסטרובסקי - יועצת בית ספר הורוביץ - כרמיאל, אילנית כץ - רכזת ועדת החלטה - כרמיאל, סטייסי שוורצגלס - טיפול במשפחה - רווחה כרמיאל, שרונה שטיינברג - עובדת סוציאלית ילדים ונוער - רווחה כרמיאל, מרגריטה סלוב - עובדת סוציאלית כרמיאל, עובדת סוציאלית לנערות - שרית פישל עבאדי - כרמיאל, שולה מנחם - ראש מינהל הרווחה כרמיאל, איליה לוי - פסיכולוג - שירות פסיכולוגי כרמיאל, ויקטור חזנוב - פסיכיאטר מחוזי בגוש משגב, פסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ - מנהל המחלקה הפסיכיאטרית "הדרכת הילד" נהריה, רותם אלקובי אלבז - פקידת סעד ועובדת סוציאלית - רווחה כרמיאל, צביקה שחורי - צלם של תמונות הילדים "בסיכון" בפנימיית טוביה, שמחה שחורי - אם הבית בפנימיית טוביה, איתי אושינסקי - מדריך בפנימיית טוביה, פסיכיאטר מיכאל קוזולין - מחלקה פסיכיאטרית "הדרכת הילד" נהריה,

.

קישורים:

• המראת חירום - סיפורה של נערה מצטיינת, בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ

• הסיפור של אלה - סיפורה המזעזע של אלה, בת לאם חד הורית ונערה מצטיינת בלימודים, אשר נרדפה ע"י רשויות הרווחה בכרמיאל ואושפזה בכפיה במחלקה פסיכיאטרית עד שנאלצה להימלט מן הארץ.
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , news1 , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
• בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה
• הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר - המלצה למינוי אפוטרופוס וטיפול תרופתי בסם ריספרדל ללא בדיקה פורמלית
• המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ - בית חולים נהריה - "הדרכת בילד", ממעשה מגונה בנער

המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ - בית חולים נהריה - "הדרכת בילד", ממעשה מגונה בנער

אוגוסט 2007
הפסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ המשמש מנהל מחלקת אשפוז פסיכיאטרי לילדים המכונה "הדרכת הילד" - בית חולים נהריה, הואשם בעבר בהאשמות חמורות, אך זוכה מחמת הספק. המדינה אף עירערה לבית המשפט העליון בעניינו.

להלן הכתבה המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ ממעשה מגונה בנער , אוגוסט 2007 , הארץ
.
פרקליטות המדינה עירערה אתמול (חמישי) לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לזכות את הד"ר מרסלו שפיץ, פסיכיאטר ילדים ונוער, מעבירות של מעשים מגונים בקטין. בעקבות הערעור ייתכן שיוטלו מגבלות על עבודתו של שפיץ ועל רשיונו לעיסוק ברפואה. לאחר זיכויו הודיעו משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה כי ישקלו מחדש את החלטתם להשיבו לעבודה אם יוגש ערעור.
.

פסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ

מרסלו שפיץ - האשמות חמורות

שפיץ מואשם כי ב-1999 בעת שהנער, בן 15, אושפז במחלקה, נהג להניח את ידו של הנער על אזור חלציו ואת ידו שלו על חלציו של הנער, מעל לבגדים; הצמיד את ראשו של המתלונן לאזור חלציו, ואת פיו לאזור חלציו של הנער; ואף הורה לנער המטופל לקום, הצמיד אותו כשפניו לשולחן, נצמד למתלונן עם אגן ירכיו כשהוא נוגע באבר מינו מעל לבגדים ומניע את אגו בצמוד לישבנו של הנער. המדינה מציינת בערעור, כי כל שופטי המחוזי התרשמו שהמתלונן אמין, שלא היה במצב פסיכוטי, ושלא סבל ממחשבות שווא. ? בניגוד למה שטען שפיץ.

שופטי בית המשפט המחוזי זיכו שפיץ מחמת הספק ברוב דעות של שני שופטים נגד אחד. הם קבעו כי ייתכן שמצבו הנפשי הרעוע של הנער ורצונו העז להשתחרר מאשפוז גרמו לו לבנות גרסה מפלילה שהוא עצמו האמין בה, או שהנער פירש באופן מוטעה את המעשים שביצע בו שפיץ. השופטים העלו כמה ספקות, ובהם - העובדה שלפי גרסת הנער, המעשים נעשו בחדר שלא היה נעול, בעת שאמו של המתלונן המתינה לו מחוץ לחדר וכן שהנער סיפר לאמו על המעשים רק לאחר התקרית החמורה ביותר.

בערעור נטען כי בית המשפט התעלם מהעובדה שמרסלו שפיץ שיקר שקר בוטה בעדותו בעניין מהותי, כשטען כי איבחן את הנער כמי שנמצא במצב פסיכוטי וסובל ממחשבות שווא ? בניגוד למה שנכתב ברישומים הרפואיים שלו ושל שאר הרופאים שטיפלו בנער. המדינה אף טוענת כי הפער העצום בין התלונה לבין גרסתו של שפיץ, שהעיד שלעיתים שם יד על כתפו של המתלונן ולעתים על ברכו, אינו פער שניתן לגשר עליו באמצעות הסבר של טעות בפרשנות.

בערעור נטען כי אין כל מקום לספקות אלה. בנוגע לעיכוב בהגשת התלונה נטען כי הדבר אופייני לקורבנות עבירות מין. הנער אמר בעדותו שבטח ברופאו, ולא האמין שינצל אותו: "הייתי במצב של מבוכה וקיפאון, מאוד בטחתי בו באותה תקופה ראיתי בו מישהו שיכול לעזור לי. אמא שלי גם אמרה שהוא רופא טוב ויעזור לי, ולא יכולתי להאמין שרופא יכול לעשות כזה דבר", העיד הנער, "פחדתי להגיד למישהו כי חשבתי שהוא יעזוב אותי ולא ירצה לטפל בי." הוא גם סיפר שהיה נבוך לספר על המעשים, ורק בהדרגה הבין שמדובר במעשים מיניים. בערעור נטען, כי סביר שהנער העדיף שלא לפרש את המעשים כבעלי קונוטציה מינית, והתלונן בפני אמו רק לאחר האירוע האחרון, שהיה החמור מכולם.

כן נטען, כי המעשים בוצעו מאחורי דלתות סגורות, כאשר לא היתה לאיש סיבה להיכנס ולהפריע להם, ולעתים אף מאחורי דלת נעולה; וכן שהיו כאלה שאפשר להפסיקם מיד בלא לעורר חשד, ולכן ייתכן שהתרחשו, ולא היו כרוכים בסיכון רב לנאשם.

קישורים:

• יותלה רישיון הפסיכיאטר המואשם בהטרדה מינית , news1 , מאי 2006
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• המראת חירום - סיפורה של נערה מצטיינת, בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ - חלק א , חלק ב , חלק ג , חלק ד , חלק ה