איור - פרקליטות המדינה ופרשת העלמות ילדי תימן

דצמבר 2017 - היכן הייתה פרקליטות המדינה בפרשת חטיפת ילדי תימן?
מתברר שלא הוגש כתב אישום אחד על העלמותם של ילדי תימן בשנות החמישים, למעשה לא נפתחה אפילו חקירה אחת.
כיום פרקליטות המדינה אקטיביסטית מאוד בנושא הוצאת ילדים מהבית, ע"י רדיפת הורים שמביעים ההתנגדות ולו הקטנה ביותר נגד רשויות הרווחה.

פרשת הבלוגרים - קמפיין הפרקליטות המתוזמן והמתוזמר להשחיר את פני הבלוגרים

40 ימי מעצר הימים הראשונים של הבלוגרים בין ה- 27.02.2017 ועד ה- 06.04.2017 היה זמן יקר עבור פרקליטות המדינה להשחיר את פניהם של הבלוגרים העצורים בכל אמצעי התקשורת באמצעות דוברות המשטרה, והם עשו זאת עד תום.
זמן זה הוא "זמן יקר" משום שהעצורים היו מבודדים מהעולם בחקירה קשה, ולא ניתן להם ולבאי כחם לראות את חומר החקירה החסוי, ולכן לא יכלו להגן על עצמם.
הפרקליטות בזמן זה הדליפה עלילות שמדובר בכנופיית כטרור רשתי, המכפישה אנשים ברשת תמורת שכר ועוד... מה שהתברר כדברים בעלמא.

פרשת הבלוגרים - קמפיין הפרקליטות המתוזמן והמתוזמר להשחיר את פני הבלוגרים

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את המוחלשים כי הם טרף קל

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את המוחלשים כי הם טרף קל, ניצחון בטוח בבית המשפט

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את החלשים

18.12.2017 - הפרקליטות תוקפת בעיקר את החלשים, ניתן להבחין בתופעה זאת מתוך פרשת מעצרם של שלושת הבלוגרים. עו"ד צבי זר הוא נאשם מספר 3 עם מספר האישומים הנמוך ביותר כ- 30, הואיל והוא נחשב החזק מבין השלושה, עם רקע במשפטים (עורך דין), וגם גב משפחתי. לייבל נאשם 2 הוא אינו בעל רקע משפטי אבל מקבל תמיכה מהמשפחה ולו כ- 50 אישומים. לורי שם טוב היא אינה בעלת השכלה בתחום המשפטים, ואין לה תמיכה מהמשפחה ולכן היא נאשמת מספר 1 עם כ- 120 אישומים.
יצוין ששם טוב, לייבל וזר אינם צריכים להיות במעצר כלל ע"פ האישומים המיוחסים להם והם במעצר עקב הלכת ה"ריבוי אישומים".
מדוע אם כן תוקפת הפרקליטות את החלשים? התשובה לכך היא פשוטה. הפרקליטות רואה בחלשים טרף קל כמו שרשויות הרווחה רואים במוחלשים טרף קל ומוציאים מהם ילדים לאין שיעור ממה שמוציאים ממשפחות חזקות אם בכלל.
אדם חלש בעיני הפרקליטות הוא טרף קל, ניצחון בטוח בבית המשפט.

השופט נעם סולברג והזונה האפיקורסית ברישא הפסוק שציטט

למה התכוון שופט העליון נעם סולברג בציטוט הפסוק מספר משלי: כִּי נֹפֶת תִּטֹפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָּה. וְאַחֲרִּיתָה מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיֹות" משלי ה, ד.
מדובר בציטוט בהחלטה שניתנה ב- 3.3.2017 לבקשה של לורי שם טוב לא לפרסם את שמה.

לקריאת / הורדת החלטת השופט נעם סולברג, בש"פ 1999/17 – הקלק כאן.
"זרה" ע"פ המפרשים היא זונה, אפיקורסית. נציב תלונות הציבור על שופטים טוען כי סולברג לא התכוון לרישא של הפסוק שציטט, אלא לסיפא.

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות - 11 חודשים מיום המעצר

08.12.2017 - דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות - 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17


העיתונאית עצירה לורי שם טוב מולכת בפומבי באזיקים בידיים וברגליים לדיון בבית משפט

שירות בתי הסוהר - מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח - בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים - לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות

דצמבר 2017 - אופנה חדשה בפרקליטות המדינה, נקראת מעצר על "ריבוי עבירות", כלומר גם על עבירה פשוטה שלכאורה עושה אדם מספר פעמים, יכול למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים.
מדובר באינפלציה של עצירים בבתי הכלא על עבירות פשוטות יחסית הנמצאים חודשים ואף שנים וממתינים למשפטם.
בתי המעצר בצפיפות מחרידה בניגוד לאמנות בינלאומיות, ואזרחים בתנאים תת אנושיים ממתינים למשפט.

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות