יום שני, 11 באפריל 2016

שופט חננאל שרעבי – פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

חננאל שרעבי - קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם
מרץ 2016 - רמ"ש 47410-01-16 - השופט חננאל שרעבי בשבתו בבית משפט מחוזי לערעור דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין פתטי אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.

טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדות האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6) לחוק הנוער, בדין יסודה. ) 2) ו 2- )2 .24

מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
סוף צטוט סעיף 24

כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גורמי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.

נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הנו תלישת הילדים מהבית?

 טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. וכך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:

"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים,
והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם"
 מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?

 דמגוגיה
 בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב: "על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?

קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6) לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". ) סעיף 2"

לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.


סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות. שרעבי משתמש במכבסות מילים לרוב אולם לא ניתן למצוא בדל ראיה מדוע נתלשו הילדים מביתם ומשפחתם. שרעבי משית תפיסות עולם פשיסטיות מעוותות לפיהן ניתן לפגוע ולהחריב כל משפחה על לא עוול בכפה, לתלוש הילדים ולשלוח אותם למוסדות סגורים הכל בשל סיסמאות נבובות כגון "טובת הילד", ו"עבודת הקודש".


הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה



יום רביעי, 6 באפריל 2016

רפ"ק גיא ישראלי - תלונה למח"ש בגין רמיה וטיוח התנהגות שוטרים במהלך חיפוש

אפריל 2016 - "השוטרים פעלו ללא דופי" , או ""בירור פנייתך דנן שהועברה לטיפולי הסתיים" , ועוד אמירות לקוניות כאלו ואחרות בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי מית"צ (יחידת תלוות הציבור של המשטרה) שכל תכליתן לטייח התנהלות לקויה של שוטרים במהלך חיפוש בדירה של עיתונאית, החל בבעיטת חזקות בדלת הבית תוך כדי גרימת נזקים וונדליזם, איזוק העיתונאית בביתה שלא לצורך והובלתה אזוקה שלא לצורך אל הניידת לעיני השכנים ועוברי אורח.

השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים במהלך החיפוש בבית העיתונאית וזאת ע"פ סרטון שהוצג בבית המשפט ע"י השוטרים עצמם שצילמו.
רפ"ק גיא ישראלי לא רק שטייח התנהגות המשטרה בדרך רמיה אלא רק הציג חוסר תובנה בסיסי בעניין איזוק עיתונאית בביתה.
רפ"ק גיא ישראלי פגע באמון הציבור במשטרת ישראל


להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק גיא ישראלי


לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים

מכובדיי,
הנדון: תלונה נגד רפ"ק גיא ישראלי - בירור לקוי תלונה על התנהגות שוטרים במהלך חיפוש בביתי

1. שמי...

2. בינואר 2015 הגשתי תלונה על שוטרי מרחב דן וטענתי כי השוטרים אזקו את שותפתי לדירה במהלך צו חיפוש והובילוה אזוקה לניידת המשטרה לעיני השכנים ועוברים ושבים.

3. בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי כתב רפ"ק גיא ישראלי (בסעיף 7) כי "השוטרים פעלו ללא דופי".
4. בימים אלו הגיעה הכרעת הדין בענייניה של שותפתי וכבוד השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים. וכך כתב כבוד השופט (סעיף 37 בהכרעת הדין):

 "מאידך גיסא, לא יכולתי שלא להתרעם, ממש כך, אל מול סרט הצילום שתיאר את החיפוש בביתה של א'. ... ואולם, מה שכן נלמד מן הסרט הלא-קצר, הוא כי א' שיתפה פעולה עם השוטרים מבצעי צו החיפוש, לפחות לאחר שנכנסו לביתה (אמנם לאחר לא פחות מ – 40 דקות עד שהואילה לפתוח את הדלת, כאשר סברה כי השוטרים הסתלקו, כך לפי עדותם). הסרט מראה כיצד א' התנהגה, לפחות בתוך ביתה, בצורה שקטה ומנומסת, אדיבה ממש (בוודאי שבאופן ראוי הרבה יותר מכפי שנהגה באולם בית המשפט; ראו ההערות הרבות לאורך הפרוטוקולים) – ועל כן לא היתה כל סיבה לאוזקה באזיקים. למצער – לאחר כמה דקות, בהן התברר שהיא משתפת פעולה, ניתן וראוי היה להסירם.
איזוקו של אדם – איננו ענין של מה בכך, וקל חומר שכך הם פני הדברים ביחס לאשה, מה עוד שעה שאין מיוחס לה חשד לביצוע עבירה אלימה. בדירה היו שלושה – ארבעה שוטרים, והנאשמת עצמה.
על מה ולמה האזיקים, במיוחד נוכח התנהגות שקטה ומשתפת פעולה של א' (לפחות לאחר פתיחת הדלת)? – לא אדע. שומה על המשטרה לחדד או לרענן את ההנחיות, שמא לעיין בהן מחדש. איזוק לא יכול להיות אוטומאטי או "קבוע
".
ענין זה, של האיזוק המיותר, יבוא לידי ביטוי בהמשך, לעת גזירת עונש, בהתאם לשיקולים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין."
5. הבירור הלקוי של רפ"ק גיא ישראלי מדיף ריח טיוח ורמיה ופוגע באמינותה ושמה של משטרת ישראל.
6. אבקש להורות על בירור מחודש של התלונה נגד השוטרים ובירור התנהלות רפ"ק גיא ישראלי.
7. בתודה מראש
להלן בירור התלונה המטויח של רפ"ק גיא ישראלי
תגובה מטויחת רפ"ק גיא ישראלי
תגובה מטויחת רפ"ק גיא ישראלי