יום שישי, 30 ביולי 2010

קלונם של פקידי הרווחה - סיפורה של נערה נמלטת מהשירותים החברתיים בעיריית כרמיאל

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - מערכת רווחה מופקרת
יצחק הרצוג - מערכת רווחה מופקרת
אפריל 2010 - סיפורה של נערה שנאלצה להימלט לתורכיה מציפורני רשויות הרווחה בעיריית כרמיאל. כדי להציל את גופה ונפשה. מתוך הבלוג "והרי אני היום שנה אחרי"

שלום, שמי ס', בת 15, נמלטת רווחה.

לפני כפחות משבוע, חגגתי עם משפחתי המדהימה שנה ליום בו ברחתי מפנימיית "טוביה" בקיבוץ הרדוף, פנימייה טיפולית שיקומית כביכול אשר מנוהלת כיום ע"י משרד הרווחה. לפנימייה זו לרוב נשלחים קטינים עם תגיות כזב כגון "זקוקים לשיקום", "פגועי נפש", "באים מרקע משפחתי מתוסבך" והרשימה המומצאת עוד ארוכה. אם נניח לרגע שאלו הן התגיות הכנות, האם הייתם, בתור בני אדם עם ראש על הכתפיים, שולחים נערה עם ממוצע 96 בתעודה בחטה"ב, שלא "מבריזה", לא מעשנת ולא נוגעת בסמים, שהחטא היחיד שפשעה הוא להיוולד למשפחה עולה תמימה, שבדומה לשליש ממדינת ישראל עברה גירושין, לאשפוז "דחוף" כביכול במחלקה פסיכיאטרית לנוער, ולאחר מכן שולחים אותה הרחק מביתה ומסביבתה הטבעית לפנימייה מבודדת, שם תהיה כאחד עם עתידם של "מקרים אבודים"?

האם הייתם נותנים לעתידה של נערה כזו להתכווץ עד כדי גולם?

אני שנה לאחר הבריחה, שנה שאני לא לוקחת סמים פסיכיאטריים, (למרות התנגדותם הנחרצת של "הגורמים המטפלים" להפסקתם), מודה ששנה זו בהחלט לא הייתה שנה שכולה דבש. ראשית, מעבר לשלושה חודשים נאלצתי להסתתר מפני הרווחה והמשטרה, על לא עוול בכפי. עוולי היחיד היה רצוני העז לחופש, ולפיכך התנגדותי הנחרצת לחזור לפנימייה למרות איומיו של פקיד הסעד יצחק מעוז מלשכת הרווחה כרמיאל שייקח אותי בכוח משטרתי. אם למנוע מעצמי להפך לצאן לטבח ולסיבה למילוי כיסם הפרטי של העובדים הסוציאליים הינו פשע ו/או עבירה על החוק, הרי שכל החוקים במדינת ישראל הינם טפלים ככזב וכשטות אחת גדולה ולא כחוקי סדר בממשלה ראויה כי אם דיקטטורה. כל השנה הזו הינה שנת שיקום מבחינתי, שנת מעבר ממה שניסו לעשות ממני, חזרה אל משהייתי. בחלט, לא תהליך פשוט לאחר הנזק הרב כל כך שנגרם.

למרות כל אלה, קשיי ההסתגלות הטבעיים של מעבר בגילי לארץ אחרת, הינם גן עדן עלי אדמות יחסית לאשפוז ופנימייה טיפולית ללא צורך, אשר פקידי הסעד ראו בה כביכול דבר חיוני לתפקודי בתור בן אדם.

הרפובליקה הטורקית בה נולדתי – הצילה את חיי

הטראומה גרמה לי לדפוסיי מחשבה בעלי כיוונים ונסיבות שונות משהו מרוב הנערים בגילי בעקבות סגנונות מחשבה שגויים אשר ניסו לשטוף בהם את מוחי, ואילו אני עשיתי כל שביכולתי להתנגד אליהם. עקב כך נהייתי אדם מרדני יותר מתמיד, וכעת אני במצב של ניכור כל פרט המזכיר לי דפוסיי מחשבה הזויים אלו.

כגון: לעולם לא אכניס מוצרים אורגניים לביתי, עקב היות פנימיית "בית טוביה" בהרדוף פנימייה המאמינה בשיטה זו.

מבדיקות דם נהייתה לי טראומה קיצונית, לאחר שעברתי בדיקת דם באונס במחלקה הפסיכיאטרית המכנה עצמה "היחידה להדרכת הילד והמשפחה" בבית החולים הממשלתי בנהריה, שנעשתה אך ורק לשם בירור המינון של הסמים הפסיכיאטריים בדמי, קרי האם דילגתי על ההרעלה העצמית אשר נכפתה עליי בזמן הסופ"ש או לא. אני חיה כיום בטראומות, "רשימות שחורות" של דברים שלעולם לא אגיד או אציין בעקבות העובדה שהם מזכירים לי את הזמנים הקשים שנאלצתי לעבור. בעקבות הבגרות היתרה שנאלצתי להפגין בזמנים בהם הבנתי בגיל כה צעיר שאם אין אני לי מי לי, כיום אני מודעת לעובדה שמה שנותר לי מגיל ההתבגרות דינו לחכות שחבריי לגיל יתבגרו סוף כל סוף. אינני מסוגלת "להנות מהרגע" ככל נער ונערה בגילי או כפי שיכולתי לפני התפרצותה הבוטה של הרווחה בחיי. איש כבר לא יוכל להגדיר את מחשבותיי והדברים שעברתי בעבר והשפעתם על ההווה כ"דברים שכל ילד בגילי עובר". לא, לא כל ילד בורח ממדינה אחת אל מדינה אחרת, בכוחות עצמו, ונאלץ להתחיל ה-כ-ל מאפס, ועוד עם טראומה בסדר גודל כזה. לא כל נער ונערה יבינו על מה אני מדברת במאמר הזה בכלל, שרוב הסיכויים שכלל לא יגיע לאוזניהם. הפכו אותי מנערה "במצב טוב", לנערה אסופת קרבות. ולעתים אני שואלת את עצמי, "למה? למה כל כך מוקדם?"

אני במצב שאני נאלצת להתחיל את חיי מחדש, בארץ חדשה. בבית הספר הפרטי של הקהילה היהודית בו אני לומדת, כולם כבר מכירים את כולם מגיל קטן. ישנם אפילו חברים שמכירים אחד את השני מאז היוולדם, כך שברור שלא קל להיכנס חברתית לקבוצה כמעט סגורה שכזאת.

כיום אני בכעס על אימי שרצתה לעזוב את טורקיה בהיותי בת שנה וחצי ורצתה לעלות לישראל. אני רואה כיום בעלייה זו בזבוז זמן שגרם לכלום מלבד נזק, עובדים סוציאליים נצלנים, מעבר טראומה אשר ביגר אותי יתר על המידה בספיד, על קשיים לעתים בדיבור השפה הטורקית באופן שוטף יחסית לחבריי לכתה, והפסד כואב מן העובדה שהייתי יכולה להיות חלק בלתי נפרד מבית ספרי ככולם. לא הייתי נאלצת להתחיל כאן מחדש אילולא עשתה הרווחה כל שביכולתה בכדי לסמן אותי כנערה בתגיות המשפילות, הנחותות וחסרות האונים ביותר במדינת ישראל.

אני קוראת בזאת למחוקק לשנות בדחיפות את זכויותיהם הכמעט בלתי מוגבלות של העובדים הסוציאליים ולמזערן עד כדי פחות מעשירית, עקב השימוש הלא מבוקר בהן לרעה ו/או להונאותיהם האישיות. אני קוראת בזו לציבור הישראלי ולנבחריו להוקיע את העובדים הסוציאליים מן החברה ומסדר היום ולהגדיר את הוצאתן השרירותיות בדרגה מכפירה של ילדים מביתם והפרדתם ממשפחתם ומסביבתם הטבעית כפשע לכל דבר, ואת משרד הרווחה לרוקן מעובדים ממלאי כיסאות אוכלי חינם, אשר ללא בושה חיים על חלק מכספי משלמי המסים ומזיקים לו בחלק השני, ונהיים לגורם מרכזי בהידרדרות עתיד ילדינו ומדינת ישראל כולה אשר עתידה נטול כיום על כף המאזניים כמעט מכל נקודת מבט אפשרית.

קישורים:

יום חמישי, 29 ביולי 2010

ועדה לזכויות הילד בכנסת - קבלת החלטות תחת לחץ

יולי 2010 - פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה.
כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן.

חה"כ דני דנון יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת פנה למבקר המדינה בבקשה לבדוק אם היה אפשר למנוע את רצח ילדי משפחת בן דרור אילו יושמו המלצות ועדה בראשות סמנכ"ל משרד הרווחה מוטי וינטר שהוקמה לאחר רצח הילדה רוז פיזם. מדובר בוועדה בין משרדית שנועדה להמליץ על תפיסות חדשות לאיתור קטינים הנמצאים בסיכון ודרכים להצלתם מאסון אפשרי, תוך מתן סמכויות ומשאבים נוספים לרשויות הרווחה.
ח"כ דנון ביקש מהמבקר גם לבדוק מדוע המלצות הוועדה הבין משרדית לא יושמו עד כה ומה ניתן לעשות בכדי לשנות מצב זה.

נשאלת השאלה האם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית אפקטיבי?

המלצות חשובות ומשמעותיות הומלצו ע"י ועדות מזה כעשר שנים ויותר: חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה משנת 1991 – ועדת רוטלוי, ומינוי נציב תלונות ציבור חיצוני בלתי תלוי על מערכות הרווחה: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, פנימיות ומעונות ועוד – ועדת גילת (2002), ועדת רוטלוי (2003), ועדת סלונים נבו (2009).

ליקויים חמורים על עבודת פקידי סעד לסדרי דין צוינו בדו"ח ועדת סלונים נבו. בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן. העדר פיקוח וביקורת על עבודת פקידי הסעד תוך מתן גיבוי מוחלט במקרה של תלונה או ערעור, ועוד.
כיצד פקידי הסעד ובתי המשפט יכולים להגיע למסקנה או החלטה אפקטיבית וטובה אם אינם מבחינים בין עובדות לדעות, ואינן טורחים כלל לבדוק את עצמם. שאלה נוספת האם תוספת משאבים וסמכויות לפקידי הסעד יסייעו בקבלת החלטות טובות אם ממצאי ועדת סלונים לא מיושמים.
ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בלתי תלוי על פקידי הסעד, משרד הרווחה לא יישם את ההמלצה.

חוק זכויות הילד, ומינוי אומבודסמן על רשויות הרווחה הם יישומים ראשונים במעלה ומובנים מאליהם ברוב מדינות העולם המתקדמות. ואולם במדינת ישראל מסיבות לא ברורות לא יושמו המלצות אלו. אי מימוש המלצות אלו גורם מידי יום תסכול וחוסר אמון במערכת הרווחה, הרס הפרט והמשפחה. דוגמאות הן כליאת ילדות בצינוק במוסד מסילה עם קיא ושתן, אונס ילדים במעון מקי"ם, אונס ילדה והדבקתה באיידס במוסד של אקי"ם בשרון, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, פרשת חוות שדה בר ועוד

מן הראוי כי מקבלי ההחלטות יפשפשו באוסף המידע והניסיון הרב שהצטבר במהלך עשרות שנים ויקבלו החלטות באופן מובנה ומסודר ע"פ סדר עדיפויות, ולא יפעלו באופן אמוציונלי רגעי, או ע"פ שיקולים זרים כאלו ואחרים.

קישורים:

יום שני, 26 ביולי 2010

המשפחה: לשכת הרווחה כפר יונה אחראים לרצח הילדים

עובד סוציאלי אלברט מור - כפר יונהיולי 2010 - פרשת רצח שלשה ילדים בידי אביהם. גליה סיבוני שניחמה את אחותה, הפנתה אצבע מאשימה לעבר רשויות הרווחה. לדבריה, האם קיבלה מסרים מגורמי הרווחה, שאם לא היא לא תאפשר לאב לראות את ילדיו, ילדיה יילקחו ממנה. "הוא אדם מטורף, ואנחנו ידענו את זה", אמרה סיבוני. "מי שאשמה פה זו רק הרווחה. הם כל הזמן איימו עליה שאם היא לא תיתן את הילדים לאבא, הם ייקחו לה אותם. כמה שהיא התחננה כל הזמן איימו עליה שייקחו לה את הילדים".

פקיד הרווחה מאשימים את שירותי בריאות הנפש - העו"סים הם שליחים

גורמים בשירותי הרווחה שמעורים בטיפול באיתי ולילך בן דרור הפנו אתמול את האצבע המאשימה לעבר שירותי בריאות הנפש. בחוות דעת שהועברה לפני שלושה חודשים מבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון" בפרדסיה לשירותי הרווחה, נקבע כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבתו, ועל כן אין מניעה שייפגש עם ילדיו ללא השגחה.
.

.
חוות דעת פסיכיאטרית - המלצה שהחשוד ברצח יפגוש את ילדיו ללא פיקוח

בחוות דעת שמסרה הפסיכיאטרית שטיפלה בבן דרור בסוף אפריל, נכתב כי זה חודש וחצי מצבו של האב יציב, וכי החל בחיפוש עבודה. כמו כן ציינה הפסיכיאטרית כי ניכר קשר טוב עם משפחתו, וכי אין מניעה מקיום מפגשים עם ילדיו מחוץ למרכז הקשר. המלצה זו, שבסיכומה נכתב כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבה, הובילה למפגשים מחוץ למרכז הקשר. לפני חודש, כשאמה של לילך מתה, אף ביקשה האם כי ילדיה ישהו במהלך השבעה אצל אביהם.

בני הזוג לשעבר בן דרור היו מוכרים לשירותי הרווחה בכפר יונה עקב סכסוך ביניהם, סכסוך שהוביל לגירושין. בדיון בבית משפט לענייני משפחה נכנס לתמונה פקיד סעד לסדרי דין, על מנת לקבוע משמורת על הילדים. גורם המעורה בפרשה מספר כי "מכיוון שהאב מאושפז בגין מצב דיכאוני והיה בטיפול בבית חולים פסיכיאטרי, החליטו באגף הרווחה כפר יונה כי המשמורת תהיה של האם - והאב יוכל לפגוש את הילדים במרכז קשר - מרכז שבו המפגשים עם ההורה מתקיימים בהשגחה".

בית המשפט קיבל את המלצת גורמי הרווחה, והפגישות החלו והתנהלו כסדרן. לפי שירותי הרווחה, לפני כמה חודשים אף טענה האם כי האב קיבל טיפול, והקשר שלו עם הילדים טוב. כמו כן, הגיעו דיווחים חיוביים ממרכז הקשר, לשם היה בא איתי עם אביו, סבם של הילדים. לפי שירותי הרווחה, האם אף הביעה נכונות שהילדים יישארו ללון אצל אביהם.

בשירותי הרווחה אומרים כי ביצעו ליווי ומעקב צמוד על המשפחה, "ובסך הכל נראה היה שהאב והילדים מתקשרים בצורה טובה מאוד. הוא היה מתייצב בזמן לכל מפגש, ולא היו דיווחים בעייתיים".

במארס פנה האב בבקשה להיפגש עם הילדים גם מחוץ למרכז הקשר. בתגובה פנו שירותי הרווחה לקבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים בבית החולים הפסיכיאטרי בפרדסיה. בחוות דעת שמסרה הפסיכיאטרית שטיפלה בבן דרור בסוף אפריל, נכתב כי זה חודש וחצי מצבו של האב יציב, וכי החל בחיפוש עבודה. כמו כן ציינה הפסיכיאטרית כי ניכר קשר טוב עם משפחתו, וכי אין מניעה מקיום מפגשים עם ילדיו מחוץ למרכז הקשר. המלצה זו, שבסיכומה נכתב כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבה, הובילה למפגשים מחוץ למרכז הקשר. לפני חודש, כשאמה של לילך מתה, אף ביקשה האם כי ילדיה ישהו במהלך השבעה אצל אביהם.

"הרווחה אשמה בכל מה שקרה לילדים האלה"

לטענת משפחתה של לילך, שירותי הרווחה החלו להפעיל מכבש לחצים עליה, על מנת לאפשר לאיתי לראות את הילדים. "הרווחה אשמה בכל מה שקרה לילדים האלה", האשימה דליה סיבוני, אחותה של לילך, "כל פעם שהיא היתה מגיעה לשם הם היו מאיימים עליה, שאם היא לא תאפשר לו לקחת את הילדים הם יקחו לה אותם. היא חששה שהוא יעשה להם משהו. אנחנו ידענו שהוא חיה, היא היתה מוכנה לבוא לקראתו ושהילדים יהיו אתו - אבל תחת השגחה".

בני משפחתה של לילך שוללים מכל וכל את טענת שירותי הרווחה, לפיה האם תמכה בהעברת הילדים לאב. "הם לחצו ואיימו עליה. הוא תיכנן הכל. הוא מצד אחד מטורף, אבל למעשה הוא שפוי. כשהוא היה מאושפז הפסיכיאטרית כתבה במפורש שהוא אדם שפוי. כל פעם שהלכנו לרווחה תמיד טענו שהוא שפוי. הבן אדם הזה חייב לשבת בכלא. הוא עשה את זה בכונה ותיכנן את הכל ליום ההולדת שלה".

"בנושא סדרי הראייה פעלנו בצורה מסודרת ומגובה מבחינה מקצועית, ולא הפעלנו לחצים על איש", אומר אלברט מור, מנהל שירותי הרווחה בכפר יונה, "עשינו הערכה מקצועית ואין לנו יכולת לנבא התנהגות של כל אחד ואחד. אני רק יכול לציין שהילדים הגיעו לאבא בהסכמת שני הצדדים".

קישורים:

יום ראשון, 25 ביולי 2010

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה - חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום

יולי 2010 - שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" - כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים.
למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין.
המסקנה: חוות הדעת הפסיכיאטריות לא שוות כלום. מדוע אם כן מלעיטים אנשים במשך חודשים ושנים בסמים פסיכיאטריים שאינם מרפאים, ממכרים, ועם תופעות לוואי קטלניות?

הכתבה משרד הבריאות על רצח הילדים: אנחנו לא נביאים , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 25.07.2010

שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. במשרד הבריאות מסרבים בינתיים להגיב ישירות לפרטי המקרה. ראש מערך בריאות הנפש ל-ynet: "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון"

איך קיבל איתי בן-דרור רשות לשהות עם שלושת ילדיו הקטנים - שאותם רצח בתכנון מוקדם ובקור-רוח מצמרר? ברשויות הרווחה אמרו שהתבססו על חוות הדעת הפסיכיאטריות, ובמערכת הבריאות הגיבו הבוקר (יום א') לראשונה לנושא. "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון", אמר ל-ynet ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד. "הערכת מצבו של אדם והערכת מסוכנות אינה יכולה להיות נבואה לעתיד".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הנחה את ד"ר לובין להצטרף לוועדה שהקים שר הרווחה, לבחון את הטיפול במקרה מצד שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ומצד בית החולים "לב השרון" בפרדסיה. בין היתר, יבחן ד"ר לובין את שיתוף הפעולה ואת הממשק עם גורמים נוספים - בהם גורמי הרווחה.

"רמת סיכון - לא מענה בינארי של 'כן' או 'לא'"

ד"ר לובין אמר בשיחה עם ynet, בהתייחס לגלגול האחריות מצד גורמי הרווחה, כי "אני מעדיף לשתוק מאשר להתנצח". לדבריו, "חובת הסודיות היא דרישה חוקית - לא דבר שאנחנו בוחרים בו. יש מערכת דרישות נוקשה כלפינו בנושא הסודיות הרפואית, אולי יותר מאשר לעומת גורמים אחרים. אין פה הסתרה אלא כיבוד חוק. אנחנו לא מעוניינים להיות עבריינים".

הוא ציין כי במערכת האשפוז הפסיכיאטרי מתקבלות מדי יום החלטות הרות גורל: "החלטות מסוג זה הן לחם חוקנו. ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון. כשמדברים על מסוכנות, לעולם מדברים על רמת סיכון ולא על מענה בינארי של 'כן' ו'לא'".

עוד אמר ראש שירותי בריאות הנפש, כי "יש בקרה על החלטות בנוגע למסוכנות של אדם. כאשר מעורב בית משפט, הבקרה נעשית על פי חוק ובצורה מסוימת. כשאין אמירה משפטית, הבקרה תלויה בשיתוף הפעולה של האדם שמקבל את הסיוע והטיפול".

בעקבות המקרה כבר התקיים בירור ראשוני בתוך בית החולים "לב השרון". "מערכת בריאות הנפש היא מערכת שלומדת מאירועים מהסוג הזה, וברבות השנים הרחיבה מאוד את יכולות ההשגחה על מי שבחזקתה", סיכם ד"ר לובין. "במציאות שבה אדם אינו מאושפז, ההתמודדות תלויית הסכמה של המטופל, אלא אם בית המשפט חשב אחרת".

בהליכים: חוק "להגן על הציבור" מחולי נפש

יש לציין כי רק בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להקשות על שחרורם של מאושפזים פסיכיאטרים מבתי החולים.

בעקבות הרצח המזעזע אמש, מתכוונת יוזמת ההצעה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לנסות לגייס את תמיכתם של סגן שר הבריאות וראש הממשלה, כדי לקדם את תיקון החקיקה המוצע באמצעות חקיקה ממשלתית, ולא פרטית - כפי שתוכנן מראש.

"מדובר בנושא בהול שהממשלה חייבת לקחת תחת חסותה", אמרה רגב. על ההצעה חתומים, לצד ח"כ רגב, עוד עשרה ח"כים נוספים מכמה סיעות. בדברי ההסבר להצעה נכתב בין היתר: "בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז, נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש... הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצדם של חולי נפש כלפי הציבור".

קישורים:

יום שבת, 24 ביולי 2010

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - הצד האפל של משרד הרווחה - brain damage - פינק פלויד

על מה חושבים שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג, פקידי ומנהלי משרד הרוווחה ורשויות הרווחה בערים?
מהי מדיניות משרד הרווחה? פקידי הרווחה טוענים השכם וערב כי הם חרדים לגורל הילדים, והם "מסדרים" ו"מטפלים" בילדים. הם טוענים כי לבם דואב בכל פעם שהם קורעים ילד מביתו.

הלכה למעשה הם מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה למסגרות שונות ומשונות עם חדרי צינוק, אחיזות חניקה (הולדינג) , סמים פסיכיאטריים, ועוד. פקידי הרווחה מאבחנים ומתייגים ילדים פוגעים בנפשם ותדמיתם לשנים רבות. הילדים יוצאים מציפורניהם פגועים וחבולים.

מה הולך בראשם של פקידים ומנהלים ברשויות הרווחה?


קישורים:

יום חמישי, 22 ביולי 2010

ביקור אצל הפסיכיאטר - הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי

המאמר הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי , nrg , תמר , יולי 2010

בכל פעם שניסיתי לעסוק בנושא הזה, חרדת הפסיכיאטרים שבה ותקפה אותי. ובכל זאת, אני רוצה להציג כמה דוגמאות מהעבר: כמו פסיכיאטרית שביקשה שאסדר לבן שלה מקום עבודה, או אחר שהייתי בטיפולו זמן רב והוא סירב לקבל אותי ברגע של משבר חריף. למה? כיוון שהכל קרה ביום שישי

הייתי יושבת מולם קטנה ומכווצת, מנסה לצמצם את עצמי כמעט עד היעלמות. הייתי יושבת מולם חלשה, אילמת ודיכאונית, מתאימה את עצמי לציפיות. הייתי מדווחת להם בתמציתיות ובהשטחה, כדי שלא להאריך ולא להעיק יותר מדי. הלא אין להם זמן, הם עסוקים, מוטרדים ועייפים, עייפים מלשמוע אנשים כמוני.

הם רוצים רק לאבחן, לרשום את המרשם וללכת הביתה. הם לא צריכים בעיות כמו: חולים שלא מתרפאים, מחשבות על מוות, או חס וחלילה התאבדויות.

תוך כדי שרבוט המרשם הם מנפיקים בנדיבות רבה גם מילות עידוד (את חזקה... את מתמודדת... את אדם נפלא...), שמציינות כי הפגישה קרובה לסיום. בזריזות אני שולפת מהתיק את פנקס הצ'קים (שלא יחששו שאולי שכחתי), משלמת, קמה, יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת. זהו, המגע ניתק. עד שאקבע שוב פגישה. כי אסור להטריד אותם מחוץ לשעות העבודה, יש להם חיים משלהם.

לא קל לי לעסוק בנושא הזה. אני מתמלאת חששות, "חרדת פסיכיאטרים" תוקפת אותי. ובכל זאת, אני רוצה להמשיך, לרדת לפרטים, לתת כמה דוגמאות מהתנסויות עבר. קודם המקרים הקלים יותר, למשל: הפסיכיאטרית רושמת לי מרשם לתרופה שעדיין לא לקחתי אותה.

אני שואלת: "ומה תופעות הלוואי של התרופה?".
הפסיכיאטרית: "אין לה שום תופעות לוואי" (אין תרופה בלי תופעות לוואי, ובמיוחד התרופות מהסוג הזה. יותר מהשקר עצמו - כואב העלבון של איך שאני נתפסת בעיניה).

לא ביום שישי

או הטלפונים שהיא עונה להם ללא הרף, תוך כדי שאני יושבת מולה, בקליניקה הפרטית שלה: "מה את אומרת? זה באמת עזר? אני כל כך שמחה. טוב, תתקשרי אליי שוב מחר כדי לספר מה קורה" (שיחה לא קצרה. הלוואי שאני, היושבת עכשיו מולה, הייתי זוכה ליחסי קירבה כאלו, לתשומת לב שכזו).

או "כן, תראה, מר לוי, אם עד מחר לא יהיה שיפור אצל אשתך כדאי שתאשפז אותה" (ואני מתחלחלת. כבר רואה את עצמי הבאה בתור).

אני עוברת למקרים הקשים יותר: פסיכיאטרית שביקשה ממני להפעיל פרוטקציה אצל קרובי משפחה שלי כדי לסדר מקום עבודה לבן שלה.

פסיכיאטר שחייב אותי לבוא שוב ושוב כדי לחדש את המרשם תוך תשלום מלא על ביקור פרטי, ולא יידע אותי על כך שאני יכולה לחדש דרך רופא המשפחה, ללא תשלום.

פסיכיאטר שהייתי בטיפולו הפרטי זמן רב והוא סירב לקבל אותי כשהייתי במשבר חריף ועמדתי לפני אשפוז מיידי, כיוון שזה היה ביום שישי.

על סף התאבדות

פסיכיאטר אחר, ראש מחלקה פסיכיאטרית בבי"ח, שקבע כי הבראתי ושחרר אותי מאשפוז בזמן שהייתי בעיצומו של דיכאון עמוק, על סף התאבדות.

אך מה שנורא באמת הוא שגם לאחר מקרים מסוג זה ואחרים, לא עזבתי מיד את אותם פסיכיאטרים. מבלי לתת בהם כל אמון, שמרתי להם אמונים תקופות ארוכות. כמו בעל חיים מבוהל שקופא על עומדו במקום לברוח, כך גם אני נשארתי אצלם, המומה וחסרת אונים, מגיעה שוב ושוב, חלשה מכדי לעזוב, מבועתת מעצם המחשבה של להתחיל לחפש מישהו אחר, לספר שוב את הכל מההתחלה, להתרגל שוב לפסיכיאטר חדש.

עברו שנים עד שקיבלתי החלטה על דעת עצמי, לעזוב פסיכיאטרית משום שההתנהגות שלה לא נראתה לי נאותה. והפעם הייתי נחושה - אחפש ואשאל ואברר ואנסה, ומבין כל הפסיכיאטרים, אני זו שאחליט, שאבחר. כי ישנם גם אחרים, מסוג שונה.

וגם אם עדיין לא נפטרתי לחלוטין מ"חרדת הפסיכיאטרים" שלי, הרי שמצאתי אותו, מצאתי פסיכיאטר מהסוג שחיפשתי: כזה שאינו פטרוני, שאינו בגדר פקיד מרשמים בלבד. הוא מקשיב ומגיב ומבין גם מצבים מורכבים ומסובכים.

כזה שמסביר ומציע פתרונות תוך כדי דיון משותף בין שנינו, שהבטחותיו מדויקות יותר ומילותיו אינן שקריות. כזה שאני יכולה לדבר איתו, לספר לו, שאני מעיזה לעתים אפילו להעביר עליו ביקורת והוא מוכן לשמוע. ובעיקר כזה שבאמת אני יכולה לפנות אליו בעת משבר, גם כשהמשבר מגיע לא בדיוק בזמני העבודה.

קישורים:

יום רביעי, 21 ביולי 2010

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - ג'ובים לחברי מפלגת העבודה על גבם של המוחלשים

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - ג'ובים לחברי מפלגת העבודה על גבם של המוחלשיםשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק וממשיך לשתוק נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות.

מתברר שיצחק בוז'י הרצוג מספק ג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרות הקשורות בענייני רווחה

הכתבה תחקיר: פעילים בעבודה ממונים לתפקידים הקשורים במשרד הרווחה , חדשות ערוץ 10 - המהדורה המרכזית , נדב פרי , 20/07/2010

בתקופתו של השר יצחק הרצוג, בעל השאיפות לתפוס את ראשות מפלגת העבודה, מונו חברים רבים הקשורים למפלגת העבודה לתפקידים הקשורים להשפעתו כשר הרווחה - כך מגלה תחקיר חדשות 10 • תגובת השר: יש כאן ניסיון מגמתי לבנות צירוף מקרים
.

.
מינויים של אנשים בעלי זיקה פוליטית עדיין כאן, גם אם הם אושרו על ידי ועדה כזאת או אחרת. תחקיר חדשות 10 מראה הערב (שלישי) כי בתקופת השר יצחק הרצוג, בעל שאיפות לתפוס את ראשות מפלגת העבודה, מונו חברי מפלגה רבים לתפקידים הקשורים למשרדו של שר הרווחה.

כך למשל, ד"ר חיים איילון, שמונה למנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, עובד ציבור רב פעלים - אך גם היה במשך שנים איש מפלגת העבודה, חבר מרכז, ונמנה על רשימת העבודה לכנסת ה-17. עו"ד מאלק עמרור, יו"ר הרשות לשיקום האסיר שממלא את תפקידו בהתנדבות, נהנה גם הוא מההשפעה הרבה שנגזרת מתפקידו. עמרור מוכר היטב במפלגת העבודה כפעיל, ובן דודו הוא אחד מקבלני הקולות הבולטים ביותר במחוז הערבי של המפלגה.

גם לגופים אחרים הכפופים לשר הרצוג מונו אנשים ממפלגת העבודה. לתפקיד מנכ"ל החברה הממשלתית המשקם מונה ליאור שטרסברג, פעיל מוכר במפלגת העבודה, ששימש כיועצו של הרצוג עצמו. עוזרו הוא אהרון בז'רנו שמונה על ידי שטרבסרג - וגם הוא חבר ופעיל במפלגת העבודה.

הכתבה תחקיר: פעילים בעבודה ממונים לתפקידים הקשורים במשרד הרווחה , חדשות ערוץ 10 - המהדורה המרכזית , נדב פרי , 20/07/2010
 קישורים:

יום שישי, 16 ביולי 2010

ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - בהפניית לשכת הרווחה בת ים

רכילות, אוסף הבלים ודברי בלע בתעודת רופא שכתב הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך תייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה.
.
מרץ 2006 - מדובר בבדיקת אישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון, אשר הובאה ע"י בעלה אל הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר מספר רופא: 14294, מ.ר. מומחה 8118, על מנת שימליץ על מינוי אפוטרופוס.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ציטוטים ונקודות מתעודת הרופא שהנפיק הפסיכיאטר ד"ר חבר על האישה הנבדקת.

היתה בדיקה או לא היתה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רושם בתעודת הרופא: " אני הח"מ, מעיד ומאשר בזאת, כי בדקתי את הגברת ... ת.ז ... ", אך בפיסקה "בבדיקה", רשם הפסיכיאטר: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית".
לא ברור אם נעשתה בדיקה ומאיזה סוג.
.
הפניה לבדיקה מלשכת הרווחה בת ים - הפסיכיאטר רשם: "הבדיקה נערכה לפי בקשת בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים".
.
מדברים על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה - הפסיכיאטר כתב: "הבן פנה ... הבן מתנגד למינוי אפוטרופוס ומעוניין להמשיך להחזיק בייפוי כח שיש לו ..." . דוקטור חבר כתב דברים מסולפים על בנה של הנבדקת מבלי לקבל התייחסותו או דעתו. הנבדקת הנה אם מסורה האוהבת את בניה ודואגת להם.
ע"פ דברי הפתיחה נראה כי לדוקטור חבר אין כל מידע, או מושג כלשהו על הזוגיות בין הבעל לאשתו, תביעה של האישה נגד בעלה בבית משפט על רכוש, אלימות של הבעל לאשתו בעבר הרחוק, ועוד..

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.

.
"בדיקה" - הפסיכיאטר כתב: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית, אך ניתן להסתמך על בדיקה שבוצעה לפני כ-4 חודשים ...". בבדיקה זאת שבוצעה כ- 4 חודשים קודם לכן הביעה הנבדקת דעתה כי היא לא מסכימה למינוי אפוטרופוס.
.
אבחון: הפסיכיאטר איתן חנר כתב מה שנרשם בבדיקה לפני ארבעה חודשים: "להערכתי מדובר בדמנטיה עם הפרעה דלוזיונלית, DEMENTIA WITH DELUSIONAL DIS"
.
תיוגים דמיוניים - השתלחות חסרת רסן: הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי ... צועקת ... בוחן מציאות לקוי ... חסרת תובנה ... שיפוט לקוי ... אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים ... אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות ... מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
.
טיפול קלוקל - חסר תועלת ומזיק - הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי ... במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה ... להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

בנה של הנבדקת שלא נכח בבדיקה היה נפגש עם אימו מידי יום, התנהגותה מופתית, מדברת לעניין, אשת חיל, לטענתו אם הייתה נשלחת למוסד סגור עם השגחה היתה נהרסת.
הנבדקת הביעה דעתה כ- 4 חודשים קודם לכן כי אינה מעוניינת באפוטרופוס.
הנבדקת שוחחה עם גורם רשמי חודש לאחר הבדיקה אצל איתן חבר ודיברה לעניין.
לא ברור כיצד הגיע הפסיכיאטר איתן חבר לדרכי טיפול כל כך מרחיקי לכת בנוגע לזכויות הנבדקת חירותה, וכבודה.
.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר לא ביצע בדיקה פורמלית לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר הסתמך על חוות דעת רפואית שבה הנבדקת התנגדה למינוי אפוטרופוס
לשון הרע ודברי הבל - במרפאתו של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר ברחוב אוסישקין 60 בת"א נאמרו דברי סלף על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה, ללא נוכחותו של בנה.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לנבדקת סם ריספרדל.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר המליץ למנות אפוטרופוס בגוף וברכוש לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר תייג את הנבדקת כחסרת תובנה, שיפוט לקוי, בוחן מציאות לקוי.
התיוגים הדימיוניים של הפסיכיאטר איתן חבר פגעו בשמה הטוב של הנבדקת והסבו לה נזקים נפשיים קשים.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר העלה באופן רציני את עניין העברת הנבדקת למוסד תשושי נפש עם השגחה.
נראה כי לפסיכיאטר איתן חבר לא היה שום רקע על מערכת היחסים של בני הזוג שהיו במרפאתו.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר התעכב שלשה ימים מיום הבדיקה, עד לחתימה על תעודת הרופא שלו, הפסיכיאטר לא פרט מדוע השתהה בחתימה על תעודת הרופא שלו.
כל התיאורים והתיוגים הסובייקטיבים ללא בדיקה פורמלית של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר, הופרכו ע"י בנה של החסויה אשר היה נפגש ומשוחח עימה מידי יום ומכיר אותה היטב.

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.

תאריכים: הבדיקה נערכה ב- 19.03.2006 במרפאת הפסיכיאטר איתן חבר, אולם הפסיכיאטר חתם על תעודת הרופא כעבור שלשה ימים ב- 22.03.2006.

קישורים:
.
תגים: פסיכיאטריה, דוקטור איתן חבר , כתובת: מבוא הכנרות 27, כוכב יאיר. מרפאה: רחוב אוסישקין 60 תל אביב (ת"א)
תעודת רופא, ראיה, בית משפט. מוסד סיעוד, מוסד פסיכיאטרי, בית חולים לחולי נפש, תרופות פסיכיאטריות.
אגף הרווחה בת ים, לשכת הרווחה בת ים, מינהל שירותי הרווחה בת ים, עיריית בת ים, פקידת הסעד לסדרי דין שירה שביט אורגד, עובדת סוציאלית נעמי הלימי, תיוג, עלילה.

יום חמישי, 15 ביולי 2010

תאוות הבצע של עסקני הרווחה - משרד הרווחה שולף עוד שפן מהכובע

שר הרווחה יצחק הרצוג - משרד הרווחה אוחז את עיני הציבורהכתבה משרד הרווחה שולף עוד שפן מהכובע , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , יולי 2010

אם נכון לסגור מוסדות כפייה לנוער עבריין כפי שבכירי המשרד סבורים, מדוע לא ינהגו כך ביחס לילדים ובני נוער שלא פשעו?

לאחרונה הודיע משרד הרווחה על "מדיניות חדשה", שבמסגרתה "בני נוער עבריינים ישוקמו בביתם": בני 12-18 יזכו לטיפול בתוך הבית עם משפחותיהם, במקום לשהות במעונות סגורים.

על-אף שאני עוקבת בביקורת מזה שנים רבות אחר מדיניות ההשמה הכפויה במוסדות סגורים של ילדים ובני נוער "בסיכון", התפתיתי לקרוא בשמחה את הדיווח. סוף-סוף, חשבתי, משרד הרווחה מאמץ את ה"גישה הקהילתית", הגורסת כי "שיקום", "שילוב", "טיפול" בבני נוער יכול להתרחש רק בתוך הרשתות המשפחתיות-קהילתיות שלהם.

מדברי בכירי המשרד מתברר שאכן הם מודעים היטב לעובדה ש"שהות במוסדות סגורים מזמנת לבני הנוער חיים לצד נערים נוספים עם בעיות והאחד מחקה את השני". אנשי המשרד מתבססים בהקשר זה על מומחים שמדגישים עד כמה קשה הפגיעה של שהות במוסדות סגורים. לא פחות מכך הם נסמכים על הנעשה בארה"ב, שם סגרו את המוסדות הסגורים לבני נוער.

לכאורה, היה עלינו להיות מרוצים משינוי זה של המדיניות. אך בהכרח מתבקשת השאלה המטרידה: אם נכון לסגור מוסדות כפייה המשכנים נוער עבריין, מדוע לא נכון הדבר ביחס לילדים ובני נוער שלא חטאו ולא פשעו? מדוע נערות שאינן עברייניות נכלאות במוסדות כפייה השוללים מהן זכויות אדם בסיסיות ומפעילים כלפיהן אמצעי ענישה "חינוכיים" דרקוניים? מדוע פעוטות וילדים רכים נלקחים מאמהות המנסות לגונן עליהם מפני פגיעה מינית של גרושיהן (ומואשמות ב"הסתה הורית"), ומושמים במרכזי חירום, הפוגעים בהתפתחותם הנפשית והפיזית? מדוע ילדים להורים דלי משאבים, שאינם יכולים למנוע את השתלטות עובדי הרווחה על ילדיהם, נאלצים לחוות טראומות של ניתוק, בידוד, אלימות במוסדות הרחוקים מהעין הציבורית?

מנגנוני הרווחה יודעים היטב, כך מתברר, כי אין "טיפול" או "שיקום" במוסדות כפייה, לא לעבריינים ולא לילדים ובני נוער שאינם עבריינים. הם מכירים היטב את הסיכון הרב בו מצויים ילדים במוסדות סגורים ואת הפגיעה הרב-מימדית שמתבטאת בין השאר בהישגים נמוכים בלימודים, בבריחות, בהתנהגות תוקפנית, בדיכאון ובחרדות (כך בדו"ח המועצה לשלום הילד בשנים תש"ס-תשס"ג).

הם יודעים כי אין תחליף למדיניות של שילוב ותמיכה בפרט ובמשפחה בתוך הקהילה. אפילו בכתב העת של העובדים הסוציאליים (חברה ורווחה) נאמר, כי "ניתן למנוע סידור חוץ ביתי באמצעות טיפול משפחתי וקהילתי הולם".

ישראל מובילה בסטטיסטיקה

מדי כמה שנים, כאשר זעקת ההורים והילדים הפגועים עולה השמימה והלחץ והביקורת הציבוריים על מדיניות כליאת ילדים ובני נוער במוסדות גוברים, שולפים הספינרים של ביורוקרטית הרווחה שפן תורן. לפני כמה שנים הייתה זו התוכנית "עם הפנים לקהילה" – החזרתם של מאות ילדי מוסדות לבתיהם. בהצעת התקציב לשנת 2006 נקבעה מדיניות שתגביר "פתרונות קהילתיים ופיתוחם כתחליף לפתרונות פנימייתיים" בטיפול באוכלוסיית ילדים ובני נוער ב"סיכון". אך היום כמו אז מדינת ישראל מובילה במספר הילדים המושמים בכפייה במוסדות סגורים.

הפעם שלפו הספינרים את שפן ה"טיפול ההוליסטי". ברקע נמצאת כנראה פעילותה הנמרצת והבלתי מתפשרת של ח"כ מרינה סולודקין, שהקימה לפני כחצי שנה שדולה למען ילדים (או נגד הוצאתם מהבית של ילדים ממשפחות נורמטיביות, כהגדרתה). שדולה זו נתנה במה להורים שבורי לב שילדיהם נלקחו מהם על לא עוול בכפם והושמו במוסדות הכפייה. השר הרצוג, לא רק שסירב להופיע בפני ההורים, הוא אף נקט בלשון מאיימת כלפי חברת הכנסת.

הביקורת שהושמעה במסגרת השדולה כלפי השר הרצוג הייתה נוקבת: השר אטום לכאבם של הילדים וההורים. לא חלף שבוע ימים מאז הריץ את תלונתו נגד הח"כית ליו"ר ועדת האתיקה, וכבר התבשרנו על "שינוי מדיניות" משרד הרווחה. ובינתיים התברר שגם את מכסת התקנים של חוקרי נוער הצליח השר להגדיל. כעת יוכלו פקידי הסעד, בכובע הנוסף שלהם כחוקרי נוער, להוציא עוד מאות רבות נוספות של ילדים הסובלים מ"אלימות", למוסדות הכפייה שבהם יהפכו רבים מהם לנוער עבריין ולמבוגרים פושעים (כפי שעולה משיעורי "בוגרי" המוסדות בבתי הכלא בישראל).

הרצוג ופקידיו אולי יעשו "ניסוי", אך את מדיניות הרווחה הם לא ישנו. מוסדות הכפייה ימשיכו להחזיק אלפי ילדים אומללים בשליטת חונטות של "מטפלים". את השיטה להשגת תקציבים ותקנים הם ימשיכו לעטר ברטוריקה של חסד ורחמים.

קישורים:

יום רביעי, 14 ביולי 2010

לשכת הרווחה ראשון לציון - עובד נאשם בביצוע מעשים מגונים בפני ילדים

הכתבה שומר בבניין משרד הרווחה בראשל''צ נאשם בביצוע מעשה מגונה בפני קטין , לוקל (local) , תמי מאור , 14.07.2010

מכתב האישום עולה כי השומר פתח את מכנסיו, הוציא את איבר מינו, ואונן בפני שתי קטינות (בנות 13 ו-11) שחיכו בכניסה למשרד הרווחה

לבית משפט השלום בראשון לציון הוגש כתב אישום נגד יפים פרדמן, תושב העיר שמואשם בביצוע מעשה מגונה בפני קטין ואיומים.

מכתב האישום עולה שהנאשם עבד כשומר בבניין בו ממוקמת מחלקת הרווחה של עיריית ראשון לציון. ב-8.7.10 בסביבות השעה 11:00 שהו שתי קטינות (בנות 13, 11) בכניסה למשרד הרווחה שם הם המתינו לסבתה של אחת מהן שנכנסה למשרד.

בעוד הילדות ממתינות בבחוץ פנה אליהן הנאשם בשאלה ''רוצות לראות?'' ועוד לפני שהן השיבו פתח את מכנסיו, הוציא הנאשם את איבר מינו ממכנסיו והחל לאונן בפני הקטינות, עד אשר הגיע לסיפוק מיני.

כאשר הסבתא יצאה ממשרד הרווחה ופגשה בקטינות, סימן הנאשם לקטינות תנועת שחיטה בכך שהעביר את אצבעו על צווארו.

קישורים:

יום שלישי, 13 ביולי 2010

סמים אנטיפסיכוטיים - סוכרת בתוספת למחלת הנפש

תרופות הדור החדש נגד סכיזופרניה ומחלות אחרות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת - כך מזהירים ארגוני בריאות בארצות הברית.

הכתבה
סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004
ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר.

המדובר בתרופות הדור החדש לטיפול במחלות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), שטיון ואוטיזם. התרופות הן קלוזאריל של נובארטיס, זיפרקסה של אלי לילי (מוכר גם כאולנזפין של חברת טבע), סרוקויל של אסטרא-זנקה, ריספרדל של ג'ונסון וג'ונסון, גאודון של פייזר (הגורמת הפרעות בקצב הלב) ואביליפיי של בריסטול-מאיירס-סקוויב. בהודעה מודגשת השפעתן השלילית של זיפרקסה וקלוזריל.

זו הפעם הראשונה שארגוני בריאות רשמיים יוצאים חוצץ באופן רשמי נגד תרופה כלשהי וייתכן שצעד זה ינחית מכה קשה על החברות המייצרות את התרופה. לדוגמה: אלי לילי מוכרת את הזיפרקסה במחזור שנתי של ארבעה מיליארדי דולרים, שהוא מחצית מכל הכנסותיה.

הודעה זו באה לאחר חודשים ארוכים שבהם מתנהל דיון מדעי סביב תופעות הלוואי של תרופות אלו. הדיווחים הראשונים על מקרי סוכרת הקשורים באופן כלשהו לתרופות האנטי-פסיכוטיות - בין שהן דור חדש או ישן - החלו להגיע לקהילה הרפואית עוד בתחילת שנות התשעים, זמן קצר יחסית לאחר הופעתן של תרופות אלו. בנובמבר 2003 הודיעו חוקרים מניו יורק, כי חולים הנוטלים אותן צריכים להיבדק דרך שגרה כנגד סוכרת. החוקרים בדקו את הרישומים הרפואיים במשרדי בריאות הנפש של מדינת ניו יורק ומצאו עלייה בשיעור החולים בסוכרת בקרב הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, לעומת אלה הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הישן.

במאי 2003 התפרסם מחקר שלפיו חולים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש נתונים בסיכון הגדול עד פי שלושה לעומת האוכלוסייה הרגילה ללקות בסוכרת סוג 2. האופן שבו התרופות האנטי-פסיכוטיות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת אינו ברור לחוקרים בשלב זה.

תרופות הדור החדש נחשבות ליעילות יותר בטיפול בתסמיני המחלות שבעבורן הן ניתנות ונחשבות לגורמות לפחות תופעות לוואי. גם חולי סכיזופרניה שאינם בטיפול תרופתי באנטי-פסיכוטים לוקים בסוכרת בשיעור גבוה בהרבה מאשר כלל האוכלוסייה.

קרוב לוודאי שחברות התרופות ייצאו למאבק משפטי ממושך ברשויות הבריאות בארה"ב נגד החלטתן. הן ינסו לטעון כי עד כה צבר העדויות הקושרות בין התרופות לבין סוכרת הוא נסיבתי בלבד וכי בהעדר מנגנון ברור שיסביר את התופעה אין סיבה לצאת בהצהרה גורפת.

הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004

קישורים: