תרופות הדור החדש נגד סכיזופרניה ומחלות אחרות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת - כך מזהירים ארגוני בריאות בארצות הברית.
הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004
ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר.
המדובר בתרופות הדור החדש לטיפול במחלות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), שטיון ואוטיזם. התרופות הן קלוזאריל של נובארטיס, זיפרקסה של אלי לילי (מוכר גם כאולנזפין של חברת טבע), סרוקויל של אסטרא-זנקה, ריספרדל של ג'ונסון וג'ונסון, גאודון של פייזר (הגורמת הפרעות בקצב הלב) ואביליפיי של בריסטול-מאיירס-סקוויב. בהודעה מודגשת השפעתן השלילית של זיפרקסה וקלוזריל.
זו הפעם הראשונה שארגוני בריאות רשמיים יוצאים חוצץ באופן רשמי נגד תרופה כלשהי וייתכן שצעד זה ינחית מכה קשה על החברות המייצרות את התרופה. לדוגמה: אלי לילי מוכרת את הזיפרקסה במחזור שנתי של ארבעה מיליארדי דולרים, שהוא מחצית מכל הכנסותיה.
הודעה זו באה לאחר חודשים ארוכים שבהם מתנהל דיון מדעי סביב תופעות הלוואי של תרופות אלו. הדיווחים הראשונים על מקרי סוכרת הקשורים באופן כלשהו לתרופות האנטי-פסיכוטיות - בין שהן דור חדש או ישן - החלו להגיע לקהילה הרפואית עוד בתחילת שנות התשעים, זמן קצר יחסית לאחר הופעתן של תרופות אלו. בנובמבר 2003 הודיעו חוקרים מניו יורק, כי חולים הנוטלים אותן צריכים להיבדק דרך שגרה כנגד סוכרת. החוקרים בדקו את הרישומים הרפואיים במשרדי בריאות הנפש של מדינת ניו יורק ומצאו עלייה בשיעור החולים בסוכרת בקרב הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, לעומת אלה הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הישן.
במאי 2003 התפרסם מחקר שלפיו חולים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש נתונים בסיכון הגדול עד פי שלושה לעומת האוכלוסייה הרגילה ללקות בסוכרת סוג 2. האופן שבו התרופות האנטי-פסיכוטיות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת אינו ברור לחוקרים בשלב זה.
תרופות הדור החדש נחשבות ליעילות יותר בטיפול בתסמיני המחלות שבעבורן הן ניתנות ונחשבות לגורמות לפחות תופעות לוואי. גם חולי סכיזופרניה שאינם בטיפול תרופתי באנטי-פסיכוטים לוקים בסוכרת בשיעור גבוה בהרבה מאשר כלל האוכלוסייה.
קרוב לוודאי שחברות התרופות ייצאו למאבק משפטי ממושך ברשויות הבריאות בארה"ב נגד החלטתן. הן ינסו לטעון כי עד כה צבר העדויות הקושרות בין התרופות לבין סוכרת הוא נסיבתי בלבד וכי בהעדר מנגנון ברור שיסביר את התופעה אין סיבה לצאת בהצהרה גורפת.
קישורים:
הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004
ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר.
המדובר בתרופות הדור החדש לטיפול במחלות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), שטיון ואוטיזם. התרופות הן קלוזאריל של נובארטיס, זיפרקסה של אלי לילי (מוכר גם כאולנזפין של חברת טבע), סרוקויל של אסטרא-זנקה, ריספרדל של ג'ונסון וג'ונסון, גאודון של פייזר (הגורמת הפרעות בקצב הלב) ואביליפיי של בריסטול-מאיירס-סקוויב. בהודעה מודגשת השפעתן השלילית של זיפרקסה וקלוזריל.
זו הפעם הראשונה שארגוני בריאות רשמיים יוצאים חוצץ באופן רשמי נגד תרופה כלשהי וייתכן שצעד זה ינחית מכה קשה על החברות המייצרות את התרופה. לדוגמה: אלי לילי מוכרת את הזיפרקסה במחזור שנתי של ארבעה מיליארדי דולרים, שהוא מחצית מכל הכנסותיה.
הודעה זו באה לאחר חודשים ארוכים שבהם מתנהל דיון מדעי סביב תופעות הלוואי של תרופות אלו. הדיווחים הראשונים על מקרי סוכרת הקשורים באופן כלשהו לתרופות האנטי-פסיכוטיות - בין שהן דור חדש או ישן - החלו להגיע לקהילה הרפואית עוד בתחילת שנות התשעים, זמן קצר יחסית לאחר הופעתן של תרופות אלו. בנובמבר 2003 הודיעו חוקרים מניו יורק, כי חולים הנוטלים אותן צריכים להיבדק דרך שגרה כנגד סוכרת. החוקרים בדקו את הרישומים הרפואיים במשרדי בריאות הנפש של מדינת ניו יורק ומצאו עלייה בשיעור החולים בסוכרת בקרב הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, לעומת אלה הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הישן.
במאי 2003 התפרסם מחקר שלפיו חולים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש נתונים בסיכון הגדול עד פי שלושה לעומת האוכלוסייה הרגילה ללקות בסוכרת סוג 2. האופן שבו התרופות האנטי-פסיכוטיות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת אינו ברור לחוקרים בשלב זה.
תרופות הדור החדש נחשבות ליעילות יותר בטיפול בתסמיני המחלות שבעבורן הן ניתנות ונחשבות לגורמות לפחות תופעות לוואי. גם חולי סכיזופרניה שאינם בטיפול תרופתי באנטי-פסיכוטים לוקים בסוכרת בשיעור גבוה בהרבה מאשר כלל האוכלוסייה.
קרוב לוודאי שחברות התרופות ייצאו למאבק משפטי ממושך ברשויות הבריאות בארה"ב נגד החלטתן. הן ינסו לטעון כי עד כה צבר העדויות הקושרות בין התרופות לבין סוכרת הוא נסיבתי בלבד וכי בהעדר מנגנון ברור שיסביר את התופעה אין סיבה לצאת בהצהרה גורפת.
קישורים:
- תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש לרבות ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול וריספונד גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת דן אבן , הארץ , יולי 2010- "תרופות מהדור החדש גורמות לפחות תופעות לוואי שהפריעו מאוד למטופלים בעבר לרבות קושי בתנועות, נוקשות בשרירים וכיווצי שרירים. עם זאת, התרופות יכולות להגביר תיאבון וצריכת אוכל אצל המטופלים וכתוצאה מכך לגרום לעלייה במשקל ולסוכרת, עלייה ברמת השומנים בדם ועלייה בלחץ הדם". ..
- פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו" - ינואר 2010
- פסיכיאטריה - מדע בדיוני - סרטון כ-9 דקות
- מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). ...
- גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...
- הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
מבקשת לשוחח במידת האפשר עם כאלה גיבורים שהתגברו על המחלה ללא תרופות
השבמחקאמא