שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה נבהל שמא יוקלטו הבלי פיו באולם בית המשפט וקיבל בקשת פסלות

התבטאות מלוכלכת של השופט שמואל בוקובסקי כלפי בעל דין: "אל תיגע בילדים שלי.אני לא חבר שלך".

הכתבה האם מותר להקליט דיוני בית משפט? , הדס מגן , גלובס , פברואר 2002

בבית משפט השלום בראשון לציון, מתנהל מצד מתדיין שהקליט חלק מדיוני בית המשפט, באמצעות טייפ שהיה ברשותו, "מאבק" מול סגן הנשיא, שמואל בוקובסקי

בבית משפט השלום בראשון לציון, מתנהל מצד מתדיין, "מאבק" מול סגן הנשיא, שמואל בוקובסקי . המתדיין הקליט חלק מדיוני בית המשפט, באמצעות טייפ שהיה ברשותו. באחת הפעמים, כשהודיע לבוקובסקי על כך שהוא מקליט, הורה בוקובסקי לשומרים ליטול ממנו את הטייפ והקלטות.

המתדיין ביקש את פסילתו של בוקובסקי, בטענה כי הוא נוטה לטובת גרושתו. בין היתר טען, כי באחד הדיונים, כשנדון נושא יציאתו מהארץ, אמר כי בתו היא מרכז חייו, ולא יעלה על הדעת שיעזוב אותה, והוסיף כי "כמו כל הורה אני קשור לילדים שלי. כשם שכבוד השופט לא יעזוב את ילדיו, כך גם אני". לטענתו, על כך השיב השופט: "אל תיגע בילדים שלי.אני לא חבר שלך".

בוקובסקי סירב לפסול את עצמו. הוא ציין, כי המתדיין התנהג לאורך הדיונים בצורה תמוהה, מוזרה, קשוחה ונוקשה, ולא אחת פגע בבית המשפט. לדבריו, הדברים הגיעו לשיא, כאשר הגיע לדיון, מצוייד בשני מכשירי הקלטה מוסתרים, והשיב בשלילה לשאלתו, אם יש לו מכשיר הקלטה על גופו. רק משנשאל, אם יש לו מכשיר הקלטה במקום אחר, הוציא מכשיר הקלטה מהתיק. כמו כן, הוא סירב להמציא את תמלולי הקלטות, ולא הצביע על כל ראיה שיש בה כדי להעיד על חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים של בית המשפט.

בעקבות החלטתו של בוקובסקי, שלא לאפשר לו להקליט את דיוני בית המשפט, הציג המתדיין כראיה, ציטוט מתוך ספרו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גבריאל קלינג, שם נאמר כי עורך דין לא יעשה שימוש בהקלטה, שנעשתה ללא מתן הודעה לבית המשפט, ואיסור זה חל גם במקרה שההקלטה נעשתה על ידי עורך דין אחר. אולם, הוא אינו מכוון כלפי מי שאינו עורך דין, ולכן, טוען המתדיין, אם המקליט לא היה עורך דין, הרי שעורך הדין יהיה רשאי לעשות שימוש בהקלטה. לאור זאת, טוען המתדיין, החלטתו של בוקובסקי ניתנה בחוסר סמכות, והיה עליו קודם להחליט בבקשת הפסלות.

קישורים:

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו - השופט שמואל בוקובסקי - כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות - דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי - תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה ...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ

ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת"

מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:


חטיפת התינוקת מחזקת המשפחה המורחבת מיד לאחר הלידה ללא מתן למשפחה הזדמנות ממשית לגדלה - השופט ניל הנדל מתאר: "מיד לאחר לידתה, הועברה הקטינה לבית תינוקות של השירות למען הילד. כחודש לאחר מכן, הוכרזה "קטינה נזקקת" והוצאה ממשמורת הוריה באופן זמני. צו ההכרזה הוארך מעת לעת. בהיותה כבת שנה וחצי, הועברה הקטינה למשפחת אומנה טיפולית, אשר הביעה רצון לאמצה" (עמ' 2 ס' 2).

הליך האימוץ נמשך חרף העובדה שלמאומצת לעתיד יש אחות קטנה במשמורת המשפחה המורחבת - פיסקה 3 עמ' 2 : באותה תקופה, נולדה אחות הקטינה אשר אף היא הוכרזה "קטינה נזקקת" והועברה
למשמורת רשות הסעד. הסבתא עתרה לבית המשפט לנוער לקבל למשמורתה את אחות הקטינה אולם בקשתה נדחתה, כמו גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה קיבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה, דן בה כבערעור, קיבל את הערעור והורה להעביר את אחות הקטינה, שהייתה אותה עת כבת שנה, למשמורתה של הסבתא לתקופת ניסיון של שנה רע"א 2440/10.

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?

שמואל בוקובסקי ומצעד איוולת ה"מומחים" שמינה מהבלים בפיהם בשפה אחת ודברים אחדים לגבי התרחשויות עתידיות אם חלילה ישמר הקשר בין הילדה ומשפחתה (אימוץ פתוח) - עמ' 3 : בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ... נימק את החלטתו זו בכך שעל פי כל הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינה של הקטינה יש לשלול כל אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין בני משפחתה הביולוגית. דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט (שמואל בוקובסקי) את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה".

שמואל בוקובסקי פועל לניתוק מוחלט של הילדה ממשפחתה מבלי שנעשה ניסיון ממשי לשמור על הקשר. הילדה מעולם לא גדלה אצל סבתה והנזקים ההתפתחותיים נגרמו לה בחסותם של שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד. נוצר הרושם כי שמואל בוקובסקי מנתק את הילדה ממשפחתה כדי לטייח כשלים נוספים שלו ושל רשויות הרווחה בענייני האימוץ, כפי שראינו בסיפוריו של דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד ילדים רבים שנחטפו.

שמואל בוקובסקי מוכר לוקשים באחיזת עיניים שכביכול חיי הילדה יהיו יפים אצל המאמצים - בוקובסקי מצוטט: "המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו" - שמואל בוקובסקי משתמש בחוות הדעת האחידות והמקובעות שקיבל ממומחים שונים וגורם למצב ניתוק הילדה ממשפחתה. הקשר עם המשפחה הנו חשוב ביותר שהרי רבים המקרים שמאמצים משליכים או מתעללים ומזניחים המאומץ, ולאן יפנה המאומץ אז? 

שמואל בוקובסקי משמיץ ומכפיש, משתמש במכבסת מילים מבזות מציג בהחלטתו חוסר תובנה בענייני משפחה והורות, בעוד הוא אחראי למצב הקשה ההתפתחותי של הילדה שהפריד ממשפחתה מיד בלידתה ושלח לבית תינוקות - בוקובסקי מצוטט בהחלטתו ומשמיץ את הסבתא: "העדר תובנתה של אם המשיבה [הסבתא] למצבה של בתה המשיבה [המבקשת, האמא] עלה מפורשות ובצורה בולטת ביותר בעדותה בבית המשפט, עת התעקשה לטעון כי המשיבה [המבקשת] אינה סובלת מכל בעיה או לקות כלשהיא, מלבד בעיה של חום גבוה ממנה סבלה בעבר, בעת שהייתה כבת שלוש. עוד טענה, כי לטעמה המשיבה [המבקשת] מסוגלת אף לגדל את בנותיה....אם המשיבה [הסבתא] מגלה חוסר מודעות מוחלט למצבה של בתה, תוך שהיא מוסיפה להתכחש...תוך התעקשות לגמד את בעיותיה ולא להכיר בלקויות מהן סובלת, ואינה מסוגלת לראותן ולהפנימן. והנה, בצורה דומה, היא מתכחשת לבעיותיה ולקשייה של [הקטינה]...התנהגותה ותשובותיה כאמור לעיל מעידות על העדר הבנה מינימאלית ובסיסית ועל תפקוד ושיקול דעת לקויים,..."  - יפה היא האימרה "הפוסל במומו פוסל" - שמואל בוקובסקי מבזה את הסבתא מאחר כי אינה מקבלת את התיאוריות הסוציאליות הכושלות שלו ושל רשויות הרווחה, בעוד הוא הכושל ואינו מבין מאומה. כיצד ציפה בוקובסקי מהסבתא לנהוג כש"חרב" האימוץ הסגור התעשייתי מונפת על נכדתה?
שמואל בוקובסקי בהשמצותיו מנסה לטייח את מחדליו ומחדלי רשויות הרווחה שכשלו בטיפול בנכדה והביאוה למצב של הדורש טיפול מיוחד עקב ליקוי התפתחותי קשה

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד ומצעד האיוולת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים מאחורי הדלתיים הסגורות, לא רק שכשלו בהגנה על הילד אלא הסבו לה נזקים וכשלים התפתחותיים קשים תוך טלטולה במסגרות מופרטות. שמואל בוקובסקי נכשל לא רק בהליך הסיוע הסוציאלי אלא גם בהליך השיפוטי. שופט אמור לקבל חוות דעת ממומחים בעד ונגד להתייחס לעובדות וראיות תוך הסקת מסקנות. שמואל בוקובסקי נסמך על ערמות חוות דעת אחידות, ומתבסס על "נבואות" מטופשות של התנהגויות צפויות של בעלי דין, ומסגרות מופרטות כאלו ואחרות, תוך שהוא ומצעד האיוולת מכוונים לקידום תעשיית האימוץ הסגור האכזרית.

קישורים:

• משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ

ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת"

מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:


חטיפת התינוקת מחזקת המשפחה המורחבת מיד לאחר הלידה ללא מתן למשפחה הזדמנות ממשית לגדלה - השופט ניל הנדל מתאר: "מיד לאחר לידתה, הועברה הקטינה לבית תינוקות של השירות למען הילד. כחודש לאחר מכן, הוכרזה "קטינה נזקקת" והוצאה ממשמורת הוריה באופן זמני. צו ההכרזה הוארך מעת לעת. בהיותה כבת שנה וחצי, הועברה הקטינה למשפחת אומנה טיפולית, אשר הביעה רצון לאמצה" (עמ' 2 ס' 2).

הליך האימוץ נמשך חרף העובדה שלמאומצת לעתיד יש אחות קטנה במשמורת המשפחה המורחבת - פיסקה 3 עמ' 2 : באותה תקופה, נולדה אחות הקטינה אשר אף היא הוכרזה "קטינה נזקקת" והועברה
למשמורת רשות הסעד. הסבתא עתרה לבית המשפט לנוער לקבל למשמורתה את אחות הקטינה אולם בקשתה נדחתה, כמו גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה קיבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה, דן בה כבערעור, קיבל את הערעור והורה להעביר את אחות הקטינה, שהייתה אותה עת כבת שנה, למשמורתה של הסבתא לתקופת ניסיון של שנה רע"א 2440/10.

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?

שמואל בוקובסקי ומצעד איוולת ה"מומחים" שמינה מהבלים בפיהם בשפה אחת ודברים אחדים לגבי התרחשויות עתידיות אם חלילה ישמר הקשר בין הילדה ומשפחתה (אימוץ פתוח) - עמ' 3 : בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ... נימק את החלטתו זו בכך שעל פי כל הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינה של הקטינה יש לשלול כל אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין בני משפחתה הביולוגית. דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט (שמואל בוקובסקי) את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה".

שמואל בוקובסקי פועל לניתוק מוחלט של הילדה ממשפחתה מבלי שנעשה ניסיון ממשי לשמור על הקשר. הילדה מעולם לא גדלה אצל סבתה והנזקים ההתפתחותיים נגרמו לה בחסותם של שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד. נוצר הרושם כי שמואל בוקובסקי מנתק את הילדה ממשפחתה כדי לטייח כשלים נוספים שלו ושל רשויות הרווחה בענייני האימוץ, כפי שראינו בסיפוריו של דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד ילדים רבים שנחטפו.

שמואל בוקובסקי מוכר לוקשים באחיזת עיניים שכביכול חיי הילדה יהיו יפים אצל המאמצים - בוקובסקי מצוטט: "המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו" - שמואל בוקובסקי משתמש בחוות הדעת האחידות והמקובעות שקיבל ממומחים שונים וגורם למצב ניתוק הילדה ממשפחתה. הקשר עם המשפחה הנו חשוב ביותר שהרי רבים המקרים שמאמצים משליכים או מתעללים ומזניחים המאומץ, ולאן יפנה המאומץ אז? 

שמואל בוקובסקי משמיץ ומכפיש, משתמש במכבסת מילים מבזות מציג בהחלטתו חוסר תובנה בענייני משפחה והורות, בעוד הוא אחראי למצב הקשה ההתפתחותי של הילדה שהפריד ממשפחתה מיד בלידתה ושלח לבית תינוקות - בוקובסקי מצוטט בהחלטתו ומשמיץ את הסבתא: "העדר תובנתה של אם המשיבה [הסבתא] למצבה של בתה המשיבה [המבקשת, האמא] עלה מפורשות ובצורה בולטת ביותר בעדותה בבית המשפט, עת התעקשה לטעון כי המשיבה [המבקשת] אינה סובלת מכל בעיה או לקות כלשהיא, מלבד בעיה של חום גבוה ממנה סבלה בעבר, בעת שהייתה כבת שלוש. עוד טענה, כי לטעמה המשיבה [המבקשת] מסוגלת אף לגדל את בנותיה....אם המשיבה [הסבתא] מגלה חוסר מודעות מוחלט למצבה של בתה, תוך שהיא מוסיפה להתכחש...תוך התעקשות לגמד את בעיותיה ולא להכיר בלקויות מהן סובלת, ואינה מסוגלת לראותן ולהפנימן. והנה, בצורה דומה, היא מתכחשת לבעיותיה ולקשייה של [הקטינה]...התנהגותה ותשובותיה כאמור לעיל מעידות על העדר הבנה מינימאלית ובסיסית ועל תפקוד ושיקול דעת לקויים,..."  - יפה היא האימרה "הפוסל במומו פוסל" - שמואל בוקובסקי מבזה את הסבתא מאחר כי אינה מקבלת את התיאוריות הסוציאליות הכושלות שלו ושל רשויות הרווחה, בעוד הוא הכושל ואינו מבין מאומה. כיצד ציפה בוקובסקי מהסבתא לנהוג כש"חרב" האימוץ הסגור התעשייתי מונפת על נכדתה?
שמואל בוקובסקי בהשמצותיו מנסה לטייח את מחדליו ומחדלי רשויות הרווחה שכשלו בטיפול בנכדה והביאוה למצב של הדורש טיפול מיוחד עקב ליקוי התפתחותי קשה

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד ומצעד האיוולת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים מאחורי הדלתיים הסגורות, לא רק שכשלו בהגנה על הילד אלא הסבו לה נזקים וכשלים התפתחותיים קשים תוך טלטולה במסגרות מופרטות. שמואל בוקובסקי נכשל לא רק בהליך הסיוע הסוציאלי אלא גם בהליך השיפוטי. שופט אמור לקבל חוות דעת ממומחים בעד ונגד להתייחס לעובדות וראיות תוך הסקת מסקנות. שמואל בוקובסקי נסמך על ערמות חוות דעת אחידות, ומתבסס על "נבואות" מטופשות של התנהגויות צפויות של בעלי דין, ומסגרות מופרטות כאלו ואחרות, תוך שהוא ומצעד האיוולת מכוונים לקידום תעשיית האימוץ הסגור האכזרית.

קישורים:

• משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
• משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

שיקולים זרים, אטימות וקיבעון מחשבתי של רשויות הרווחה מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות

הכתבה "אטימות של אנשי משרד הרווחה והאוצר" , חזקי עזרא , יולי 2012 , תכל'ס

בוועדה לפניות הציבור טענו כי קיבעון מחשבתי והיתפסות עיוורת לנהלים מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות ביותר.

המדינה מרוויחה פעמיים; כך עלה היום (שלישי), בדיון בוועדה לפניות הציבור בנוגע להסעת בוגרים (מעל גיל 21) בעלי נכויות קשות במיוחד למרכזי יום.

פעם אחת, בכך שהורים לבעלי הנכויות הקשות מגדלים את ילדיהם בבית ולא במוסד ציבורי, מה שחוסך למדינה בשנה מאות אלפי שקלים עבור כל נכה ופעם שנייה, כי המדינה אינה משתתפת במימון הסעת הנכים למרכזי יום, מה שאמור לאפשר להורים מעט חופש. כאמור, מלבד הנטל הפיזי והנפשי הקשה, ההורים נושאים בעצמם בנטל הכלכלי וכל סיוע עשוי להקל מעט מסבלם.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) הביע תסכול רב מגרירת הרגליים של המדינה בעניין. אזולאי: "כבר עברה שנה מאז החלה הוועדה לטפל בנושא וטרם נמצא פתרון שיאפשר מעט סיוע כלכלי להורים. יש כאן אטימות וקיבעון מחשבתי של אנשי משרד הרווחה ופקידי האוצר. אני מזמין את הפקידים לשהות ולו ליום אחד בלבד בבית של אחת מהמשפחות המתמודדות עם בוגר בעל נכות קשה; אולי אז יתעשתו ויישנו את המדיניות".

אזולאי עוד: "מדובר בתקציב קיים ולא מנוצל למימון הסעות, כשכל בוגר נכה זכאי לקבל 1,600 ₪ בחודש לצורך כך. צריך לפתור את הסבך הביורוקרטי עקב אי יכולתם של ההורים להציג קבלות עבור הסעת ילדיהם למרכזי היום". אזולאי הודיע כי "לא ירפה מהנושא" ודרש "לקבל את מסקנות הוועדה המיוחדת שהוקמה במשרד הרווחה בעניין עד אמצע החודש כדי לקיים דיון נוסף לפני תום המושב". זאת לאחר שהמסקנות לא הוגשו במועדן בתחילת אפריל 2012.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): התעקשות משרד הרווחה בנושא הקבלות נובעת מאטימות כלפי ההורים. כל-כך הרבה קבלות מזויפות מוגשות ואנשים מקבלים בגינן החזרים וכאן, כשהדברים כה ברורים, מתעקשים להתעמר באותם הורים".
סגנית מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה במשרד הרווחה, גלית רייכמן-מימון, העומדת בראש הוועדה המיוחדת: "המסקנות תוגשנה עד סוף חודש יולי. במשרד מודעים לצורך למצוא פתרון וזאת גם המטרה". כאמור היו"ר אזולאי דרש לקבל את המסקנות עד אמצע החודש.
סגן מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, אפרים חוג'ה: אין מנגנון במשרד, שיאפשר העברת כספים ללא הצגת קבלות".
רפרנט רווחה באגף התקציבים באוצר, גיא הרמתי: "אין בעיה של מקורות מימון, כיוון שכבר הוקצו 300 מיליון ₪ שהועברו זה מכבר למשרד הרווחה. המשרד מקצה את הכספים לפי שיקוליו".
נציגי ההורים הביעו אף הם, תסכול מהתנהלות משרד הרווחה. "מדובר בכסף קיים ולא מנוצל שחוזר לאוצר. גם במקרים שהורים הציגו קבלות לא זכו להחזרים". בדיונים קודמים סופר על ההתמודדות הקשה, פיזית ונפשית עם ילדים בוגרים בעלי פיגור שכלי, אוטיזם קשה ונכות גופנית. מספר משפחות התפרקו והורים נאלצו לעזוב את עבודתם או שפוטרו עקב עיסוק יתר עם ילדיהם.

קישורים:

•  משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012  - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים...
•  מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים - כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה - הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011  - למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד...
• מדינה ללא חוק זכויות הילד - משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים - ילדים של אף אחד - פשעי משרד הרווחה - מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים...
• ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין...
• משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - מאי 2010 - פרשת שידול יתומי הרווחה לזנות התל אביב - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, "ביקור בית" של פקידת סעד לחוק הנוער, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין...

בין נפוטיזם מלוכלך לניגוד עניינים חמור - מיה אלתרמן פרי בת ראש איגוד העו"ס איציק פרי מונתה ליועמ"ש בהסתדרות

בין נפוטיזם מלוכלך לניגוד עניינים חמור

אפריל 2011 - היועץ המשפטי בגוף ציבורי לרבות ההסתדרות נחשב לאחד מ"שומרי הסף", שתפקידם לדאוג לכך שהדברים יתנהלו לפי כללי מינהל תקין, לצדם של הגזבר (או החשב) ומבקר הפנים. איגוד העובדים הסוציאלים הוא גוף השייך להסתדרות. איציק פרי הנו יושב ראש איגוד העובדים הסוציאליים בעוד בתו מיה אלתרמן פרי משמשת יועצת משפטית של ההסתדרות , דהיינו "שומרת הסף" של אביה איציק.

הכתבה בת ראש איגוד העו"ס מונתה ליועמ"ש בהסתדרות , תני גולדשטיין , ynet , אפריל 2011

עו"ד מיה אלתרמן-פרי, בתו של איציק פרי האחראי בהסתדרות על העו"סים, תמונה ליועצת משפטית בארגון, לאחר שכיהנה כסגנית היועץ. העו"סים זועמים: "פרי מכר אותנו בזול - לא מגיע לו ולבתו פרס כזה". ההסתדרות: "ככל שיעלה נושא המעלה חשש לניגוד עניינים - היא לא תטפל בו"

מינוי של יועצת משפטית חדשה באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מעורר הדים. מינוייה של עו"ד מיה אלתרמן-פרי הצליח לעורר את חמתם של עובדים סוציאליים, כיוון שאלתרמן-פרי היא בתו של איציק פרי, יו"ר איגודהעובדים הסוציאליים האחראי מטעם ההסתדרות על ענייניהם, והיה מעורב בחתימת ההסכם השנוי במחלוקת שסיים את שביתתם.

"פרי מכר את העובדים הסוציאליים בזול - ולא מגיע לו ולבתו פרס כזה", אמרה ל-ynet עובדת סוציאלית. התנועה לאיכות השלטון ביקשה מיו"ר ההסתדרות עופר עיני והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לבדוק מחדש את המינוי בשל ניגוד האינטרסים לכאורה.

אלתרמן-פרי החליפה בשבוע שעבר בתפקיד את עו"ד שי תקן, ששימש בו מאז שנת 2006 ופורש לעסקים פרטיים. היא שימשה כסגניתו של תקן. איציק פרי ומיה אלתרמן-פרי סירבו להתראיין לידיעה.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "עו"ד מיה פרי-אלתרמן הינה מעורכי הדין המובילים בתחום יחסי עבודה הקיבוציים ובעלת ניסיון רב שנים בתחום. כישוריה וניסיונה מוכחים ואין חולק עליהן ועל כישוריה למלא את התפקיד בהצלחה.

"עו"ד פרי-אלתרמן מלווה את תחום יחסי העבודה הקיבוציים שנים רבות והייתה מעורבת ברפורמות הגדולות במשק.

"בתפקידה האחרון עו"ד פרי-אלתרמן כיהנה כסגנית ליועץ המשפטי הפורש עו"ד שי תקן, והיה זה טבעי כי עם פרישתו תמלא את תפקידו.

"בכל מקרה היותה בתו של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים אינה מהווה ניגוד עניינים, מאחר ושניהם נמצאים באותו צד ואינם באינטרסים מנוגדים. בכל מקרה עו"ד פרי-אלתרמן לא טיפלה עד כה בעניינים הקשורים לאיגוד, וככל שיעלה נושא המעלה חשש לניגוד עניינים לא תטפל בו".

קישורים:

• איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט - 30 אפריל 2012 - איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם...
•  איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח - ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי ט.ל: 050-5391132 - הוועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים. מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה. יש לזכור כי הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה...

• איציק פרי - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים - זורה חול בעיני הציבור ונבחריו - דצמבר 2009 - איציק פרי - ראש איגוד העו"ס, מאדריכלי זוהמת העבודה הסוציאלית במדינת ישראל הגיש במהלך השבוע מכתב ליו"ר הכנסת והביע מורת רוחו על עבודתה הברוכה של חברת הכנסת מרינה סולודקין...

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק

יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון.


קדם משפט
בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם.
לאחר הפסקה בדיון, ולאחר שעיינו הצדדים בהצעת הפשרה, שב בא כח המערערים והביע התנגדותו. בעקבות זאת, נמחק הפרוטוקול הקודם, והתיק נקבע להוכחות. במהלך הדיון פנתה השופטת חנה ינון לבא כח המערערים ואמר לו "כיצד אדוני חושב כי תשתנה התוצאה לאחר הליך ההוכחות?".

שופטת חנה ינון - אמרה בקדם משפט לב.כ.: 'כיצד אדוני חושב כי תשתנה התוצאה לאחר הליך ההוכחות?'

בקשת פסילה לשופטת חנה ינון
בעקבות קדם המשפט האמור, הגישו המערערים בקשה לפסילת השופטת חנה ינון. המערערים טענו כי בית המשפט גיבש עמדה ברורה וחד משמעית באשר לתוצאה הראויה בתיק הנדון, ולפיכך יש מקום כי יפסול עצמו מלהמשיך לשבת בתיק. מטון דבריו של בית המשפט ובדרך שבה נאמרו עולה, לטענת המערערים, כי הסכום שהוצא בהצעת הפשרה הוא זה שיפסק גם לאחר הליך ההוכחות. בית המשפט, בהחלטה מיום 7.6.00, דחה את בקשת הפסילה. הוא קבע כי אין בהצעה מקדמית להשגת הסכם פשרה, כדי ליצור חשש ממשי לכך שלא תשמענה לגוף העניין ראיות שיביאו הצדדים במסגרת ישיבת ההוכחות.

ערעור לבקשת פסילת חנה ינון לשופט העליון ברק
המערערים ערערו על בקשת הפסילה בפני שופט העליון אהרון ברק.המערערים חזרו בכתב הערעור על טענותיהם בבקשת הפסילה והוסיפו כי בית המשפט לא התייחס כלל בהחלטתו לדברים שאמר לבא כח המערערים, וכן לעובדה שנכתב פסק דין אל תוך הפרוטוקול למורת רוחם של המערערים. הכתבת פסק הדין אל תוך הפרוטוקול מעידה על כך שננעלה דעתו של בית המשפט (חנה ינון) באשר לתוצאות ההליך. עוד טענו המערערים, כי יש גם מקום לפסילת בית המשפט מחמת מראית פני הצדק. המשיבה בתשובתה לבקשת הפסילה טוענת, כי בית המשפט פעל אך במטרה ליעל את הדיון. בית המשפט סבר כי הצליח להביא את הצדדים לכלל פשרה, סברה שהתבררה כמוטעית. עם זאת, אין בכך כדי להוות עילה לפסילתו של בית המשפט.

השופט ברק פעל ע"פ הנורמה ודחה בקשת הפסילה
השופט ברק דחה את הערעור ותרץ כי אין בעובדה כי בית המשפט מנסח הצעת פשרה במסגרת קדם המשפט, כדי להעיד כי ננעלה דעתו באשר לתוצאת ההליך. השופט ברק העיר שיתכן כי הליך בו מכתיב בית המשפט לפרוטוקול הצעת פשרה המנוסחת כפסק דין בהסכמת הצדדים, ומעבירה לעיון הצדדים, שעה שאחד מהם אינו מסכים לכך, אינו ההליך הראוי. עם זאת אין בכך להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים.

סוף דבר - התנהגות לא ראויה של חנה ינון

חנה ינון התנהגה בצורה לא ראויה בכך שהכתיבה לפרוטוקול הצעת פשרה המנוסחת כפסק דין בהסכמת הצדדים, ומעבירה לעיון הצדדים, שעה שאחד מהם אינו מסכים לכך. 
טענתה של חנה ינון שפעלה מתוך כוונה "ליעל" את הדיון שגויה מיסודה. הליך שיפוטי פועל ע"פ סדרי דין, אמור להיות אחיד ואובייקטיבי, ולא "מיועל" ע"פ תפיסתו של שופט זה או אחר.

קישורים:

• בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה - מאי 2012 - ע"א 3078/12 - מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה...
• שופטת חנה ינון - שקרים ומניפולציות בבית המשפט - המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי... 
• חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב - ניהול משפט לקוי ומלוכלך - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג... 
• שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב - תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה - מאי 2012 - מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. .. 
• ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית - הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 - שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת...

משרד הרווחה סוחר בילדים ומפקירם לתעשיית המין

יולי 2012 - ערוץ 10 - אורלי וגיא - משרד הרווחה מפקיר ילדים לתעשיית המין. מדובר בין מאות לאלפי ילדים אשר הושלכו ממסגרות רווחה שונות ועובדים בתעשיית המין כדי להשיג מזון. משרד הרווחה מתעלם ומטייח התופעה תוך שימוש בתירוצים ביורוקרטיים כגון: ממתין לתקציב אוצר ועוד..
בסרטון רואים את שר הרווחה משה כחלון זורה חול בעיני הציבור ונבחריו בתשובתו לשאילתא בכנסת: האם משרד הרווחה מסייע לילדים שהתדרדרו לתעשיית המין.

קישורים: 

• משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012  - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים... 
• משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, עובדת סוציאלית, "ביקור בית" פקידת סעד, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין. - מאי 2010 - פרשת השידול לזנות בתל אביב: תמורת סכומי כסף זעומים מכרו הנערים והנערות, יתומי משרד הרווחה, שירותי מין שונים ומשונים, כדי לקבל מקום לינה ואוכל, וכדי שלא יסגירו אותם חזרה למכלאות משרד הרווחה • בראיון מיוחד הם משמיעים תיאורים על חיים קשים ללא מוצא שהידרדרו לשפל קשה מנשוא • אנחנו מזהירים מראש - התאורים האלה קשים. ..
• קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...