שלמה מעוז בעלה של פקידת הסעד אירית מעוז מתפרנס מעידוד להימורי מט"ח

מאי 2014 - תאוותם של פקידות הסעד ובני משפחותיהם. ראינו בפרשת השחיתות ברשות המיסים כי יוסף גדליהו (יוסי) שטיימנץ בעלה של פקידת סעד ראשית סימונה שטיימנץ נטל חלק פעיל במרמה והפרת אמונים. מתברר כי שלמה מעוז בעלה של פקידת הסעד אירית מעוז עוסק ומעודד ישראלים לאבד כספם בעסקאות מט"ח חסרות סיכוי.
כמו אישתו שרוששה משפחות בבתי משפט בהליכים שיפוטיים מכורים מראש לאבד כספם כדי להציל את ילדיהם מסחר במוסדות משרד הרווחה כך נוקט שלמה מעוז - ראו הוזהרתם.

להלן מאמר על שיטות הרמיה של שלמה מעוז בחברת הימורי המט"ח אפיקס

המינוף הגבוה של 1:400 שנותנת  אפיקס ללקוחותיו החדשים והלא מנוסים ביחד עם

חשיפה של  מיליון דולר הוא מלכדת קטלנית ללקוחות וההסבר הפשוט הוא ששינוי

קטן של רבע אחוז בשער המטבע בכיוון הנגדי לפוזיציה ימחק מייד את כל התיק

בגודל של 10000 $ וזאת לפעמים תוך מספר דקות.

עצם זה שאפיקס מאפשרת ביודעין ללקוחות חדשים ולא מנוסים להתחיל לסחור עם מינוף

וחשיפה כל כך גבוהים גם בתיקים גדולים מבלי למנוע זאת מהם ע"י אילוץ המערכת  והסבר

שהתוצאה הכימעט וודאית  של מעשה היא  אובדן כל ההשקעה תוך זמן קצר והיא בבחינת

"לשים מיכשול לפני עיוור  וגם גזילת כיבשת הרש " .  הרצחת וגם  וירשת ?

את הסכנה המוחשית של אובדן כל ההשקעה תוך זמן קצר לא מלמדים בקורס מטבע חוץ

של אפיקס שם מציגים בעיקר מיקסם שווא של עשיית רווחים כמו הכותרת בפירסום

של הקורס "איך להפוך 1000 $ ל 100.000$  או בוא קח $ 10.000ותתחיל לסחור כאשר

הרווחים יהיו שלך וההפסדים ע"ח אפיקס  וכד' .

הגעתי בדיעבד למסקנה שכל העניין של חברות מט"ח ממונף און ליין באינטרנט כגון אפיקס

שדרך פירסום מפתה ומטעה  של לימוד מסחר במט"ח תוך הצעת כל מיני צ'ופרים ובונוסים

למי שפותח חשבון אצלם הוא מעשה הטעיה הונאה ועושק  שהנזק והאובדן ללקוחות החדשים

הוא הרבה יותר גרוע מהימורים ומקזינו.

במקרה שלי שלא מסתכן במניות ולא מהמר אפילו בטוטו ולוטו ובפעמים הבודדות שהלכתי

לקזינו בחו"ל בשביל החוויה הסכום היה מוגדר של עד 200 $ הפסד צפוי ותו לא.

אך באפיקס  ההפקדות הם בכרטיס אשראי און ליין מה שמגביר את אובדן השליטה

במסחר במט"ח המתנהל 24 שעות ביממה שמשמעות הדבר מעקב רצוף וכפייתי בשערים

באינטרנט ביום ובלילה מפחד ששינוי קטן בשער יגרום לאובדן כל ההשקעה וכדי שזה לא

יקרה אתה מפקיד עוד ועוד כספים בכרטיס אשראי בניסיון נואש להציל את השקעתך ומתוך

פחד ואובדן שליטה עד אובדן כל ההשקעה. ושוב מנסה להחזיר את ההפסדים ושוב מפסיד

כל ההשקעה.

תרחיש ידוע ומובן היטב לאפיקס העושה רווחים עצומים על חשבון אסון " לקוחותיו "

ופועל בשיטתיות  :

1. פניה לציבור הרחב והצעה ללמוד בקורס למט"ח בשיתוף אפיקס של 32 שע' לימוד

תוך הצעה להחזר עלות הקורס עם הפקדה של 10000$  ופיתויים אחרים.

2.לאחר קורס תיאורטי ובסיסי שלא מכין אותך כלל לסכנות ולמורכבות של מסחר ממונף

במט"ח ולנושאים כמו ניהול סיכונים מינוף וכד' וללא ליווי מעשי ע"י דילר מנוסה מאפשר

ללקוחות החדשים והלא מנוסים להתחיל לסחור עם מינוף מטורף של 1:400 וחשיפה אדירה

של מיליון דולר והתוצאה הכימעט וודאית והידועה מראש היא אובדן כל ההשקעה של הלקוח

תוך זמן קצר ביותר עוד לפני שהספיק באופן מעשי לתרגל ולממש את מה שלמד בקורס.

ובכך מצטרף לסטטיסטיקה של יותר מ 90 % שמפסידים את רוב כספם תוך זמן קצר.

מכאן מתחילה המלכודת להתהדק עוד יותר והלקוח שהפסיד באחת את כל השקעתו מבלי

שהוזהר כלל על תרחיש כזה מנסה להחזיר את השקעתו ובמידה ונותר לו עוד כספים

מתחיל להפקיד עוד כספים בכרטיס האשראי וחוזר לסחור באופן כפייתי ומתוך חרדה

עצומה בניסיון נואש וחסר סיכוי להחזיר לעצמו את הפסדיו.

כל זאת בלי התערבות יעוץ או ניסיון של אפיקס להזהיר ולהסביר ללקוח המסכן שסך הכל

רצה ללמוד מסחר במט"ח דרכם ואולי להרוויח קצת שזהו מתכון בטוח להפסיד כל כספו.

במקום שאפיקס תזהיר מראש את לקוחותיה החדשים על הסכנות שבמינוף ובחשיפה גבוהים

ותגן עליהם ע"י כך שלא תאפשר ללקוחות אלו מינוף וחשיפה גבוהים היא נותנת להם

להתרסק ובכך גורפת רווחים עצומים על חשבון אסונם של לקוחותיה החדשים והלא

מנוסים.והפלתם בפח.

אפיקס שהיא מפרסמת את עצמה כחברה המתמחה ועוסקת בניהול וגידור סיכונים עבור

חברות נותנת ללקוחותיה החדשים והלא מנוסים שבאו ללמוד דרכה לסחור במט"ח להתרסק

ולאבד את כל כספם במהירות שיא בלי ניהול סיכונים ובלי נקיפןת מצפון ונבנת מאסונם.

אפיקס מודעת מאוד לכך שעיסקאות במינוף של 1:400 הם בעלי סיכוי קטן ביותר לשרוד

וגורפת לעצמה את  רוב הכסף "הטיפש" בעיסקאות אלו.

בנוסף אפיקס מקזזת בין עיסקאות הפוכות  ובהפרשים מעבר לקיזוז מתכסה חלקית ע"י

כלים פיננסים כגון אופציות וכד' שבוודאי ידועות היטב לאפיקס שמתמחה בניהול סיכונים.

מכאן האינטרס הברור ביותר של אפיקס לגרום לכמה שיותר לקוחות חדשים ובלתי מנוסים

להפקיד כמה שיותר כספים ולסחור במינוף וחשיפה כמה שיותר גבוהים ולהפסיד כל כספם

במהירות ולהעשיר כמה שיותר וכמה שיותר מהר את אפיקס.

ניגוד אינטרסים ברור כשמש  פשוט הונאה, הטעיה, הכשלה ביודעין, עושק חסר רחמים

של לקוחות תמימים וחסרי ניסיון.

בנוסף אפיקס גובה עמלת מירווח בין קניה ומכירה שנראת בהתחלה זניחה אך היות והיא

נגבת לפי גודל העיסקאות  הממונפות  זה הופך להיות משמעותי מאוד במחזורים גדולים

עד כדי 100 % בההשקעה ויותר.

במקרה הקונקרטי שלי הפסדתי סה"כ 182.200 ₪ ומתוכם כ 80 % מהם שולמו על

עמלת מירווח בין קניה ומכירה וזה במחזור של 93 מיליון $ .

עמלה בגובה  80%  מההשקעה אין לה אח וריע בשוק העמלות . פשוט עושק .

ובנוסף אפיקס גובה עמלת המרה של המטבעות השונים ועוד .

קישורים:

 השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש" - בפסק הדין להלן מיוני 2006 דוחה השופט פנחס אסולין בקשת היועץ המשפטי בשם פקידות הסעד לשלוח ילדים לאימוץ ע"פ סעיף 13 לחוק האימוץ (האב לא ראה ילדיו חצי שנה כעילה לאימוץ), בשל מניפולציות שנקטו הפקידות כדי למנוע מאב לראות את ילדיו כדי שיוכלו לשלוח אותם לאימוץ...

לשכת הרווחה גבעתיים - פסיכופטיות ונרקסיסטיות בשם עבודת הקודש

מאי 2014 - "עם עבודת קודש לא סוגרים את החודש" - צפו בתמונות ההוללות של עובדים סוציאליים מלשכת רווחה גבעתיים.



עם עבודת קודש לא גומרים ת'חודש, כך מפגינים העובדים הסוציאליים.

האמנם?
זהו פרצופם של העובדים הסוציאליים בתקשורת.
מה קורה בחיים האמיתיים?
להלן תמונות מתוך מסיבת פרידה של יצחק בן שחק מנהל לשכת רווחה גבעתיים שנעשתה בביתה המפואר של ריקי מזכירת אגף הרווחה.
התמונות מדברות בעד עצמן.
ריקי מזכירת אגף הרווחה גומרת את החודש טוב יותר ממנהלי בנק בישראל.
וכך נכתב בפייסבוק של יצחק בן שחק:
עובדי אגף הרווחה ערכו מסיבת פרישה, בביתה של מזכירת האגף, שלא הייתה כמותה.
במסיבה הוקרנה מצגת בשילוב תמונות היסטוריות וקטעי וידיאו ובהם הופיעו כל העובדים במסגרת 4 הצוותים בשירים שחוברו במיוחד לאירוע.
עובדי האגף נהנו משירה בציבור וקריוקי של זמרי האגף. לאורחים הוגש כיבוד עשיר ומשובח ע"י חברת קייטרינג.
ומהצד השני.
האמא לורי שם טוב לא רואה 5 שנים את ילדיה לאחר שנחטפו על ידי לשכת רווחה גבעתיים.
אין צפי להסדרי ראיה עתידיים.
עובדי "הקודש" גרמו לחורבן בחייה של האם לורי שם טוב, כמו חורבן בחייהם של רבבות הורים טובים וכשירים במדינת ישראל.
ביום חמישי 8/5/14, שעה 19:00 תתקיים עצרת מחאה מול בית ראש הממשלה - רח' רוטשילד פינת הדר, קיסריה.
ההורים מוחים על חטיפת ילדיהם ודורשים השבתם לביתם.
הפרטים בקבוצת הפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/crymo...

http://mothers-cry.com

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות

 מאי 2014 - להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות.

2. תאגיד "מי בת ים" מחייב עבור צריכת מים משותפת שלא לצורך ע"י חיוב צריכה פרטית נמוכה בתקופה אחת והעמסת הפער לצריכה משותפת, ובתקופה שלאחר מכן חיוב פער הצריכה הפרטית (תוך גביית תעריף ב' שלא לצורך כפי שכתבתי בתלונתי מדצמבר 2013) ללא קיזוז הצריכה המשותפת.


(יצוין כי בדצמבר 2013 הגשתי תלונה כי תאגיד "מי בת ים" מחייב עבור תעריף ב' שלא לצורך. התאגיד שלח מכתב כי הוא מודה בכך. ראה קובץ "תאגיד מי בת ים מודה כי חייב תעריף ב שלא לצורך" מצורף.

שיטת חיוב צריכה משותפת שלא לצורך

אני צורך כ- 14 ק"ב מים בחודשיים בממוצע, במבנה בו אני ושכניי גרים יש כ- 30 דיירים ללא מקור מים חיצוני מלבד הדירות הפרטיות של הדיירים. צנרת אספקת המים למבנה הוחלפה לחדשה לפני כשנתיים.


בתאריך 1 באוקטובר 2013 קיבלתי הודעת חיוב מתאגיד "מי בת ים" עבור חודשים יולי אוגוסט לצריכת 5 ק"ב. (ראה קובץ תמונה מצורף "יולי אוגוסט 2013")

בתאריך 19 בנובמבר 2013 קיבלתי הודעת חיוב מאגיד "מי בת ים" עבור חודשים ספטמבר אוקטובר לצריכת 23 ק"ב. (ראה קובץ תמונה מצורף "ספטמבר אוקטובר 2013")

לא חל שינוי באורח חיי בתקופות.

תקופת יולי אוגוסט 2013 (ראה קובץ תמונה מצורף "יולי אוגוסט 2013").- כתוצאה מה"צריכה" של 5 ק"ב הנמוכה מהצריכה הממוצעת (בכ- 9 מ"ק) , הפער הועמס על הצריכה המשותפת 4.7 מ"ק (לכל דייר). (הצריכה המשותפת מחושבת כהפרש בין עליית מונה צריכה משותפת לסכום צריכות הדיירים)


תקופת ספטמבר אוקטובר 2013 (ראה קובץ תמונה מצורף "ספטמבר אוקטובר 2013") - התאגיד תיקן את ה"טעות" וחייב צריכה פרטית של 23 ק"ב, אך במקום לקזז חיוב הצריכה המשותפת חייב גם את הצריכה המשותפת ב- 0.7 מ"ק.


בשנת 2012 עשה התאגיד טריק דומה

לתקופה יולי אוגוסט 2012 חייב עבור צריכה פרטית 5 ק"ב וצריכה משותפת 6.9 מ"ק (ראה קובץ תמונה מצורף "יולי אוגוסט 2012").


ולתקופה ספטמבר אוקטובר 2012 התאגיד תיקן את ה"טעות" וחייב עבור צריכה פרטית 30 ק"ב , אך לא קיזז את הצריכה המשותפת אלא הותיר ללא חיוב או זיכוי את הצריכה המשותפת (ראה קובץ תמונה מצורף "ספטמבר אוקטובר 2012").
בבדיקה עם תושבים נוספים באיזור נתברר לי כי הם נפגעים באופן דומה מידי שנה מהתאגיד באותה תקופה.

בבת ים יש מאות אלפי תושבים ולכן סביר כי תאגיד "מי בת ים" גובה עשרות מיליני שקלים בשנה שלא לצורך במשך שנים.


3. מדוע פעילות תאגיד מי בת ים אינה מוצדקת?

התנהגות תאגיד מים וביוב "מי בת ים" יוצרת רושם כי התאגיד "שותל" צריכות בחשבון המים כראות עיניו לרעת תושבי משפחות קשות יום. התנהגות תאגיד מי בת ים מדיפה ריח גניבת עשרות מיליוני שקלים מתושבי בת ים מעוטי אמצעים ויכולת כשיטה מידי שנה, וטרטורו לשווא כל שנה עקב הישנות התופעה.

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות

5. לטיפולכם אודה

6. מצורפים קבצי תמונה,
מצורפים דוגמאות למאמרים בעיתונות על עוול ועוגמת נפש שגרם תאגיד מי בת ים לתושבים בעיר בענייני הצריכה המשותפת
בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

חיוב צריכה פרטית מוקטנת וחיוב צריכה משותפת מוגדלת שלא לצורך - יולי אוגוסט 2012

חיוב צריכה פרטית מוקטנת וחיוב צריכה משותפת מוגדלת שלא לצורך - יולי אוגוסט 2013

חיוב תעריף ב שלא לצורך ואי קיזוז צריכה משותפת - ספטמבר אוקטובר 2012

חיוב תעריף ב שלא לצורך ואי קיזוז צריכה משותפת - ספטמבר אוקטובר 2013

תאגיד מי בת ים מודה כי חייב תעריף ב שלא לצורך

 נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי

קישורים:

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  - ספטמבר 2015 - להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם...

תאגיד מי בת ים - חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח - יוני 2015 - תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן...

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה -  יוני 2015 - דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים...

מי בת ים - תקלות במדידת צריכת מים בבניין - מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 - פורסם מרץ 2012 - במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו...

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  -  מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים...

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה - דצמבר 2013 - תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב'' הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן...

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  - תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg - תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים...

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח - דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים" - בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 - בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל...

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק"

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק" , מיכל רז-חיימוביץ' , גלובס , 22/1/14

בכל התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובארגון אמון הציבור נגד תאגיד המים של ירושלים (חברת הגיחון) חוזר דפוס דומה: עיקולים ללא התראה מוקדמת ואוזניים ערלות לצרכנים המנסים להוכיח כי החוב כלל לא שלהם ■ הגיחון: "החובות מוצדקים"

שני תאגידי המים ש"זוכים" למספר הגבוה ביותר של תלונות במועצה לצרכנות ובאמון הציבור הם מי אביבים - תאגיד המים של תל-אביב, והגיחון - תאגיד המים של ירושלים. אבל בעוד שבמועצה לצרכנות ובאמון הציבור מסבירים שנגד מי אביבים התלונות הן בעיקר סביב חוסר הבנה מנהלית ורובן נפתרות אחרי התערבותם, ההתנהלות בתאגיד הגיחון חמורה בהרבה.

יותר מעשר תלונות שהועברו ל"גלובס" משני הארגונים מציגים דפוס חוזר: חשבונות בנק של אזרחים מעוקלים בשל חוב לגיחון, כשברוב המקרים האזרחים לא התגוררו בנכס בתקופה שבה נצבר החוב, ובכולם חוזרת הטענה שהתאגיד לא עשה מאמץ לאתר אותם וליידע אותם בדבר החוב, מוצדק או לא, בטרם הכפיל ושילש את עצמו בתוספת ריביות.

התוצאה: חובות של אלפי שקלים, שאת חלקם משלמים האזרחים כדי להשתחרר מהעיקול - לא לפני שהם מנסים להוכיח את צדקתם. ההסבר שהם מספקים, כך טוענים הצרכנים, נופל על אוזניים ערלות: "לא גרנו בנכס, הודענו לעירייה, ועל כן אנחנו לא הכתובת". בהרבה מקרים הדיירים עזבו את הדירות שבהן נצבר החוב עוד לפני שקם התאגיד.

מקבץ התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובאמון הציבור והמובאות בהמשך, מגלה סיפורים דומים להפליא הנוגעים כולם לשיטת הגבייה של הגיחון. דרכי ההתמודדות של הצרכנים שונות: חלק משלמים ונכנעים לאיומים, אחרים יוצאים במאבק לצדקתם ואפילו זוכים לצמצם את החוב לכדי הקרן, ויש מי שמשאירים את ההכרעה לתחנות הצדק בבית המשפט.

כאמור, בכל המקרים, מתלוונים הצרכנים כי נתקלו בקיר של אטימות מטעם נציגי הגיחון. באחת התלונות, שבה נדרשת אזרחית לפרוע חוב של 12,000 שקל, שלח התאגיד את המתלוננת לתבוע את בעלת החוב, לא לפני שאיחל לה הצלחה. "הפכו אותי לגובה של התאגיד", אמרה ל"גלובס". "ברור לשני הצדדים שאני לא בעלת החוב, ידוע להם מי כן בעל החוב, אבל מכיוון שממנה לא מצליחים לגבות אותו, התאגיד שולח אותי להיאבק מולה. כפי שאף אמרה לי נציגת התאגיד: "מה את רוצה שנעשה, מישהו צריך לשלם את זה".

עו"ד אביטל פריזמנט מהמועצה לצרכנות מתייחסת לשיטת הגבייה העולה מן התלונות: "לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא סביר שרשות מנהלית תנקוט הליכי גבייה לראשונה וללא צידוק, לאחר שנים רבות. נקיטת הליכים לאחר כל כך הרבה שנים מקשה על האזרח להתמודד עם טענות כנגד החוב". לדבריה, לפי פסיקת בתי המשפט, הכלל הוא כי על הרשות המנהלית לפעול בפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים מהיום שבו הפך החוב לסופי.

מנכ"לית אמון הציבור, מירב כהן, מתייחסת לגידול בתלונות נגד תאגידי המים תוך דגש על דרכי הגבייה: "יש לאפשר הטלת סנקציות ולעקל חשבונות ונכסים רק במקרים חריגים וכמוצא אחרון לאחר שמוצו כל ההליכים ולאחר ווידוא ותיעוד כי הצרכן מודע לחוב".
איך קיבל קשיש בן 81 חשבון של 5,200 שקל?

נזכיר ראשית את התלונה שעלתה לכותרות לאחרונה, המתייחסת לסיפורו של שלמה ברון, תושב ירושלים בן 81 שאספקת המים בדירתו נותקה עקב חשבון מים חריג של 5,165 שקל. ברון הורגל לשלם כ-100 שקל בממוצע. אפשרות של נזילה נשללה ומשסירב לשלם - נותקה אספקת המים בדירתו עד להתערבות רשות המים. אלא שבכך לא הסתיימה הסאגה: לאחרונה קיבל מהגיחון אזהרה מחודשת לפני ניתוק המים ותוספת של 220 שקל ריבית לחוב. במקביל, אגב, קיבל חשבון מים תקופתי ועדכני בסכום הנמוך מ-100 שקלים.

תגובת הגיחון: צריכת המים החריגה נמדדה בפועל ממד המים הראשי ואושרה בביקורות אנשי מקצוע מטעם התאגיד. הוצע ללקוח תעריף מוזל עם הנחה של 2,000 שקל אך הוא סירב. אנו תקווה שימצא פתרון בימים הקרובים.

תגובת רשות המים: נושא גובה החוב של ברון נמצא בבדיקה בין רשות המים לתאגיד במטרה למצוא דרכים לתיקון המעוות במקרה הצורך.

משלמים ובוכים: החוב לא מוצדק, אז מה?

משך שנה ניסתה ש' לשכנע את הגיחון כי החוב שנדרשה לשלם אינו שייך לה - עד אשר התיק הועבר להוצאה לפועל - והשבוע נכנעה ושילמה 3,700 שקל, כולל ריביות והוצאות אכיפה - עבור מים שלא היא צרכה.

ש' התגוררה כסטודנטית בירושלים ב-2003-2004 וחלקה דירה עם שותפים. את העיר עזבה ב-2004 ולטענתה שיגרה הודעה לעירייה - כשדובר על תקופה שהתאגיד עוד לא הוקם. ב-2012 קיבלה לראשונה מכתב בדבר חוב של 2,500 שקל. המכתב נשלח לכתובתה המעודכנת. "המכתב הגיעה שבועיים לפני שנסתיימה תקופה של שבע שנים מאז החוב הנטען. העברתי לגיחון אישורים מהעירייה המאמתים את ההודעה על עזיבתי אולם בתאגיד הציעו לי לתבוע את הדיירים. עוד הוסבר לי כי החוב מיוחס רק לי, למרות שהיו שותפים נוספים בדירה, משום ששמי עלה ראשון במערכת. נואשתי מהאטימות, נכנעתי ושילמתי", אמרה ל"גלובס".

תגובת הגיחון: "מדובר בתלמידה שגרה עם שותפים אך מד המים היה רשום על שמה. לטענתה יצאה מהנכס באוגוסט 2004 אך בפועל יש חובות שלא שולמו עד יולי 2007 שהוא המועד שבו קיבלנו בקשה לשינוי חזקה. מכיוון שהחוב לא שולם הוא הועבר לטיפול משפטי".

החוב תפח ל-5,400 שקל, התאגיד לא התריע

חשבון הבנק של מ' עוקל בגין חוב של כ-5,400 שקל לתאגיד הגיחון בגין חוב שנצבר בשנים 2007-2009. לטענתה לא קיבלה שום התראה על החוב. גם כשביקרה, טרם העיקול, בשירות הלקוחות של התאגיד להסדר תשלומים עדכניים - לא נאמר לה דבר על חובות. "מדוע פנו אליי רק אחרי 5 שנים? אילו הייתי מקבלות התראות במועד ודאי שהייתי משלמת. לא ברור לי מדוע עליי לשלם קנסות וריביות ולעבור תהליך מביך של עיקול חשבונותיי", כך כתבה בפנייתה. את הדרישה לחוב, שהגיעה חמש שנים באיחור, היא שילמה במלואה.

תגובת הגיחון: "הלקוחה נוהגת לצבור חובות באופן תמידי. גם בנכס שבו היא גרה היום היא צברה חוב של 3,700 שקל. לגבי החוב האמור הלקוחה קיבלה התראות לכתובת הנכס. ב-2012 היא הגיעה לשלם את הקרן על אף שהוסבר לה שהריביות לא יבוטלו".

החשבון עוקל בגין חוב של 885 שקל

גם חשבון הבנק של ל' עוקל בעבור חוב של 885 שקל: 600 שקל מתוכו עבור ריביות והוצאות אכיפה. התראות קודמות לטענתה היא לא קיבלה, כשהחוב תקף היה לשנים 2008-2009, לאחר שעזבה את הנכס. בתאגיד הוסבר לה שמשום שהעדכון על החלפת הדיירים התקבל רק ב-2009, עליה לשאת בחוב.

תגובת הגיחון: "לפי טענת הלקוחה היא יצאה מהנכס ב-2006 אלא שהגיחון קיבל עדכון רק באפריל 2009. לפי חוק עליה לעדכן מיידית בדבר שינוי בחזקת הנכס, משלא עשתה כן החשבונות הופקעו על שמה עד למועד השינוי. יתרה של 905 שקל שולמה על-ידה".

המחלוקת עוברת לערכאה משפטית: 12,000 שקל על חוב שאינו שלה

ל' מחזיקה בשיא העגום של הדרישה לפירעון חוב שלא באשמתה. תאגיד הגיחון עיקל את חשבונה בגין חוב של 12,000 שקל (סכום שתפח מקרן של 5,500 שקל). ל' עזבה את הנכס שבו נצבר החוב ב-2003, והחוב נצבר בשנים 2006-2008. "מעולם לא קיבלתי התראה לכתובתי המעודכנת במשרד הפנים, ובגיחון לא התרשמו מאישור שהעברתי מעיריית ירושלים. התאגיד מתעקש שמבחינתו אני בעלת החוב גם לאחר שאיתרתי את הדיירת שרכשה את הדירה. קישרתי בין התאגיד לבינה, ולמרות הבטחותיה כי החוב יוסדר - דבר לא קרה. נאלצתי לתבוע את הדיירת והתאגיד הקפיא את העיקול. הפכתי להיות גובה של הגיחון". בחודש הבא ייערך דיון בבית המשפט לתביעות קטנות.

"לא קיבלנו שום מענה לפניותינו"

במארס האחרון עוקל חשבונה של א' בעקבות חוב של 2,000 שקל מ-2005. (החוב המקורי עמד על 844 שקל). 5 שנים לפני כן עזבה את ירושלים. במחצית משנת 2005 הדירה עמדה ריקה וב-2006 נמכרה דירתה. מכתבי התראה לא קדמו לעיקול. "בקלות אפשר היה לאתר את כתובתנו במרשם התושבים אבל הפקידות בתאגיד מנמקות כי התאגיד לא מחויב לעשות כן. למרות תצהיר על העברת הבעלות, כולל העברת הנכנס בטאבו (אישור שניתן כשאין חובות) בתאגיד דבקים בדרישותיהם כי עליי לשלם את החוב". א' הגישה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.

תגובת הגיחון: הלקוחה צברה חוב מיוני 2005 עד דצמ' 2006, בכל תקופת חזקתה על הנכס, משמע כי בכל התקופה בה גר בנכס לא שולם ולו חשבון מים אחד! כל מכתבי האכיפה נשלחו כסדרם. בינואר 2007 התקבלו מסמכים לשינוי החזקה. נמתין לפסיקת בית המשפט.

התאגיד יפצה ב-15,000 שקל

לא מעט מחלוקות הסתיימו זה מכבר בבית המשפט. באוקטובר 2012 פסק בית משפט השלום בירושלים לטובת אזרח שחווה סיפור דומה לאלה המתוארים בכתבה: חשבונו עוקל בשל חוב של 2,560 שקל שנצבר עד 2004. אי הבנות בין האזרח ותאגיד המים בדבר התיישנות של החוב, הובילו את ההאזרח לתבוע את התאגיד בבית המשפט. לטענת האזרח עד לסוף 2011, המועד בו קיבל את דרישת התשלום לחוב, לא עשה התאגיד כל מאמץ בהליך גבייה, התאגיד מצדו טען כי ב-2006 ניסה לאתר את האזרח במכתבים שנשלחו לכתובת הנכס, שבו כזכור הוא אינו מתגורר זה שנתיים.

התביעה התקבלה: "העובדה שהמשיבה (הגיחון, מ.ר.ח) מיהרה לעקל את חשבון הבנק של המבקש בטרם וידאה שדבר קיומו של החוב ידוע לו, מחייבים הטלת הוצאות משמעותיות על המשיבה", נכתב בפסק הדין בו הוחלט כי על התאגיד לשלם 15,000 שקל לתובע.

ערעור שהגיש התאגיד בעקבות הפסיקה - נדחה. (ה"פ 12-05-523).

יצאו לקרב להוכיח את צדקתם: מבקר המדינה הושיע

ט' התגוררה בדירה שכורה בירושלים עד 2003, אז גם שלחה פקס לעירייה - מועד שבו התאגיד טרם הוקם. השוכרת שנכנסה אחריה, לא שילמה את חשבונותיה בחלק מהתקופה בשנים 2005-2006 - מה שהפיל עליה, כרעם ביום בהיר, עיקול על חשבון הבנק בסכום של 1,500 שקל (קרן החוב הייתה 300 שקל). ט' החליטה לצאת למאבק מול התאגיד. "במטרה להוכיח כי הם לא פעלו בתום לב לאתר אותי במועד". היא שיגרה עשרות מכתבים ודרישות מהתאגיד להוכיח כי ניסו לאתר אותה בכתובתה המעודכנת במשרד הפנים.

ט' פנתה לארגונים צרכניים ולנציב תלונות הציבור במבקר המדינה - ממנו גם הגיעה הישועה: מסקנותיו היו שמאחר ואין הוכחות לניסיונות התאגיד לאתר את ט', הרי שמ-2005 חלה התיישנות על החובות. המלצתו לבטל את הריביות וההצמדות ולהותיר תשלום של 100 שקל עבור חשבון אחד - התקבלה.

החוב הצטמק מ-400 שקל ל-4 שקלים

במקרה של מ' מדובר בסכום נמוך יחסית, אבל עולה ממנו ניחוח של "שיטת מצליח": בנובמבר 2012 עוקל חשבונו עקב חוב של 390 שקל מ-2006. מ' עזב את ירושלים ב2003 והוא הצליח לשכנע את הגיחון כי החוב אינו מוצדק. לאחר ביטול הריביות והוצאות האכיפה, נותר חוב צנוע של 4 שקלים.

תגובת רשות המים

"רשות המים, המשמשת כרגולטור של משק המים, קבעה כללים ואמות מידה לשרות המחייבות את כלל תאגידי המים והביוב בישראל. אמות המידה לשירות מחייבות שקיפות, זמינות ושרות הוגן ומחייב כלפי ולטובת הצרכן. בימים אלו אנו מוסיפים כללים שעתידים גם למנוע ניתוק ממים מאוכלוסיות עם צרכים מיוחדות. צרכן שנתקל בבעיה מול תאגיד המים, רשאי (לאחר מיצוי ההליך עם התאגיד המים) להפנות לרשות המים את תלונתו".

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי

מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורך תאגיד מים וביוב מי בת ים את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים.

באופן לא מפתיע תאגיד מי בת ים חזר על אותה "טעות" שנתיים ברציפות.

תוצאות בדיקת התלונה שביצע ע"ד רוני פליט מנציבות תלונות הציבור מעלה כי התאגיד חייב את הצרכן המתלונן בכ- 60 שקל חיוב יתר. לא מן הנמנע כי תושבים רבים נוספים סובלים מה"טעות" הסדרתית החוזרת מידי שנה של תאגיד מי בת ים ובכך משלשל התאגיד לכיסו מיליוני שקלים מתושבי העיר על לא כלום. עו"ד רוני פליט לא ביצע הבדיקה על צרכנים נוספים חרף החשש הכבד סביב חיובי היתר של תאגיד מי בת ים.

להלן תגובתו של עו"ד רוני פליט למתלונן:

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי

יוסי שטיימנץ - בעלה של פקידת סעד ראשית סימונה שטיימנץ - עבריין מורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסים

21 ביולי 2011 - ת"פ 6366-07-09 - יוסי שטיינמץ (יוסף בן גדליה שטיינמץ) בעלה של פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה סימונה שטיימנץ, מי שהיה מנהל תחום יבוא אישי ורכב במכס, הודה במסגרת ההסדר בביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים.

להלן קטע מגזר הדין (שופט מחוזי זכריה כספי) אודות דרכי המרמה והפרת האמונית של יוסף בן גדליה שטיינמץ לקבל ג'וב בעל כוח ברשות המיסים:

"הנאשם (יוסף בן גדליה שטיינמץ) הכיר את קובי בן גור, איש עסקים ורואה חשבון, בעל קשרים עם עובדים רבים ברשות המיסים, בין השנים 2004-2005. בין השניים שררו קשרי חברות קרובים והם נפגשו באותן שנים. הנאשם ידע, כי לבן גור וליורם קארשי, יבואן ואיש עסקים, וכן חבר במועצת עיריית ירושלים, השפעה על מצא, והם סייעו למינויו. במועדים שונים, לכל המאוחר, החל ממארס 2006, ביקש הנאשם מבן גור לסייע לו בקידומו ובמינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בן גור פנה למצא וביקשו להיפגש עם הנאשם, כדי להתרשם ממנו באופן אישי. על אף שמצא לא היה מעוניין בקידום זה, הוא נעתר לבקשתו של בן גור. על מנת לרצות את האחרון, העלה מצא בפני הנאשם במסגרת פגישה שנערכה ביניהם, את האפשרות, כי הנאשם ימונה לעוזרו האישי לענייני מכס.
על מנת לקדם, בכל זאת, את המינוי וביודעו, כי התפקיד אליו מבקש הנאשם להתמנות חשוב לאינטרסים של קארשי, פעל בן גור כדי לרתום גם את קארשי לקידום המינוי.

ביום 11/5/06 פנה בן גור, בידיעת הנאשם, לקארשי, שהיה בדרכו לפגישה עם מצא בביתו. בן גור ביקש מקארשי לשתף עימו פעולה וללחוץ על מצא, כדי שימנה את הנאשם לתפקיד. הוא הבהיר לקארשי, כי קידום זה של הנאשם יסייע לאינטרסים של קארשי עצמו.

זה האחרון, נעתר לבקשה לסייע למינוי, על מנת ליצור מחויבות של הנאשם כלפיו ובציפייה, שיפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו.

בהמשך, שוחח קארשי עם הנאשם, ודיווח לו, כי המליץ בפני מצא על מינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד, וכי מצא הציע שהנאשם ישקול כחלופה את מינויו לתפקיד עוזרו. הנאשם הבהיר לו, כי אינו מעוניין בתפקיד העוזר והדגיש בפניו, כי חשוב שיסייע לו להתמנות לתפקיד גובה מכס אשדוד, תפקיד בעל עוצמה, בו יוכל לסייע לאינטרסים של קארשי מול הרשות. בהמשך, שב והדגיש הנאשם לקארשי, שיגמול לו על סיועו, ועמד על העוצמה הרבה שבתפקידיו במכס, כדי לסייע לעסקיו של קארשי, להבדיל מתפקיד העוזר המוצע.

בתחילת יוני 2006, במקביל לפעולותיהם של קארשי ובן גור לקידום הנאשם, שוחח קארשי עם הנאשם וביקש ממנו, שיסייע לו לשחרר מכולה, השייכת לו ומעוכבת בתחנת המכס באשדוד. הנאשם נעתר לבקשה, טיפל בה באופן אישי והנחה את קארשי כיצד לפעול על מנת לפתור את הבעיה לשביעות רצונו. אין כל טענה, כי שחרור המכולה היה בניגוד לנהלי המכס.

מיד לאחר פתרון בעיית המכולה, הבהיר הנאשם לקארשי, כי מקרה זה ממחיש את החשיבות והכדאיות העסקית, עבור קארשי, בקידומו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בתגובה לדבריו, השיב קארשי לנאשם, כי אכן עליו להיות בתפקיד הבכיר ביותר במכס אשדוד.

גם במהלך חודש יולי, בן גור וקארשי המשיכו בניסיונותיהם לסייע לנאשם להתמנות לתפקיד.

מצא, שלא היה מעוניין למנות את שטיינמץ לתפקיד, וברצותו לרצות את קארשי ובן גור, בירר שוב עם קארשי, אם הנאשם מעוניין, בכל זאת, בתפקיד עוזרו לענייני מכס. קארשי השיב למצא, כי הנאשם אינו מעוניין בתפקיד זה.

בספטמבר 2006, פנה הנאשם לבן גור, הפעם הזאת בבקשה לסייע לו להתמנות לתפקיד קצין מטה לענייני הרשות הפלשתינית ברשות המיסים (להלן: "הקמר"פ"). בן גור החל לפעול למען קידום זה של הנאשם לתפקיד ועדכן אותו במהלכיו ובפעולותיו.

ביום 19/9/06 נפגש הנאשם עם מצא, כדי לדון עמו ברצונו להתמנות לתפקיד. בפגישה הבהיר מצא לנאשם, כי בשלב זה אין לו מועמד מועדף מטעמו לתפקיד והורה לנאשם להגיש מועמדותו. יחד עם זאת, ככל ויעדיף מועמד אחר בעתיד, יורה לנאשם להסיר מועמדותו.

במהלך אוקטובר 2006, עדכן הנאשם את קארשי ברצונו להתמנות לתפקיד הקמר"פ. קארשי הבטיח לו, כי יסייע למינויו ובמקביל ביקש סיועו, בפתרון בעיה, הקשורה בעסקיו, מול המכס. בשלהי אותו החודש, סייע הנאשם לקארשי לשחרר מכולה מהמכס, לשביעות רצונו של קארשי. גם בעניין שחרור מכולה זו, אין טענה, לפיה הדבר נעשה בניגוד לנהלי המכס.

על פי אלה, הורשע הנאשם בהתאם לכתב האישום המתוקן, בביצוע של עבירת מרמה והפרת אמונים, הפוגעת בציבור, במילוי תפקידו, לפי סעיף 284 לחוק העונשין".

השופט זכריה כספי הוסיף: "הנאשם הורשע במעשה של הפרת אמונים, המבוסס על פניותיו לשני גורמים חיצוניים, אינטרסנטיים (בתחילה פנה לבן גור אשר הפנה אותו גם לקארשי), על מנת שיסייעו לו בקידומו האישי ברשות המיסים. הוא ביקש, כי הם יפעילו לחץ על ראש הרשות, שהיה נתון להשפעתם, לצורך כך. את זאת עשה תוך הדגשת החשיבות שבקידומו לתפקיד מסויים, שאז יוכל לסייע לעסקיו של קארשי ובכך יגמול לו על סיועו".

קישורים:

שחיתות בצמרת משרד הרווחה - פקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ הודח מתפקידו עקב ניגוד עניינים חמור - משרד הרווחה תייג ילדים כמפגרים משיקולי תאוות בצע - ינואר 2014 - מדובר בפקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ שבמשך שנים כלא בכפייה יתומי משרד הרווחה במוסדות כליאה תוך שהוא מתייג אותם כמפגרים. אמיר שוורץ קיבל טובות הנאה מכליאתם הואיל וגם הוא מפעיל ובעלים של המעונות עד שהודח ממשרד הרווחה בעקבות תחקיר חדשות 10. הילדים נכלאו במוסדות הכליאה של משרד הרווחה לעשרות שנים. משרד הרווחה ניסה לטייח פשעי אמיר שוורץ וטען כי הנו עובד למופת. להלן גזר הדין בעניינו של אמיר שוורץ...

 סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ - פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה - יוני 2103 - אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים. פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים...

סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה - פינק פלויד "חזירים" - פברואר 2013 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה...

משרד הרווחה מפקיר נכי צה"ל להתעמרות והתעללות ממסדית

מאי 2014 - עובדי אגף השיקום במשרד הביטחון חוו בעבר מקרי אלימות במהלך עבודתם, אבל ניסיון למנוע מקרים נוספים הרחיק אולי לכת. נוהל פנימי של האגף קובע כי נכה צה"ל שמרים קול על עובד, לא יורשה להגיע למקום למשך מספר חודשים ובמקרים קיצוניים אף תישלל קצבתו. הנוהל מעורר את זעמם של נכים רבים, שפונים לבג"ץ בניסיון לבטלו.


בשנים האחרונות חלה עלייה במקרי האלימות כלפי עובדי ציבור. על רקע העלייה הזאת הוציא משרד הביטחון מסמך בשם "נוהל טיפול באלימות כלפי עובדי אגף השיקום". הנוהל הזה קובע סנקציות חמורות - גם במקרים שבהם נכה צה"ל משתמש ב"דיבור בוטה". אפילו "הרמת קול כדי צעקה בטלפון" תיחשב מקרה אלימות שיאפשר את הרחקת הנכה ממתקני האגף לתקופה שבין חודש לשלושה חודשים.

"ישנו פקיד, לא שופט, אלא פקיד - שמקבל החלטה להרחיק בן אדם", אומר עו"ד דורון אפיק, פרקליטו של נכה צה"ל שקיבל צו הרחקה. "יש לזה משמעות כספית מאוד מאוד גדולה ולפעמים אפילו משמעות של חיים. בן אדם צריך ועדה רפואית דחוף והוא לא יקבל אותה".

"הטבות הניתנות במרפאה או דורשות זימון לוועדות שונות - לא יינתנו בתקופה זו", קובע המסמך. מי שנמצא בתהליך השמה בעבודה, ייחשב לו הדבר כמי שהופסקה מועמדותו לעבודה. המשמעות הכספית ברורה: הפסקת תגמול מחוסר פרנסה, תגמול הדומה לדמי אבטלה - וכל זאת, כאמור, גם במקרה שנכה צה"ל הרים את הקול או דיבר באופן בוטה.

"כולנו מגנים מעשי אלימות, גם מילולית וגם פיזית", אומר עו"ד עידן קלימן, מנהל האגף המשפטי בארגון נכי צה"ל, "הבעיה היא שאני עובד בארגון מעל לעשור ויצא לי להיתקל בלא מעט נקרים שנכי צה"ל הורחקו, לדעתי, על לא עוול בכפם. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות לפני שמרחיקים נכי צה"ל, במיוחד אנשים שהם פוסט-טראומטיים ובמיוחד נכים שבאים לקבל טיפול עקב מצוקה".