יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים

פסיכיאטר איתן חבר  - בדק קשישה לרעתה בדרכי רמיה
פסיכיאטר איתן חבר  - חוות דעת לעושק קשישה
המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010

שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

אדם נמצא ללא רוח חיים מתחת לבניין רב קומות. אורטופד או פנימאי יכולים להעיד על מהות החבלות שנתגלו בגופה. פסיכיאטר יכול להעיד על כך שהמנוח סבל ממחלת נפש. אבל איש מהם לא יוכל לקבוע מה באמת גרם למוות. האם המנוח התאבד, נדחף, או נפל בתאונה?

בעיני האדם המאמין רק בורא עולם יודע מה הביא למוות. במדינת חוק, הקביעה מה באמת קרה, היא נחלתו הבלעדית של השופט. בכל משפט, עליו להכריע, בכוח סמכותו, מהי האמת. מרגע שהפור נפל, פסיקתו של השופט הופכת לאמת מוחלטת. זו משמעות ההכרעה השיפוטית: מה שהשופט קבע כי ארע הוא שארע. זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט.

עדיין, בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לידע, להכשרה ולניסיון של המומחים הרפואיים, כדי שיניחו את התשתית המקצועית להכרעתו. אולם כאן מתעורר חשש, שמא השופט יבטל את דעתו בפני המומחה הרפואי, העטוף בתארים ובהילה מקצועית. דיני הראיות בעולם כולו ערים לסכנה זו ומזהירים את השופטים: אתם רשאים להיעזר במומחים, אולם פיקחו עיניים, וודאו היטב "אם אין חשש לעיוות דין".

למרבה הצער, שופטינו אינם שועים תמיד לאזהרה זו. מיד נראה כמה משאבים, כוחות נפש וממון צריכים נפגעים אומללים להשקיע באסונם כדי שלא ימונה מומחה רפואי, עם נטיית לב ידועה מראש.

מינוי מומחה רפואי העובד עבור חברת הביטוח

באחד המקרים מינה השופט פסיכיאטר ידוע, לסייע בידיו, לקבוע נכות של נפגע תאונת דרכים. לאחר המינוי, התגלה כי הרופא המכובד מקיים קשרי עבודה עם עורכי הדין של חברת הביטוח. הרופא לא דיווח על כך לשופט.

בית המשפט העליון יצא בביקורת חריפה. המומחה הרפואי, הזכיר בית המשפט, הוא זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. עליו לדווח לשופט על כל דבר העלול, אפילו לכאורה ולמראית עין, לפגום בניטרליות שלו. רופא שפרנסתו תלויה בחברת הביטוח, פסול מלהתמנות כמומחה המייעץ לשופט. אולם לאחר המילים הקשות, עבר העליון להבעת צער על כך, שהפרופסור וחברת הביטוח הסתירו את קשריהם מהשופט. המינוי של המומחה הרפואי העובד עם חברת הביטוח לא בוטל.

זהירות מניגודי עניינים

אישה נפגעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במקרים כאלה גם חברת ביטוח החובה וגם הביטוח הלאומי אחראים לתשלום הפיצויים. הנפגעת הוזמנה להופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על פי החוק קביעת ועדה זו עשויה להכריע גם את גורל התביעה נגד חברת הביטוח.

והנה, בין חברי הוועדה בביטוח הלאומי, גילתה הנפגעת פרופסור, מומחה לרפואה פנימית, העובד עבור חברת מדיטון, המספקת חוות דעת לחברות ביטוח (שגם אותן תובעים המבוטחים). הנפגעת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לפסול את הוועדה.

וכיצד הגיב הפרופסור המכובד בבית הדין? אני בכלל לא מועסק על ידי חברות הביטוח, טען. אני מועסק על ידי מדיטון ועל ידה בלבד. אכן כ-95% מחוות הדעת שעשיתי במסגרת מדיטון היו עבור חברות ביטוח, אבל מדובר בנתון כמותי בלבד. אין בנתון כמותי זה כדי להעיד על כך שדעתי המקצועית מוטה מראש לטובת חברות הביטוח. הרי לא הן משלמות את שכרי אלא חברת מדיטון.

בית הדין לעבודה לא השתכנע ופסל את הוועדה. קיים טעם לפגם בכך שרופא החבר בוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, עוסק במקביל במתן חוות דעת המיועדות לחברות ביטוח, קבע בית הדין. על הוועדות הרפואיות להקפיד כי פעולותיהן תהיינה משוחררות ממשוא פנים ולא תהיינה נגועות בניגוד עניינים.

מומחה רפואי שעמדתו מנוגדת לעמדת בתי המשפט

עובד נקלע לדחק נפשי כתוצאה מאירוע חריג במהלך עבודתו ולקה באירוע מוחי. בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה נוירולוג, כדי שיקבע אם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לאירוע המוחי. אלא שהנוירולוג המכובד ידוע כמי שמחזיק באופן נחרץ בדעה, כי דחק נפשי הנגרם באירוע חריג בעבודה כלל לא יכול לגרום לאירוע מוחי.

לעומת זאת, על פי עמדת בתי הדין לעבודה, שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין, על בסיס חוות דעת של טובי המומחים הרפואיים, קיימת גם קיימת אפשרות שדחק נפשי, עקב אירוע חריג בעבודה, יגרום לאירוע מוחי.

המוזר הוא שבתי הדין האזוריים לעבודה ממשיכים למנות את אותו נוירולוג, חדשות לבקרים, למרות שתוצאת חוות הדעת שלו ידועות מראש. בית הדין הארצי לעבודה ביקר את המינוי ונוכח גישתו הבסיסית של הנוירולוג מינו בארצי מומחה נוסף. ובאשר לעובד - הוא הוכר כנפגע עבודה.

מומחה שעמדתו ידועה מראש

אדם נתקל בגגון בולט העשוי מבטון, ונחבל בקדמת ראשו, סמוך לגלגל עינו הימנית. ראייתו החלה להתדרדר. רופאיו אבחנו הפרדות של הרשתית. בית המשפט מינה מומחה בעל שם מטעמו בתחום העיניים. בטרם הספיק המומחה לכתוב את חוות דעתו, גילה הנפגע כי הוא חבר בוועדה של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי לא ייתכן שחבלה בלתי ישירה לגלגל העין תגרום להפרדות רשתית. הנפגע ביקש לבטל את המינוי.

בית המשפט: "העובדה שהמומחה מצדד באסכולה הטוענת להיעדר קשר סיבתי בין חבלה לא ישירה לגלגל העין לבין היפרדות רשתית, עלולה לעורר חשש כי זכויות הנפגע תפגענה עקב מינוי זה... הותרת המינוי על כנו עלולה לפגוע במראית פני הצדק".

מומחה שחוות דעתו נקבעת על פי זהות המשלם

אדם עבד שנים רבות כרתך מסגר במפעל אגמו בנהריה. במהלך השנים נחשף לחומרים מזיקים. לבסוף לקה במחלת האסטמה. בית הדין לעבודה מינה פרופסור ידוע בתחום מחלות הריאה. המומחה טען כי אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים להם נחשף העובד לבין מחלת האסטמה בה לקה.

העובד פנה אל הפרופסור המכובד באופן פרטי. הפרופסור לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה. על מי יצא קצפם של השופטים? על המבוטח. "אנו רואים בחומרה יתרה את התנהגותו של העובד", קבעו השופטים, "מומחה רפואי המתמנה על ידי בית הדין, הינו גורם אובייקטיבי האמור לשקף נאמנה את מצבו הרפואי של המבוטח. פניית המבוטח אליו הכשילה אותו בביצוע תפקידו כמומחה מטעם בית הדין. דבר זה על פניו הוא פסול מעיקרו ומהווה פגיעה חמורה בהליך השיפוטי".

מחויבים רק לבעל המאה

מבוטח של חברת הביטוח לקה בליבו, במוחו, במה לא. הוא היה מרותק לכסא גלגלים משך תקופה ארוכה, נזקק לטיפולים ולעזרה רבה - והוכר כנכה הזכאי לגמלת נכות של 100%. למרות כל אלה, סירבה חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח פנתה לחברת קרדיומדיקס, חברה הנותנת שירותי חוות דעת לחברות ביטוח. זו מינתה מומחית ברפואה תעסוקתית. המומחית קבעה כי המבוטח מסוגל לשוב ולעבוד. המבוטח שכר עורך דין, שילם לרופא והצטייד בחוות דעת נגדית. נציגי חברת הביטוח הבינו כי המבוטח לא יוותר וכי אין ממש בחוות הדעת של המומחית שלהם. הם הכירו בתביעה.

ואולם, למבוטח היו הוצאות, שכר טרחת עורך דין ששילם וכאמור שכר חוות הדעת הנגדית. הוא הגיש תביעת רשלנות נגד קרדיומדיקס ונגד המומחית. אלה ביקשו שבית המשפט ידחה את התביעה על הסף. "מדיניות משפטית ראויה", כך טענו, "מחייבת לדחות את תביעתו של המבוטח. אחרת בכל פעם שחברת ביטוח מצרפת להגנתה חוות דעת רפואית והתביעה נדחית, תהיה החברה או המומחה מטעמה צפויים לתביעה משפטית. יוערם קושי בקבלת חוות דעת רפואיות ויוגשו תביעות רבות".

בית המשפט סירב לדחות את התביעה על הסף. למומחה מטעם חברת ביטוח, קבע, חובת זהירות לא רק כלפי חברת הביטוח אלא גם כלפי המבוטח. בית המשפט יטיל אחריות על מומחה כאשר חוות הדעת היא בלתי סבירה.

אין כללים אין רשימות

התמונה בתחום המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי המשפט היא עגומה. אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג כראות עיניו. ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לחרוץ גורלות של נפגעים. מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטרליים ולעשות מלאכתם נאמנה. חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעת בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.

עד שמערכת בתי המשפט תקבע כללים מסודרים, ראוי שהרופאים יאמצו את הריסון שגזר על עצמו פרופ' אברהם גנאל. זה האחרון, כאורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010


קישורים:
  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" - פברואר 2010 - בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר...

בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים

המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010

שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

אדם נמצא ללא רוח חיים מתחת לבניין רב קומות. אורטופד או פנימאי יכולים להעיד על מהות החבלות שנתגלו בגופה. פסיכיאטר יכול להעיד על כך שהמנוח סבל ממחלת נפש. אבל איש מהם לא יוכל לקבוע מה באמת גרם למוות. האם המנוח התאבד, נדחף, או נפל בתאונה?

בעיני האדם המאמין רק בורא עולם יודע מה הביא למוות. במדינת חוק, הקביעה מה באמת קרה, היא נחלתו הבלעדית של השופט. בכל משפט, עליו להכריע, בכוח סמכותו, מהי האמת. מרגע שהפור נפל, פסיקתו של השופט הופכת לאמת מוחלטת. זו משמעות ההכרעה השיפוטית: מה שהשופט קבע כי ארע הוא שארע. זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט.

עדיין, בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לידע, להכשרה ולניסיון של המומחים הרפואיים, כדי שיניחו את התשתית המקצועית להכרעתו. אולם כאן מתעורר חשש, שמא השופט יבטל את דעתו בפני המומחה הרפואי, העטוף בתארים ובהילה מקצועית. דיני הראיות בעולם כולו ערים לסכנה זו ומזהירים את השופטים: אתם רשאים להיעזר במומחים, אולם פיקחו עיניים, וודאו היטב "אם אין חשש לעיוות דין".

למרבה הצער, שופטינו אינם שועים תמיד לאזהרה זו. מיד נראה כמה משאבים, כוחות נפש וממון צריכים נפגעים אומללים להשקיע באסונם כדי שלא ימונה מומחה רפואי, עם נטיית לב ידועה מראש.

מינוי מומחה רפואי העובד עבור חברת הביטוח

באחד המקרים מינה השופט פסיכיאטר ידוע, לסייע בידיו, לקבוע נכות של נפגע תאונת דרכים. לאחר המינוי, התגלה כי הרופא המכובד מקיים קשרי עבודה עם עורכי הדין של חברת הביטוח. הרופא לא דיווח על כך לשופט.

בית המשפט העליון יצא בביקורת חריפה. המומחה הרפואי, הזכיר בית המשפט, הוא זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. עליו לדווח לשופט על כל דבר העלול, אפילו לכאורה ולמראית עין, לפגום בניטרליות שלו. רופא שפרנסתו תלויה בחברת הביטוח, פסול מלהתמנות כמומחה המייעץ לשופט. אולם לאחר המילים הקשות, עבר העליון להבעת צער על כך, שהפרופסור וחברת הביטוח הסתירו את קשריהם מהשופט. המינוי של המומחה הרפואי העובד עם חברת הביטוח לא בוטל.

זהירות מניגודי עניינים

אישה נפגעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במקרים כאלה גם חברת ביטוח החובה וגם הביטוח הלאומי אחראים לתשלום הפיצויים. הנפגעת הוזמנה להופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על פי החוק קביעת ועדה זו עשויה להכריע גם את גורל התביעה נגד חברת הביטוח.

והנה, בין חברי הוועדה בביטוח הלאומי, גילתה הנפגעת פרופסור, מומחה לרפואה פנימית, העובד עבור חברת מדיטון, המספקת חוות דעת לחברות ביטוח (שגם אותן תובעים המבוטחים). הנפגעת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לפסול את הוועדה.

וכיצד הגיב הפרופסור המכובד בבית הדין? אני בכלל לא מועסק על ידי חברות הביטוח, טען. אני מועסק על ידי מדיטון ועל ידה בלבד. אכן כ-95% מחוות הדעת שעשיתי במסגרת מדיטון היו עבור חברות ביטוח, אבל מדובר בנתון כמותי בלבד. אין בנתון כמותי זה כדי להעיד על כך שדעתי המקצועית מוטה מראש לטובת חברות הביטוח. הרי לא הן משלמות את שכרי אלא חברת מדיטון.

בית הדין לעבודה לא השתכנע ופסל את הוועדה. קיים טעם לפגם בכך שרופא החבר בוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, עוסק במקביל במתן חוות דעת המיועדות לחברות ביטוח, קבע בית הדין. על הוועדות הרפואיות להקפיד כי פעולותיהן תהיינה משוחררות ממשוא פנים ולא תהיינה נגועות בניגוד עניינים.

מומחה רפואי שעמדתו מנוגדת לעמדת בתי המשפט

עובד נקלע לדחק נפשי כתוצאה מאירוע חריג במהלך עבודתו ולקה באירוע מוחי. בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה נוירולוג, כדי שיקבע אם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לאירוע המוחי. אלא שהנוירולוג המכובד ידוע כמי שמחזיק באופן נחרץ בדעה, כי דחק נפשי הנגרם באירוע חריג בעבודה כלל לא יכול לגרום לאירוע מוחי.

לעומת זאת, על פי עמדת בתי הדין לעבודה, שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין, על בסיס חוות דעת של טובי המומחים הרפואיים, קיימת גם קיימת אפשרות שדחק נפשי, עקב אירוע חריג בעבודה, יגרום לאירוע מוחי.

המוזר הוא שבתי הדין האזוריים לעבודה ממשיכים למנות את אותו נוירולוג, חדשות לבקרים, למרות שתוצאת חוות הדעת שלו ידועות מראש. בית הדין הארצי לעבודה ביקר את המינוי ונוכח גישתו הבסיסית של הנוירולוג מינו בארצי מומחה נוסף. ובאשר לעובד - הוא הוכר כנפגע עבודה.

מומחה שעמדתו ידועה מראש

אדם נתקל בגגון בולט העשוי מבטון, ונחבל בקדמת ראשו, סמוך לגלגל עינו הימנית. ראייתו החלה להתדרדר. רופאיו אבחנו הפרדות של הרשתית. בית המשפט מינה מומחה בעל שם מטעמו בתחום העיניים. בטרם הספיק המומחה לכתוב את חוות דעתו, גילה הנפגע כי הוא חבר בוועדה של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי לא ייתכן שחבלה בלתי ישירה לגלגל העין תגרום להפרדות רשתית. הנפגע ביקש לבטל את המינוי.

בית המשפט: "העובדה שהמומחה מצדד באסכולה הטוענת להיעדר קשר סיבתי בין חבלה לא ישירה לגלגל העין לבין היפרדות רשתית, עלולה לעורר חשש כי זכויות הנפגע תפגענה עקב מינוי זה... הותרת המינוי על כנו עלולה לפגוע במראית פני הצדק".

מומחה שחוות דעתו נקבעת על פי זהות המשלם

אדם עבד שנים רבות כרתך מסגר במפעל אגמו בנהריה. במהלך השנים נחשף לחומרים מזיקים. לבסוף לקה במחלת האסטמה. בית הדין לעבודה מינה פרופסור ידוע בתחום מחלות הריאה. המומחה טען כי אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים להם נחשף העובד לבין מחלת האסטמה בה לקה.

העובד פנה אל הפרופסור המכובד באופן פרטי. הפרופסור לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה. על מי יצא קצפם של השופטים? על המבוטח. "אנו רואים בחומרה יתרה את התנהגותו של העובד", קבעו השופטים, "מומחה רפואי המתמנה על ידי בית הדין, הינו גורם אובייקטיבי האמור לשקף נאמנה את מצבו הרפואי של המבוטח. פניית המבוטח אליו הכשילה אותו בביצוע תפקידו כמומחה מטעם בית הדין. דבר זה על פניו הוא פסול מעיקרו ומהווה פגיעה חמורה בהליך השיפוטי".

מחויבים רק לבעל המאה

מבוטח של חברת הביטוח לקה בליבו, במוחו, במה לא. הוא היה מרותק לכסא גלגלים משך תקופה ארוכה, נזקק לטיפולים ולעזרה רבה - והוכר כנכה הזכאי לגמלת נכות של 100%. למרות כל אלה, סירבה חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח פנתה לחברת קרדיומדיקס, חברה הנותנת שירותי חוות דעת לחברות ביטוח. זו מינתה מומחית ברפואה תעסוקתית. המומחית קבעה כי המבוטח מסוגל לשוב ולעבוד. המבוטח שכר עורך דין, שילם לרופא והצטייד בחוות דעת נגדית. נציגי חברת הביטוח הבינו כי המבוטח לא יוותר וכי אין ממש בחוות הדעת של המומחית שלהם. הם הכירו בתביעה.

ואולם, למבוטח היו הוצאות, שכר טרחת עורך דין ששילם וכאמור שכר חוות הדעת הנגדית. הוא הגיש תביעת רשלנות נגד קרדיומדיקס ונגד המומחית. אלה ביקשו שבית המשפט ידחה את התביעה על הסף. "מדיניות משפטית ראויה", כך טענו, "מחייבת לדחות את תביעתו של המבוטח. אחרת בכל פעם שחברת ביטוח מצרפת להגנתה חוות דעת רפואית והתביעה נדחית, תהיה החברה או המומחה מטעמה צפויים לתביעה משפטית. יוערם קושי בקבלת חוות דעת רפואיות ויוגשו תביעות רבות".

בית המשפט סירב לדחות את התביעה על הסף. למומחה מטעם חברת ביטוח, קבע, חובת זהירות לא רק כלפי חברת הביטוח אלא גם כלפי המבוטח. בית המשפט יטיל אחריות על מומחה כאשר חוות הדעת היא בלתי סבירה.

אין כללים אין רשימות

התמונה בתחום המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי המשפט היא עגומה. אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג כראות עיניו. ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לחרוץ גורלות של נפגעים. מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטרליים ולעשות מלאכתם נאמנה. חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעת בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.

עד שמערכת בתי המשפט תקבע כללים מסודרים, ראוי שהרופאים יאמצו את הריסון שגזר על עצמו פרופ' אברהם גנאל. זה האחרון, כאורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

קישורים:
  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" - פברואר 2010 - בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר...

יום שישי, 30 ביולי 2010

קלונם של פקידי הרווחה - סיפורה של נערה נמלטת מהשירותים החברתיים בעיריית כרמיאל

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - מערכת רווחה מופקרת
יצחק הרצוג - מערכת רווחה מופקרת
אפריל 2010 - סיפורה של נערה שנאלצה להימלט לתורכיה מציפורני רשויות הרווחה בעיריית כרמיאל. כדי להציל את גופה ונפשה. מתוך הבלוג "והרי אני היום שנה אחרי"

שלום, שמי ס', בת 15, נמלטת רווחה.

לפני כפחות משבוע, חגגתי עם משפחתי המדהימה שנה ליום בו ברחתי מפנימיית "טוביה" בקיבוץ הרדוף, פנימייה טיפולית שיקומית כביכול אשר מנוהלת כיום ע"י משרד הרווחה. לפנימייה זו לרוב נשלחים קטינים עם תגיות כזב כגון "זקוקים לשיקום", "פגועי נפש", "באים מרקע משפחתי מתוסבך" והרשימה המומצאת עוד ארוכה. אם נניח לרגע שאלו הן התגיות הכנות, האם הייתם, בתור בני אדם עם ראש על הכתפיים, שולחים נערה עם ממוצע 96 בתעודה בחטה"ב, שלא "מבריזה", לא מעשנת ולא נוגעת בסמים, שהחטא היחיד שפשעה הוא להיוולד למשפחה עולה תמימה, שבדומה לשליש ממדינת ישראל עברה גירושין, לאשפוז "דחוף" כביכול במחלקה פסיכיאטרית לנוער, ולאחר מכן שולחים אותה הרחק מביתה ומסביבתה הטבעית לפנימייה מבודדת, שם תהיה כאחד עם עתידם של "מקרים אבודים"?

האם הייתם נותנים לעתידה של נערה כזו להתכווץ עד כדי גולם?

אני שנה לאחר הבריחה, שנה שאני לא לוקחת סמים פסיכיאטריים, (למרות התנגדותם הנחרצת של "הגורמים המטפלים" להפסקתם), מודה ששנה זו בהחלט לא הייתה שנה שכולה דבש. ראשית, מעבר לשלושה חודשים נאלצתי להסתתר מפני הרווחה והמשטרה, על לא עוול בכפי. עוולי היחיד היה רצוני העז לחופש, ולפיכך התנגדותי הנחרצת לחזור לפנימייה למרות איומיו של פקיד הסעד יצחק מעוז מלשכת הרווחה כרמיאל שייקח אותי בכוח משטרתי. אם למנוע מעצמי להפך לצאן לטבח ולסיבה למילוי כיסם הפרטי של העובדים הסוציאליים הינו פשע ו/או עבירה על החוק, הרי שכל החוקים במדינת ישראל הינם טפלים ככזב וכשטות אחת גדולה ולא כחוקי סדר בממשלה ראויה כי אם דיקטטורה. כל השנה הזו הינה שנת שיקום מבחינתי, שנת מעבר ממה שניסו לעשות ממני, חזרה אל משהייתי. בחלט, לא תהליך פשוט לאחר הנזק הרב כל כך שנגרם.

למרות כל אלה, קשיי ההסתגלות הטבעיים של מעבר בגילי לארץ אחרת, הינם גן עדן עלי אדמות יחסית לאשפוז ופנימייה טיפולית ללא צורך, אשר פקידי הסעד ראו בה כביכול דבר חיוני לתפקודי בתור בן אדם.

הרפובליקה הטורקית בה נולדתי – הצילה את חיי

הטראומה גרמה לי לדפוסיי מחשבה בעלי כיוונים ונסיבות שונות משהו מרוב הנערים בגילי בעקבות סגנונות מחשבה שגויים אשר ניסו לשטוף בהם את מוחי, ואילו אני עשיתי כל שביכולתי להתנגד אליהם. עקב כך נהייתי אדם מרדני יותר מתמיד, וכעת אני במצב של ניכור כל פרט המזכיר לי דפוסיי מחשבה הזויים אלו.

כגון: לעולם לא אכניס מוצרים אורגניים לביתי, עקב היות פנימיית "בית טוביה" בהרדוף פנימייה המאמינה בשיטה זו.

מבדיקות דם נהייתה לי טראומה קיצונית, לאחר שעברתי בדיקת דם באונס במחלקה הפסיכיאטרית המכנה עצמה "היחידה להדרכת הילד והמשפחה" בבית החולים הממשלתי בנהריה, שנעשתה אך ורק לשם בירור המינון של הסמים הפסיכיאטריים בדמי, קרי האם דילגתי על ההרעלה העצמית אשר נכפתה עליי בזמן הסופ"ש או לא. אני חיה כיום בטראומות, "רשימות שחורות" של דברים שלעולם לא אגיד או אציין בעקבות העובדה שהם מזכירים לי את הזמנים הקשים שנאלצתי לעבור. בעקבות הבגרות היתרה שנאלצתי להפגין בזמנים בהם הבנתי בגיל כה צעיר שאם אין אני לי מי לי, כיום אני מודעת לעובדה שמה שנותר לי מגיל ההתבגרות דינו לחכות שחבריי לגיל יתבגרו סוף כל סוף. אינני מסוגלת "להנות מהרגע" ככל נער ונערה בגילי או כפי שיכולתי לפני התפרצותה הבוטה של הרווחה בחיי. איש כבר לא יוכל להגדיר את מחשבותיי והדברים שעברתי בעבר והשפעתם על ההווה כ"דברים שכל ילד בגילי עובר". לא, לא כל ילד בורח ממדינה אחת אל מדינה אחרת, בכוחות עצמו, ונאלץ להתחיל ה-כ-ל מאפס, ועוד עם טראומה בסדר גודל כזה. לא כל נער ונערה יבינו על מה אני מדברת במאמר הזה בכלל, שרוב הסיכויים שכלל לא יגיע לאוזניהם. הפכו אותי מנערה "במצב טוב", לנערה אסופת קרבות. ולעתים אני שואלת את עצמי, "למה? למה כל כך מוקדם?"

אני במצב שאני נאלצת להתחיל את חיי מחדש, בארץ חדשה. בבית הספר הפרטי של הקהילה היהודית בו אני לומדת, כולם כבר מכירים את כולם מגיל קטן. ישנם אפילו חברים שמכירים אחד את השני מאז היוולדם, כך שברור שלא קל להיכנס חברתית לקבוצה כמעט סגורה שכזאת.

כיום אני בכעס על אימי שרצתה לעזוב את טורקיה בהיותי בת שנה וחצי ורצתה לעלות לישראל. אני רואה כיום בעלייה זו בזבוז זמן שגרם לכלום מלבד נזק, עובדים סוציאליים נצלנים, מעבר טראומה אשר ביגר אותי יתר על המידה בספיד, על קשיים לעתים בדיבור השפה הטורקית באופן שוטף יחסית לחבריי לכתה, והפסד כואב מן העובדה שהייתי יכולה להיות חלק בלתי נפרד מבית ספרי ככולם. לא הייתי נאלצת להתחיל כאן מחדש אילולא עשתה הרווחה כל שביכולתה בכדי לסמן אותי כנערה בתגיות המשפילות, הנחותות וחסרות האונים ביותר במדינת ישראל.

אני קוראת בזאת למחוקק לשנות בדחיפות את זכויותיהם הכמעט בלתי מוגבלות של העובדים הסוציאליים ולמזערן עד כדי פחות מעשירית, עקב השימוש הלא מבוקר בהן לרעה ו/או להונאותיהם האישיות. אני קוראת בזו לציבור הישראלי ולנבחריו להוקיע את העובדים הסוציאליים מן החברה ומסדר היום ולהגדיר את הוצאתן השרירותיות בדרגה מכפירה של ילדים מביתם והפרדתם ממשפחתם ומסביבתם הטבעית כפשע לכל דבר, ואת משרד הרווחה לרוקן מעובדים ממלאי כיסאות אוכלי חינם, אשר ללא בושה חיים על חלק מכספי משלמי המסים ומזיקים לו בחלק השני, ונהיים לגורם מרכזי בהידרדרות עתיד ילדינו ומדינת ישראל כולה אשר עתידה נטול כיום על כף המאזניים כמעט מכל נקודת מבט אפשרית.

קישורים:

יום חמישי, 29 ביולי 2010

ועדה לזכויות הילד בכנסת - קבלת החלטות תחת לחץ

יולי 2010 - פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה.
כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן.

חה"כ דני דנון יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת פנה למבקר המדינה בבקשה לבדוק אם היה אפשר למנוע את רצח ילדי משפחת בן דרור אילו יושמו המלצות ועדה בראשות סמנכ"ל משרד הרווחה מוטי וינטר שהוקמה לאחר רצח הילדה רוז פיזם. מדובר בוועדה בין משרדית שנועדה להמליץ על תפיסות חדשות לאיתור קטינים הנמצאים בסיכון ודרכים להצלתם מאסון אפשרי, תוך מתן סמכויות ומשאבים נוספים לרשויות הרווחה.
ח"כ דנון ביקש מהמבקר גם לבדוק מדוע המלצות הוועדה הבין משרדית לא יושמו עד כה ומה ניתן לעשות בכדי לשנות מצב זה.

נשאלת השאלה האם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית אפקטיבי?

המלצות חשובות ומשמעותיות הומלצו ע"י ועדות מזה כעשר שנים ויותר: חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה משנת 1991 – ועדת רוטלוי, ומינוי נציב תלונות ציבור חיצוני בלתי תלוי על מערכות הרווחה: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, פנימיות ומעונות ועוד – ועדת גילת (2002), ועדת רוטלוי (2003), ועדת סלונים נבו (2009).

ליקויים חמורים על עבודת פקידי סעד לסדרי דין צוינו בדו"ח ועדת סלונים נבו. בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן. העדר פיקוח וביקורת על עבודת פקידי הסעד תוך מתן גיבוי מוחלט במקרה של תלונה או ערעור, ועוד.
כיצד פקידי הסעד ובתי המשפט יכולים להגיע למסקנה או החלטה אפקטיבית וטובה אם אינם מבחינים בין עובדות לדעות, ואינן טורחים כלל לבדוק את עצמם. שאלה נוספת האם תוספת משאבים וסמכויות לפקידי הסעד יסייעו בקבלת החלטות טובות אם ממצאי ועדת סלונים לא מיושמים.
ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בלתי תלוי על פקידי הסעד, משרד הרווחה לא יישם את ההמלצה.

חוק זכויות הילד, ומינוי אומבודסמן על רשויות הרווחה הם יישומים ראשונים במעלה ומובנים מאליהם ברוב מדינות העולם המתקדמות. ואולם במדינת ישראל מסיבות לא ברורות לא יושמו המלצות אלו. אי מימוש המלצות אלו גורם מידי יום תסכול וחוסר אמון במערכת הרווחה, הרס הפרט והמשפחה. דוגמאות הן כליאת ילדות בצינוק במוסד מסילה עם קיא ושתן, אונס ילדים במעון מקי"ם, אונס ילדה והדבקתה באיידס במוסד של אקי"ם בשרון, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, פרשת חוות שדה בר ועוד

מן הראוי כי מקבלי ההחלטות יפשפשו באוסף המידע והניסיון הרב שהצטבר במהלך עשרות שנים ויקבלו החלטות באופן מובנה ומסודר ע"פ סדר עדיפויות, ולא יפעלו באופן אמוציונלי רגעי, או ע"פ שיקולים זרים כאלו ואחרים.

קישורים:

יום שני, 26 ביולי 2010

המשפחה: לשכת הרווחה כפר יונה אחראים לרצח הילדים

עובד סוציאלי אלברט מור - כפר יונהיולי 2010 - פרשת רצח שלשה ילדים בידי אביהם. גליה סיבוני שניחמה את אחותה, הפנתה אצבע מאשימה לעבר רשויות הרווחה. לדבריה, האם קיבלה מסרים מגורמי הרווחה, שאם לא היא לא תאפשר לאב לראות את ילדיו, ילדיה יילקחו ממנה. "הוא אדם מטורף, ואנחנו ידענו את זה", אמרה סיבוני. "מי שאשמה פה זו רק הרווחה. הם כל הזמן איימו עליה שאם היא לא תיתן את הילדים לאבא, הם ייקחו לה אותם. כמה שהיא התחננה כל הזמן איימו עליה שייקחו לה את הילדים".

פקיד הרווחה מאשימים את שירותי בריאות הנפש - העו"סים הם שליחים

גורמים בשירותי הרווחה שמעורים בטיפול באיתי ולילך בן דרור הפנו אתמול את האצבע המאשימה לעבר שירותי בריאות הנפש. בחוות דעת שהועברה לפני שלושה חודשים מבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון" בפרדסיה לשירותי הרווחה, נקבע כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבתו, ועל כן אין מניעה שייפגש עם ילדיו ללא השגחה.
.

.
חוות דעת פסיכיאטרית - המלצה שהחשוד ברצח יפגוש את ילדיו ללא פיקוח

בחוות דעת שמסרה הפסיכיאטרית שטיפלה בבן דרור בסוף אפריל, נכתב כי זה חודש וחצי מצבו של האב יציב, וכי החל בחיפוש עבודה. כמו כן ציינה הפסיכיאטרית כי ניכר קשר טוב עם משפחתו, וכי אין מניעה מקיום מפגשים עם ילדיו מחוץ למרכז הקשר. המלצה זו, שבסיכומה נכתב כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבה, הובילה למפגשים מחוץ למרכז הקשר. לפני חודש, כשאמה של לילך מתה, אף ביקשה האם כי ילדיה ישהו במהלך השבעה אצל אביהם.

בני הזוג לשעבר בן דרור היו מוכרים לשירותי הרווחה בכפר יונה עקב סכסוך ביניהם, סכסוך שהוביל לגירושין. בדיון בבית משפט לענייני משפחה נכנס לתמונה פקיד סעד לסדרי דין, על מנת לקבוע משמורת על הילדים. גורם המעורה בפרשה מספר כי "מכיוון שהאב מאושפז בגין מצב דיכאוני והיה בטיפול בבית חולים פסיכיאטרי, החליטו באגף הרווחה כפר יונה כי המשמורת תהיה של האם - והאב יוכל לפגוש את הילדים במרכז קשר - מרכז שבו המפגשים עם ההורה מתקיימים בהשגחה".

בית המשפט קיבל את המלצת גורמי הרווחה, והפגישות החלו והתנהלו כסדרן. לפי שירותי הרווחה, לפני כמה חודשים אף טענה האם כי האב קיבל טיפול, והקשר שלו עם הילדים טוב. כמו כן, הגיעו דיווחים חיוביים ממרכז הקשר, לשם היה בא איתי עם אביו, סבם של הילדים. לפי שירותי הרווחה, האם אף הביעה נכונות שהילדים יישארו ללון אצל אביהם.

בשירותי הרווחה אומרים כי ביצעו ליווי ומעקב צמוד על המשפחה, "ובסך הכל נראה היה שהאב והילדים מתקשרים בצורה טובה מאוד. הוא היה מתייצב בזמן לכל מפגש, ולא היו דיווחים בעייתיים".

במארס פנה האב בבקשה להיפגש עם הילדים גם מחוץ למרכז הקשר. בתגובה פנו שירותי הרווחה לקבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים בבית החולים הפסיכיאטרי בפרדסיה. בחוות דעת שמסרה הפסיכיאטרית שטיפלה בבן דרור בסוף אפריל, נכתב כי זה חודש וחצי מצבו של האב יציב, וכי החל בחיפוש עבודה. כמו כן ציינה הפסיכיאטרית כי ניכר קשר טוב עם משפחתו, וכי אין מניעה מקיום מפגשים עם ילדיו מחוץ למרכז הקשר. המלצה זו, שבסיכומה נכתב כי האב אינו מסוכן לעצמו או לסביבה, הובילה למפגשים מחוץ למרכז הקשר. לפני חודש, כשאמה של לילך מתה, אף ביקשה האם כי ילדיה ישהו במהלך השבעה אצל אביהם.

"הרווחה אשמה בכל מה שקרה לילדים האלה"

לטענת משפחתה של לילך, שירותי הרווחה החלו להפעיל מכבש לחצים עליה, על מנת לאפשר לאיתי לראות את הילדים. "הרווחה אשמה בכל מה שקרה לילדים האלה", האשימה דליה סיבוני, אחותה של לילך, "כל פעם שהיא היתה מגיעה לשם הם היו מאיימים עליה, שאם היא לא תאפשר לו לקחת את הילדים הם יקחו לה אותם. היא חששה שהוא יעשה להם משהו. אנחנו ידענו שהוא חיה, היא היתה מוכנה לבוא לקראתו ושהילדים יהיו אתו - אבל תחת השגחה".

בני משפחתה של לילך שוללים מכל וכל את טענת שירותי הרווחה, לפיה האם תמכה בהעברת הילדים לאב. "הם לחצו ואיימו עליה. הוא תיכנן הכל. הוא מצד אחד מטורף, אבל למעשה הוא שפוי. כשהוא היה מאושפז הפסיכיאטרית כתבה במפורש שהוא אדם שפוי. כל פעם שהלכנו לרווחה תמיד טענו שהוא שפוי. הבן אדם הזה חייב לשבת בכלא. הוא עשה את זה בכונה ותיכנן את הכל ליום ההולדת שלה".

"בנושא סדרי הראייה פעלנו בצורה מסודרת ומגובה מבחינה מקצועית, ולא הפעלנו לחצים על איש", אומר אלברט מור, מנהל שירותי הרווחה בכפר יונה, "עשינו הערכה מקצועית ואין לנו יכולת לנבא התנהגות של כל אחד ואחד. אני רק יכול לציין שהילדים הגיעו לאבא בהסכמת שני הצדדים".

קישורים:

יום ראשון, 25 ביולי 2010

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה - חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום

יולי 2010 - שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" - כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים.
למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין.
המסקנה: חוות הדעת הפסיכיאטריות לא שוות כלום. מדוע אם כן מלעיטים אנשים במשך חודשים ושנים בסמים פסיכיאטריים שאינם מרפאים, ממכרים, ועם תופעות לוואי קטלניות?

הכתבה משרד הבריאות על רצח הילדים: אנחנו לא נביאים , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 25.07.2010

שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. במשרד הבריאות מסרבים בינתיים להגיב ישירות לפרטי המקרה. ראש מערך בריאות הנפש ל-ynet: "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון"

איך קיבל איתי בן-דרור רשות לשהות עם שלושת ילדיו הקטנים - שאותם רצח בתכנון מוקדם ובקור-רוח מצמרר? ברשויות הרווחה אמרו שהתבססו על חוות הדעת הפסיכיאטריות, ובמערכת הבריאות הגיבו הבוקר (יום א') לראשונה לנושא. "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון", אמר ל-ynet ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד. "הערכת מצבו של אדם והערכת מסוכנות אינה יכולה להיות נבואה לעתיד".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הנחה את ד"ר לובין להצטרף לוועדה שהקים שר הרווחה, לבחון את הטיפול במקרה מצד שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ומצד בית החולים "לב השרון" בפרדסיה. בין היתר, יבחן ד"ר לובין את שיתוף הפעולה ואת הממשק עם גורמים נוספים - בהם גורמי הרווחה.

"רמת סיכון - לא מענה בינארי של 'כן' או 'לא'"

ד"ר לובין אמר בשיחה עם ynet, בהתייחס לגלגול האחריות מצד גורמי הרווחה, כי "אני מעדיף לשתוק מאשר להתנצח". לדבריו, "חובת הסודיות היא דרישה חוקית - לא דבר שאנחנו בוחרים בו. יש מערכת דרישות נוקשה כלפינו בנושא הסודיות הרפואית, אולי יותר מאשר לעומת גורמים אחרים. אין פה הסתרה אלא כיבוד חוק. אנחנו לא מעוניינים להיות עבריינים".

הוא ציין כי במערכת האשפוז הפסיכיאטרי מתקבלות מדי יום החלטות הרות גורל: "החלטות מסוג זה הן לחם חוקנו. ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון. כשמדברים על מסוכנות, לעולם מדברים על רמת סיכון ולא על מענה בינארי של 'כן' ו'לא'".

עוד אמר ראש שירותי בריאות הנפש, כי "יש בקרה על החלטות בנוגע למסוכנות של אדם. כאשר מעורב בית משפט, הבקרה נעשית על פי חוק ובצורה מסוימת. כשאין אמירה משפטית, הבקרה תלויה בשיתוף הפעולה של האדם שמקבל את הסיוע והטיפול".

בעקבות המקרה כבר התקיים בירור ראשוני בתוך בית החולים "לב השרון". "מערכת בריאות הנפש היא מערכת שלומדת מאירועים מהסוג הזה, וברבות השנים הרחיבה מאוד את יכולות ההשגחה על מי שבחזקתה", סיכם ד"ר לובין. "במציאות שבה אדם אינו מאושפז, ההתמודדות תלויית הסכמה של המטופל, אלא אם בית המשפט חשב אחרת".

בהליכים: חוק "להגן על הציבור" מחולי נפש

יש לציין כי רק בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להקשות על שחרורם של מאושפזים פסיכיאטרים מבתי החולים.

בעקבות הרצח המזעזע אמש, מתכוונת יוזמת ההצעה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לנסות לגייס את תמיכתם של סגן שר הבריאות וראש הממשלה, כדי לקדם את תיקון החקיקה המוצע באמצעות חקיקה ממשלתית, ולא פרטית - כפי שתוכנן מראש.

"מדובר בנושא בהול שהממשלה חייבת לקחת תחת חסותה", אמרה רגב. על ההצעה חתומים, לצד ח"כ רגב, עוד עשרה ח"כים נוספים מכמה סיעות. בדברי ההסבר להצעה נכתב בין היתר: "בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז, נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש... הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצדם של חולי נפש כלפי הציבור".

קישורים:

יום שבת, 24 ביולי 2010

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - הצד האפל של משרד הרווחה - brain damage - פינק פלויד

על מה חושבים שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג, פקידי ומנהלי משרד הרוווחה ורשויות הרווחה בערים?
מהי מדיניות משרד הרווחה? פקידי הרווחה טוענים השכם וערב כי הם חרדים לגורל הילדים, והם "מסדרים" ו"מטפלים" בילדים. הם טוענים כי לבם דואב בכל פעם שהם קורעים ילד מביתו.

הלכה למעשה הם מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה למסגרות שונות ומשונות עם חדרי צינוק, אחיזות חניקה (הולדינג) , סמים פסיכיאטריים, ועוד. פקידי הרווחה מאבחנים ומתייגים ילדים פוגעים בנפשם ותדמיתם לשנים רבות. הילדים יוצאים מציפורניהם פגועים וחבולים.

מה הולך בראשם של פקידים ומנהלים ברשויות הרווחה?


קישורים: