התרבות החזירית משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות ועובדי קבלן

המאמר על חשבון הילדים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013

בשבועות האחרונים עובד י' ב"תמיכה ביתית". חמש פעמים בשבוע, מהצהריים עד הערב, הוא מטפל בארבעה ילדים ממשפחה שבה ההורים כמעט אינם מתפקדים. הוא מכין להם ארוחת צהריים, עוזר מעט בלימודים, רוחץ ומכין ארוחת ערב. שכרו מסתכם בכ-4,000 שקלים בחודש, שמהם הוא צריך גם לקנות את מוצרי המזון לילדים. האם לקנות בשר פעמיים בשבוע או שמא רק פעם אחת, ואולי בכלל אפשר להסתפק ב”מנה חמה”'? י' אומר שהוא לא חושב על שאלות כאלה.

י' אחראי על הילדים מטעם מחלקת הרווחה המקומית, הכפופה למשרד הרווחה, אותו משרד שפירסם את חוברת ההנחיות שנמסרה לו. ואולם, י' איננו עובד המשרד או הרשות המקומית, אלא מועסק דרך חברת כוח אדם. במשרד הרווחה מיהרו להבהיר, כי התשלום שהוא מקבל "אינו נחשב לשכר" וכי לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד. יש כ-800 משפחות בכל הארץ, המעניקות "תמיכה ביתית". "זה קצת לא הוגן להעמיד אותנו בדילמה אם להעדיף את טובת הילדים או לנסות ולהשאיר בכיס עוד כמה שקלים", אומר י', "בסופו של דבר, זו החלטה אישית של כל אדם, כי הפיקוח עלינו ממילא לא קיים".

 היום תועלה בכנסת להצבעה הצעת החוק, שיזמה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), ואליה הצטרפו 12 ח"כים נוספים, בהם יו"ר הקואליציה, יריב לוין, ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, חיים כץ. ההצעה מבקשת לאסור על העסקה קבלנית במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי, למעט במקרים חריגים.

התנערות השלטון מאחריות לתנאי ההעסקה של י', ועל הדרך גם מפיקוח על השירות שמקבלים הילדים, איננה יוצאת דופן. כמעט בכל חדר מורים אפשר למצוא סוגים שונים של עובדי הוראה - כאלה שמשכורתם משולמת על ידי משרד החינוך או הרשות המקומית, וכאלה המועסקים על ידי שלל גופים מתווכים, שההצדקה העיקרית לקיומם היא החיסכון הכספי המושג באמצעות פיטורים עונתיים ופגיעה בתנאים הסוציאליים. השבוע, למשל, יצאו למאבק אחיות בתי הספר, שהוותק שהן צוברות מתאפס עם כל סבב של פיטורים והעסקה מחודשת על ידי מעסיק פרטי.

היחס הציני לעובדי הקבלן נחשף במלוא חרפתו בתחום החינוך. כך, למשל, טוען משרד החינוך, כי העובדים ב"תוכנית קרב" אינם אלא "מדריכים", מה שמאפשר להעניק להם שכר ותנאים שונים מאלה של מורים רגילים. מוטב היה שמי שמתיימר לחנך לא ישתמש בטענות כאלה: לא רק שהעבודה בפועל של כ-4,000 העובדים הללו אינה שונה מהותית מזו של עמיתיהם בבית הספר, אלא שהמשרד אף מכיר בה לצורכי הסמכה.

לא מדובר רק בסוגיה מוסרית. המשכורת הנמוכה אינה מאפשרת למורי הקבלן ללמוד ולהתפתח או להשקיע בתלמידים, כשהם עסוקים במרוץ הישרדות, והתוצאה היא חינוך עני. לא בטוח גם שההתמכרות להעסקה קבלנית תהיה חסכונית לנצח: דו"ח שמשרד החינוך גנז, ואשר פורסם לאחרונה ב"הארץ", מזהיר כי המדינה חשופה לתביעות של מורי קבלן, בנושאי שכר ותנאי עבודה כאחד. לפני הבחירות לכנסת, כשהמחאה החברתית עוד הורגשה באוויר, התחייבו ח"כים ממפלגות שונות, בהן כאלה החברות כעת בקואליציה, להילחם בהעסקה קבלנית. אלא שהפרה סיטונית של הבטחות הפכה לעניין שבשגרה. תמיכה בהצעת החוק יכולה להיות התחלה של תיקון.

קישורים:

איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט - 30 אפריל 2012 - איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם...
רשות חסות הנוער לא הפיקה לקחים מדוח מבקר המדינה: בן ה-13 שנכלא כי אין מקום במעון יישלח להוסטל
חברת ה"משקם" של משרד הרווחה - עשרות שנים של ניצול נכים ואנשים עם מוגבלויות
משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"
חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים
ליקויים חמורים בחוות הנוער "שדה בר" - למעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים - מרץ 2010

תאוות בצע מוסדות הרווחה המופרטים - עובדים סוציאליים הופכים מוסדות חוסים ל"מחסני בשר"

בפרשת ההתנהלות הסאדיסטית של פקיד סעד ראשי בשירות למפגר אמיר שוורץ, ראינו חוסים נכלאו במוסדות למפגרים במשך עשרות שנים בעודם נורמלים ושפויים כדוגמת דודו דהאן. פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ הסועד מידי יום ארוחת צהריים עם צמרת משרד הרווחה גם שימש כעובד בכיר בחברה פרטית ק.ט.ב בבעלותה כתריסר הוסטלים ומחזור שנתי של כעשרה מיליוני שקלים.
מתברר כי צמרת הרווחה סיגלה את הפרטת השירותים החברתיים ומעסיקה עובדים סוציאליים שהפכו מוסדות לחוסים ל"מחסני בשר" ומייללים על שכרם הנמוך...

הכתבה 86% משירותי הרווחה: באמצעות עובדי קבלן , אורלי וילנאי , הארץ , פברואר 2012

70% מהעו"סים שנקלטו בשנים האחרונות - עובדי קבלן. "הם מגיעים עם תחושת שליחות, ומחוייבים לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם"

שבעים אחוזים מהעובדים הסוציאלים שהתקבלו לעבודה בשנים האחרונות הם עובדי קבלן, 90% מעובדים אלו הן נשים. הנתון המדהים הזה, העולה ממחקר שנערך באוגוסט האחרון על ידי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, נותן תוקף לשני נתונים מדאיגים נוספים במחקר - האחד קובע כי מרבית עובדי הקבלן בישראל הן נשים, ואילו השני מדבר על כך ש-86% מהשירותים שמספק משרד הרווחה מופרטים, ונעשים באמצעות מיקור חוץ, כלומר חברות קבלניות.

"משרדי הבריאות והרווחה הם המשרדים שמשתמשים הכי הרבה בחברות קבלן", אומר הד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה במכון ון ליר. "מבחינת דיני העבודה יש שתי צורות העסקה אפשריות - העסקה ישירה או העסקה קבלנית - לכן העסקה דרך עמותות היא פשוט העסקה קבלנית, גם אם השם מכובס יותר". לדבריו, ישנה חפיפה מוחלטת בין התחומים שבהם מועסקות נשים בשירות הציבורי לבין התחומים שבהם נעשה שימוש בחברות קבלן. "אם ממילא היו תנאי השכר של העובדות במשרות אלה נמוכים, הרי שעתה במקרים רבים, ירד השכר גם אל מתחת לשכר המינימום בפועל".

תנאי העסקה אלו לא רק דירדרו את שוק התעסוקה לתהומות שטרם נראו במדינת ישראל, לדברי הד"ר פז פוקס הם גם השפיעו על אופן קבלת ההחלטות המקצועיות. בראיונות שערך עם עובדי קבלן דיווחו רבים מהם כי חוות הדעת שלהם הוטו בשל שיקולים כלכליים.

כך לדוגמה העידה עובדת סוציאלית במוסד לתשושי נפש, כי התבקשה על ידי מנהל המוסד שלא לשלוח לשיקום אדם שראוי היה שיצא אליו, שכן "אין כרגע מי שיחליף אותו, ובהיעדר איוש לא יתקבל תקציב ממשרד הרווחה".
דברים דומים נאמרו על ידי פסיכולוגים המועסקים בחברות קבלניות לבריאות הציבור, עובדים במוסדות חוסים, גמילה מסמים ועוד. בשל הפרטת השירותים, לא יכולים משרדי הממשלה לפקח על חוות דעת אלו ולא על ההתנהלות הפנימית. "אנשים מגיעים עם תחושת שליחות, ומחייבים אותם לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם", הוסיף הד"ר פז פוקס, שכותב בימים אלה מחקר בעניין.

לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש בשנה שעברה לוועדת הקליטה והעלייה, מחצית מעובדי הקבלן הם עולים מחבר המדינות שעלו משנת 1990 ואילך, שיעור גבוה במידה ניכרת משיעורם בכלל האוכלוסייה, העומד על 12.2%. עוד נכתב כי על פי מחקר של מכון ברוקדייל, לפחות 35% מבין עולי אתיופיה בשוק העבודה, מועסקים כעובדי קבלן.

הדו"ח מצביע גם כי העלייה הדרמטית במספר עובדי הקבלן קשורה קשר ישיר לחקיקתו של חוק קבלני כוח האדם, שנועד להגן על העובדים. החוק, שנחקק ב-1996, אך נכנס לתוקף רק ב-2008, קובע כי עובדי חברות כוח האדם יתקבלו להיות "עובדי המשתמש", כלומר עובדים מן המניין, אם עבדו תקופה העולה על תשעה חודשים במקום מסוים. עם זאת, הוראה זו לא חלה על עובדי קבלני שירותים, וכך פנו המעסיקים לקבלנים אלו, מה שהביא בפועל לעקיפה בוטה של החוק.

מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", המטפלת בסוגיית ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, אומר כי "הרוח הגבית שנותנת ההסתדרות לנושא מעודדת, אולם יש לנו תחושה קשה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, היא הפכה לנורמה". לדבריו, "הנחמה היחידה היא שאם בעבר לא דיברו על זה הרי שהיום המונח העסקה ישירה הוא מונח מוכר. כל סוגיית מדינת הרווחה הקורסת צפה בזכות המחאה החברתית". העמותה, בדומה לארגונים חברתיים אחרים, נשאבה לוואקום שנוצר במערך האכיפה בתעסוקה. "בהיעדר כוח אדם מספיק, ומכיוון שהתהליכים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורכים שנים, אנחנו מבצעים אכיפה אזרחית מעשית בפועל".

פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון


.
קישורים:

• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

• משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...

השנור של יצחק בוז'י הרצוג נגד הנכים בחברת המשקם של משרד הרווחה

תאוות הבצע והשנור של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על גבם של המוחלשים. מבקר המדינה כי יצחק בוז'י הרצוג ביצע פעולות אסורות וחמורות מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני. עתה משנהיה שר רווחה יצחק בוז'י הרצוג סוחר בילדים קשישים ונכים.

להלן כתבה על השנור של יצחק בוז'י הרצוג נגד הנכים בחברת המשקם של משרד הרווחה - אוגוסט 2009 - עובדי הקבלן של בוז'י , גלובס , שי ניב

נכים המועסקים בחברה של משרד הרווחה: 8 שעות ביום, 21 ימים בחודש, רק 14 שקל לשעה
בשוק העבודה הישראלי, מסתבר, יש שני סוגים של קבלני כוח אדם: אלה הנמצאים בבעלות פרטית המחויבים לשורה של תקנות, חוקים ומגבלות, ואלה הנמצאים בחסותה ובבעלותה של המדינה. הסוג השני, בטח ניחשתם, הוא הגרוע ביותר במקרים מסוימים.

קחו למשל את מרכז המחקר החקלאי, הידוע יותר בכינויו "מכון וולקני", הנחשב לאחד המוסדות הנחשבים בעולם בתחום חקר ופיתוח החקלאות. במכון מועסקים עובדי ניקיון באמצעות שתי חברות: האחת פרטית, והשנייה השייכת למשרד הרווחה בראשות השר יצחק (בוז'י) הרצוג (40%) ולהסתדרות הציונית העולמית (60%). שמה בישראל: "המשקם". העובדים המועסקים באמצעות החברה הפרטית מרוויחים שכר מינימום - 20.7 שקל לשעה, ואילו עובדי "המשקם" מרוויחים 14.05 שקל לשעה בלבד.

איך זה יכול להיות? חברת המשקם מעסיקה נכים עם מוגבלויות שונות, חלקם בעלי יכולת עבודה חלקית וחלקם בעלי יכולת עבודה מלאה, לפחות בפועל. החוק הישראלי מאפשר למעסיקים בכפוף לאישור של משרד התמ"ת, לשלם שכר הנמוך משכר המינימום. התשלום נקבע בהתאם לגובה המוגבלות של העובד, משכר סמלי בלבד ועד 75% משכר המינימום.

בחברת המשקם מועסקים כ-1,300 עובדים במפעלים מוגנים, שם מייצרים מוצרי נייר וקרטונג'. רובם, לפחות על פי טענת החברה ומשרד הרווחה, בעלי מוגבלויות שלא יכולים להשתלב בשוק החופשי. לטענתם, התפוקות שלהם נמוכות מאלה של עובדים בריאים, ולכן מרבית המעסיקים במשק לא יכולים להרשות לעצמם לקלוט אותם.

ואולם, החברה מעסיקה כ-1,400 עובדים נוספים שלא בתחומי המפעלים המוגנים, אלא במקומות עבודה שונים. הם עובדים בעבודות ניקיון, פקידות, גינון ועוד, במגזר הציבורי ובפרטי. במכון וולקני למשל, ישנם עובדים המועסקים 8 שעות ביום - משרה מלאה לכל דבר. חלקם, אגב, מועסקים שם למעלה מעשרים שנה. אחת מהן היא המרכזנית של המכון, הקול הראשון שתשמעו כשתתקשרו. למעט שיתוק בצידו השמאלי של גופה, אין לה שום בעיה.

למעשה, אם המדינה לא הייתה מחריגה את החברה המיוחדת שלה מחוק חברות כוח אדם, עובדים אלה מזמן היו צריכים להיות עובדי מדינה. הם היו מקבלים שכר הוגן, קרן השתלמות מהיום הראשון לעבודה ועוד. גורמים במכון מבהירים לנו כי התפוקות שלהם לא פחות טובות מאלה של העובדים "הרגילים", אלא להיפך. "מבחינתנו הם עובדים לכל דבר", מציינים במכון.

האבסורד הכי גדול, לפחות כשבודקים כמה תלושי משכורת של עובדי "המשקם" המועסקים במכון, הוא שמתוך סכום זעום של כ-2,500 שקלים ברוטו, ההסתדרות מנכה לעובדים "דמי חבר" בגובה 20-27 שקלים בחודש. כן, שמעתם נכון, בחברת המשקם ובמשרד הרווחה מתגאים בכך שההסתדרות חתומה עימם על הסכם קיבוצי. "יש לעובדים דמי הבראה, פנסיה ודמי נסיעות", הם מספרים בהתלהבות. כל אלה מעוגנים אגב בחוק ואינם מהווים שום הטבה, אבל למה להרוס את החגיגה.

"דאגה לחלשים"

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', מסביר לנו כי ההסכם הקיבוצי מבוסס על ערבות הדדית. כל 2,700 עובדי החברה "נהנים" מ-73% משכר המינימום במסגרת ההסכם, בעוד שמרבית העובדים לדבריו נמנים עם אלה הזכאים לשכר מופחת יותר. אלה שכושר העבודה שלהם גבוה יותר והם זכאים לפי החוק ל-75% משכר המינימום מרוויחים אמנם 2% פחות עקב ההסכם, אבל טובת הרוב היא שעמדה לנגד הצדדים החתומים עליו, הוא מסביר. "מי שמסוגל לעבוד 8 שעות כמו במקרה שאתה מתאר, צריך לעזור לו לצאת אל השוק החופשי. זה בהחלט היעד החברתי שלנו", טוען איצקוביץ'.

למה שההסתדרות לא תפעל כדי להיטיב את שכרם לפחות של אלה המועסקים כעובדי קבלן לכל דבר? איצקוביץ' מציב משוואה מעניינת כנגד תרחיש כזה, וקשה שלא לחוש במידה של איום מרומז: "אם נפתח את ההסכם הקיים אז נצטרך לפעול בדיוק לפי מה שקבוע בחוק, ואני אומר לך שרוב העובדים יקבלו פחות". אתה אומר את זה מתוך הפוזיציה שלך כבעלים? "לא, אני אומר את זה מתוך דאגה לחלשים".

בהודעות לעיתונות שמפרסם משרד הרווחה בנוגע לחברת "המשקם", הם מקפידים לציין: "העבודות השונות בחברה נותנות לעובדים סיבה טובה לקום בבוקר עם חדוות עשייה ושייכות לחברה הישראלית". אבל מסתבר כי לא כל העובדים מכירים את התחושה הזאת. הנה מה שכותב לנו אחד מהם, וכל מילה מיותרת: "אני אמנם נכה פיזית, אבל הראש שלי עובד לא פחות טוב מבחור רגיל. אני עובד במשקם 20 שנה ועושה את עבודתי נאמנה, אבל מקבל בכל חודש 2,400 שקל. עד שאני מקבל את הקצבה, בסוף החודש, לא נשאר לי כלום ביד כי הכול הולך למינוס בבנק. אני חושב ששכר העבודה צריך להיקבע על ידי טיב השירות שהעובד נותן, ולא על פי גודל המוגבלות שלו. הגיע הזמן שמישהו יבדוק את זה". *