פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - מילוי צו המצאת מסמכים כלאחר יד (חותמת גומי)

בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מיחידת הונאה-סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא חוקר הלבנת הון ע"י החשודה.

החוקר לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלנת הון, איזה הון הלבינה החשודה, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון. למותר לציין שלחשודה אין נכסים או רכוש. לא היה שום בסיס לחשד שהחשודה מלבינה הון. השוטר שחתום על הבקשה והשוטר שהתייצב בפני השופטת לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, וגם לא כתבו שום מזכר מילולי המפרט במה מדובר.

השופטת הנילונה חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר הגיש לה.
השופטת הנילונה לא טרחה לנמק את חתימתה של הצו.
נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (הלבנת הון), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה מה הקשר של החשודה (אשר השופטת מכירה אותה באופן אישי) להלבנת הון? יצוין שבאפריל 2016 הוזמנה החשודה לצלם כנס עורכי דין ושופטים בלשכת עוה"ד בו השתתפה גם השופטת.

תלונה זו מראה את הקלות שבה שוטרים במדינת ישראל מקבלים משופטים כל מה שהם מבקשים, כי כפי הנראה השופטים בכלל לא קוראים על מה מבקשים מהם לחתום.

זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה, ואף שימשה בו חלק סימביוטי של היחידה החוקרת, שכן הצו אינו צו, אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו, אשר השופטת שותפה לה.

תלונה זו מחזקת את הביקורת הציבורית הן על התנהלותה של השופטת באופן כללי, והן על כך ששופטי ישראל לא נוהגים לבדוק ברצינות את הצווים שהמשטרה מבקשת מהם לחתום, והביקורת על שופטים כחותמות גומי נראית מוצדקת.

בעקבות תלונה זו מבוקש לחדד נהלים של הגשת בקשות להחתמת שופטים בנוסף לחידודים האחרונים שפורסמו. בין השאר נדרשת התאמה של רשימת המכולת של החשדות, לסיפור המעשה שבמזכר בו מבקשים מהשופטת לחתום על הצו. כמו כן נדרש שהנימוקים יסבירו איפה בדיוק החשד הסביר שמשכנע את השופט לחתום.

אבקש לברר תלונה זו, ולנקוט צעדים נגד השופטת והפקת לקחים מערכתית.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום הצו החתום על ידי השופטת הנילונה.

צו הבאת מסמכים לקוי - בית משפט השלום תל אביב

צו הבאת מסמכים לקוי - בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב - מניעת זכות עיון לנאשמת לעיין בחומרי חקירה חסויים

27.09.2018 - בתאריך 16.09.2018 החליט כב' השופט הימן כי פרקליטות מחוז תל אביב תגיב על בקשה שהגישה הנאשמת עד ה- 20.09.2018. נכון להיום (27.09.2018) טרם התקבלה תגובת הפרקליטות. מדובר בבקשת עיון בחומרי חקירה חסויים שנבצר מהנאשמת לראותם הואיל והיא במעצר.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי אופייני של פרקליטות מחוז תל אביב לחבל בכל דרך אפשרית ביכולת ההגנה של הנאשמת. כן למשל חומר הראיות הוגש בעיכוב חצי שנה מיום הגשת כתב האישום (06.04.2017) ונמשך עד היום.
עוד נטען בתלונה כי ניכר כי פרקליטות מחוז תל אביב רואה בנאשמים כמורשעים תתי אדם שאין להם הזכות למשפט הוגן.

תגים:  זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב

התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

מצורף צילום הבקשה שהגישה הנאשמת והחלטת השופט

פרשת הבלוגרים - בקשת לורי שם טוב למימוש זכות עיון בחומר חקירה חסוי

ליטל דר על דיון מעצרה של לורי שם טוב במחוזי תל אביב - 20.09.2018

לורי שם טוב - מחוזי תל אביב 20.09.2017

מתוך פייסבוק ליטל דר - 22.09.2018 - לקח לי שלושה ימים להגיע לרגע שבכלל אוכל לשתף חוויה כואבת ומשמעותית.

ביום חמישי השתתפתי בדיונים בבית המשפט בנוגע לתיק של לורי שם טוב.
אני כבר כמעט שנה מנסה כמה שיותר לחשוף, לשתף ולעורר מודעות סביב נושא סחר הילדים במדינת ישראל.
לכל הנושא הכאוב והבלתי נתפס הזה , הגעתי דרך הסיפור של לורי שם טוב.

לצפייה / הורדה פרוטוקל הדיון בפני השופט אברהם הימן 20.09.2018 הקלק כאן

פעם ראשונה הייתי בדיון.
פעם ראשונה ראיתי את לורי במציאות...קרוב..עד כמה שאפשר, ממש צמוד למחיצת הפלסטיק שאתם רואים.
ניגשתי אליה לפני שהדיון התחיל אחרי שכל החברים הקרובים וקבוצת התומכים הקטנה שהולכת איתה את הדרך התקרבו ואמרו מספר מילים. ואז עמדתי מול לורי , נצמדתי לחורים שתשמע אותי טוב יותר. התחלתי לרעוד..אמרתי לה שאני מעריכה אותה כל כך ושתדע שיש אנשים שלא יוותרו עד שהאמת תצא לאור.
הקול שלי רעד יותר ויותר..הרגשתי את הכאב בבטן מתפשט, הסתכלתי בעיניים שלה שהיו בורקות, יושבת אסופה ומאופקת, מחייכת כמו שחייכה לכולם עם הודייה בעיניים, אומרת לי תודה בקול חלש..רק רציתי לחבק אותה. ניסיתי להוסיף.. "את לוחמת צדק, את אמא מדהימה" והתחלתי לבכות..נחנקתי...היא הביטה לעיניים שלי ואמרה לי "יהיה בסדר..."
הרגשתי שהיא מחזקת אותי. אמרתי "שהכל יהיה בסדר כשאת תהיי איתנו בחוץ, אנחנו איתך, אוהבים אותך " והתרחקתי, יצאתי החוצה לכמה דק לשחרר את הכאב.

כל מה שעלה לי בראש זה ההקלטה של לורי ברגעים שהיא צועקת לא לקחת ממנה את הילדים ומתחננת...והרגע שהיא מספרת שהיא רצה לגן והגננת והילדים עמדו בשער בוכים והגננת צועקת לה שחטפו את הילד מהגן.
עלה בי כאב עצום לראות את האישה הזו שכולם צריכים לשמוע עליה, להתעורר למה שקורה כאן ולעזור לעצור את פשעי המדינה הזו.

חזרתי לדיון והקשבתי לה. עומדת באומץ ובפעם הראשונה מייצגת את עצמה בקול חלש אך אסרטיבי...פעם ראשונה שנאמרו דברים שהסניגוריה שייצגה אותה עד היום אפילו לא עשתה. עם כל הכאב, היאוש ממשפט השדה שלפנינו, התמלאתי השראה, אמונה ותקוה ובמיוחד...ה למה שלי רק התחזק. כמה חשוב להמשיך ולא להתייאש עבור אלה, שחוץ מאיתנו, אין להם סיכוי מול המערכת המושחתת הזו.

נחשפתי לכל נושא הרווחה, לורי שם טוב, מוטי לייבל, סחר ילדים, ניכור הורי, מאבק האבות ( יותר מ 200 אבות מתאבדים בשנה בעקבות המערכת הדורסנית הזו) ועוד לפני כשנה ומאז חקרתי ונכנסתי לעומק האמת האפלה והכואבת יותר ויותר.
לורי שם טוב, אמא, עיתונאית , שילדיה נלקחו ממנה שלא בצדק לפני כעשר שנים. כמו כל אמא, לורי יצאה למאבק ונלחמה להחזיר את הזכות ההורית שנלקחה ממנה. לאורך המאבק, לורי חשפה עוולות ושחיתויות, הורים נוספים מכל הארץ העזו לצאת ולהאבק על זכותם, לורי תיעדה ועזרה לרבים בדרך. לורי הואשמה עי המדינה בפרשת הבלוגרים, כל התנהלות החקירה,מעצרים ,צווים, כל כך הרבה ליקויים ועברות על החוק. תבינו, האשה הזו מסוכנת למדינה עם המקלדת שלה, אתם קולטים???
החוק אומר שאין להחזיק אדם יותר מ 9 חודשים במעצר לפני משפט. לורי יושבת כבר שנה וחצי במעצר כאשר נשללים ממנה זכויות, מקשים ומונעים ממנה לראות חומרי חקירה נגדה ולהתכונן, הסניגוריה התפטרה ועכשיו עושים חילופים, כל התיק תפור ומסריח, ככה עושים לאנשים שחושפים דברים שלא רוצים שתדעו.
ראשי מאפיה, אנסים ורוצחים משתחררים למאסר בית הרבה הרבה לפני.
לורי שם טוב, לוחמת צדק, חושפת אמת, אישה אמיצה שעשתה ,עושה ותעשה הכל על מנת להחזיר את הילדים שלה ושהאמת תצא לאור.

גזר דין רונית פוזננסקי כץ - בית דין משמעתי לשופטים בד"מ 2081/18

ב- 18.07.2018 החליט בית משפט למשמעת לשופטים להעביר את השופטת רונית פוזננסקי כץ מכהונתה עקב פרשיית המסרונים .

ביום 11.2.2.11 הורשה השופטת רונית פוזננסקי כץ לפי הודאתה בהתנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט או שופטת בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים. כללי האתיקה הנזכרים קובעים, בהתאמה, כי "...שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט" וכי "שופט ינהל את הדיון
שלפניו באופן מקצועי ועניני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית" שרת המשפטים הקובלת, העמידה את השופטת לדין בפני בית הדין למשמעת על שופטים. בכתב הקובלנה נטען כי השופטת התכתבה באמצעות מיסרונים סלולאריים עם עורך דין שייצג את המדינה בהליך פלילי שהתנהל בפניה, בסגנון ובאופן שאינם הולמים את תפקידה. בין הצדדים נעשה הסדר
חלקי, שהביא להגשתו של כתב קובלנה מתוקן. השופטת הודתה בעובדות שבכתב הקובלנה המתוקן וכן באשמה כחלק מההסדר, והורשעה בהתאם.

להורדה / צפייה בגזר דין רונית פוזננסקי כץ - בית דין משמעתי לשופטים בד"מ 2081/18 הקלק כאן

מתוך גזר הדין:

כעולה מכתב הקובלנה המתוקן, השופטת הנקבלת מונתה לכהונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בשנת 2.12 . החל מחודש יוני 2017 ועד לחודש פברואר 2018 היא דנה בהליכי מעצר הקשורים לפרשות פליליות רחבות היקף המכונות "תיק בזק" ו"תיק 4000". לאורך תקופה זו שימש עו"ד ערן שחם שביט (להלן: הפרקליט) בתפקיד סגן היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך (להלן: הרשות) והיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. במסגרת תפקידו, הוא היה אמון על ייצוגה של הרשות בהליכים המשפטיים שהגישה. במהלך תקופה זו, במספר רב של הזדמנויות, התכתבו הפרקליט והשופטת הנקבלת באמצעות יישומון " WhatsApp ", על מנת לתאם מועדי דיון וחתימה על צווים במסגרת הליכי מעצר וחיפוש שנקטה הרשות. ההתכתבויות עסקו בתחילה בעיקר בעני ינים לוגיסטיים, כגון תיאום זמנים שבהם תחתום השופטת על צווים. ברם, ככל שהזמן נקף, ההתכתבויות התרבו ותוכנן גלש אל מעבר לתיאום לוגיסטי. הפרקליט החל לפנות אל השופטת הנקבלת בסגנון אישי ובלתי פורמאלי, שאינו הולם שיח עם שופט. בנוסף, במסגרת אחת מבין ההתכתבויות המפורטות בכתב הקובלנה המתוקן, הוא עדכן אותה בפרטי חקירה. השופטת השיבה במיסרונים משלה. כל זאת, מחוץ למסגרת הדיון הפורמאלית. יובהר, כי כתב הקובלנה המתוקן אינו מייחס לשופטת הנקבלת הטיית משפט, ואין טענה שההתכתבויות בין הצדדים השפיעו על ההליכים שהתקיימו או על החלטות שיפוטיות שהתקבלו.

כתב הקובלנה המתוקן מפרט מספר התכתבויות ספציפיות בין הנקבלת לבין הפרקליט. כך למשל, בהתכתבות מיום שישי, 11.2.2.11 , דנו השניים במועד שבו תגיע נציגת משטרה לביתה של השופטת כדי להחתימה על צו שיפוטי. במסגרת התכתבות זו כתבה השופטת: "אנא בקש ממנה שתגיע בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", ואילו הפרקליט השיב: "בסדר. שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". בהתכתבות אחרת, מיום 18.2.2.11 , תיאמו השניים מועד לדיון בבקשה למתן צו חיפוש. במסגרת זו כתב הפרקליט: "...את תאהבי את הצו הזה", והשופטת השיבה: "אני כבר מתחילה לחשוש". בהתכתבות נוספת, מיום 21.2.2.11 , נעשה ניסיון לקבוע מועד שבו תוכל השופטת לעיין בלשכתה בחומר חסוי, בהתאם לנוהל שחל בבית משפט השלום בתל אביב יפו. כל זאת לקראת דיון בעניין מעצר של מספר אנשים. במסגרת זו עדכן הפרקליט את השופטת כי שני מעורבים בפרשות הרלוונטיות צפויים להשתחרר בתנאים מגבילים, ואז כתב לה: "תיראי מופתעת". בתגובה השיבה השופטת: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". בהמשך עדכן הפרקליט כי בכוונת גורמי החקירה לבקש הארכת מעצר של מעורבים נוספים בפרשות: "נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3 את בהחלט אבל ממש בהחלט יכולה לתת יומיים...". בתגובה כתבה השופטת: "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת..." והיא הוסיפה: "אז אולי המתווה שחשבנו עליו אינו כה רחוק מהמציאות". יוער, כי במהלך התקופה הרלוונטית יצאה השופטת לחופשת שבתון, אך היא המשיכה לדון בהליכים הנוגעים לפרשות "תיק בזק" ו"תיק 4000". זאת, לאחר שהפרקליט פנה אליה במישרין ושאל אם תסכים לעשות כן. השופטת קיבלה אישור לכך מאת נשיא בית משפט השלום וסגנו.

פרשת הבלוגרים: דיון בפני השופט בני שגיא 20.09.2018

ספטמבר 2018 - דיון פרוצדורלי במשפט העיקרי פרשת הבלוגרים התקיים בפני השופט בני שגיא. הדיון החל ללא נוכחות נאשמת מספר 1 לורי שם טוב משום ששב"ס התעכב להביאה לאולם הדיונים והשופט בני שגיא רצה לחסוך זמן. יצוין כי למרות שהדיון נסוב על עניינו של נאשם 3 בדיון, הדברים שנדונו היו רלוונטיים גם לנאשמת 1 שם טוב הואיל ומדובר במדיניות הסנגוריה הציבורית בייצוג נאשמים בתיק זה.

לצפייה / הורדה פרוטוקול הדיון בפורמט pdf הקלק כאן

בדיון ביקשה הסנגוריה הציבורית להשתחרר מייצוגו של נאשם מספר 3 צבי זר. עילת הבקשה הנה חילוקי דעות מקצועיים בין הסנגוריה לנאשם 3. השופט בני שגיא דחה בקשת הסנגוריה.
עו"ד יהונתן רבינוביץ' אינו מייצג את נאשמת 1 לורי שם טוב, וממקומו מייצגות עו"ד שני וייל, ועו"ד רוי גבריאל, שתיהן מטעם הסנגוריה הציבורית. כתוצאה מהמינוי החדש לא יהיו דיונים במהלך חודש אוקטובר על מנת לאפשר לעורכות הדין החדשות ללמוד חומר הראיות רב ההיקף בתיק.
עו"ד יהונתן רבינוביץ' החל לייצג את נאשמת מספר 1 לורי שם טוב בפרשת הבלוגרים החל מה- 08.05.2017 עד לספטמבר 2018 כשנה וארבעה חודשים. היקפו הרחב של התיק והיות התיק עוסק באישומים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות נדרש עו"ד רבינוביץ' להשקיע זמן רב ואתגרים בהם עמד במסירות ובנאמנות, וזאת למרות השכר הנמוך שהקציבה הסנגוריה הציבורית לתיק בהיקף זה השקול לנזיד עדשים. עו"ד רבינוביץ' סיים לייצג את שם טוב בספטמבר 2018.


להלן פרוטוקול הדיון:

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים

20.09.2018 - בית משפט מחוזי תל אביב בפני שופט המעצרים אברהם הימן - מתוך נאומה של לורי שם טוב על בקשתה לעיון חוזר בראיות לכאורה:

"ראיות לכאורה
אני טוענת שכל הראיות שהושגו על סמך צווי חיפוש, מחקרי תקשורת והאזנות סתר הם לקויים גם מהותית וגם פרוצדורלית. בראיות האלה אין פוטנציאל להרשעה כי כולם מחוררים כמו גבינה שוויצרית.

ליקוים מהותיים בצווים
 
אני טוענת שלא היה יסוד להוצאת הצווים השונים, כי לא היה חשד סביר, או שבכלל לא היו מתלוננים, או שהמציאו חשדות סתמיים, או שבכלל לא טרחו לטעון שיש חשד סביר והשופטים חתמו על הצווים כחותמת גומי.
המציאו חשדות פיקטיבים לחלוטין של הלבנת הון, ובית המשפט השלום חתם להם על צווים בלי לבדוק כלום.
המציאו חשדות שאני עומדת בראש כנופיה שסוחטת את עו"ד שחר שוורץ ועל סמך זה הוציאו צווים להאזנות סתר בטלפון, במחשב, באיכונים, ומסתבר שהכל היה בלוף, לא הייתה סחיטה, ולא נעליים. שום דבר. שחר שוורץ לא נסחט.
המשטרה הלכה לבית המשפט כתבה בחשדות שיש עשרות ומאות מתלוננים, בסוף מתברר שפתחו עשרות תיקים בלי שמתלוננים בכלל התלוננו, סתם כי השוטרים הדפיסו כתבות ופתחו עשרות תיקים במשטרה בלי מתלוננים.
עכשיו מספרים לבית המשפט שהשיגו מארצות הברית נתונים דיגיטליים. אם השיגו נתונים דיגיטליים למה הם לא מראים מה כתבו לאמריקאים? מה סיפרו לשופט באמריקה? איפה בכלל הבקשה שהגישו לשופט באמריקה?
העובדה ששופטים חתמו על צווים להאזנות סתר בגלל העלבת עובדים סוציאליים או שופטים נגד חופש הביטוי וחופש הביקורת מראה שהשופטים היו חלק מצוות החקירה.
ליקויים פרוצדורליים בצווים
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט.
באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר ליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, צנעת הפרט, קנייני, ופרטיותו תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.
איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.
חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודי, חירותי, צנעתי, קנייני ופרטיותי לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן לחשוד לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבוד האדם, קנייני, צנעתי, ופרטיותי. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחותי וללא ידיעתי ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר שלי ומשפחתי שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותי ומשפחתי בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודי, חירותי, קנייני, צנעתי ופרטיותי העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו. לאור האמור לעיל והאמור בבקשה 182 איני מסכימה לראיות לכאורה.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות
 
כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות בחשודים. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות המשיבה באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים שנמצאו במחשבו של נאשם כזה או אחר אין בה משום לומר מה כתב בעל הרשאת האדמין באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת כי לאותו בעל הרשאה יכולת ליצור פלטפורמה או לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר וביכולתו לכתוב בכל אתר ואתר שמאוחסן אצלו, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך בעל ההרשאה יכול ליצור לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או לבקר שינויים שנעשים בהם מעת לעת.
באופן דומה טענות המשיבה באשר לכאורה לאמצעי התשלום של כ- 20 שקל לדומיין, וכתובות ip שהפנו אל נאשם כזה או אחר הן ראיות נסיבתיות חלשות ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי כתב תכנים מכפישים ברשת.
כל האזנות הסתר למיניהן, תכתובות וואטאפ ואימייל נתונים לפרשנויות אינספור ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי פרסם מה.
לשיטתה של המשיבה ניתן לעצור כל אדם שנמצא במחשבו, או בסמרטפון שלו רסיס מידע ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח לאורך שנים עד תום ההליכים.
אילו היה בידי המשיבה ראייה לכאורה אפקטיבית תקינה אחת לא היה מנהלת חקירה פסולה ופוגענית לאורך שנים כפי שציינתי לעיל ובבקשה 182 הנדונה, והייתה מגישה חומר ראיות מסודר בזמן.

מסוכנות
 
חוק המעצרים סע' 21 (א) (ג) מאוד ברור. קיימת עילת מעצר רק ב 5 נסיבות: 1. עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, 2. עבירת בטחון, 3. פקודת הסמים המסוכנים, 4. אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, 5. עבירת אלימות בבן משפחה. אף אחד מאלה לא רלבנטי. אלו עבירות שמגבילות את חופש הביטוי. אי אפשר להגיד מקלדת זה נשק קר או נשק חם.
בית המשפט העליון בדיונים הקודמים בעניין שלי המציאו עבורי עילת מעצר חדשה, מסוכנות על בסיס שימוש במקלדת. אני סבורה שזה נעשה כתוצאה מגיבוש דעה מוקדמת נגדי, ומעצם העובדה שלא היו בפניהם הראיות לכאורה, והראיות לכאורה לא עברו סינון רציני של פוטנציאל ההרשעה.
השופטים בעליון רצו להראות יד חזקה כלפי השיימינג, בגלל פרסומים שהשיימינג הוא מכת מדינה. אני מפנה לפס"ד גנימאת, גם אם העבירה היא מכת מדינה אי אפשר להמציא עילת מעצר חדשה למכת מדינה.
אם מישהו החליט ששיימינג זה מכת מדינה, זו לא סיבה לעצור אזרחים בכלא למשך שנים, כי אין עילת מעצר בחוק המעצרים.
כדי לנמק למה אני מסוכנת, בית המשפט העליון השתמש בציטוטים מהתנ"ך בפרשנות לקויה, ולא מחוק המעצרים. בתיק מ"ת 14280-04-17 גולת הכותרת למסוכנות היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט עליי בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017).
בית המשפט העליון המשיל אותי לאישה "זרה" מספר משלי המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראו גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלתי ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתי במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראיתי חומר ראיות כלשהו נגדי ולא היה ביכולתי להגיב לדברים אלו. ובהמשך נמשך השימוש בערכאות שונות במשל זה כאמירה פתטית מבלי להציג דוגמא אחת לזנות, אפיקורסיות, או דקירת חרב.

אין מדובר בניתוח מסוכנות, אלא בתעמולה זולה, שימוש נלוז בפסוקי התנ"ך להסתה, נאצה, עלילת דם, ורצח אופי שהופעלו נגדי. השימוש הנלוז במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר המסוכנות, וראיות לכאורה נגדי ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל. ..."

קטע מנאום נאשמת 1 לורי שם טוב בפרוטקול דיון ב- 20.09.2018 בפני השופט אברהם הימן

קטע מנאום נאשמת 1 לורי שם טוב בפרוטקול דיון ב- 20.09.2018 בפני השופט אברהם הימן

פרקליטות המדינה הגישה בקשת הארכת מעצר 150 יום לעיתונאית לורי שם טוב

ספטמבר 2018 - העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנה ושבעה חודשים על פרסומי ביקורת בוטים לטענת הפרקליטות על עובדים סוציאלים ושופטים העוסקים בהוצאת ילדים מהבית ע"פ חוק הנוער וחוק האימוץ, וניתוק ילדים מהוריהם על פי חוות דעת של מומחים מטעמם.
פרקליטות המדינה הגישה בקשת הארכת מעצר ב- 150 יום נוספים עקב המשכןת בירוקרטית של המשפט בעניינה של שם טוב העלול להימשך מספר שנים ולדעת הפרקליטות יש מסוכנות של העיתונאית שם טוב .

מצורף העמוד הראשון של בקשת פרקליטות המדינה להארכת המעצר ב- 150 יום נוספים העיתונאית לורי שם טוב

בקשת פרקליטות המדינה להארכת המעצר ב- 150 יום נוספים העיתונאית לורי שם טוב

אלקנה לייסט על "הצוות הפנימי" של הסנגוריה הציבורית

ספטמבר 2018 - אלקנה לייסט הסנגור הציבור המחוזי תל אביב מסביר לשופט המעצרים אברהם הימן על התנהלות אסטרטגיית ההגנה של העצירה לורי שם טוב מזה כשנה ושבעה חודשים.
לייסט מסביר כי בסנגוריה הציבורית קיים "צוות פנימי" שניתן להבין מדברי לייסט שזהו צוות שאינו מעוגן בחוק או בתקנות אך הוא מכריע על גורלו של העציר או הנאשם המיוצג. "הצוות הפנימי" המפקח על בקשות שמגיש הלקוח העצור או הנאשם ללא אישור הסנגוריה. במקרה זה העורך הדין המייצג מטעם הסנגוריה מעביר את הבקשה ל"צוות הפנימי" שמחליט האם הנאשם יקבל ייצוג במקרה זה.
לייסט מסביר כי במקרה של שם טוב די הייתה באמירה פתטית של העו"ד המייצג על הבקשה שהגישה שם טוב: "הבקשה כוללת הכפשות שונות כלפי הח"מ, וכן נתונים שאינם נכונים ביחס להסכמת המבקשת לקיומן של ראיות לכאורה", מבלי לפרט במה מדובר ומבלי לברר מול שם טוב במה המדובר כדי ש"הצוות הפנימי" יחליט על הפסקת ייצוגה של שם טוב בתיק המעצרים.
בסוף דברי כותב אלקנה לייסט כי הסנגוריה "סבורה כי אין הצדקה למעצר כה ארוך" של לורי שם טוב.

 מצורפת הודעתו של אלקנה לייסט לשופט אברהם הימן על "הצוות הפנימי" של הסנגורה הציבורית.

הודעת הסנגוריה הציבורית - אלקנה לייסט על "הצוות הפנימי" של הסנגוריה הציבורית

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב - אלימות מילולית, שיבוש מהלכי משפט וכפייה

בתאריך 16.09.2018 השיבה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת דחיית מועדי שמיעת ראיות שהוגשה על ידי ב"כ עו"ד שני וייל המייצגת את לורי שם טוב (מצורפת הבקשה והתגובה). כותבת הפרקליטות שעד שעו"ד שני וייל תלמד את התיק, תקופה של 60-90 יום, יוכל עו"ד יהונתן רבינוביץ' שכבר אינו מייצג מטעם הסנגוריה. משתמע מדברי פרקליטות מחוז תל אביב שהיא מעוניינת להחזיק בעו"ד רבינוביץ בכפייה לייצוג הגב' שם טוב העצורה מזה כשנה ושבעה חודשים, כבן ערובה בתיק, רק כדי שתהיה מראית עין של ייצוג לגב' שם טוב.
נראה שלא אכפת לפרקליטות מחוז תל אביב כלל וכלל שעו"ד רבינוביץ איננו יכול להמשיך לייצג את שם טוב ושהוא יילכד במלכודת אתית אם יאלץ לעבוד בכפיה ותחת שעבוד.
התלונה נכתב כי ניכר שפרקליטות מחוז תל אביב רואה בסנגורים כמו דחלילים שממילא אין להם כל תרומה, ולכן לא משנה לתביעה מי יגן על הנאשמים, העיקר שיעמוד שם דחליל.
בתלונה נטען כי לבקשת פרקליטות מחוז תל אביב לכפות על עו"ד רבינוביץ' לעבוד בכפייה יש הגדרה בחוק העונשין, סע' 376 "עבודות כפייה": "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים".
בנוסף עתבה הפרקליטות שהגברת שם טוב מסרבת להשתחרר. מדבריה של הפרקליטות משתמע כאילו שערי כלא תרצה פתוחים לרווחה, והגב' שם טוב יכולה לצאת מהכלא בכל רגע נתון.
יצוין כי בפתח דבריה כותבת הפרקליטות במסגרת "נבקש לדון בבקשה היום 16/9", בעוד שברור כי הגב' שם טוב בבית הכלא ולא ניתן להביאה בהתראת רגע.


התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ובידיעת שרת המשפטים והיועמ"ש.
מצורף צילום הבקשה ותגובת הפרקליטות.

בקשת הסנגוריה לדחיית מועדי שמיעת ראיות ותגובת פרקליטות מחוז תל אביב

פרשת הבלוגרים: מדוע העיתונאית לורי שם טוב אינה מוכנה לאיזוק אלקטרוני?

להלן הודעת הבהרה מה- 17.09.2018 שכתבה העיתונאית לורי שם טוב לבית המשפט מדוע אינה מוכנה להאזק באיזוק אלקטרוני.

הודעה והבהרה מטעם נאשמת 1

נאשמת 1 מבקשת למסור הבהרה ביחס להצהרתה לפרוטוקול בדיון הקודם מ"ת 14280-04-17 מיום 09.08.2018 שאיננה מוכנה לאיזוק אלקטרוני כדלקמן:
1. אין לפרש את ההצהרה שהנאשמת 1 מסרבת לקבל על עצמה שחרור באיזוק אלקטרוני כאילו הח"מ מסרבת להשתחרר, כפי שניסה להציג זאת הסנגור הציבורי המחוזי עו"ד אלקנה לייסט.
2. הח"מ הודיעה על סירוב לאיזוק אלקטרוני מסיבה שאיננה מוכנה לכך שישתמע מכך הסכמה לכך שהיא מסוכנת לציבור ברמה ובעוצמה המצדיקה איזוק אלקטרוני.
3. נאשמת 1 סבורה שנסיבות התיק אינן מצדיקות איזוק אלקטרוני. המבקשת עיתונאית שפרסמה כתבות ביקורת באתר הנושא את שמה, וחפשה פרשיות המצדיקות ביקורת פוליטית על עוולות שביצעו עובדות סוציאליות, שופטים וגם פרקליטים ותובעים משטרתיים. בנסיבות של מעצר פוליטי בגין השמעת דברי ביקורת, אין מסוכנות לציבור ואיזוק אלקטרוני איננו מוצדק.
4. עד כה נשמעו כ 30-35 עדי תביעה, ואף אחד או אחת לא התלונן על פגיעה או נזק המצדיק איזוק אלקטרוני. מתלוננים אלו התלוננו על נזק לשם טוב. נזק לשם טוב ניתן לפיצוי כספי, ועל פי הפסיקה נזק לשם טוב בגין כתבה אחת מצדיק סעד של כמה אלפי שקלים או ממוצע שבין 10,000 עד 20,000 ₪.
5. אלפי תובעים בתיקי לשון הרע פותחים תביעות אזרחיות בגין נזק לשם טוב, ואף אחד איננו חושב לשים את הנתבעים במעצר בית או באיזוק אלקטרוני.
6. הח"מ מציינת שגם העבירות המיוחסות לה של הפגנות מול בתי עובדות סוציאליות, אינן עבירות כלל ואינן מגלות עילת מעצר, לא כל שכן מסוכנות. לראייה, אלפי אנשים משתתפים בהפגנות נגד בנקאים, נגד היועמ"ש בסמוך לבית מגוריו, נגד שרת המשפטים בסמוך למגוריה, נגד נשיאת בית המשפט העליון בסמוך למגוריה, ולא עולה על דעת אף אחד לשים את כל המפגינים במעצר בית ובאיזוק אלקטרוני.
7. לכן החשש כאילו הנאשמת תחמוק ממעצר בית כדי להשתתף בהפגנות מול בתי עובדי ציבור הוא חשש שווא.
8. הח"מ מצפה בימים הקרובים לקבל את בקשת פרקליטות המדינה להארכת מעצר נוספת, וחששה הוא שדבריה כי סירבה לאיזוק אלקטרוני יסולפו ע"י פרקליטות המדינה.
9. לא הוסבר למבקשת מה הוא קו הגבול המפריד בין שחרור לחלופת מעצר בית עם אזיק אלקטרוני ובלי אזיק אלקטרוני. המבקשת סבורה שאין הצדקה לאזיק.
10. מטעמים אלו, מבוקש לקבל הסבר זה לתיק, ולהעבירו לעיון פרקליטת המדינה אשר מנסחת בימים אלה את בבקשת הארכת המעצר.

מצורף צילום ההודעה לבית המשפט

פרשת הבלוגרים: הבהרה מהעיתונאית לורי שם טוב מדוע אינה מסכימה לאיזוק אלקטרוני

פרשת הבלוגרים: הבהרה מהעיתונאית לורי שם טוב מדוע אינה מסכימה לאיזוק אלקטרוני

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב - צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 - התלונה על צו חיפוש לקוי מרבים בפרשה מה- 23.02.2017 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט . בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט מסארווה והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים... קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו... צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". הצו מולא בזלזול, כן לדוגמא יש מלל מקושקש על אותיות מודפסות.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נכתב בתלונה כי השופט חושף בהתנהלותו השיטתית, הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של חשודים.

תגים:  בית משפט השלום תל אביב, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, תלונה נגד שופט, תלונה נגד שופט מעצרים

התלונה הועברה לטיפול נציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו.

צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 - צו חיפוש מה- 23.02.2017 (מצורף) נחתם ואושר ע"י שופט בית משפט השלום תל אביב. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. בצו לא רשום מהות החשד והעילה להוצאת הצו, בשורה רשום משפט פתטי: "כתובת חלופית של החשוד... נדרש לחקירה".
בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה שיטתית, פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען כי השופט חושף בהתנהלותו הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

תגים:  אלימות שופטים, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, רשלנות שופטים, תלונה נגד שופט, תלונה נגד שופט מעצרים


התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש.

צו חיפוש לקוי - שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: דיון עיון מחדש בראיות לכאורה ב 20 09 2018 במחוזי תל אביב

14.09.2018 - לורי שם טוב הגישה בקשה לעיון מחדש בראיות לכאורה, מסוכנות, והתנהלות לא תקינה של תיק פרשת הבלוגרים.




אי הסכמה לראיות לכאורה
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק פרשת הבלוגרים לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

הצווים הנוגעים לתיק פרשת הבלוגרים פגעו כולם בזכויות יסוד של המבקשת. כך, למשל, צווי החיפוש בבית החשודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתו של חשוד ובמחשבים שלו פוגע בזכותו כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשוד שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של החשוד או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשוד לקבל את יומו בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיות של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודם, קניינם, צנעתם, ופרטיותם של החשודים. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים .
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתה של החשודים נמשכו גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחותיהם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותם של החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק פרשת הבלוגרים הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

התנהגות מחפירה של הפרקליטות

הפרקליטות בערמה ורמיה עיכבה במשך כ- 6 חודשים הגשת חומר הראיות בעוד הנאשמים במעצר וחוסר ודאות מהו חומר הראיות ומתי יוגש. בתום כ- 6 חודשים הגישה הפרקליטות את עיקר חומר הראיות לטענתה. החומר הוגש בערבוביה עם מסמכים אישיים, תמונות אישיות וסרטונים של חשודים בתיק שאינם קשורים לתיק. נוצר מצב של דחק ולחץ של הנאשמים מה שגרם בין היתר להסכמת שם טוב לראיות לכאורה מבלי שראתה אף ראיה.
מדוע הפרקליטות לא צירפה את הראיות לכאורה שהיא מבקשת שבית המשפט יבחן לבקשה למעצר עד תום ההליכים שהגישו ב 6/4/2017?
לדוגמא במשפטים אזרחיים, כשמישהו מגיש בקשה הוא מצרף את כל המוצגים שלו לבקשה עצמה. אז איך זה שבדיני נפשות, משפט פלילי התביעה מגישה בקשה ולא מצרפת אליה שום דבר? איך ניתן להשיב לבקשה שלא מצרפים אליה אף מוצג?

פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 - כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה - צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 - תלונה הוגשה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה על הוצאת צו חיפוש לקוי מה- 20.08.2015 (ראה צילום מצורף) . בצו לא רשום מספר אישי של השוטר שהופיע בפני השופטת והוזהר כדין. בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד משפט פתטי: "חומר שהוגש לעיוני". בתלונה נרשם כי ניכר כי הצו מולא בזלזול, לדוגמא מספר תיק בית משפט כתוב בכתב יד באותיות גדולות בצד שמאל של הצו ללא ציון שזהו מספר התיק. בנוסף כיתוב התאריך שבו מולא הצו על ידי השופטת בצד ימין למטה של הצו מוסתר על ידי חותמת וחתימה ולא ניתן לראות התאריך.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי השופטת חושפת בהתנהלותה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגעת באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש

תגים: בית משפט השלום חיפה, צו חיפוש, צו חיפוש לקוי, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: צו חיפוש לקוי - שופטת בית משפט השלום חיפה

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב - צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 - שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש לקוני ולקוי ב- 23.02.2017. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בחיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק ומספר תעודת הזהות שלו.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי התנהלות לקויה זו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש הלקוי.

צו חיפוש לקוי - שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 - תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח כב' השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

תגים: אלימות בירוקרטית, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, רשלנות פושעת, תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה

תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו חיפוש לקוני ולקוי

ספטמבר 2018 - שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש לקוני ולקוי ב- 22.02.2017. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ומי השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בחיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד המילים: "עיינתי בחומרים שסומנו. יש חשד סביר. נדרש לחקירה." בנוסף לא רשום מספר תעודת הזהות של המחזיק.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי התנהלות לקויה זו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.


התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש הלקוי.

צו חיפוש לקוי שופט מעצרים בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו חיפוש לקוי

06.09.2018 - תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב בגין הוצאת צו חיפוש לקוי ב- 25.12.2016. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ומי השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בידי חוקר מיומן" שממילא ע"פ חוק חיפוש בדברי מחשב מחייב חוקר מיומן. בצו לא ברור מי הבעלים של הטלפון המדובר. בצו כתוב בשורת החשד והעילה כי "הטלפון תפוס בידי המשטרה ושייך לחשוד" אך בהמשך רשום שנרכש ע"י המשטרה וכן משטרת ישראל רשומה בשדה פרטי מחזיק .
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען התלונה כי התנהלות פסולה כזו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו

צו חיפוש לקוי שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה על שופט לא ידוע - צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 - שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו החיפוש במחשב מה- 07.12.2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר על ידו. בצו לא ניתן לקרוא מה שם השופט שחתום עליו. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "החיפוש והחדירה לטלפון יערך ללא עדים". בנוסף הצו חסר מהות החשד והעילה לחיפוש ורשומה הערה סתמית: "הטרדות".

בתללונה צוין כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

תגים: בית משפט השלום תל אביב, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, תלונה נגד שופט

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו הלקוי.

צו חיפוש לקוי - שופט לא ידוע

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו חיפוש לקוני ולקוי

03.09.2018 - מדובר בצו חיפוש שהוצא בפברואר 2017 על ידי שופט בית משפט השלום תל אביב. הצו חסר מספר תיק בית משפט, שם המחזיק (נשוא החיפוש) ומספר תעודת הזהות שלו. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "למעט מחשב שאז אין צורך בעדים". בנוסף הצו חסר מהות החשד והעילה לחיפוש ורשומות הערות סתמיות: "עיינתי בחומרים - קושרים את החשודה למיוחס לה. סומנו חומרים. נדרש לצורכי חקירה".
בתלונה צוין שצו כגון זה פוגע בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. עוד צוטט כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

תגים: בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב,  פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, תלונה נגד שופט

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים.
מצורף צילום הצו.

צו חיפוש ללא מספר תיק בית משפט, ללא שם ומספר ת.ז המחזיק, ללא הנמקה וחיפוש במחשב ללא עדים