תיעוד חקירת ילדים במשטרת ישראל – החוקר רונן מזרחי מתנפל בצרחות ואלימות על קטין

מרץ 2016 – אימה וטרור במשטרת ישראל – צפו בחקירת הקטין א', שבוצעה בשעת לילה מאוחרת, ללא שהקטין מלווה בעובדת סוציאלית, או אמא שלו.
החוקר רונן מזרחי צועק על הקטין, בניגוד לאמנת זכויות הילד, על מנת להוציא ממנו הודאה נגד אביו דניאל אמבש, ולא, הוא יתפור נגדו תיק שאנס את אחותו הקטנה.
רונן מזרחי, חוקר: ילדה בת 6 תשקר?
הקטין: אני לא נגעתי בה. אתה יכול לשאול אפילו את אמא שלי.
רונן מזרחי, חוקר [צורח]: לא אשאל את אמא שלך. אותך אני שואל.
בשלב זה הקטין מבקש מהחוקר שלא יצעק עליו, והחוקר מתקרב אליו וצורח עליו. הסרטון מזעזע.
צפו בסרטון בקישור מעלה, כיצד מוציא חוקר, שאיננו מוסמך לחקור ילדים, הודאה מקטין מבוהל. רונן מזרחי, מתקרב לקטין, צורח לעברו קללות, מרים את קולו, מאיים עליו בתנועות ידיים אלימות ומשקר.
חקירה לילית זו היא מתוך 14 חקירות יום-יומיות שעבר הקטין א'. בסופו של דבר, הקטין נאלץ להעיד עדות שקרית נגד אבא שלו, מחשש שיכנס לכלא על מעשה שלא ביצע כלפי אחותו.
כך תפרה משטרת ישראל תיק לדניאל אמבש, בו נגזר עליו 26 שנות מאסר על לא עוול בכפו.
שופטי ביהמ"ש המחוזי, שצפו בכל סרטוני החקירה, כולל של הגברת שמחה אמבש, שגם ממנה עולה אלימות מחרידה, לא פסלו את העדויות

תובעת יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ הודעת פקס

יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ עדות בפקס

מרץ 2016 -  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016


המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון


 ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה - במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת - בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב - בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה - יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן - עו"ד רועי לנג.

דיני נפשות – פרק שלישי – שיכרון הכוח – פרקלטות המדינה מנגנון שיצא מדעתו – סידרה של אורנה בן דור

מרץ 2016 – תחקיר על פשעי פרקליטות המדינה – דיני נפשות פרק 3 – איילת שקד, כשהיה המשא ומתן הקואליציוני והיה את הרגע שבו אמרנו אנחנו רוצים את תיק המשפטים, אף אחד לא רצה את תיק המשפטים. בעיקר בימין הייתה מין, הייתי אומרת אגדה אורבנית או תחושה שמי שנהיה שר המשפטים ורוצה לעשות שינויים, מיד תופרים לו תיק.

כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד שרת המשפטים הזהירו אותה שזהו התפקיד המסוכן ביותר במערכת. במשרד המשפטים לא אוהבים את שר המשפטים, כך אמרו לה. כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד, הנשמות הטובות הציגו בפניה רשימה של שרי משפטים ורשימה של שרי משפטים בפוטנציה שהפרקליטות כנראה לא כל כך אהבה אותם: חיים רמון, רובי ריבלין, יעקב נאמן, פרופ' דניאל פרידמן, מול כולם ניצבה פרקליטות שהביאה לידיעת הציבור קופות שרצים. ברוב המקרים הסתבר שאלו קופות שרצים מדומות.

איילת שקד. לפי מה שאת אומרת אני צריכה להתחיל לדאוג

חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים,  שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם. הם הרגישו שבשלושה וחצי חודשים שכיהנתי, כמעט כל יום עשיתי רפורמה שהם לא ידעו איך לאכול אותה. היה קרב. היה ברור להם שמה שאני הולך לעשות עלול לפגוע קשות במה שהם סבורים, ובקרב הזה הם ניצלו את טיפשותי וניצחו. פשוט מאוד.
עו"ד אביגדור פלדמן: יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטוון החוק, כפי שהיא מכונה. שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק.

צעירה שעבדה במשרד ממשלתי טוענת כי חיים רמון נישק אותה בכוח כשנערכה לה מסיבת פרידה.

החשד: ביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית.
חיים רמון, איש ציבור ותיק. באמתחתו ניסיון רב כחבר כנסת, כשר במספר לא מבוטל של ממשלות, כיושב ראש ההסתדרות, כמי שהנהיג רפורמות חברתיות כגון חוק הבריאות. חיים רמון הוא פוליטיקאי משופשף ומיומן.
חיים רמון, אם היית שואל אותי איזו עבירה, תבחר עבירה אחת שלעולם אין סיכוי בשום מקום בעולם שתעבור,  הייתי אומר לך "הטרדה מינית". עשיתי מעשה לא ראוי מבחינה ציבורית. שיש אנשים שיכולים להגיד שלא חשוב מה הוא מוכשר ומה הוא עשה בחיים, הוא לא צריך להיות במערכת הפוליטית. אני יכול לקבל את זה ב- 100 אחוז. אין לי שמץ של ויכוח עם האנשים האלה. אבל פלילי?
איילת שקד: בעיניי לחיים רמון עשו עוול. זה לא היה צריך להיגרר למשפט הפלילי, מה שהוא עשה. זה לא היה צריך להגיע למשפט הפלילי.
עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד: חיים רמון לא היה מגיע לשלב שבכלל הייתה נגדו תלונה אילו הוא היה אדם מן היישוב. אין לי ספק שמקרה שלא היה מגיע בכלל לעוצמות האלה ולא היה מגיע לפסק הדין המשונה שהוא מורשע בעבירה חמורה והולך לעבוד עם סוסים. ברור שמישהו הבין שיש דיסוננס בלתי מתקבל על הדעת.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: מערכת התביעה היא מערכת מאוד מאוד חזקה, וכל מעשה שנראה לא תקין, לא נכון, יכול להיתרגם, אם לא לעבירה פלילית, לפחות לחקירה פלילית.
חיים רמון: אני הרבה פעמים טוען שבהרבה מקרים בישראל, זה לא המה אתה עושה, אלא המי, מי אתה.
חלפו 9 שנים. חיים רמון עזב את החיים הפוליטיים.
עו"ד ליאור אפשטיין: זו הקמה של משטר סמוי. מי שיודע, מי שמכיר, לא ייחקר, לא ייפגע, יעשה מה שהוא רוצה.
עו"ד נורית ליטמן: יש לפרקליטות קו מאוד אחיד בשאלת בחינת הראיות בתיקים.

נורית ליטמן פרקליטה תופרת תיקים

נורית ליטמן: אנחנו מעמידים לדין אנשים שיש סיכוי סביר להרשעה שלהם.
עו"ד אביגדור פלדמן: אין מישהו שהוא מחוץ לפרקליטות שישאל בדיוק את השאלות הללו: למה הגשתם כתב אישום נגד א' ולא הגשתם כתב אישום נגד ב'? למה הגשתם כתב אישום כזה קל או כבד במקרה הזה ולא הגשתם כתב אישום אחר?
ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: מצאתי מערכת מאוד משומנת. מאוד לא אוהבת את העובדה ששרים מתחלפים במהירות. אז יש איזושהי תחושה שמגיעה דמות פוליטית ואנחנו נראה לו שבעצם הרבה דברים כאן אין מה לעשות.
חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: ניסיתי להסביר להם בעדינות שהחקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. אני, העם אותי בחר, אני פה יושב, מייצג את העם. אתם רוצים להשפיע? תלכו להיבחר. ואני חושב שהשילוב הזה של היכולת המוכחת שלי לעשות רפורמות, העוצמות הפוליטיות שהיו לי, היכולת להביא לממשלה ולהעביר כמעט כל דבר שאני אחפוץ, כי יש לי סיוע של ראש הממשלה, היה ברור שזה איום גדול על המערכת ונגד האיום הזה צריך להילחם.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: צריך להבדיל פה בין שני דברים. בין רצון של שרי משפטים להנהיג שינויים, שזה דבר אחד, לבין צעדים שננקטו נגדם. כאן באמת, בכל הנוגע לשרי משפטים, אנחנו עדים לכמה וכמה מקרים שמעוררים שאלות מאוד קשות , וכמו בכל דבר, זה לא נחקר ולא נבדק. היה המקרה של רובי ריבלין שלפני שהוא התמנה, פתאום מודיעים שיש חקירה נגדו. הוא היום נשיא המדינה, וברור שבחקיה הזאת לא היה כלום. היה המקרה של  נאמן, שגם שם ברור שלא הייתה שום הצדקה להעמדה שלו לדין. והמקרה השלישי, זה היה המקרה של חיים רמון.
חיים רמון קבל על כך שלא מאפשרים לו עימות עם המתלוננת.
עו"ד קובי סודרי: רצו להוריד אותו. אין אפס. תקשיבי, עצם העובדה ששלחו את אותם שני חוקרים למרכז אמריקה למצוא את הגברת המתלוננת ושכנעו אותה והפחידו אותה, השקיעו מאמצים מאוד גדולים ויוצאי דופן בלאסוף נגדו ראיות, מאמצים שלדעתי, לא היו פרופורציונליים להתרחשות.
ברוך קרא, ערוץ 10: את אומרת בפגישה עם המתלוננת על כך שכדאי לה להתלונן, אחרת היא צפויה אולי לתביעת דיבה מצידו של רמון.
מירי גולן, כיהנה כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: אין פה להיטות יתר. יש פה נחישות בביצוע המטלה. בשביל זה קיבלתי משכורת.

מירי גולן שימשה ככלבת צייד תופרת תיקים בנחישות לביצוע חיסול ממוקד. התגלתה כשקרנית וזכתה לפרק מיוחד בדוח מבקר המדינה בתפירת התיק לחיים רמון

העמדתו לדין פלילי של רמון הפכה לעובדה מוגמרת. התנהלות הפרקליטות במשפט הייתה רצופה אי סדרים בלשון המעטה.
חיים רמון: איומים שלא היה להם שחר על המתלוננת שתתלונן, שאם היא לא תתלונן אני אתלונן נגדה, ויהיה לה רע ומר. וכל מיני המצאות שלא תדאג, ואחריה יבואו עוד עשר נשים שיתלוננו עלי. אני, דרך אגב, כמעט אחד המקרים היחידים שיש אירוע מאוד מקומי ואין אף מתלוננת אחרת, שזה דבר חריג במקרים האלה, ולא שלא עשו מאמצים. עשו, ברוך השם.
במהלך המשפט, שהיה, אגב, קצר בצורה יוצאת דופן, התגלו כשלים באופן התנהלותה של הפרקליטות. לרמון הגיעה שמועה שהפרקליטות הורתה על האזנות סתר בין המתלוננת לבין התובעת המשטרתית, המפקדת שלה ושולה זקן. שהייתה אז מנהלת לשכת ראש הממשלה. הפרקליטות הכחישה נמרצות. בין האנשים שהקצינה סיפרה להם על האירוע, היו המפקדת הישירה שלה ומנהלת לשכת ראש הממשלה אז, שולה זקן. במקביל עלה חשד המשטרה, כי שולה זקן מנסה להדיח את המתלוננת מהגשת עדות במשטרה. כדי לבדוק את החשד, הוחלט לבקש האזנת סתר קצובה בזמן לזקן, המתלוננת והמפקדת שלה.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: במהלך החקירה היו האזנות סתר שהיה בהן חומר שהיה מועיל מאוד לרמון, והחומר הזה לא נמסר לו. ועורך הדין שלו פנה פעם ועוד פעם ועוד פעם ובכל פעם אמרו לו שאין, אין האזנות סתר בעניין של מרשך.
חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: יש האזנות סתר. אני יודע. אל תשאלי איך אני יודע. מתוך המשטרה ידעתי. היה לי גרון עמוק בתוך המשטרה. ונתתי להם ציטוטים מתוך הקלטות והיא שלוש פעמים כותבת שלא היה וזה לא קשור לתיק ולא נברא.

היום אנחנו יודעים שהפרקליטות שיקרה. האזנות הסתר התגלו וביניהן ניסיונות שכנוע נואשים של התביעה את המתלוננת. בתמונה: שתי הפרקליטות העברייניות שניהלו את המשפט. כלבות שטן תופרות תיקים.

עו"ד קובי סודרי: הסתרת החומר מהסנגורים שלו, תוך הטעיה שלהם שאין חומר כזה, זאת בעיניי, הדוגמה המובהקת ביותר למה שאני קורא שחיתות בפרקליטות.

קובי סודרי. שחיתות בפרקליטות

כשבאים ואומרים: אנחנו ננצח בכל מחיר, אנחנו נסתיר ואנחנו נטעה ואנחנו נשקר ואנחנו נעשה כל מה שאפשר בשביל לנצח, כשבחיים רמון זה היה בצורה המובהקת ביותר.
פרופ' דניאל פרידמן: גם כאן נמנעה החקירה, נמנעה החקירה. מה קרה כאן? איך יכול להיות שלא העבירו לו את האזנות הסתר? כל זה נמנע. עובדה היא שמערכת המשפט הצליחה למנוע את זה. המקסימום שנעשה, זה הגיע למבקר המדינה. ושוב, מסקנות מבקר המדינה לא מומשו.
היינו מאוד רוצים להקריא לכם את תמלולי האזנות הסתר, אבל החוק פועל לרעתנו. לכן נוכל להתבסס רק על דוח מבקר המדינה שיצא בביקורת חסרת תקדים על התנהלות הפרקליטות במשפט, ונזף באופן חמור בשתי הפרקליטות שניהלו את המשפט ובתובעת המשטרתית מירי גולן.
חיים רמון: אני, אין לי שום אמון יותר במערכת. מי שחושב שהעובדות האלה הן מקריות, יבושם לו.

חיים רמון. אין לי שום אמון במערכת המשפט

בואו נעצור כאן וננסה להבין מה עומד מאחורי התפקיד הגדול הזה היועץ המשפטי לממשלה, או בקיצור היועמ"ש, עליו אנחנו שומעים בכל מהדורת חדשות.  ד"ר אביחי מנדלבליט נכנס לתפקיד התובע הכללי החדש. היועץ המשפטי לממשלה הוא בעצם עורך הדין של הממשלה וככזה הוא אחראי לפרש את החוק בפני הממשלה, שריה והעומד בראשה. האם החוק מאפשר לנו לצאת למבצע בעזה והאם מותר לנו לקנות רק 10 ק"ג גלידת פיסטוק או אולי 20.
ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: האיש החשוב ביותר במשרד המשפטים הוא היועץ המשפטי לממשלה, לא שר המשפטים.
עו"ד ליאור אפשטיין: יש בן אדם אחד בירושלים, באופן פרטי, איש מקסים, חובב איגרוף, אחריו יבוא חובב דוק, אחריו יבוא אחד, חובב שחמט. איש מקסים, איש ספר, איש רעים להתרועע. קוראים לו היועץ המשפטי לממשלה. מלך ישראל. הוא יכול לקבוע כל דבר.

עו"ד ליאור אפשטיין. היועץ המשפטי לממשלה – מלך ישראל

עו"ד קובי סודרי: הרבה אנשים מדברים בעיניים נוצצות על תקופתו של אהרן ברק, ואין ספק, משפטן ענק והוא תבע בזמנו את המונח "מהפכה חוקתית". בפסק הדין שלו בעניין סגן השר פנחסי, רבין ז"ל לא רצה לפטר אותו, והיועץ המשפטי לממשלה חשב שכן צריך לפטר אותו והגיעו לדיון בבג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה הציג עמדה אחת. ראש הממשלה רצה להציג עמדה אחרת ואומר ברק בסוף פסק הדין, בהערה לעניין הזה: זה לא מעניין אותי. אצלנו העמדה המשפטית הקובעת מבחינת המדינה היא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, גם אם ראש הממשלה חושב אחרת. ובאותו רגע מה שקרה, שהיועץ המשפטי לממשלה הפך להיות הסמכות שממנה ראש הממשלה מבקש אישור.

דיני נפשות – כנופיית שלטון החוק – פרק שני

מרץ 2016 – דיני נפשות – פרק שני – בחזקת החפות – יוסף זוהר הואשם ברצח אביו כשהפרקליטות ידעה שהוא חף מפשע ולאחר 5 שנים המדינה חזרה בה מהאישום – סדרה של אורנה בן דור – דיני נפשות, פרק שני

אביגדור פלדמן: ההנחה היא, כאילו אתה יכול לבוא ולומר לעצמך, לא עשיתי כלום, אני חף מפשע. אני אגיע אחר כך לבית משפט, בית משפט יזכה אותי. אנשים שסבורים שאפר לסמוך על בית המשפט, שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק, האנשים האלה חיים בסרט.
אביגדור פלדמן מי שחושב שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק חי בסרט. כשמדברים על תיק פלילי אנחנו מדמיינים פושעים קשוחים בפינת רחוב אפלה באמצע עסקת סמים או חיסול בעיצומה של מלחמת כנופיות. אנחנו רוצים לחשוב שזה לא קשור אלינו, שזה שייך רק לעבריינים. אנחנו ישנים בשקט כי המשטרה ובית המשפט יגנו עלינו בשעת צרה. אז זהו, שבמדינת ישראל, גם סגירת מרפסת תמימה עלולה להסתיים ברישום פלילי.
בשנה האחרונה הוגשו 250 אלף כתבי אישום. זהו מספר בלתי נתפס.
בשנה האחרונה הוגשו 250 אלף כתבי אישוםעו"ד ליאור אפשטיין: 250 אלף כתבי אישום? זה מיליון בארבע שנים. מה, ב- 12 שנה כל הבגירים במדינת ישראל יחוו כתב אישום? אני כשאני נולדתי, כל הילדים בכיתה ידעו שאף פעם לא יהיה להם תיק במשטרה. אז מה, כל האזרחים פה יהיה להם כתב אישום?
האם נתון חסר תקדים זה יכול להתברר כטעות? האם הפכנו לחברה של פושעים ומפרי חוק? הייתכן שחפים מפשע יושבים בכלא?
דיני נפשות סדרה של אורנה בן דור
סיפורו של יוסף זוהר
שלום אני יוסף, בן משה ואביבה זוהר, הסיפור שאני אספר לכם הערב הוא סיפור אמיתי.
יוסף זוהר הואשם ברצח אביו כשהפרקליטות ידעה שהוא חף מפשע
היום אני כאן כיוון שברור לי, שאם ניתן היה להגיש נגדי כתב אישום על רצח שלא היה, ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום.
יוסף זוהר הועמד לדין באשמת רצח אביו. המניע, כך נטען, כספי הירושה.
כבר 5 שנים מופיע יוסף זוהר בפני קהל ומספר איך ביום אחד הפך מאזרח מהשורה, איש משפחה, סמנכ"ל כספים בחברת היי טק, לרוצח. הוא עולה על במות בקיבוצים מול ועדי עובדים, בבתי אבות. בכל מקום שמוכנים להקשיב לו. והוא אינו מתעייף מלחזור ולספר את אותו סיפור שוב ושוב.
הטרגדיה של יוסף זוהר החלה לפני 15 שנה. אביו משה, חלה במחלת ניוון שרירים ותוך זמן קצר הפך לסיעודי לחלוטין ומחובר למכונת הנשמה. יוסף טיפל בו במסירות חודשים ארוכים יחד עם מטפל סיעודי, עולה חדש מאוקראינה בשם ולנטין טוקילה.
כשאבא חלה, ידעתי שאני חייב לעמוד לצדו. המחלה תפסה אותנו בשיא האושר המשפחתי. באפריל, שנה לאחר מכן, אבא נפטר. ביום שישי, 12 באפריל 2002, בשעה 11 בלילה התקשר טוקילה ליוסף. רחל ענתה, העירה אותי ומסרה לי את השפופרת. שמעתי את המטפל צועק: קרה משהו לאבא, בוא מהר!
יוסף ממהר להתארגן ולצאת לבית האב, כשהוא מבקש מהמטפל להזמין אמבולנס. כשהגעתי, בחוץ כבר הייתה ניידת של טיפול נמרץובפנים, הצוות כבר קבע את מותו הטבעי.
מספר חודשים מאוחר יותר מוזמן יוסף לתחנת המשטרה בתואנת שווא שהיה עד לתאונת פגע וברח. בתחנת המשטרה הוא רואה את ולנטין טוקילה, המטפל הסיעודי של אביו, יושב באחד החדרים. יוסף לא חשד שמדובר בפגישה שתוכננה על ידי המשטרה. הוא לא הבין שזה אינו צירוף מקרים. שבוע לאחר מכן נעצר יוסף בחשד לרצח אביו.
אמרתי להם: יש סכסוך משפחתי עם האישה השנייה של אבא, ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון.
יוסף נפל קורבן לסכסוך משפחתי על ירושה. גרושתו של האב ניסתה לערער על הצוואה שהאב השאיר. היא בחרה בדרך אפקטיבית. להחשיד את יוסף ברצח אביו.
בני משפחת זוהר מתייצבים דווקא לצדו של הבן החשוד ברצח ומנסים להסיט את החשדות כלפי אשתו השנייה של האב. היו שתי צוואות: צוואה אחת ראשונה, שהיא הייתה הצוואה המקורית, שבה הגרושה הייתה המוטבת וצוואה שנייה שהיא לא ידעה ממנה, צוואה שבה היא בכלל לא היתה מוזכרת.
בחוץ הם החזיקו אותי מול הכתבים והצלמים בשני הצדדים, וככה, כמו איזו חיה שהם לכדו, הם הכניסו אותי לבית המשפט.
באותו לילה נטרפו חייו של יוסף והם לעולם לא ישובו להיות כשהיו. בהבל פה הפך יוסף זוהר לרוצח מאזרח שומר חוק.
פרופ' בועז סנג'רו: על פי הלכת בית המשפט העליון, כדי להרשיע נדרש מה שנקרא "דבר מה נוסף", זו איזושהי תוספת ראייתית חוץ מההודאה, כדי שאפשר יהיה להרשיע. אבל בית המשפט העליון בעצמו אמר שהיא יכולה להיות קלה כנוצה.
עו"ד דרור ארד איילון, סניגורו של יוסף זוהר: יוסף עבר תהליך שהוא תהליך מאוד מסוכן בתהליך חקירתי, שבו, בגלל הבידוד, אתה במעצר, אתה לא רואה אנשים, עשו שם תגילים להרחיק אותו מאיתנו, אנחנו באנו לבקר אותו יום-יום. אבל הצליחו לבודד אותו לסוף שבוע אחד, ובבידוד הזה, מול העוצמה של הוודאות שמקרינים החוקרים, בראיות שלא קיימות או בראיות מסופקות, כדי לשבור את רוחו של נחקר, כי אם הוא אשם, רק שבירת רוחו תגרום לו להודות, זאת היא התזה.
[חלק מהחקירה של יוסף]
רמי זך, חוקר: אתה לא יכול לבוא לכאן…
יוסף זוהר: איזה טלפון אתם בדקתם?
רמי זך, חוקר: לאיפה אתה הולך תגיד לי עכשיו?
יוסף זוהר: סתם, פשוט עולה לי מחשבה, שולנטין לחץ על ה"נטלי", לא מן הנמנע שזה חסם את הקו הזה.
רמי זך, חוקר: כן, ואז אתה דיברת אתו.
יוסף זוהר: לא, יש שם קו שני. יש שם כמה קווים, יש שלושה קווים בבית.
רמי זך, חוקר: נכון. נו.
יוסף זוהר: את שלושתם בדקתם?
עו"ד דרור ארד איילון, סניגורו של יוסף זוהר: מול הדבר הזה, אדם מפקפק בעצמו. הוא שואל: באמת התעוררתי ב- 12 בלילה? אולי התעוררתי ב- 11?
יוסף זוהר: הם אומרים לי: אין שיחת טלפון, אתה משקר. אין שיחת טלפון כזו, וזה מטיל אימה. אני מאמין שהם אומרים לי, שאומרים לי את האמת מבחינתם, זה פשוט מזעזע אותי. אני מנסה לשבור את הראש איך יכול להיות שאין שיחת טלפון?
[המשך החקירה של יוסף זוהר]
רמי זך, חוקר: אז שתבין שאנחנו, את האמת, באיזשהו מקום, מהבחינה העובדתית למדנו לא ממך, לא מאף אחד אחר. ישבנו פה לילות כימים ולמדנו, והגענו למסקנה. ולמסקנה שהגענו אנחנו מדברים על סמך עובדות.
יוסף זוהר, זה פשוט מטיל עליי אימה. קשה לי להסביר את זה, כמו תהום שפעורה בתוכך. שרוצה לבלוע אותך.
במערכת המשפט הישראלית, ההודאה היא קיסרית הראיות והיא מספיקה כדי לשלוח אדם לכלא. זאת למרות שכל המחקרים מראים עד כמה קל לגרום לאדם, לכל אדם, להודות בפשע שלא ביצע.
פרופ' בועז סנג'רו: הודאה לא מוסיפה לי האם אדם עבר את העבירה או לא במספיק לחץ כולנו צפויים להודות. בסופו של דבר כולנו צפויים להודות, וזה שאדם יודה זה לא ילמד שהוא עבר את העבירה יותר מאשר שהוא לא עבר אותה. זה ילמד עליו האם הוא אדם חזק או חלש, האם יש לו ביטחון עצמי בעניין הזה או לא. זה ילמד על החוקרים שלו, עד כמה הם ידעו להפעיל עליו לחץ. האם זה מלמד האם הוא עבר את העבירה או לא? מעט מאוד.
עו"ד דרור ארד איילון, סנגורו של יוסף זוהר: יום אחד אני מקבל שיחת טלפון מעו"ד שעבד איתי בתיק, עו"ד שרון דניאלי, טלפון שאומר לי: "דרור לא תאמין. אתה יושב? מצאנו את שיחת הטלפון." אז אני כשבמקרה הפרטי של יוסי זוהר, עם כל הפרטים המטריחים האלה, כל הבוכלטריה הזו, אני שואל: איך לא קם פרקליט ואומר: יש לי בעיה.
הפרקליטות לא מיידעת את יוסף, על כך שהשיחה נמצאה, וזו הראייה היחידה, שהופכת אותו לחף מפשע.
רמי זך, חוקר: התקשרת אליו?
ולנטין טוקילה: לא.
כעת, משנתגלתה שיחת הטלפון, צריכים החוקרים לשנות טקטיקה. איזו הודאה הם יזמינו עכשיו מטוקילה, שתתאים לסיפור העלילה של הפרקליטות.
ולנטין טוקילה: הדבר היחיד שלא אמרתי, זה שהוא אמר להתקשר למד"א עוד חצי שעה ולהתקשר אליו.
רמי זך, חוקר: מה זאת אומרת להתקשר אליו?
ולנטין טוקילה: כדי לוודא שיהיה לו אליבי.
עו"ד דרור ארד איילון, סנגורו של יוסי זוהר: תחושות בטן של פרקליט מונחות, או של תובע או של חוקר, מונחות מהתפקיד המוסדי שלו למצוא את האשם, באופן שהוא לא מודע לו, ולכן יש לו נטייה להאשים גם במקום שאין מקום לאשמה. רק הראיות צריכות לדבר.
רמי זך, חוקר: רק שתבין שאנחנו את האמת, באיזשהו מקום, מהבחינה העובדתית למדנו.
במשפטו של זוהר, לא זו בלבד שלא היו ראיות נגדו. הראייה היחידה שנמצאה זיכתה אותו לחלוטין.
פרופ' בועז סנג'רו: המערכת הייתה צריכה לעודד את אותו תובע שיגיד: עצור, יש לנו כאן טעות, זה לא האדם הנכון. בואו נחזור בנו מכתב האישום. המערכת לא מעודדת פעולה כזאת.
אביגדור פלדמן: הפרקליטות סיגלה לעצמה הרבה שנים את הרוח של לנצח בכל מחיר. היא נשענת על איזושהי הצדקה עצמית קיצונית שאומרת כל מה שאנחנו עושים הוא נכון וצודק.
בסופו של דבר זוכה זוהר מכל אשמה. חירותו הוחזרה אליו. אבל את חמש שנות החיים שנשדדו ממנו איש לא יוכל להחזיר.
יוסי זוהר: זה מפחיד אותי מאוד שצריך לקחת כמעט חמש שנים כדי להתנקות מעלילת שווא.
זוהר חזר מהקרב על חפותו בידיעה שבכל רגע נתון, מישהו יכול בהבל פה להפוך אותו לאזרח נטול זכויות, שבוי בידי מערכת שמחפשת אשם בכל מחיר.
טובה פרי היתה התובעת בתיק של יוסף זוהר. היא זאת שידעה שיש קו טלפון נוסף אבל אז הלכו לטוקילה ושינו את הגרסה.
ראש צוות החקירה הוא עורך דין מכהן כיום. רמי זך

דיני נפשות - כנופיית שלטון החוק ובתי המשפט נגד חושף השחיתויות שוקי משעול

מרץ 2016 - הזדהמות מערכת אכיפת החוק ברדיפתה אחר חושפי שחיתויות. רות דוד, איתן רוב, יהודה וינשטיין ועוד כאלו וכאלו "אח"מים" מדיפים צחנה של שררה, שחיתות ושימוש במערכות שלטון ומשפט לקידום האינטרסים האישיים שלהם.