המאמר תופעה: פגיעות קשות מצריכת סמי פיצוציות , דורון סולומון , יולי 2013
חופשת הקיץ אך החלה וסמים שנמכרים ברשת או בחלק מהפיצוציות עושים שמות. צעירים וצעירות שלעיתים רק התנסו בפעם הראשונה, מגיעים לחדרי המיון בעיר ולעיתים אף למחלקות האשפוז בבית החולים לבריאות הנפש בטירת-כרמל. בת 23 שצרכה במסיבה סם מסוג נייס גאי ואושפזה לחודש וחצי - עדיין מתקשה לחזור לשגרה: "היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע"
על אף שסמי הפיצוציות נאסרו להפצה ולמכירה, עדיין בני נוער וצעירים מצליחים להשיג אותם בקלות ולצרוך את הסמים הסינתטיים ללא כל בעיה. במשטרה אומרים כי הסמים שנעלמו מהחנויות עברו למכירה באמצעות סוחרים שאינם נמנעים ממכירתם גם לקטינים.
התוצאה היא הגעתם של לא מעט בני נוער וצעירים למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בעיר ולעיתים גם לאשפוז בבתי החולים ובמחלקות לבריאות הנפש. מדובר בסמים כמו "חגיגת", "חלום מתוק", "רקפת", "תותי פרוטי", "חגיגת קיץ", "סם האונס", "מבסוטון", ו"מיסטר נייס גיא", שניתן להשיגם ללא מפרע. הסכנה חמורה עוד יותר כאשר בני הנוער צורכים סמים שאינם יודעים מה הרכבם, אשר לא אחת גורמים לפרכוסים, להזיות ומעבר לזה, להפרעות פסיכיאטריות כמו הפרעת חרדה.
הפגיעה של סמי הפיצוציות עלולה להיות הרסנית, כפי שעולה מסיפורה של א' בת ה-23. אמה אומרת ל"ידיעות חיפה" כי בתה החלה לעשן גראס לפני כשנה, לפני מספר חודשים לקחה סם מסוג LSD וימים אחדים לפני שהגיעה לאשפוז צרכה לראשונה סם פיצוציות מסוג נייס גאי. הסם, לדברי האם, ניתן לה במסיבה בתל-אביב. "יש מקומות שאם אתה לא לוקח היום סמים במסיבה אתה נחשב מרובע", אומרת האם, "יש לחץ חברתי חזק מאוד לצרוך סמים. זו הייתה טעות".
לאחר התנסותה של א' היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע. התנהגותה עוררה חשש בקרב אחיותיה כי היא תפגע בעצמה והן יעצו לה לשוחח עם פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל. לאחר מכן בתה אושפזה במרכז לבריאות הנפש במשך כחודש וחצי.
אמה של א' טוענת כי רגע אשפוזה של הבת היה קשה עבור המשפחה כולה, שנאלצה לראות כיצד צוות האחים בבית החולים מאשפז בכוח את הבת. א' אושפזה בכפייה במחלקה 8 הסגורה. בשבועיים הראשונים, טוענת האם, היא קיבלה שתי זריקות חזקות וכעשרה כדורים פסיכיאטריים בכל יום. "התרעתי במהלך האשפוז בפני הצוות הרפואי שבתי סובלת מתופעות לוואי חמורות ונמצאת בסכנת חיים: התנפחו לה העיניים, היא סבלה מצרבות, מעלייה בחומצה בגוף, מחוסר יכולת לישון ולהזיז את הגוף. היא דיווחה על-כך שחוותה פעמיים מצב של מוות קליני, תחושה של יציאה מהגוף מרוב תרופות וסימום. הבת שלי הייתה בסכנת חיים אמיתית".
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אחרי כדור אחד במסיבה מצאו עצמן האם והבת בסיטואציה שבה א' מאושפזת במחלקה סגורה בלי יכולת להשתחרר וצוות רפואי נותן לה סמי הרגעה. כל פניותיהן ותחנוניהן לשחרר את נ' לא צלחו והצוות הרפואי התעקש שמצבה לא מאפשר זאת. האם, שמשוכנעת כי בתה אושפזה ללא סיבה, פנתה לקבלת ייעוץ משפטי לייצוג בוועדות רפואיות.
"בוועדה סיכיאטרית שנייה שנערכה בעניינה של בתי נעזרנו בעורכת דין מטעם הסיוע המשפטי. היא שוחחה עם א' לפני הוועדה ואמרה שהתרשמה מכך שהיא בחורה חכמה ולא צריכה להיות מאושפזת, אך במהלך הוועדה היא עמדה מהצד ולא הגנה על א' כדי לשחרר אותה. במהלך הוועדה נכנסתי והרמתי את קולי מתוך תסכול על חברי הוועדה שישחררו את בתי, ועורכת הדין הוציאה אותי החוצה כדי שלא אחמיר את המצב. הוחלט שהיא תישאר מאושפזת".
מספר ימים לאחר מכן התקשרה א' לאמה ואמרה כי מישהו במחלקה מנסה לגעת בה. פניית האם לצוות המטפלים נענתה שהנושא טופל. היא פנתה לבית המשפט כדי לנסות ולשחרר את בתה, אך שוב נקבע כי א' תישאר באשפוז. חודש וחצי לאחר אשפוזה שכרה האם פסיכיאטר פרטי שהמליץ על שחרור לאלתר. האם נדרשה לחתום כי בתה משתחררת מרצונה. בימים אלה נמצאת א' בבית אמה ולטענתה, סובלת מסיוטים בלילה ואינה מצליחה לחזור לשגרת חייה.
עניינה הפרטי של א' וטענות אמה על אשפוז שלא לצורך ועל טיפול רשלני מצד בית החולים, נמצא בימים אלה בבדיקה של משרד הבריאות וגופי הפיקוח הרלוונטיים שעודכנו בפרטי המקרה השבוע. ל"ידיעות חיפה" נמסר מבית החולים כי תלונתה של האם הגיעה למנהל בית החולים לפני מספר ימים. מבירור ראשוני עולה שהבת אושפזה במרכז לבריאות הנפש טירת-כרמל בתוקף הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי, ונשארה באשפוז בתוקף החלטה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. ערעור שהגישה המשפחה נדחה הן על-ידי הוועדה והן על-ידי בית המשפט המחוזי. כל תהליך האשפוז הכפוי היה במסגרת החוק לטיפול בחולי נפש תוך כיבוד מלא של החוק.
כדור אחד - פגיעה לכל החיים
ד"ר אנטולי קריינין, יו"ר ועדת התמחויות במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל, אומר בצער כי המקרה של א' הוא שכיח בכל הנוגע לנסיבות הגעתה לאשפוז. לדבריו, בני נוער וצעירים ממשיכים להגיע למיון ולאשפוז בעקבות שימוש בסמי פיצוציות ואינם מודעים לחומרים שהם צורכים. ד"ר קריינין: "כל שימוש בסמים גורם לנזק. לא תמיד הנזק מוחשי ומורגש מיד. לעתים התגובות השליליות מופיעות מאוחר יותר, אפילו שנים לאחר מכן, וכוללות שינויים ממשיים בתפקוד של אתרים במוח האחראים לחשיבה, לזיכרון, למצבי הרוח ולשליטה על דחפים למיניהם.
"סמי פיצוציות אינם חומרים שעברו בדיקה על-ידי מוסדות רפואיים המופקדים על שמירת בריאות הציבור. לאחרונה אנו נחשפים לתופעה של אנשים המגיעים לאשפוז, בבתי חולים בכלל ובבתי חולים פסיכיאטריים בפרט, בעקבות שימוש בסמי פיצוציות. מגוון התגובות הנפשיות הוא רחב ונע בין עוצמות חרדה משתנות שמגיעות אף להתקפי פאניקה של ממש, ועד למצבים פסיכוטיים קשים. שימוש בסמי פיצוציות עלול לגרום להתפתחות הפרעות נפשיות שיצריכו טיפול של שנים רבות. הרשויות חייבות לעשות מאמצים גדולים יותר לאסור את הפצת הסמים המסוכנים הללו ולהסביר לבני הנוער על הסכנה שבהם".
חופשת הקיץ אך החלה וסמים שנמכרים ברשת או בחלק מהפיצוציות עושים שמות. צעירים וצעירות שלעיתים רק התנסו בפעם הראשונה, מגיעים לחדרי המיון בעיר ולעיתים אף למחלקות האשפוז בבית החולים לבריאות הנפש בטירת-כרמל. בת 23 שצרכה במסיבה סם מסוג נייס גאי ואושפזה לחודש וחצי - עדיין מתקשה לחזור לשגרה: "היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע"
על אף שסמי הפיצוציות נאסרו להפצה ולמכירה, עדיין בני נוער וצעירים מצליחים להשיג אותם בקלות ולצרוך את הסמים הסינתטיים ללא כל בעיה. במשטרה אומרים כי הסמים שנעלמו מהחנויות עברו למכירה באמצעות סוחרים שאינם נמנעים ממכירתם גם לקטינים.
התוצאה היא הגעתם של לא מעט בני נוער וצעירים למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בעיר ולעיתים גם לאשפוז בבתי החולים ובמחלקות לבריאות הנפש. מדובר בסמים כמו "חגיגת", "חלום מתוק", "רקפת", "תותי פרוטי", "חגיגת קיץ", "סם האונס", "מבסוטון", ו"מיסטר נייס גיא", שניתן להשיגם ללא מפרע. הסכנה חמורה עוד יותר כאשר בני הנוער צורכים סמים שאינם יודעים מה הרכבם, אשר לא אחת גורמים לפרכוסים, להזיות ומעבר לזה, להפרעות פסיכיאטריות כמו הפרעת חרדה.
הפגיעה של סמי הפיצוציות עלולה להיות הרסנית, כפי שעולה מסיפורה של א' בת ה-23. אמה אומרת ל"ידיעות חיפה" כי בתה החלה לעשן גראס לפני כשנה, לפני מספר חודשים לקחה סם מסוג LSD וימים אחדים לפני שהגיעה לאשפוז צרכה לראשונה סם פיצוציות מסוג נייס גאי. הסם, לדברי האם, ניתן לה במסיבה בתל-אביב. "יש מקומות שאם אתה לא לוקח היום סמים במסיבה אתה נחשב מרובע", אומרת האם, "יש לחץ חברתי חזק מאוד לצרוך סמים. זו הייתה טעות".
לאחר התנסותה של א' היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע. התנהגותה עוררה חשש בקרב אחיותיה כי היא תפגע בעצמה והן יעצו לה לשוחח עם פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל. לאחר מכן בתה אושפזה במרכז לבריאות הנפש במשך כחודש וחצי.
אמה של א' טוענת כי רגע אשפוזה של הבת היה קשה עבור המשפחה כולה, שנאלצה לראות כיצד צוות האחים בבית החולים מאשפז בכוח את הבת. א' אושפזה בכפייה במחלקה 8 הסגורה. בשבועיים הראשונים, טוענת האם, היא קיבלה שתי זריקות חזקות וכעשרה כדורים פסיכיאטריים בכל יום. "התרעתי במהלך האשפוז בפני הצוות הרפואי שבתי סובלת מתופעות לוואי חמורות ונמצאת בסכנת חיים: התנפחו לה העיניים, היא סבלה מצרבות, מעלייה בחומצה בגוף, מחוסר יכולת לישון ולהזיז את הגוף. היא דיווחה על-כך שחוותה פעמיים מצב של מוות קליני, תחושה של יציאה מהגוף מרוב תרופות וסימום. הבת שלי הייתה בסכנת חיים אמיתית".
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אחרי כדור אחד במסיבה מצאו עצמן האם והבת בסיטואציה שבה א' מאושפזת במחלקה סגורה בלי יכולת להשתחרר וצוות רפואי נותן לה סמי הרגעה. כל פניותיהן ותחנוניהן לשחרר את נ' לא צלחו והצוות הרפואי התעקש שמצבה לא מאפשר זאת. האם, שמשוכנעת כי בתה אושפזה ללא סיבה, פנתה לקבלת ייעוץ משפטי לייצוג בוועדות רפואיות.
"בוועדה סיכיאטרית שנייה שנערכה בעניינה של בתי נעזרנו בעורכת דין מטעם הסיוע המשפטי. היא שוחחה עם א' לפני הוועדה ואמרה שהתרשמה מכך שהיא בחורה חכמה ולא צריכה להיות מאושפזת, אך במהלך הוועדה היא עמדה מהצד ולא הגנה על א' כדי לשחרר אותה. במהלך הוועדה נכנסתי והרמתי את קולי מתוך תסכול על חברי הוועדה שישחררו את בתי, ועורכת הדין הוציאה אותי החוצה כדי שלא אחמיר את המצב. הוחלט שהיא תישאר מאושפזת".
מספר ימים לאחר מכן התקשרה א' לאמה ואמרה כי מישהו במחלקה מנסה לגעת בה. פניית האם לצוות המטפלים נענתה שהנושא טופל. היא פנתה לבית המשפט כדי לנסות ולשחרר את בתה, אך שוב נקבע כי א' תישאר באשפוז. חודש וחצי לאחר אשפוזה שכרה האם פסיכיאטר פרטי שהמליץ על שחרור לאלתר. האם נדרשה לחתום כי בתה משתחררת מרצונה. בימים אלה נמצאת א' בבית אמה ולטענתה, סובלת מסיוטים בלילה ואינה מצליחה לחזור לשגרת חייה.
עניינה הפרטי של א' וטענות אמה על אשפוז שלא לצורך ועל טיפול רשלני מצד בית החולים, נמצא בימים אלה בבדיקה של משרד הבריאות וגופי הפיקוח הרלוונטיים שעודכנו בפרטי המקרה השבוע. ל"ידיעות חיפה" נמסר מבית החולים כי תלונתה של האם הגיעה למנהל בית החולים לפני מספר ימים. מבירור ראשוני עולה שהבת אושפזה במרכז לבריאות הנפש טירת-כרמל בתוקף הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי, ונשארה באשפוז בתוקף החלטה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. ערעור שהגישה המשפחה נדחה הן על-ידי הוועדה והן על-ידי בית המשפט המחוזי. כל תהליך האשפוז הכפוי היה במסגרת החוק לטיפול בחולי נפש תוך כיבוד מלא של החוק.
כדור אחד - פגיעה לכל החיים
ד"ר אנטולי קריינין, יו"ר ועדת התמחויות במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל, אומר בצער כי המקרה של א' הוא שכיח בכל הנוגע לנסיבות הגעתה לאשפוז. לדבריו, בני נוער וצעירים ממשיכים להגיע למיון ולאשפוז בעקבות שימוש בסמי פיצוציות ואינם מודעים לחומרים שהם צורכים. ד"ר קריינין: "כל שימוש בסמים גורם לנזק. לא תמיד הנזק מוחשי ומורגש מיד. לעתים התגובות השליליות מופיעות מאוחר יותר, אפילו שנים לאחר מכן, וכוללות שינויים ממשיים בתפקוד של אתרים במוח האחראים לחשיבה, לזיכרון, למצבי הרוח ולשליטה על דחפים למיניהם.
"סמי פיצוציות אינם חומרים שעברו בדיקה על-ידי מוסדות רפואיים המופקדים על שמירת בריאות הציבור. לאחרונה אנו נחשפים לתופעה של אנשים המגיעים לאשפוז, בבתי חולים בכלל ובבתי חולים פסיכיאטריים בפרט, בעקבות שימוש בסמי פיצוציות. מגוון התגובות הנפשיות הוא רחב ונע בין עוצמות חרדה משתנות שמגיעות אף להתקפי פאניקה של ממש, ועד למצבים פסיכוטיים קשים. שימוש בסמי פיצוציות עלול לגרום להתפתחות הפרעות נפשיות שיצריכו טיפול של שנים רבות. הרשויות חייבות לעשות מאמצים גדולים יותר לאסור את הפצת הסמים המסוכנים הללו ולהסביר לבני הנוער על הסכנה שבהם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה