התבטאות בלתי ראויה באולם הדיונים
בני זוג שהתגרשו הגישו בקשה לאישור הסכם שעניינו משמורת בתם המשותפת ותשלום דמי מזונות קבועים על ידי המתלונן. המתלונן הלין, כי השופטת מתחה ביקורת על ההסכם ועל תפקודם כהורים. בתגובתה לתלונה טענה השופטת, שהמיוחס לה בתלונה לא משקף את סגנון הדיבור שלה ולא את רוח הדברים באולמה כשהיא מאשרת הסכמים בין בני זוג. גרושתו של המתלונן, שגם אליה פנינו, מסרה, כי בחלוף הזמן היא אינה זוכרת ציטוטים מדוייקים של הנאמר באולם, אולם זכורה לה היטב תחושתה הרעה עת יצאה מהדיון. החוויה הייתה של השפלה וחוסר כבוד מצד השופטת לרצון המשותף של בני הזוג. הנציב קבע, כי המתלונן אמנם לא רשם את דבריה של השופטת והם גם לא מצויים בפרוטוקול, אך לדבריו המלים חקוקות היטב בראשו וליוו אותו לילות רבים לאחר הדיון. גרושתו לא זכרה את הציטוטים המדוייקים מדברי השופטת, עקב חלוף הזמן, אך אישרה את רוח הדברים, ככל שהם נוגעים למשמורת המשותפת שנקבעה בהסכם שבין הצדדים. הנציב לא מצא סיבה שלא לקבל את דברי המתלונן וגרושתו על דבריה הבוטים של השופטת, הן כלפי עצם הסדר המשמורת והן כלפי תפקודם כהורים, וקבע כי התנהלותה של השופטת לא הייתה ראוייה ופגעה בתדמיתו של בית המשפט. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 405/11)
פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי
מתלוננת הלינה, כי בעלה לשעבר, שמולו ניהלה הליכים בנושא הסדרי ראייה, מזונות ילדים ופירוק השיתוף, זוכה ליחס מועדף מהשופטת במהלך הדיונים. לטענה זו נמצאו תימוכין בדברי באי כוחם של בנק וחברה, שהטילו שיעבוד על הדירה בה מתגורר הבעל עם ילדיהם הקטינים של בני הזוג בגין חוב כספי של המתלוננת. הנציב קבע, כי אף אם התנהלותה של השופטת נובעת מדאגה לקטינים, שעלולים למצוא עצמם ללא קורת גג לראשם, היא חרגה מן הראוי כשנתנה לבעל יחס מועדף ואיפשרה לו למעשה לנהל את הדיונים. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 702/10)
התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין
דוגמה 1
מתלוננת הלינה על עיכוב במתן החלטה בבקשה דחופה שהגישה למתן טיפול פסיכולוגי לילדיה הקטינים בהעדר הסכמתו של האב. ההחלטה ניתנה כעבור למעלה מחודש מאז הוגשה. את העיכוב הסבירה השופטת בצורך שהיה לה להשלים את פיגורי העבר במקביל לעבודתה השוטפת. הנציב קבע, כי אינו מוצא בתגובת השופטת הסבר מספק לכך, כי בנסיבות יוצאות הדופן בדחיפותן, ניתנה ההחלטה לקבל את תגובת האב רק כעבור למעלה משבועיים מאז הוגשה הבקשה, כשם שאין הסבר מספק לכך שנדרשו לשופטת כארבעה שבועות נוספים למתן החלטה בבקשה, וזו ניתנה רק לאחר הגשת התלונה. התלונה נמצאה מוצדקת, ותשומת לבה של נשיאת בית המשפט העליון הופנתה להחלטה (מספרנו 840/10)
דוגמה 2
בפסק דין שניתן התקבלה תביעתו של מתלונן והשופטת הורתה, כי העיקול הזמני שהוטל לבקשתו עם הגשת התביעה, על רכוש של הנתבע יהפוך לקבוע. המתלונן הגיש בקשה דחופה להסרת העיקול מעל רכבו של הנתבע, וציין כי הגיע עימו להסדר לפיו יוסר העיקול כדי שיוכל למכור את הרכב ולפרוע בכך חלק מחובותיו כלפיו. משלא ניתנה החלטה, הגיש המתלונן שלוש בקשות למתן החלטה, אולם זו לא ניתנה. בירורנו במזכירות בית המשפט העלה, כי החלטה בבקשה ניתנה כעבור כחודש וחצי מאז הוגשה לראשונה ונרשם בה: “כמבוקש”. הנציב קבע, כי לא מצא הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן החלטה (“כמבוקש”), בבקשה פשוטה במהותה שהוגשה בהסכמת הצדדים. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 895/11)
דוגמה 3
מתלונן הלין על עיכוב במתן פסק דין בתביעה למזונות קטינים ותביעה רכושית שהוגשו נגדו על ידי אשתו. תלונה קודמת של המתלונן בגין עיכוב במתן פסק דין בשני התיקים הללו נמצאה מוצדקת, והנציב קבע בה, כי לא מצא הצדקה להתמשכות ההליכים ולעיכוב במתן פסק הדין. מאז מתן ההחלטה האמורה חלפו שנתיים, ואילו פסק הדין ניתן לבסוף קרוב לשנה וחצי לאחר סיכומיו האחרונים של המתלונן. אף אם תרם המתלונן בהתנהלותו להתמשכות ההליכים, כדברי השופט, לא נמצאה הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן פסק הדין. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 832/10)
דוגמה 4
לאחר שבאי כוח הצדדים הגישו סיכומים בתיק שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה, הם פנו לבית המשפט מספר פעמים בבקשות למתן פסק דין. באחת הבקשות קבע השופט, כי פסק הדין נכתב והוא יישלח לצדדים בימים הקרובים, אולם מאז ההחלטה חלפו חמישה חודשים ופסק הדין לא ניתן. הנציב קבע, כי לא הייתה צדקה לעכב את פסק הדין משך כשנתיים ושמונה חודשים לאחר הגשת אחרון הסיכומים בתיק. גם התקלות במערכת “נט-המשפט”, בגינן התעכבה הוצאתו של פסק הדין, אין בהן כדי להצדיק חלוף כשמונה חודשים מאז הודיע השופט לצדדים, כי פסק הדין נכתב לבין המועד שבו ניתן בסופו של דבר )כחודשיים לאחר הגשת התלונה(. בקשת הבירור של נשיאת בית המשפט העליון נמצאה מוצדקת (מספרנו 98/11)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה