יום חמישי, 1 במרץ 2012

תביעה נגד לשכת הרווחה ירושלים - הפקירו ילדה במשפחת אומנה להזנחה והתעללות במשך שנים - משרד הרווחה בורח מאחריות

הכתבה תביעה: "האם המאמצת שפכה עלי חלב רותח" , גילי אלקבץ , ynet , מרץ 2012

באפריל 1990 נשלחה האישה אל משפחת אומנה ירושלמית. 21 שנה מאוחר יותר, היא דורשת פיצוי על האלימות שלטענתה הפעילה נגדה האם האומנת

בת 25 תובעת את המדינה על התעללות שעברה כביכול על ידי האם האומנת שלה מירושלים. הצעירה, שבמהלך השנים התאסלמה ומתגוררת כיום בצפון הארץ, הגישה את התביעה לפני כחצי שנה בבית משפט השלום בעיר.

על פי כתב התביעה, באפריל 1990, בהיותה בת שלוש, הועברה התובעת למשפחת האומנה בבירה בהמלצת משרד הרווחה, בעקבות בעיות קשות שהתגלו באותה עת במשפחתה הביולוגית. במהלך שהותה שם שפכה עליה האם אומנת חלב חם בזדון וגרמה לה כך כוויות בכפות הרגליים.

לטענתה, האירוע דווח לרשויות הרווחה, אך בחקירה שערכה המדינה בעניין לא נמצא כל רבב בטיפול שהעניקה האם האומנת לתובעת. כמו כן לא נמצאו ראיות שהנזק נגרם בזדון.

לתדהמת האם, שנמצאת כיום בשנות ה־80 לחייה, המדינה החליטה לגלגל את הסוגיה החדשה לפתחה וצירפה אותה כצד ג' בתביעה. האם טוענת שבמשך שנים היא שימשה אומנת של מאות ילדים בגילאים שונים שהוצאו מבתיהם. היא ובעלה שימשו להם כהורים לכל דבר וכל אותה תקופה לא קיבלו מעולם שכר עבור השירותים הללו, למעט תשלום מינימלי שהעביר לה משרד הרווחה לכיסוי הוצאות גידול הילדים.

פרקליטה של האם, עו"ד אלון חתניאן: "משך כל שנות התנדבותה דאגה האם האומנת לטפל בילדים שנשלחו אליה, ללא כל דופי, באהבה, בחום, במסירות וביחס שאינו נופל מהיחס שנתנה לילדיה הביולוגיים ולעשרות נכדיה וניניה. התובעת מעלה טענות חסרות כל שחר ובסיס, שעה שלא רק שהאם האומנת לא גרמה שום נזק בזדון, אלא ההפך הוא הנכון. לא לחינם בחרה התובעת מלכתחילה לא להגיש את תביעתה נגד האם האומנת אלא רק נגד מדינת ישראל. הדרך שבה בחרו הרשויות לפעול, היא התנהגות שעולה כדי השבת רעה תחת טובה".

פרקליטה של הבת התובעת סירב להגיב לכתבה.

הפרקליטות, בשם משרד הרווחה: "האחריות לנושא משפחות אומנה בישראל היתה מוטלת באותן השנים על אגפי הרווחה ברשויות המקומיות. משום כך הגישה המדינה, שאין לה כל אחריות למקרה, תביעות צד ג' נגד העירייה ונגד האם האומנת".

פלייליסט משפחת אומנה

.
קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה