הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"
לא פשוט להיות הורים לילדים בישראל, בטח שלא באזורי הפריפריה, אבל קשה עוד יותר להיות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה הרחוקה. קבוצת הורים מהצפון אשר ילדיהם פגועי מוחין וזקוקים לעזרה סיעודית גילו לאחרונה שכאשר ימלאו לילדיהם 21 הם ייאלצו להישאר איתם בבית, וזאת בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות לילדים סיעודיים בגליל ובגולן.
אמנם קיימים בארץ מרכזי תעסוקה שיקומיים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בני 21 ומעלה, וזאת כדי לאפשר להם להיות יצרניים ולהורים שלהם לצאת לעבוד, אבל דווקא בצפון הרחוק, מקום שבו מעטים המפעלים ומקומות התעסוקה המאפשרים לילדים פגועי מוחין להשתלב בעבודה - אין בנמצא מסגרת מתאימה.
ההורים של הילדים הללו חסרי אונים וחרדים לגורלם: "בעוד שנתיים בתי תהיה בת 21 וכבר בשנה הקרובה אני צריכה לעשות לה חפיפה ולהרגיל אותה למקום חדש", מספרת יוספה הבר, יו"ר אקים סניף קריית שמונה. "כולם יודעים על הבעיה הזאת, אבל אף אחד לא עושה דבר. אנחנו כל הזמן מדברים עם הגורמים בעירייה ומציגים בפניהם את הבעיות, אבל שום דבר לא קורה", היא ממשיכה. לדבריה, חלק מההורים נאלצו לקחת עובדת זרה צמודה עבור ילדיהם או פשוט להישאר בבית: "יש כאן בני מושבים שיכולים להרשות את זה לעצמם כלכלית, אבל הרוב לא מסוגלים. יש כאן ילד שכבר בשנה הבאה צריך להימצא במסגרת כלשהי וההורים בלחץ אטומי. הם לא יודעים מה לעשות ואני לא יכולה לעזור להם, פשוט אין פתרון. אנחנו לא יודעים מה לעשות".
הבר היא אמא לשלושה ילדים מאומצים, שניים מהם עם תסמונת דאון. לדבריה, גם המסגרות הקיימות בקריית שמונה לילדים עם פיגור קל הן מסגרות מיושנות. מספר הילדים שאין להם שום מענה נע בין חמישה לעשרה ילדים בכל אזור הצפון.
ההורים של הילדים הללו מחפשים פתרון בדחיפות וכבר נערכים למצב שבו ייאלצו להתפטר מהעבודה. הצעות לפתרונות יש בשפע. הבעיה, כרגיל, היא כלכלית וכל הפתרונות הללו עולים כסף.
ח"כ דני דנון, שגם אליו פנו ההורים, אומר כי לצערו אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נתקל במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה לזכויות הילד במקרים שבהם ילדים מאזור הפריפריה מופלים לרעה בגלל חלוקה תקציבית. "בני נוער בעלי צרכים מיוחדים נזרקים לרחוב רק בגלל מקום מגוריהם", הוא אומר, "אילו אותם בני נוער היו תושבי כפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון תקציבי לבעיה. על שר הרווחה להגדיל מיידית ובאופן משמעותי את התקציב המיועד לכך ולצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה".
ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד, בשיתוף המועצות האזוריות בצפון, מגבש תוכניות עבור אוכלוסיות עם פיגור שכלי באזור. שירותים אלו יהיו אזוריים, עם מגוון של שלוחות מקומיות, ויכללו, בין היתר, שירותי תעסוקה, שירותים לאנשים טיפוליים סיעודיים ושירותי פנאי לכל הגילים. במקרים שבהם אנשים עם פיגור שכלי לא מתקבלים למסגרות יום על ידי נותני השירותים, הם מוזמנים לפנות לפיקוח המחוזי של משרד הרווחה, אשר מבטיח למצוא למענם פתרונות וחלופות הולמים".
--------------- סוף כתבה
נחום עידו - מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
מדיניות כושלת במציאת דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות
מדיניות כושלת במציאת דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות
קישורים:
- ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? - מרץ 2010
- כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה - תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל - הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010
- משרד הרווחה מערים קשיים על זכותם של אנשים עם מוגבלויות להתגורר בקהילה - נובמבר 2009 - כתבה ברשת ב על ארבעה צעירים עם פיגור הרוצים לתגורר בקהילה ומשרד הרווחה מערים להם קשיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה