מכתב של עובדת סוציאלית לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין הפרטת מוסדות חוסים במשרד הרווחה
דנה שני עצמון לשר הרווחה: מצפה לתשובתך - במלים ובמעשים - 14.08.2007
אל: בוז'י הרצוג, שר הרווחה
שמי דנה שני עצמון, אני חברת מפלגת העבודה – מעורבת בתנועת יסו"ד ופעילה בחוג החברתי כלכלי של המפלגה.
פגשתי בך בסיור שערכת במעון 'נעורים', והתרשמתי ביותר מהענייניות בה נוהל הביקור מההקשבה הממוקדת והמעשיות בהן נקטת. הודעתך בסוף המפגש שהמעון לא יופרט, הניחה לנו לפלוט אנחת רווחה קטנה, למרות הדיבור המטריד עם ההורים על הצורך בפתיחות לקראת רעיון של תיאגוד.
הודעתך לעיתונות על כך שאינך מתכוון להפריט את תשעת המעונות הממשלתיים שנותרו לפליטה, התקבלה אצלי ובקרב חברי – גם אלו המעורבים באופן פאסיבי, בשמחה. במאמר אשר אמור לצאת בתחילת אוקטובר בכתב העת 'חברה' – כתב עת סוציאל דמוקרטי, המונה כמה מאות מנויים, נתבקשתי לכתוב מאמר על התקדמות המאבק בהפרטת המוסדות לחוסים, ושמחתי כי אוכל לכתוב, שבמקרה הצנוע אך הכל-כך חשוב הזה, הצלחנו. ולהצלחתנו חשיבות כפולה – העניין עצמו: המדינה תמשיך לקחת אחריות על המוסדות, ומצבה של המפלגה: שר חשוב בתוכה (כלומר – אתה), נאבק על מנת שלא תהיה הפרטה במקום בו המדינה אינה עושה את המינימום אשר היא דורשת מעצמה, במסגרת התקנות שפקידיה תיקנו – על מנת לדעת לאשורו את המצב במוסדות המופרטים והממשלתיים כאחד.
אומר בכנות – לא פחות משמטרידה אותי ההפרטה, מטריד אותי – כפעילה במפלגה וכעובדת סוציאלית שאין לנו כמדינה, מושג מה המצב בתוך המוסדות בשל הפיקוח הלא קיים כמעט, ובשל ירידת היכולת המקצועית של משרד הרווחה בתחום זה (מזה שנים הולך ונצבר הידע המקצועי בתחום הפיגור בידי המוסדות המופרטים ולא בידי המדינה, כפי שציינתי במהלך הסיור ב'נעורים').
אבל – כל השמחה ותחושת השינוי ושיתוף הפעולה שיש לי, כנציגת פעילים וחברים רבים במפלגה התחלפה באכזבה. הודעתך אמש על הפשרה לכאורה עם משרד האוצר שבמסגרתה יופרטו שני מעונות מאכזבת בשל הכזב שבתוכה.
ראשית – הרי אין זו פשרה של הרגע האחרון, כי ידענו על נוסחת הפשרה של האוצר מזה כמה חודשים, מה שהופך אותה לעמדת פתיחה במשא ומתן ולא לעמדת סיום.
שנית - הרי אין כל משמעות לפיילוט בן שני מוסדות כאשר 50 מוסדות כבר עושים "פיילוט". לא ארחיב על כך. הן אתה בעצמך אמרת שעד שלא יבנה מערך פיקוח מתאים – לא תוכל לדעת את המצב במוסדות.
כמובן – הייתי רוצה לשכנע אותך שההכרעה על תהליך הצברה היא ההכרעה הערכית הנכונה – זכותם של הזקוקים להגנה ולטיפוח שהמדינה תיקח עליהם אחריות!
אך למצער אני נאלצת להתמודד איתך על כך שהמוסדות הממשלתיים יישארו במעמדם הנוכחי, וכי יוחזרו ואף יגדלו התקנים לטיפול בתוכם.
אני, וחברי במפלגה, בתוך תנועת יסו"ד ומחוצה לה – מצפים ממך למהלך זה. הוא חשוב למען נדע כי יש סיכוי. יש סיכוי שאם אתה דואג לחלשים ביותר כמובן מאליו, אולי תוכל לעזור ולדאוג גם לשאר הציבור בישראל, המופרט לעצמו כל כך – שמרוב עצמאות עתידו ובטחונו האישי כה מעורפל ומטריד.
מצפה לתשובתך – במלים ובמעשים
בברכת כבוד ושותפות,
דנה שני עצמון
קישורים:
דנה שני עצמון לשר הרווחה: מצפה לתשובתך - במלים ובמעשים - 14.08.2007
אל: בוז'י הרצוג, שר הרווחה
הנדון: הפרטת המוסדות לחוסים
שלום רב,שמי דנה שני עצמון, אני חברת מפלגת העבודה – מעורבת בתנועת יסו"ד ופעילה בחוג החברתי כלכלי של המפלגה.
פגשתי בך בסיור שערכת במעון 'נעורים', והתרשמתי ביותר מהענייניות בה נוהל הביקור מההקשבה הממוקדת והמעשיות בהן נקטת. הודעתך בסוף המפגש שהמעון לא יופרט, הניחה לנו לפלוט אנחת רווחה קטנה, למרות הדיבור המטריד עם ההורים על הצורך בפתיחות לקראת רעיון של תיאגוד.
הודעתך לעיתונות על כך שאינך מתכוון להפריט את תשעת המעונות הממשלתיים שנותרו לפליטה, התקבלה אצלי ובקרב חברי – גם אלו המעורבים באופן פאסיבי, בשמחה. במאמר אשר אמור לצאת בתחילת אוקטובר בכתב העת 'חברה' – כתב עת סוציאל דמוקרטי, המונה כמה מאות מנויים, נתבקשתי לכתוב מאמר על התקדמות המאבק בהפרטת המוסדות לחוסים, ושמחתי כי אוכל לכתוב, שבמקרה הצנוע אך הכל-כך חשוב הזה, הצלחנו. ולהצלחתנו חשיבות כפולה – העניין עצמו: המדינה תמשיך לקחת אחריות על המוסדות, ומצבה של המפלגה: שר חשוב בתוכה (כלומר – אתה), נאבק על מנת שלא תהיה הפרטה במקום בו המדינה אינה עושה את המינימום אשר היא דורשת מעצמה, במסגרת התקנות שפקידיה תיקנו – על מנת לדעת לאשורו את המצב במוסדות המופרטים והממשלתיים כאחד.
אומר בכנות – לא פחות משמטרידה אותי ההפרטה, מטריד אותי – כפעילה במפלגה וכעובדת סוציאלית שאין לנו כמדינה, מושג מה המצב בתוך המוסדות בשל הפיקוח הלא קיים כמעט, ובשל ירידת היכולת המקצועית של משרד הרווחה בתחום זה (מזה שנים הולך ונצבר הידע המקצועי בתחום הפיגור בידי המוסדות המופרטים ולא בידי המדינה, כפי שציינתי במהלך הסיור ב'נעורים').
אבל – כל השמחה ותחושת השינוי ושיתוף הפעולה שיש לי, כנציגת פעילים וחברים רבים במפלגה התחלפה באכזבה. הודעתך אמש על הפשרה לכאורה עם משרד האוצר שבמסגרתה יופרטו שני מעונות מאכזבת בשל הכזב שבתוכה.
ראשית – הרי אין זו פשרה של הרגע האחרון, כי ידענו על נוסחת הפשרה של האוצר מזה כמה חודשים, מה שהופך אותה לעמדת פתיחה במשא ומתן ולא לעמדת סיום.
שנית - הרי אין כל משמעות לפיילוט בן שני מוסדות כאשר 50 מוסדות כבר עושים "פיילוט". לא ארחיב על כך. הן אתה בעצמך אמרת שעד שלא יבנה מערך פיקוח מתאים – לא תוכל לדעת את המצב במוסדות.
כמובן – הייתי רוצה לשכנע אותך שההכרעה על תהליך הצברה היא ההכרעה הערכית הנכונה – זכותם של הזקוקים להגנה ולטיפוח שהמדינה תיקח עליהם אחריות!
אך למצער אני נאלצת להתמודד איתך על כך שהמוסדות הממשלתיים יישארו במעמדם הנוכחי, וכי יוחזרו ואף יגדלו התקנים לטיפול בתוכם.
אני, וחברי במפלגה, בתוך תנועת יסו"ד ומחוצה לה – מצפים ממך למהלך זה. הוא חשוב למען נדע כי יש סיכוי. יש סיכוי שאם אתה דואג לחלשים ביותר כמובן מאליו, אולי תוכל לעזור ולדאוג גם לשאר הציבור בישראל, המופרט לעצמו כל כך – שמרוב עצמאות עתידו ובטחונו האישי כה מעורפל ומטריד.
מצפה לתשובתך – במלים ובמעשים
בברכת כבוד ושותפות,
דנה שני עצמון
קישורים:
- בג"ץ בית הכלא - מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009
- ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית
- הונאות משרד הרווחה - מדיניות מכוונת של הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים
- שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" - כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010
- מדוע לא מאמינים לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - מרץ 2010
- משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים - הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום - הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"
- ליקויים חמורים בחוות הנוער "שדה בר" - למעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים - חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים - הכתבה: שדה מוקשים , קלמן ליבסקינד , מעריב , סופשבוע , 5.3.2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה